סרגיי קריקאליוב
 | |
| לידה |
27 באוגוסט 1958 (בן 66) סנקט פטרבורג, רוסיה |
|---|---|
| מידע כללי | |
| בשירות | קוסמונאוט בשירות רוסקוסמוס |
| לאום |
רוסי  |
| השכלה |
האוניברסיטה הטכנית הבלטית (1981)  |
| עיסוקים נוספים | מהנדס מכונות |
| תקופת השירות | 1985–הווה (כ־39 שנים) |
| זמן שהייה בחלל |
803 ימים, 9 שעות ו-39 דקות |
| מספר פעילות חוץ-רכבית | 8 |
| זמן שהייה בפעילות חוץ-רכבית | 41 שעות ו-8 דקות |
| ביוגרפיה בנאס"א | סרגיי קריקאליוב באתר נאס"א (באנגלית) |
| משימות | |
| מיר EO-4 (סויוז TM-7), מיר LD-3 (סויוז TM-12, סויוז TM-13), STS-60, STS-88, משלחת 1 (סויוז TM-31, STS-102), משלחת 11 (סויוז TMA-6) | |
         | |
| עיטורים | |
        | |
  | |
סרגיי קריקאליוב (נולד ב-27 באוגוסט 1958 בלנינגראד) הוא קוסמונאוט ומהנדס מכונות רוסי. קריקאליוב היה בשש טיסות לחלל, והוא החזיק בעבר בשיא העולם בזמן שהייה מצטבר בחלל – 803 ימים עד שהכתר עבר לגנאדי פדלקה עם 879 הימים ביולי 2015.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריקאליוב סיים את לימודיו בתיכון ב-1975, והתקבל לאוניברסיטת הנדסת מכונות משם יצא עם תואר מהנדס מכונות ב-1981. אחר שסיים את לימודיו בהצטיינות, הצטרף ל"אנרגיה" תעשיית החלל של רוסיה היום ושל ברית המועצות דאז. בחברה הוא השתלב בתפקידי הנדסה רבים ובהם הנדסת אמצעים חדשים למערכות חלל. מאוחר יותר שימש בתפקיד של מהנדס טילים בכיר.
בשנת 1985 נבחר על ידי סוכנות החלל הסובייטית לנבחרת קוסמונאוטים. באותו הזמן ברית המועצות התחילה את עבודתה על פרויקטים מסובכים כמו תחנת החלל מיר ופרויקטים הנדסיים גדולים אחרים, לכן נדרש לשלוח לחלל אנשי מקצוע ומהנדסים. בהיותו מהנדס מצטיין עם הרבה מאוד ניסיון בתחום, החליטה הסוכנות להכשיר אותו כאסטרונאוט ולשלוח אותו לחלק מהמשימות. לאחר שנבחר להיות אסטרונאוט, התחיל את הכשרתו וסיים אותה בשנת 1986.
בשלהי 1988 התחיל בסדרת אימונים קשים לקראת שהות ארוכה בחלל, תוכנית האימונים כללה 6 הליכות חלל, התקנת חומרה על גבי תחנת החלל, ומשימה משותפת עם סוכנות החלל האירופאית. בסוף 1988 לאחר שסיים את אימוניו נשלח למשימת החלל הראשונה שלו עם סויוז TM-7 (אלכסנדר וולקוב היה נפקד צוות). הם התחברו לתחנת החלל מיר בה כבר פעלה משלחת מס' 3 בפיקוד ולדימיר טיטוב. והחל הלכך העברת האחריות על תחנת החלל למשלחת מס' 4. באפריל 1989 הם עזבו את תחנת החלל ונחתו בשלום.
