יורו 1980
![]() | |
מארחת |
![]() |
---|---|
תקופת התחרות | 11 ביוני 1980 – 22 ביוני 1980 (12 ימים) |
מספר משתתפות |
8 (מתוך 31 משתתפות שנרשמו) |
הזוכה |
![]() |
מספר משחקים | 14 |
מספר שערים | 27 (1.93 בממוצע למשחק) |
מספר צופים | 345,463 (24,676 בממוצע למשחק) |
מלך השערים |
![]() (3 שערים) |
אליפות אירופה בכדורגל 1980, הידועה גם בשם יורו 1980 היא אליפות אירופה בכדורגל השישית שמארגנת אופ"א. הטורניר נערך באיטליה בין ה-11 ביוני ל-22 ביוני 1980.
לראשונה בתולדות האליפות, כלל טורניר הגמר שמונה נבחרות. איטליה הייתה המארחת הראשונה שמעפילה באופן אוטומטי לטורניר הגמר, ואליה הצטרפו שבע נבחרות מטורניר המוקדמות.
אל משחק הגמר העפילו גרמניה המערבית ובלגיה. צמד של החלוץ הגרמני הורסט הרובש, השני שבהם שתי דקות בלבד לסיום המשחק, העניקו לגרמניה המערבית את אליפות אירופה השנייה בתולדותיה. בפעם האחרונה עד כה בתולדות היורו שוחק משחק על המקום השלישי, ובו הפסידה המארחת לצ'כוסלובקיה בדו-קרב פנדלים.
מוקדמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערך מורחב – מוקדמות יורו 1980
הגרלת מוקדמות יורו 1980 התקיימה ב-30 בנובמבר 1977 ברומא. לאחר ההחלטה להרחיב את טורניר הגמר לשמונה משתתפות, התחלקו 31 הנבחרות החברות באופ"א לשבעה בתי מוקדמות בני ארבע או חמש נבחרות כל אחד, והנבחרות שסיימו כראשי בתים הצטרפו לאיטליה המארחת לטורניר הגמר.
בפעם הראשונה בתולדות היורו, ניתן למארחת כרטיס אוטומטי לטורניר הגמר, ללא צורך להשתתף במוקדמות. יוון, שהעפילה מטורניר המוקדמות, הבטיחה את ההשתתפותה בטורניר לראשונה בתולדותיה.
הנבחרות המעפילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נבחרת | כרטיס | תאריך העפלה | הופעות קודמות ביורו 1 |
---|---|---|---|
![]() |
נבחרת מארחת | 12 בנובמבר 1977 | 1 (1968) |
![]() |
מנצחת בית 1 | 21 בנובמבר 1979 | 1 (1968) |
![]() |
מנצחת בית 2 | 19 בדצמבר 1979 | 1 (1972) |
![]() |
מנצחת בית 3 | 9 בדצמבר 1979 | 1 (1964) |
![]() |
מנצחת בית 4 | 21 בנובמבר 1979 | 1 (1976) |
![]() |
מנצחת בית 5 | 24 בנובמבר 1979 | 2 (1960, 1976) |
![]() |
מנצחת בית 6 | 31 באוקטובר 1979 | 0 |
![]() |
מנצחת בית 7 | 22 בדצמבר 1979 | 2 (1972, 1976) |
1 במודגש: זכתה בטורניר, בנטוי: מארחת הטורניר
אצטדיונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]טורניר הגמר נפרש על פני ארבעה אצטדיונים בארבע ערים שונות באיטליה. האצטדיון שנבחר לארח את משחק הפתיחה ואת משחק הגמר של הטורניר היה סטאדיו אולימפיקו ברומא.
רומא | מילאנו |
---|---|
סטאדיו אולימפיקו | אצטדיון ג'וזפה מאצה |
תכולה: 66,341 | תכולה: 83,141 |
![]() | |
נאפולי | טורינו |
אצטדיון סאן פאולו | סטאדיו קומונאלה |
תבולה: 81,101 | תכולה: 71,180 |
![]() |
![]() |
- תכולת האצטדיונים נכונה לזמן הטורניר.
תוצאות הטורניר
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלב הבתים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמונה הנבחרות שהעפילו לטורניר חולקו לשני בתים בני ארבע נבחרות כל אחד. שתי הנבחרות שסיימו ראשונות בכל בית התמודדו ביניהן במשחק הגמר, והסגניות נפגשו למשחק על המקום השלישי, ששוחק בפעם האחרונה עד כה בטורניר. כל ניצחון בשלב הבתים זיכה את הנבחרת המנצחת בשתי נקודות, ולא בשלוש כפי שנהוג כיום, וההפעלה במקרה של שוויון בנקודות הוכרעה לפי פער שערים.
