ויקיפדיה:הידעת?/מדצמבר 2010

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

• עד 2009:
  • ההצעה התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17
  • ההצעה לא התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6
  • קטעים ששופרו: 1 - 2 - 3
  • קטעים שהוחלפו: 1 - 2
  • ארכיונים נוספים: ארכיון בדיקה (2006) - ארכיון ישן (עד 2007) - אימות נתונים - הידעת? חד שורתי
• מ-2010:
  • ארכיון 2010 - מדצמבר 2010 - ממרץ 2011 - ממאי 2012 - מיולי 2012 - מאוגוסט 2013 - מאוקטובר 2013 - מנובמבר 2013 -

מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצמבר 2019 - מפברואר 2020 - מינואר 2021 - מנובמבר 2021 - מנובמבר 2022 - מינואר 2023 - מאפריל 2023 - מיוני 2024 - מאוקטובר 2024

---

פורים

• לפי המסורת היהודית, רוב האירועים שבעטים אנו חוגגים את חג הפורים אירעו בעצם בפסח. התענית של אסתר ומרדכי אירעה ביום טוב ראשון של פסח ובשני הימים הראשונים של חול המועד. שתי המשתאות, הכניסה של אסתר לחדרו של אחשורוש, הושטת השרביט, הלילה בו נדדה שנת המלך, רכיבתו של מרדכי על הסוס וגם תליית המן - כולם אירעו בחג הפסח. כבר בפרק ג' פסוק ז' במגילת אסתר נכתב: "בחדש הראשון הוא חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשוורוש הפיל פור הוא הגורל לפני המן...". מקור תאריך החג באדר הוא תאריך ביצוע גזירת "להשמיד ולהרוג ולאבד את כל היהודים" - י"ג באדר שנה לאחר מכן, והיהודים נקמו באויביהם ביום שלפני י"ד באדר, ובשושן הבירה בט"ו.

  זה מעניין וטוב, כי אני מניח שרוב האנשים לא יודעים את זה. אני לא ידעתי. yanshoof • שיחה • 14:18, 23 בנובמבר 2010 (IST)

כדאי לעיין בדיון שכבר התקיים כאן (בערך באמצע העמוד). ‏עמיחי • שיחה 15:17, 23 בנובמבר 2010 (IST)

שם כתבתי ש:

אפשר להוסיף משהו על כך שפורים חל בזמן שגם בני עמים אחרים חוגגים בקרנבל, או מהערך :"היו מחוקרי הדתות שהצביעו על דמיונו של החג לחגים גויים אחרים של פסטיבלי שכרות והוללות הנחוגים בתקופה זו, של סוף החורף, וסברו כי פורים הוא שיקוף יהודי של חג זה. ראייה זו אינה נשללת לחלוטין במגילה, הרואה במשתה היהודים תגובת-נגד למשתאות הגויים.", ואפשר גם לעיין להרחבה בהשוחי - האם גם פורים הוא חג נוצרי?. יוסאריאן • שיחה 15:20, 23 בנובמבר 2010 (IST)

התקבל. תבנית:הידעת? 15 בינואר - סדרה 2. מתניה • שיחה 12:17, 28 בנובמבר 2010 (IST)

קרב מכמש

• בזמן שלטונו של שאול המלך התרחש אחד הקרבות הידועים ביותר בין בני ישראל לפלשתים. הקרב התרחש באזור העיר מכמש כאשר בני ישראל חנו על גבע בנימין בעוד הפלשתים חנו בתוך העיר עצמה. על פי המסופר בספר שמואל א' פרק יד', באחד הלילות מצא יהונתן, בנו של שאול, ונושא כליו, מעבר סודי צר שאפשר להם לאגף את הכוח הפלשתי. השניים תקפו את חיל המצב שהיה במקום והצליחו לזרוע בהלה ומנוסה המונית במחנה האויב, שחשב שהוא מוקף על ידי צבאו של שאול. מספר שעות לאחר מכן תקף שאול את העיר וניצח בקרב. בעת מלחמת העולם הראשונה, ביקש צבאו של גנרל אלנבי לכבוש את כפר מכמש, שעמד בדיוק באותו המקום שבו עמדה העיר התנ"כית העתיקה, מידי כוח של האימפריה העות'מאנית שהחזיק במקום בעקשנות. אחד הקצינים בצבא זכר במעורפל כי השם מכמש מוזכר בתנ"ך. לאחר חיפוש יסודי בספר בלילה, לאור נרות, הצליח הקצין למצוא את הפרק המדובר והעיר את מפקדו. השניים שלחו מספר חיילים שהצליחו למצוא את המעבר המדובר בעזרת התיאור המפורט של המקום שניתן בפרק. פלוגה בריטית קטנה שנשלחה דרך המעבר הצליחה לאגף את הצבא העות'מאני ולהכניעו בדיוק כפי שעשה צבאו של שאול שלושת אלפים שנה לפני כן.

  זה מעולה. גם היסטורי, גם מקושר לערכים סבירים + וגם מנוסח יפה. יש מקורות? yanshoof • שיחה • 14:17, 23 בנובמבר 2010 (IST)

  האם יש לקטע מקורות רציניים? כדאי לסייג את הפתיחה ל"לפי התנ"ך". יוסאריאן • שיחה 14:26, 23 בנובמבר 2010 (IST)

כדאי לעיין בדיון שהתקיים כבר כאן. ‏עמיחי • שיחה 15:20, 23 בנובמבר 2010 (IST)

כפי שכתבתי בדיון הקודם, שהקישור אליו נוסף בעזרתו האדיבה של עמיחי, אני לא מאמין לסיפור הזה. הכל פה יפה מדי, ציורי מדי ואגדתי מדי. לדעתי, מדובר באגדה אורבנית. הסיכוי שגנרל מודרני הצליח לבצע תמרון צבאי מורכב בהתבסס על כמה פסוקים בתנ"ך נראה לי אפסי. כולנו למדנו תנ"ך - התיאורים אינם בדיוק ברורים מאליהם. לא בדיוק אפשר ללכת לפי התוואי שמציע התנך ולהגיע לנקודה מסוימת בלי להכיר את האזור. הכל נראה לי לא אמין. צריך מקורות טובים לקטע הזה. גילגמש • שיחה 15:27, 23 בנובמבר 2010 (IST)

לא התקבל. מתניה • שיחה 12:17, 28 בנובמבר 2010 (IST)

אום כולתום

אום כולתום, 1968 לערך

הועבר מהארכיון האחרון. תומר - שיחה 13:26, 23 בנובמבר 2010 (IST)
הקטע הבא מקורו בגרסה המקוונת של אנציקלופדיה בריטניקה וחלק מהפרטים בו מופיעים גם בערך שלנו על אום כולתום (סוג של שילוב בין השניים):

אום כולתום, זמרת ומוזיקאית מצרייה, התחילה את הקריירה כזמרת בהיותה ילדה, לאחר שלמדה לשיר מאביה האימאם, שנהג לשיר שירי דת מסורתיים בחגים ובחתונות. לאחר שגילה אביה את כישרונה בשירה, הגניב אותה בגיל 12 מחופשת כנער ללהקה שאותה ביים, מאחר שהופעתה של בת על במה נחשבה מביישת. באותה תקופה תחום הזמרה לא נחשב במצרים כמקצוע מכובד, בעיקר עבור אשה. למרות זאת, בהמשך דרכה הייתה אום כולתום לאחת הזמרות הידועות והאהובות ביותר בעולם הערבי, וזכתה להערצה אף מצד גמאל עבד אל נאצר, נשיא מצרים. תומר - שיחה 01:55, 26 ביולי 2010 (IDT)

בעד. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 11:19, 14 בספטמבר 2010 (IST)

ה"למרות זאת" בסוף מיותר, כדאי למצוא קישור אחר או להסביר כיצד הפכה לזמרת אהודה למרות האיסורים שנהגו שם. יוסאריאן • שיחה 14:28, 23 בנובמבר 2010 (IST)

ניסיתי לשפר לפי הערתך (לפי הקישור):

אום כולתום, זמרת ומוזיקאית מצרייה, התחילה את הקריירה כזמרת בהיותה ילדה, לאחר שלמדה לשיר מאביה האימאם, שנהג לשיר שירי דת מסורתיים בחגים ובחתונות. לאחר שגילה אביה את כישרונה בשירה, הגניב אותה בגיל 12 מחופשת כנער ללהקה שאותה ביים, מאחר שהופעתה של בת על במה נחשבה מביישת. באותה תקופה תחום הזמרה לא נחשב במצרים כמקצוע מכובד, בעיקר עבור אישה. אך עם הזמן צברה מוניטין בכפרים ובערים שבאזור הדלתה, עוד בהיותה נערה. בשנות ה-20 עברה לקהיר, מרכז עולם הבידור במצרים, שם סגנונה נחשב תחילה מיושן ופשוט. עם זאת היא החלה להתערות בחברה הגבוהה ולסגל לעצמה תדמית חדשה. עד סוף שנות ה-20 הפכה לאמנית ידועה ומשכורתה הייתה אחת הגבוהות בין אמני קהיר. כיום אום כולתום נחשבת אחת הזמרות הידועות והאהובות ביותר בעולם הערבי, ובתקופת פעילותה זכתה להערצה אף מצד גמאל עבד אל נאצר, נשיא מצרים. תומר - שיחה 14:46, 23 בנובמבר 2010 (IST)

התקבל. תבנית:הידעת? 3 בפברואר - סדרה 2. מתניה • שיחה 12:17, 28 בנובמבר 2010 (IST)

ריצת מרתון

מירוץ המרתון ה-29 של הנחתים בוושינגטון, 31 באוקטובר 2004

• ריצות המרתון נערכות במשחקים האולימפיים מאז חידושם בעת החדשה, באולימפיאדת אתונה (1896). חלק מהמשתתפים בתחרויות אלה התפרסמו על אף שלא ניצחו בהן. האיטלקי קרלו אירלודי צעד ברגל 28 ימים ממילנו לאתונה כדי להשתתף במירוץ, אך מארגני המשחקים סירבו לרשום אותו בנימוק שאינו ספורטאי חובבני כפי שנדרש אז בכללי המשחקים. היפני שיזו קנקורי, שהתחרה באולימפיאדת סטוקהולם (1912), הבחין במהלך הריצה במסיבה בה שתו הנוכחים מיץ תפוזים. קנקורי הצמא הצטרף למסובים, ולא השלים את המירוץ. מאחר שחש בושה על כך, שב לסטוקהולם ועלה מייד על ספינה בחזרה ליפן, מבלי להודיע לאיש. הוא נחשב בידי משטרת שוודיה כנעדר במשך 50 שנה, עד שאותר בידי עיתונאי שבדי ב-1962. רץ המרתון הברזילאי ונדרליי דה לימה, שהתחרה באולימפיאדת אתונה (2004), הוביל בבטחה בקילומטר ה-35, כשלפתע התפרץ לעברו קורנליוס הוראן, כומר אירי שכבר ביצע לפני כן פרובוקציות באירועי ספורט שונים. דה לימה איבד את הקצב ואת המומנטום, וסיים בסופו של דבר במקום השלישי. הישראלי היילה סטאין רץ במירוץ זה מסלול ארוך מהרגיל, לאחר שהוטעה והקיף פעם נוספת את האצטדיון האולימפי. בסופו של דבר הוכר הזמן בו השלים את ההקפה הראשונה, והוא סיים במקום ה-20.

ויש גם סיפור על רץ קובני שעצר בדרך לאכול תפוחים, חטף קלקול קיבה ובכל זאת הגיע למקום הרביעי. אבל זה גם ככה קצת ארוך. עידו • שיחה 18:28, 31 באוקטובר 2009 (IST)

יש עוד סיפרים על מרתון. לרוב באולימפידות הקילומטרים האחרונים בלבד של הריצה עם בהקפת האיצטדיון ושאר הריצה היא ברחובות העיר. היה מישהו שהיה הרץ הראשון והוביל את הדרך ברחובות העיר אבל הוא טעה בניווט ופנה לרחוב הלא נכון ואיבד את הבכורה. הייתה מישהי מתועדת הייטב שהייתה הראשונה שנכנסה לאיצטדיון והיא רצה לאט כשכל גופה נוטה שמאלה. היא נצבה באלכסון וניכר בה שהיא מעורפלת הכרה. בכל זאת איפשרו לה להמשיך לרוץ היא איבדה את הבכורה והגיעה במקום השלישי. התוצאה הייתה שבשביל אותה מדליית ארד היא סובלת מנזק מוחי בלתי הפיך. הייתה ביקורת קשה נגד הרופא שלא הפסיק את המירוץ שלה למרות שלכל צופה בכל בית בעולם היה ברור שהיא במצב רפואי קשה. אולי צריך להזכיר גם שהראשון המתועד שרץ ריצה כזו אמנם לא עשה זאת במסגרת ספורטיבית אבל שילם על הקושי בחייו. בכל מקרה אני בעד הקטע. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 18:39, 31 באוקטובר 2009 (IST)

אהבתי את הקטע על הנעדר... (צריך לערוך אם כולם יתקבלו) הציוני ✡ שיחה 00:52, 1 בנובמבר 2009 (IST)

אם אנחנו לא מגבילים את עצמנו רק למרתונים שהיו חלק מהאולימפיאדה, אז יש אנקדוטה על התקופה בה נשים לא הורשו להשתתף במרתונים בארצות הברית. הייתה מישהי ששלחה את החבר שלה, המתאגרף, לרשום את שניהם למרתון. הוא רשם את שניהם בשמות משפתחם וברשי התיבות של שמותיהם הפרטיים ואיש לא ניחש שהוא רושם אישה למרתון. השהחלה הריצה, השופטים שמו לב שאחדים מהרצים שלהם הן נשים (היא ועוד מתגנבת או שתיים). אי אפשר היה להרחיק אותה מהמרתון כשזה היה בעיצומו כי היא הייתה מלווה במתאגרף. הנשים באותו מרתון השיגו השגים ראויים לדיווח, אך מכייון שלנשים היה אסור להשתתף במרתונים, העיתונות דיווחה עליהן כ-"רצות לצד המרתון". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:55, 1 בנובמבר 2009 (IST)

