לדלג לתוכן

נמל התעופה לאונרדו דה וינצ'י-פיומיצ'ינו

נמל התעופה לאונרדו דה וינצ'י-פיומיצ'ינו
Aeroporto Leonardo da Vinci di Fiumicino
הנמל מהאוויר
הנמל מהאוויר
הנמל מהאוויר
נתוני השדה
קוד IATA
‏FCO‏
קוד ICAO
‏LIRF‏
סוג השדה ציבורי
תקופת הפעילות

20 באוגוסט 1960; לפני 63 שנים (פעיל)

15 בינואר 1961; לפני 62 שנים (רשמי) – הווה (64 שנים)
על שם רומא עריכת הנתון בוויקינתונים
מפעיל Aeroporti di Roma SpA
עיר סמוכה רומא
משרת את רומא / קריית הוותיקן
בסיס לחברות איי.טי.איי. איירווייז
קואורדינטות 41°48′01″N 012°14′20″E / 41.80028°N 12.23889°E / 41.80028; 12.23889
גובה מעל פני הים 4.6 מטר (15 רגל)
http://www.adr.it
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
07/25 10,856 3,309 אספלט
16R/34L 12,795 3,900 אספלט
16L/34R 12,795 3,900 אספלט
16C/34C 11,811 3,600 אספלט

סטטיסטיקה (2022)
מספר הנוסעים 29,360,613
תנועות מטוסים 113,972
מטען 101,325
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נמל התעופה הבינלאומי לאונרדו דה וינצ'י-פיוּמיצ'ינוֹאיטלקית: Aeroporto Leonardo da Vinci di Fiumicino) הוא נמל התעופה הגדול באיטליה. נמל התעופה סמוך לעיר פיומיצ'ינו (Fiumicino) כ-26 ק"מ דרומית מערבית לרומא.

הנמל משמש גם כבסיסה הראשי של חברת התעופה אי. טי. איי. איירוייז ופעם שימש כבסיסה של נושאת הדגל הישנה של איטליה, אליטליה. הוא מדורג במקום 46 ברשימת שדות התעופה העמוסים ביותר לפי תנועת נוסעים, בשנת 2022 עברו בנמל 29,360,613 נוסעים.

הנמל קרוי על שמו של אמן הרנסאנס האיטלקי לאונרדו דה וינצ'י.

הנמל נועד להחליף את נמל התעופה רומא-צ'אמפינו (Ciampino) שלא יכול להכיל את התנועה הגוברת.

שדה התעופה נפתח רשמית בינואר 1961 עם שני מסלולים, בשנות השישים השקיעה אליטליה כספים רבים בבניית האנגרים ומרכזי תחזוקה.

בשנת 1973 נבנה המסלול השלישי שהיה ארוך מספיק לנחיתת מטוס הבואינג 747, בשנת 1974 החליטה ממשלת איטליה להפקיד את ניהול הנמל בידי חברת Aeroporti di Roma ADR.

בשנות התשעים נבנה הנמל המודרני:

  • 1991: נפתח הטרמינל לטיסות פנימיות עם 12 גשרים ("שרוולים").
  • 1995: נפתח הטרמינל הבינלאומי עם 10 גשרים.
  • 1999: נפתחה הזרוע המערבית עם 11 גשרים, והיא חוברה לטרמינל הראשי.
  • 2000: נפתח הטרמינל המקומי החדש.
  • 2004: נפתח מסוף מטענים חדש בשם Cargo City המטפל ב-200,000 טון של סחורה בשנה.
  • 2005: הותקנה בנמל מערכת נחיתת מכשירים, שיפור נוסף בוצע בשנת 2007 שמאפשר לנמל לטפל ב-30 המראות ונחיתות בשעה גם בתנאי ערפל.
  • 2008: נפתח טרמינל 5 המיועד לנוסעים לישראל וארצות הברית, והורחבו המסלולים כדי שיוכלו לקלוט את מטוס האיירבוס A380.
  • 2010: הותקנה מערכת חדשה לטיפול בכבודה (BHS).

בבניה:

  • מערכת קוגנרציה (Cogeneration) ידידותית לסביבה, המערכת תאפשר לנמל לייצר אנרגיה עצמית.
  • זרוע C לטיסות בינלאומית עם 16 גשרים, שתאפשר לנמל לטפל בשיעור הצמיחה הגדול, מ-38 מיליון נוסעים כיום ל-55 מיליון בשנת 2018.

בתי נתיבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנמל התעופה שלושה בתי נתיבות:

  • טרמינל 1 משמש טיסות למדינות החתומות על אמנת שנגן, בטרמינל זה אין ביקורת דרכונים.
  • טרמינל 3 הטרמינל הבינלאומי הגדול, למדינות שאינן חתומות על אמנת שנגן.
  • טרמינל 5 משמש את הטיסות לישראל ולארצות הברית. יש לציין שטרמינל 5 כרגע סגור זמנית ועובר תהליכי שיפוץ. טיסות לישראל יוצאות מטרמינל 3.[1]

תחבורה אל הנמל וממנו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתחנת הרכבת בנמל התעופה מגיעים קו הרכבת לאונרדו אקספרס המחבר את הנמל עם תחנת הרכבת רומא טרמיני, וקו של הרכבת התחתית מטרו רומא.

נמל התעופה הוא גם תחנתם הסופית של מספר קווי אוטובוסים, שרותי מוניות נפוצים גם הם בנמל.

תאונות ותקריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Rome Fiumicino Airport Terminal 5, www.roma-airport.com