תחנת רומא טרמיני
 | |
 wheelchair accessible with help | |
| מידע על הבנייה | |
|---|---|
| חנוכת התחנה |
1863  |
| אדריכל |
Angiolo Mazzoni, Achille Pintonello, Eugenio Montuori, Annibale Vitellozzi |
| מיקום | |
| מדינה |
 איטליה |
| קואורדינטות | 41°54′02″N 12°30′06″E / 41.900648°N 12.501755°E |
| תחנות סמוכות |
Roma Tuscolana railway station, Capannelle railway station, Capannelle railway station, Torricola railway station, Torricola railway station, Roma Prenestina railway station, Roma Casilina railway station, Roma San Lorenzo railway station, Roma Tiburtina railway station |
| מידע על התחנה | |
| רציפים |
32 |
| קווים העוברים בתחנה |
Pisa–Rome railway, Rome–Cassino–Naples railway, מסילת הרכבת רומא-פורמיה-נאפולי, Rome–Velletri railway, Rome–Sulmona–Pescara railway, Rome–Frascati railway, Florence–Rome railway, Florence–Rome high-speed railway, Rome–Albano railway, Rome–Naples high-speed railway |
|
(למפת רומא רגילה)   תחנת רומא טרמיני | |
  | |
תחנת הרכבת רומא טרמיני (באיטלקית: Stazione Roma Termini) על שם האפיפיור יוחנן פאולוס השני, היא תחנת הרכבת הראשית של העיר רומא, והיא התחנה העמוסה ביותר באיטליה, ואחת העמוסות באירופה. התחנה משרתת כ-480,000 נוסעים בכ-800 רכבות מדי יום, ובכל שנה עושים בה שימוש כ-150 מיליון איש[1]. היא משתרעת על פני שטח של 225,000 מ"ר ובה 29 רציפים. מהתחנה יוצאות רכבות מכל הדרגות לכל חלקי איטליה, ולרבות מערי אירופה המרכזיות. בנוסף משמשת כיכר צ'ינקווצ'נטו (Piazza Cinquecento - "כיכר החמש מאות") שבחזית התחנה כמרכז התחבורה הציבורית בעיר, ושני קווי הרכבת התחתית של העיר נפגשים מתחתיה. התחנה שוכנת באזור אסקווילינו, סמוך למרחצאות דיוקלטיאנוס שהעניקו לה את שמה (באיטלקית Terme הן מרחצאות).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבנה התחנה הראשון הוקם החל בשנת 1862, ונחנך ב-25 בפברואר 1863 בשם "התחנה המרכזית של הרכבת הרומאית" (Stazione Centrale delle Ferrovie Romane). ב-1869 נחגגה תחילתן של העבודות המקדימות להקמת מבנה חדש לתחנה, במעמד האפיפיור פיוס התשיעי.
בשל השתלטות איטליה על העיר שנה לאחר מכן, העבודות התעכבו, והמבנה הושלם לבסוף בשנת 1874. מבנה זה שכן כ-200 מטרים צפונית-מערבית למבנה הנוכחי, ותפס כמעט את כל שטחה של כיכר צ'ינקווצ'נטו. ב-1935 החלו הרכבות החשמליות הראשונות לפקוד את התחנה, ובד בבד הוחלט להקים במקום מבנה חדש אשר יעניק מענה לצרכים התחבורתיים המתפתחים. התוכניות אושרו בשנת 1939, וחלק מהתחנה נהרס. הקמתם של אגפי הצד החלה ומרבית הבניין הושלם בסגנון אדריכלי פשיסטי, בטרם פסקו העבודות ב-1943 עקב התמוטטות איטליה הפשיסטית. לאחר מלחמת העולם השנייה המשיכו עבודות ההקמה, אך התוכניות המקוריות לחזית המבנה נזנחו, ותחת זאת נערכה תחרות אשר במהלכה נבחרה תוכנית חדשה. התוצאה העיקרית של תוכנית זו הייתה תוספת של מבואה גדולה שקירותיה עשויים מזכוכית, וגגה מעוצב בצורת גל. המבואה, שמרככת במעט את החזות הפשיסטית של המבנה, זכתה לכינוי "הדינוזאור", בשל הפרופיל שלה.
התחנה החדשה נחנכה בשנת 1950. המבואה מובילה אל הגלריה, חלל רוחבי גבוה ובו חנויות ושירותים נוספים לנוסעים, וממנה מתבצעת הגישה אל הרציפים. מתחת לתחנה שוכן מרכז מסחרי המכונה "פורום טרמיני" (Forum Termini). התחנה חודשה לקראת שנת 2000, ומאז 23 בדצמבר 2006 היא מנציחה את שמו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של תחנת רומא טרמיני (באיטלקית)
