ויקיפדיה:הידעת?/מאפריל 2014

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

עד 2009:
- ההצעה התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17
- ההצעה לא התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6
- קטעים ששופרו: 1 - 2 - 3
- קטעים שהוחלפו: 1 - 2
- ארכיונים נוספים: ארכיון בדיקה (2006) - ארכיון ישן (עד 2007) - אימות נתונים - הידעת? חד שורתי
מ-2010:
- ארכיון 2010 - מדצמבר 2010 - ממרץ 2011 - ממאי 2012 - מיולי 2012 - מאוגוסט 2013 - מאוקטובר 2013 - מנובמבר 2013 -

מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצמבר 2019 - מפברואר 2020 - מינואר 2021 - מנובמבר 2021 - מנובמבר 2022 - מינואר 2023 - מאפריל 2023 - מיוני 2024 - מאוקטובר 2024

אריחי טוינבי

ההיסטוריון בריטי ארנולד ג'וזף טוֹיְנְבִּי (1889 – 1975) לא זכה לרוות נחת כהיסטוריון פורץ דרך, למרות שבספרו "מחקר של ההיסטוריה" הוא ניסח תאוריה כללית של היסטוריה ותרבות, אותה תיבל במנה גדושה של אנטישמיות קיצונית, בכתביו הוא יצא כנגד הומניזם היווני, ורעיונות הלאומיות המודרנית. באופו בלתי צפוי זכה שמו להיות מונצח באמנות רחוב כתופעת אריחי טוינבי המכילים הודעות ממקור מסתורי שנמצאו משובצות בתוך מדרכות אספלט, בערים גדולות בארצות הברית, האריחים מכילים מספר גרסאות לכתובת בעלת הקשרים לאפוקליפסה ולתאוריית קשר: בזו הלשון: "רעיון טוינבי, ב-2001 של קובריק, תחיית המתים, בכוכב צדק". בשנת 2011 יצא לאקרנים סרט בשם תחיית המתים: המסתורין של אריחי טוינבי ולפיו תימהוני תושב פילדלפיה נהג להניח את האריחים דרך חור ברצפת רכבו במהלך נסיעות ברחבי ארה"ב.

מקור - ערכים בויקיפדיה, קטעי "הידעת? מחקר היסטורי" בפורטל:היסטוריה נטעדי - שיחה 19:31, 20 בפברואר 2014 (IST)

לא ברור לי מהכתוב איך יודעים שהאריחים על שמו. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 17:56, 21 בפברואר 2014 (IST)

האריחים "על שמו" מאחר ובמהלך הופעת האריחים ברחובות ארה"ב הם זכו לשם או לכינוי "אריחי טוינבי" וזאת מאחר ושמו מוזכר בהם, באותה מידה הם יכלו לזכות לשם "אריחי קובריק" ואז הקטע היה כתוב עם טוויסט שונה קצת... נטעדי - שיחה 18:29, 21 בפברואר 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 14:20, 10 במרץ 2014 (IST)

ללא השתתפות בדיון וללא התלהבות שנצפתה ההצעה לא התקבלה.. חמויישֶה - שיחה 17:27, 6 באפריל 2014 (IDT)

משוריין מפתיע

בעבר סברו הפלאונטולוגים שרק דינוזאורים מקבוצת אנקילוזאוריה (מסדרת בעלי אגן דמוי עוף נמוכים ובעלי צוואר קצר) היו בעלי שריון גדול שהורכב מאוסטאודרמים גדולים (קשקשים גרמיים) ודוקרנים. סברה זו הופרכה כאשר בשנת 1980 גילו פלאונטולוגים מאובנים של זאורופוד (דינוזאור מסדרת בעלי אגן דמוי לטאה בעל צוואר ארוך) מכוסה אוסטאודורמים גדולים. זאורופוד זה, שנקרא סלטזאורוס, היה קטן יחסית לזאורופודים אחרים ולכן פיתח שריון גרמי להגנה מפני הדינוזאורים הטורפים הגדולים שחיו אז באמריקה הדרומית.

הידעת דינוזאורים. בברכה, MathKnight ✡ (שיחה) 21:20, 19 בפברואר 2014 (IST)

הקטע לא ברור, אולי צריך להוריד חלק מהפרטים בסוגריים. גם המשפט: "היו בעלי שריון גדול שהורכב אוסטאודרמים גדולים" לא ברור חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:12, 21 בפברואר 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 10:45, 25 בפברואר 2014 (IST)

ניסוח חלופי:

בעבר סברו הפלאונטולוגים שרק דינוזאורים מקבוצת אנקילוזאוריה (מסדרת בעלי אגן דמוי עוף) היו בעלי שריון גדול שהורכב מקשקשי עצם ודוקרנים. סברה זו הופרכה כאשר בשנת 1980 גילו פלאונטולוגים מאובנים של זאורופוד (דינוזאור מסדרת בעלי אגן דמוי לטאה שהיו ידועים בצוואריהם הארוכים וממדיהם העצומים) מכוסה קשקשי עצם גדולים. זאורופוד זה, שנקרא סלטזאורוס, היה קטן יחסית לזאורופודים אחרים ולכן פיתח שריון גרמי להגנה מפני הדינוזאורים הטורפים הגדולים שחיו אז באמריקה הדרומית.

הנה ניסוח חלופי. בברכה, MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 11:35, 26 בפברואר 2014 (IST)

שוב, לא נראתה התלהבות או תמיכה בדיון.

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 17:28, 6 באפריל 2014 (IDT)

משפט שלמה מודרני

בשנת 1926, נטל השופט האמריקני וינסנט ברנאן את ההשראה ממשפט שלמה, כשהכריע במחלוקת לגבי משמורת על פעוטה כבת שלוש. הצדדים היו אמה הביולוגית של הילדה, ומולה האם המאמצת, גיסתה של האם הביולוגית, שגידלה את הילדה מינקותה. לאחר ששמע את טענות הנשים, נהג השופט ברנאן בדומה לשלמה, והודיע על פסק דין מדומה: הילדה תילקח מאמה המאמצת ותימסר לבית יתומים. תגובותיהן של שתי האמהות לפסק הדין המדומה צולמו במצלמות קולנוע מוסוות, ולאחר מכן נותחו על ידי ברנאן בסיוע פסיכולוגים מומחים. את הילדה החליט ברנאן למסור לידי האם המאמצת, שהפגינה לדבריו תגובה רגשית עזה לאין שיעור מהאם הביולוגית. התכסיס שנקט ברנאן לא סייע למעמדו הציבורי ולכבודו של בית המשפט, והשופט גונה כמי שעשה שימוש בפעלול זול ממניעים של תאוות פרסום.

על פי משפט שלמה#משפט שלמה מודרני, המקורות מצוינים שם. ‏nevuer‏ • שיחה 16:58, 16 באוקטובר 2013 (IDT)

בעד קטע מעניין. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 17:53, 16 באוקטובר 2013 (IDT)

בהחלט. יפה מאוד. תומר - שיחה 20:24, 16 באוקטובר 2013 (IDT)

מסכים עם קודמיי. שועל - שיחה 01:37, 17 באוקטובר 2013 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 13:49, 3 בדצמבר 2013 (IST)

דעתי לא השתנת חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 14:05, 3 בדצמבר 2013 (IST)

נכנסתי לערך המקושר ולא הצלחתי לפתוח את הקישור המצורף כמקור. יש לי בעיה לאמת את העובדות. מצלמות אמנם היו קיימות ב-1926, אבל מצלמות נסתרות? איך זה התבצע? באותה התקופה הצילום היה כל כך מפגר, שלא לדבר על זה שזה כנראה לא היה צילום וידאו ולא ברור איך ניתחו את ההבעות בהיעדר וידאו. מישהו יכול להסביר? חמויישֶה - שיחה 14:11, 3 בדצמבר 2013 (IST)

התיאור מבוסס על הצלבה של שני מקורות: האחד הוא מקור ראשוני, ידיעה עיתונאית מ-1926 ממאגר מידע שמוגבל למנויים (נגיש לי דרך האוניברסיטה), והשני הוא ספר מאוחר שמתייחס לנושא. שניהם אצלי על המחשב ואוכל לשלוח לך אותם במייל, אם אתה מעוניין, אבל אלה מקורות קצרים ואין בהם פרטים רבים נוספים. ‏nevuer‏ • שיחה 12:33, 4 בדצמבר 2013 (IST)

לאחר קריאה חוזרת של הידיעה העיתונאית, שיניתי מעט את הניסוחים כדי להבהיר מה שצריך להבהיר. שיניתי את "הבעות פניהן" ל"תגובותיהן", וציינתי שמדובר במצלמות וידאו. ‏nevuer‏ • שיחה 12:50, 4 בדצמבר 2013 (IST)

בדקתי בערך מצלמת וידאו בויקיפדיה האנגלית ושם כתוב בפרק כרונולוגיה: בין השנים 1933-‏1926 "cameras" were a type of flying spot scanner using mechanical disk. השאלה היא האם סביר שמצלמות כאלה היו זמינות לשופט בשנת 1926. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 13:03, 4 בדצמבר 2013 (IST)

אבל זה מה שכתוב במקור. ‏nevuer‏ • שיחה 13:10, 4 בדצמבר 2013 (IST)

אפשר לראות דיווח גם בעיתון אחר: [1] (מתחת לתמונה הגדולה של הילדה). ‏nevuer‏ • שיחה 13:15, 4 בדצמבר 2013 (IST)

קצת קשה לי לקרוא, בכל אופן ראיתי שם אזכור מתחת לתמונה של Movie camera. לא וידאו. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 13:19, 4 בדצמבר 2013 (IST)

את צודקת, תיקנתי שוב ל"מצלמות קולנוע מוסוות" (במקור שלי כתוב concealed cinema cameras). תסלחו לי, אני לא בקיא במינוח... כמו שאמרתי, אני יכול לשלוח את המקור למי שמעוניין. ‏nevuer‏ • שיחה 13:26, 4 בדצמבר 2013 (IST)

למה זה תקוע? מה הבעיה? ‏nevuer‏ • שיחה 20:33, 5 במאי 2014 (IDT)

לא השתכנעתי שב-1926 מישהו הצליח להסוות מצלמות קולנוע (ענקיות) ולעשות שימוש כלשהו על סמך הבעות פנים ותגובות שצולמו בהן. משהו נראה לי מוזר במקור, ואף אחד לא הרגיע אותי בעניין הזה. חמויישֶה - שיחה 10:30, 7 במאי 2014 (IDT)

אפשר פשוט להוריד את המצלמות ולומר שתגובת האימהות תועדה. הנה ציטוט מכתבה הדנה בסיפור ובספר שהתייחס למקרה:

" In the 1920s, Judge Vincent Brennan, a former Republican congressman, presided over a similar case. Steven Weitzman—professor of Jewish culture and religion at Stanford, and author of multiple books on the Bible and Judaism—describes this dilemma in Solomon: Two mothers presented to Judge Brennan’s courtroom were fighting over custody of the same child; in a Solomon-like move, the judge threatened to send the child to an orphanage. He recorded both women in order to study their reactions with psychological experts, and awarded custody to the woman who, Weitzman writes, was “crying, sobbing, lips quivering—rather than to the other woman, who stood expressionless.” But the judge turned out to be wrong, and the woman who gained custody of the child was not, in fact, the real mother. Judge Brennan’s attempt to imitate Solomon was misguided, as Weitzman points out. We now know that parents form deep bonds with their adoptive children, in some cases deeper than the biological bonds formed between the real mother and her child. The more interesting question, and the thrust of Weitzman’s book, however, is not case-based. Rather: What is it about King Solomon that moved Judge Brennan, along with many others throughout history, to attempt to replicate or understand the king’s wisdom? " מקור ה-weeklystandard.

Dalila - שיחה 13:57, 7 במאי 2014 (IDT)

אינני סבור שהתיאור כה מופרך. אני יכול לדמיין מצלמה וציוד תאורה המוסתרים מאחורי וילון ונחשפים בבת אחת רגע האמת, או שהווילון איננו מסתיר את עדשת המצלמה, וכד'. ואם אתה טוען שהתנאים לא אפשרו צילום איכותי, הרי אפשר להבחין בתגובות כגון בכי גם מבלי להתבונן בדקויות של הבעות פנים. לא חשוב כיצד בדיוק זה נעשה. ציינתי שלושה מקורות שעומדים לרשותי ותומכים בתיאור (שתי ידיעות עיתונאיות בנות הזמן, וספר מ-2011 - הספר שהכתבה המצוטטת לעיל מתייחסת אליו - שלצערי איננו מצטט מקור אחר), ואין לי סיבה לפקפק בהם. ‏nevuer‏ • שיחה 16:25, 9 במאי 2014 (IDT)

אוקיי. חמויישֶה - שיחה 09:05, 11 במאי 2014 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 460. חמויישֶה - שיחה 14:52, 22 במאי 2014 (IDT)

תמימותו של יעקב

יעקב מוצג במקרא כ"אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" (בראשית כה, כז), אולם החוקרים מוצאים רמזים לאפיון מורכב יותר של דמותו, שלדעתם איננה כה תמימה. הם מציינים כי בחלק מהסיפורים על אודות יעקב, ובייחוד בסיפור מכירת הבכורה, הוא נוהג באופן הרחוק מלהוות דוגמה לתום לב. רמז לצד של רמייה בדמותו של יעקב מצוי בשמו. השם יעקב נדרש במקרא מלשון עָקֵב, על שום שבמהלך לידתו תפס בעקבו של אחיו התאום עשו. אולם ניתן להסביר את השם גם במשמעות אחרת של השורש עק"ב, זו של רמייה (למשמעות זו ראו למשל מלכים ב י, יט; ירמיהו ט, ג). הסבר זה מושם במפורש בפיו של עשו, הקורא בזעם: "הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם: אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי" (בראשית כז, לו), ומשתמע גם מדברי הנביא הושע על אודות יעקב: "בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו" (הושע יב, ד). גם אפיונו של יעקב כ"אִישׁ חָלָק" (בראשית כז, יא) עשוי לרמוז לקונוטציות של המילה "חלק" הקשורות לרמייה, כגון בביטוי "לשון חלקות". במחקר המקראי מוצג יעקב לעתים כמייצג את טיפוס הדמות של התכסיסן (trickster), שהתנהגותו מאופיינת ברמייה ובמניפולציה.

מקור: בעיקר ידע אישי. אשתדל לאתר מקורות לפי הצורך. ההערה על "איש חלק" מקורה בספרו של זקוביץ, "יעקב: הסיפור המפתיע של אבי האומה", ואני מעריך שאוכל למצוא שם סימוכין גם לקביעות אחרות. ‏nevuer‏ • שיחה 14:28, 22 במאי 2014 (IDT)

לא מתאים להידעת. אולי דבר תורה לסעודה שלישית. אפשר להפציץ עשרות אלפי פרשנויות על עשרות דמויות מקראיות (חכה שתשמע את הפרשנות שלי לחלומות יוסף). כשאתה כותב חוקרים אתה מתכוון ל"חוקרי המקרא". זה פשוט מוציא את כל העוקץ - זו פרשנות, וזה פשוט לא מתאים להידעת. חמויישֶה - שיחה 14:40, 22 במאי 2014 (IDT)

מילא אם תאמר שהפרשנות לא מעניינת, אבל לדחות אותה רק בגלל שהיא פרשנות? פירוש הדבר לדחות תחום דעת שלם (חקר המקרא, שלא לדבר על הרמנויטיקה ומדעי הרוח בכלל). ‏nevuer‏ • שיחה 14:51, 22 במאי 2014 (IDT)

ואגב, זה לא סתם "וורט", זאת פרשנות חשובה שצריכה בלי שום ספק להופיע בערך על יעקב, ולצערי עדיין לא מופיעה שם (כחלק מהמצב הירוד של ערכי המקרא באופן כללי). ‏nevuer‏ • שיחה 14:55, 22 במאי 2014 (IDT)

רק כדי להבהיר, כבר הצעתי שני קטעי הידעת שעוסקים בפרשנות או בחקר המקרא (אחד מהם נמצא ממש מעל לדיון זה, תחת הכותרת "חידת שמשון", והשני נתקל בקשיים ואורכב), ואני מתכוון להמשיך לעסוק בכך, בין השאר כדי להגביר את החשיפה של הערכים המקראיים. אם צפויה התנגדות לפעילות זו אשמח לשמוע על כך כבר עכשיו, כדי שלא אטרח לשווא. ‏nevuer‏ • שיחה 22:10, 22 במאי 2014 (IDT)

הבעייתיות בהתנהגותו של יעקב היא עניין נדוש למדי בפרשנות המסורתית והביקורתית. הקטע היה עדיף אם היה מוצע הסבר חדשני ונאה לדיסוננס מול הצגתו כתם. בברכה, גנדלף - 15:16, 22/05/14

אולי כדאי לחדד את שינוי שמו מיעקב לישראל וזו פרשנות פנים מקראית המתמודדת עם המוניטין שיצא ליעקב, אשר גם הושע הכיר ומשתמש בה בנבואתו על ישראל --Drorallon - שיחה 15:24, 22 במאי 2014 (IDT)

ביקורת כזו אני יכול להבין ולקבל. אנסה לשפר את הקטע. ‏nevuer‏ • שיחה 16:09, 22 במאי 2014 (IDT)

אני יורד מזה. אפשר לארכב. ‏nevuer‏ • שיחה 23:33, 26 במאי 2014 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 09:01, 27 במאי 2014 (IDT)

אצטדיון המרקנה והשיא שלא ישבר בקרוב

אצטדיון המרקנה בריו דה ז'ניירו, שיארח את משחק הגמר של מונדיאל 2014, נבנה במקורו עבור המונדיאל הקודם שאירחה ברזיל - מונדיאל 1950. במשחק המכריע על הזכייה באותו טורניר, בו ניצחה אורוגוואי את ברזיל 1:2 וזכתה בתואר, צפו 199,854 צופים - שיא קהל למשחק כדורגל בכל הזמנים. שיא זה לא יישבר בעתיד הנראה לעין, כיוון שאצטדיונים מודרניים לא מכילים יציעי עמידה שהיו מקובלים אז, והאצטדיון הגדול בעולם נכון להיום - אצטדיון האחד במאי בפיונגיאנג שבקוריאה הצפונית - מכיל 150,000 מקומות ישיבה "בלבד". אצטדיון המרקנה בתצורתו המודרנית הוא בעל תכולה של 78,838 צופים בלבד. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 17:21, 22 ביוני 2014 (IDT)

הועבר לדיונים.

