ויקיפדיה:הידעת?/החלפת קטעי "הידעת?"/ארכיון דיונים שהסתיימו - ההצעה לא התקבלה/5

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

• עד 2009:
  • ההצעה התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17
  • ההצעה לא התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6
  • קטעים ששופרו: 1 - 2 - 3
  • קטעים שהוחלפו: 1 - 2
  • ארכיונים נוספים: ארכיון בדיקה (2006) - ארכיון ישן (עד 2007) - אימות נתונים - הידעת? חד שורתי
• מ-2010:
  • ארכיון 2010 - מדצמבר 2010 - ממרץ 2011 - ממאי 2012 - מיולי 2012 - מאוגוסט 2013 - מאוקטובר 2013 - מנובמבר 2013 -

מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצמבר 2019 - מפברואר 2020 - מינואר 2021 - מנובמבר 2021 - מנובמבר 2022 - מינואר 2023 - מאפריל 2023 - מיוני 2024 - מאוקטובר 2024

---

• שנכתוב משהו על צ'ארלס טופר, שהיה ראש ממשלת קנדה במשך 69 ימים, הפסיד בבחירות וסירב לפנות את מקומו? הבעייה שאין עליו ערך בעברית, אבל ערך שמן באנגלית ‏עמיחי 23:47, 2 בדצמבר 2008 (IST)

תתחיל בהצעה לקטע. חגי אדלר • שיחה • חג חנוכה שמח! • השתמשת כבר בבוט אכלוס הקטגוריות? • כ"ו בכסלו ה'תשס"ט • 17:49, 23 בדצמבר 2008 (IST)

דיון מת. חגי אדלר • שיחה • ל-115 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ד' בטבת ה'תשס"ט • 10:13, 31 בדצמבר 2008 (IST)

• (חופשת ויקי, אבל שוין)
  

ב-1996 פיתח החוקר ג'וזף וייצנבאום את אלייזה, תוכנה המדמה בעיני המשתמשים בה טיפול פסיכולוגי. התוכנה מקיימת דיאלוג עם המשתמשים בה והופכת כל משפט קלט לפלט בצורת שאלה. כך, למשל, התגובה ל"כואב לי הראש" יכולה להיות "למה אתה אומר שכואב לך הראש?". וייצנבאום כתב התוכנה כפרודיה על הפסיכותרפיה של קרל רוג'רס - המרוכזת באדם, אך הופתע לגלות שמשתמשים לקחו התוכנה ברצינות ודרשו פרטיות בעודם "מדברים עימה".

חחחח נחמד. רק להכחיל. פעם ניהלתי שיחה איתה כאן, זה התחיל לשעמם די במהירות. לפי הגרסה הזאת היא לא תמיד עונה בשאלות. נוי - שיחה 11:51, 24 בדצמבר 2008 (IST)

אין התלהבות אבל יש אדומים... חגי אדלר • שיחה • ל-115 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ד' בטבת ה'תשס"ט • 10:50, 31 בדצמבר 2008 (IST)

• מהערך דואר זבל אלקטרוני:

במקור, "ספאם" הוא שמו המסחרי של הלוף (בשר קצוץ משומר) הוותיק של חברת Hormel Foods. השימוש במילה 'ספאם' בהקשר של פרסום בדואר האלקטרוני קיים מתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20.

אחד ההסברים אומר שהכינוי מבוסס על שיר שהופיע בסדרת הטלוויזיה הבריטית הקרקס המעופף של מונטי פייתון, מתוך מערכון שהקדישה החבורה לספאם. במהלכו קבוצת ויקינגים שרה במקהלה "ספאם ספאם ספאם", בקצב גובר שמשתיק את כל הקולות מסביב. דבר זה דומה להתנהגות של דואר הזבל, שכמו במערכון מחריש כל תקשורת אחרת באינטרנט על ידי כך שהוא מציף את תיבות הדואר.

הסבר נוסף גורס שהכינוי נטבע על ידי קבוצת מעבדת המחשבים של אוניברסיטת דרום קליפורניה, משום שיש לו מאפיינים משותפים עם המאכל: איש לא רוצה או מבקש אותו; מעדיפים מאכלים אחרים על פניו כשם שמעדיפים לקרוא מכתבים אחרים על פני הודעות זבל; לעתים רחוקות הוא באמת טעים, כשם שנדיר שדואר זבל הוא באמת מועיל. אמיר - שיחה 01:24, 21 בנובמבר 2008 (IST)

במערכון שאני זוכר יש עוד הרבה שימושים בספאם. הידרו - שיחה 02:04, 28 בנובמבר 2008 (IST)

זה ארוך מדי, לא? אפילו יותר משלי. נוי - שיחה 13:33, 23 בדצמבר 2008 (IST)

ארוך? אני בכלל לא רואה כאן קטע מעובד. חגי אדלר • שיחה • חג חנוכה שמח! • השתמשת כבר בבוט אכלוס הקטגוריות? • כ"ו בכסלו ה'תשס"ט • 17:48, 23 בדצמבר 2008 (IST)

אף אחד לא הרים את זה. חגי אדלר • שיחה • ל-115 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ד' בטבת ה'תשס"ט • 10:51, 31 בדצמבר 2008 (IST)

• ניסיתי, באמת שניסיתי, אך לא הצלחתי לנסח הידעת על לורנס אוליפנט. אולי תנסו אתם? הנה כמה פרטים פיקנטים עליו: היה בפרלמנט הבריטי, עבר אחר כך לארצות הברית והצטרף לכת רוחנית שהקים תומאס לייק האריס (אתרגם אם יהיה צורך). לבסוף השתקע בישראל, התגורר בחיפה (בית אוליפנט) ובדלית אל-כרמל, הפך לחובב ציון ומינה למזכירו האישי את נפתלי הרץ אימבר, שכתב לימים את התקווה. אנא עזרו לי לנסח הידעת מוצלח מהסלט הזה. AMIRBL25 - שיחה 20:04, 6 בינואר 2009 (IST)

לא הצלחתי למצוא מקור חד משמעי לעניין הכת, ולצערי ה"הידעת" הזה לא צלח. אפשר להעביר ל"דיונים שהסתיימו - ההצעה לא התקבלה". AMIRBL25 - שיחה 16:34, 18 בינואר 2009 (IST)

אכן, בלי הכת זה קצת צולע. חגי אדלר • שיחה • ל-111 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ג בטבת ה'תשס"ט • 19:21, 18 בינואר 2009 (IST)

• הקליפ הראשון ששודר ברשת MTV היה לשיר "Video Killed the Radio Star" של להקת "The Buggles". הקליפ הראשון ששודר בערוץ מוסיקה 24 היה "רד מעל מסך הטלוויזיה שלי" של רמי פורטיס.

נראה לי שזה מתאים --Xxxshemesh - שיחה 14:53, 21 בינואר 2009 (IST)

תודה על תרומתך. יש כאן קישור אדום ואני לא בטוח שזה מפיל מישהו מהכיסא, כמו שאנו שואפים. חגי אדלר • שיחה • ל-111 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ו בטבת ה'תשס"ט • 10:18, 22 בינואר 2009 (IST)

• מחנה פילון, המחנה הצבאי הגדול שליד ראש פינה נקרא על שם פילון (ידידיה) פרידמן ז"ל, מפקד בקרב על נבי יושע, שנהרג במקום ב-20 באפריל 1948. פילון פרידמן נקרא על שמו של הפילוסוף בן המאה ה-1, פילון האלכסנדרוני, ידידיה היה שמו העברי של פילון. עוד על פילון פרידמן. Ranbar - שיחה 15:01, 21 בינואר 2009 (IST)

בלי הערך הראשי, במקרה זה ידידיה פרידמן, אנו לא מעלים הידעת? חגי אדלר • שיחה • ל-111 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ו בטבת ה'תשס"ט • 10:20, 22 בינואר 2009 (IST)

זה גם לא נראה לי קטע מאוד מעניין... סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 19:00, 22 בינואר 2009 (IST)

• שם פרטי הינו שם המייחד את הפרט בקרב משפחתו, לעומת שם משפחה אותו חולקים כל בני המשפחה. לרוב השמות הפרטיים הם קצרים (כגון:שיר, דן, תומר, רן וכדומה), לקוחים מתוך התנ"ך או קרואים על שם הסבא והסבתא.
  

אך לפעמים שמות נבחירים על פי אירועים משמעותים בחיים. לדוגמא, בשנת 1948 כשהכריז בן גוריון על הקמת המדינה רוב שמות הילדים היו: ישראל, ישראלה, עצמאות, עצמאותה וכדומה.
עוד מקרה הוא הילדה אגדה שנולדה באוטובוס של אגד או הילדה אכזבה שנקראה כך בגלל שהוריה ציפו לבן אך נולדה להם בת.

