נבחרת ברית המועצות בכדורגל
מידע כללי | |||
---|---|---|---|
התאחדות |
התאחדות הכדורגל של ברית המועצות | ||
מאמן | אנטולי בישובץ | ||
קפטן | אלכסיי מיכאיליצ'נקו | ||
מירב השערים | אולג בלוחין (42) | ||
מירב ההופעות | אולג בלוחין (112) | ||
אצטדיון ביתי | אצטדיון לנין במוסקבה | ||
תלבושת | |||
| |||
משחק בינלאומי ראשון | |||
אסטוניה 2 - 4 ברית המועצות (טאלין, אסטוניה; 28 בספטמבר 1923) משחק בינלאומי אחרון קפריסין 0 - 3 ברית המועצות (לרנקה, קפריסין; 13 בנובמבר 1991) | |||
הניצחון הכי גדול | |||
ברית המועצות 11 - 1 הודו (מוסקבה, ברית המועצות; 16 בספטמבר 1955) פינלנד 0 - 10 ברית המועצות (הלסינקי, פינלנד; 15 באוגוסט 1957) | |||
ההפסד הכי גדול | |||
אנגליה 5 - 0 ברית המועצות (לונדון, אנגליה; 22 באוקטובר 1958) | |||
גביע העולם בכדורגל | |||
הופעות | 7 (הראשונה ב-1958) | ||
ההישג הטוב | מקום רביעי, 1966 | ||
אליפות אירופה בכדורגל | |||
הופעות | 6 (הראשונה ב-1960) | ||
ההישג הטוב | מקום ראשון, 1960 | ||
נבחרת ברית המועצות בכדורגל הייתה נבחרת הכדורגל הלאומית של ברית המועצות. הנבחרת חדלה להתקיים בעקבות פירוק המדינה.
נבחרת ברית המועצות הופיעה שבע פעמים בגביע העולם בכדורגל. הישגה הגדול ביותר היה ב-1966 כשהעפילה לשלב חצי הגמר, שבו הפסידה למערב גרמניה בתוצאה 2:1. כמו כן, הופיעה הנבחרת שש פעמים באליפות אירופה בכדורגל, וזכתה בטורניר הראשון שנערך ב-1960, לאחר שניצחה במשחק הגמר את יוגוסלביה בתוצאה 2:1. בנוסף לכך, סיימה הנבחרת שלוש פעמים במקום השני (1964, 1972, 1988), ופעם אחת במקום הרביעי (1968), כשסיימה בתיקו 0:0 מול איטליה בשלב חצי הגמר, והודחה לאחר שהפסידה בהטלת מטבע.
נבחרת ברית המועצות זכתה גם במדליית הזהב במשחקים האולימפיים בשנים 1956 ו-1988.
כמו כן, זכתה הנבחרת באליפות העולם לנוער ב-1977, ובאליפות העולם לנוער עד גיל 16 ב-1987.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשחקים האולימפיים 1952
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשחקים האולימפיים בשנת 1952 היו הטורניר הרשמי הראשון בו השתתפה נבחרת ברית המועצות בכדורגל. בסיבוב הראשון ניצחה ברית המועצות את בולגריה 1-2 אחרי הארכה. בסיבוב השני חזרה ברית המועצות מפיגור 5-1 מול יוגוסלביה והמשחק הסתיים בתיקו 5-5. בהארכה לא נכבשו שערים נוספים ונקבע משחק חוזר בין הנבחרות, בו ניצחה יוגוסלביה 3-1. המשחקים האולימפיים הללו היו היחידים בתולדות נבחרת ברית המועצות בכדורגל, בהן היא לא זכתה במדליה.
המשחקים האולימפיים 1956
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברית המועצות זכתה במדליית זהב, לאחר שגברה על גרמניה, אינדונזיה, בולגריה ועל יוגוסלביה 0-1 במשחק הגמר.
מונדיאל 1958
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברית המועצות השתתפה לראשונה במוקדמות הגביע העולמי לקראת מונדיאל 1958. בשלב זה היא שובצה לבית עם פולין ופינלנד. ברית המועצות ופולין סיימו במקום הראשון עם אותו מספר נקודות, לכן נקבע ביניהן משחק מכריע בלייפציג, גרמניה המזרחית על ההעפלה לטורניר הגמר. במשחק זה ניצחה ברית המועצות 0-2 והעפילה לטורניר הגמר לראשונה בתולדותיה.