בכדי שהקטע הנ"ל יאושר מהר מהרגיל, ונוכל להציג אותו לרגל גמר המונדיאל (13 ביולי) הקטע מועבר מיידית לדיונים. בכל אופן אני

בעד חמויישֶה - שיחה 08:54, 23 ביוני 2014 (IDT)

חברים. הקטע כאן כבר שבוע. אנא הביעו דעתכם בעד או נגד הקטע לפני שאני מאשר ומעלה אותו. אינני רוצה לאשר קטע כאשר אני התומך היחיד עד כה, והעניין דחוף. חמויישֶה - שיחה 11:18, 3 ביולי 2014 (IDT)

בעד איתן96 (שיחה) ה' בתמוז ה'תשע"ד 11:21, 3 ביולי 2014 (IDT)

גם אני

בעד. שועל - שיחה 16:53, 3 ביולי 2014 (IDT)

בעד אבל עדיף להוריד את הגרשיים סביב "בלבד". כמו כן במקום "בו ניצחה" אפשר "במהלכו ניצחה". ‏[kotz]‏ [שיחה] 19:24, 5 ביולי 2014 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 458. חמויישֶה - שיחה 09:13, 24 ביולי 2014 (IDT)

האלרגיה הראשונה

התיאור הרפואי הראשון של אלרגיה הוא פרי עטו של אבו בכר מחמד אבן זכריא אלראזי. בחיבורו "מאמר על הסיבה לדלקת האף ממנה סבל אבו זאייד כשהריח ורדים באביב" הוא מפרט סימפטומים של קצרת הנגרמת מאלרגיה (קדחת השחת) ומזהה את הגורם למחלה.

מקורות - Modanlou, Houchang D. "A tribute to Zakariya Razi (865–925 AD), an Iranian pioneer scholar." Arch Iran Med 11.6 (2008): 673-677.

Bungy, Gholam Ali, et al. "Razi’s report about seasonal allergic rhinitis (hay fever) from the 10th century AD." International archives of allergy and immunology 110.3 (1996): 219-224.

יורם שורק - שיחה 17:21, 21 בפברואר 2014 (IST)

בעד חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 17:57, 21 בפברואר 2014 (IST)

בעד. רק צריך לתקן: פרי עטו במקום פרו עטו כפי שכתוב. שועל - שיחה 18:08, 21 בפברואר 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 14:20, 10 במרץ 2014 (IST)

לא הבנתי מהו העניין המיוחד בפריט מידע זה. בברכה, גנדלף - 18:02, 17/04/14

נגד. בפורמט הזה, ובניסוח הזה - לא יקום ולא יהיה. האם כל תיעוד ראשון של כל מחלה הוא בסיס לקטע הידעת?! אם היה פה משהו מפתיע או מסעיר (למשל אם לפני שהבינו שקיימת אלרגיה חשבו שאלו רוחות רעות, סתם לצורך הדוגמא), אולי. אבל אין פה כלום. חמויישֶה - שיחה 09:09, 27 במאי 2014 (IDT)

נגד יוסי2 - שיחה 10:35, 16 ביולי 2014 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 09:21, 24 ביולי 2014 (IDT)

שכתוב תבנית:הידעת? 425

אין מקורות לקטע, או לערך עליו הוא מסתמך. במהדורה האנגלית של הערך (אנ') אין זכר לטענה המופיעה במשפט האחרון, ומנגד מופיע הבדל אחר בין חוזי השלום - הגירסה החתית מתפלספת בעוד הגירסה המצרית מודה שלפני כן היתה מלחמה. ליאור पॣ • כ"ט בשבט ה'תשע"ד • 22:05, 29 בינואר 2014 (IST)

לאחר בדיקת המקורות והנוסחים להסכמי השלום (תודה לגילגמש) נמצא שאין פגם בקטע כפי שהוא. חמויישֶה - שיחה 11:30, 11 בפברואר 2014 (IST)

בשום מקור חיצוני ובשום מהדורה של ויקיפדיה אין זכר לטענה השגויה המופיעה במשפט האחרון של הקטע. אני מבין שהוא נשמע מעניין, אבל זו עדיין לא סיבה להטעות את קוראינו. ליאור पॣ • י"ז באדר א' ה'תשע"ד • 23:18, 16 בפברואר 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 10:29, 19 בפברואר 2014 (IST)

להבנתי יש הבדל ברור בין הגרסאות בגרסה המצרית כתוב, גם אם הם דיפלומטיים בניסוחם: "There came the king's messenger, the deputy and butler ///, together with the king's messenger /// [bringing (?) to the king] Ramses II [the messenger (?)] of [Kheta, Ter]teseb and the [second messenger (?)] of Kheta [bearing (?) a silver tablet] which the great chief of the Kheta, Khetasar (xtAsrA) [caused] to be brought to Pharaoh, L. P. H., to crave peace [fro]m [the majesty] of the King of Upper and Lower Egypt, Ramses II, given life, forever and ever, like his father, Re, every day. " - החיטים משתוקקים לשלום.

ובגרסה החיטית:" Thus speaks Reamasesa, the Great King, the king of the land of Egypt, the hero of the whole country, son of Minmuaria, the great king, the king of the land of Egypt, the hero, son of the son of Minpahiritaria, the Great King, the king of the land of Egypt, the hero, to Hattusili, son of Mursili , the Great King, the king of the land of Hatti, the hero, son of the son of Suppiluliuma, the Great King, the king of the land of Hatti, the hero.

Look, I have established a good fraternity and a good peace now forever among us, in order to establish this way forever a good peace and a good fraternity between the land of Egypt and the land of Hatti.

Look, in what refers to the great king's relationship, the king of the country of Egypt, and of the great king, the king of the Hittite country, since eternity the gods don't allow, by reason of an eternal treaty, that the enmity exist among them. " - פרעה מוצג כמי שיזם את ההסכם ומצדיק אותו.

Dalila - שיחה 06:04, 9 במרץ 2014 (IST)

אדרבה, שני הנוסחים הדדיים בנוסחם: בתרגום הנוסח החתי נכתב "He is a brother to me and he is at peace with me; and I am a brother to him and I am forever at peace with him". באופן דומה מאד נכתב בתרגום הנוסח המצרי "he is in brotherhood with me, he is in peace with me; and I am in brotherhood with him, and I am in peace with him, forever". שני הנוסחים מתעדים חילופי אגרות, שלכל אחת מהן מוען ונמען. מובן שהנוסח החתי יתעד את הגעת האגרת מהמצרים ואילו הנוסח המצרי יתעד את הגעת האגרת מהחתים. לא מוכר לי מקור חיצוני המגיע מכאן למסקנה שהנוסחים סותרים זה את זה, והמסקנה הזו שגויה למיטב הבנתי. ליאור पॣ • ט' באדר ב' ה'תשע"ד • 17:23, 10 במרץ 2014 (IST)

אבל בדיוק על כך מדובר. קטע הידעת אינו טוען לסתירה אלא לכך שכל גירסה מציינת כי הצד השני יזם את הרעיון. אני לא מבינה מה הקושי לקבל את זה. אתה יכול לנסח את זה בצורה שלך 'מובן שכל אחד יאמר שהאגרת מגיעה ממקום אחר' אך זה לא ישנה את העובדה. מן הגרסאות ברור, כל אחת בלשונה, כי כל צד אינו רוצה להציג חולשה וטוען בצורה עדינה ודיפלומטית כי המלך השני, הנפלא, המרומם, אחינו בדם..., הוא שביקש או הצדיק את חתימת ההסכם. המצרים אגב פחות עדינים. זה הכל. על כן, לדעתי יש סימוכין לטענה המוצהרת בקטע. למעשה ההתנהגות הזו היא די נורמטיבית. Dalila - שיחה 07:10, 11 במרץ 2014 (IST)

אם אני אומר למישהו "השלום עמך" והוא אומר לי "השלום עמך", מובן שהוא יתעד ברשומותיו שאני אמרתי לו שלום ואילו אני אתעד את אגרת השלום שקיבלתי ממנו. אין בכך כל עדות לכך שיוזמת השלום באה מהצד השני, וודאי שלא על חולשתו של הזולת. בטוחני שאפשר למצוא אנקדוטה היסטורית מבוססת יותר אודות קרב קדש או הסכם קדש, שגם תעניין את קוראינו וגם תסתמך על מקורות חיצוניים. ליאור पॣ • ט' באדר ב' ה'תשע"ד • 11:42, 11 במרץ 2014 (IST)

אין בכך עדות לדבר למעט זאת שהחיטים הציגו זאת בצורה אחת, שיוזם השלום הוא פרעה, והמצרים הציגו זאת כהסכם שלו השתוקקו החיטים. אלו הדברים הכתובים. איני יודעת מדוע אתה משנה אותם להכרזות וטענות שונות מעבר לכך. Dalila - שיחה 14:23, 11 במרץ 2014 (IST)

אני לא מזהה בתרגומים המונחים לפנינו עדות מפורשת לכך שכל אחד מהצדדים מייחס את יוזמת השלום לצד האחר. לדעתי, התרגומים בסך הכל מתעדים חילופי אגרות דיפלומטיות בנוסח מוסכם. אפילו אם נניח שהביטוי "to crave peace" בתרגום מהנוסח המצרי מרמז על יוזמה חתית, הרי שהאגרת המצרית המתוארת בנוסח החתי היא מן הסתם תגובת מלך מצרים ליוזמה החתית האמורה.

אני מתנצל על כך שאני נשמע קטנוני ועקשן. לא זו כוונתי. אם יש מקור חיצוני אמין המצדד בהשקפה המובעת בקטע, אשמח לחזור בי מהבקשה להחליף את הקטע הנדון. תודה, ליאור पॣ • י' באדר ב' ה'תשע"ד • 22:54, 11 במרץ 2014 (IST)

לצערי אין לי זמן לחפש אחר מקור. מבחינתי הדברים שאני טוענת בעדם מהווים קריאה פוליטית נכונה (אולי זה נראה לי פשוט בגלל ההשכלה שלי, שעסקה לא מעט בקריאה מעמיקה ולא-תמימה של טקסטים). ואסביר זאת: ניסוחים שכאלו לא נהוג לקרוא בצורה ליטיראלית (אף שלדעתי גם המובן הליטראלי מספק ביסוס לטענה); במסמכים מסוג זה יש חשיבות למילים, הבחירה היא מכוונת אינטרס, אין זה תאור אובייקטיבי תמים - מסמכים מעין אלו מייצרים נרטיב, שיח, סדר השיח (הערך הכי קרוב לעניין שיכולתי לשלוף), שלו תפקיד חשוב בשימור השלטון הקיים וכד'. מעבר לתיעוד טקסי זוהי רטוריקה ותעמולה שתפקידה למנוע התנגדות לצעדי הממשל ולהבטיח שמעמדו לא יעורער... אם טיעונים אלו אינם מספקים אותך, אני מציעה שצד נוסף יסייע ביישוב המחלוקת. אגב, כתמיד אני שמחה להיתקל בך :) Dalila - שיחה 00:54, 12 במרץ 2014 (IST)

השמחה הדדית (: עיינתי שוב בערך האנגלי אודות הסכם קדש (אנ') והבנתי שהסוגיה סבוכה עוד יותר מכפי שהצגתי כאן. בתחילה היו אגיפטולוגים שסברו כי המצרים הם שיזמו את המגעים לברית עם החתים, אך הדעה הרווחת כיום דווקא הפוכה: הטוען לכתר החתי שיווע להכרה מצרית במלכותו ולכן יזם את המגעים עם פרעה. ניתן למצוא בערך הפניה למקורות הדנים בהבדלי הנוסח הקלים בין התעודה המצרית לבין התעודה החתית. אין בהם עניין מיוחד לקוראים, לפחות עד כמה שניתן להתרשם מההבדלים הנזכרים במהדורה האנגלית של ויקיפדיה.

אפשר לבקש מברי-סמכא נוספים להביע דעתם ואפשר להקדיש את זמננו המועט והיקר לניסוח קטע חלופי על הסכם קדש. למשל, ההסכם עוסק בהרחבה בהגנה הדדית ובהסגרה הדדית, אך גם בסיוע הדדי לדיכוי התקוממויות פנימיות. סעיפים "ורשאיים" אלה אינם שכיחים בבריתות בין מעצמות בימינו ועשויים לעניין את קוראינו. ליאור पॣ • י' באדר ב' ה'תשע"ד • 13:31, 12 במרץ 2014 (IST)

שוב שלום. נראה לי שהמידע שאתה מתייחס אליו רלוונטי לערך ולא לקט הידעת. קטע הידעת אינו מרחיב עד כדי כך., ואינו עוסק במי יזם את ההסכם. הוא רק מציין כי הסכם השלום הראשון נחתם בין הצדדים אחר הקרב ומפרט מה הוסכם ומסיים בשורה לגבי ההבדל בנוסחי האיגרות: שצד אחד הציג את היוזמה כך וצד אחר כך. אני חוזרת על הדברים רק כדי להראות כי אין בכך סתירה לכל אמת שנגלה לגבי היוזמה. החלק שאנו דנים בו פה הוא רק כיצד הציגו הצדדים את הדברים באיגרת שלהם. לכן אני רואה בנושאים שהעלת חומר שיש להוסיף לערך ולא לקטע הידעת הקצרצר שאינו חוטא אף לתוספות אלו. אגב אף שלהתפתחויות המדעיות שציינת יש קשר להבדלים בין האיגרות, מוטב להציגם במסגרת הדיון ברקע לחתימת ההסכם. Dalila - שיחה 05:21, 13 במרץ 2014 (IST)

ובכן, הגרסה החתית לא רומזת שהמצרים הם שיזמו את המגעים לברית. במובן זה, הקטע הקיים שגוי. גם לא מדובר בהסכם שלום שהושג בעקבות קרב, אלא בברית שנכרתה 18 שנים אחרי הקרב. גם במובן זה, הקטע הקיים שגוי. גם אין מקור חיצוני התומך בקטע הקיים, למרות שקיימים מקורות חיצוניים העוסקים באריכות בהבדלי הנוסח (השוליים והמשמימים) בין הגרסה החתית לבין הגרסה המצרית. עקב כך יש להסיר את הקטע הקיים, הגורם לצערי להטעיית ציבור הקוראים. ליאור पॣ • י"ב באדר ב' ה'תשע"ד • 16:51, 13 במרץ 2014 (IST)

ליאור נידמה לי כי אינך זוכר את הקטע:

במאה ה-13 לפנה"ס, כ-16 שנים לאחר קרב קדש, נחתם הסכם קדש בין רעמסס השני פרעה מצרים לבין חתושיליש השלישי מלך האימפריה החתית. להסכם זה, הנחשב להסכם השלום הראשון הכתוב בתולדות האנושות, שתי גרסאות מוכרות - האחת מצרית והשנייה חתית. הגרסאות השונות זהות כמעט לגמרי בלשון ופרטי הצגת יישוב סכסוכי הגבולות, ברית ההגנה ההדדית והסכם ההסגרה, שיישבו את הסכסוך רב השנים בין האימפריה המצרית וזו החתית, באזור הלבנט, ובעצם נבדלות בעיקר בטענת פסקת הפתיח; בעוד בגרסה המצרית נטען כי החתים הם אלו שפנו אל המצרים לבקש שלום, בזו החתית נטען כי המצרים עשו זאת.

איני חושבת שהטענות שלך סותרות את הקטע. ובעניין החתים אני חושבת שאתה טועה ומגלה עקשנות והגזמה :)

'הנה הדברים בתרגומי לתרגום האנגלי הקלוקל: כך דיבר פרעה לאמור... ראה, יסדתי בינינו אחווה נאה ושלום נאה שישררו מעתה עוד עולם, זאת כדי לבסס שלום טוב ואחווה טובה בין ארץ מצריים וארץ החתים. ראה, בכל הנוגע ליחסים השוררים בין המלך הגדול, מלכה של מצרים, והמלך הגדול, מלכם של החתים, למן נצח הזמנים האלים אינם מתירים, מכוח הסכם נצחי, כי תשרור ביניהם עוינות.'

קטע יפה לא? אכן לא נאמר פרעה בא אלי וביקש, גם לא השתוקק, המציאות לפי המידע שסיפקת היתה הפוכה, ובכל זאת החתים לא טענו זאת ותחת זאת בחרו משום מה לפתוח את תאור ההסכם בסיפור הזה על פרעה, שבו נאמר מפורשות כי פרעה שמח ומתפאר בהסכם שהוא יסד, כי לתפיסתו ביסוס אחווה בין מלכים גדולים היא היענות לצו הנצחי של האלים, ומנהג כמנהגם. אז נראה לי שאין צורך לבטל את הקטע, אלא רק לתקן את המשפט האחרון ותחת 'בזו החתית נטען כי המצרים עשו זו', לכתוב 'ובזו החתית נטען כי פרעה הוא אשר יסד את ההסכם.' אפשר גם לסיים את המשפט בתוספת 'בצו האלים'. למה להפיל את הקטע היפה הזה? Dalila - שיחה 20:07, 13 במרץ 2014 (IST)

אגב שינוי מעין זה לדעתי הוא לא משמעותי, יסד או יזם לא הבדל גדול, בטח שלא בתחום ההטעיה. אני מציינת זאת כי נוסח הקטע כפי שהוא מוצא חן בעיני. Dalila - שיחה 20:19, 13 במרץ 2014 (IST)

הקטע הנדון מדבר על "הסכם השלום הראשון הכתוב בתולדות האנושות" בעוד שהמהדורה האנגלית מבהירה כי מדובר בברית בין-מעצמתית ולא בהסכם שלום, ולא בברית הראשונה שנכרתה כי אם בברית הקדומה ביותר שנוסחה ידוע לנו לפרטיו. ברית אסטרטגית בין שתי מעצמות הוא דבר אחר לגמרי מאשר הסכם שלום. כך עולה מנוסח הברית וכך סבורים חוקריה. נוסח התרגומים מתיישב עם תיעוד של חילופי אגרות, שהחלו בפנייה מצד הטוען החתי לכתר אל פרעה מלך מצרים והסתיימו באגרת מצרית שהכירה בריבונות של הטוען לכתר (על פני אחיינו המודח), בכפוף לתנאים שהוסכמו בין שני הצדדים בחלופת אגרות דיפלומטיות. כך היה נהוג בימי קדם, כך מתועד במכתבי חוסיין-מקמהון וכך נהוג אפילו בימינו, כשפשוט וקל יותר להיפגש ולסגור על נוסח משותף להסכם. למשל, תוכן האגרות שהחליפו ביניהם יצחק רבין ויו"ר אש"ף בדרך להסכמי אוסלו מהווה חלק מחייב מן ההסכם (ע"ע האמנה הלאומית הפלסטינית#הדרישות לביטול האמנה).