עובד מתוך הספר לשון שלי. אני יודע שזה לא משהו, אבל בגלל זה אתם פה (; בברכה, HeLg • שיחה 14:20, 7 בדצמבר 2008 (IST)

אפשר להוסיף סיפורים על שמות יחידאיים, כמו הסיפור (האמיתי, כך מתברר, פגשתי מי שמכיר אותה) על בת שנולדה כשציפו לבן ונקראה "אכזבה", או השם ירעם. בינתיים ההידעת הזה אכן יבש. ‏DGtal‏ 00:50, 21 בדצמבר 2008 (IST)

וזה עוד לא הכל. שמעתי גם אנשים שנקראו בשמות בהמה (ר"ת: ברוך הבא מלך המשיח), נשמה (טהורה שירדה לעולם בערב שבת בין השמשות), וגם נ-נח-נחמ-נחמן-מאומן (הייתה על האחרון כתבה באחד מעיתוני השבת, העתיקים יותר, של ידיעות אחרונות). Agbad (שיחה | תרומות) - בכ"ט בכסלו ה'תשס"ט 08:50, 26 בדצמבר 2008 (IST)

יש דוגמאות, אבל אפשר לקבל משהו מעובד? חגי אדלר • שיחה • ל-115 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ד' בטבת ה'תשס"ט • 10:47, 31 בדצמבר 2008 (IST)

כלומר? (ד"א, הוספתי על אכזבה) בברכה, HeLg • שיחה 13:51, 2 בינואר 2009 (IST)

יש להעיף את רוב הרקע, להוסיף דוגמאות פיקנטיות ואולי להזכיר את הדרך שהאינדיאנים, למשל, בוחרים שמות. עולה בזיכרוני עכשיו הסיפור האמיתי על אדם שניסה לשנות את שמו במשרד הפנים ל"בנק לאומי ח*א", בנימוק שזו הדרך היחידה בה יכול לכתוב זאת על המסמכים שלהם ובכלל, מבלי להסתכן בתביעת דיבה... יאיר • שיחה 14:22, 2 בינואר 2009 (IST)

עם כל הכבוד למפגש של דיג'יטל, צריך מקור קצת יותר מבוסס לעובדה שהילדה נקראה אכזבה, ולא מה שיכול להיות גם אגדה אורבנית. בת-זוגי, אגב, מכירה ילדה חמישית שנקראה "סופית" - כדי לשים סוף לבנות (או כך לפחות היא סיפרה לי). יוסאריאן • שיחה 22:03, 7 בינואר 2009 (IST)

אם תוך שבוע אף אחד לא מסדר מזה הידעת? מובנה, אני מסיר את זה. חגי אדלר • שיחה • ל-111 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ו בטבת ה'תשס"ט • 10:23, 22 בינואר 2009 (IST)

אני אסדר את זה, אני מקווה עד סוף החודש בברכה, HeLg • שיחה 19:59, 28 בינואר 2009 (IST)

הוסר עד בא הגואל. חגי אדלר • שיחה • ל-109 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט' בשבט ה'תשס"ט • 19:58, 2 בפברואר 2009 (IST)

• צריך הרבה עבודה על זה אבל תקראו, אולי גם את הערך באנגלית, הוא קצר:

במהלך מלחמת העולם השנייה , הלן דנקן הואשמה כי היא משתמשת בכוחות כישוף ואף נכלאה לפי חוק הכישוף משנת 1735.

לא הולך לי הניסוח כי אני ממש עייף (שמעתי את זה ולא רציתי לשכוח), אבל אולי יש פה פוטנציאל. yanshoof - שיחה 00:14, 8 בפברואר 2009 (IST)

כבר נידון ונפסל. חגי אדלר • שיחה • ל-106 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ד בשבט ה'תשס"ט • 10:48, 8 בפברואר 2009 (IST)

חגי, אתה פסלת את ההידעת? הזה בגלל שהערכים הלן דנקן ומאה"מ ברהם היו אדומים וזו לא סיבה לוותר על הידעת? טוב כזה. עדיף לגבש ניסוח סופי ולחכות שהערכים ייכתבו. AMIRBL25 - שיחה 14:46, 8 בפברואר 2009 (IST)

לא בדיוק, אבל גם אם כן, מה השתנה מאז? אנו לא מאגר להידעת? שלא יעלו. אם יש ערך ליבה חסר, שמים אותו במוכנים עם אדומים, אבל הגברת הלן היא לא בדיוק ערך ליבה. חגי אדלר • שיחה • ל-106 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט"ו בשבט ה'תשס"ט • 01:02, 9 בפברואר 2009 (IST)

• בדיני תרומות ומעשרות קיים חילוק לגבי האתרוג האם להחיל עליו את כללי האילן או כללי הירק. במסכת ראש השנה מובא שרבי עקיבא הלך לחומרה ועישר לפי 2 שנות המעשר- גם מעשר שני וגם מעשר עני. קוני למל

בוסר לגמרי. צריך הסבר גדול על המושגים שמופיעים פה. וגם פיתוח לשאלה למה התלבטו. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:26, 6 באוקטובר 2008 (IST)

ביקשתי מברי"א עזרה, מסכים שזה בוסרי אך לצערי זה מה שהצלחתי למצוא, אם משהו בקיא יותר ויכול להוסיף עוד פרטים, אשמח. מועדים לשמחה * קוני למל • כ' בתשרי ה'תשס"ט • 05:38, 19 באוקטובר 2008 (IST)

לא הבשיל. חגי אדלר • שיחה • חג סוכות שמח • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ד בתשרי ה'תשס"ט • 20:40, 22 באוקטובר 2008 (IST)

הנה קטע אפשרי: על פי הלכות מעשרות, בשנים הראשונה, השנייה, הרביעית והחמישית שלאחר השמיטה, יש להפריש מעשר ראשון ומעשר שני. בשנים השלישית והשישית מפרישים מעשר עני במקום מעשר שני. קביעת השנה לעניין זה, נקבעת בפירות לפי מועד החנטה ובירקות לפי מועד איסופם מהשדה. יוצא דופן הוא האתרוג, הנחשב לעניין זה כירק, ושנת המעשר שלו נקבעת (לחלק מהדעות) לפי מועד קטיפתו מהעץ. בתלמוד מסופר, כי רבי עקיבא, שהתלבט בעניין זה, הפריש מספק גם מעשר שני וגם מעשר עני.

ברי"א • שיחה • כ"ד בתשרי ה'תשס"ט • 22:46, 22 באוקטובר 2008 (IST)

עדיין לא ברור. לי המושגים מוכרים, ולא הבנתי, מה יהיה על קורא מזדמן? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 11:56, 23 באוקטובר 2008 (IST)

עשה טובה, תמקד מה לא מובן. ברי"א • שיחה • כ"ד בתשרי ה'תשס"ט • 12:47, 23 באוקטובר 2008 (IST)

אני דווקא לא הכרתי את המושגים, אבל בירור מהיר של המושגים מעשר שני ומעשר עני (באמצעות הלינקים) הבהיר את הטקסט לחלוטין. לא נראה לי שיש בעיה. ―89.138.109.129 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה קשר בין ירק/פרי למעשר שני/עני למועד קביעת השנה (חנטה/קטיפה)? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:02, 24 באוקטובר 2008 (IST)

צריך רק לפתוח את הערך חנטה וכן להרחיב בערכים עצמם, אך כאן להידעת זה מקוצר מספיק. קוני למל • כ"ז בתשרי ה'תשס"ט • 00:07, 26 באוקטובר 2008 (IST)

הרגע, כלומר לפני חצי שעה, הגעתי לסיפור על ר"ע בסדר בקיאות ומה שמוצג פה לא יותר מדי נכון. הסיפור אומר שר"ע קטף אתרוג בא' שבט ועישר פעמיים. רוב הדוברים בסוגייה חושבים שזה בגלל מחלוקת ב"ש ב"ה על ר"ה לאילן (א או ט"ו בשבט) ולא בגלל מחלוקת רבן גמליאל רבי אליעזר (עישור אתרוג לפי עץ או ירק). סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:43, 6 בנובמבר 2008 (IST)

אתה מציע לשפץ או לבטל את זה? חגי אדלר • שיחה • השתמשת כבר בבוט אכלוס הקטגוריות? • ט' בחשוון ה'תשס"ט • 18:47, 6 בנובמבר 2008 (IST)

אני לא מת על הקטע בכללי, אבל הבעיה הזו לא תהיה מה שיהרוג אותו, אפשר לנסות להבהיר. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:53, 6 בנובמבר 2008 (IST)

עומר, נסה להציל את זה. צריכים משהו לסוכות. חגי אדלר • שיחה • ל-115 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ד' בטבת ה'תשס"ט • 10:12, 31 בדצמבר 2008 (IST)

התייאשתי. חגי אדלר • שיחה • ל-106 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט"ו בשבט ה'תשס"ט • 01:24, 9 בפברואר 2009 (IST)

• במהלך סעודת ליל הסדר נוהגים יהודי אשכנז לטבול את אצבעם בכוס היין ולהזות על מפת השולחן. מקורו של מנהג זה בתפיסה תאולוגית מימי הביניים הגורסת כי בבוא יום הדין יענשו צוררי ישראל על רדיפותיהם, וכי במעמד יום הדין ילבש אלוהים אדרת מיוחדת, פורפירון שמה, אשר צביע הלבן המקורי הפך ארגמן כתוצאה מדם היהודים השפוך. הזיית היין במהלך הסעודה נועדה לדמות את הכתמת הפרופיריון בדם ולהזכיר לאל את הנקמה העתידית.

אני לא בטוח לגבי הקטע בשני מובנים:

במישור העובדתי כתבתי אותו מהזיכרון בתחום שרחוק ממני, כך שרצוי שיודעי דבר יבדקו אותו.

במישור הסיפורי אין בו פואנטה מפתיעה.