בשלב הבתים בטורניר הגמר התמודדה ברית המועצות מול אנגליה, אוסטריה וברזיל. במשחקה הראשון הובילה ברית המועצות 0-2 על אנגליה, אך איבדה את היתרון בדקות הסיום והמשחק הסתיים בתיקו 2-2. במשחקה השני השיגה ברית המועצות את ניצחונה הראשון במונדיאל, 0-2 על אוסטריה. במשחקה השלישי בטורניר הפסידה ברית המועצות לברזיל 2-0, במשחק המקביל סיימה אנגליה בתיקו עם אוסטריה וכך שתי הנבחרות, ברית המועצות ואנגליה, סיימו במקום השני עם אותו מספר נקודות ונקבע ביניהן משחק מכריע על העלייה לרבע הגמר, בו ניצחה ברית המועצות 0-1 משער של אנטולי איליין. ברבע הגמר הפסידה ברית המועצות לשוודיה המארחת 2-0.
יורו 1960
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברית המועצות השתתפה באליפות אירופה הראשונה שנערכה בשנת 1960. בסיבוב המוקדמות הראשון לקראת הטורניר, גברה ברית המועצות פעמיים על הונגריה ובסיבוב השני הייתה אמורה ברית המועצות להתמודד מול ספרד, אולם הספרדים סירבו לשחק בברית המועצות ובכך זכתה ברית המועצות בניצחון טכני והעפילה לטורניר הגמר.
בטורניר הגמר הביסה ברית המועצות את צ'כוסלובקיה במשחק חצי הגמר 0-3 מצמד שערים של ולנטין קוזמיץ' איבנוב ומשער נוסף של ויקטור פונדלניק. במשחק הגמר התמודדה ברית המועצות מול יוגוסלביה. היוגוסלבים הובילו 1-0 משער של מילאן גאליץ', אך ברית המועצות השוותה משער של שלווה מטרוולי והמשחק נכנס להארכה. שבע דקות לסיום ההארכה הבקיע פונדלניק את שער הניצחון לברית המועצות שניצחה 1-2 ובכך זכתה באליפות אירופה הראשונה. הייתה זו הזכייה היחידה של ברית המועצות באליפות אירופה. בנוסף לאיבנוב ופונדלניק, שהיו מלכי השערים של הטורניר בצוותא עם 3 שחקנים נוספים, הצטיינו בנבחרת השוער לב יאשין ואיגור נטו.
מונדיאל 1962
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלופת אירופה העפילה למונדיאל שני ברציפות לאחר שניצחה בכל משחקיה בטורניר המוקדמות את טורקיה ונורווגיה. בשלב הבתים של טורניר הגמר, שובצה ברית המועצות עם יוגוסלביה, סגניתה מאליפות אירופה ועם אורוגוואי וקולומביה. בשחזור של גמר אליפות אירופה גברה ברית המועצות על יוגוסלביה 0-2. בהמשך סיימה ברית המועצות בתיקו 4-4 עם קולומביה, לאחר שאיבדה יתרון 1-4. במשחקה האחרון בשלב הבתים גברה ברית המועצות על אורוגוואי 1-2, כאשר איבנוב מבקיע את שער הניצחון דקה לסיום המשחק. ברית המועצות סיימה במקום הראשון בבית והעפילה לרבע הגמר. בדומה למונדיאל הקודם, שוב התמודדה ברית המועצות ברבע הגמר מול מארחת הטורניר, הפעם זו הייתה נבחרת צ'ילה, והפסידה 2-1. איבנוב סיים בצוותא עם 5 שחקנים נוספים כמלך השערים בטורניר עם 4 שערים,
יורו 1964
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברית המועצות העפילה בפעם השנייה ברציפות לטורניר גמר אליפות אירופה, לאחר שעברה בסיבובי המוקדמות את איטליה ושוודיה. בחצי הגמר הביסה ברית המועצות את דנמרק 0-3 והעפילה למשחק הגמר מול המארחת ספרד. ברית המועצות הפסידה 2-1 לספרד ובכך לא הצליחה להגן על תוארה. יאשין ואיבנוב הצטיינו גם בטורניר זה.