הסיפור על היפני שהוכרז נעדר הוא חומר לקטע קלאסי! אעיר שאפשר גם לכתוב קטע כללי על מקורו של המרתון, אני לא בטוח שהרבה יודעים זאת בימינו ונוכל לשים את זה במועד מרתון X השנתי (ניו יורק? תל אביב?). זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 21:40, 1 בנובמבר 2009 (IST)

יש כבר שלושה קטעי הידעת על מרתון, חלקם דומים מאד למה שדובר כאן: תבנית:הידעת? 28 באוקטובר - סדרה 2, תבנית:הידעת? 12 בנובמבר - סדרה 2, תבנית:הידעת? 15 בספטמבר - סדרה 2. ‏עמיחי • שיחה 21:51, 1 בנובמבר 2009 (IST)

בסדר גמור. בואו נמקד את קטע הידעת החדש שלנו בנושא המרתון בעובדה שריצת המרתון היא התחרות האולימפית היחידה שנערכת ברחובות העיר ולא במקום מוגן וסגור ושהדבר מביא צרות. נזכיר את אלה שמרמים בה בעליה לטרמפ, את אלה שנעצרים בה כי הם מתפתים לשבת ולאכול עם החבר'ה ברחוב, ההוא שהפסיד את ההובלה כי הוא טעה בדרך ופנה ברחוב הלא נכון וההוא שהיה נעדר עשרות שנים אחרי שאבד ברחובות העיר ומה שבאמת קרה לו. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:27, 2 בנובמבר 2009 (IST)

למישהו בא לפתח? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 17:28, 8 בדצמבר 2009 (IST)

רק הערה קטנה: גם מירוצי אופניים נערכים ברחובות העיר, לא רק מרתון. yanshoof • שיחה • שבוע ללא מזנון! 18:03, 20 בינואר 2010 (IST)

הרץ שפנה לכוון הלא נכון כשנכנס לאצטדיון היה פייטרי דוראנדו מאיטליה, וזה קרה באולימפיאדת לונדון (1908). אחרי שפנה לכוון הלא נכון הפנו השופטים את תשומת לבו והוא פנה לכוון הנכון, אבל היה מותש ומדי פעם התמוטט, קם והמשיך. למרות כל זאת הוא עמד לעבור את קו הסיום במקום הראשון. לקראת הסיום, בלא שביקש עזרה, תפסו שניים מהשופטים בזרועותיו ועזרו לו לעבור את קו הסיום - וכתוצאה מכך הוא נפסל. בערך על אולימפיאדת לונדון בויקיפדיה האנגלית יש תמונה של המקרה.Tdunsky - שיחה 23:45, 19 בינואר 2010 (IST)

אם מישהו יציע ניסוח במהלך השבוע, נדון בו, אם לא, יאורכב. מתניה • שיחה 12:23, 28 בנובמבר 2010 (IST)

לדעתי הקטע הראשוני שהציע עידו הוא גרסה ראויה לקטע הידעת?. אמנם יש כבר קטעים אחרים על ריצות מרתון, אבל אין חפיפה בין המקרים המתוארים לעיל לבין אלה בתבניות שעמיחי קישר אליהן. תומר - שיחה 20:44, 30 בנובמבר 2010 (IST)

התקבל. תבנית:הידעת? 10 בנובמבר - סדרה 2. מתניה • שיחה 21:23, 5 בדצמבר 2010 (IST)

הסרת תבנית:הידעת? 1 ביוני - סדרה 1

• תבנית:הידעת? 11 ביוני - סדרה 2 זהה לתבנית:הידעת? 1 ביוני - סדרה 1. • אמיר (שיחה) 21:59, 23 בנובמבר 2010 (IST)

גם חסר פואנטה, אחרי שהמסורת נשברה פעמיים. מתניה • שיחה 22:53, 23 בנובמבר 2010 (IST)

ועדיין, מסורת שהייתה קיימת במשך שמונים שנה. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:54, 23 בנובמבר 2010 (IST)

גם כן מסורת :) דרך אגב, גם הקטע שהעלית במקום לא מדהים. מתניה • שיחה 22:58, 23 בנובמבר 2010 (IST)

התבנית הראשונה הוחלפה זמנית לכבוד המונדיאל, ורק שכחו להחזיר אותה למצב הקודם. תיקנתי זאת.

הפואנטה עדיין שרירה וקיימת, שכן רק במונדיאל האחרון הושלמה שבירת המסורת שהיו לה שני צדדים. זה לא שולל את מה שהיה מאז המונדיאל הראשון. לא העליתי קטע במקום, אלא עדכנתי את ההתפתחות הסופית והאחרונה. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 23:00, 23 בנובמבר 2010 (IST)

תודה על התיקונים. אני עדיין סבור שיש לבדוק את התאמת הקטע. מתניה • שיחה 23:02, 23 בנובמבר 2010 (IST)

בעיני בקטע על חבר הלאומים קצר מדי ולא מעניין מספיק. הקטע על המונדיאל סביר, אבל אפשר להסיר את הפירוט לגבי המשחק מ-1958, ובקשר ל-2010, זה המונדיאל הראשון על אדמת אפריקה, אפשר לשחק כך עם הסטטיסטיקה, ולהזכיר זאת בכל אופן. יוסאריאן • שיחה 09:20, 24 בנובמבר 2010 (IST)

לא הוסר. מתניה • שיחה 12:22, 28 בנובמבר 2010 (IST)

הסרת תבנית:הידעת? 10 בנובמבר - סדרה 2

לא אנקדוטה מפתיעה\מדהימה, ולא מאוד מעניין הוצאתו להורג והתבדות תחזיתו. אפשרות אחת להשאיר - כי יש קישור לערכים מעניינים - משיח שקר ושלמה מולכו, אבל לא יודע אם זה מספיק (והם אפילו לא ערכים מומלצים). יוסאריאן • שיחה 14:05, 23 בנובמבר 2010 (IST)

אני מסכימה, הידעת הזה אין בו דבר Hanay • שיחה 14:12, 23 בנובמבר 2010 (IST)

אכן. תומר - שיחה 20:36, 30 בנובמבר 2010 (IST)

הוסר. מתניה • שיחה 21:22, 5 בדצמבר 2010 (IST)

לוע הר געש בלא הר

פארק ילווסטון

אמנם הדבר נשמע מוזר על פניו, אך על אף שאזור המעיינות החמים שבפארק ילוסטון, שבארצות הברית, הוא חלק מרמה נרחבת בעלת הרים ועמקים, הוא כולו ראוי לכינוי "לוע הר געש". אזור זה הוא לוע של הר געש המתפרץ פעם במאות מיליוני שנה והתפרצותו היא כה חזקה עד כי כל הבזלת הנוצרת בהתפרצות מתפזרת בפיצוץ גדול ולא יוצרת צורת חרוט האופיינית להר. למעשה, אין הבדל מהותי בין הגאולוגיה של פארק ילוסטון לבין זו של איי הוואי – בשני המקרים מצויה מתחת לשכבת הלוחות הטקטוניים הנודדים ארובה געשית גדולה. כשיש התפרצות געשית דרך הארובה שבהוואי, היא יוצרת הר גבוה שהופך לאי באוקיינוס, ואילו כאשר יש התפרצות בפארק ילוסטון, החומר הגעשי מתפזר על פני שטח שכיום מוגדר כשטחן של כמה מדינות בארצות הברית. אם תתחולל התפרצות כזו כיום, היא תגרום לאנושות אסון כבד, ולפי סימנים שונים, התפרצות כזו אכן מתקרבת. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:42, 31 באוקטובר 2009 (IST)

יפה. ארמגדוני משהו המשפט האחרון. מקורות? תיקנתי קלות. ככלל, עדיף להימנע משימוש בצירוף "למרות ש...". Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"ט בחשוון ה'תש"ע • 18:58, 5 בנובמבר 2009 (IST)

ראיתי את זה בערוץ המדע, בקייץ. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:41, 5 בנובמבר 2009 (IST)

יש על זה כתבה באחד מהנשיונל ג'אוגרפיק האחרונים דקדוקית - שיחה 09:37, 8 בדצמבר 2009 (IST)

הקטע מעניין. האם אין לאיש דעות נוספות? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 17:37, 8 בדצמבר 2009 (IST)

צריך להפנות את דקי לכאן. עם כל הכבוד, כותב הידעת אינו גאולוג ולכן למשל הוא משתמש במונח "ארובה געשית" במקום בנקודה חמה (גאולוגיה). שגיאה נוספת היא הטענה על צורת חרוט. יש קלדרה בילוסטון, רק כיוון שאורכה 85 ק"מ, ורוחבה 45 ק"מ קשה לראות זאת. פרט נוסף מעניין הקשור לנקודה החמה של הילוסטון הוא שניתן לשרטט את מעבר היבשת מעליה. הילוסטון שוכן בקצה הצפון-מזרחי של מישור הנהר סנייק, כאשר הקצה המערבי של המישור, שצורתו דמוית פרסה ארוכה המתפתלת בין ההרים, נמצא באזור העיר בויסי שבאיידהו, כ-600 ק"מ מערבית לילוסטון. מישור זה משרטט את מסלול תנועתו של הלוח הטקטוני הקרוי הלוח הצפון-אמריקאי ב-17 מיליון השנים האחרונות מעל הנקודה החמה. אביהו • שיחה 20:01, 5 בפברואר 2010 (IST)

הגירסה שלי:

פארק ילוסטון

עד כמה שקשה לתפוש זאת, אזור המעיינות החמים שבפארק ילוסטון בארצות הברית הוא חלק מרמה נרחבת בעלת הרים ועמקים, שכולה מהווה קלדרה געשית באורך 85 ק"מ וברוחב 45 ק"מ. הפארק הוא לוע עצום של הר געש המתפרץ אחת למאות מיליוני שנה, והתפרצותו היא כה עזה עד כי כל הבזלת הנוצרת בה מתפזרת על שטח נרחב ולא יוצרת את החרוט האופייני להרי געש. למעשה, אין הבדל מהותי בין הגאולוגיה של פארק ילוסטון לבין זו של איי הוואי – בשני המקרים מצויה מתחת ללוחות הטקטוניים הנודדים נקודה חמה גדולה. כאשר מתרחשת התפרצות געשית בהוואי, היא יוצרת חרוט געשי גבוה על קרקעית האוקיינוס השקט, שצומח והופך לאי, ואילו בהתפרצות בפארק ילוסטון מתפזר הפלט הגעשי על פני שטחן של כמה מדינות בארצות הברית. ניתן לשרטט את מעבר הלוחות הטקטוניים מעל לנקודות החמות: של הוואי ברצף האיים הנמשך צפונה עד סיביר, ושל ילוסטון בתוך הלוח הצפון-אמריקאי. אם תתחולל התפרצות כזו כיום, היא תגרום לאנושות אסון כבד. לפי סימנים שונים – שהעיקריים בהם: פרק הזמן הממוצע בין התפרצויות היסטוריות ורעידות אדמה מקומיות – התפרצות קרובה בילוסטון אכן אפשרית.

דקי • שיחה • לא רק בז'... 16:45, 19 בפברואר 2010 (IST)

הועלה מחדש Hanay • שיחה 17:24, 28 בנובמבר 2010 (IST)

לטעמי הקטע מסובך מדי וטכני. אני בעד לקצץ את החלקים ה"כבדים" כך שהקטע יהיה נגיש לקורא הממוצע וגם יישאר הפאנץ':

אזור המעיינות החמים והגייזרים שבפארק ילוסטון בארצות הברית הוא חלק מרמה נרחבת בעלת הרים ועמקים, שכולה מהווה לוע התמוטטות עצום של הר געש, המתפרץ אחת ל-600 אלף שנים בממוצע. התפרצותו היא כה עזה עד כי כל הסלעים הגעשיים הנוצרים בה מתפזרים על שטח נרחב ולא יוצרים את צורת החרוט האופיינית להרי געש. אם תתחולל התפרצות כזו כיום, היא תגרום לאנושות אסון כבד. לפי סימנים שונים – שהעיקריים בהם הם פרק הזמן הממוצע בין התפרצויות היסטוריות, רעידות אדמה מקומיות ותפיחת הקרקע – התפרצות קרובה בילוסטון אכן אפשרית. תומר - שיחה 20:33, 30 בנובמבר 2010 (IST)

ערכתי קצת את הגירסה של תומר, רק כדי לדייק. דקי • שיחה • מילה בסלע 12:13, 8 בדצמבר 2010 (IST)

"עד כמה שקשה לתפוש זאת" נראה קצת מיותר. לדעתי - למחוק או לכתוב אחרת. ‏עמיחי • שיחה 12:52, 8 בדצמבר 2010 (IST)

כתבתי אחרת. ראה למעלה. תומר - שיחה 18:07, 8 בדצמבר 2010 (IST)

אהה... בסדר גמור! ‏עמיחי • שיחה 23:41, 8 בדצמבר 2010 (IST)

התקבל. תבנית:הידעת? 9 בנובמבר - סדרה 2 מתניה • שיחה 12:46, 14 בדצמבר 2010 (IST)

הסרת תבנית:הידעת? 9 בנובמבר - סדרה 2

כנ"ל + יש פה מעין "מקרה המוזר", אך ללא כל הסבר. יוסאריאן • שיחה 14:05, 23 בנובמבר 2010 (IST)

קטע פחות טוב מהקודם (תבנית:הידעת? 22 בדצמבר - סדרה 1). לא מספיק חזק לדעתי. תומר - שיחה 20:35, 30 בנובמבר 2010 (IST)

נכון. אפשר להסיר. ‏עמיחי • שיחה 12:54, 8 בדצמבר 2010 (IST)

הוסר. מתניה • שיחה 12:48, 14 בדצמבר 2010 (IST)