בשורה התחתונה, בגרסה החתית לא כתוב שהמצרים פנו אליהם לבקש שלום. לכן יש להסיר את הטענה המטעה הזו מהקטע הנדון. כמובן שבכך הוא יהפוך להיות לא מעניין ולא יפה ולכן ראוי להחלפה, מה שמחזיר אותנו לראש הדיון. שבת שלום (: ליאור पॣ • י"ב באדר ב' ה'תשע"ד • 23:37, 13 במרץ 2014 (IST)

עייפתי. הייתה יכול לשכתב את הערך במקום לנהל דיון זה. האם אין זה הסכם השלום הכתוב הראשון שמוכר? אתה מבצע ספינים כל הזמן - תרגום האיגרת מונח לפנינו האיגרת מצהירה על ניסוח הסכם שלום, יישוב סכסוכי גבולות וכד' כל הדיונים בפרשנויות והגדרות אחרות יש להציג בערך.... השינוי היחיד שהסכמתי עד כה להתפשר עליו הוא בעקרון של החלפת מילה אחת! אז כתבתי שזה פחות אסתטי בעיני... ההתנהלות שלך מוזרה. אגב איני יודעת מניין אתה המידע שלך, בויקיפדיה האנגלית זה נקרא הסכם שלוםוכתוב בפירוש עם הצגת מקור: The Egyptian–Hittite peace treaty was concluded between Egyptian Pharaoh Ramesses II and Hittite King Hattusili III. According to most Egyptologists it was concluded in or around 1259 BC,[1][2] marking the official end of negotiations and Ramesses II' acceptance from Hittite diplomats of a silver tablet on which the terms were inscribed. The location where the treaty was signed is uncertain.

Its purpose was to establish and maintain peaceful relations between the parties. It was the first known diplomatic agreement from the Near East,[3][4][5] and it is the oldest written treaty to survive to-date (though not the oldest known treaty).[6]. וגם אם אתה צודק לגבי הפרטים, ורוצה להכניסם, ::::אלו שיכתובים של רגע שלא יהפכו אותו ללא מעניין או מיותר, ואני מניחה שהוא יוותר יפה דיו, אז פשוט תציע אותו. אני

נגד - מתנגדת להצעותיך וטענותיך סופית. זה לערך. מסכימה לשכתוב עדין בלבד. איני חוזרת לדוש בזה, לפחות עד להתפתחות משמעותית. להתראות איש יקר. Dalila - שיחה 00:00, 14 במרץ 2014 (IST)

הצעה לסדר היום

מניתי שורה של טעויות בקטע הקיים. כל מי שיקרא את המהדורה האנגלית של הערך הרלוונטי (אנ') ימצא שם סימוכין בשפע לכך שהקטע הקיים מטעה את קוראינו. אני מציע במקומו את טיוטת הקטע הבא:

[[קובץ:Treaty of Kadesh - Turkey Gives Peace Treaty Replica to United Nations for Display at Headquarters.jpg|לא ממוסגר|מזכ"ל האו"ם או תאנט מקבל העתק מהברית שכרת רעמסס השני עם חתושיליש השלישי|100px|שמאל]] במאי 1965 גינה מזכ"ל האו"ם או תאנט את פלישת צבאות ארגון מדינות אמריקה לרפובליקה הדומיניקנית, שנועדה לסכל את שובו לשלטון של הנשיא הנבחר חואן בוש. באוגוסט 1968 הביע תאנט את דאגתו נוכח פלישת צבאות ברית ורשה לצ'כוסלובקיה, שנועדה לסכל את רפורמות האביב של פראג. בספטמבר 1970 קיבל תאנט העתק מהברית שכרת רעמסס השני מלך מצרים עם חתושיליש השלישי מלך חת. בברית המתוארכת לשנת 1259 לפנה"ס לערך מתחייבים בין היתר שני המלכים לסייע זה לזה צבאית בדיכוי התקוממויות פנימיות, כפי שנהגו צבאות ארגון מדינות אמריקה וצבאות ברית ורשה כעבור למעלה משלושת אלפים שנה, בתקופת כהונתו של תאנט.

מקורות:

גינוי הפלישה בשנת 1965: [2],[3]
דאגה מהפלישה בשנת 1968: עמוד 11
התחייבות הדדית לדיכוי התקוממויות - סעיפים 6 ו-8 בברית
תאנט מקבל עותק: [4]

להערותיכם אודה, ליאור पॣ • ט"ו באדר ב' ה'תשע"ד • 21:23, 16 במרץ 2014 (IST)

אין צורך להחליף את הקטע הנוכחי. יש עליו הסכמה רחבה ואני גם סבור שהוא מעניין, אינו מטעה וחף מטעויות, למרות טענותיך, שאני מוכרח לציין שקראתי אותן בעיון ואני לא מקבל אותן. תשובותיה של Dalila נשמעות הגיוניות יותר. על כל פנים גם אילו החלטנו להוריד את הקטע, לא חסר לנו קטע "במקומו". אני מעביר את הקטע החדש שהצעת לרשימת ההמתנה ואם יתקבל יוצג בנוסף לקטע על הסכם השלום. חמויישֶה - שיחה 09:29, 27 במאי 2014 (IDT)

הוחלט לא להסיר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 11:03, 24 ביולי 2014 (IDT)

הסרת תבנית:הידעת? 18 בדצמבר - סדרה 2

לא מעניין. אולי אם התוכנית היתה יוצאת לפועל זה היה מעניין. אם זה היה מביא חייזרים - אז בטוח. חמויישֶה - שיחה 16:42, 18 בדצמבר 2013 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 10:29, 19 בפברואר 2014 (IST)

נגד, אני חושבת שזה מעניין שמדען שחי במאה ה-19 חשב על חייזרים. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 15:26, 10 במרץ 2014 (IST)

אבל במחילה בכבודו, שהרי אני עפר לרגליו, הרעיון שלו היה מפגר. חוץ מזה, אני לא יודע אם זה כל כך חריג שמדען מהמאה ה-19 חשב על חייזרים. חמויישֶה - שיחה 16:22, 10 במרץ 2014 (IST)

בעד חמויישה שיכנע אותי. יוסי2 - שיחה 10:34, 16 ביולי 2014 (IDT)

הוחלט להסיר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 11:41, 28 ביולי 2014 (IDT)

הסרת תבנית:הידעת? 24 במאי - סדרה 2

לא התרשמתי • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 02:10, 2 במרץ 2013 (IST)

כנ"ל. חביב, אבל לא משהו. תומר - שיחה 03:29, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 15:56, 3 באוקטובר 2013 (IDT)

אני דווקא אהבתי. גילגמש • שיחה 18:48, 4 באוקטובר 2013 (IDT)

עגורן הוא אחד הכלים המרכזיים בכל אתר בנייה מודרני. לדעתי זה דבר שמאוד יעניין את הקורא לדעת איך מקימים את מנופי הענק האלה. בברכה, MathKnight ✡ (שיחה) 19:08, 10 באוקטובר 2013 (IDT)

אני אנסה להתנסח מחדש. האם הנושא מעניין או לא - זה עניין אינדבדואלי. השאלה היא האם הוא מתאים כקטע הידעת?. בקשר לזה אני לא בטוח. אם אני ארצה לדעת איך עובד עגורן, אני אכנס לערך עצמו. מה הערך המוסף של הקטע? אפשר אולי לנסות להוסיף לו קצת "בשר". • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 19:37, 10 באוקטובר 2013 (IDT)

אני דווקא כן מוצא את זה מעניין, שהאגורן בונה את עצמו. עִדּוֹ - שיחה 18:56, 12 באוקטובר 2013 (IDT)

הוחלט לא להסיר את הקטע. מקבל את דין התנועה. • בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 19:24, 12 באוקטובר 2013 (IDT)

שתי שאלות נוסופת:

האם כדאי לדעתכם לנסות להרחיב מעט את הקטע?
אשמח להייחסות להערה של השמח בחלקו מ-2007: ”נראה לי שזה נכון בעגורנים עד גובה מסויים. ראו בגורד שחקים#בנייה בפועל - כאשר יש צורך להגביה כל הזמן את העגורן כאשר הבנייה מתקדמת לגובה, משתמשים בשניים המגביהים אחד את השני כל פעם. השמח בחלקו (-: 01:54, 11 במאי 2007 (IDT)”

• בברכה, אמיר (שיחה), _{הקרב על באר שבע החל} 19:24, 12 באוקטובר 2013 (IDT)

נתקלתי בדיון קצת באיחור, ואני מסכים עם אמיר: הקטע הזה קצר, ביחס לקטעים המופיעים כיום (ולטעמי האישי גם פחות מעניין). יש מקום להרחיבו. ואולי בעתיד להחליף. :-) דני. Danny-w • שיחה 19:49, 12 באוקטובר 2013 (IDT)

אחרי הרבה זמן שהדיון הזה באוויר, אני גם חושב שהקטע לא מספיק מעניין. אולי צריך להסיר אותו בכל זאת. חמויישֶה - שיחה 09:01, 29 בדצמבר 2013 (IST)

הוחלט לא להסיר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 15:11, 28 ביולי 2014 (IDT)

שלח את עמי!

ב-7 במרץ 1972, לרגל חג הפסח, הנפיק השירות הבולאי בול דואר הנושא את הכתובת "שלח את עמי" בעברית, בערבית, ברוסית ובאנגלית. בול זה נועד להיות חלק מהמערכה להסרת איסור העלייה שהוטל על יהודי ברית המועצות. ישראלים רבים שלחו ליהודים בברית המועצות מכתבים עם הבול, אך השלטונות הסובייטיים חששו מהמסר "מעורר המחלוקת" של הבול, והחזירו את המכתבים לישראל על בסיס סעיף בתקנות איגוד הדואר העולמי שאוסר על הנפקת בולים בעלי מסר פוגעני או בלתי מוסרי.

בעד אהבתי מאוד. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 14:17, 17 באפריל 2014 (IDT)

מוצלח מאוד! שועל - שיחה 15:07, 17 באפריל 2014 (IDT)

יפה. חמויישֶה - שיחה 14:05, 7 באוגוסט 2014 (IDT)

בעד! ‏עמיחי • שיחה 18:00, 8 באוגוסט 2014 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 461. חמויישֶה - שיחה 14:02, 18 באוגוסט 2014 (IDT)

מחיקת תבנית:הידעת? 19 ביולי - סדרה 1

לדעתי לא מתאים להידעת. חמויישֶה - שיחה 12:20, 3 באפריל 2014 (IDT)

מדוע? ‏עמיחי • שיחה 23:00, 3 באפריל 2014 (IDT)

כי הקטע מתייחס למבקר תרבות מקומי שכמו רבים מעמיתיו גם הוא מרבה בביקורות שליליות. היום שמו לא מוכר מדי (והוא לא יוצר חשוב, סופר חשוב או מדען חשוב, שחשוב שיכירו אותו...). והכי חשוב - עיקר הקטע, הפאנץ', מתייחס לביקורת אחת שהוא כתב, שזה תת אירוע אזוטרי ושולי בדברי ימי התרבות הישראלית. חמויישֶה - שיחה 09:06, 6 באפריל 2014 (IDT)

אבל שמו גרם ליצירת פועל חדש שגם שימש ככותרת לאחד מספריו של קישון. ‏עמיחי • שיחה 09:49, 6 באפריל 2014 (IDT)

לא באמת גרם ליצירת פועל חדש. אין מילה כזו. לא משתמשים במילה הזו. איש לא השתמש בה ברבע המאה האחרונה. המקום היחיד שבו היא באה לידי שימוש היא באותו ספר של קישון. חמויישֶה - שיחה 10:15, 5 ביוני 2014 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 09:19, 3 באוגוסט 2014 (IDT)

הוחלט להסיר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 13:30, 20 באוגוסט 2014 (IDT)

שכתוב או מחיקת תבנית:הידעת? 4 במרץ - סדרה 2

_{הועתק משיחת תבנית:הידעת? 4 במרץ - סדרה 2}
הי חמוישה, תסתכל בתבנית, האם המשפט "פורטוגל כבר ידעה על קיום ברזיל עוד ב-1341" נראה לך הגיוני? אולי צריך להחליף את התבנית הזאת עד לבדיקתה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 23:28, 4 במרץ 2014 (IST)

אכן יש פה בעיה. הטענה נשמעת מופרכת. בקטע עצמו נאמר שלטענה אין כל סימוכין. אבל מה שצרם לי עוד יותר הוא שאם פורטוגל ביקשה להזיז את הקו מערבה, ספרד הייתה אמורה להתנגד בכל מקרה שכן היא מפסידה שטח, בין אם ברזיל כלולה בו ובין אם לא! אין צורך למהר להחליף את הקטע בשלב זה, שכן הוא לא יהיה מוצג שוב בשנתיים הקרובות בכל מקרה... חמויישֶה - שיחה 10:52, 5 במרץ 2014 (IST)

לדעתי לא צריך לשבור את הראש, לא ראוי שבקטע הידעת יופיע משהו כל כך ספקולטיבי. יש להסיר אותו חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 15:56, 5 במרץ 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 09:23, 3 באוגוסט 2014 (IDT)

הוחלט להסיר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 13:30, 20 באוגוסט 2014 (IDT)

משקפי השמש של בעלי החיים

פס שחור המעטר את העין הינו מראה נפוץ בקרב בעלי חיים רבים. ההשערות לגבי יתרונותיו האבולוציוניים הינן רבות, אולם לאחרונה נמצאה ההוכחה המדעית לתועלתו. בניסוי שבחן 21 ציפורי שיר מהמין חנקן נובי, שעצרו למנוחה בישראל במהלך נדידתן מאפריקה לאירופה, נצפה כי טשטוש הפס השחור באמצעות צבע לבן מיוחד, המתכלה מעצמו לאחר 24 שעות, גרם לציפורים לצוד את טרפן כשגבן מופנה אל השמש. לעומת זאת חנקנים נוביים מקבוצת הביקורת, להם לא טושטש הפס השחור, המשיכו לצוד את טרפם כשפניהם לכיוון השמש. תוצאות הניסוי מראות מפורשות כי הפס השחור מהווה אמצעי עזר למניעת סנוור בטבע.

מקור: משקפי שמש בטבע, מתוך גיליון מס' 189 של מגזין נשיונל ג'אוגרפיק, פברואר 2014, עמ' 34. שועל - שיחה 19:22, 21 בפברואר 2014 (IST)

לאחרונה הוא ביטוי בעייתי באנציקלופדיה. מוטב לומר באיזו שנה התקיים המחקר, או למצער באיזו שנה פורסמו תוצאותיו לראשונה (המקור שהוזכר כאן מצטט מן הסתם מחקר שפורסם במקום אחר). ליאור पॣ • כ"ג באדר א' ה'תשע"ד • 22:53, 22 בפברואר 2014 (IST)

הבעיה היא שהמגזין לא נקב בשנה בה נערך המחקר המדובר. מצויין רק כך: "ניסוי שערך צוות המדענים בראשות פרופ' ראובן יוסף, שבעת המחקר היה חוקר באוניברסיטת בן גוריון..." וכן כותבי הכתבה במגזין השתמשו במילה "לאחרונה", כך שאני מניח שהמחקר נעשה בטווח של שנה אחורה, בתקופת נדידת האביב האחרונה, אולם אין דרך להוכיח זאת מלבד ליצור קשר עם ראובן יוסף.

לדעתי, על מנת לא להסתבך עם התארוכים והתכתבויות אפשר פשוט להוריד את המילה "לאחרונה" ולמעשה לנתק כל גורם זמן. שועל - שיחה 23:16, 22 בפברואר 2014 (IST)

בעד, הלאחורנה באמת לא טוב. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 17:19, 10 במרץ 2014 (IST)

במקום המשפט האחרון הייתי כותב "תוצאות הניסוי תומכות בהשערה כי הפס השחור מועיל למניעת סנוור מהשמש". ליאור पॣ • ט' באדר ב' ה'תשע"ד • 17:26, 10 במרץ 2014 (IST)

לאור ההערות מציע את הניסוח הבא:

פס שחור המעטר את העין הינו מראה נפוץ בקרב בעלי חיים רבים, יחד עם זאת ההשערות לגבי יתרונותיו האבולוציוניים הינן רבות. במהלך ניסוי שבחן 21 ציפורי שיר מהמין חנקן נובי, שעצרו למנוחה בישראל במהלך נדידתן מאפריקה לאירופה, נצפה כי טשטוש הפס השחור באמצעות צבע לבן מיוחד, המתכלה מעצמו לאחר 24 שעות, גרם לציפורים לצוד את טרפן כשגבן מופנה אל השמש. לעומת זאת חנקנים נוביים מקבוצת הביקורת, להם לא טושטש הפס השחור, המשיכו לצוד את טרפם כשפניהם לכיוון השמש. תוצאות הניסוי תומכות בהשערה כי הפס השחור מועיל למניעת סנוור מהשמש ומקנה בכך יתרון אבולוציוני משמעותי.