אף על פי כן חשבתי להציע אותו שכן מדובר, להערכתי, במנהג שרבים מהמקיימים אותו לא יודעים את מקורו או אף את משמעותו, וליל הסדר מתקרב. אם יש לו פוטנציאל מוטב לנסות ולזרז את התהליך. ברכה, אורי • שיחה 06:39, 16 באפריל 2008 (IDT)

קצת קשה לי להאמין שהידעת? כזה חסר סימוכין ובעל חשש למחלוקת יסיים את מסע התלאות עד יום שישי... חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"א בניסן ה'תשס"ח • 07:11, 16 באפריל 2008 (IDT)

Hello. I do not have a Hebrew keyboard right now, so I will write again in the evening. However, the source is Israel Jacob Yuval, Two Nations in your Womb, 2003, 3rd ch., esp. p. 116. (Hebrew). There are some corrections to be made, but generally it is his argument. I will edit it later and will try and write porphyrion, אורי • שיחה 16:45, 16 באפריל 2008 (IDT)

תרגום: שלום, אין לי עכשיו מקלדת עברית, אז אכתוב שוב בערב. בכל אופן, המקור הוא ישראל יעקב יובל, "שני גויים בבטנך", 2003, חלק ג', עמ' 116 (בעיקר). יש כמה שינויים לעשות, אבל כללית זוהי אכן טענתו. אנסה לערוך את זה מאוחר יותר.

וגם "ארגמן"... אם אתה גומר עד יום שישי אתה מקבל טיפול מיוחד והצבה זמנית ביום שבת לכבוד ליל הסדר! חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"א בניסן ה'תשס"ח • 17:07, 16 באפריל 2008 (IDT)

התפיסה היא לא מימי הביניים, אולי השילוב שלה עם המנהג. מצאתי את זה: "אמרו רבותינו, כל נפש ונפש שהרג עשו מישראל, כביכול נטל הקב"ה מדם כל נפש ונפש וטובל פורפוריון שלו עד שצבעה דם, וכשמגיע יום הדין ויושב עליו בבימה לדון אותו, לובש אותו פורפוריון ומראה לו גופו של כל צדיק וצדיק רשום עליה, שנאמר: 'ידין בגוים מלא גויות', באותה שעה מתנקם הקב"ה ממנו שתי נקמות, שנאמר: 'אל נקמות ה' אל נקמות הופיע'" (ילקוט שמעוני תהלים, תתס"ט). ושאלה - יש קשר בין פורפיריון לפורפיר? דניאל צבי • שיחה 17:10, י"א בניסן ה'תשס"ח (16.04.08)

מכיוון שטרם נמצאה שיטה להמרת חומר ספונטנית, קשה להאמין שיהודי אשכנז מזים טיפות דם מכוס היין שלהם. עוזי ו. - שיחה 17:25, 16 באפריל 2008 (IDT)

המקור למנהג זה הוא מהרי"ל, הובא בדרכי משה להרמ"א טור הלכות פסח סימן תע"ג ס"ק י"ח (וכן בשו"ע תע"ג ס"ז בהג"ה): "כשיגיע ל'דם ואש ותמרות עשן' יזרוק באצבעו לחוץ וכן כשאומר 'דצ"ך עד"ש באח"ב' בכלל ובפרט סך הכל י"ו (16) פעמים, וכן נהג מהר"ש ואמר שכן הוא בספר אבי העזרי נגד י"ו פנים של חיות", ומוסיף הרמ"א: "ונראה שרומזים כאן שחרבו של הקב"ה נקרא נקרא יוה"ך והוא מלאך ממונה על הנקמה, כידוע למקובלים".

בקשר לפורפירון לא מצאתי עדיין מקור. אבדוק בהמשך.

ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • י"א בניסן ה'תשס"ח • 17:33, 16 באפריל 2008 (IDT)

Thanks Daniel. Indeed, this was one of the corrections I referred to above. The confusion drives from Yuval's interest in the Medieval Ashkenazi approach of "vindictive redemption", to which this custom is only one evidence. He too finds it traces before 1096 and in earlier Jewish texts (and uses the same one you provided here as well) and other as early as the 3rd c. However, Yuval argues that while these are the origins to the Ashkenazi idea of revenge, in the middle ages the Ashkenazi Jews used the motif in such a frequency that a new meaning was invested in it, transforming a neglected and peripheral idea to the center and the focus of the religious thought and actions. The old understanding of the porphyrion was as to a legal evidence to be used in a trial. The new meaning transformed it from a trial into the essence of a universal redemption: Redemption was no longer about coming back to Israel, conversion of all Gentails and peace, but but revenge and the destruction of EDOM.

When it comes to the Seder costume mentioned above, Yuval argues that this is its meaning, and that it predated 1096, that is it was not inspired by the Crusaders, although empowered afterwards.

Regarding etymology, Yuval just say a porphyrion is a red royal cloth, so it seems to me the connection you established is true, but I do not know for now. thanks, אורי • שיחה 17:33, 16 באפריל 2008 (IDT)

הבעיה העיקרית עם הידעת? הזה, שהוא מצוצמם למדי. כפי שאמרת כמה פעמים, יובל מניח, יובל מסיק וכו'. מה דעתם של חוקרים אחרים? מה הפרשנות המסורתית למנהג? דניאל צבי • שיחה 17:37, י"א בניסן ה'תשס"ח (16.04.08)

ציטוט מטעמי המנהגים: "ובשם האר"י ז"ל איתא שיש לשפוך עם הכוס בעצמו י' טיפין בי' מכות, וישפוך לתוך כוס שבור הרומז לקליפה הנקרא ארור... ליתן חלק לסטרא אחרא, והטעם כדי שלא יקטרג בליל זה ".

אחר כך הביא את דברי המרי"ל שהבאתי לעיל, וכתב : "הטעם - מכל אלו (המכות) יצילנו ויבואו על שונאינו, שהרי הכוסות הצלחה לישראל".

שוב לא מצאתי מקור לגלימה וכל הסיפור ההוא.

ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • י"א בניסן ה'תשס"ח • 17:41, 16 באפריל 2008 (IDT)

Indeed, I brought Yuval's argument, and i hoped you guys will help with the traditional interpretations. However, so far i did not see any contradiction - his argument is centered on the larger meaning which is not the focus here (and maybe it should be). However, I promised not to continue in English since it is not easily accessed by everyone, so I will stop and come back later. Thanks, אורי • שיחה 17:44, 16 באפריל 2008 (IDT)

כרגיל אני מגיע לדיון באיחור אופנתי. יש לי רק שתי הערות:

1) לשאלת דניאל צבי על מקור הפורפירון: ההתייחסות לפרופירון במקורות התלמודיים (נקרא גם "פורפורה") הוא לצמר הצבוע ארגמן ששימש בימי קדם לצבע מלכותי (וראו את צבע הגלימה בתמונה:Elizabeth II Coronation.jpg ובImage:Stefan Czarniecki2.jpg). למתעניינים בגלגולי חידוש השימוש בתכלת התכלת והארגמן במקדש (לפי גרסת עמותת "פתיל תכלת") הם שני חומרים דומים מאוד. לפי הסבר זה, פורפירון הוא "פשוט" שם של צבע (או אולי של צמר צבוע בצבע ארגמן) ולכן יהיה צורך לנסח מחדש את ההצעה כך שתאמר שהאדרת (שהחלה כצמר לבן) נצבעה בדמם של יהודים שנרצחו.

2) אצלי בבית משתמשים בכפית ולא באצבע ו"מזים" לקערה ולא על המפה הנקייה (אבל אולי זה מנהג איסטניסי חריג.

בברכת חג שמח, ‏DGtal‏ 00:19, 17 באפריל 2008 (IDT)

מה נסגר עם הקטע? חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ז בניסן ה'תשס"ח • 02:26, 22 באפריל 2008 (IDT)

אם זה היה תלוי בי, הייתי מוותר. בכל מקרה, צריך לנסח מחדש לאור ההערות. ‏DGtal‏ 13:19, 2 במאי 2008 (IDT)

יש מתנדבים בקהל? אנו צריכים סטוק של הידעת? לחגים. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ט"ו באייר ה'תשס"ח • 12:02, 20 במאי 2008 (IDT)

גם את זה אפשר להעביר ל"לא התקבלו". סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:40, 10 ביולי 2008 (IDT)

חזר מהתקועים לחידוש הדיון. חגי אדלר • שיחה • ל-111 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ד' בשבט ה'תשס"ט • 06:11, 29 בינואר 2009 (IST)

וגם מזה התייאשתי. חגי אדלר • שיחה • ל-106 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט"ו בשבט ה'תשס"ט • 01:25, 9 בפברואר 2009 (IST)

• בהתפרצות הווזוב ב-24 באוגוסט 79, התעופפו שברי סלעים נקבוביים וגז לגובה של מעל 28 ק"מ , עקב יציאתה של המגמה במהירות של כ-1,440 קמ"ש. בסופו של דבר, האנרגיה התרמית הכוללת שהשתחררה במהלך ההתפרצות עומדת על כ - 2*10¹⁸ ג'אולים, כלומר, פי 100 אלף ויותר מההפצצה האטומית בהירושימה. ים - דף השיחה 21:28, 21 בפברואר 2009 (IST)