מונדיאל 1966
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברית המועצות העפילה בפעם השלישית ברציפות למונדיאל 1966. היא ניצחה בכל משחקיה בשלב הבתים בטורניר הגמר את צפון קוריאה 0-3, את איטליה 0-1 ואת צ'ילה 1-2 בשחזור של רבע גמר המונדיאל הקודם. ברבע הגמר גברה ברית המועצות על הונגריה 1-2 והעפילה לחצי הגמר. בחצי הגמר הפסידה ברית המועצות למערב גרמניה 2-1 ובמשחק על המקום השלישי הפסידה לפורטוגל 2-1. בכך סיימה ברית המועצות במקום הרביעי, המיקום הגבוה בתולדותיה במסגרת המונדיאל.
יורו 1968
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברית המועצות העפילה ליורו 1968 בפעם השלישית ברציפות. בחצי הגמר סיימה ברית המועצות עם איטליה בתיקו 0-0 והמשחק הוכרע בהטלת מטבע לטובת איטליה. במשחק על המקום השלישי הפסידה ברית המועצות לאנגליה 2-0 ובכך סיימה במקום הרביעי.
מונדיאל 1970
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברית המועצות העפילה למונדיאל 1970 בפעם הרביעית ברציפות. בשלב הבתים בטורניר הגמר היא סיימה בתיקו 0-0 עם מקסיקו המארחת ובהמשך הביסה את בלגיה 1-4 וניצחה את אל סלוודור 0-2 כדי לסיים במקום הראשון בבית ולהעפיל לרבע הגמר. בשלב זה הפסידה לאורוגוואי 1-0 אחרי הארכה.
יורו 1972
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברית המועצות העפילה ליורו 1972 בפעם הרביעית ברציפות, הישג מרשים לאור העובדה שרק 4 נבחרות היו מעפילות עד אז לטורניר הגמר. נכון לטורניר זה, ברית המועצות הייתה הנבחרת היחידה שהשתתפה בכל טורנירי הגמר. בחצי הגמר גברה ברית המועצות על הונגריה 0-1 משער של אנטולי קונקוב והעפילה למשחק הגמר בפעם השלישית בתולדותיה מול מערב גרמניה. ברית המועצות הפסידה 3-0 וסיימה במקום השני. בשורות הנבחרת הצטיינו השוער יבגני רודקוב, רוואז דזודזואשווילי ומורתז חורצילווה.
המשחקים האולימפיים 1972
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שלא העפילה לשלוש האולימפיאדות הקודמות, העפילה ברית המועצות למשחקים האולימפיים בשנת 1972 וסיימה במקום השלישי. שנתיים מאוחר יותר, במוקדמות מונדיאל 1974, סיימה ברית המועצות במקום הראשון בבית והעפילה לצמד משחקי פלייאוף על העלייה למונדיאל מול צ'ילה. לאחר שהמשחק הראשון בברית המועצות הסתיים בתיקו 0-0, סירבה ברית המועצות להגיע למשחק הגומלין בצ'ילה עקב ההפיכה הצבאית שם, במהלכה הוצאו להורג אסירים פעילי שמאל באצטדיון בסנטיאגו. ברית המועצות נענשה בהפסד טכני ולראשונה בתולדותיה לא העפילה למונדיאל. שנתיים לאחר מכן, לא הצליחה ברית המועצות להעפיל ליורו 1976, לראשונה בתולדותיה, לאחר שסיימה ראשונה בבית המוקדמות אך לא עברה את צ'כוסלובקיה בצמד משחקי הפלייאוף על העלייה לטורניר הגמר.
המשחקים האולימפיים 1976
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברית המועצות זכתה בפעם השנייה ברציפות במדליית ארד במשחקים האולימפיים, לאחר שהפסידה בחצי הגמר למזרח גרמניה 2-1 וניצחה את ברזיל במשחק על המקום השלישי 0-2. הייתה זו הפעם האחרונה בה השתתפה הנבחרת הלאומית של ברית המועצות במשחקים האולימפיים ובמשחקים הבאים ייצגה אותה הנבחרת האולימפית. שנתיים לאחר מכן, לא העפילה ברית המועצות למונדיאל 1978 בפעם השנייה ברציפות לאחר שסיימה אחרי הונגריה בבית בטורניר המוקדמות. ברית המועצות גם לא העפילה ליורו 1980 לאחר שסיימה במקום האחרון בבית המוקדמות אחרי יוון, הונגריה ופינלנד.