החומה הגדולה של סין

במשך השנים נקשרו מיתוסים רבים בחומה הגדולה של סין. הדעה המקובלת היא שכל החומה עשויה מלבנים, משתרעת ברציפות לכל רוחב צפון סין, נבנתה על ידי קיסר סין הראשון, צ'ין שה-חואנג, לפני 2,200 שנים, והיא המבנה היחיד מעשי ידי אדם שאפשר לראות מהירח. בפועל, החומה נבנתה בשלהי שלטון שושלת מינג לפני 450 עד 350 שנים בלבד. רובה היא סוללת עפר שנבנתה בטכניקה של אדמה נגוחה או סוללה כזו המחופה בלבנים בלבד. היא אינה רציפה באזורים שבהם יש מכשולים טבעיים. רובה התפורר, והחלק שבו מבקרים כיום מיליוני תיירים מדי שנה מצפון לבייג'ינג נראה שלם משום שעבר שיפוץ יסודי בשנות ה-50 של המאה ה-20. רוחבה המקסימלי של החומה הוא 9 מטרים ולכן הניסיון לראותה מהירח שקול לניסיון לראות שערת אדם ממרחק של 3 קילומטרים. לא רק שלא ניתן לראותה מהירח, גם ממסלול לווייני נמוך לא ניתן לראותה, בניגוד למבנה אחר מעשי ידי אדם, הפירמידה הגדולה של גיזה. אביהו • שיחה 20:29, 5 בפברואר 2010 (IST)

בעד יפה מאוד, קטע קלאסי ל"הידעת?" ! Rex - שיחה 20:45, 5 בפברואר 2010 (IST)

בעד קודם ידעתי חלק עכשיו אני יודעת יותר Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 08:21, 6 בפברואר 2010 (IST)

בעד טוב מאוד תומר - שיחה 13:34, 14 ביולי 2010 (IDT)

הועלה מחדש לדיון. מתניה • שיחה 12:59, 14 בדצמבר 2010 (IST)

מה השאלה? מצוין! ‏עמיחי • שיחה 13:02, 14 בדצמבר 2010 (IST)

בעד ממש קלאסי • עודד (Damzow) • שיחה • 13:09, 14 בדצמבר 2010 (IST)

מעולה - רק תיקון אחד. בהחלט ניתו לראות שערת אדם ממרקח 3 ק"מ - המצלמות שמותקנות כיום על לווינים משוכללות בהרבה מכך. חשוב להבהיר שמדובר בעין בלתי מזויינת. דניאל צבי • שיחה 13:52, ז' בטבת ה'תשע"א (14.12.10)

התקבל. תבנית:הידעת? 17 בנובמבר - סדרה 2. מתניה • שיחה 16:10, 19 בדצמבר 2010 (IST)

הסרת תבנית:הידעת? 17 בנובמבר - סדרה 2

חלש ולא מחדש, הקטע הפיקנטי לכאורה ממש לא מדוייק (אין פה חידוש מסורת והמשחקים ביוון היו ככה"נ שונים למדי מהמשחקים המודרניים). (אפשר אולי לשנות כך שהחידוש הוא שלמרות יומרתם הם שונים למדי ולהדגים את השונות, כשההפתעה של הקורא תבוא מהביזאריות של המשחקים ביוון). יוסאריאן • שיחה 14:19, 23 בנובמבר 2010 (IST)

הקטע הנוכחי לא מספיק טוב ואכן לא מחדש. אפשר להציע קטע חדש בעניין השונות בין האולימפיאדות, אבל בינתיים עדיף למחוק. תומר - שיחה 18:08, 8 בדצמבר 2010 (IST)

לא מדהים. כדאי להסיר. מתניה • שיחה 12:59, 14 בדצמבר 2010 (IST)

הוסר. מתניה • שיחה 16:11, 19 בדצמבר 2010 (IST)

הסרת תבנית:הידעת? 17 באוגוסט - סדרה 1

התקבל בשעתו, אך חסר כל פואנטה לטעמי. (מה הפואנטה בכך שהעיין מהווה מינאטורה ליקום? באותה מידה היא מהווה מינאטורה לחומת סין ולירחי שבתאי. Rex - שיחה 14:58, 1 במרץ 2010 (IST)

מסכים. מתניה • שיחה 16:16, 19 בדצמבר 2010 (IST)

שווה להחליף ‏DGtal‏ 16:18, 19 בדצמבר 2010 (IST)

הוסר. מתניה • שיחה 02:07, 28 בדצמבר 2010 (IST)

איך הגיעו לתליות פומביות בלונדון?

הוצאה להורג בתלייה היתה פופולרית מאד באנגליה במשך מאות שנים. עד מחצית המאה ה-19 בוצעו רוב התליות באופן פומבי, כך שהציבור, כולל ילדים, יכול היה לחזות במעשה על כל פרטיו. התלייה הפומבית האחרונה בוצעה בלונדון בשנת 1868, כאשר הרכבת התחתית כבר פעלה בעיר זה חמש שנים. למרבה האירוניה יכלו תושבי לונדון להגיע לאירוע, הנחשב היום פרימיטיבי, בכלי התחבורה המתקדם ביותר באותה עת. התלייה כעונש חוקי המשיכה להתבצע בבתי הכלא באנגליה ובמושבותיה עוד כמאה שנים, כולל בארץ ישראל המנדטורית, בה הועלו לגרדום אסירי המחתרות. ההוצאה להורג בתלייה בוטלה באנגליה באופן רשמי רק ב-1964.

שמעתי את הקטע על התליות הפומביות והרכבת התחתית מאיזה מדריך בלונדון, ולא האמנתי עד שבדקתי בעצמי את הפרטים. מדהים! תמרה ♣ שיחה 21:44, 21 בנובמבר 2010 (IST)

חביב. ‏עמיחי • שיחה 12:52, 8 בדצמבר 2010 (IST)

ההגדרה חביב נכונה. אולי קצת מורבידי לשער של ויקיפדיה? Hanay • שיחה 15:41, 8 בדצמבר 2010 (IST)

אני חושב שזה מתאים. עוד דעות? מתניה • שיחה 13:01, 14 בדצמבר 2010 (IST)

נחמד. ‏Setreset • שיחה 14:46, 14 בדצמבר 2010 (IST)

מסכים שזה קטע מתאים, לא כל כך בטוח שזה "נחמד". בקשר למנדט הבריטי - הוציאו להורג לא רק אסירי מחתרות, אלא גם סתם פושעים פליליים. יוסאריאן • שיחה 14:56, 14 בדצמבר 2010 (IST)

אם כבר, צריך להזכיר בהקשר של ישראל את אדולף אייכמן, התלוי האחרון במדינת ישראל (כנראה גם היחיד).שלומית קדם - שיחה 18:46, 19 בדצמבר 2010 (IST)

התקבל. תבנית:הידעת? 17 באוגוסט - סדרה 1 מתניה • שיחה 02:04, 28 בדצמבר 2010 (IST)

4′33″

אני לא יודע איך בדיוק לנסח את ה"הידעת" הזה, אבל אני חושב שזה יכול להיות נחמד לכתוב על זה. מישהו מוכן לעזור לי? טוסברהינדי (שיחה) 06:14, 9 באפריל 2010 (IDT)

מה דעתך על: היצירה מכונה לעתים רבות "4 דקות ו-33 שניות של שקט", אך שם זה אינו מדוייק כי, על פי קייג', היצירה כוללת את הצלילים והרעשים של הסביבה בה היא מבוצעת כולל את הקולות שמשמיע הקהל עצמו - עדינים ושקטים ככל שיהיו. היצירה מסמלת את תמצית האידאולוגיה המוזיקלית של קייג', לפיה כל צליל יכול להוות בסיס למוזיקה. כבר בסוף שנות ה-40 הציג קייג' את הרעיון לכתיבת יצירה מוזיקלית הבנויה כולה משקט במהלך הרצאה שהעביר במכללת Vassar בניו יורק.

היצירה של קייג' לא הייתה הראשונה שכללה מקטע ארוך של שקט:

• היצירה Funeral March for the Obsequies of a Deaf Man ("מארש הלוויה של איש חירש") שנכתבה בשנת 1897 על ידי ההומוריסטן הצרפתי אלפונס אלֶה מכילה 9 תיבות ריקות.
• בשנת 1919 כתב המלחין הצ'כי ארווין שולהוף יצירה לפסנתר בשם Fünf Pittoresken ("חמישה ציורים"), ואחד הפרקים בה נכתב כולו בסימני שתק.
• בשנת 1949 כתב האמן הצרפתי איב קליין יצירה תזמורתית בת 40 דקות בשם Monotone-Silence Symphony (סימפוניית השקט המונוטוני). היצירה נכתבה בשני פרקים - פרק ראשון בן 20 דקות המכיל זמזום קבוע, ופרק שני בן 20 דקות הכולל שקט מוחלט. ישרון - שיחה 12:53, 10 ביוני 2010 (IDT)

אכן, זהו גימיק ידוע וחרוש. אם תשאלו אותי זו לא מוסיקה (פשוט כיוון שמוסיקה היא צליל מאורגן, וזה לא צליל מאורגן, גם אם מחשיבים את ההתחכמות של קייג') אני לא יודע אם זה מספיק מעניין להידעת? וגם זה די מפורסם (לא?) נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 11:17, 14 בספטמבר 2010 (IST)

הועלה מחדש לדיון ב-28 לנובמבר 2010 Hanay • שיחה 17:18, 28 בנובמבר 2010 (IST)

לא מלהיב כל כך. תומר - שיחה 20:39, 30 בנובמבר 2010 (IST)

דווקא מגניב. אולי אפשר לתת דוגמאות דומות? ‏עמיחי • שיחה 12:51, 8 בדצמבר 2010 (IST)

יש דוגמאות נוספות בערך. מתניה • שיחה 12:31, 14 בדצמבר 2010 (IST

אפשר אולי להביא את הציטוט הזה מתוך "קיצור תולדות המוזיקה" של עדו אברבאיה: "אין ספק שיצירה זו עשתה רושם כביר בעת ביצוע הבכורה. השאלה היא מה קורה בביצועים חוזרים".

לא נראה לי, שהנושא מתאים ל:הידעת. לו היצירה של קייג' הייתה יחידה במינה, אפשר היה לכתוב עליה כקוריוז, אבל כיון שיש עוד (בייחוד זו של קליין - תארו לעצמכם לשבת בקונצרט במשך 20 דקות של דממה, אחרי 20 דקות של זמזום מונוטוני...) זה כבר הופך למשהו ארוך ומורכב מדי לקטע הידעת.שלומית קדם - שיחה 21:11, 14 בדצמבר 2010 (IST)

לא התקבל. מתניה • שיחה 02:16, 28 בדצמבר 2010 (IST)

קיסר גרמניה וילהלם השני וארץ ישראל

יחסו של וילהלם השני, קיסר גרמניה ליהודים היה מעורב. לחובתו נרשמו במספר הזדמנויות התבטאויות אנטישמיות בוטות, ומאידך, הגיעו היהודים תחת שלטונו לפריחה תרבותית ולמשרות רמות. עם תחילת פעילותו הציונית של תיאודור הרצל, תלה הרצל תקוות גדולות בתמיכת הקיסר וילהלם השני בתנועה הציונית. מסעו לארץ ישראל היה נקודת ציון בולטת בתולדות ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ובתולדות הציונות. ביקורו נחשב לאחד האירועים המרכזיים בתולדות ארץ ישראל בסוף המאה ה-19, ומוזכר בהרחבה בכתבים של התקופה. בהקשר זה ביקורו נתן חיזוק להתיישבות הגרמנית בארץ ישראל, שהתבטאה בהקמת כנסיות, מוסדות ציבור ומושבות טמפלריות. הוא הקים את מתחם אוגוסטה ויקטוריה בירושלים, לכבודו הוקם אובליסק הקיסר בחיפה ומושבת הטמפלרים וילהלמה נקראה על שמו.

קטע נחמד ומשכיל שמקשר לשני ערכים מומלצים. Rhone •‏ הרייך הרביעי • 00:56, 18 בדצמבר 2010 (IST)

עכשיו לארבעה. הקטע עצמו סביר לדעתי, אין פה משהו באמת מפתיע ומרגש. תומר - שיחה 13:17, 18 בדצמבר 2010 (IST)

באמת, מה הפואנטה? ‏עמיחי • שיחה 22:43, 18 בדצמבר 2010 (IST)

לא התקבל. מתניה • שיחה 02:16, 28 בדצמבר 2010 (IST)

שדה ציקלוטומי

הידעת? $\ \cos \left({\frac {2\pi }{17}}\right)={\frac {{\frac {{\sqrt {17}}-1}{2}}+{\sqrt {\frac {17-{\sqrt {17}}}{2}}}+{\sqrt {(3+{\sqrt {17}})({\sqrt {17}}-{\sqrt {\frac {17-{\sqrt {17}}}{2}}})}}}{8}}$. (מן הערך שדה ציקלוטומי). עוזי ו. - שיחה 04:06, 23 בדצמבר 2010 (IST)

לא התקבל. מתניה • שיחה 02:19, 28 בדצמבר 2010 (IST)

הסרת תבנית:הידעת? 10 ביוני - סדרה 2

כנ"ל. ויקיפד ~ התא הקולי ~ מה? 21:04, 11 ביוני 2010 (IDT)

עוד יותר חסר פואנטה - פירוט מידע על בעיה רפואית. יוסאריאן • שיחה 17:59, 21 בדצמבר 2010 (IST)

רק תקציר ערך. אפשר להסיר. ‏עמיחי • שיחה 20:28, 21 בדצמבר 2010 (IST)

הוסר. מתניה • שיחה 02:27, 28 בדצמבר 2010 (IST)

אולם מינסטר

המינסטר של אוּ‏לְם היא הכנסייה הגבוהה בעולם, עם צריח מחודד המתנשא לגובה 161.53 מטר (כ-20 מטר יותר ממגדל שלום מאיר בתל אביב). היא אף הייתה הבניין הגבוה בעולם עד שנת 1901. במהלך מלחמת העולם השנייה ספגה העיר אוּ‏לְם נזקים כבדים מההפצצות האוויריות של בעלות הברית, אך הכנסייה שרדה. אחת הסיבות המרכזיות לשרידת הכנסייה היא הערפל ששרר דרך קבע בעמק הדנובה, והקשה על טייסי בעלות הברית לנווט, כך שהם מצאו את הצריח המזדקר של אולם מינסטר כציון דרך חיוני ולכן נמנעו מלהרוס אותו.