שועל - שיחה 22:56, 10 במרץ 2014 (IST)

הייתי מציע נוסח זהיר יותר, שאינו גולש למחקר מקורי מצדנו:

פס שחור המעטר את העין הינו מראה נפוץ בקרב בעלי חיים רבים וקיימות כמה השערות לגבי היתרונות האבולוציוניים שהוא מקנה. במהלך ניסוי שבחן 21 ציפורי שיר מהמין חנקן נובי, שעצרו למנוחה בישראל במהלך נדידתן מאפריקה לאירופה, נצפה כי טשטוש הפס השחור באמצעות צבע לבן מיוחד, המתכלה מעצמו לאחר 24 שעות, גרם לציפורים לצוד את טרפן כשגבן מופנה אל השמש. לעומת זאת חנקנים נוביים מקבוצת הביקורת, להם לא טושטש הפס השחור, המשיכו לצוד את טרפם כשפניהם לכיוון השמש. תוצאות הניסוי תומכות בהשערה כי הפס השחור מועיל בין היתר למניעת סנוור מהשמש.

ליאור पॣ • ט' באדר ב' ה'תשע"ד • 11:34, 11 במרץ 2014 (IST)

שיניתי את המשפט האחרון לפי הצעתך הראשונה וכעת החלטת לשנות את הצעתך מחדש. משעשע

. בכל מקרה הנוסח שהשתמשתי בו מבוסס על הכתוב במגזין. אין לי התנגדות מיוחדת לשינוי החדש. אני בעצמי אוהב ללכת על דרך הזהירות. שועל - שיחה 17:51, 11 במרץ 2014 (IST)

המילים "ומקנה בכך יתרון אבולוציוני משמעותי" לא מופיעה בהצעותיי, הראשונה או השנייה. ואידך זיל גמור (: ליאור पॣ • י' באדר ב' ה'תשע"ד • 18:44, 11 במרץ 2014 (IST)

אמת איתך :) שועל - שיחה 19:26, 11 במרץ 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 12:53, 13 במרץ 2014 (IST)

בעד בברכה, גנדלף - 18:02, 17/04/14

כתוספת לאנקדוטה בדבר יתרונותיו של הפס השחור, הייתי מציע לציין את העובדה ששחקני פוטבול הבינו כבר לפני שנים את יתרונות הפס השחור בטבע, ומשחקים לעיתים קרובות עם פסים שחורים מצויירים מתחת לעיניהם מאותה הסיבה בדיוק. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 09:48, 23 ביוני 2014 (IDT)

איפה אפשר למצוא הפניה לניסוי האמור? Tzafrir - שיחה 23:36, 29 ביולי 2014 (IDT)

הניסוי המוזכר בקטע הוזכר בכתבה בגיליון פברואר 2014 של נשיונל ג'אוגרפיק. שועל - שיחה 14:00, 30 באוגוסט 2014 (IDT)

הקטע טוב. למרות שהערתו של Tdunsky מעניינת, אני חושב שהקטע כבר ארוך מדי. חמויישֶה - שיחה 08:53, 31 באוגוסט 2014 (IDT)

נבחרה הגרסה האחרונה. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 462. חמויישֶה - שיחה 17:27, 3 בספטמבר 2014 (IDT)

שואבי אבק בסי במול

לקוח מן הערך אובליגטו. נראה לי משעשע ומתאים.שלומית קדם - שיחה 13:42, 12 במרץ 2014 (IST)

"גראנד, גראנד פסטיבל אוברטורה" אופוס 57 (1956) של מלקולם ארנולד היא פרודיה נוסח המאה ה-20 על האוברטורה הקונצרטית של המאה ה-19, ומכילה תפקידי אובליגטו (מחייבים) לארבעה רובים, שלושה שואבי אבק מתוצרת הובר, (שניים ניצבים בסי במול ואחד אופקי עם פיית יניקה מתנתקת בסולם דו), ומלטש רצפות חשמלי בסולם מי במול, שאת כולם מסלק הצידה כוח כבאים בחיקוי רועש ולגלגני של הפתיחה 1812 של צ'ייקובסקי, שהרכב הכלים שלה כולל תותחים אמיתיים. היצירה נכתבה לפסטיבל ג'רארד הופנונג, צייר קריקטורות בנושא כלי נגינה ונגנים, ושמה ללעג את הבומבסטיות של חלק מן האוברטורות במאה ה-19. לגלוג דומה אפשר למצוא בקונצ'רטו לתזמורת של בלה בארטוק.

נשמע אחלה (: ליאור पॣ • י' באדר ב' ה'תשע"ד • 15:36, 12 במרץ 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 11:03, 4 באוגוסט 2014 (IDT)

גם אני תומך. אני חושב, שלומית, שאולי כדאי להכניס לקטע הבהרה למה נכתבה הפרודיה, למה היא בּזָה וכיו"ב. הערך על ארנולד מרחיב ממש מעט, ולא עונה על השאלה שלי, שלדעתי עשויה לעלות לכל מי שקורא. חמויישֶה - שיחה 14:10, 7 באוגוסט 2014 (IDT)

הרחבתי את הקטע בהסברים, קישורים ורמז לקטע "הידעת" אחר (קונצ'רטו לתזמורת). אני מקווה שעכשיו הכל ברור (ומצחיק).שלומית קדם - שיחה 15:53, 7 באוגוסט 2014 (IDT)

נבחרה הגרסה האחרונה. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 463. חמויישֶה - שיחה 13:14, 5 באוקטובר 2014 (IDT)

ארסינואי השנייה

ארסינואי השנייה ( 316–270 לפנה"ס) בתו של הפרעה ההלניסטי תלמי הראשון, הייתה נסיכה ומלכה מצרית הלניסטית שנישאה שלוש פעמים, מתוכם פעם אחת לאחיה למחצה, ופעם אחת לאחיה מאב ואם,תלמי השני איתו חלקה את המלוכה.

בגיל 15 היא נשאה לדיאדוך ליסימכוס, מלך מקדוניה ותראקיה. במאמץ להבטיח את הירושה לבניה, היא שכנעה את ליסמכוס לאסור את בנו מנישואין קודמים, ואחר כך את תלמי קראונוס, אחיה מאב, להרעיל את הבן.
לאחר מות ליסימכוס בקרב קורופדיום, היא נישאה לתלמי קראונוס, אשר אימץ את שלושת בניה. היא קשרה עם שלושת בניה גם נגדו, והוא הוציא להורג שניים מהבנים.
מתלמי קראונוס היא ברחה אל תלמי השני, אחיה מאב ואם שהיה צעיר ממנה בשמונה שנים, אשר היה נשוי באותה עת לארסינואי הראשונה, בתו של ליסימכוס, בעלה הראשון. היא נישאה בשלישית לתלמי השני ומלכה עמו יחדיו, לאחר ששיכנעה אותו להרשיע את ארסינואי הראשונה בקשר נגד המלוכה ולהגלותה כעונש.

לתלמי השני וארסינואי השנייה לא היו ילדים, אבל המסורת של נישואי קרובים נמשכה אצל תלמי הרביעי, נכדם של תלמי השני וארסינואי הראשונה, שנשא אף הוא לאישה את אחותו מאם ואב, הלא היא ארסינואי השלישית.

טיוטה הוצעה על ידי הכצעקתה - שיחה 20:32, 16 באפריל 2014 (IDT) שאיבד בה ענין.

הכנסתי מספר תיקוני ניסוח וקישורים פנימיים חסרים. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 20:26, 16 באפריל 2014 (IDT)

הקטע נוסח מחדש על ידי הכצעקתה. לדעתי הוא ארוך מידי ומאבדים בו עניין ולא ברור היכן הפאנץ'. הניסוח הקודם לאחר העריכות שלי היה עדיף כנקודת מוצא לדיון בהצעה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 21:10, 18 באפריל 2014 (IDT)

ערכתי שוב. תודה על התמיכה! הכצעקתה - שיחה 23:03, 18 באפריל 2014 (IDT)

צר לי, הקטע לא טוב. קטעי הידעת כותבים כתיבה רציפה ולא בנקודות. הפואנטה צריכה להיות כמה השפעה הייתה לה ואיך היא הצליחה לחסל את כל אויביה ולהשיג את מה שרצתה. הקטע האחרון עם תלמי הרביעי מיותר. הקטע הזה אפילו פחות טוב מהקודם. אני מציעה שתחזיר את הקטע הראשון שהעלית לאחר העריכות שלי. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 23:45, 18 באפריל 2014 (IDT)

ארסינואי השנייה מעניינת אותך כנראה יותר מאשר אותי. אני מוחק את שמי, ואת ערכי כרצונך. שימי לב שהערכים הן שלה והן שלו, אינם משקפים באופן הולם את העובדה שהם מלכו יחד כשווים. הכצעקתה - שיחה 00:55, 19 באפריל 2014 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 12:29, 7 באוגוסט 2014 (IDT)

עוד לא החלטתי מה דעתי על הקטע, אבל בכל אופן, הוא לא יופיע בנקודות, ולכן ערכתי אותו כך:

ארסינואי השנייה (316–270 לפנה"ס), בתו של הפרעה ההלניסטי תלמי הראשון, הייתה נסיכה ומלכה מצרית הלניסטית שנישאה שלוש פעמים, מתוכם פעם אחת לאחיה למחצה, ופעם אחת לאחיה מאב ואם, תלמי השני, איתו חלקה את המלוכה: בגיל 15 היא נשאה לדיאדוך ליסימכוס, מלך מקדוניה ותראקיה. במאמץ להבטיח את הירושה לבניה, היא שכנעה את ליסמכוס לאסור את בנו מנישואין קודמים, ואחר כך הביאה את תלמי קראונוס, אחיה מאב, להרעיל את הבן. לאחר מות ליסימכוס בקרב קורופדיום, היא נישאה לתלמי קראונוס, אשר אימץ את שלושת בניה. היא קשרה עם שלושת בניה גם נגדו, והוא הוציא להורג שניים מהבנים. מתלמי קראונוס היא ברחה אל תלמי השני, אחיה מאב ואם שהיה צעיר ממנה בשמונה שנים, אשר היה נשוי באותה עת לארסינואי הראשונה, בתו של ליסימכוס, בעלה הראשון. היא נישאה בשלישית לתלמי השני ומלכה עמו יחדיו, לאחר ששיכנעה אותו להרשיע את ארסינואי הראשונה בקשר נגד המלוכה ולהגלותה כעונש.

לתלמי השני וארסינואי השנייה לא היו ילדים, אבל המסורת של נישואי קרובים נמשכה אצל תלמי הרביעי, נכדם של תלמי השני וארסינואי הראשונה, שנשא אף הוא לאישה את אחותו מאם ואב, הלא היא ארסינואי השלישית.

ככה אפשר להתחיל לדון בו. חמויישֶה - שיחה 14:02, 7 באוגוסט 2014 (IDT)

אחרי חודשיים ללא תמיכה או התייחסות, ועם קישור אדום -

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:41, 5 באוקטובר 2014 (IDT)

הדוכיפת והמיסטיקה

הדוכיפת עוררה את סקרנותם של מיסטיקנים בימי הביניים שייחסו לה סגולות פלא.

על פי כתבי יד מהמאה ה-12 המתארים הכנת קמעות יש להשתמש בדם דוכיפת או חפרפרת כדיו לכתיבתן
וויליאם מאובריאן (Guillaume d'Auvergne), בישוף פריס מ-1228 עד 1249 סבר כי לב של דוכיפת מטהר את הנפש מ"אדים מזיקים" בשינה ומכין אותה להארה. כתחליף ניתן להשתמש גם בעין של צב.
ברתולומאו אנגליקוס (Bartholomeus Anglicus) מספר כי כאשר דוכיפת מזקין ואינו יכול עוד לעוף ולראות תולשים צאצאיו את נוצות התעופה שלו, רוחצים את עיניו במרקחת עשבים ונושאים אותו תחת כנפיהם עד שנוצותיו צומחות שוב והוא מחדש את נעוריו. ברתולומיאו מציין גם כי מריחת דם הדוכיפת על הרקות מגינה מפני קוסמים ומכשפים וכי התזת דם דוכיפת על אדם ישן תגרום לו לחזיונות תעתועים של שדים. השראת חלומות רעים באופן זה מוזכרת גם בכתביו של אלברטוס מגנוס
במאה ה-13 כתב פדרו הספרדי כי ניתוח דוכיפת חיה ואכילת ליבה בעודו פועם, מקנה יכולת חיזוי עתידות וקריאת מחשבות.

יורם שורק - שיחה 20:23, 25 במרץ 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 11:12, 24 ביולי 2014 (IDT)

חודשיים וחצי בלי התייחסות כלשהי. הקטע לא מנוסח כקטע הידעת. ההצעה לא התקבלה.

קוקטייל על שם נלסון

מותו של האדמירל הוריישו נלסון בקרב טרפלגר, ב-21 באוקטובר 1805, קטע קריירה מזהירה וסיכל את תוכניתו של נפוליאון בונפרטה לפלוש לבריטניה בדרך הים. גופתו של האדמירל המנצח הובאה לקבורה באנגליה ועל מנת למנוע ריקבונה הוכנסה לתוך חבית רום. משהגיעה הספינה למחוז חפצה התברר כי המלחים קדחו חור בתחתית החבית ושתו את תוכנה. מאז זכה המשקה, על ידי מלחי הצי הבריטי, לשם הציורי "דמו של נלסון". על פי אותו מטבע לשון המנהג לשתות את הרום ישירות מהחבית, בדרך כלל תוך שימוש בקשית שתייה, נודע בשם "דימום הקוף" (אנגלית: Bleeding the monkey) מאחר ובסלנג של מלחי הצי "קוף" היה הכינוי לכלי שהכיל את קצבת הרום היומית. שם נוסף בו נודע המנהג הוא "ריקון האדמירל" (אנגלית: Tapping the admiral).

מבוסס על הערכים בויקיפדיה העברית והאנגלית על האדמירל והערך "Sucking the monkey". נטעדי - שיחה 20:34, 5 במרץ 2014 (IST)

קטע טוב, אבל יש מספר נקודות שלא הבנתי כשקראתי את הערך "Sucking the monkey":

בערך כתוב שהמשקה זכה לשם: "דמו של נלסון", ולא "דמו של נפוליאון".
כדאי מאוד להסביר מה פשר הביטוי "דימום הקוף". הביטוי הזה לא מובן מתוך ההקשר, בהשוואה ל"ריקון האדמירל".

בברכה, שועל - שיחה 21:31, 5 במרץ 2014 (IST)

תוקן, והוסבר על פי "Brewer, E. Cobham. Dictionary of Phrase & Fable נטעדי - שיחה 21:45, 5 במרץ 2014 (IST)

הקטע נחמד, אבל הקטע הוא על מה קרה לגופתו. כל המשפט "קטע קריירה מזהירה וסיכל את תוכניתו של נפוליאון בונפרטה לפלוש לבריטניה בדרך הים" נראה לא שייך, כי הוא מוביל למקום אחר, ופתאום אנחנו חוזרים לסיפור של מה קרה לגופה. אני ממליצה להוריד אותו. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 21:53, 5 במרץ 2014 (IST)

תיקנתי את הפיסוק ואת הניסוח והוספתי קישורים פנימיים. מציע להוסיף את התמונה של נלסון מהערך לקטע. פרט לכך הקטע מעניין. אני

בעד. שועל - שיחה 22:40, 5 במרץ 2014 (IST)

מסכים עם חנה לגבי הניסוח. שועל - שיחה 17:12, 10 במרץ 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 11:42, 26 במאי 2014 (IDT)

מעבר לכך שהקביעה לא סבירה לכשעצמה, היא אינה מוזכרת בערך העברי, בערך האנגלי המומלץ, בו גם נכתב שגופתו של נלסון הייתה תחת משמר (לפחות בחלק מהזמן), בדפי השיחה שלהם, בקטע הידעת שכבר עוסק בגופתו של נלסון, או בדיון שהיה עליו. העניין מוזכר רק בערך האנגלי Sucking The Monkey וגם שם תחת הסתייגות "others claim instead the term originated from a toast to Admiral Nelson." לא עיינתי במקורות עצמם, אבל אני משוכנע שמדובר באגדה אורבנית ותו לא. בברכה, גנדלף - 11:01, 16/07/14

הקטע מעניין מאוד, אבל אני לא מאמין למה שנכתב. המשמעת בצי המלכותי הייתה נוקשה מאוד. מלח שהיה מסתכן בדבר כזה היה מסכן את חייו או לכל הפחות מסתכן בעונש מלקות אכזרי. אני לא מאמין שזה אכן קרה. גילגמש • שיחה 16:36, 16 ביולי 2014 (IDT)

השתכנעתי מגנדלף וגילגמש. חמויישֶה - שיחה 09:38, 10 באוגוסט 2014 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. בשל מחסור במקורות אמינים. חמויישֶה - שיחה 14:02, 5 באוקטובר 2014 (IDT)

פרשת בכרי-בוג'נאח

צבאו של נפוליאון בונפרטה, מי שטבע את האמרה המפורסמת: "הצבא צועד על קיבתו", קיבל את מרבית אספקת המזון למסעו במצרים מחברת מסחר אלג'יראית בשליטת המשפחות היהודיות בוג'נאח ובכרי. צרפת צברה חובות גדולים כל כך לחברה, עד שסכסוך החובות העיב על יחסי צרפת-אלג'יריה למשך למעלה משלושה עשורים. בשנת 1827 הזמין אליו שליט אלג'יריה את הקונסול הצרפתי והתלונן בפניו על גרירת החובות מצד ממשלת צרפת. על פי הגרסה הצרפתית לתקרית, במהלך הדיון הכה שליט אלג'יריה את הקונסול הצרפתי בעזרת מניפה. על פי הגרסה האלג'יראית, השליט בסך הכל רצה לסלק זבוב טורדני. התקרית, שכונתה פרשת בכרי-בוג'נאח, קיבלה נופך של שערורייה בינלאומית וסירובה של אלג'יריה להתנצל הוביל להתדרדרות היחסים בין המדינות, שנגמרה בפלישת צרפת לאלג'יריה כעבור שלוש שנים.