הנבחרת האולימפית 1980
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנבחרת האולימפית של ברית המועצות השתתפה בטורניר אותו אירחה במסגרת אולימפיאדת מוסקבה בשנת 1980. את הטורניר, כמו את האולימפיאדה כולה, החרימו מדינות רבות, מה שהקל על הנבחרת להעפיל לחצי הגמר. אולם בשלב הזה, בדומה לאולימפיאדה הקודמת, שוב הפסידה ברית המועצות למזרח גרמניה 1-0. ברית המועצות זכתה במדליית הארד, בפעם השלישית ברציפות, לאחר שגברה על יוגוסלביה 0-2.
מונדיאל 1982
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שתי היעדרויות רצופות מטורניר הגמר, העפילה ברית המועצות למונדיאל 1982. ברית המועצות פתחה את שלב הבתים הראשון בטורניר הגמר בהפסד 2-1 לברזיל ולאחר מכן הביסה 0-3 את ניו זילנד. במשחק האחרון בשלב הבתים, הייתה זקוקה ברית המועצות לתיקו ומעלה מול סקוטלנד על מנת להעפיל לשלב הבא. המשחק הסתיים בתיקו 2-2 וברית המועצות עלתה לשלב הבא מהמקום השני בבית בזכות הפרש שערים טוב יותר מסקוטלנד. בשלב הבתים השני גברה ברית המועצות על בלגיה 0-1 והתמודדה מול פולין, שניצחה 0-3 את בלגיה, על העלייה לחצי הגמר, כאשר היא חייבת ניצחון בעוד שלפולנים יספיק תיקו. המשחק הסתיים בתיקו 0-0 וברית המועצות הודחה מהטורניר. שנתיים לאחר מכן, לא הצליחה ברית המועצות בפעם השלישית ברציפות להעפיל לטורניר גמר אליפות אירופה.
מונדיאל 1986
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברית המועצות העפילה למונדיאל 1986 ובשלב הבתים של טורניר הגמר סיימה ראשונה בבית לאחר ניצחון 0-6 על הונגריה, הניצחון הגבוה בתולדותיה במסגרת המונדיאל, תיקו 1-1 עם אלופת אירופה צרפת וניצחון 0-2 על קנדה. בשמינית הגמר הפסידה ברית המועצות לבלגיה 4-3 אחרי הארכה, כאשר איגור בלאנוב מבקיע את שלושת השערים לזכותה.
יורו 1988
[עריכת קוד מקור | עריכה]יורו 1988 היה טורניר היורו האחרון בו השתתפה נבחרת ברית המועצות כמייצגת של כל 15 הרפובליקות המרכיבות את המדינה. יחד אם זאת, מאמן הנבחרת, ולרי לובנובסקי ביסס את הסגל על שחקני קבוצת דינמו קייב. מתוך 20 חברי סגל הנבחרת ליורו 88 - 11 היו שחקני דינמו קייב. בכל המשחקים בטורניר, בהרכב הפותח של הנבחרת היו 8-9 שחקני דינמו. הנבחרת פתחה את בשלב הבתים של הטורניר עם ניצחון 0-1 על הולנד. לאחר מכן סיימה בתיקו 1-1 עם אירלנד. במשחקה האחרון בשלב הבתים גברה ברית המועצות על אנגליה 1-3 והעפילה לחצי הגמר מהמקום הראשון בבית. בחצי הגמר גברה ברית המועצות על איטליה 0-2 משערים של גנאדי ליטובצ'נקו ואולג פרוטאסוב. היה זה הניצחון האחרון של ברית המועצות באליפויות אירופה. במשחק הגמר פגשה ברית המועצות שוב את הולנד, אך הפעם הפסידה לה 2-0. זה היה משחק הגמר השלישי ברציפות בו מפסידה ברית המועצות במסגרת אליפות אירופה.
הנבחרת האולימפית 1988
[עריכת קוד מקור | עריכה]נבחרתה האולימפית של ברית המועצות השתתפה בפעם האחרונה במשחקים האולימפיים שנערכו בסיאול בשנת 1988. ברית המועצות סיימה ראשונה בשלב הבתים לאחר שסיימה בתיקו 0-0 עם קוריאה הדרומית המארחת, ניצחה 1-2 את ארגנטינה וגברה 2-4 על ארצות הברית. ברבע הגמר הביסה ברית המועצות את אוסטרליה 0-3 ובחצי הגמר ניצחה את איטליה 2-3 אחרי הארכה. במשחק הגמר גברה ברית המועצות על ברזיל 1-2 אחרי הארכה, כשלזכותה מבקיעים איגור דוברובולסקי, המבקיע המצטיין של ברית המועצות בטורניר עם 6 שערים, בבעיטת עונשין מ-11 מטרים ויורי סביצ'ב שכבש את שער הניצחון בהארכה. זו הייתה הפעם השנייה והאחרונה בה ברית המועצות זוכה במדליית זהב בטורניר הכדורגל האולימפי.