אם כך, יש התפרצויות גדולות בכמה סדרי גודל. למשל הר טמבורה, שהיא החזקה ביותר אי פעם בהיסטוריה המתועדת. חגי אדלר • שיחה • ל-100 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ח בשבט ה'תשס"ט • 05:07, 22 בפברואר 2009 (IST)

אין תגובה. חגי אדלר • שיחה • ל-86 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט' באדר ה'תשס"ט • 04:41, 5 במרץ 2009 (IST)

• בהודו ישנם שני סוגים של מים מינרליים. הסוג ראשון מכיל מים מינרליים בלבד, שיובאו מאירופה, ואילו הסוג השני מכיל מים מינרליים אשר מעורבים עם מי ברז וזאת כדי להוזיל את עלותם. ים - דף השיחה 21:16, 21 בפברואר 2009 (IST)

מעניין מאד. האם יש מקור? זה מזכיר לי את מצבה הגרוע של מערכת המים באיסטנבול, דבר שאינו קשור כלל וכלל לעובדה שלראש העיר (דאז) יש חברה של מים מינרליים... ‏עמיחי 21:26, 21 בפברואר 2009 (IST)

נדמה לי ששמעתי את זה בתוכנית של שלמה ארצי ביום שישי... ים - דף השיחה 21:30, 21 בפברואר 2009 (IST)

אתה יכול להיות יותר מדויק ? זה נשמע לי תמוה למדי. כמעט כל התיירים בהודו שותים מים מינרליים ונמנעים ממי ברז. יתכן שעובדים עליהם ?Mikimik - שיחה 21:38, 21 בפברואר 2009 (IST)

לא הובאו סימוכין. חגי אדלר • שיחה • ל-86 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט' באדר ה'תשס"ט • 05:32, 5 במרץ 2009 (IST)

• רעיון לקטע "הידעת": על ההיפותזה ההומוסקסואלית מאחורי הסיפור המפורסם של הרשל גרינשפן, או על הסברה (הנתמכת במספר ראיות) שבכלל הגרמנים היו אלה שרצחו את פום-ראט (מאיר שוורץ, הגרמנים רצחו את פום-ראט והאשימו -את היהודים!) – סברות מעניינות למדי, על סיפור הזוי מעיקרו. אביעדוס • שיחה 01:55, 9 בפברואר 2009 (IST)

רעיונות יש מספיק... רוצים קטע. חגי אדלר • שיחה • ל-86 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט' באדר ה'תשס"ט • 10:14, 5 במרץ 2009 (IST)

וקטע אין. חגי אדלר • שיחה • ל-84 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט"ו באדר ה'תשס"ט • 22:32, 10 במרץ 2009 (IST)

• הידעתם? יצחק שדה היה דוגמן עירום ועירום חלקי. מי שתעד הוא הצלם אברהם סוסקין.

עכשיו צריך להוסיף עוד לזה. סקרלט • שיחה 23:14, 10 במרץ 2009 (IST)

והיכן כל הסימוכין? חגי אדלר • שיחה • ל-76 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ב באדר ה'תשס"ט • 23:38, 17 במרץ 2009 (IST)

בסכנת הסרה. חגי אדלר • שיחה • ל-73 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ב' בניסן ה'תשס"ט • 15:10, 27 במרץ 2009 (IDT)

הוסר. חגי אדלר • שיחה • ל-73 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ו' בניסן ה'תשס"ט • 10:12, 31 במרץ 2009 (IDT)

• שמואל דיין היה חבר כנסת עד הכנסת השלישית כולל ובכנסת הרביעית ישב כבר בנו, משה דיין (גיסו של עזר ויצמן), שנשאר חבר כנסת עד הכנסת העשירית, כולל וכאשר נפטר תפס את מקומו בן דודו יגאל הורביץ (אחיו של עמוס הדר). בהמשך הגיעה לכנסת גם בתו של משה דיין, יעל דיין. בן אחיו, עוזי דיין, ניסה, אך לא הצליח להתברג בכנסת. בברכה. ליש - שיחה 23:46, 26 במרץ 2009 (IST)

ליש, בין השורות רמזת כאן על עוד הידעת אפשרי (על הדבר הכי קרוב שיש לנו למשפחת אצולה), הקשרים שבין משפחות גפן דיין וויצמן. תומר א. - שיחה 07:47, 27 במרץ 2009 (IDT)

נגד כל השימוש במונח "ירושה" בהקשר של הכנסת נשמע חביב, אבל עובדתית הוא מופרך לחלוטין. בבחירות לכנסת מצביעים לרשימה סגורה של מועמדים המסודרים לפי סדר מספרי. אם הרשימה עוברת את אחוז החסימה, אז נכנסים לכנסת הראשונים ברשימה. אם מישהו מתפטר/נפטר/מושהה (אופציה חדשה יחסית)/נפסל לכהן (מבחירה לנשיא ועד כליאה) - הבא בתור ברשימה נכנס. אין לזה קשר לירושה. ‏DGtal‏ 15:01, 27 במרץ 2009 (IDT)

הפכתי והפכתי ולא מצאתי כאן את המילה ירושה. חגי אדלר • שיחה • ל-73 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ב' בניסן ה'תשס"ט • 15:09, 27 במרץ 2009 (IDT)

זה בכותרת. טבעת-זרם - שיחה 18:28, 28 במרץ 2009 (IDT)

לא, זה גם בטקסט: "כאשר נפטר ירש את מקומו בן דודו...". לא כזה נורא, לדעתי. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 19:25, 28 במרץ 2009 (IDT)

כבר לא... על זה עשינו עניין? חגי אדלר • שיחה • ל-73 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ד' בניסן ה'תשס"ט • 10:26, 29 במרץ 2009 (IDT)

יש כבר קטע הידעת על נושא זה. צריך עוד אחד? ‏עמיחי 10:31, 29 במרץ 2009 (IDT)

שאלה טובה. הם לא בדיוק אותו דבר. חגי אדלר • שיחה • ל-73 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ד' בניסן ה'תשס"ט • 10:33, 29 במרץ 2009 (IDT)

לדעתי הם מספיק דומים, אבל זה יותר טוב. תומר א. - שיחה 10:35, 29 במרץ 2009 (IDT)

אז לשלב? להחליף? לפתח? ‏עמיחי 10:36, 29 במרץ 2009 (IDT)

לדעתי להחליף. תומר א. - שיחה 10:38, 29 במרץ 2009 (IDT)

למה להחליף? ההוא כללי שמשפחת דיין מוזכרת בו, וזה רק עליה. חגי אדלר • שיחה • ל-73 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ה' בניסן ה'תשס"ט • 00:16, 30 במרץ 2009 (IDT)

אני לא סגור על מה לדעתי צריך לעשות עם זה, אבל שני הקטעים דומים מדי, אין מקום לשניהם. סתם עומר • שיחה 01:19, 30 במרץ 2009 (IDT)

הסרתי. חגי אדלר • שיחה • ל-73 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ו' בניסן ה'תשס"ט • 10:29, 31 במרץ 2009 (IDT)

• באוגוסט 1903 התקיימה בזכרון יעקב הכנסייה הארצישראלית, למרות השם הנוצרי היה זה כינוס יהודי וציוני למהדרין: נסיון ליצור פרלמנט לכלל הציבור היהודי בארץ ישראל. מנחם אוסישקין, מארגן הכנסייה התעקש שתהיה זכות הצבעה לנשים לבחור ולהבחר. זאת, כאשר זכות זו התקיימה עד אז במדינה אחת בלבד, רחוקה רחוקה מישראל - ניו זילנד. קמה סערה שתוארה על ידי אחד העיתונאים שנכח באירוע: "בהשמע ההצעה בדבר הנשים התחוללה סערה חזקה בקרב הנאספים, כמו לו רעשה הארץ תחתם, או לו בא צר ואויב פתאום." הצעתו של אוסישקין התקבלה ברוב, כנגד הצירים הדתיים אך ה"כנסייה" לא שבה להתכנס עוד. Ranbar - שיחה 23:52, 4 במרץ 2009 (IST)

גם לאגודת ישראל הייתה "הכנסייה הגדולה". זה היה לפני שהמציאו את המילה כנסייה כתרגום ל-church. ‏עמיחי 00:00, 5 במרץ 2009 (IST)

יש כאן פוטנציאל. נשמע טוב.yanshoof - שיחה 00:13, 5 במרץ 2009 (IST)

המילה כנסייה היתה די נפוצה - כך קראו גם לקונגרסים, וגם צורת הרבים של "בית כנסת" הייתה "בתי כנסיות". הפולמוס סביב זכות הבחירה לנשים לא היה מוגבל רק לכנסייה, ואספת הנבחרים כמעט שהתפרקה בגלל זה (הרב קוק, לדוגמא, היה מתנגד חריף לעניין). דניאל צבי • שיחה 19:32, י"א באדר ה'תשס"ט (7.03.09)

הפואנטה היא לא שהייתה התנגדות לזכות בחירה של נשים אלא אדרבא, שהיינו ה"פרלמנט" כמעט הראשון בעולם שהתיר לנשים לבחור ולהבחר! העניין עם "השם הנוצרי" הוא כדי להוסיף מעט פלפל, מדובר בקטע "הידעת" ולא בערך. Ranbar - שיחה 23:12, 17 במרץ 2009 (IST)