לא מגובש (לקצץ בהתחלה?), אשמח לרעיונות לשיפור או אולי שכתוב קטן מצד מישהו שיותר מוכשר בכתיבת קטעי הידעת :). הסיפור מופיע בכמה מקורות כולל אלו שמופיעים בערך פרשת בכרי-בוג'נאח. משמאל ציור שמתאר את "תקרית המניפה". Ben tetuan - שיחה 22:46, 20 בפברואר 2014 (IST)

קטע נחמד, אני

בעד. האם יש מקורות למידע? חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:57, 7 במרץ 2014 (IST)

תודה רבה. המקור העיקרי הוא "תולדות היהודים באפריקה הצפונית" לחיים הירשברג, כרך ב', עמ' 66-72, עליו גם התבססתי כשתבתי את הערך פרשת בכרי-בוג'נאח. מוזכר בקצרה גם במאמר הזה, פסקה חמישית. בברכה, Ben tetuan - שיחה 19:09, 7 במרץ 2014 (IST)

טוב. זה באמת קטע מוצלח. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 21:30, 7 במרץ 2014 (IST)

קטע מעניין. שועל - שיחה 02:03, 8 במרץ 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 15:09, 22 במאי 2014 (IDT)

נחמד, אבל אני מתקשה להאמין שצרפת באמת פלשה לאלג'יריה בגלל התקרית הזו. גם המאמר במט"ח רומז שמדובר באמתלה בלבד. הסיבה שמוצגת במאמר להתמשכות הפלישה (עד שנות ה60 של המאה העשרים), אם היא אמינה, נראית לי בסיס מוצק יותר לקטע הידעת. אבל אפשר ורצוי לשלב. בברכה, גנדלף - 14:42, 25/05/14

ודאי, צרפת לא פלשה לאלג'יריה רק בגלל התקרית הזו. זו אחת מאותן תקריות היסטוריות אקראיות ששימשו כטריגר להתפרצות של תהליכי עומק. יש לך רעיון לניסוח שיעשה את זה מובן יותר? Ben tetuan - שיחה 16:18, 25 במאי 2014 (IDT)

מה דעתך על:

צבאו של נפוליאון קיבל את מרבית אספקת המזון למסעו במצרים מחברת מסחר אלג'יראית בשליטת המשפחות היהודיות בוג'נאח ובכרי. צרפת צברה חובות ענק לחברה וסכסוך החובות העיב על יחסי צרפת-אלג'יריה במשך למעלה משלושה עשורים. על פי הגרסה הצרפתית לתקרית משנת 1827, שליט אלג'יריה הכה את הקונסול הצרפתי במניפה במהלך דיון על גרירת החובות. על פי הגרסה האלג'יראית, השליט בסך הכל רצה לסלק זבוב טורדני. התקרית הפכה לשערורייה בינלאומית וצרפת הגיבה, תחילה במצור ימי על נמל אלג'יר, ולאחר שלוש שנים בפלישה לאלג'יריה כשהתקרית מהווה קאזוס בלי. מלך צרפת לואי פיליפ השתמש בשטחים שכבש להגליית קבוצות לא רצויות. בשנת 1839 פרצה מלחמה נוספת כשהאמיר עבד אל-קאדר קרא לג'יהאד נגד הצרפתים ואלג'יריה הפכה ליעד מבוקש לאנשי צבא צרפתים משועממים, שביקשו לעצמם תהילה במלחמה נגד צבאו הנחות של האמיר. לואי פיליפ הכריז שאלג'יריה תישאר צרפתית לעולם ונערך לכיבושה וליישוב צרפתים בה. בכך הפכה אלג'יריה לגולת הכותרת של האימפריאליזם הצרפתי. צרפת התפנתה משם בשנת 1962, לאחר שמונה שנות מלחמה שגבתה מאות אלפי קורבנות.

בברכה, גנדלף - 02:59, 26/05/14

אין לי התנגדות לנוסח המוצע, אך זה לא קצת עמוס במידע? לא כדאי לסיים אחרי "..כשהתקרית מהווה קאזוס בלי"?

מוכרח לציין שעד היום לא ממש התעמקתי בקטעי הידעת, כך שאם לדעתכם הקטע מתאים - אני תומך. Ben tetuan - שיחה 12:11, 26 במאי 2014 (IDT)

לדעתי העובדה שצרפת נשארה באלג'יר 130 שנה וטבחה מאות אלפי אלג'יראים זה בדיוק השוס. אבל נמתין לאחרים. בברכה, גנדלף - 12:37, 26/05/14

בעד יוסי2 - שיחה 10:32, 16 ביולי 2014 (IDT)

הקטע מעניין. אני מעדיף את הניסוח המקורי. כדאי אולי לבדוק איך לשלב בקטע את הקישור פרשת בכרי-בוג'נאח. חמויישֶה - שיחה 09:46, 24 ביולי 2014 (IDT)

הוספתי קישור לערך המרכזי בניסוח המקורי של הקטע. הערות? חמויישֶה - שיחה 13:55, 5 באוקטובר 2014 (IDT)

שים לב שהקישור כבר מופיע, בשני הנוסחים, כשמצביעים על "סכסוך החובות", אז כעת הוא מופיע בנוסח המקורי פעמיים. בנוסף, הקישור ליהדות אלג'יריה שם הוא דרך המילה "יהודיות", כך שהקוראים עלולים לטעות שמפנים אותם לערך יהודים. לכן בהצעה השנייה קישרתי מ"המשפחות היהודיות". אני גם מבקש ממשתמש:Yosichen להבהיר האם התכוון לתמוך בנוסח המקורי, בנוסח השני, או בנוסח השני כשהוא מקוצר ומסתיים אחרי קאזוס בלי. בברכה, גנדלף - 15:25, 05/10/14 15:25, 5 באוקטובר 2014 (IDT)

בנוגע לקישורים אתה צודק. תיקנתי כך שגם בנוסח המקורי הקישור ליהדות אלג'יריה יהיה מ"המשפחות היהודיות". בקשר לקישור פרשת בכרי-בוג'נאח - חשוב, לדעתי, שלערך העיקרי שעליו מדבר הקטע יהיה ששמו מופיע בקטע במפורש, ואפילו שיודגש. מחקתי את הקישור השני (סכסוך החובות). אפשר, אם רוצים, לנסח כך: סכסוך החובות, שכונה פרשת בכרי-בוג'נאח... חמויישֶה - שיחה 16:34, 5 באוקטובר 2014 (IDT)

נבחרה הגרסה המקורית. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 464. חמויישֶה - שיחה 13:05, 19 באוקטובר 2014 (IDT)

הרחבת תבנית:הידעת? 19 באוקטובר - סדרה 2

בעד להרחיב את הקטע. אולי להוסיף לו את התוכן הקודם של תבנית:הידעת? 3 בפברואר - סדרה 2, אחרי וידוא שהמידע שם נכון. • בברכה, אמיר (שיחה) 17:23, 6 ביוני 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 10:36, 28 בינואר 2014 (IST)

הקטע גדול ומשעשע. אני לא הייתי נוגעת, אפילו שהוא קצר. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 11:40, 28 בינואר 2014 (IST)

אני בעד לאחד את שני הקטעים. חמויישֶה - שיחה 12:32, 28 בינואר 2014 (IST)

שני הקטעים משעשעים ביותר! גם אני בעד לאחד את השניים. שועל - שיחה 20:34, 9 באוקטובר 2014 (IDT)

תומך באיחוד. בברכה, גנדלף - 00:57, 20/10/14

עדיף לאחד. שני הקטעים דומים, קצרים וגם ספק מיותרים. אז עדיף, שיהיה רק אחד כזה ולא שניים. פאתחי - שיחה 16:45, 28 באוקטובר 2014 (IST)

הקטע שוכתב. הקטעים אוחדו לקטע אחד. חמויישֶה - שיחה 09:47, 29 באוקטובר 2014 (IST)

שמה של תל אביב

עובדה ידועה היא שהעיר תל אביב נקראה בשם שהעניק נחום סוקולוב לספרו של בנימין זאב הרצל, אַלְטְנוֹיְלַנְד (ארץ ישנה-חדשה), אותו תרגם לעברית. תל היינו יישוב שנחרב ואילו האביב מבטא התחדשות וצמיחה. אולם, מקור הביטוי הוא בספר יחזקאל, פרק ג', פסוק ט"ו: ”וָאָבוֹא אֶל הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל נְהַר כְּבָר”. לפי המקובל במחקר, "תל אביב" כשמו של מקום יישוב גולים יהודים בבבל, הוא שיבוש, או מדרש שם, של המונח האכדי "til abubi" - תל (שנותר לאחר) מבול. ביטוי זה, ששימש כבר בחוקי חמורבי ככינוי למקום הרוס ושומם, מצטרף אל יישובי גולים המוכרים בשמות המבטאים הרס, כ"תל מלח" ו"תל חרשא" (ספר נחמיה, פרק ז', פסוק ס"א). מסתבר שהבבלים יישבו גולים בחבל ניפור, שחרב במלחמות בין בבל לאשור, על מנת ליישבו. לפיכך, שמה העברי של "העיר העברית הראשונה" שהוקמה על ידי עולים חדשים, מבוסס על שמו האכדי של מקום יישובם בבבל של יהודים שהוגלו מממלכת יהודה עם חורבנה, כ-2500 שנים מוקדם יותר. אך בעוד שהשם האכדי מבטא את הרס המקום בעבר, השם העברי מבטא את השאיפה לצמיחה עתידית.

מקורות (קל למצוא עוד):

אנציקלופדיה מקראית, ערך "תל אביב"
פירוש לספר יחזקאל מאת דניאל בלוק כאן
הסיומת נכתבה מזווית אישית. בברכה, גנדלף - 00:08, 02/05/14

אהבתי, קטע טוב מאוד. ‏nevuer‏ • שיחה 20:29, 5 במאי 2014 (IDT)

אהבתי שמזן‡שיחה • הביכורים שלי • כ"ב באלול ה'תשע"ד • 13:46, 17 בספטמבר 2014 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 14:11, 5 באוקטובר 2014 (IDT)

בעד. שועל - שיחה 20:22, 9 באוקטובר 2014 (IDT)

נחמד. פאתחי - שיחה 15:45, 28 באוקטובר 2014 (IST)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 465. חמויישֶה - שיחה 15:16, 3 בנובמבר 2014 (IST)

הקשר, תרתי משמע, בין רצח קנדי ואצטדיון בלומפילד

רצח נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי, והחקירה שבאה בעקבותיו, עוררו מספר רב של תאוריות קשר. אחת מהן קושרת לתכנון הרצח את לואיס בלומפילד, עורך דין יהודי-קנדי ופעיל ציוני, שבין השאר תרם, יחד עם אחיו ברנרד, את הכסף להקמת אצטדיון בלומפילד ביפו הנקרא על שמם. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 11:05, 11 במרץ 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 11:12, 24 ביולי 2014 (IDT)

מה בדיוק הנקודה כאן? Tzafrir - שיחה 23:34, 29 ביולי 2014 (IDT)

באמת חסר הסברים ובשר. רצח זה לא בשר... חמויישֶה - שיחה 08:56, 30 ביולי 2014 (IDT)

אנסה שוב:

רצח נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי, והחקירה שבאה בעקבותיו, עוררו מספר רב של תאוריות קשר. אחת מהן קושרת לתכנון הרצח את לואיס בלומפילד, עורך דין יהודי-קנדי ופעיל ציוני, בשל קשריו הענפים עם הממשל וקהיליית המודיעין של ארצות הברית - בין השאר כיוון שבמלחמת העולם השנייה שירת כקצין בכיר במשרד לשירותים אסטרטגיים, גוף הביון המרכזי של ארצות הברית שהפך מאוחר יותר ל-CIA, וכעורך דין העניק שירותים למחלקת המדינה. בישראל, עם זאת, מוכר בלומפילד בעיקר כפילנטרופ ציוני, והוא מונצח, יחד עם אחיו ברנרד, על ידי אצטדיון בלומפילד ביפו שהוקם מכספם ונקרא על שמם. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 21:18, 4 באוגוסט 2014 (IDT)

תמיד יש תיאוריות קשר, שמאשימות את היהודים, סליחה, את הציונים, בכול הרע שבעולם. זה ממש לא מעניין. פאתחי - שיחה 16:26, 28 באוקטובר 2014 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 09:28, 4 בנובמבר 2014 (IST)

פרשת האיש במזוודה

בשנת 1961 חצה אזרח ישראלי בשם מרדכי לוק, את גבול רצועת עזה, לתחומי מצרים. לוק הצטרף לשירותי המודיעין המצרי, שאימנו אותו כסוכן מודיעין מצרי שיאסוף מידע על ישראל, ושלחו אותו לרומא, איטליה כבסיס לפעולותיו. כאשר חשדו המצרים כי לוק הוא סוכן כפול, זימנו אותו לפגישה בבית קפה ברומא ב-17 בנובמבר 1964, שם סיממו אותו והביאו אותו לשגרירות המצרית. בשגרירות הרדימו את לוק, והכניסו אותו למזוודה בצורת ארגז גדול, בעודו קשור לכיסא, ראשו נתון בקסדה המחוברת לדופן המזוודה ורגליו בנעליים שהודבקו לרצפת המזוודה. הניסיון להבריח את המזוודה לקהיר דרך נמל התעופה לאונרדו דה וינצ'י כ"מזוודה דיפלומטית", שזוכה לחסינות דיפלומטית ועל כן עוברת את המכס ללא בדיקה וחיפוש, כמעט שצלח. אולם בדרכה אל המטוס החלו לבקוע מן המזוודה צעקות "עזרו לי! הצילו אותי!" באיטלקית, מה שהוביל לתפיסת המזוודה על ידי המשטרה האיטלקית, לא לפני מרדף אחר דיפלומטים מצרים שליוו את הארגז וניסו לברוח עמו לאחר שהחלו הצעקות. הפרשה זכתה לכותרות בארץ ונודעה בשם פרשת האיש במזוודה.

תומר - שיחה 17:06, 30 במאי 2014 (IDT)

קטע מעניין וייחודי. אבל אינך חושב שכדאי ליצור תחילה ערך נפרד מרדכי לוק? שועל - שיחה 19:04, 30 במאי 2014 (IDT)

לדעתי אין סיבה ליצור ערך על מרדכי לוק כשקיים הערך המפורט פרשת האיש במזוודה. אין כל עניין בביוגרפיה שלו מעבר לפרשה. תומר - שיחה 21:37, 30 במאי 2014 (IDT)

אתה צודק. בכל מקרה אני

בעד. שועל - שיחה 11:09, 31 במאי 2014 (IDT)

בעד - ומציע לציין שהגורם לכישלון המבצע הוא העיכוב בהמראת הטיסה שהוביל לתפוגת השפעת הסמים. בברכה, גנדלף - 00:46, 01/06/14

בעד הקטע, אבל התמונה אינה קשורה כלל ועיקר. ‏[kotz]‏ [שיחה] 19:44, 5 ביולי 2014 (IDT)

אכן, התמונה לא קשורה. שמזן‡שיחה • הביכורים שלי • כ"ב באלול ה'תשע"ד • 13:55, 17 בספטמבר 2014 (IDT)

מדהים! פאתחי - שיחה 15:12, 28 באוקטובר 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 14:58, 6 בנובמבר 2014 (IST)

הקטע מצויין. יש למישהו רעיון לתמונה יותר רלוונטית? חמויישֶה - שיחה 15:07, 6 בנובמבר 2014 (IST)

בעד חזק. שועל - שיחה 18:01, 6 בנובמבר 2014 (IST)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 466. חמויישֶה - שיחה 10:46, 10 בנובמבר 2014 (IST)

חידת שמשון

חידתו המפורסמת של שמשון: ”מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק” (שופטים יד, יד) זכתה להתייחסות נרחבת במחקר המקראי. בהקשרה המקראי, פתרון החידה הוא אריה המוציא מתוכו דבש; אך החוקרים, בייחוד המוקדמים שביניהם, נטו להניח שלחידה היה בעבר קיום עצמאי מחוץ להקשר שבו היא נתונה, והם הציעו לה פתרונות מגוונים. פתרון מקורי הציע הפילולוג האנס באואר. הוא שיער שבעברית הקדומה התקיימה המילה "אֲרִי" במשמעות "דבש", לצד המשמעות ההומונימית הרגילה של "אריה"; המילה המשוערת נגזרה מהשורש אר"ה, המתייחס ללקיטה ואיסוף של פירות, מיצי פירות ועוד, כמו בשיר השירים ה, א: ”אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי”. יש שמצאו למילה "ארי" במשמעות "דבש" מקבילות בערבית ובאוגריתית. לפי השערה זו, חידת שמשון הייתה חידת כפל לשון: הפותר נדרש למצוא מילה דו-משמעית שמובנה האחד הוא אוֹכֵל (טורף) עז ומובנה האחר הוא מאכל מתוק. הפתרון הוא המילה "ארי", במשמעות "אריה" ו"דבש" בהתאמה. חוקרים מציינים מקום נוסף במקרא שבו ייתכן משחק מילים הרומז למילה "ארי" במשמעות "דבש": בשמואל א יד, כז, יהונתן, שנחלש בקרב, טובל את מטהו בדבש וטועם ממנו - "וַתָּאֹרְנָה (קרי) עֵינָיו". לדעת החוקרים, המילה "וַתָּאֹרְנָה" רומזת למילה "ארי".

המקור: פירוש שהובא במקור על ידי תמרה (בנוסח שונה ובשם חוקר אחר, ראו שיחה:שמשון#חידת שמשון), ושולב בערך חידת שמשון שכתבתי. אנצל את ההזדמנות להודות לתמרה, שבזכותה נודע לי לראשונה על סברה מעניינת זו, שהיוותה את הגרעין הראשוני לערך חידת שמשון. ‏nevuer‏ • שיחה 23:22, 18 במאי 2014 (IDT)

בעד. מציע לצטט את הפסוק "אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי", להציג את השורש כ"א.ר.י.", ואולי בכל אופן להבהיר שקיומו ומשמעותו בשפות השמיות אינו עניין ודאי. בברכה, גנדלף - 15:16, 22/05/14

כעת זה בסדר? לגבי הצגת השורש, נראה לי שההפרדה בין אותיות השורש באמצעות נקודות איננה תקנית. ככל הידוע לי, הצורות התקניות הן פע"ל או פ-ע-ל. ‏nevuer‏ • שיחה 21:48, 22 במאי 2014 (IDT)

תודה. "בסדר" זה היה גם קודם.