מונדיאל 1990
[עריכת קוד מקור | עריכה]השתתפותה האחרונה של ברית המועצות בהרכבה המלא בטורניר גדול הייתה במונדיאל 1990. היה זה גם המונדיאל הכושל בתולדותיה של ברית המועצות. היא פתחה את שלב הבתים בהפסד מפתיע לרומניה 2-0 ובהפסד נוסף לאלופת העולם ארגנטינה 2-0. היא סיימה את משחקיה בניצחון 0-4 על קמרון, שלא מנע ממנה לסיים במקום האחרון בבית ולראשונה בתולדותיה לא לעבור את שלב הבתים.
יורו 1992
[עריכת קוד מקור | עריכה]נבחרת ברית המועצות העפילה ליורו 1992 זמן קצר לפני התפרקותה לאחר שסיימה ראשונה בבית בטורניר המוקדמות לפני איטליה, נורווגיה, הונגריה וקפריסין. היא השתתפה בטורניר הגמר תחת הדגל של חבר המדינות, לפני שהרפובליקות הסובייטיות לשעבר ייסדו נבחרות כדורגל עצמאיות משלהן לאחר הטורניר. נבחרת חבר המדינות ייצגה את רוסיה, אוקראינה, בלארוס, קזחסטן, אוזבקיסטן, טורקמניסטן, קירגיזסטן, ארמניה, אזרבייג'ן, מולדובה וטג'יקיסטן, אולם ארבע מתוך 15 הרפובליקות הסובייטיות לשעבר לא היו חברות בנבחרת: אסטוניה, לטביה, ליטא וגיאורגיה (אף על פי שהיה שחקן גיאורגי בסגל הנבחרת). בשלב הבתים של טורניר הגמר, הנבחרת סיימה בתיקו 1-1 עם גרמניה ובתיקו 0-0 עם הולנד. במשחקה האחרון בטורניר הובסה הנבחרת על ידי סקוטלנד 3-0 וסיימה אחרונה בבית ללא ניצחון.
שנה | סיבוב | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערי זכות | שערי חובה |
---|---|---|---|---|---|---|---|
1930 | לא נרשמה | ||||||
1934 | |||||||
1938 | |||||||
1950 | |||||||
1954 | |||||||
1958 | רבע גמר | 5 | 2 | 1 | 2 | 5 | 6 |
1962 | רבע גמר | 4 | 2 | 1 | 1 | 9 | 7 |
1966 | מקום רביעי | 6 | 4 | 0 | 2 | 10 | 6 |
1970 | רבע גמר | 4 | 2 | 1 | 1 | 6 | 2 |
1974 | נפסלה [א] | ||||||
1978 | לא העפילה | ||||||
1982 | סיבוב שני | 5 | 2 | 2 | 1 | 7 | 4 |
1986 | שמינית גמר | 4 | 2 | 1 | 1 | 12 | 5 |
1990 | סיבוב ראשון | 3 | 1 | 0 | 2 | 4 | 4 |
סה"כ | 7/14 | 31 | 15 | 6 | 10 | 53 | 34 |
שנה | סיבוב | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערי זכות | שערי חובה |
---|---|---|---|---|---|---|---|
1960 | מקום ראשון | 2 | 2 | 0 | 0 | 5 | 1 |
1964 | מקום שני | 2 | 1 | 0 | 1 | 4 | 2 |
1968 | מקום רביעי | 2 | 0 | 1 | 1 | 0 | 2 |
1972 | מקום שני | 2 | 1 | 0 | 1 | 1 | 3 |
1976 | לא העפילה | ||||||
1980 | |||||||
1984 | |||||||
1988 | מקום שני | 5 | 3 | 1 | 1 | 7 | 4 |
כחבר המדינות העצמאיות | |||||||
1992 | סיבוב ראשון | 3 | 0 | 2 | 1 | 1 | 4 |
סה"כ | 6/9 | 16 | 7 | 4 | 5 | 18 | 16 |
שיאי שחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיאני ההופעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]דירוג | שחקן | שנים בנבחרת | הופעות | שערים |
---|---|---|---|---|
1 | אולג בלוחין | 1972 - 1988 | 112 | 42 |
2 | רינאט דסאייב | 1979 - 1990 | 91 | 0 |
3 | אלברט שסטרניוב | 1961 - 1971 | 90 | 0 |