עוד תוספות אפשריות:

• ב-1877 קבוצת יהודים, בהם הרמן איינשטיין, אביו של אלברט איינשטיין, תרמו כסף להקמת פסל של הנביא ירמיהו, הניצב מתחת לעוגב הראשי.
• למרות שאולם מינסטר ידועה כ"קתדרלת אולם" היא לא באמת קתדרלה מאחר ומעולם לא הייתה מושב של בישוף.

בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:22, 3 בנובמבר 2009 (IST)

בלי התוספות, בהחלט יש על מה לדבר. בכל מקרה, נדמה לי שהייתה הסכמה כללית לא להפגיז כנסיות. אם ההסכמה הזו נובעת מצורך בעזרי ניווט, אז יש להרחיב את הקטע. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 02:14, 4 בנובמבר 2009 (IST)

בכל זאת, כנסיות וקתדרלות הופצצו ונפגעו במהלך מלחמת העולם השנייה (למשל קתדרלת רואן וכנסיית סן מקלו). MathKnight הגותי ב-WIS א 19:41, 4 בנובמבר 2009 (IST)

מוזר ששם הערך נותר בגרמנית ולא תורגם לעברית. בכל השפות האחרות זה נעשה, לרוב ל"קתדרלה" (למרות עניין הבישוף). בכלל סמיכות בעברית היא בסדר הפוך. באנגלית התרגום הוא ל- Ulm Minster כי המלה Minster פרושה בית תפילה גם באנגלית. Valleyofdawn - שיחה 23:22, 4 בנובמבר 2009 (IST)

ראה תגובתי בשיחה:אולם מינסטר. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:39, 5 בנובמבר 2009 (IST)

העניין נפתר שם בינתיים. כעת, האם נקדם את "הידעת?" הנ"ל? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:12, 6 בנובמבר 2009 (IST)

בעד תיקנתי זוטות. אפשר לציין שעברו מעל 500 שנה מתחילת הבניה עד השלמת הצריח Valleyofdawn - שיחה 22:21, 6 בנובמבר 2009 (IST)

זה שלקח חמש מאות שנה לבנות את הצריך זה מגניב מאד. בכלל הקטע מצוין, רק האזכור של מגדל שלום מיותר, ו... צריך מקורות. חוץ מזה, אציין באגב שנתבקשנו להפסיק להעלות קטעים חדשים עד שנעבור את חגיגות היובל. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 20:50, 7 בנובמבר 2009 (IST)

גם לדעתי האזכור של מגדל שלום קצת פרובינציאלי וקצת 70s. אפשר לציין במקום שב-1901 עבר התואר לבניין העיריה של פילדלפיה, ולא חזר מעולם לאירופה (כשמדובר בבנינים, לא מבנים). Valleyofdawn - שיחה 21:40, 7 בנובמבר 2009 (IST)

מגדל שלום אינו פרובינציאלי. עבור דוברי העברית, כולל אלה בהם שגרים בארצות הברית, כמוני, פילדלפיה היא פרובנציאלית. כדי להוכיח זאת אספר לכם שחנות המזון הכשרה היחידית בלוזאן שבשווייץ קרויה בושרי (אטליז) כל בו שלום. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:46, 7 בנובמבר 2009 (IST)

אני גם מאמין שאזכור כלבו שלום מתאים כאן. הוא נותן פרופורציה אליה יכול הקורא העברי הממוצע להתייחס. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 11:43, 9 בדצמבר 2009 (IST)

מסכים עם זהר. שימו לב ששנים כלבו שלום היה המגדל הגבוה במזרח התיכון ובפרט בישראל. עובדה זו נותנת פרופורציה ביחס לגובהו של הצריח של אולם. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:13, 22 בדצמבר 2009 (IST)

אם אין התנגדויות, יתקבל. מתניה • שיחה 13:00, 14 בדצמבר 2010 (IST)

התקבל. תבנית:הידעת? 10 ביוני - סדרה 2 מתניה • שיחה 02:27, 28 בדצמבר 2010 (IST)

הסרת תבנית:הידעת? 22 בדצמבר - סדרה 1

יש כנראה עשרות יישובים בארץ ששינו שם או שתושביהם נמצאים במחלוקת עם וועדת השמות (לדוגמא חלמיש, נופית, וקריית ספר), ואני לא סבור שהאנקדוטות הללו מעניינות מספיק. יוסאריאן • שיחה 14:05, 23 בנובמבר 2010 (IST)

אני כתבתי את הקטע הנ"ל ולדעתי יש כאן 2 אנקדוטות חביבות. עוד דעות? ‏עמיחי • שיחה 15:23, 23 בנובמבר 2010 (IST)

קטע לא רע. תומר - שיחה 20:34, 30 בנובמבר 2010 (IST)

עוד דעות? ‏עמיחי • שיחה 12:54, 8 בדצמבר 2010 (IST)

האמת שגם אני לא נלהב. מתניה • שיחה 12:59, 14 בדצמבר 2010 (IST)

שימו לב שהאנקדוטה אינה החלפת השם אלא מקור השם (ראשי תיבות מופרכים והנשיא רייגן). ‏עמיחי • שיחה 13:02, 14 בדצמבר 2010 (IST)

גם אני לא מתלהב. yanshoof • שיחה • 00:17, 2 בינואר 2011 (IST)

48 שעות אחרונות לשיפור הקטע בטרם יוסר. ‏עמיחי • שיחה 15:20, 16 בינואר 2011 (IST)

הוסר. ‏עמיחי • שיחה 21:25, 18 בינואר 2011 (IST)

הסרת תבנית:הידעת? 4 באוגוסט - סדרה 2

אולי אפשר להרחיב שידבר על מספר נחשים שלא רק מכישים - הצפע לא היחיד. אריה ה. - שיחה 00:25, 12 ביוני 2010 (IDT)

נחמד, אבל זקוק להרחבה. ‏עמיחי • שיחה 00:16, 2 בינואר 2011 (IST)

48 שעות אחרונות לשיפור הקטע בטרם יוסר. ‏עמיחי • שיחה 15:20, 16 בינואר 2011 (IST)

הוסר. ‏עמיחי • שיחה 21:25, 18 בינואר 2011 (IST)

הסרת תבנית:הידעת? 21 בדצמבר - סדרה 2

לא מעניין. אפשר להחליף בסיפור על נישואיו השניים בחתונה קונסרבטיבית בניו יורק. יוסאריאן • שיחה 17:57, 21 בדצמבר 2010 (IST)

דווקא מגניב. יש פואנטה וזה ייחודי. אפשר להוסיף עוד, אם זה מעניין. ‏עמיחי • שיחה 20:27, 21 בדצמבר 2010 (IST)

48 שעות אחרונות לשיפור הקטע בטרם יוסר. ‏עמיחי • שיחה 15:20, 16 בינואר 2011 (IST)

הוסר. ‏עמיחי • שיחה 21:25, 18 בינואר 2011 (IST)

גופה שסובלת מנדודי שינה

גופתה של אווה פרון המשיכה את הביוגרפיה הסוערת של אוויטה בחייה: הגופה נחנטה והוצגה לראווה בבואנוס איירס, והייתה מוקד עלייה לרגל עד נפילתו של בעלה, חואן פרון, בהפיכה צבאית ב-1955, והגלייתו. אז הוברחה הגופה למילאנו. ב-1971, הוצאה מקברה והועברה לקבורה במדריד. בינתיים שב חואן פרון מהגלות לארגנטינה, לקדנציה נוספת כנשיא. הוא נפטר ב-1974, ואז הוחזרה גופתה לארגנטינה והוצגה בצד גופתו במעון הנשיאותי. השלטון החדש במדינה החליט למנוע את הפיכת המקום למקדש לבני הזוג, וגופת אווה פרון הופרדה מגופת בעלה ונקברה סופית באחוזת הקבר של משפחת דוארטה, בבית הקברות לה רקולטה בבואנוס איירס. אתר קברה משמש עד היום מוקד עלייה לרגל למעריציה, ושאר סקרנים ותיירים. כדי למנוע את גניבת הגופה, היא קבורה במעין כספת בטון בעומק רב באדמה.

מקורות:בערך אווה פרון. בברכה, הציוני ✡ שיחה 22:37, 2 בנובמבר 2009 (IST)

סבבה. רק לא הייתי מהמר על זה שהמקום בו היא קבורה כעת הוא מקומה הסופי. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:39, 3 בנובמבר 2009 (IST)

מעניין, הוספתי קישורים Valleyofdawn - שיחה 02:00, 3 בנובמבר 2009 (IST)

הוספתי עוד כמה. אם אין לאיש הערות - יתקבל. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:52, 9 בדצמבר 2009 (IST)

חביב. ‏עמיחי • שיחה 16:00, 9 בדצמבר 2009 (IST)

48 שעות אחרונות לשיפור הקטע בטרם יועלה. ‏עמיחי • שיחה 15:20, 16 בינואר 2011 (IST)

קיצצתי קצת ואולי אפשר עוד טיפה. הערות אחרונות? ‏עמיחי • שיחה 11:38, 18 בינואר 2011 (IST)

התקבל. ‏עמיחי • שיחה 21:26, 18 בינואר 2011 (IST)

אלקטרומגנטים מתפוצצים

הידעת? ליצירת שדה מגנטי חזק במיוחד משתמשים באלקטרומגנטים מתפוצצים, שהם אלקטרומגנטים בתוך מעטפת של חומר נפץ, שבהתפוצצות מכווץ את האלקטרומגנט ומרכז את השדה המגנטי שבתוכו לחוזק עצום, של עד 1000 טסלה (יחידת המידה של חוזק שדה מגנטי). לשם השוואה, אלקטרומגנט רגיל (בעל ליבת ברזל) מוגבל לשדה מגנטי מרבי של 1.6 טסלה, ואלקטרומגנט עם תיל מוליך-על מגיע עד 30 טסלה.

* בעקבות הערך אלקטרומגנט ששכתבתי לאחרונה. Setreset - שיחה 12:35, 14 בינואר 2010 (IST)

הועלה לדיון חוזר. מתניה • שיחה 12:50, 14 בדצמבר 2010 (IST)

כתוב באופן טכני מדי. לא הבנתי. ‏עמיחי • שיחה 12:54, 14 בדצמבר 2010 (IST)

אשמח לפשט, רק שאני לא רואה מונחים טכניים, הכל במונחים די יומיומיים (אבל אני דוקטורנט לפיזיקה :) ). תוכל לפרט? ‏Setreset • שיחה 13:31, 14 בדצמבר 2010 (IST)

קראתי שוב והגעתי למסקנה שהוא ארוך מדי. תוכל לומר מה הפואנטה ואז נוכל לקצר. ‏עמיחי • שיחה 23:25, 16 בדצמבר 2010 (IST)

הפואנטה היא האלקטרומגנטים המתפוצצים, והשוואה בין טכנולוגיות של אלקטרומגנטים חזקם אחרים, שהיא פחות פואנטה ויותר השכלה. ‏Setreset • שיחה 10:27, 17 בדצמבר 2010 (IST)

לדעתי הקטע לא מתאים להידעת, כיוון שהוא לא נגיש מספיק לקורא הפשוט, ואין בו את האלמנטים הדרושים לקטע הידעת, שגורמים לך להגיד אחרי הקריאה "מגניב! לא ידעתי את זה" (אלא אם כן אתה חובב אלקטרומגנטיות). תומר - שיחה 13:24, 18 בדצמבר 2010 (IST)

שכתבתי. האם משתפר או לא רלוונטי? ‏Setreset • שיחה 16:39, 19 בדצמבר 2010 (IST)

הרבה יותר טוב! ‏עמיחי • שיחה 17:27, 19 בדצמבר 2010 (IST)

אכן, כעת יותר טוב. עדיין אני לא כל כך מתלהב מהקטע, אבל מבחינתי אפשר להעביר אותו. תומר - שיחה 14:16, 28 בדצמבר 2010 (IST)

אני רואה אותו רק עכשיו, ולא מתלהב. טכני מדי, לא מבהיר מה המטרה של כל העניין (הכוונה - לשם מה נועדה "יצירת שדה מגנטי חזק במיוחד"), ולפיכך מנותק. הנושא עצמו מעניין, אולי כדאי לשוב ולשכתב את הקטע (אנסה בעצמי כשיהי לי מעט יותר זמן פנוי). יוסאריאן • שיחה 09:47, 2 בינואר 2011 (IST)

בהפניה לאלקטרומגנטים מתפוצצים לא כתוב לאיזה צורך הדברים האלה משמשים. אני הייתי כותב את הקטע "לצורך XXX צריך להשיג שדה מגנטי חזק לזמן קצר. לצורך כך משתמשים ב... חומר נפץ ... וכך מצליחים להגיע לחוזק עצום, של 1000 טסלה...". משהו כזה. יוסאריאן • שיחה 10:06, 2 בינואר 2011 (IST)

48 שעות אחרונות לשיפור הקטע בטרם יוסר. ‏עמיחי • שיחה 15:20, 16 בינואר 2011 (IST)

מה לגבי:

הידעת? מחקרים בפיזיקה שדורשים שדה מגנטי חזק מאוד לזמן קצר משתמשים באלקטרומגנטים מתפוצצים. אלו הם אלקטרומגנטים בתוך מעטפת של חומר נפץ, שבזמן שהוא מתפוצץ מכווץ את האלקטרומגנט ומרכז את השדה המגנטי שבתוכו לחוזק עצום, של עד 1000 טסלה. לשם השוואה, אלקטרומגנט רגיל (בעל ליבת ברזל) מוגבל לשדה מגנטי מרבי של 1.6 טסלה, ואלקטרומגנט עם תיל מוליך-על, שמשמש במכשירי MRI רפואיים ובמאיצי חלקיקים, מגיע רק עד 30 טסלה.