לא ידעת מה שכתבת לגבי הצגת שורשים. אני לא רואה צורך בתוספת: "בעוד אחרים מפקפקים בקיומן של מקבילות אלה". "יש שמצאו" זה מספיק מסוייג. בברכה, גנדלף - 23:43, 22/05/14

בוצע. תודה על ההערות :) ‏nevuer‏ • שיחה 23:46, 22 במאי 2014 (IDT)

מעניין, רק חסר כמובן הערך הנס באואר, שיש לו תפקיד חשוב בקטע. תומר - שיחה 12:15, 23 במאי 2014 (IDT)

אשתדל ליצור קצרמר. ‏nevuer‏ • שיחה 15:46, 23 במאי 2014 (IDT)

חשבתי שיהיה בוויקיפדיה האנגלית לפחות קצרמר ראוי על באואר, אבל התאכזבתי (יש שם קצרמר של שני משפטים). אני לא בטוח שאצליח לכתוב את הערך. ‏nevuer‏ • שיחה 11:44, 25 במאי 2014 (IDT)

כאן יש עוד טיפה חומר ובעיקר כאן, בפינה הימנית תחתונה של הדף ובעמוד הבא, אבל בגרמנית. אבל בעיקרון, לא נראה שהוא היה חוקר מרכזי ולכן לדעתי אפשר לוותר על הקישור האדום ולהציג בעמוד הראשי. אנו לא מנסים לכתוב ערכים על כל הפרופסורים בעולם או על כל הכפרים בעולם וכו', ולבאואר הזה אין ערך אפילו בוויקיפדיה הגרמנית. חמויישה, מה דעתך? בברכה, גנדלף - 13:01, 25/05/14

תודה גנדלף. אני יודע שאני קצת תוקע לעצמי מקל בגלגלים, אבל אין לי ספק שבאואר היה חוקר חשוב, מחבר שותף של אחד מהדקדוקים ההיסטוריים הטובים ביותר של העברית המקראית, ואולי הטוב שבהם. ‏nevuer‏ • שיחה 13:12, 25 במאי 2014 (IDT)

כיוון שנשאלתי לדעתי אחווה אותה: הרעיון עצמו, מבחינה מחקרית מקראית, הוא יפה ומעניין. קשה שלא לקבל אותו. יחד עם זאת, בדומה למה שכתבתי בעניין "תמימותו של יעקב" (שנמצא כרגע בדף זה, של רשימת ההמתנה תחת רעיונות לא מגובשים) אני חושב שחידושים מקראיים לא כל כך מתאימים ל"הידעת". יתכן שזו דעתי בלבד. ויקיפדיה היא דמוקרטית ואם יחלקו עלי יותר משיסכימו איתי אקבל את דעתם. אני, בכל אופן, חושב שרעיון נקודתי מחקר המקרא מפספס את הקונספט של הידעת - ישנם אלפים כאלו - אני יכול בקלות לשלוף מראשי כמה וכמה כאלו (פרשנות מופלאה לפסוק "ועיני לאה רכות" , למשל. אני ממליץ לקרוא את הספר הנהדר "חידת סמירנוב" שעוסק בכך, ובנוסף הוא מצחיק, מעניין וכתוב מעולה). רעיונות ו"חידושים" מעין אלה הם רבים מאד, ואי אפשר לפורטם. אנחנו מחפשים משהו יותר ייחודי. באופן דומה, גם שיא גינס עשוי להיות מעניין, אבל גם אם יתואר בצורה מצויינת אני אחשוב שהוא לא מתאים ל"הידעת" כי כמוהו יש המון אחרים. חמויישֶה - שיחה 15:06, 25 במאי 2014 (IDT)

את דעתי העקרונית בעניין הבעתי בדיון על "תמימותו של יעקב". המחקר המקראי מספק עושר של פירושים מעניינים שיש בהם כר נרחב לקטעי הידעת פוטנציאליים, ואינני רואה בכך כל פסול. זה לא שפינת הידעת מוצפת בפירושים מקראיים ויש צורך לדלל אותם, המצב רחוק מאוד מכך... לגבי הטענה שיש בלי סוף רעיונות פרשניים מעניינים: לדעתי רצוי שנגביל את עצמנו רק לרעיונות חשובים, כלומר כאלה שחדרו לקונצנזוס או שיש להם התייחסות משמעותית במחקר (הפירוש היצירתי של "חידת סמירנוב", אף על פי שגם אני אהבתי אותו ונהניתי מהספר, איננו דוגמה לכך). אני משתדל להפעיל את הקריטריון הזה כשאני עורך ערכים מקראיים, כי אין בהם מקום לכל הפרשנויות שבעולם (אבל בערכים, בניגוד להידעת, אני כולל גם סברות משעממות). הגיוני שגם בהידעת ננהג כך. למען הסר ספק, הפירוש של באואר שמצוטט בקטע בהחלט קנה אחיזה במחקר. ‏nevuer‏ • שיחה 16:56, 25 במאי 2014 (IDT)

מאחר שאני מתכוון להמשיך ולהציע קטעים מסוג זה, העליתי את הסוגייה העקרונית לדיון במזנון. ‏nevuer‏ • שיחה 17:21, 25 במאי 2014 (IDT)

בעד פירוש מעניין ביותר, שהופך את החידה לבת פתרון, גם בלי לחץ פיזי לא מתון. דוד שי - שיחה 07:05, 26 במאי 2014 (IDT)

הוספתי התייחסות נוספת במקרא ל"ארי" במשמעות "דבש". מקובל? ‏nevuer‏ • שיחה 20:03, 27 במאי 2014 (IDT)

בכוונתי ליצור קצרמר על הנס באואר, אבל זה ייקח לי זמן. אבקש להשאיר את הקטע בהמתנה בינתיים. ‏nevuer‏ • שיחה 13:10, 13 ביוני 2014 (IDT)

הקטע מעניין ביותר. כמו חמויישה, מציע לקרוא את הספר חידת סמירנוב (ראובן - מחכה לערך...). שמזן‡שיחה • הביכורים שלי • כ"ב באלול ה'תשע"ד • 13:50, 17 בספטמבר 2014 (IDT)

טוב, זה כנראה לא הולך לקרות בזמן הקרוב... מבחינתי אפשר לארכב את הדיון. אם אי פעם הערך על הנס באואר ייכתב (על ידיי או על ידי מישהו אחר), אפשר יהיה לדון בכך שוב. ‏nevuer‏ • שיחה 14:00, 17 בספטמבר 2014 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 14:11, 5 באוקטובר 2014 (IDT)

החלטתי בכל זאת לעבוד על האנס באואר (שיניתי את הכתיב מ"הנס" ל"האנס", ראו דף השיחה), לאחר שמצאתי חומר באנציקלופדיה יודאיקה. בימים הקרובים אכתוב קצרמר ראוי. ‏nevuer‏ • שיחה 11:19, 8 באוקטובר 2014 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 467. חמויישֶה - שיחה 11:05, 10 בנובמבר 2014 (IST)

נתן שרנסקי ניצח את קספרוב במשחק שח סימולטני

הפוליטיקאי הישראלי נתן שרנסקי, אסיר ציון ומקים מפלגת ישראל בעליה, היה חובב שחמט, ואף ניצח את אלוף העולם, גארי קספרוב, במשחק שח סימולטני כאשר האחרון ביקר בארץ בשנת 1996. (מקורות - פורטפוליו / נתן שרנסקי (גלובס), מחכים לקספרוב (הארץ), אורח מציון (ynet)) יובל מדר - שיחה 10:11, 1 ביוני 2014 (IDT)

ידוע ולא מספיק מסעיר. אין משמעות גדולה להפסד במשחק ידידות סימולטני. חמויישֶה - שיחה 16:46, 17 ביוני 2014 (IDT)

הקטע לא מספיק מסעיר, וגם קצר ביותר. שמזן‡שיחה • הביכורים שלי • כ"ב באלול ה'תשע"ד • 13:56, 17 בספטמבר 2014 (IDT)

חסר לקטע משפט הפתיחה "פוליטיקאים רבים, המנסים לזכות בקולותיהם של מצביעים בעלי תרבות רוסית, מתהדרים ביכולותיהם במשחק השחמט. אולם, ...." 109.160.237.64 23:28, 1 בנובמבר 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 11:21, 10 בנובמבר 2014 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:10, 16 בנובמבר 2014 (IST)

המזכרת למזכ"ל האו"ם

[[קובץ:Treaty of Kadesh - Turkey Gives Peace Treaty Replica to United Nations for Display at Headquarters.jpg|לא ממוסגר|מזכ"ל האו"ם או תאנט מקבל העתק מהברית שכרת רעמסס השני עם חתושיליש השלישי|100px|שמאל]] במאי 1965 גינה מזכ"ל האו"ם או תאנט את פלישת צבאות ארגון מדינות אמריקה לרפובליקה הדומיניקנית, שנועדה לסכל את שובו לשלטון של הנשיא הנבחר חואן בוש. באוגוסט 1968 הביע תאנט את דאגתו נוכח פלישת צבאות ברית ורשה לצ'כוסלובקיה, שנועדה לסכל את רפורמות האביב של פראג. בספטמבר 1970 קיבל תאנט העתק מהברית שכרת רעמסס השני מלך מצרים עם חתושיליש השלישי מלך חת. בברית המתוארכת לשנת 1259 לפנה"ס לערך מתחייבים בין היתר שני המלכים לסייע זה לזה צבאית בדיכוי התקוממויות פנימיות, כפי שנהגו צבאות ארגון מדינות אמריקה וצבאות ברית ורשה כעבור למעלה משלושת אלפים שנה, בתקופת כהונתו של תאנט.

מקורות:

גינוי הפלישה בשנת 1965: [5],[6]
דאגה מהפלישה בשנת 1968: עמוד 11
התחייבות הדדית לדיכוי התקוממויות - סעיפים 6 ו-8 בברית
תאנט מקבל עותק: [7]

להערותיכם אודה, ליאור पॣ • ט"ו באדר ב' ה'תשע"ד • 21:23, 16 במרץ 2014 (IST)

לא הבנתי מה הקשר בין המקרים. ממי ומדוע קיבל את ההעתק של הברית? תומר - שיחה 18:21, 23 ביוני 2014 (IDT)

קטע נחמד ושנון. האיש כל הזמן התנגד לדברים, שקרו שוב ושוב, עד שהוכיחו לו, שזו דרכו של עולם מקדמת דנה. פאתחי - שיחה 13:12, 28 באוקטובר 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 14:58, 6 בנובמבר 2014 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:10, 16 בנובמבר 2014 (IST)

לידתו הפומבית של הקיסר

פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (26 בדצמבר 1194 - 13 בדצמבר 1250), היה אחד השליטים הבולטים בימי הביניים, יוצא דופן בכל היבט ובכל קנה מידה לבני דורו. נסיבות לידתו אף הן מיוחדות, פרידריך נולד ב-26 בדצמבר 1194. אמו קונסטנס מסיציליה, מתוארת על ידי היסטוריונים של התקופה כאישה מזדקנת שיצאה מבידוד במנזר על מנת ללדת יורש למלך הגרמני הלא אהוד של סיציליה, אישה בת 40 שעצם יכולתה ללדת בגיל זה נחשבה לפלא. הלידה אירעה כאשר היא הייתה בדרכה לפגוש את בעלה הקיסר היינריך השישי בסיציליה. עם התגברות צירי הלידה היא נאלצה לעצור בעיר יסי, על פי היסטוריוגרפים של התקופה ילדה קונסטנס את פרידריך באוהל מיוחד שהוקם בכיכר העיר, והזמינה נשות אצילים מקומיים לחזות בלידה. על מנת למנוע לזות לשון לגבי נסיבות לידתו, חזרה קוסטנצה לכיכר העיר מספר ימים לאחר הלידה והניקה את התינוק בפומבי.

לקוח מהערך העברי ומהערך האנגלי על הקיסר. נטעדי - שיחה 20:37, 5 במרץ 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 11:12, 24 ביולי 2014 (IDT)

קטע מעניין. חמויישֶה - שיחה 13:35, 11 בספטמבר 2014 (IDT)

לדעתי הוא רכילותי וחסר חשיבות. בנוסף, לדעתי הקביעה: "יוצא דופן בכל היבט ובכל קנה מידה לבני דורו" אינה מתאימה לאנצ'. בברכה, גנדלף - 00:57, 20/10/14

אני לא מסכים לאמירה שהעובדה שהקיסר המיועד נולד לעיניהם של מקומיים שהוזמנו לצפות בלידה ולאחר מכן הונק על ידי אימו בת ה-40 בפומבי היא פאט רכילותי וחסר חשיבות. בנוגע לקביעה "יוצא דופן" אולי כדאי באמת להסביר. חמויישֶה - שיחה 08:52, 20 באוקטובר 2014 (IDT)

לא סתם מקומיים, אלא נשות אצילים. ולפי הערך הגרמני היא עוד לא הייתה בת 40. וזו אינה עובדה, אלא אגדה. הערך העברי המומלץ מייחס אותה להיסטוריוגרפים שלא ברור מי הם. הערך הגרמני המומלץ מייחס אותה לריקורדאנו מאליספיני, שפעל כ-88 שנים מאוחר יותר, ומציג אותה כאמירה אנטי קיסרית שמוכרת במחקר אך אמינותה מפוקפקת. בברכה, גנדלף - 10:10, 20/10/14

קטע מעולה. פאתחי - שיחה 16:30, 28 באוקטובר 2014 (IST)

אולי הסיפור "מעולה", אבל לדברי גנדלף - להד"ם. עוזי ו. - שיחה 15:00, 16 בנובמבר 2014 (IST)

אם כן, לאחר הערותיהם של גנדלף ועוזי ו, אני מארכב את ההצעה. חמויישֶה - שיחה 15:06, 16 בנובמבר 2014 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 15:06, 16 בנובמבר 2014 (IST)

ביטול הצבא בקוסטה ריקה

קוסטה ריקה נחשבת כמדינה הדמוקרטית ביותר באמריקה הלטינית, והיא בעלת מסורת ארוכת שנים של שמירה על זכויות האזרח ושל עזרה סוציאלית. מאז 1948 שורר בה משטר רב-מפלגתי יציב שאינו אופייני לאזור. למעט כוח משטרתי קטן, לא קיים כל צבא בקוסטה ריקה.
ב-1948 הוביל חוסה פיגרס פרר התקוממות נגד הממשלה בטענה שהבחירות היו מזויפות. מלחמת האזרחים נמשכה 44 יום, בסיומה נקבעה חוקה חדשה. במסגרת החוקה החדשה הוחלט על ביטול הצבא, וב-1 בדצמבר 1948 בוטל בה הצבא. קוסטה ריקה הייתה המדינה הראשונה בעולם שביטלה את הצבא באופן חוקתי.

דני. Danny-w • שיחה 00:25, 15 ביוני 2014 (IDT)

אהבתי. חמויישֶה - שיחה 16:44, 17 ביוני 2014 (IDT)

קטע מעניין! שועל - שיחה 17:14, 19 ביוני 2014 (IDT)

נחמד. רק צריך להסביר מי זה הפרדיננד הזה? האם הוא היה איש צבא? 109.160.237.64 12:34, 2 בנובמבר 2014 (IST)

אני מניח שאתה מתכוון לחוסה פיגרס פרר? אם כן, לא צריך להסביר. יש קישור. יכנס הקורא וישכיל עוד. זאת המטרה. חמויישֶה - שיחה 14:22, 3 בנובמבר 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 14:30, 16 בנובמבר 2014 (IST)

בעד שועל - שיחה 22:12, 18 בנובמבר 2014 (IST)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 468. חמויישֶה - שיחה 08:34, 25 בנובמבר 2014 (IST)

אה"מ "קובנטרי"

בצי המלכותי הבריטי, כמו גם בציים אחרים, מקובל לתת שם של אונייה שוב ושוב. כך קורה שבתולדות הצי, בדורות שונים, היו אוניות בעלות אותו שם. שם אחד, "קובנטרי", ניתן לשש אוניות בין השנים 1658 ועד לימינו. באורח מוזר, את חמש מן האוניות הללו פקד גורל מר: הראשונה נלכדה מידי הצי הספרדי ב1658, אך נלקחה שלל על ידי הצי הצרפתי ב1666; השנייה הייתה אוניית קו שהושקה ב1695, אך גם היא נלכדה על ידי הצרפתים ב1704 (אם כי הבריטים השתלטו עליה מחדש ב-1709); השלישית הייתה פריגטה שהושקה ב1757, וגם היא נלכדה על ידי הצרפתים ב1783. האונייה הרביעית שנשאה שם זה הייתה סיירת קלה שהושקה ב1916, והוטבעה בהפצצה אווירית גרמנית ב1942. מזלה של האונייה החמישית שהייתה אמורה לשאת שם זה היה שונה: היא הושקה תחת השם "פנלופה". האונייה השישית, או החמישית שנשאה בפועל את השם, הושקה ב1974, וטובעה שמונה שנים לאחר מכן במלחמת פוקלנד. רק האונייה השביעית סיימה את חייה בצי הבריטי בדרכי שלום: האונייה הושקה ב1986 ונמכרה לרומניה ב2002.