כדאי לציין שבתנועה הציונית הייתה זכות בחירה לנשים החל מן הקונגרס הציוני השני (1898) או השלישי (1899). יש מקורות שונים, ע"פ הערך פמיניזם - השלישי. דב ט. - שיחה 23:33, 17 במרץ 2009 (IST)

אמנם זכות ההצבעה לנשים התקיימה אז רק במדינת ניו זילנד, אבל היו גופים וארגונים נוספים בזמנו שאפשרו זכות זו לנשים. גם במדינת ויומינג בארה"ב הייתה לנשים זכות הצבעה. דניאל ב. 01:12, 21 במרץ 2009 (IST)

מהתגובות כאן אני חש שהקטע קצת מטעה. גם בתנועה הציונית הייתה כבר זכות הצבעה, גם בגופים אחרים, וההשוואה מול ניו זילנד לא במקום, כי הרי הכנסייה לא הייתה פרלמנט של מדינה. אם משווים תפוחים לתפוחים, מה הייחודיות? חגי אדלר • שיחה • ל-73 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ז' בניסן ה'תשס"ט • 04:37, 1 באפריל 2009 (IDT)

• קטע מעניין, שווה הידעת

לא בטוח עד כמה זה נכון, בדקתי את העניין עם הכוכבים ויש שם חמש קצוות אבל לגבי המנורה אני לא בטוח שווה בדיקה הציוני האחרון - שיחה 21:04, 29 במרץ 2009 (IDT)

זכורני איזה דיון על זה, אולי על ביה"כ טורו? בכל אופן, נסח קטע כדי שאפשר יהיה להתקדם. חגי אדלר • שיחה • ל-73 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ו' בניסן ה'תשס"ט • 10:16, 31 במרץ 2009 (IDT)

לא מתקדם. חגי אדלר • שיחה • ל-72 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט"ז בניסן ה'תשס"ט • 11:34, 10 באפריל 2009 (IDT)

• תחרות פיתוח הגוף היוקרתית "מר אולימפיה" שיזם היהודי ג'ו ווידר היא זו שהזניקה את את קריירת המשחק של ארנולד שוורצנגר שלימים עזרה לו להבחר כמושל קליפורניה. התחרות מתקיימת כל שנה מאז שנת 1965, תשעה מתוך שניים-עשר המנצחים זכו בתחרות יותר מפעם אחת. כמות הזכיות הגבוה ביותר בתחרות הוא שמונה, בשיא מחזיקים לי האני (1984-1991) ורוני קולמן (1998-2005) מיד אחריהם ארנולד שוורצנגר עם שבעה. כרגע מחזיק בתואר "מר אולימפיה" מפתח הגוף דקסטר ג'קסון. (זכייה בתחרות נחשבת להישג הגבוה ביותר שמפתח גוף יכול להשיג.)

בברכה הציוני האחרון - שיחה 20:33, 15 באפריל 2009 (IDT)

העובדה שהפופולריות של שוורצנגר החלה בתחרות זו די ידועה, והשאר לדעתי אינן עובדות מרגשות. תומר - שיחה 11:28, 16 באפריל 2009 (IDT)

זה לא כזה ידוע ועובדה שהערך (מר אולימפיה) לא היה קיים עד שכתבתי אותו. הציוני האחרון - שיחה 16:27, 16 באפריל 2009 (IDT)

לא משהו, וחלק גדול כבר נכלל בהידעת? שנכתב לאחרונה על ארנולד שוורצנגר. חגי אדלר • שיחה • ל-71 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ב' באייר ה'תשס"ט • 07:03, 26 באפריל 2009 (IDT)

• הידעת? GUID הוא תקן ליצירת שמות יחודיים לכל אובייקט בו נחפוץ. שם כזה מורכב מ-128 מספרים בבסיס בינארי שניתן לחשב אותם כפונקציה של הזמן בו נוצרו וגורמים נוספים. היתרון בשיטה זו הוא שאין צורך בגוף מרכזי שייצור ויחלק את השמות. אף על פי שלא ניתן להבטיח שלא יווצרו שני מזהים זהים, הסיכוי לכך שואף ל-0. לדוגמא, גם לאחר שניתן GUID לכל אחד מהכוכבים ביקום המוכר (שמספרם מוערך ב-$5X10^{22}$) עדיין ישארו לנו מספיק GUID-ים להשתמש בהם לכל מטרה מעשית.

אני מת מעייפות כך שאשמח אם מישהו יעבור על הדברים שוב ויראה אם לא טעיתי באי-דיוק בטרמינולוגיה מתמטית או פיסיקלית. תומר א. • ל-∞ מספרים ראשוניים אין עדיין ערך, קחו אחד. • שיחה • 17:11, 8 במרץ 2009 (IST)

אהמ אהמ, אין מספיק פלפל? תומר א. • ל-∞ מספרים ראשוניים אין עדיין ערך, קחו אחד. • שיחה • 22:01, 10 במרץ 2009 (IST)

יש לך סימוכין למספר הכוכבים? חגי אדלר • שיחה • ל-84 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט"ו באדר ה'תשס"ט • 22:33, 10 במרץ 2009 (IST)

אני לקחתי מויקיפדיה האנגלית, המקור שלהם הוא הBBC שנוקב במספר מעט שונה (אבל באותו סד"ג). תומר א. • ל-∞ מספרים ראשוניים אין עדיין ערך, קחו אחד. • שיחה • 22:39, 10 במרץ 2009 (IST)

לאור ההיענות המועטה אני מניח שה-הידעת? הזה לא ילך. תומר א. - שיחה 11:52, 15 במרץ 2009 (IST)

הבעיה היא שהקטע מניח/מצריך ידע קודם. אני למשל, לא הבנתי מילה, גם כשניסיתי ללמוד מהערכים המקושרים. לדוג': את הפתיח של הערך GUID כלל לא הבנתי. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 15:39, 15 במרץ 2009 (IST)

למניעת אי הבנה: אני לא שולל בדבריי את הקטע, אלא נראה לי שהידע והרקע שלי בנושאים המדוברים הוא כ"כ מועט (שואף לאפס... כבר אמרנו?...), כך שייתכן ואין כל פסול בקטע. כי כפי שאמרתי גם מהערכים עצמם, ללא התעמקות יתירה, לא מצאתי יד ורגל. כנראה שאני צריך ללמוד את כל הנושא מאפס, וכך גם משתתפים אחרים בדיוני הקטעים כאן, מה שמסביר את הסיבה לחוסר ההיענות. ככלל, חוסר היענות לא נראה לי כנובע מסיבה של שלילת הקוראים את הקטע. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 15:42, 15 במרץ 2009 (IST)

אני מסכים עם האיש והאגדה. תוכל להוריד אותו יותר על העם? אולי להסביר בקצרה מה זה ה=GUID הזה. חגי אדלר • שיחה • ל-76 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ד באדר ה'תשס"ט • 07:40, 20 במרץ 2009 (IST)

הידעת? GUID (Globally Unique IDentifier) או בעברית מזהה גלובלאלי ייחודי הוא שיטה ליצירת שמות יחודיים לכל דבר בו נחפוץ. שם כזה יהיה מורכב מ-128 ספרות המתקבלות מחישוב כלשהו של הזמן בו נוצר המזהה וגורמים נוספים. כל אחד יכול ליצור שם כזה בקלות וללא צורך בתיאום עם אחרים ועדיין הסיכוי ששני אנשים יצרו את אותו שם נמוך מאוד. לדוגמא, גם לאחר שניתן שם כזה לכל אחד מהכוכבים ביקום המוכר (שמספרם מוערך ב-$5X10^{22}$) עדיין ישארו לנו מספיק GUID-ים להשתמש בהם לכל מטרה מעשית. תומר א. - שיחה 13:47, 22 במרץ 2009 (IST)

ניסיתי, תנסו להסביר לי איזה חלקים אתם לא מבינים (האיש והאגדה, אשמח אם תוכל להרחיב לגבי איזה חלק מניח ידע מוקדם ומהו הידע המוקדם שהוא מניח - לי קשה לראות את זה כי כבר יש לי את הידע המוקדם). תומר א. - שיחה 13:47, 22 במרץ 2009 (IST)

טוב, זה לא הולך, אפשר מבחינתי להעביר לבית הקברות של הידעת? שלא הצליחו. תומר א. - שיחה 12:13, 25 באפריל 2009 (IDT)

קברתי... חגי אדלר • שיחה • ל-71 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ב' באייר ה'תשס"ט • 07:05, 26 באפריל 2009 (IDT)

שמואל יוסף עגנון

• הידעת? השלט "אין תנועה לכלי רכב, סופר במלאכתו!", מקדם את פניהם של הנהגים המבקשים לחצות בשעות הלילה ברחובו של בית עגנון בשכונת תלפיות בירושלים. את השלט הציבה העירייה ב14 בספטמבר 1959, בעקבות תלונות חוזרות ונשנות של הסופר ש"י עגנון, המתקשה להתרכז בשעת הכתיבה.