? יוסאריאן • שיחה 09:48, 18 בינואר 2011 (IST)

אלקטרומגנטים מוליכי-על דווקא משמשים לא רק במחקר, אלא גם במכשירי MRI רפואיים ובמאיצי חלקיקים שלא משמשים רק למחקר. ‏Setreset • שיחה 10:03, 18 בינואר 2011 (IST)

תיקנתי (הקודם היה ניחוש). לדעתי חשוב להבהיר את השימוש, משהו שקושר לעולם האמיתי ומרחיב את הדעת ביחס אליו, ולכן שיניתי מעט את הקטע. אגב - איפה משמשים "אלקטרומגנטים רגילים (בעלי ליבת ברזל)"? בטורבינות של תחנות כוח? ומה אתה חושב עכשיו? יוסאריאן • שיחה 10:11, 18 בינואר 2011 (IST)

אהבתי, אבל זה טיפה יבש מדי. אולי אפשר לקצץ קצת את ההתייחסות לטסלה? ‏עמיחי • שיחה 11:31, 18 בינואר 2011 (IST)

יוסאריאן, קצץ כראות עיניך. אפשר אולי להשתמש במקום טסלה במינוח "עד פי 1000... פי 30". ‏Setreset • שיחה 21:50, 18 בינואר 2011 (IST)

עמיחי העיר על כך, לא אני, ולפי עצתו הסרתי את ההערה שבסוגריים - הכל כתוב בערך, ואולי כך הקוראים יגשו אליו. יוסאריאן • שיחה 21:53, 18 בינואר 2011 (IST)

התקבל. ‏עמיחי • שיחה 21:00, 20 בינואר 2011 (IST)

חסרה תמונה. ‏עמיחי • שיחה 21:04, 20 בינואר 2011 (IST)

אולי קובץ:Electromagnet.jpg? מתניה • שיחה 21:07, 20 בינואר 2011 (IST)

הוספתי תמונה וערכתי מעט. הערות אחרונות? ‏עמיחי • שיחה 00:19, 27 בינואר 2011 (IST)

מילים בעברית קשורות לאלים עתיקים

ישנן לא מעט מילים בעברית, בעיקר כאלה שמתארות תופעות טבע בולטות, שמקורן בשמות של אלים מהמיתולוגיה הכנענית והמסופוטמית. כך לדוגמא, "שפש", או "שמש", הוא שמה של אלת השמש הכנענית, ו"ירח" הוא שמו של אל הירח במיתולוגיה הכנענית והפיניקית ו"שחר" הוא שמו של אל הזריחה. "ים" הוא שמו של אל הים, הנהרות ומקוואות המים, "מות" הוא אל המוות והשאול, ו"דגון" הוא שמו של אל הדגן והחקלאות במיתולוגיות האמורית, האבלית והאוגריתית והאל הראשי של הפלשתים. אל המזל הכנעני קרוי "גד", ו"אֵל" היה שמו של ראש האלים בפנתאון הכנעני ומהאלים החשובים של העיר אוגרית.

כמובן שצריך לשפר ניסוח ואולי לקצץ קצת, אבל מה דעתכם על העיקרון? מלא קישורים מעניינים למושגי יסוד, מפתיע ולא צפוי (לדעתי). יוסאריאן • שיחה 17:17, 9 בנובמבר 2010 (IST)

אגב, אפשר אולי להכניס גם את כושר וחסיס, אל המיומנויות והטכנולוגיה, ואולי גם את רשף, שלא הבנתי אם היה אל האש, אבל משמעות שמו "ניצוץ". אבל אולי לא צריך. יוסאריאן • שיחה 13:27, 10 בנובמבר 2010 (IST)

הועלה לדיון מחודש. מתניה • שיחה 02:31, 28 בדצמבר 2010 (IST)

העיקרון מעניין אבל לא כתוב בצורה מאוד מעניינת, למשל "ירח הוא אל הירח במיתולוגיה הכנענית" לא מרשים, ציטוט אם יש היה עושה יותר טוב את העבודה. ‏Setreset • שיחה 12:30, 28 בדצמבר 2010 (IST)

מה פירוש ציטוט? ניסחתי מחדש, בצורה קצת פחות רפטטיבית, תוך שינויי סדר וניסוח והוספתי גרשיים מסביב לשמות. איך זה לדעתך? יש לך הצעה לניסוח אחר? יוסאריאן • שיחה 09:44, 2 בינואר 2011 (IST)

אני מבקש להזכיר ששמות החודשים, במה שמכונה "הלוח העברי", הם למעשה שמות של אלים כנענים ובבלים. בברכה. ליש - שיחה 19:49, 2 בינואר 2011 (IST)

לאריה, זה לא מדויק - רובם לא שמות של אלים אלא מלים אכדיות (אני אומר את זה לא מידיעה אלא מקריאת הערכים )ואם כבר, שמות הימים בשפות אירופאיות שונות מקורם בשמות אלים רומאיים או נורדיים. איתן - שיחה - 20:17, 2 בינואר 2011 (IST)

אולי זה ל"הידעת?" אחר, לדעתי זה יחסית ידוע וקצת פחות מעניין (שמות חודשים לעומת מילים שמשמשות רבות ביומ-יום). המ בנוגע לקטע שהצעתי אני פה? יוסאריאן • שיחה 11:48, 11 בינואר 2011 (IST)

48 שעות אחרונות לשיפור הקטע בטרם יוסר. ‏עמיחי • שיחה 15:20, 16 בינואר 2011 (IST)

מאז ההערה האחרונה על הניסוח שיפרתי אותו, ולא קיבלתי הערות נוספות. היש בעיה בניסוח? האם המידע לכשעצמו לא מעניין או מפתיע? אני מחכה להערות, עדיף בונות.

אריה הזכיר שגם שמות החודשים קשורים לתרבות הבבלית והכנענית, אבל לא כתב מה דעתו בנוגע לקטע הנוכחי.

לדעתי האישית יש פה עניין ויש הפתעה - אני עצמי די הופתעתי לגלות את כל העובדות הללו לפני שנים\חודשים ספורים. אין יותר מדי הערות או תגובות לקטע, לצערי, וחבל, כי אני חושב שמדובר בקטע טוב, כאמור, והוא גם מקשר להרבה מאוד ערכים מעניינים, שזו מלכתחילה מטרת המיזם. יוסאריאן • שיחה 07:43, 18 בינואר 2011 (IST)

הקטע נראה טוב ומעניין. נגעתי קצת בניסוח הקיים והוספתי את דבר שימורם של שמות האלים הקדומים בשמות מקומות בארץ ישראל, שאף היא עובדה מפתיעה. Noon - שיחה 10:33, 18 בינואר 2011 (IST)

תודה. לדעתי שמות מקומות (יש לא מעט) יכול להוות נושא לקטע אחר ולא חיוני כאן. בכל מקרה העברתי לחלק המתאים של הקטע, ומבחינתי זה מקובל גם כך. יוסאריאן • שיחה 10:41, 18 בינואר 2011 (IST)

אנחנו לא רוצים שזה יהיה מייגע מדי. אולי כדאי להוריד כ-2 דוגמאות (וגם את מה שבסוגרים). ‏עמיחי • שיחה 11:35, 18 בינואר 2011 (IST)

גם לדעתי זו הרחבה, אמנם מעניינת, אבל אפשר גם בלעדיה, אני מעביר לכאן:

"שמות מספר מקומות במפת ארץ ישראל אף משמרים את הפולחן העתיק לאלים אלו, כדוגמת בית שמש, יריחו, בית ירח ואחרים".

לדעתי כל מה שנשאר מתאר מילים די מרכזיות בשפה כיום ולכן מעניין. אולי אפשר להוריד את "גד" שהוא פחות חשוב, אבל בכל השאר מדובר בפירוט שמוסיף לקטע. יוסאריאן • שיחה 11:50, 18 בינואר 2011 (IST)

התקבל. ‏עמיחי • שיחה 21:00, 20 בינואר 2011 (IST)

הסרת תבנית:הידעת? 21 באוקטובר - סדרה 1

• בדף השיחה של התבנית עלו תהיות בדבר נכונות הערך, וזהר הציע לפתוח כאן דיון בנושא. אז הנה. Huckbuc - שיחה 21:58, 16 בדצמבר 2009 (IST)

  תקציר הנושא - מדובר במקורה של הסיסמא הטובים לטיס. כשהקטע הופיע הובעה התנגדות מסויימת בעקבותיה עידנתי את הניסוח למשהו פחות החלטי. כעת הועלה עוד ספק לגבי כל הקטע ע"י Huckbuc עקב מה שנראה על פניו כסתירות. דעת חברי המיזם (וכל אדם אחר שיש לו אחת) נחוצה. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 22:19, 16 בדצמבר 2009 (IST)

לבקשת זהר, אתמול הזמנתי את נעה, מחברת הערך המקורי, להשתתף בדיון כאן. היא ענתה בדף השיחה שלה: "אוכל לשאול את המרצה רק בעוד כחודש כשהקורס יתחיל שוב. אני מציעה בינתיים להוריד את הקטע מחמת הספק." Huckbuc - שיחה 14:36, 17 בדצמבר 2009 (IST)

שב לדיונים. נזעיק את נעה לכאן. ‏עמיחי • שיחה 21:38, 18 בינואר 2011 (IST)

להסיר. נעה - שיחה 23:51, 18 בינואר 2011 (IST)

הוסר. ‏עמיחי • שיחה 21:01, 20 בינואר 2011 (IST)

הבגידה של מרי מלכת הסקוטים

מדובר בקטע שהיה מועמד במיזם היובל ולא עבר במיוחד בגלל שלא מספיק הצביעו לו (75% הצביעו בעד הקטע), ולכן אני מנסה להפוך אותו לקטע רגיל:

מרי מלכת הסקוטים הואשמה בבגידה באנגליה בטענה כי שיתפה פעולה עם מחתרת קתולית שפעלה נגד המלוכה. למלכת אנגליה, אליזבת הראשונה, היו מספר סיבות להסס מלפסוק כי מרי אכן אשמה בבגידה, דבר שהעונש עליו באותם ימים היה עונש מוות: ראשית, מרי ואליזבת היו קרובות משפחה. שנית, מרי הייתה מלכתה של סקוטלנד, מדינה עצמאית באותם ימים, ועלתה השאלה האם מסמכותו של בית המשפט האנגלי לדון ראשי מדינות אחרות למוות. שלישית, הוצאה להורג של מלכה אחת עלולה ליצור תקדים לחיסולה של מלכה אחרת: אליזבת בעצמה. לכן, היה צורך להוכיח מעל כל ספק סביר כי מרי אשמה בבגידה. בסופו של דבר נמצאה ההוכחה: מסרים מוצפנים בצופן החלפה שכללו התכתבויות בין מרי ובין חברי המחתרת, שפוענחו באמצעות ניתוח תדירות. ההוכחה הזו הביאה לקביעת אשמתה של מרי במיוחס לה ולהוצאתה להורג.

מקור: סודות ההצפנה מאת סיימון סינג
אוריה בר-מאיר - שיחה 21:38, 8 בדצמבר 2009 (IST)

אפשר לשלב עם תבנית:הידעת? 3 באוגוסט - סדרה 1. ‏עמיחי • שיחה 22:25, 15 בנובמבר 2009 (IST)

אני לא רואה איך הם משתלבים. אמנם שני הקטעים עוסקים במרי מלכת הסקוטים, אבל הקטע שאתה מצביע עליו מדבר עליה בכלליות והקטע הזה מדבר על ההוצאה להורג שלה וכל מה שסבב את זה. לדעתי כל אחד מהם עומד בפני עצמו. עם זאת, אם יש לך רעיון לנוסח משולב, תמיד אפשר לראות ולבדוק. אוריה בר-מאיר - שיחה 23:05, 15 בנובמבר 2009 (IST)

גם אני לא רואה איך הקטעים משתלבים. • אמיר (שיחה) 05:41, 24 בנובמבר 2009 (IST)

טוב, יש למישהו הערות נוספות? אוריה בר-מאיר - שיחה 00:29, 20 בדצמבר 2009 (IST)

לדעתי, לא קטע מעניין במיוחד. מה יוצא דופן בשימוש בהצפנה או בגזר דין מוות? תומר - שיחה 17:34, 24 במרץ 2010 (IST)

לא גזר הדין עצמו מעניין, אלא כל הסיפור סביב הרצון לתת אותו. הקטע עם ההצפנה זה על מנת שיידעו איך לבסוף הוכחה אשמתה מעל כל ספק סביר. אוריה בר-מאיר - שיחה 13:10, 25 במרץ 2010 (IST)

חוזר לדיונים. ‏עמיחי • שיחה 21:20, 20 בינואר 2011 (IST)

לא התקבל. ‏עמיחי • שיחה 12:49, 31 בינואר 2011 (IST)

אנקדוטות של ספורט חורף

המחליק על הקרח האוסטרלי סטיבן בראדבורי ייצג את אוסטרליה בהחלקה מהירה ל-1000 מטר במסלול קצר באולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002). ברבע הגמר סיים שלישי במקצה שלו וחשב שנשר מהמשך התחרויות, אבל פסילה של מתחרה שהקדים אותו קידמה אותו למקום השני - ולכן עלה לחצי הגמר. בחצי הגמר היה אחרון מבין חמישה מתחרים לאורך רוב המירוץ, אך שלושה ממקדימיו נפלו על המסלול לקראת הסיום - וכך סיים בראדבורי שני ועלה לגמר. בגמר שוב התנהל בראדבורי אחרון מבין חמשת המתחרים, אך בהקפה האחרונה לקראת הסיום התנגשו כל ארבעת האחרים זה בזה ונפלו. בראדבורי, היחיד שנשאר על רגליו, החליק אל מעבר לקו הסיום - וזכה במדליית הזהב, הראשונה אי פעם של אוסטרליה (ושל אומה כלשהי בחצי הכדור הדרומי) באולימפיאדת החורף.Tdunsky - שיחה 17:52, 20 בינואר 2010 (IST)

