אריחי טוינבי

אריח שהתגלה בוושינגטון די.סי. (בתחתית התמונה נראית הגדלה של חלקו התחתון)

אריחי טוינבי (הקרואים גם שלטי טוינבי) הם הודעות ממקור מסתורי שנמצאו משובצות בתוך מדרכות אספלט, בכ-24 ערים גדולות בארצות הברית, וארבע ערי בירה דרום אמריקניות. הופעתם של האריחים החלה בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20. הם בדרך כלל בגודל של לוחית רישוי אמריקנית, אך לפעמים גם גדולים בהרבה. הם מכילים מספר גרסאות לכתובת בעלת הקשרים לאפוקליפסה ולתאוריית קשר.

לשון הכתובת

TOYNBEE IDEA,
IN Kubrick's 2001,
RESURRECT DEAD,
ON PLANET JUPITER,

תרגום מילולי

רעיון טוינבי,
ב-2001 של קובריק
תחיית המתים
בכוכב צדק.

פרשנות

השם "טוינבי" מתייחס ככל הנראה להיסטוריון ארנולד טוינבי. "2001 של קובריק" מתייחס כנראה לסרטו 2001: אודיסאה בחלל

רוב האריחים מכילים טקסט הדומה לזה המובא למעלה. כמה מהם רומזים לקיומה של קונספירציה גדולה הכוללת את העיתונות, ממשלת ארצות הברית, ברית המועצות (אף באריחים שנראה כי נעשו הרבה אחרי התפרקותה) והיהודים. הכתיבה היא בסגנון דומה ובאיכות ירודה.

האריחים המורכבים יותר מכילים גם הצהרות פוליטיות חידתיות ומלמדים את הקוראים ליצור אריחים דומים.

היסטוריה ותפוצה

מאמרים אודות האריחים החלו מופיעים בתחילת שנות ה-90, בעוד שהתייחסויות כלפיהם החלו להופיע כבר באמצע שנות השמונים. אריחי טוינבי צולמו לראשונה בסוף שנות השמונים. ההתייחסות הראשונה אליהם בתקשורת הייתה ב-1994 בעיתון ב"בולטימור סאן". עם זאת בשנת 1983 העיתון פילדלפיה אינקווירר פרסם סיפור על קמפיין בפילדלפיה שמטרתו החייאת המתים על כוכב צדק, שלמרות שאינו מזכיר את האריחים באופן ישיר, מזכיר במידה רבה את הרעיונות המופיעים בהם.

בארצות הברית התגלו אריחים בקנזס סיטי, מיזורי, בבוסטון ובוושינגטון הבירה. מאז 2002 התגלו מעט מאוד אריחים חדשים הנחשבים ליצירה של האמן המקורי מחוץ לאזור של פילדלפיה רבתי, למרות שאריח אחד ראוי לציון התגלה בפרבר של קונטיקט ב-2006. אחר הופיע בניו ג'רזי ב-2008. אריחי "מעתיקנים" הופיעו במקומות נוספים. אריחים ישנים הנחשבים כעבודתו של מניח האריחים המקורי נשחקו עקב התנועה בכביש. נכון ל-2011 נותרו אריחים בפיטסבורג, סנט לואיס, סינסינטי, קליבלנד ומקומות נוספים.

אריחים בסגנון מחודש נמצאו משובצים בכמה כבישים ראשיים, הכוללים גם את הכבישים הבין מדינתיים 476 ו-95. שישה אריחים נוספים וגדולים משמעותית נמצאו בכביש 1 לכיוון צפון במחוז דלוואר ב-2007-8.

החומר ממנו עשויים האריחים היה לפרק מסוים תעלומה בפני עצמו. ראיות שנאספו מעידות כי הם עשויים משכבות לינולאום, בתוספת חומר למילוי סדקים באספלט.

בשנת 2011 הפיק ג'סטין דור סרט בשם תחיית המתים: המסתורין של אריחי טוינבי שזכה בפרס פסטיבל סאנדנס לבמאי סרט דוקומנטרי לשנת 2011. בסרט זה סקר הבמאי את ההיסטוריה של האריחים והגיע למסקנה כי הן פרי עבודתו של תמהוני תושב פילדלפיה בשם סוורינו "סאבי" וורנה שנהג לנסוע ברחובות העיר תוך שהוא משדר מסרים מבולבלים ותאוריית קשר תחת השם ג'יימס מוראסקו. על פי הסרט נהג וורנה להניח את האריחים דרך חור ברצפת רכבו במהלך נסיעותיו בערים שונות.

ראו גם

• שיבוש תרבות
• תאוריית קשר

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אריחי טוינבי בוויקישיתוף