לאחר כשנה החל להתאמן למשימת חלל נוספת אשר כללה שהות ממושכת בחלל. המשימה כללה כחמש הליכות חלל ומשימת מחקר משותפת עם סוכנות החלל היפנית. עם סיום האימונים וההכנות למשימה, שוגר קריקאליוב במאי 1991 לתחנת החלל "מיר" במשימת סויוז TM-12 יחד עם מפקד הצוות אנטולי ארצברסקי והאסטרונאוטית הבריטית הלן שרמן. הלן שרמן חזרה לכדור הארץ לאחר שבוע בחלל, והשאר נשארו בתחנת החלל לסיום המשימות. במהלך המשימה יושמו כ-6 הליכות חלל, התקנת חומרה על תחנת החלל ומחקרים. בסוף המשימה, ביולי 1991, כאשר הצוות החדש הגיע להחליף את הצוות של קריקאליוב, הוא נשאר למשימה נוספת מפני שהאסטרונאוט שהיה מיועד להחליפו לא היה מאומן למשימות עם שהות ארוכה בתחנת החלל ולהליכות חלל מרובות. לאחר סיום משימה זו, חזר במרץ 1992 לכדור הארץ.
זמן קצר לאחר שחזר ממשימת החלל האחרונה שלו, נבחר על ידי סוכנות החלל הרוסית להיות הנציג של רוסיה בנאס"א במשימת STS-60, וב-1993 התחיל את הכשרתו. ב-1994 הוא שוגר למשימה כמהנדס ראשי במשימה המשותפת הראשונה של סוכנות החלל הרוסית עם נאס"א. לאחר שחזר ממשימת החלל עם נאס"א, חזר לעבוד כמהנדס בתעשיות החלל של רוסיה ועבד גם כמתכנן הנדסי של המשימות בנאס"א עד שנבחר למשימת חלל נוספת STS-88 ב-1998.
בדצמבר 1998, נשלח יחד עם רוברט קבנה למשימת החלל STS-88, והשניים היו הראשונים שנכנסו לתחנת החלל הבינלאומית. בנוסף לכך במסגרת משימה זו הכינו האסטרונאוטים את תחנת החלל לשהות ארוכה.
בשנת 2000, סרגיי קריקאליוב היה חבר במשלחת מס' 1 לתחנת החלל הבין-לאומית בפיקוד ויליאם שפרד, בטיסה השנייה שלו לתחנת החלל הבין-לאומית. במסגרת המשימה שארכה כ-4 חודשים התקין הצוות קולטים חדשים על תחנת החלל לצורך המחקרים של נאס"א.
ב-2005 שוגר למשימת החלל השישית והאחרונה שלו בחללית סויוז TMA-6 כמפקד משלחת מס' 11 לתחנת החלל הבין-לאומית. במסגרת משימה זו הוא שהה כ-6 חודשים בחלל וערך את שתי הליכות החלל האחרונות שלו. בסיום המשימה, היה קריקאליוב האדם ששהה את הזמן הרב ביותר בחלל. סך כל הזמן ששהה בחלל מגיע ל-803 ימים 9 שעות ו-39 דקות.
משנת 2009 ועד 2014 שימש כמנהל "מרכז גגארין להכשרת קוסמונאוטים". בהמשך הוא מונה לתפקיד ניהולי ברוסקוסמוס. הוא פוטר מעבודתו ב-21 ביוני 2021 בעקבות ביקורת בשימוש תקציבי רוסקוסמוס לצילומי סרט "האטגר". לאחר מספר ימים הוא הוחזר לעבודתו.
על עבודתו במהלך השנים, קריקאליוב זכה לתארים רבים ובהם אות גיבור ברית המועצות ולאחר מכן, אות גיבור רוסיה, אות לגיון הכבוד הצרפתי וגם אות לנין.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרגיי קריקאליוב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אתר האינטרנט הרשמי של סרגיי קריקאליוב
- ביוגרפיה באתר הכנת הקוסמונאוטים הרוסי
- ביוגרפיה מפורטת (ברוסית)
- אלי שווידלר, סיכום העשור | שכחו את סרגיי קריקאלב בתחנת החלל "מיר", באתר הארץ, 24 בדצמבר 2009
- סרגיי קריקאליוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| בקרת זהויות |
|
|---|