אם יורשה לי להוסיף - נראה לי ערך מתאים לקראת אולימפיאדת החורף הבאה עלינו לטובה בימים אלה.Tdunsky - שיחה 17:53, 20 בינואר 2010 (IST)

חביב. מקורות? ‏עמיחי • שיחה 17:58, 20 בינואר 2010 (IST)

תוכל לקרוא על המקרה בערכים של וויקיפדיה האנגלית על אותה אולימיפאדה ועל בראדבורי עצמו. אני, לשמחתי, זכיתי לראות את המקרה המוזר הזה במו עיני... Tdunsky - שיחה 18:12, 20 בינואר 2010 (IST)

אנו צריכים מקורות חיצוניים, לא מוויקיפדיה. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 18:13, 20 בינואר 2010 (IST)

באתר של הוועד האולימפי האוסטרלי מסופר חלק מהסיפור, אם כי מוזכר שם רק מקצה הגמר. http://corporate.olympics.com.au/athlete/682/Steven+BradburyTdunsky - שיחה 18:23, 20 בינואר 2010 (IST)

ועוד מקור אחד - http://www.sptimes.com/2002/02/18/Columns/Sure_footed_champion_.shtmlTdunsky - שיחה 22:50, 20 בינואר 2010 (IST)

נחמד. האם תוכל לכתוב את הערך על סטיבן בראדבורי כדי שלא יהיה "הידעת?" אדום (דבר שנחשב ללא רצוי)? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:53, 20 בינואר 2010 (IST)

אדאג לזה בימים הקרובים, יש חומר לערך. Tdunsky - שיחה 01:47, 21 בינואר 2010 (IST)

הערך התווסף. Tdunsky - שיחה 13:51, 22 בינואר 2010 (IST)

זה קטע מעולה. אולי כדאי לכתוב ערך על החלקה מהירה מעבר לפסקה הקיימת בהחלקה על קרח. yanshoof • שיחה • מיזמון ערכים שאינם במעקב ומיזמון אולימפיאדות קוראים לכם! 19:52, 23 בפברואר 2010 (IST)

נהדר! נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 13:38, 2 במרץ 2010 (IST)

קטע מעולה. תומר - שיחה 14:07, 23 בינואר 2011 (IST)

חוזר לדיונים. ‏עמיחי • שיחה 21:17, 20 בינואר 2011 (IST)

עוד הערות? אם לא - זה יאושר ויעבור לדף המערכת לקראת שיגור. ‏עמיחי • שיחה 00:07, 27 בינואר 2011 (IST)

טוב, זה יאושר. האם ניתן להשתמש בתמונה זו בשימוש הוגן, כי היא מתארת בדיוק את האירוע המדובר? ‏עמיחי • שיחה 12:47, 31 בינואר 2011 (IST)

דרור אומר שאי אפשר להשתמש. איזו תמונה אחרת אתם מציעים? ‏עמיחי • שיחה 13:57, 31 בינואר 2011 (IST)

מה דעתכם על התמונה הזו? ‏עמיחי • שיחה 13:52, 2 בפברואר 2011 (IST)

מתאימה. תומר - שיחה 14:56, 2 בפברואר 2011 (IST)

התקבל. ‏עמיחי • שיחה 21:22, 7 בפברואר 2011 (IST)

דו קרב הפנדלים - המצאה ישראלית!

דו קרב הפנדלים, המשמש להכרעת משחקים בשיטת נוק אאוט שלא הוכרעו גם לאחר הארכה, הומצא ע"י העיתונאי הישראלי יוסף דגן, שהיה גם פעיל בהתאחדות לכדורגל. דגן הגה את הרעיון אחרי שנבחרת ישראל בכדורגל נוצחה ברבע גמר אולימפיאדת מקסיקו (1968) באמצעות הגרלה לאחר שהמשחק הסתיים בתיקו. הרעיון של דגן הועלה במכתב לפיפ"א ע"י חבר הנהלת ההתאחדות (ולימים היו"ר שלה), מיכאל אלמוג, ב-1969. ההצעה התקבלה בידי פיפ"א ב-1970 ויושמה לראשונה בטורנירים רשמיים בעונת 1971. Tdunsky - שיחה 17:41, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

יפה! יש מקור? ‏עמיחי • שיחה 18:53, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

בוידאו שנמצא כאן מופיע דגן עצמו, ומוצגת גם ההוכחה מפיפ"א שהוא הממציא (ולא שופט כדורגל גרמני שטוען גם הוא לבעלות על ההמצאה). כמו כן יש את הכתבה הזו של עוזי דן ב"הארץ". Tdunsky - שיחה 11:07, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

למחוק! כפי שעדכנתי בערך פנדל, מדובר (לדעתי) ב"סערה בכוס תה". דו-קרב הפנדלים היה ידוע ונפוץ בשימוש (גם בישראל) עוד לפני שהוצע לפיפ"א. מה שדגן עשה זה שהוא הציע לפיפ"א לעשות שימוש בכלי זה על מנת להכריע משחקים במפעלים הגדולים. לדעתי, זה יפה ונחמד אבל לא שווה "הידעת".אודי - שיחה 15:31, 16 בינואר 2011 (IST)

יש עוד הערות? אם לא - זה לא יתקבל. מעביר לדף הדיונים. ‏עמיחי • שיחה 12:51, 31 בינואר 2011 (IST)

תגובות? ‏עמיחי • שיחה 13:53, 2 בפברואר 2011 (IST)

הקטע מטעה, ולא מתאים להידעת. תומר - שיחה 14:57, 2 בפברואר 2011 (IST)

לא התקבל. ‏עמיחי • שיחה 21:23, 7 בפברואר 2011 (IST)

הסרת תבנית:הידעת? 10 בספטמבר - סדרה 1

הקטע אזוטרי להחריד וחבל שאושר. לא לכל סיפור מעניין מגיע הידעת?. דניאל ב. 00:12, 24 ביוני 2009 (IDT)

אני מסכים עם דניאל. זהו ה"הידעת" המוזר ביותר שראיתי, שספק אם הוא מעניין רבים. יסלח לי חגי, שאותו אני מעריך מאוד, אולם הפעם איני תומך בפעולה זו. למעשה, אני אף מציע להסיר את הקטע מהדף הראשי. יש בקטע פוטנציאל לנזק רב מתועלת. בדרך כלל "הידעת" עוסק בערך ספציפי אחד ומושך את הקוראים אליו. הפעם, לא רק שלא מדובר על נושא הלקוח מאחד מהערכים, אין גם ערך המתקשר אליו ישירות. Ldorfman - שיחה 01:40, 10 בספטמבר 2009 (IDT)

גם אני מסכים עם דניאל. הידרו - שיחה 02:35, 10 בספטמבר 2009 (IDT)

― סוף העברה
דף השיחה. מתניה • שיחה 10:53, 24 בנובמבר 2010 (IST)

יש הערות? ‏עמיחי • שיחה 12:50, 31 בינואר 2011 (IST)

מסכים עם הנאמר בדף השיחה. אזוטרי מדי ולא מתאים להידעת. תומר - שיחה 14:59, 2 בפברואר 2011 (IST)

הוסר. ‏עמיחי • שיחה 21:24, 7 בפברואר 2011 (IST)

אנקדוטות של כדורגל - לב יאשין

לב יאשין, השוער האגדי של נבחרת ברית המועצות בכדורגל, היה בצעירותו - במקביל לקריירת הכדורגל שלו - שוער הוקי קרח במועדון שלו, דינמו מוסקבה. הוא אף זכה עם קבוצתו בגביע הסובייטי בהוקי קרח ב-1953. Tdunsky - שיחה 21:27, 19 בינואר 2010 (IST)

חביב מאד. ‏עמיחי • שיחה 23:41, 19 בינואר 2010 (IST)

חוזר לדיונים. ‏עמיחי • שיחה 21:17, 20 בינואר 2011 (IST)

חביב, אבל לדעתי צריך לעבות קצת את הקטע. תומר - שיחה 14:04, 23 בינואר 2011 (IST)

אתה מעבה? ‏עמיחי • שיחה 00:06, 27 בינואר 2011 (IST)

אכן, הנה עיביתי:

לב יאשין היה שוערה של נבחרת ברית המועצות בכדורגל וקבוצת דינמו מוסקבה בשנות ה-50 ועד לתחילת שנות ה-70, והוא נחשב לאחד מגדולי השוערים בתולדות הכדורגל העולמי. עם זאת, בטרם הפך לכוכב בעולם הכדורגל, שימש במקביל לקריירת הכדורגל שלו, בשנים 1950 - 1954, שוער הוקי קרח במועדון ההוקי של דינמו מוסקבה, שם שיחק גם בקבוצת הכדורגל באותו זמן. הוא החליט לפתוח בקריירת ההוקי לאחר כמה ניסיונות לא מוצלחים להיכלל בהרכב הפותח של קבוצת הכדורגל. הדבר התאפשר, כי משחקי ליגת הכדורגל לא נערכו בחורף. יאשין אף זכה עם קבוצתו בגביע הסובייטי בהוקי קרח ב-1953 ודורג השוער השלישי הטוב ביותר באליפות ההוקי בברית המועצות. ב-1954 הוא אף היה מועמד להיכלל בסגל של נבחרת ההוקי של ברית המועצות לקראת אליפות העולם, אך בסופו של דבר הוא החליט לוותר על קריירת ההוקי ולבחור בכדורגל, ולבסוף קנה לעצמו מקום בהרכב הפותח כשוער של דינמו מוסקבה בכדורגל.

ההרחבה לפי המקורות הזה והזה ולפי הערך. תומר - שיחה 00:28, 27 בינואר 2011 (IST)

למועדון ההוקי של דינמו מוסקבה יש ערך, אפשר לקשר אליו. Tdunsky • דברו אלי • פרוייקט ערכי קבוצות ה-NHL ממשיך! כעת בעבודה: פלורידה פנתרס. 21:31, 28 בינואר 2011 (IST)

קישרתי. תומר - שיחה 23:27, 28 בינואר 2011 (IST)

אגב, אני תוהה האם לא עשיתי שימוש רב מדי במילה "כדורגל" במהלך הקטע. מה דעתכם על הקטע וניסוחו? תומר - שיחה 11:58, 30 בינואר 2011 (IST)

על המשפט האחרון אפשר לוותר, כולם יודעים שהוא ביסס את עצמו כשוער כדורגל בהרכב הראשון של קבוצתו בסופו של דבר. לגבי המשפט על היותו שוער הוקי קרח אפשר להשתמש במשפט המקורי כפי שניסחתי אותו אני. הנה, כבר חסכתי לך שני "כדורגל".... Tdunsky • דברו אלי • פרוייקט ערכי קבוצות ה-NHL ממשיך! כעת בעבודה: נאשוויל פרדטורס. 17:34, 30 בינואר 2011 (IST)

אפשר לוותר על החלק האחרון (מ"ולבסוף" ואילך). אבל דווקא אני חושב שהשימוש בניסוח "בטרם הפך לכוכב בעולם הכדורגל" מגביר את הפאנץ'. אולי אפשר לכתוב "עם זאת, בטרם הפך לשוער ידוע". תומר - שיחה 18:31, 30 בינואר 2011 (IST)

לחלק הזה התכוונתי - החל מה"לבסוף", הוא באמת מיותר. לגבי הדבר השני, אפשר להסתפק ב"בצעירותו" או "בתחילת דרכו", ואז "במקביל לתחילת קריירת הכדורגל שלו". זה נראה לי מספיק. Tdunsky • דברו אלי • פרוייקט ערכי קבוצות ה-NHL ממשיך! כעת בעבודה: נאשוויל פרדטורס. 19:50, 30 בינואר 2011 (IST)

נוסח סופי? ‏עמיחי • שיחה 01:23, 2 בפברואר 2011 (IST)

ההצעה שלי:

לב יאשין נחשב לאחד מגדולי השוערים בתולדות הכדורגל העולמי. עם זאת, בצעירותו שימש במקביל לקריירת הכדורגל שלו בדינמו מוסקבה גם כשוער קבוצת ההוקי קרח של המועדון. הדבר התאפשר, כי משחקי ליגת הכדורגל לא נערכו בחורף. יאשין אף זכה עם קבוצתו בגביע ברית המועצות בהוקי קרח ב-1953 ודורג השוער השלישי הטוב ביותר באליפות ברית המועצות בהוקי קרח. ב-1954 הוא אף היה מועמד להיכלל בסגל של נבחרת ברית המועצות בהוקי קרח לקראת אליפות העולם, אך בסופו של דבר החליט לוותר על קריירת ההוקי קרח ולבחור בכדורגל. Tdunsky • דברו אלי • פרוייקט ערכי קבוצות ה-NHL בישורת האחרונה! כעת בעבודה: קולומבוס בלו ג'אקטס. 12:09, 2 בפברואר 2011 (IST)

אני בעד נוסח זה. תומר - שיחה 13:20, 2 בפברואר 2011 (IST)

יפה מאד. קודם ביקשתי לעבות ועכשיו אני מבקש לקצר. אכפת לכם שאקצר את המשפט הראשון, שבו יש פרטים שניתן למצוא בערך על לב יאשין? ‏עמיחי • שיחה 13:50, 2 בפברואר 2011 (IST)

אפשר לקצר אותו ל"לב יאשין נחשב לאחד מגדולי השוערים בתולדות הכדורגל העולמי", ולא לשכוח לציין בהמשך את שם המועדון דינמו מוסקבה. תומר - שיחה 14:51, 2 בפברואר 2011 (IST)

איך עכשיו? ומה עם תמונה? ‏עמיחי • שיחה 21:22, 7 בפברואר 2011 (IST)

שיניתי עוד קצת (באזכור השם "דינמו מוסקבה" התכוונתי ש"קבוצת ההוקי קרח של המועדון" לא יהיה תלוש, ושיניתי חזרה ל"לבחור בכדורגל" כיוון שאני לא חושב שהוא נכנס ישירות לסגל נבחרת הכדורגל). לגבי התמונה אני חושב שכדאי להשתמש בזאת. תומר - שיחה 12:00, 9 בפברואר 2011 (IST)

התקבל. ‏עמיחי • שיחה 22:57, 9 בפברואר 2011 (IST)

דוריאן

טעמו המתוק וריחו המבחיל של פרי עץ הדוריאן הקנו לו שורה של תיאורים ציוריים בספרות הקולינרית. כתב הטיולים ריצ'ארד סטרלינג תיאר את הריח כשילוב של "צואת חזירים, טרפנטין ובצלים, מעוטרים בגרב התעמלות". הסופר הבריטי אנתוני ברג'ס דימה את אכילת פרי הדוריאן לאכילת מלבי פטל בשירותים, ואילו השף אנתוני בורדן, החובב דוריאן, הודה כי לאחר אכילתו "נשימתך תריח כאילו התנשקת צרפתית עם סבתך המתה".