מקור: דף הפירושונים בויקיפדיה באנגלית. קלונימוס - שיחה 12:52, 8 ביולי 2014 (IDT)

לגבי האחרונה שטובעה, וודאי התכוונת לשמונה שנים לאחר מכן, ולא לשש. מלחמת פוקלנד התרחשה ב-1982. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 14:58, 8 ביולי 2014 (IDT)

אכן, צודק. תוקו. קלונימוס - שיחה 06:46, 20 ביולי 2014 (IDT)

לדעתי ההתייחסות לפנלופה, שנקראה "קובנטרי" רק בתוכנית הצטיידות שלא יצאה לפועל, אינה מוסיפה לקטע. אני גם מזכיר שאסור להציג קישורים אדומים בעמוד הראשי. ובעיקר, מבקש הבהרה האם מדובר בסטטיסטיקה חריגה בצי הבריטי. העובדה שהם לא נמנעו מלהשתמש שוב ושוב בשם "קובנטרי" מרמזת שלא. בברכה, גנדלף - 13:03, 22/07/14

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 15:21, 16 בנובמבר 2014 (IST)

לאחר עיון נוסף מציע לרדת מהרעיון הזה. כדי להיות רציניים, צריך לבדוק את כל שמות האוניות בצי הבריטי ולוודא שזה משהו יוצא דופן, וזה לא מעשי כרגע. בעצם, גנדלף צודק. קלונימוס - שיחה 22:34, 22 בנובמבר 2014 (IST)

ההצעה לא התקבלה. מציע ההצעה משך את תמיכתו. חמויישֶה - שיחה 12:11, 26 בנובמבר 2014 (IST)

בולים

בול תפוחי אדמה

כמעט כל בול דואר ברחבי העולם נושא ערך נומינלי נקוב במטבע של המדינה שבה הוא הונפק. ישנם גם בולים ללא ערך נקוב, המשמשים בדרך כלל למשלוח מכתב רגיל שתעריפו קבוע מראש. יחד עם זאת, במאי 1946 החליטו תושבי האי טריסטן דה קוניה, הנמצא בשליטה של הממלכה המאוחדת, על הנפקת בול בעל שני ערכים נקובים. הראשון, בגובה פני אחד, היה מיועד לצורך משלוח פנימי בטריסטן דה קוניה. בול זה היה מיועד גם למשלוח מכתבים מחוץ לאי, והתושבים ביקשו כי הערך שיהיה נקוב עליו הוא ארבעה תפוחי אדמה. נעשו מספר הדפסות ניסיון שנשלחו לאישור רשויות הדואר המלכותי הבריטי בלונדון, אך אלו נתקלו בסירוב והבולים מעולם לא הונפקו באופן רשמי.

אני לא מבינה את המנגנון לפיו היה נעשה השימוש בבול. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 14:16, 17 באפריל 2014 (IDT)

ניסחתי מחדש. הבול מעולם לא הונפק אלא היה הצעה שנדחתה. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:49, 23 במאי 2014 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 12:29, 7 באוגוסט 2014 (IDT)

זה שאין ולא היה בול, שמחירו הנקוב הוא במטבע תפוח האדמה, זה בכלל לא מפתיע. אני מציע לחפש את הגורמים להצעה הזו. שם, ודאי נמצא הפתעה. אנחנו נגלה, שבחלק מבריטניה של המאה העשרים, כנראה עוד שילמו בעזרת תפוחי אדמה. פאתחי - שיחה 16:01, 28 באוקטובר 2014 (IST)

בולים במגוון צורות

בולי דואר מונפקים במגוון צורות וצבעים. צורות נפוצות הן ריבוע, מלבן ומשולש. במדינות מסוימות אף הונפקו בולים בצורת מעוין ועיגול. צורות יוצאות דופן במיוחד היו בול בצורת מגן דוד שהיה חלק מגיליונית זיכרון שהונפקה על ידי השירות הבולאי בישראל בשנת 2008 לרגל יום העצמאות, ובולים בצורת בננה, מלון ואגוזי קוקוס שהונפקו במדינת האיים טונגה שבאוקיינוס השקט. כל הבולים הללו הם בולי דואר רשמיים, והם שימשו בעבר או משמשים כיום למשלוח מכתבים.

אחלה, אם היה קישור למידע נוסף אודות בולים חריגים אלו. ‏[kotz]‏ [שיחה] 19:33, 5 ביולי 2014 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 12:29, 7 באוגוסט 2014 (IDT)

נחמד אבל לא מדהים. אם אין שום דבר יותר טוב, אפשר לקבל את זה. פאתחי - שיחה 16:12, 28 באוקטובר 2014 (IST)

דיון

המקור לקטעים האלה הוא בהגדה של פסח שנכתבה על ידי משה רימר והופקה בעזרת התאחדות הבולאים הישראלית. יש כאן גם קצת ידע אישי שלי. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 02:29, 17 באפריל 2014 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. הקטע על בול תפוחי אדמה מעניין, אבל לא התקבלו הבהרות והדיון לא התקדם. חמויישֶה - שיחה 12:21, 26 בנובמבר 2014 (IST)

שד"ל

בהיותו בן שלוש עשרה, אמו של הרב שמואל דוד לוצאטו (שד"ל) שכבה על ערש דווי. אביו, שבין היתר עסק בקבלה, התפלל למענה בדרך קבלית, אך נראה היה שתפילותיו לא נענו. אביו הניח כי תפילה של ילד שעדיין לא חטא תוכל לרפא את אשתו, ועל כן ביקש ללמד את שד"ל להתפלל לפי הקבלה. שד"ל סירב עקב חוסר אמונתו בקבלה למרות הידיעה כמה הדבר יפגע באביו. אמו של שד"ל נפטרה כחודש לאחר מכן ולפי עדותו הוא היחיד שנשאר לידה כדי לנחם אותה בשעת מותה. מיד לאחר מכן החל שד"ל לאסוף חומר המוכיח לדעתו כי הקבלה אינה נכונה וכעבור שנים הוציא את החומר כספר בשם "הוויכוח".

על פי ההקדמה לספר "הויכוח" מאת יונתן בשיא. בברכה איתן96 • שיחה • י"ג בשבט ה'תשע"ד • 17:10, 14 בינואר 2014 (IST)

אהבתי. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 17:16, 14 בינואר 2014 (IST)

יפה מאוד! מה עם איזו תמונה של שד"ל? שועל - שיחה 17:56, 14 בינואר 2014 (IST)

עשיתי כמה שינויים מתבקשים בניסוח. מה המקורות של יונתן בשיא? הערך לא ממש תומך בסיפור: לא מוזכרת בו מעורבות כלשהיא של שד"ל או אביו במחלת האם, או כל ויכוח או נתק בין שד"ל לאביו. לאחר מות האם אביו ניסה ללמד אותו מספר מקצועות ואומנויות שונות. בנוסף מהקטע נראה כאילו עיסוקו של אביו של שד"ל היה בקבלה, בעוד בפועל הוא היה חרט. תיקנתי. חמויישֶה - שיחה 09:11, 15 בינואר 2014 (IST)

זה שהערך לא מביא את הסיפור אינה ראיה; כידוע, לא תמיד כל המידע הנצרך נמצא בערך (אני גם לא כל כך בטוח שהמידע הזה מקומו בערך, מדובר בפרט טריוויה מעניין). בקשר לנתק - הקטע לא מציין שהיה נתק, רק שאביו לא סלח לו על מות אשתו, לא היה בדבר זה כדי לגרום לנתק בין האב והבן (כידוע גם חלה על האב מצווה ללמד את בנו אומנות). את המקורות של יונתן אני לא יודע, אבל מדובר בצאצא של שד"ל שהוציא לאור את ספריו בעברית ובודדים האנשים כיום שיודעים יותר ממנו על שד"ל. אוכל לשאול אותו כשניפגש, אך זה יהיה רק עוד שבועיים. בברכה, איתן96 • שיחה • ט"ז בשבט ה'תשע"ד • 08:41, 17 בינואר 2014 (IST)

עדכון: דיברתי עם יונתן והמידע מופיע בפירוש באוטוביוגרפיה של שד"ל. מקור יותר משכנע מזה אני לא מכיר. הוא מוכן לשלוח לי את העמודים המדוייקים אם צריך. בברכה, איתן96 • שיחה • ג' באדר א' ה'תשע"ד • 21:41, 2 בפברואר 2014 (IST)

מצויין. אשמח מאד אם יהיה מקור. הקטע מעניין. גם מעניין לשמוע ששד"ל כתב אוטוביוגרפיה. זה לא מופיע בערך. חמויישֶה - שיחה 11:11, 3 בפברואר 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 08:52, 19 בפברואר 2014 (IST)

האוטוביוגרפיה מוזכרת בהערה הראשונה בערך ומופיעה ברשימת הקריאה של הערך האנגלי. לא ברור לי האם תורגמה מאיטלקית. אהבתי את הקטע, אבל לדעתי ויקיפד צריך לאמת את המקור. אני שולח מייל למשתמש:דודס. בברכה, גנדלף - 18:02, 17/04/14

קיבלתי תשובה: ”האנקדוטה מובאת בערך בפרק "הגותו" בסוף הפסקה "האמת".

המקור כרגע לא לנגד עיני, אוכל לבדוק את זה בשבוע הבא. אם איני טועה ראיתי את זה באחד ממכתביו, חבל שלא כתבתי מקור. כנראה שבמקור בו אני ראיתי את זה לא נכתב שאביו לא סלח לו וכדומה, אחרת הייתי מזכיר את הפיקנטריה הזו בערך.”

בערך נכתב ששד"ל היה אז בן 14. הכי טוב לבדוק את הפרטים בעמודים הרלוונטיים באוטוביוגרפיה. בברכה, גנדלף - 04:03, 27/04/14

מה זה "להתפלל לפי הקבלה", למה לא סתם "להתפלל"? יוסי2 - שיחה 10:26, 16 ביולי 2014 (IDT)

יש סוג מיוחד של תפילה והוא תפילה לפי הקבלה, עם כוונות מיוחדות לגלגלים ומלאכים ספציפים. שלחתי מייל ליונתן בשיא עם בקשה להפניה לאוטוביוגרפיה. איתן96 (שיחה) כ"ג בתמוז ה'תשע"ד 17:11, 21 ביולי 2014 (IDT)

יש לשד"ל שלוש אוטוביוגרפיות, לא חופפות. אני אבקר אצל יונתן בעוד שבועיים ואחזור עם תשובה מדוייקת. איתן96 (שיחה) כ"ד בתמוז ה'תשע"ד 09:09, 22 ביולי 2014 (IDT)

טוב מאד. אשמח גם תאמת בהתאם לביוגרפיות (או אוטוביוגרפיות) את עניין הגיל שהועלה כאן למעלה. חמויישֶה - שיחה 09:16, 22 ביולי 2014 (IDT)

אני יושב ומולי האוטוביוגרפיות, שניים מהן בעברית ואחת באיטלקית. האוטוביוגרפיות לא חופפות לחלוטין, אך הקטעים הבאים עולים בבירור:

אמו של שד"ל חלתה בדלקת קרום הריאה בניסן תקע"ד (מרץ-אפריל 1814) ונפטרה ב13 לאפריל 1814, בהיותו בן שלוש עשרה וחצי.
אביו סלח לו, אך התרגז מאוד. ובלשונו של שד"ל: "non posso scrivere senza viva commozione un dispiacere che la mia sincerità mi costinse a cagionargli" (בתרגום חופשי: איני יכול לכתוב ללא תחושת התרגשות על הרוגז אשר ישרותי הכריחה להסב לאבי). ובאוטוביוגרפיה העברית: "אני שלא האמנתי יותר באמונה זו, סירבתי לרצות אותו".
את הספר הוא החל לכתוב מיד לאחר המקרה.

שיכתבתי את הקטע לפי המקורות, מקווה שכיסיתי את כל הנושאים. אולי כדאי להעתיק את הקטעים הרלוונטיים גם לשיחת הערך. איתן96 (שיחה) כ"ג באב ה'תשע"ד 21:36, 18 באוגוסט 2014 (IDT)

ערכתי מעט: הורדתי את ההסבר מה כוללת תפילה על פי הקבלה - הוא לא מובן לקורא הרגיל. למרות הערתו של יוסי למעלה נראה לי מספיק לכתוב שהתפלל בדרך קבלית. הורדתי כפילות בנוגע לגילו של שד"ל ושינתי מעט ניסוח.
אני עדיין לא שלם עם הקטע בגלל שהוא חסר קישורים פנימיים. חמויישֶה - שיחה 12:53, 20 באוגוסט 2014 (IDT)

אני לא בטוח שכל קטע צריך להפנות לארבעה – חמישה ערכים נוספים, הקטע מעניין ומפנה לערך מומלץ. איתן96 (שיחה) כ"ד באב ה'תשע"ד 15:54, 20 באוגוסט 2014 (IDT)

אני בטוח. חמויישֶה - שיחה 15:14, 7 באוקטובר 2014 (IDT)

נחמד. פאתחי - שיחה 16:38, 28 באוקטובר 2014 (IST)

אין אף קטע עם פחות מעשר הפניות. בטח לא קטע ארוך יחסית כמו זה. אני מארכב את הקטע. חמויישֶה - שיחה 12:27, 26 בנובמבר 2014 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:28, 8 בדצמבר 2014 (IST)

כלא סטודנטים באוניברסיטת היידלברג

אוניברסיטת היידלברג, שנוסדה בשנת 1386, ובכך מהווה את האוניברסיטה העתיקה בגרמניה, נחשבת אחת האוניברסיטאות הטובות באירופה. עם זאת, מסורת האוניברסיטה לא מורכבת רק ממצוינות אקדמית: במאה ה-18 תלונות תכופות של התושבים באזור הקמפוס על התנהגותם של סטודנטים הוללים, הובילה את הנהלת האוניברסיטה להקים בתחומה כלא סטודנטים, שבו נכלאו לתקופה שבין יומיים עד ארבעה שבועות סטודנטים פוחזים, בשל הפרת הסדר הציבורי. במהלך השנים כלא הסטודנטים שינה את מקומו מספר פעמים, עד שלבסוף נסגר ב-1914. כיום אתר הכלא פתוח למבקרים ומהווה את אחד האתרים הפופולריים בהיידלברג, בין היתר בשל שפע כתובות גרפיטי שציירו הסטודנטים הכלואים, על הקירות, הדלתות ואף על התקרה.

מקור לכך שהיא נחשבת אחת האונ' הטובות באירופה: ויקיאנגלית - It is consistently ranked among Europe's top overall universities (המקור שם). המקור לשאר הקטע - http://europeforvisitors.com/germany/heidelberg/heidelberg-student-prison.htm וגם אתר האוניברסיטה. תומר - שיחה 12:35, 23 במאי 2014 (IDT)

מוצלח מאוד! שועל - שיחה 16:36, 23 במאי 2014 (IDT)

יפה! שמזן‡שיחה • הביכורים שלי • כ"ב באלול ה'תשע"ד • 13:53, 17 בספטמבר 2014 (IDT)

על הכייפכּ. פאתחי - שיחה 13:10, 28 באוקטובר 2014 (IST)

בהחלט. בברכה, גנדלף - 10:41, 02/11/14

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 09:46, 2 בנובמבר 2014 (IST)

בעד שועל - שיחה 19:21, 3 בנובמבר 2014 (IST)

בעד Ravit - שיחה 22:14, 27 בנובמבר 2014 (IST)

בעד Itaygur - שיחה 07:14, 28 בנובמבר 2014 (IST)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 469.חמויישֶה - שיחה 14:51, 9 בדצמבר 2014 (IST)

רחוב הרצל בהרצליה

אחד משמות הרחובות הנפוצים בישראל הוא "רחוב הרצל", על שמו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל. עם זאת, דווקא בעיר הרצליה, הקרויה על שמו, אין רחוב בשם זה. זאת מכיוון שוועדת השמות של העיר סברה שהשם "רחוב הרצל בהרצליה" עלול לעורר בלבול בקרב הציבור. עם זאת, לכך נמצאו פתרונות עוקפים, ובמקום לקרוא לרחוב בשם "הרצל" נקראו רחובות על שם ספריו של הרצל, כמו "מדינת היהודים" ו"דרך אלטנוילנד", או רחוב "שדרת הכוכבים", שבו נמצא קניון שבעת הכוכבים, על שם הצעתו של הרצל שבדגל המדינה יהיו שבעה כוכבים. את השם "הרצליה" נתן לעיר ככל הנראה מנחם שינקין, ממייסדי תל אביב. לתל אביב רצו לקרוא תחילה בשם "הרצליה", אך שינקין טען שהשם אינו מתאים מאחר שכבר ישנו בעיר רחוב הרצל וישנה גימנסיה הרצליה, ולכן לא ייתכן ששם העיר עצמה יהיה "הרצליה"; על כן נבחר שם העיר "תל אביב" לפי ספרו של הרצל "אלטנוילנד" ("ארץ חדשה-ישנה"). כאשר הוקמה הרצליה, נזכר שינקין בהצעה הישנה והציע את השם - "הרצליה".

לפי הגיליון ה-1000 של המקומון קול הרצליה, עמ' 64 - כתבה מאת ד"ר מרדכי נאור, סופר וחוקר תולדות ארץ ישראל ומתמחה בתולדות הרצליה.
מקור לכך שרחוב הרצל הוא אחד הנפוצים בארץ: עכבר העיר.