בברכה, ידיד נפש • שיחה 14:30, 12 באפריל 2009 (IDT)

להד"ם. כל מה שעשו זה לסגור את הכביש לתנועה, וכשראו שזה לא מעשי, הפכו אותו לחד-סטרי. השלט לא אסר דבר, אלא ביקש לשמור על השקט בלי להסביר למה [1], וכמובן שכיום אין במקום זכר לדבר. דניאל צבי • שיחה 00:10, ב' באייר ה'תשס"ט (26.04.09)

פרטים נוספים בספרו של מרדכי איש שלום "בסוד חוצבים ובונים", עמ' 388. דניאל צבי • שיחה 00:18, ב' באייר ה'תשס"ט (26.04.09)

אני חושב שיש לי משהו על זה בספרו האוטוביוגרפי של עמוס עוז. תומר א. - שיחה 06:28, 26 באפריל 2009 (IDT)

רק אמת דברנו. חגי אדלר • שיחה • ל-71 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ב' באייר ה'תשס"ט • 07:07, 26 באפריל 2009 (IDT)

• גופתו של האפיפיור פורמוסוס הוצאה מקברו תשעה חודשים לאחר מותו , בשנת 987 על מנת לעמוד ל"משפט" על הפרה של חוק הכנסייה.

הוא נמצא אשם והוצא להורג לאחר מותו.

שלחו לי את זה במייל לא יודע אם זה נכון. הציוני האחרון - שיחה 11:44, 16 באפריל 2009 (IDT)

עיין בערך פורמוסוס וגבש משם קטע קטע! יש אפילו תמונה. ‏עמיחי 15:24, 16 באפריל 2009 (IDT)

בשנת 897 הוצאה גופתו של האפיפיור פורמוסוס כדי לעמוד ל"משפט" באשמת הפרתו של חוק הכנסייה, כששימש כבישוף של רומא (האפיפיורות), וגם כבישוף של מחוז אחר. פורמוסוס שהוצא מקברו, נוקה והולבש בבגדי אפיפיור, הושב על כיסאו,נשפט על ידי האפיפיור סטפן השביעי ונמצא אשם. גזר הדין היה ביטול כל הצווים שהוצאו על-ידו. בגדי האפיפיור נקרעו מעל גופו ושלוש מאצבעותיו נכרתו. לאחר אירועים אלו הושלכה גופתו אל נהר הטיבר. כיום מפורסמת גופתו כאחת מגופות ה"משומרים". אלו הן גופות אשר למרות פגעי הזמן, נראה כי מעולם לא מתו ולא עברו שום תהליך ריקבון- גופות אשר הכנסייה מחשיבה כקדושות.

אחד המשפטים הביזאריים בהחלט, מומלץ ללחוץ על התמונה להגדלה. הציוני האחרון - שיחה 15:49, 16 באפריל 2009 (IDT)

רק עכשיו שמתי לב שיש על זה קטע הידעת? כבר. הציוני האחרון - שיחה 16:31, 16 באפריל 2009 (IDT)

• ב-2002, התראיין סטון בבאולינג לקולמביין, סרטו של הבמאי הדוקומנטרי, מייקל מור. בראיון, סיפר סטון על חוויותיו בתור ילד הגודל בפרבר קטן בקולורדו - חוויות אשר מתוכם צמחו הרוצחים בסרטו של מור. מיד אחרי הראיון הוצג בסרט סרטון הנפשה קצר על ההיסטוריה של אקדחים בארצות הברית, בסגנון ומראה הדומים ליצירתו של סטון, סאות' פארק.

אחרי צאת הסרט, הביע סטון זעם על מה שהוא כינה ניסיון של מור להטעות את הצופים בחושבם שהסרטון קשור אליו ואל פארקר בצורה כלשהי. לאמיתו של דבר, דחו סטון ופארקר הצעות של מור להפיק את הסרטון במקור. עם צאת סרטם של הצמד, "טים אמריקה: משטרת העולם", זכה סטון בנקמתו והציג את מייקל מור בסרט כמחבל מתאבד לא-יוצלח.

בברכה הציוני האחרון - שיחה 22:29, 16 באפריל 2009 (IDT)

הסיפור לא נשמע לי מלהיב מי-יודע-מה, כי אין בו משהו מיוחד ממש. זו לא הפעם הראשונה ולא האחרונה שמייצגים דעותיו או מעשיו של אדם באופן שלדעתו אינו נכון בסרטים. כמו כן, זאת בטח לא הפעם היחידה בה יוצרי סאות' פארק הגיבו באופן שכזה כלפי אדם זה או אחר (וגם לא הכי מעניינת - יש את הסיפור עם אייזק הייז, ויש את השימוש בפרצופה של ברברה סטרייסנד כאייקון "מבהיל" לפרק ליל כל הקדושים לאחר שזו העבירה עליהם ביקורת חריפה, שלא נדבר על הפרק בו היא הופכת לדינוזאור רובוטי שרוצה להשמיד את העולם). זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:07, 18 באפריל 2009 (IDT)

לא מתלהבים. חגי אדלר • שיחה • ל-71 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ב' באייר ה'תשס"ט • 07:11, 26 באפריל 2009 (IDT)

צריך לדעת לקבל החלטות נכונות

כאשר חברת IBM חיפשה מערכת הפעלה למחשב החדש שהמציאה (PC) היא פנתה לחברת Digital Research ששלטה בתחום זה באותה תקופה. מנכ"ל החברה גארי קילדל, סירב להיפגש עם נציגי IBM ושלח עובד מטעמו לפגישה. מה שלבסוף פוצץ את העסקה היה סירובו של עורך הדין של החברה לחתום מול IBM על חוזה NDA. כאשר IBM פנו חזרה לביל גייטס על מנת שיכתוב להם מערכת הפעלה הוא רכש את הזכויות על מערכת ההפעלה QDOS שפותחה על ידי Seattle Computers והפיץ אותה לאחר שינויים קלים כ-Ms-Dos תומר א. - שיחה 21:27, 29 במרץ 2009 (IDT)

חוץ מהערכים האדומים, לא ממש הצלחתי להבין מה העניין פה... סתם עומר • שיחה 01:20, 30 במרץ 2009 (IDT)

הוא עשה שרירים לIBM והפסיד את עסקת חיו (עסקה שגייטס לקח והפך למילארדר). תומר א. - שיחה 06:13, 30 במרץ 2009 (IDT)

באמת קצת לא מובן העניין... הציוני האחרון - שיחה 11:25, 16 באפריל 2009 (IDT)

טוב, זה לא הולך, אפשר מבחינתי להעביר לבית הקברות של הידעת? שלא הצליחו. תומר א. - שיחה 12:14, 25 באפריל 2009 (IDT)

ואריאציה אחרת לאותו קטע

בעולם המחשבים צריך לדעת לקבל החלטות נכונות. גארי קילדל סירב להיפגש עם נציגי חברת IBM ובכך הפסיד חוזה להפצה בלעדית של מערכת ההפעלה שלו על כל מחשבי IBM. מי שכן הסכים לקבל את הפרוייקט שעשה זאת באמצעות הקמת חברה חדשה מיקרוסופט. כאשר בשנת 1960 חיפשו במשרד ההגנה האמריקאי רשת תקשורת שתשרוד מתקפה גרעינית הם פנו לתאגיד RAND. אחד העובדים בתאגיד, פול באראן, המציא רשת עמידה ובעלת איכות גבוהה. הרעיון מצא חן בעיני פקידי משרד ההגנה אך כאשר הם ביקשו מחברת AT&T (תאגיד התקשורת היחיד בארה"ב באותה תקופה) לבנות אבטיפוס אמרו להם מהחברה כי הרעיון לא ניתן לביצוע. בשנת 1968 נבנתה על פי מודל זה רשת הARPANET שהפכה לימים לרשת האינטרנט. תומר א. - שיחה 21:27, 29 במרץ 2009 (IDT)

אני מעדיף את הוריאציה הזו. לא מבין מה לא בסדר בקטע, למעט הקישורים האדומים. אמיר - שיחה 02:23, 5 באפריל 2009 (IDT)

טוב, זה לא הולך, אפשר מבחינתי להעביר לבית הקברות של הידעת? שלא הצליחו. תומר א. - שיחה 12:14, 25 באפריל 2009 (IDT)

הלך פייפן. חגי אדלר • שיחה • ל-71 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ב' באייר ה'תשס"ט • 07:16, 26 באפריל 2009 (IDT)

• אני מזהיר מראש, יש כל כך הרבה דברים מופרכים לחלוטין בסיפור הזה עד שאני לא לגמרי סגור על איזה מהם להתמקד. כתוצאה, יש צורך בקיצוץ:

בשנת 1978 השחקנית הדרום קוריאנית צ'וי יון הי נחטפה לקוריאה הצפונית בעת ששהתה בהונג קונג. מטרת החטיפה הייתה לפתות את בעלה לשעבר, במאי הקולנוע הדרום קוריאני שין סנג-אוק למקום כדי לחוטפו גם כן. לאחר 5 שנים בשבי, הובא שין לפיונגיאנג הבירה, שם נודע לו לראשונה כי גם צ'וי במקום, והסיבה לחטיפה: קים ג'ונג איל, דאז בנו של דיקטטור הצפון קוריאני קים איל סונג, ביקש להעלות את קרנה של ארצו בעיני העולם בעזרת שיפור התדמית התרבותית שלה - וזאת על ידי יצירת תעשיית קולנוע. מאז ועד 1986 השניים נאלצו להפיק 7 סרטים עבור קוריאה הצפונית. המפורסם שבהם פולגאסרי - מעין גירסה לסרטי גודזילה היפניים. המפלצת המיתמרת הייתה אמורה להיות ביקורת על הקפיטליזם ודריסתו את הפרולטריון. בתקופת השבי השניים נישאו מחדש וניסו מספר פעמים לברוח, עד שלבסוף הצליחו בעת ששוביהם ליוו אותם לפגישת עסקים בווינה. צ'וי ושין ביקשו וקיבלו מקלט מדיני בארצות הברית, שם המשיכו לעסוק בקולנוע תחת שמות בדויים. רק ב-1998 יצא פולגאסרי לאקרנים בעידוד עיתונאים יפניים, שראו בו כאלטרנטיבה לגרסה ההוליוודית לגוזילה. העיתונאים טענו כי ניתן לראות בסרט כסאטירה על התנהגותו הדורסנית של קים ומפלגת השלטון מפלגת הפועלים של קוריאה.