מקורות: [1],[2],Durian#Flavour and odour. מה דעתכם? ליאור ޖޭ • י"ט בתמוז ה'תש"ע • 00:24, 1 ביולי 2010 (IDT)

נחמד אם כי איכשהו 'ריחו המבחיל' לא נשמע לי אנציקלופדי כל כך. ישרון - שיחה 09:05, 1 ביולי 2010 (IDT)

עושה רושם שדווקא אובייקטיבי, אבל אני אישית לא מרגיש בנוח עם תיאורי "צואת חזירים" בעמוד הראשי. זהר דרוקמן - מי לוקחת במונדיאל? 12:30, 1 ביולי 2010 (IDT)

לא מתאים. תומר - שיחה 00:04, 27 בינואר 2011 (IST)

לא התקבל. ‏עמיחי • שיחה 21:49, 12 בפברואר 2011 (IST)

גוש הזכוכית העתיק הגדול ביותר שהתגלה בישראל

גוש הזכוכית העתיק הגדול ביותר בעולם התגלה בישראל בשנת 1959. במהלך החפירות הארכאולוגיות באתר בית שערים, התגלה על קרקעיתה של מערה חצובה, גוש מלבני גדול עשוי זכוכית בלתי שקופה בגוון סגול. אורכו 3.4 מ', רוחבו 2 מ' ועוביו כ-0.5 מ'. הזכוכית הזאת הייתה נושא למחקר בבית החרושת קורנינג שבארה"ב, בשיתוף עם אוניברסיטת מיזורי. קורנינג הוא בית החרושת שבו יצקו את המראה מחזירת האור לטלסקופ שבמצפה הכוכבים שבהר פאלומר. גוש אחד, במשקל כ-20 טון נפסל לליטוש, ואילו מן השני, במשקל 14.5 טון, יצרו את המראה לטלסקופ. גוש הזכוכית מבית שערים הוא במשקל של כ- 8.8 טון.

המערה שבה נמצא הגוש שימשה סדנה לייצור זכוכית בתקופה המוסלמית הקדומה. נבנה כאן תנור היתוך גדול, עורבבו בו חומרי הגלם לזכוכית, והובערה כאן אש שלובתה לטמפרטורה של מעל 1000 מעלות צלזיוס במשך שבועות אחדים, עד שהחומרים התרכבו לכדי זכוכית. לאחר מכן הרסו את התנור וניתן היה לשבור מן הגוש גושים קטנים לשם מכירה לסדנאות ייצור כלי זכוכית שהיו בסביבה. במערה זו, סביב גוש הזכוכית הזה, קיימה ממשלת ישראל את ישיבתה ביום 30 במארס 2008.

---

את הידעת הזה העליתי בפורטל:ארכאולוגיה. אני חושבת שהוא ראוי ביותר ואני מציעה אותו כאן. חבל שאין יותר סדרות להעלאת הידעת. אולי כדאי לפתוח סדרה שלישית? פניתי ללשכת העיתונות הממשלתית לקבל אישור להעלות את התמונה של ישיבת הממשלה הנמצאת בכתבה ב- Ynet בקישור למילה ישיבתה. תמונה ממש שווה Hanay • שיחה • אוהבת ארכאולוגיה ואנשים נחמדים 05:51, 28 בפברואר 2010 (IST)

יפה מאד. האם זהו הגוש הגדול ביותר בעולם או בארץ? ‏עמיחי • שיחה 14:03, 28 בפברואר 2010 (IST)

בעד הרעיון. המשפט על הגושים של מצפה הכוכבים לדעתי די מאולץ, אפשר לשקול להסיר אותו, וכדאי בנוסף לציין את מיקומו בסדר גודל (הגדול שנמצא בתקופה המוסלמית, או בכל התקופות הארכאולוגיות? מה הגוש הגדול בעולם?) Rex - שיחה 14:10, 28 בפברואר 2010 (IST)

לפי מיטב ידיעתי מדובר בגוש הזכוכית הגדול ביותר שנמצא בישראל באתר חפירות ארכאולוגי. וארכאולוגיה זה מאז בריאת העולם ולפניו ועד שנת 1700 . אני לא מסכימה שיש להוריד את הקטע על מצפה הכוכבים. אני חושבת שזה cool שחברת קורנינג חקרה את הגוש. הקטע בה להסביר את חשיבות הגוש Hanay • שיחה • אוהבת ארכאולוגיה ואנשים נחמדים 17:01, 28 בפברואר 2010 (IST)

לי זה לא כל כך עושה את זה. מהמשפט הראשון עולה כאילו מדובר בגוש הגדול ביותר בעולם, וזה לא נכון, זה פשוט הגוש הכי גדול בארץ, אם מתמצטים את זה, למעשה אנחנו אומרים - את גוש הזכוכית הגדול ביותר שנמצא בארץ חקרה חברת פאולמר. זה מעניין, וגם שאר הפרטים הנלווים מעניינים ומוסיפי דעת, אבל לא פיקנטים מספיק בשביל קטע הידעת, לעניות דעתי. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 09:33, 1 במרץ 2010 (IST)

לדעתי הקטע מעניין מאוד. אני מסכים שהקטע על מצפה הכוכבים מאולץ משהו, אולי אפשר לשלב אחרת או להסיר. כל השאר מוצלח. יוסאריאן • שיחה • ערביי הרצליה כבר לא כועסים 09:36, 1 במרץ 2010 (IST)

אני עושה בדיקה נוספת, האם הגוש העתיק שנמצא הוא הגדול ביותר שנמצא בישראל (כמו שחשבתי עד כה) או העתיק הגדול ביותר בעולם. אחזור עם תשובה, ולאחר מכן אעדכן את הניסוח כך שיהיה יותר ברור Hanay • שיחה • אוהבת ארכאולוגיה ואנשים נחמדים 13:17, 1 במרץ 2010 (IST)

בדיקה נוספת שלי העלתה שמדובר בגוש העתיק הגדול ביותר בעולם. עתיק מוגדר לפי חוק העתיקות, ראו הגדרת עתיקה Hanay • שיחה • אוהבת ארכאולוגיה ואנשים נחמדים 23:35, 1 במרץ 2010 (IST)

מה פירוש "היתה נושא למחקר" של קורנינג? משקלם של גושי הזכוכית שעובדו שם אינו רלוונטי, אלא אם רוצים לערוך השוואה - "... גוש מלבני גדול ... שאורכו 3.4 מ', רוחבו 2 מ' ועוביו כ-0.5 מ'. משקלו של הגוש 8.8 טון, כמחצית מזה של גוש הזכוכית שממנו נוצקה המראה מחזירת האור לטלסקופ שבמצפה הכוכבים שבהר פאלומר". עוזי ו. - שיחה 23:43, 1 במרץ 2010 (IST)

היתה נושא למחקר- סביר להניח שמחקר על ההרכב הכימי שלו. בשנים האחרונות חזרה לחקור את גוש הזכוכית יעל גורין-רוזן. מטרת מתן המידע לגבי גושי הזכוכית של הטלסקופ היא לתת תחושה עד כמה גוש הזכוכית שנמצא בבית שערים הוא גדול Hanay • שיחה • אוהבת ארכאולוגיה ואנשים נחמדים 15:27, 2 במרץ 2010 (IST)

הוחזר לדיונים. הערות? ‏עמיחי • שיחה 23:10, 9 בפברואר 2011 (IST)

בעיני הוא נראה מוצלח בדיוק כמו בשנת 2010. הלוואי והייתי מצליחה לקבל מלשכת העיתונות הממשלתית את התמונה שהם צילמו מישיבת הממשלה. פניתי אליהם, אבל הם כדרכם.... Hanay • שיחה 21:59, 12 בפברואר 2011 (IST)

תודה! האם יש עוד הערות? ‏עמיחי • שיחה 00:20, 13 בפברואר 2011 (IST)

ובכל מקרה - צריך לקצר מעט. ‏עמיחי • שיחה 09:26, 13 בפברואר 2011 (IST)

עמיחי, עברתי שוב על הידעת, הוא נראה לי ממש בסדר. כבר עבר עריכה בזמנו השוויתי את גודלו מול קטעים אחרים ומסתבר שיש ארוכים יותר והוא לא חריג באורכו. ראה למשל תבנית:הידעת? 3 בפברואר - סדרה 1. תודה Hanay • שיחה 00:11, 15 בפברואר 2011 (IST)

גוש הזכוכית העתיק הגדול ביותר בעולם התגלה בישראל בשנת 1959. במהלך החפירות הארכאולוגיות באתר בית שערים, התגלה על קרקעיתה של מערה חצובה, גוש מלבני גדול עשוי זכוכית בלתי שקופה בגוון סגול. אורכו 3.4 מ', רוחבו 2 מ', עוביו כ-0.5 מ' ומשקלו כ- 8.8 טון. המערה שבה נמצא הגוש שימשה סדנה לייצור זכוכית בתקופה המוסלמית הקדומה. במערה זו, סביב גוש הזכוכית הזה, קיימה ממשלת ישראל את ישיבתה ביום 30 במארס 2008.

קיצצתי. מה דעתך? ‏עמיחי • שיחה 00:57, 15 בפברואר 2011 (IST)

כל הכבוד על התנעת "הידעת" מחדש. אני חושב שהמידע על אופן יצירת הזכוכית בסדנה ההיא הוא חשוב, שהמידע על הטלסקופ וכו' לא רלוונטי, ושצריך להכחיל ערכים אדומים. ושוב, טוב שהמיזם על הרגליים, אני עשוי להתלהב ולחזור לעמוד הזה. שכוייח. אדם נבו•שיחה 01:11, 15 בפברואר 2011 (IST)

תודה. אז בוא תוסיף את מה שהצעת. ‏עמיחי • שיחה 01:24, 15 בפברואר 2011 (IST)

גוש הזכוכית העתיק הגדול ביותר בעולם התגלה בישראל בשנת 1959. במהלך החפירות הארכאולוגיות באתר בית שערים, על קרקעיתה של מערה חצובה, התגלה גוש מלבני גדול עשוי זכוכית בלתי שקופה בגוון סגול: אורכו כשלושה מטרים וחצי, רוחבו שני מטרים, עוביו כחצי מטר ומשקלו כ- 8.8 טון. המערה שנמצא בה הגוש שימשה סדנה לייצור זכוכית בתקופה המוסלמית הקדומה: נבנה בה תנור היתוך גדול שעורבבו בו חומרי הגלם לזכוכית, והובערה בה אש שלובתה לטמפרטורה של מעל 1000 מעלות צלזיוס במשך שבועות אחדים, עד שהחומרים התרכבו לכדי זכוכית. לאחר מכן הרסו את התנור וניתן היה לשבור מן הגוש גושים קטנים לשם מכירה לסדנאות ייצור כלי זכוכית שהיו בסביבה. במערה זו, סביב גוש הזכוכית הזה, קיימה ממשלת ישראל את ישיבתה ביום 30 במארס 2008.