תומר - שיחה 20:44, 22 במאי 2014 (IDT)

קטע טוב ומעניין. במיוחד בשביל כל מי שלא מכיר את אזור הרצליה. יחד עם זאת שאלה: נראה (לי לפחות) שהתוספת לקטע, שמסבירה כי לתל אביב היו צריכים לקרוא במקור הרצליה, מיותר פה. האם אינך מסכים שעדיף לסיים את הקטע אחרי צמד המילים "שבעה כוכבים"? שועל - שיחה 16:24, 23 במאי 2014 (IDT)

גם אני התלבטתי בשאלה. אולי עדיף להעביר את זה לקטע נוסף. תומר - שיחה 21:19, 23 במאי 2014 (IDT)

בעד דוד שי - שיחה 07:06, 26 במאי 2014 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 14:11, 5 באוקטובר 2014 (IDT)

אני בעד להשאיר גם את הקטע על תל אביב; ולהוסיף ציוני השנים בהם יוסדו הערים ונבחרו שמותיהם. «kotz» «שיחה» 17:50, 22 בנובמבר 2014 (IST)

אם כך שתי האפשרויות הן:
1: אחד משמות הרחובות הנפוצים בישראל הוא "רחוב הרצל", על שמו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל. עם זאת, דווקא בעיר הרצליה, הקרויה על שמו, אין רחוב בשם זה. זאת מכיוון שוועדת השמות של העיר סברה שהשם "רחוב הרצל בהרצליה" עלול לעורר בלבול בקרב הציבור. עם זאת, לכך נמצאו פתרונות עוקפים, ובמקום לקרוא לרחוב בשם "הרצל" נקראו רחובות על שם ספריו של הרצל, כמו "מדינת היהודים" ו"דרך אלטנוילנד", או רחוב "שדרת הכוכבים", שבו נמצא קניון שבעת הכוכבים, על שם הצעתו של הרצל שבדגל המדינה יהיו שבעה כוכבים.
2: אחד משמות הרחובות הנפוצים בישראל הוא "רחוב הרצל", על שמו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל. עם זאת, דווקא בעיר הרצליה, הקרויה על שמו, אין רחוב בשם זה. זאת מכיוון שוועדת השמות של העיר סברה שהשם "רחוב הרצל בהרצליה" עלול לעורר בלבול בקרב הציבור. עם זאת, לכך נמצאו פתרונות עוקפים, ובמקום לקרוא לרחוב בשם "הרצל" נקראו רחובות על שם ספריו של הרצל, כמו "מדינת היהודים" ו"דרך אלטנוילנד", או רחוב "שדרת הכוכבים", שבו נמצא קניון שבעת הכוכבים, על שם הצעתו של הרצל שבדגל המדינה יהיו שבעה כוכבים. את השם "הרצליה" נתן לעיר ככל הנראה מנחם שינקין, ממייסדי תל אביב. לתל אביב רצו לקרוא תחילה בשם "הרצליה", אך שינקין טען שהשם אינו מתאים מאחר שכבר ישנו בעיר רחוב הרצל וישנה גימנסיה הרצליה, ולכן לא ייתכן ששם העיר עצמה יהיה "הרצליה"; על כן נבחר ב-1910 שם העיר "תל אביב" לפי ספרו של הרצל "אלטנוילנד" ("ארץ חדשה-ישנה"). כאשר הוקמה הרצליה ב-1924, נזכר שינקין בהצעה הישנה והציע את השם - "הרצליה".; תומר - שיחה 18:48, 22 בנובמבר 2014 (IST)

בעד 2, רק למחוק את המילה "לכך". «kotz» «שיחה» 18:50, 22 בנובמבר 2014 (IST)

אני אסביר: במקום "עם זאת, לכך נמצאו פתרונות עוקפים, ובמקום לקרוא לרחוב בשם "הרצל"..." מספיק לכתוב "עם זאת, נמצאו פתרונות עוקפים". חן חן «kotz» «שיחה» 16:36, 25 בנובמבר 2014 (IST)

בעד 2. הסוף של הקטע גם מעניין וגם קשור. נוצר מצב אבסורדי שחשבו שלא הגיוני לקרוא לתל אביב הרצליה כי כבר נמצאת בה גימנסיה הרצליה, וכך בהפוך על הפוך מי שלא מכיר חושב היום שגימנסיה הרצליה היא התיכון של הרצליה... חמויישֶה - שיחה 21:24, 25 בנובמבר 2014 (IST)

2 הוא קטע מעולה. 94.159.182.213 22:35, 27 בנובמבר 2014 (IST)

בעד 2 Itaygur - שיחה 07:18, 28 בנובמבר 2014 (IST)

נבחרה הצעה 2. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 470. חמויישֶה - שיחה 17:20, 10 בדצמבר 2014 (IST)

הפסקת האש של חג המולד

אמנם יש ערך בשם זה, אבל כדאי לתמצת לציון 100 שנים להתרחשות האירוע:

הפסקת האש של חג המולד הייתה הפסקת אש ספונטנית וקצרת הזמן שאירעה בחג המולד של שנת 1914 בין צבאות גרמניה ובריטניה, במהלך מלחמת העולם הראשונה. הפסקת האש החלה ב-24 בדצמבר, ערב חג המולד, כאשר חיילי הצבא הגרמני החלו לקשט את אזור הביצורים שלהם בגיזרת איפר בבלגיה לכבוד החג. החיילים עיטרו עצים בנרות וחגגו את המאורע בשירת שירי חג המולד כמו "לילה שקט" (Silent Night באנגלית, Stille Nacht בגרמנית). החיילים הבריטים שהיו מוצבים בשוחות הנגדיות הגיבו בשירת שירי חג מולד בשפה האנגלית. שני הצדדים צעקו זה לזה ברכות לחג, נפגשו בכמה מקומות ב"שטח ההפקר" שבין הכוחות והחליפו ביניהם מתנות קטנות לחג כמו משקאות חריפים או סיגריות, ובכמה מקומות שיחקו יחד כדורגל. הירי הארטילרי בגיזרה זו הופסק גם הוא באותו הלילה. הפסקת האש התפשטה גם לאזורים אחרים של קו הלחימה, אך לא התרחשה מול חיילים צרפתיים, שאיבתם לגרמנים הייתה רבה יותר (בשל הפלישה לארצם).

הפסקת האש נמשכה ברוב האזורים עד סופו של ליל החג, אך במקומות מסוימים היא נמשכה עד ראש השנה הנוצרי. הפסקת האש אירעה למרות התנגדותם של הדרגים הבכירים של הצבאות הלוחמים. בהמשך המלחמה מפקדי הצבאות החליטו כי אין לאפשר להפסקת אש שכזו לקרות שוב, ולכן בערבי חג המולד הבאים יחידות התותחנים השונות קיבלו פקודה להפגיז ללא הפסקה גם בחג עצמו, וזאת כדי למנוע אפשרות של הפסקת אש ספונטנית נוספת.

המקור הוא הערך הנ"ל. באנגלית יש ערך מומלץ בנושא. קלונימוס - שיחה 22:30, 22 בנובמבר 2014 (IST)

ארוך מדי לדעתי • עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 13:23, 26 בנובמבר 2014 (IST)

אז אפשר להוריד את שני המשפטים האחרונים ולסיים את הקטע במילים "עד ראש השנה הנוצרי". בנוסף אפשר להוריד את המילים "כמו "לילה שקט" (Silent Night באנגלית, Stille Nacht בגרמנית)", שלא מוסיפות לקטע. חמויישֶה - שיחה 13:57, 26 בנובמבר 2014 (IST)

הועבר לדיונים. העברה לדיון הוקדמה לצורך קידום הקטע לפני חג המולד. חמויישֶה - שיחה 14:42, 26 בנובמבר 2014 (IST)

קטע טוב! 94.159.182.213 22:24, 27 בנובמבר 2014 (IST)

נוסח מקוצר:

הפסקת האש של חג המולד הייתה הפסקת אש קצרה וספונטנית שאירעה בחג המולד של שנת 1914 בין צבאות גרמניה ובריטניה, במהלך מלחמת העולם הראשונה. הפסקת האש החלה ב-24 בדצמבר, ערב חג המולד, כאשר חיילי הצבא הגרמני בגיזרת איפר בבלגיה החלו לקשט את הביצורים שלהם לכבוד החג, וחגגו את המאורע בשירת שירי חג המולד. החיילים הבריטים שהיו מוצבים בשוחות הנגדיות הגיבו בשירת שירי חג מולד בשפה האנגלית. שני הצדדים צעקו זה לזה ברכות לחג, נפגשו בכמה מקומות בשטחי ההפקר שבין החפירות, החליפו ביניהם מתנות קטנות כמו משקאות חריפים או סיגריות, ובכמה מקומות שיחקו יחד כדורגל. הירי הארטילרי הופסק גם הוא באותו הלילה. הפסקת האש התפשטה גם לאזורים אחרים של קו הלחימה, אך לא התרחשה מול חיילים צרפתיים.

הפסקת האש הייתה ברוב האזורים בליל החג, אך במקומות מסוימים נמשכה עד ראש השנה האזרחית, למרות התנגדותם של הדרגים הבכירים. אלו החליטו כי אין לאפשר אירוע דומה, ובערבי חג המולד הבאים יחידות התותחנים השונות קיבלו פקודה להפגיז ללא הפסקה גם בחג עצמו, כדי למנוע את התרחשותה.

מקווה שזה טוב יותר. קלונימוס - שיחה 11:12, 1 בדצמבר 2014 (IST)

יש לתקן את המשפט "הפסקת האש נמשכה ברוב האזורים הייתה בליל החג"
"הצבא הגרמני" צריך להיות כחול
במקום "ב"שטח ההפקר"" לכתוב "בשטחי ההפקר שבין המחנות" או בין הצבאות או משהו כזה.
למחוק את "(בשל הפלישה לארצם)" ואולי גם את "שאיבתם לגרמנים הייתה רבה יותר" שכן זה לא כ"כ אנציקלופדי ודורש מקור.

«kotz» «שיחה» 11:30, 1 בדצמבר 2014 (IST)

צודק. תוקן לעיל. קלונימוס - שיחה 19:28, 2 בדצמבר 2014 (IST)

כדי שהקטע יתקבל צריך להחליט מה עושים עם הקישור האדום. האפשרות המועדפת היא שיכתב בהקדם הערך צבא גרמניה הקיסרית. אם זה לא יקרה ישנה אפשרות לקשר רק לגרמניה הקיסרית, אלא שאז נוצרת חוסר סימטריה, כי בהמשך המשפט מקשרים להצבא הבריטי. אפשר להתגבר, אבל כדאי להחליט בהקדם. חמויישֶה - שיחה 17:13, 10 בדצמבר 2014 (IST)

הזמן אוזל. חבל שלא יהיה קטע נחמד לכריסמס. אני משנה את הקישור בשלב זה לגרמניה הקיסרית. חמויישֶה - שיחה 15:50, 15 בדצמבר 2014 (IST)

נבחרה הגרסה האחרונה. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 471. חמויישֶה - שיחה 16:07, 15 בדצמבר 2014 (IST)

רב מציץ לרבו שמקיים יחסי אישות

תלמידי חכמים להוטים ללמוד מהליכותיהם של רבותיהם. לפי התלמוד הבבלי, האמורא רב כהנא הסתתר מתחת למיטה של רב בעת שהלה קיים יחסי אישות. כשרב כהנא הביע את תמיהתו על הנהגתו (התאוותנית), גילה אותו רב ואמר לו לצאת כי אין זה דרך ארץ, ורב כהנא ענה לו ואמר "תורה היא וללמוד אני צריך". לפי הסברו של רבי צבי הירש חיות, רב כהנא נהג כך, כי לימוד על ידי ראיית התנהגותו של הרב נשרש בלב התלמיד יותר מלימוד על ידי שמיעה.

יוסי2 - שיחה 10:08, 19 ביוני 2014 (IDT)

קטע טוב. ברשותך יש לי מספר הצעות:

רב כהנא היה מתחת למיטה - לכאורה שמע אך לא "הציץ". האומנם היעב"ץ כתב שמדובר בראיית העין ממש?
המשפט המתייחס להזכות לפרטיות נראה לי לא שייך. אני מציע את הנוסח: ..."גם בענייניו האינטימיים ביותר."
רב לא גילה אותו במקרה, אלא שמע את תמיהתו על הנהגתו (התאוותנית). זהו שיא העזות של התלמיד, שהרשה לעצמו גם לבקש הסברים, ומעניין גם מצד הנהגתו של רב. לדעתי חשוב להתייחס לכך. בברכה, גנדלף - 01:37, 23/06/14

תודה על הערותיך הנחוצות. תיקנתי את הקטע על פיהם. נראה ששייך לשון "הצצה" גם כשלא מדובר בראיה. בכל אופן, בדקתי את הענין במקור. לא מדובר ביעב"ץ כפי שחשבתי. המהר"ץ חיות (בברכות דף ז) כותב בלשונו ש"ראיה גדולה משמיעה". נראה לי שהוא לא מתכוין בהכרח שהוא ראה, הוא רק לקח משם את הרעיון שהמחשה עדיפה על לימוד רגיל. בברכה. יוסי2 - שיחה 16:09, 29 ביוני 2014 (IDT)

הנוסח של הקטע בעייתי למדי. מובאת דוגמא ספציפית שממנה הכותב מסיק על תופעה נרחבת בקרב "חכמי ישראל". כלל לא ברור על סמך מה בוצעה הסקה זו. ―אנונימי לא חתם

המקור בהוא במסכת ברכות דף סב, ושם מובא עוד מספר מקרים דומים, מה שהבאתי כאן זה רק דוגמא אחת. בברכה. יוסי2 - שיחה 13:44, 17 ביולי 2014 (IDT)

לדעתי יש ממש בדברי האנונימי ואני מציע את הנוסח: "תלמידי חכמים להוטים ללמוד מהליכותיהם של רבותיהם. לפי תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"ב, עמוד ב', האמורא רב כהנא..." בברכה, גנדלף - 13:58, 17/07/14

תיקנתי. יוסי2 - שיחה 14:28, 17 ביולי 2014 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 14:30, 16 בנובמבר 2014 (IST)

לא אהבתי בכלל. שילוב נדיר של צהוב ולא מעניין. חמויישֶה - שיחה 09:59, 19 בנובמבר 2014 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 10:43, 18 בדצמבר 2014 (IST)

החייאה

המקצב של השיר "Stayin' Alive" של הבי ג'יז, מוזכר בהנחיות איגוד הלב האמריקאי כקצב אידיאלי לעיסוי בית החזה בעת ביצוע החייאה בסיסית ללא הנשמה. עוד שיר שמומלץ לזמזם בעת החייאה כזו הוא "Another One Bites The Dust" של קווין, מאחר והוא מכיל בדיוק 100 פעימות בדקה.

מקורות:

ויקיפדיה האנגלית, CPR - http://en.wikipedia.org/wiki/Cardiopulmonary_resuscitation#Compression_only
אתר איגוד הלב האמריקאי - http://www.heart.org/HEARTORG/CPRAndECC/HandsOnlyCPR/Hands-Only-CPR_UCM_440559_SubHomePage.jsp

-יאנה

צריך להרחיב. צריך להסביר למה בכלל צריכים לשיר במהלך החייאה, או משהו כזה.

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 12:31, 26 בנובמבר 2014 (IST)

לא מספיק. קצר מאד. אין כמעט קישורים פנימיים. העניין מוכר עד כדי כך שכבר הופק סרטון הסברה מושקע מאד שמדגים איך מבצעים החייאה וכיצד להיעזר בשיר. אני גם מניח שיש עוד מאות שירים שיש להם בדיוק מאה ביטים בדקה, ככה שאין סיבה לאזכר דווקא עוד אחד. חמויישֶה - שיחה 15:59, 16 בדצמבר 2014 (IST)

לא מעניין, קצר. יש מספיק אנקדוטות בנושא החייאה, זה פשוט לא. • עודד (Damzow) • שיחה • לימין שור! • 08:42, 22 בדצמבר 2014 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:32, 22 בדצמבר 2014 (IST)

פריקס

תמונה מתוך הסרט, של קלאופטרה (אולגה בקלנובה) שהפכה ל"ברווז אנושי" בעקבות נקמת ה"פריקים".

הסרט פריקס נחשב היום לאחד מסרטי האימה הגדולים בכל הזמנים, אך בעת יציאתו לאקרנים בשנת 1932 זכה לביקורות קשות ונחל כישלון חרוץ בקופות. הסרט, שדמויותיו הם "פריקים" המשתתפים במופעי מוזרויות בקרקס, מתייחד בתולדות הקולנוע בשל החלטתו של הבמאי טוד בראונינג להשתמש בסרט באמני קרקס אמיתיים שהופיעו במופעי מוזריות, במקום בשחקנים מאופרים. החלטה זו הובילה לכישלונו בקופות, שכן צוות השחקנים המעוות פיזית היה קשה לעיכול בעבור קהלי הקולנוע של התקופה. עם זאת, בשנת 1962 הוצג הסרט בפסטיבל ונציה, על רקע שערוריית התרופה תלידומיד, שנשים הרות נטלו אותה להקלת בחילות בוקר, אך ילדו תינוקות מעוותים ובעלי מומים. אז זכה הסרט לביקורות נלהבות מהמבקרים, והפך מאז לסרט פולחן.

סיכום הערך המומלץ פריקס שכתבתי. תומר - שיחה 17:47, 1 באוקטובר 2014 (IDT)

החומר טוב ואפשר להציג את הקטע, כמו שהוא, כקטע "הידעת". אך, לדעתי, עדיף טיפה לשנות את הניסוח, כשתהייה בקטע הפתעה לקראת הסוף. צריך רק לקראת הסוף לספר שהוא נכשל בשנות השלושים והצליח השנות השישים ולמה. 109.160.214.89 14:04, 30 באוקטובר 2014 (IST)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 17:23, 10 בדצמבר 2014 (IST)

ניסיון לשפר בהתאם להערה:

הסרט פריקס (1932), שדמויותיו הם "פריקים" המשתתפים במופעי מוזרויות בקרקס, מתייחד בתולדות הקולנוע בשל החלטתו של הבמאי טוד בראונינג להשתמש בסרט באמני קרקס אמיתיים שהופיעו במופעי מוזריות, במקום בשחקנים מאופרים. החלטה זו הובילה לכישלונו בקופות ולביקורות קשות שהושמעו נגדו, שכן צוות השחקנים המעוות פיזית היה קשה לעיכול בעבור קהלי הקולנוע של התקופה. עם זאת, בשנת 1962 הוצג הסרט בפסטיבל ונציה, על רקע שערוריית התרופה תלידומיד, שנשים הרות נטלו אותה להקלת בחילות בוקר, אך ילדו תינוקות מעוותים ובעלי מומים. אז זכה הסרט לביקורות נלהבות מהמבקרים, והפך מאז לסרט פולחן. כיום הוא נחשב לאחד מסרטי האימה הגדולים בכל הזמנים.

תומר - שיחה 22:24, 11 בדצמבר 2014 (IST)

קטע מעניין, אני

בעד. חמויישֶה - שיחה 15:55, 16 בדצמבר 2014 (IST)

נבחרה הגרסה האחרונה. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 472. חמויישֶה - שיחה 15:31, 30 בדצמבר 2014 (IST)