וכן, אני רציני. אם יעבור אישור (וקיצוץ) אני מתנדב לכתוב עבור הקטע המופרך הזה את כל הערכים האדומים (מלבד מקלט מדיני - שמישהו שמבין יותר יכתוב; על המפלגה אני יכול לכתוב קצרמר לכל הפחות), כולל אלו מהם לקחתי המקורות: en:Shin Sang-ok, en:Choi Eun-hee ו-en:Pulgasari. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 01:16, 24 במרץ 2009 (IST)

אם זה נכון.... צריך למצוא איך לאשש את זה. נשמע טוב, בכל אופן. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 23:07, 24 במרץ 2009 (IST)

קטע אדיר. כרגע אני על מחשב בלי גופן בקוריאנית, אבל לפי הרומניזציה אני יכול לנחש שהשם של הגברת צריך לתותעק כ-"צ'ה אין חאי". סתם עומר • שיחה 23:29, 24 במרץ 2009 (IST)

תיקון, השם שלה צ"ל "צְ'הוּ‏וֵ אין חאי" (ch^hwe in x'i). סתם עומר • שיחה 14:00, 25 במרץ 2009 (IST)

נפלתי מהכיסא... והעולם שתק? חוץ מוויקי יש עוד סימוכין? חגי אדלר • שיחה • ל-73 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ב' בניסן ה'תשס"ט • 14:55, 27 במרץ 2009 (IDT)

רק תבחר: הגרדיאן, ניו יורק טיימס, בריטניקה... זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 16:58, 28 במרץ 2009 (IDT)

קטע אדיר. איתן • שיחה • בואו לתל אביב לפני שתל אביב תבוא אליכם! 23:04, 29 במרץ 2009 (IDT)

מישהו מתנדב לנסות ולהפיק מזה "הידעת?" קוהרנטי שיתאים למגבלות האורך שלנו? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 03:37, 4 באפריל 2009 (IDT)

נותן לזה עוד שבוע נוסף לפני שזה נקבר. חגי אדלר • שיחה • ל-71 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ב' באייר ה'תשס"ט • 07:12, 26 באפריל 2009 (IDT)

נקבר. חגי אדלר • שיחה • ל-71 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ז' באייר ה'תשס"ט • 17:04, 1 במאי 2009 (IDT)

ָ הידעת שהדרדעים, שהונהגו על ידי הרב יחיא קאפח ותלמידיו, דחו את תפיסת העולם הקבלית, שללו את עולמה של הקבלה המעשית הכולל קמיעות, לחשים ועוד - תחום שהיה מפותח יחסית ביהדות תימן. הדרדעים דגלו בתפיסת העולם הרציונלית של הרמב"ם ובשיטתו בענייני אמונות ודעות ובאופן בו שילב תורה ומדע. בברכה. ליש - שיחה 22:01, 31 במרץ 2009 (IDT)

ודאי שזה מעניין ולא כל כך ידוע, אבל בעצם מי שלוחץ על הלינק הראשון ומגיע לערך, קורא את הכל שם. זה מעין תמצית הערך, לא? חגי אדלר • שיחה • ל-71 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ב' באייר ה'תשס"ט • 07:36, 26 באפריל 2009 (IDT)

איפה הטוויסט? תומר א. - שיחה 08:41, 26 באפריל 2009 (IDT)

אין. חגי אדלר • שיחה • ל-71 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ז באייר ה'תשס"ט • 03:30, 11 במאי 2009 (IDT)

• קראתי פעם שבהקמת ארה"ב הייתה הצבעה על איזו שפה תשמש את המדינה החדשה, ואחת מהשפות המתמודדות הייתה שפת התנ"ך - עברית. שפה זו הפסידה בקול אחד לטובת השפה האנגלית.(קראתי את זה במאמר שאני נותן את מירב הסיכויים שהוא בדק את מה שהוא כתב, אבל אם מישהו יוכל למצוא את המקור - מה טוב.)--‏BigJon‏ • שיחה 12:55, 26 באפריל 2009 (IDT)

מעניין, שווה הידעת. על כל פנים נסח קטע שנוכל לחוות דעה. הציוני האחרון - שיחה 16:31, 26 באפריל 2009 (IDT)

קצת קשה לי להתנסח כעת, גם כנראה שאני עוזב את האזור לכמה שבועות, אשמח אם מישהו יעשה זאת בשבילי, אם לא אשתדל לפעול כשאחזור.--‏BigJon‏ • שיחה 16:55, 26 באפריל 2009 (IDT)

תספק מקור שנוכל להתקדם. הציוני האחרון - שיחה 09:42, 3 במאי 2009 (IDT)

נשכח. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ח באייר ה'תשס"ט • 22:36, 21 במאי 2009 (IDT)

• מתוך: פורטל:צה"ל/הידעת?/7

בראשית ימי מדינת ישראל נהג צה"ל לגייס פושעים למשימות מודיעין בארצות אויב, מתוך הנחה שתושייתם הפלילית תסייע להם במשימתם. בשני מקרים, של אברי אלעד שנחשד כי הסגיר לידי המצרים את רשת הסוכנים שהופעלה במסגרת מה שכונה העסק הביש ושל מרדכי קידר, שהורשע ברצח ושוד של סייען יהודי בעת ששהה בארגנטינה, נכשלה שיטה זו כישלון חרוץ.

בברכה הציוני האחרון - שיחה 09:52, 17 במאי 2009 (IDT)

קיים כבר. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ח באייר ה'תשס"ט • 22:41, 21 במאי 2009 (IDT)

• קטע שכתבתי לפורטל האינטרנט לפי הזנב הארוך:

גרף שמדגים את הזנב הארוך (מסומן בצהוב)

רוב הכנסותיו של אתר העסקים "אמזון" הן לא ממכירה של מספר מוגבל של להיטים כמו בחנויות המסורתיות אלא ממספר עצום של פריטים בעלי פופולריות נמוכה. חנות רגילה מכילה בדרך כלל עד 130,000 ספרים. רוב הכנסותיה של אמזון הן מספרים שלא נכללים ברשימת 130,000 הספרים הנמכרים ביותר.

הרעיון לאפשר קניית מיליוני מוצרים ללא חשיבות לדרישה בשוק, נקרא עקרון הזנב הארוך. זהו כינוי מקובל לתכונה ידועה של התפלגויות סטטיסטיות בהם ישנה אוכלוסייה מעטה עם הסתברות גבוהה ואוכלוסייה רבה עם הסתברות נמוכה, ש"מזדנבת". במקרים רבים, המשקל של ה"זנב" גדול מהמשקל של החלק הראשון. הביטוי הושאל מתחום הסטטיסטיקה על ידי כריס אנדרסן, עורך מגזין Wired לתאור תופעות כלכליות ותרבותיות הבאות לידי ביטוי במיוחד בערוצי שיווק מתקדמים כגון האינטרנט והטלוויזיה הדיגיטלית. אמיר - שיחה 06:03, 4 באפריל 2009 (IDT)

הרעיון נחמד אבל דורש עריכה רצינית. חגי אדלר • שיחה • ל-72 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט"ז בניסן ה'תשס"ט • 11:35, 10 באפריל 2009 (IDT)

הכותב נעלם. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ח באייר ה'תשס"ט • 22:42, 21 במאי 2009 (IDT)

• מארק צוקרברג ייסד את "הפייסבוק" ב-4 בפברואר 2004, כאשר היה סטודנט באוניברסיטת הארווארד (שמו של האתר שונה מ"הפייסבוק" ל"פייסבוק" ב-2005, לאחר ששם התחום "facebook.com" נקנה תמורת 200,000$). תחילה היה האתר מוגבל לסטודנטים של אוניברסיטת הארוורד בלבד, ובתוך כחודש בלבד מאז עלה האתר לרשת, יותר מחצי מהסטודנטים יצרו בו חשבון משתמש. מאוחר יותר התפשט הפייסבוק גם לאוניברסיטת סטנפורד, לקולומביה ולייל; ובתוך חודשיים (אפריל 2004) ל"ליגת הקיסוס" במלואה.

