ג'ון קריו אקלס
לידה |
27 בינואר 1903 מלבורן, ויקטוריה, אוסטרליה |
---|---|
פטירה |
2 במאי 1997 (בגיל 94) לוקרנו, שווייץ |
ענף מדעי | רפואה |
עיסוק |
פילוסופיה של הנפש מדעי המוח |
מקום לימודים |
אוניברסיטת מלבורן אוניברסיטת אוקספורד |
מנחה לדוקטורט | צ'ארלס סקוט שרינגטון |
מוסדות | האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה |
תלמידי דוקטורט | סטיבן קפלר |
פרסים והוקרה |
פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה המדליה המלכותית |
ג'ון קריו אקלס (באנגלית: John Carew Eccles; 27 בינואר 1903 – 2 במאי 1997) היה נוירופיזיולוג ופילוסוף אוסטרלי, זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1963, יחד עם אלן הודג'קין ואנדרו האקסלי "על תגליותיהם לגבי המנגנונים היוניים המעורבים בעירור ובעיכוב של החלקים הקיצוניים והמרכזיים של קרום תא העצב"[1].
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ון קריו אקלס נולד ב-27 בינואר 1903 בעיר מלבורן שבמדינת ויקטוריה. בשנת 1925 באוניברסיטת מלבורן סיים תואר ראשון ברפואה והחל להתעניין בבעיית גוף-נפש. לאחר לימודי התואר הראשון, אקלס נסע ללמוד אצל צ'ארלס סקוט שרינגטון באוניברסיטת אוקספורד בחסות מלגת רודס. בשנת 1929 סיים את לימודי הדוקטורט בפילוסופיה.
בשנת 1937 חזר אקלס לאוסטרליה, שם עסק במחקר במהלך שנות מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה מונה לפרופסור באוניברסיטת אוטגו שבניו זילנד. בשנים 1952–1962 עבד באוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה.
בשנת 1958 זכה באות הכבוד Knight Bachelor ובשנת 1962 במדליה המלכותית. החל משנת 1990 היה חבר במסדר אוסטרליה.
אקלס נפטר ב־2 במאי 1997 בסמוך לעיר לוקרנו שבשווייץ. במרץ 2012 נחנך בניין על שמו באוניברסיטה הלאומית האוסטרלית, אשר נבנה מכספי חבר העמים הבריטי.
עיקרי המחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל מהתקופה בה שהה באוקספורד עסק מחקרו בעיקר במהות הקשר בין תאי העצב, גם במערכת העצבים המרכזית ובם במערכת העצבים האוטונומית, כשהוא משתמש בשיטות של אלקטרופיזיולוגיה שהתפתחו במהירות באותה תקופה. השנים שלפני מלחמת העולם השנייה היו שנים של מחלוקת חריפה בין המדענים העוסקים בנושא, בין הטוענים לקשר חשמלי בין תאי העצב, ובין הטוענים לקיומו של קשר כימי בסינפסות, תיאוריה שנדחפה בחוזקה על ידי הנרי דייל והקולגות שלו. בשנים המוקדמות אקלס היה בין המתנגדים החריפים לרעיון של הולכה כימית[2]. בהסתכלות לאחור, הוויכוח העז תרם רבות להתפתחות הטכנולוגיה של הרישום האלקטרופיזיולוגי. האישור הסופי לקיומו של קשר כימי הגיע רק עם האפשרות להחדיר מיקרואלקטרודות לתוך תאים.
בשנת 1937 עזב אקלס את אנגליה לאוסטרליה, שם קיבל ניהול של יחידה קטנה למחקר רפואי בסידני. באוסטרליה הצטרפו אליו לשיתוף פעולה פורה ברנרד כץ וסטפן קופלר, איתם חקר את הסינפסה בין העצב המוטורי לסיבי השריר במודל חיה של חתולים וצפרדעים. במהלך מלחמת העולם השנייה עסק מחקרו בעיקר במחקר שימושי הקשור למאמץ המלחמתי. בשנים 1944 עד 1951 עבר לאוניברסיות אוטגו בניו זילנד, שם חידש את מאמציו לפצח את שאלת הקשר בין תאי עצב בסינפסות. ב 1951 הצליחו אקלס, ברוק וקומבס להכניס בפעם הראשונה מיקרואלקטרודה לתוך תא עצב במערכת העצבים המרכזית, ולרשום תגובות חשמליות של סינפסות מעוררות וסינפסות מעכבות[3]. הרישום הזה הבהיר באופן ברור את קיומן של סינפסות כימיות, והביא את אקלס להודות בטעותו מהעבר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'ון קריו אקלס, באתר פרס נובל (באנגלית)
- ג'ון קריו אקלס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ג'ון קריו אקלס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ The Nobel Prize in Physiology or Medicine 1963, NobelPrize.org (באנגלית אמריקאית)
- ^ Elliot S. Valenstein, The war of the soups and the sparks: the discovery of neurotransmitters and the dispute over how nerves communicate, New York Chichester: Columbia University Press, 2005, ISBN 978-0-231-13589-4
- ^ L. G. Brock, J. S. Coombs, J. C. Eccles, Synaptic excitation and inhibition, The Journal of Physiology 117, 1952-06, עמ' 8p
זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה | ||
---|---|---|
1901–1925 | פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925) | |
1926–1950 | פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950) | |
1951–1975 | תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975) | |
1976–2000 | בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000) | |
2001 ואילך | הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024) |
- זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
- בוגרי אוניברסיטת אוקספורד
- אבירים בריטים
- מסדר אוסטרליה: עמיתים
- זוכי פרס איש השנה של אוסטרליה
- זוכי פרס נובל אוסטרלים
- פסיכולוגים קוגניטיביים
- אוסטרלים חברי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית
- עמיתים זרים בחברה המלכותית
- זוכי המדליה המלכותית
- מהגרים לשווייץ
- מהגרים מאוסטרליה
- בוגרי אוניברסיטת סידני
- אוסטרלים שנולדו ב-1903
- נפטרים ב-1997
- מדעי המוח
- נוירולוגיה