4 | אנטולי דמיאננקו | 1981 - 1990 | 80 | 6 |
5 | ולדימיר בסונוב | 1977 - 1990 | 79 | 4 |
6 | לב יאשין | 1954 - 1970 | 74 | 0 |
7 | סרגיי אלייניקוב | 1984 - 1991 | 73 | 6 |
8 | מורתז חורצילווה | 1965 – 1973 | 69 | 6 |
9 | אולג פרוטאסוב | 1984 –1991 | 68 | 29 |
10 | ולרי וורונין | 1960 – 1968 | 63 | 5 |
מלכי השערים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דירוג | שחקן | שנים בנבחרת | שערים | ממוצע למשחק |
---|---|---|---|---|
1 | אולג בלוחין | 1972 - 1988 | 42 | 0.38 |
2 | אולג פרוטאסוב | 1984 –1991 | 29 | 0.43 |
3 | ולנטין קוזמיץ' איבנוב | 1956 - 1965 | 26 | 0.44 |
4 | אדוארד סטרלצוב | 1955 - 1968 | 25 | 0.66 |
5 | ויקטור קולוטוב | 1970–1978 | 22 | 0.40 |
6 | ויקטור פונדלניק | 1960 - 1966 | 20 | 0.69 |
איגור צ'יסלנקו | 1959 - 1968 | 20 | 0.38 | |
8 | אנטולי בנישבסקי | 1965 – 1972 | 19 | 0.38 |
9 | אנטולי איליין | 1952–1959 | 16 | 0.52 |
10 | אנטולי בישובץ | 1966 - 1972 | 15 | 0.39 |
שחקנים מפורסמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אדוארד סטרלצוב
- לב יאשין
- איגור נטו
- ולנטין איבנוב
- שלווה מטרוולי
- מיכאיל מסחי
- אולג בלוחין
- אולג פרוטאסוב
- אלכסנדר זאברוב
- איגור בלאנוב
- יורי גברילוב
- רינאט דסאייב
- ולדימיר בסונוב
- אלכסנדר אובארוב
- ויקטור צ'אנוב
- אלכסיי מיכאיליצ'נקו
- אנדריי באל
נבחרות כדורגל שהוקמו בעקבות פירוק ברית המועצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נבחרת אוזבקיסטן בכדורגל
- נבחרת אוקראינה בכדורגל
- נבחרת אזרבייג'ן בכדורגל
- נבחרת אסטוניה בכדורגל
- נבחרת ארמניה בכדורגל
- נבחרת בלארוס בכדורגל
- נבחרת גאורגיה בכדורגל
- נבחרת טג'יקיסטן בכדורגל
- נבחרת טורקמניסטן בכדורגל
- נבחרת לטביה בכדורגל
- נבחרת ליטא בכדורגל
- נבחרת מולדובה בכדורגל
- נבחרת קזחסטן בכדורגל
- נבחרת קירגיזסטן בכדורגל
- נבחרת רוסיה בכדורגל
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבחרות הכדורגל של אירופה (אופ"א) | |
---|---|
|
כדורגל בברית המועצות | ||
---|---|---|
ניהול | פדרציית הכדורגל הסובייטית • ועדת הספורט של ברית המועצות • קבוצות • תחרויות | |
תחרויות ליגה | ליגת העל • ליגת המשנה הסובייטית • הליגה הסובייטית השנייה | |
תחרויות ליגה נוספות | אליפות אוקראינה הסובייטית בכדורגל • אליפות ארמניה הסובייטית בכדורגל • אליפות אוזבקיסטן הסובייטית בכדורגל • אליפות אזרבייג'ן הסובייטית בכדורגל • אליפות בלארוס הסובייטית בכדורגל • אליפות רוסיה הסובייטית בכדורגל | |
תחרויות גביע | הגביע הסובייטי • גביע הפדרציה הסובייטי • גביע רוסיה הסובייטית בכדורגל • הסופר קאפ הסובייטי | |
נבחרות | הנבחרת הלאומית • הנבחרת הצעירה • עד גיל 19 • עד גיל 16 | |
תחרויות עבר | אליפות האימפריה הרוסית בכדורגל • גביע טוסמן | |
ברית המועצות במפעלים האירופיים | דינמו קייב • שחטאר דונצק • דינמו • זניט • טורפדו • לוקומוטיב • ספרטק • צסק"א |