תודה על הכבוד. עשיתי כמה התאמות ושינויים. אדם נבו•שיחה 01:33, 15 בפברואר 2011 (IST)

צריך מילה אחרת ל"גוש" הזכוכית. פתחו תזאורוסים, אני הולך לישון. אדם נבו•שיחה 01:37, 15 בפברואר 2011 (IST)

תודה אדם. מה לגבי הכחלת האדומים? חנה? ‏עמיחי • שיחה 01:47, 15 בפברואר 2011 (IST)

אני מצטערת, אבל הורדת המידע לגבי גוש הזכוכית של הטלסקופ מורידה חלק מהפואנטה של הבנת גודלו של הגוש. אני חושבת שהקטע הפך לקצת יבש , לא מבינה את הצורך הזה לקצר. גם המידע על קורניג, מקומו בקטע. לגבי הכחלת הערכים האדומים, כידוע לכם, אני לא כותבת בנושאים אלה, אולי אתם תרצו לעשות זאת? אפשרות אחרת היא להוריד את הקישור האדום. Hanay • שיחה 08:52, 15 בפברואר 2011 (IST)

הדיון ארוך מספיק. נוסח סופי? (בלי אדומים) ‏עמיחי • שיחה 22:56, 19 בפברואר 2011 (IST)

זה לא עובד ככה, "בלי אדומים": כל הרעיון הוא להפנות אנשים לערכים שעשויים לעניין אותם. אנחנו לא צריכים לזרוק החוצה ערכים שיכולים להיות מעניינים רק כי הם לא קיימים עדיין. מעלים את הערכים האדומים לתיבה קטנה במעלה דף הדיונים שתיקרא "אדומים להכחלה", עם קישור לערך מקביל בויקינגליש, ומבקשים מתנדבים לכתיבה. אדם נבו•שיחה 23:05, 19 בפברואר 2011 (IST)

אז תציע עם אדומים ותכין קופסה. ‏עמיחי • שיחה 23:25, 19 בפברואר 2011 (IST)

סדנה הוא קישור טריוויאלי לחלוטין שאין בו הכרח (אך אם הערך קיים אפשר לקשר אליו). גם תנור היתוך איננו חובה, וניתן להסתפק לעת עתה בערך תנור. חבל להפסיד קטע כל כך טוב בגלל אדומים "מאולצים" (לדעתי). קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 21:30, 26 בפברואר 2011 (IST)

התקבל. ‏עמיחי • שיחה 23:51, 26 בפברואר 2011 (IST)

כיבוש אילת

במהלך מלחמת השחרור תכנן יגאל אלון מהלך לכיבוש אילת מדרום ולהבטיח בכך את דרום הנגב. הרעיון היה לשלוח מחלקת פלי"ם (הפלוגה הימית של הפלמ"ח) לדרום אפריקה ושם לחבור לציונים דרום אפריקאים שירכשו ספינה מבעוד יום. עם הספינה יפליגו אל מפרץ אילת דרך ים סוף ויכבשו אותה, תוך חבירה לסיירי הפלמ"ח שיגיעו מצפון. גם מפקד מונה לפעולה - עוזי נרקיס, אשר במסגרת לימודיו באוניברסיטה העברית "נתקע" באילת למשך שבועיים והיה, לכן, המפקד היחיד שהכיר את האיזור וכן, כיוון שידע אנגלית ויכל לתקשר עם יהודי דרום אפריקה. בעקבות אירועי המלחמה בלטרון נגנזה התוכנית. Ranbar - שיחה 17:14, 14 בדצמבר 2009 (IST)

זה נשמע טוב מאוד. מקור? yanshoof • שיחה • מיזמון ערכים שאינם במעקב ומיזמון אולימפיאדות קוראים לכם! 11:27, 22 במרץ 2010 (IST)

לדיונים. ‏עמיחי • שיחה 00:20, 13 בפברואר 2011 (IST)

נה. לא אוהב. זה סתם מין "במלחמת לבנון השנייה שקלו להפציץ את הכור באיראן, ואפילו מינו מפקד, אבל אז היה כפר כנא 2 וביטלו את הפעולה". יש מיליון כאלו, לא התרגשתי. אדם נבו•שיחה 01:22, 15 בפברואר 2011 (IST)

אולי לא התרגשת, אבל לדעתי זה מעניין מאד, מדובר באיגוף ענק ובתנופה מחשבתית, רעיונית ומקורית המקרינה על האדם ועל התקופה. Ranbar - שיחה 14:35, 17 בפברואר 2011 (IST)

לדעתי זה קטע מצוין, המעיד על דבקותו של יגאל אלון בגישה העקיפה מבית מדרשו של באזיל לידל הארט. ליאור ޖޭ • י"א באדר א' ה'תשע"א • 01:40, 15 בפברואר 2011 (IST)

לא מכיר. אפשר לשלב את זה בקטע, אולי? אדם נבו•שיחה 09:15, 15 בפברואר 2011 (IST)

המקור: אניטה שפירא, יגאל אלון: אביב חלדו, עמוד 437-438. Ranbar - שיחה 14:35, 17 בפברואר 2011 (IST)

מעניין מאוד, דווקא מצדיק היידעת? לטעמי. צנטוריון - טלגרף - כחול או אפור, לא משנה - הדם אדום בכל מקרה... 16:50, 17 בפברואר 2011 (IST)

48 שעות אחרונות להערות לפני אישור. ‏עמיחי • שיחה 22:57, 19 בפברואר 2011 (IST)

הצעת ניסוח ערוך טוב יותר:

במלחמת השחרור תכנן יגאל אלון מהלך להבטחת דרום הנגב באמצעות כיבוש אילת מכיוון דרום. הרעיון היה לשלוח לדרום אפריקה מחלקת פלי"ם, הפלוגה הימית של הפלמ"ח. המחלקה תחבור שם לציונים דרום אפריקאים שירכשו ספינה מבעוד יום. בספינה תפליג המחלקה אל מפרץ אילת דרך ים סוף ותוך חבירה לסיירי הפלמ"ח שיגיעו מצפון יכבוש הכוח המשולב את אילת. גם מפקד מונה לפעולה - עוזי נרקיס, אשר במסגרת לימודיו באוניברסיטה העברית "נתקע" באילת למשך שבועיים והיה, לפיכך, המפקד היחיד שהכיר את האזור. מלבד זאת, היכרותו עם האנגלית היתה טובה מספיק כדי לתקשר עם יהודי דרום אפריקה. בעקבות קרבות לטרון נגנזה התוכנית.

ועדיין - אנחנו צריכים את המקור שיהיה בדף השיחה של "הידעת" הספציפי הזה, בשביל הסימוכין. לא לגיטימי להעלות קטע כזה בלי מקור. צריך לפנות לראנבאר. אדם נבו•שיחה 23:12, 19 בפברואר 2011 (IST)

מה רע במקור שרנבר כתב (לא בדקתי אותו בפנים) - אניטה שפירא, יגאל אלון: אביב חלדו, עמוד 437-438. ‏עמיחי • שיחה 23:25, 19 בפברואר 2011 (IST)

או, פספסתי את השורה הזו איכשהו. אחלה מקור. אני מאמין לאניטה ולראנבאר. אדם נבו•שיחה 23:35, 19 בפברואר 2011 (IST)

קטע מרתק שמראה את האם-אמא של התנועות איגוף. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 21:30, 26 בפברואר 2011 (IST)

התקבל. ‏עמיחי • שיחה 23:59, 26 בפברואר 2011 (IST)

תורשה אך לא גנטיקה

פעם גם אני נראתי כך

1. הידעת? למרות שהמונחים "מחלה תורשתית" ו-"מחלה גנטית" משמשים לרוב כמונחים נרדפים, לא כל הפגמים המקודים בקוד הגנטי וגורמים למחלה או ללקות מולדת הם תורשתיים. דהיינו, לא כל הפגמים האלה עוברים מדור לדור. תסמונת רט, למשל, היא תסמונות מולדת וגנטית אך לא תורשתית. תסמונת רט נגרמת לרוב ממוטציה בתא הזרע בטרם הגיעו אל הביצית. דהיינו, אין שום דבר מיוחד בגנים של הוריו של מי שסובל תסמונת רט. לקות זו גם אינה מורשת לצאצאי הסובלים ממנה משום שאלה על פי רוב, חסרי יכולת תקשורתית מינימאלית המאפשרת יחסי מין.
2. הידעת? למרות שהמונחים "מחלה תורשתית" ו-"מחלה גנטית" משמשים לרוב כמונחים נרדפים, לא כל הפגמים המקודים בקוד הגנטי וגורמים למחלה או ללקות מולדת הם תורשתיים. דהיינו, לא כל הפגמים האלה עוברים מדור לדור. תסמונת רט, למשל, היא תסמונות מולדת וגנטית אך לא תורשתית. תסמונת רט נגרמת לרוב ממוטציה בתא הזרע בטרם הגיעו אל הביצית. דהיינו, אין שום דבר מיוחד בגנים של הוריו של מי שסובל תסמונת רט. לקות זו גם אינה מורשת לצאצאי הסובלים ממנה משום שאלה על פי רוב, חסרי יכולת תקשורתית מינימאלית המאפשרת יחסי מין. מעבר לזאת, ניסויים מראים שמחלות פריאוניות בשמרים הן, בחלק מהמקרים, מחלות תורשתיות (עוברות מדור לדור) שאינן גנטיות. אולם, באדם טרם נמצאה מחלה תורשתית שאינה גנטית. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:59, 10 בנובמבר 2009 (IST)

למישהו יש העדפות? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 17:40, 8 בדצמבר 2009 (IST)

מה זה מחלות פריאוניות ?ניצן צבי כהן - שיחה 21:54, 20 בינואר 2011 (IST)

כמו כן לא לגמרי הבנתי מה ההגדרה של מחלה תורשתית לא גנטית, אבל אם המעבר מדור לדור בעת ההולדה היא הפרמטר אז כמדומני שאיידס מועבר בעת ההיריון לתינוק -אבל ייתכן גם שאני טועה.ניצן צבי כהן - שיחה 21:56, 20 בינואר 2011 (IST)

חוזר לדיונים. ‏עמיחי • שיחה 21:18, 20 בינואר 2011 (IST)

כוונת המשורר למחלות פריוניות, כמובן. ליאור ޖޭ • כ"ה בשבט ה'תשע"א • 11:11, 30 בינואר 2011 (IST)

חברים - צריך להחליט. על איזה קטע הולכים? ‏עמיחי • שיחה 12:49, 31 בינואר 2011 (IST)

אני חושב שהקטע לא מספיק ברור ונגיש, וגם לא מספיק מעניין ומפתיע. תומר - שיחה 14:55, 2 בפברואר 2011 (IST)

עוד דעות? ‏עמיחי • שיחה 21:24, 7 בפברואר 2011 (IST)

חבל שהקטע ייעלם! ‏עמיחי • שיחה 00:20, 13 בפברואר 2011 (IST)

הקטע השני מוצלח יותר, אבל צריך להסביר מהן מחלות תורשתיות שאינן גנטיות. תורשה היא מונח מתחום הגנטיקה, ואם אם מדביקה את תינוקה באיידס - דבר שאני מפקפק בו מאוד, כי אני חושב ששמעתי פעם משהו אחר (אמורה להיות הגנה, מעין מחסום מלא בנוגדנים, בין דם האם לדם התינוק) - אז האם מעבירה את המחלה בהדבקה ולא בתורשה. הניסוח צריך להיות מדוקדק ואמין יותר. אדם נבו•שיחה 01:16, 15 בפברואר 2011 (IST)

בעד 2. נעה - שיחה 15:47, 15 בפברואר 2011 (IST)

אנא העירו הערותיכם בגוף הנוסח הזה: ‏עמיחי • שיחה 23:00, 19 בפברואר 2011 (IST)

למרות שהמונחים "מחלה תורשתית" ו-"מחלה גנטית" משמשים לרוב כמונחים נרדפים, לא כל הפגמים המקודים בקוד הגנטי וגורמים למחלה או ללקות מולדת הם תורשתיים. דהיינו, לא כל הפגמים האלה עוברים מדור לדור. תסמונת רט, למשל, היא תסמונות מולדת וגנטית אך לא תורשתית. תסמונת רט נגרמת לרוב ממוטציה בתא הזרע בטרם הגיעו אל הביצית. דהיינו, אין שום דבר מיוחד בגנים של הוריו של מי שסובל תסמונת רט. לקות זו גם אינה מורשת לצאצאי הסובלים ממנה משום שאלה על פי רוב, חסרי יכולת תקשורתית מינימאלית המאפשרת יחסי מין. מעבר לזאת, ניסויים מראים שמחלות פריוניות בשמרים הן, בחלק מהמקרים, מחלות תורשתיות (עוברות מדור לדור) שאינן גנטיות. באדם טרם נמצאה מחלה תורשתית שאינה גנטית.

ערכתי קצת, ותיקנתי את הקישור ל"פריון (חלבון)" לפי תיקונו של ליאור. אני נזכר עכשיו ששכחנו משהו: הערך המודגש. בכל קטע "הידעת" יש קישור אחד מודגש, שהוא הקישור המרכזי והמעניין והמומלץ ביותר בקטע. צריך לזכור את זה, ולבחור את הקישור המרכזי בקטעים שבעמוד. אדם נבו•שיחה 23:20, 19 בפברואר 2011 (IST)

תודה. לא חייבים להדגיש, אבל יש ערך מופנה. ‏עמיחי • שיחה 23:25, 19 בפברואר 2011 (IST)

מעניין מאוד ומגשים את מטרת הידעת? בדמות קישורים לערכים שלא כל כך זוכים להתעניינות (וחבל. גנטיקה זה נושא מרתק). קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 21:30, 26 בפברואר 2011 (IST)

התקבל. ‏עמיחי • שיחה 00:01, 27 בפברואר 2011 (IST)

קדנציות ראשי ממשלה

כל 11 ראשי הממשלות הגברים בישראל לא הצליחו להשלים קדנציה מלאה במועד שנקבע מראש לפי החוק.

בן-גוריון, שרת, בגין, ברק ואולמרט התפטרו, אשכול נפטר טרם סיום כהונתו, שרון חלה במהלך כהונתו, כהונות רבין, שמיר ונתניהו הראשונות קוצרו בשל הקדמת הבחירות, פרס כיהן בממשלת רוטציה - העביר את התפקיד לשמיר בקדנציה הראשונה והקדים את הבחירות בקדנציה השנייה, ורבין נרצח כשנה לפני סיום כהונתו השנייה.

היחידה שכיהנה קדנציה מלאה של הכנסת כראש ממשלה, הייתה גולדה מאיר, שכיהנה כראש הממשלה כל ימי הכנסת השביעית. אף היא התפטרה סמוך לתחילת הקדנציה הבאה.

שמירה - שיחה

לא מדוייק. בן גוריון כיהן לאורך כל הקדנציה של הכנסת השלישית (וכן אחריה). חובבשירה - שיחה 14:15, 4 בפברואר 2010 (IST)

בערך ראש ממשלת ישראל כתוב כי "דוד בן-גוריון כיהן כראש ממשלה במשך כל כהונות הכנסת הראשונה, השלישית והרביעית, אך כנסות אלה לא השלימו את תקופת כהונתן והבחירות לכנסת הבאה הוקדמו". שמירה - שיחה 12:03, 7 בפברואר 2010 (IST)

חוזר לדיונים. ‏עמיחי • שיחה 00:45, 27 בפברואר 2011 (IST)

לדעתי לא "מפיל מהכיסא" ולא מרשים מאוד, אנקדוטה שולית יחסית. יוסאריאן • שיחה 09:41, 27 בפברואר 2011 (IST)

לא התקבל. ‏עמיחי • שיחה 01:26, 6 במרץ 2011 (IST)