- בית א'
גרמניה המערבית סיימה בראש הבית וללא הפסד, מה שזיכה אותה במקום בגמר. במחזור השני, בניצחון 3-2 על הולנד, כבש קלאוס אלופס שלושער שהציב אותו בראש טבלת כובשי הטורניר, מקום אותו שמר עד לסיומו של הטורניר למרות שלא הוסיף עוד לכבוש. צ'כוסלובקיה, שהייתה עדיפה על הולנד רק בפער שערים, סיימה כסגנית הבית וקיבלה את הכרטיס למשחק על המקום השלישי, בעוד יוון סיימה את הופעת הבכורה שלה עם נקודה בלבד וללא ניצחון.
נבחרת | נקודות | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
זכות | חובה | הפרש | ||||||
![]() | 5 | 3 | 2 | 1 | 0 | 4 | 2 | 2 |
![]() | 3 | 3 | 1 | 1 | 1 | 4 | 3 | 1 |
![]() | 3 | 3 | 1 | 1 | 1 | 4 | 4 | 0 |
![]() | 1 | 3 | 0 | 1 | 2 | 1 | 4 | -3 |
![]() | 0 – 1 | גרמניה המערבית ![]() |
![]() | 1 – 0 | יוון ![]() |
![]() | 3 – 2 | הולנד ![]() |
![]() | 1 – 3 | צ'כוסלובקיה ![]() |
![]() | 1 – 1 | צ'כוסלובקיה ![]() |
![]() | 0 – 0 | גרמניה המערבית ![]() |
- בית ב'
בבית צמוד, שכלל גם את ספרד, אנגליה והמארחת איטליה, הצליחה בלגיה לסיים במקום הראשון ולהעפיל לגמר. לבלגיה ולאיטליה היה בסיום השלב מאזן זהה של ארבע נקודות והפרש שערים חיובי של שער אחד, וההכרעה נפלה לטובת בלגיה עקב כמות שערי הזכות (שלושה של הבלגים לעומת שער איטלקי אחד). איטליה, שסיימה את השלב ללא הפסדים וללא שערי חובה, קיבלה את הכרטיס למשחק על המקום השלישי. ספרד נפרדה מהטורניר ללא ניצחון.
נבחרת | נקודות | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
זכות | חובה | הפרש | ||||||
![]() | 4 | 3 | 1 | 2 | 0 | 3 | 2 | 1 |
![]() | 4 | 3 | 1 | 2 | 0 | 1 | 0 | 1 |
![]() | 3 | 3 | 1 | 1 | 1 | 3 | 3 | 0 |
![]() | 1 | 3 | 0 | 1 | 2 | 2 | 4 | -2 |
![]() | 1 – 1 | אנגליה ![]() |
![]() | 0 – 0 | איטליה ![]() |
![]() | 2 – 1 | ספרד ![]() |
![]() | 0 – 1 | איטליה ![]() |
![]() | 1 – 2 | אנגליה ![]() |
![]() | 0 – 0 | בלגיה ![]() |
המשחק על המקום השלישי
[עריכת קוד מקור | עריכה]גמר
[עריכת קוד מקור | עריכה]22 ביוני 1980 | ![]() |
2–1 | ![]() |
סטאדיו אולימפיקו, רומא |
הורסט רובש ![]() |
(סיקור) | רנה ואנדרייקן ![]() |
אלופת אירופה 1980 |
---|
![]() גרמניה המערבית זכייה שנייה |
טבלת מלכי השערים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 3 שערים
- 2 שערים
נבחרת הטורניר
[עריכת קוד מקור | עריכה]שוערים | הגנה | קשרים | חלוצים |
---|---|---|---|
![]() |
![]() ![]() ![]() ![]() |
![]() ![]() ![]() ![]() |
![]() ![]() |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתר האינטרנט הרשמי של יורו 1980 (באנגלית)
- איטליה 1980, באתר וואלה, 3 ביוני 2004
אליפויות אירופה בכדורגל | ||
---|---|---|
טורנירי גמר | צרפת 1960 • ספרד 1964 • איטליה 1968 • בלגיה 1972 • יוגוסלביה 1976 • איטליה 1980 • צרפת 1984 • מערב גרמניה 1988 • שוודיה 1992 • אנגליה 1996 • בלגיה והולנד 2000 • פורטוגל 2004 • אוסטריה ושווייץ 2008 • פולין ואוקראינה 2012 • צרפת 2016 • פאן-אירופאי 2020 • גרמניה 2024 • בריטניה ואירלנד 2028 • איטליה וטורקיה 2032 | |
משחקי גמר | 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2016 • 2020 • 2024 • 2028 • 2032 | |
טורנירי מוקדמות | 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2016 • 2020 • 2024 • 2028 • 2032 |