(ב-2 בספטמבר 2005 הפיץ צוקרברג את הפייסבוק גם לבתי הספר התיכוניים. קצת לפני נובמבר באותה שנה השימוש בפייסבוק נפוץ עד לאוניברסיטאות הקטנות ביותר ולבתי הספר היסודיים. בין המדינות המשתתפות היו: ארצות הברית, קנדה, אירלנד, 21 אוניברסיטאות בבריטניה (כולל אוניברסיטת ITESM, אוניברסיטה בכירה ביותר במדינה), במקסיקו השתתפה במיזם אוניברסיטת פוארטו ריקו, וכל האוניברסיטאות המצויות באיי הבתולה. ב-11 בדצמבר 2005 הצטרפו גם אוניברסיטאות מאוסטרליה ומניו זילנד לפייסבוק והפכו את מספר האוניברסיטאות המשתתפות בפייסבוק ל-2,000 ואת מספר בתי הספר המשתתפים בפייסבוק ליותר מ-25,000.)

רשת הפייסבוק נפתחה לכלל הציבור הרחב רק ב-11 בספטמבר 2006, עם דרישה מינימלית של כתובת דואר אלקטרוני וגיל מינימלי של שלוש עשרה שנים.

הציוני האחרון - שיחה 14:29, 24 באפריל 2009 (IDT)

זה ערך, או הידעת? חגי אדלר • שיחה • ל-71 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ב' באייר ה'תשס"ט • 07:05, 26 באפריל 2009 (IDT)

אני לא יודע עד כמה זה ידוע שזה התחיל בתור אתר לסטודנטים באוניברסיטה בארה"ב ולא יודע אם שווה לערוך מזה קטע הידעת. הציוני האחרון - שיחה 16:20, 26 באפריל 2009 (IDT)

ניסיון שני:

הרשת החברתית פייסבוק הוקמה על ידי היהודי מארק צוקרברג כאשר היה סטודנט באוניברסיטת הארווארד, תחילה היה האתר מוגבל לסטודנטים של האוניברסיטה בלבד, ובתוך כחודש מאז עלייתו לרשת, למעלה ממחצית הסטודנטים יצרו חשבון משתמש. מאוחר יותר התפשט הפייסבוק גם לאוניברסיטת סטנפורד, לקולומביה ולייל; ובתוך חודשיים ל"ליגת הקיסוס" במלואה. ב-24 באוקטובר 2007 הודיעה מיקרוסופט כי רכשה 1.6% מהמניות של פייסבוק תמורת 246 מיליון דולר, מה שמשקף לחברה שווי שוק של כ-15.4 מיליארד דולר, משמע, כ-450 דולר למשתמש, על פי מספר המשתמשים בעת הרכישה. כיום האתר כולל למעלה מ-140 מיליון משתמשים פעילים. הציוני האחרון - שיחה 22:50, 2 במאי 2009 (IDT)

מוכר מאוד, דיברו על כך הרבה בשנה האחרונה. AMIRBL25 - שיחה 22:55, 3 במאי 2009 (IDT)

זה לא מוכר לכולם.. הציוני האחרון - שיחה 22:05, 4 במאי 2009 (IDT)

נכון, אבל זה עדיין מוכר מאוד. אני חושד שיותר מדי אנשים יענו על ה"הידעת?" הזה בתשובה "כן, ידעתי." וזה מאבד מהפואנטה. מה גם שיש יותר מדי מספרים ויש צורך לעדכן עם התרחבות האתר (הפנומנלית - הנה משהו לכתוב עליו - להבנתי קצב הצמיחה גדול יותר מהיכולת שלהם להקים תשתית שתקיים אותו והם עדיין בהפסדים, אבל צריך לבדוק את זה יותר לעומק ולחפש מקורות). זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:46, 4 במאי 2009 (IDT)

הכל קיים בערך. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ח באייר ה'תשס"ט • 22:45, 21 במאי 2009 (IDT)

• בפורטל:יהדות/הידעת?/38

אפשר להוסיף עוד פרטים כגון:

א. מתי פרשיות נצבים וילך מחוברות (כשחל ראש-השנה או יוה"כ בשבת).

ב. כשמטות-מסעי מחוברים הם נהפכים לפרשה הארוכה ביותר (244 פסוקים).

גם חסר בכלל על רעיון החיבור של הפרשיות שקיים כזה דבר ומדוע.--77.125.146.223 12:07, 26 באפריל 2009 (IDT)

לא ערוך. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ח באייר ה'תשס"ט • 22:48, 21 במאי 2009 (IDT)

• אין לי ממש ניסוח אבל צריך קטע על זה שראשי התיבות רש"י לא מייצגות "רבי שלמה יצחקי" אלא "רבינו שיחיה". סתם עומר • שיחה 00:58, 22 במרץ 2009 (IST)

גם אני שמעתי את זה בהרצאה בזמן לימודי. האם יש סימוכין כתובים? ‏עמיחי 01:15, 22 במרץ 2009 (IST)

אני לא מאמין שזה נכון. הוכחה: אלו שהנחילו לנו את הכינוי הזה היו בעלי התוספות, שהועלו על הכתב לאחר פטירתו של רש"י. ברי"א • שיחה • ב' בניסן ה'תשס"ט • 08:46, 27 במרץ 2009 (IDT)

ראשי תיבות לשמות גדולי ישראל הינה דבר מקובל עוד מתקופת הגאונים ויש הסוברים שאפילו הכינוי ריש לקיש לאמורא רבי שמעון בן לקיש, נובע מהר"ת ר"ש לקיש. הדבר נבע בעיקר מהרצון לחסוך בהוצאות הכתיבה והדפוס וגם כדרך קלה לכתיבה מהירה בפועל. (בדיוק כשם שהכינוי י"י לשם הויה נובע מראשי וסופי התיבות של שילוב הוי"ה ואדנות) קשה להאמין שרש"י יהיה יוצא דופן מכל שאר בני זמנו שראשי התיבות של שמם נחקקו כשמם המקובל. בברכה, יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • ב' בניסן ה'תשס"ט • 09:57, 27 במרץ 2009 (IDT)

גם לי נראה שהדבר לא נכון. אגב: מקובל לפענח כאות של כבוד את הר"ת כ"רבן של ישראל", כתואר נדיר לרש"י שבפירושיו העניק שער לכל לומד תורה, וכך הוא בעצם רבם של כל ישראל. אולי על זה אפשר לכתוב "הידעת?". הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 13:34, 27 במרץ 2009 (IDT)

הנה נסיון:

ראשי התיבות רש"י מקובל כראשי המילים "רבינו שלמה יצחקי" שהיה גדול פרשני המקרא והתלמוד בכל הזמנים. יש טענה האומרת שפיענוח נפוץ זה אינו המקורי, וראשי התיבות הן "רבינו שיחיה", ככינוי של תלמידי רש"י לרבם. פיענוח מליצי שונה של ראשי התיבות הוא "רבן של ישראל", כתואר של כבוד לרבי שלמה יצחקי, שבפירושיו הוא נהפך לרבם ומורם של כל לומד תורה.

צריך רק למצוא באמת סימוכין לכך שהטענה על "רבינו שיחיה" מופרכת, ולהוסיף זאת לקטע. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 13:41, 27 במרץ 2009 (IDT)

איש האם כל "הידעת" הוא אגדה?! - צריך למצוא סימוכין שהטענה היא נכונה ולא סימוכין להפרחתה. רבן של ישראל הוא ביאור מליצי מאוחר יותר של הר"ת. עוד מעט נצטרך גם סימוכין שר' יוסף בכור שור הוא הר"י מאורלינש וגר אכן באורליאן, וסימוכין לכך שלרא"ש קראו רבנו אשר ולא כונה כך כי היה ראש בני ישראל. נו באמת חבר'ה בגלל הכבוד שאני רוחש לכם, אני מצפה מכם ליותר. יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • ב' בניסן ה'תשס"ט • 14:18, 27 במרץ 2009 (IDT)

לא יודע, עומר כתב בודאות שטיעון זה נכון. בכל מקרה, התכוונתי שכדי לכתוב את המשפט "טענה זו אינה נכונה", צריך סימוכין. הקטע כפי שהוא כעת, אכן לא דורש שום סימוכין. לגבי "רבן של ישראל" כתבתי במפורש שהפיענוח הוא "מליצי" בלבד. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 16:47, 29 במרץ 2009 (IDT)

אגדה נהדרת ואנושית, עומר יקירינו טען שזכור לו משהו בנידון, חובת ההוכחה עדיין חלה עליווכדי לכתוב שיש ממש בטענה (מלבד איזו השערה חסרת ביסוס של היסטוריון מזדקן בהרצאה בבית ליסין על השימוש בראשי תיבות ביהדות). כמי שעסק רבות סביב רש"י חייו ופועלו, לא זכורה לי אמירה כזו (לגבי רבינו שיחיה). אגב אם יש לך את ספרו של רפאל הלפרין על רש"י או אולי אפילו אנציקלופדיה לבית ישראל (אין לי את שניהם תחת ידי), חפש בבקשה סימוכין וממצאים לענין זה. בברכה ובידידות נאמנה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ד' בניסן ה'תשס"ט • 17:59, 29 במרץ 2009 (IDT)

זה נכון במאה אחוז. יש כתבי יד שבהם מופיע "רבינו שיחיה". תכל'ס, אני לא ראיתי אותם, את האנקדוטה הזו אמר לי אחד מצוות הישיבה (המחקר שבהם) שראה את כתבי היד. שימו לב שצורת רה"ת רבי בן אב+י נפוצה בעדות המזרח, לדוגמה רבי יצחק אלפסי, ורש"י צרפתי. סתם עומר • שיחה 18:25, 29 במרץ 2009 (IDT)

עומר יקירי, רבי יצחק אל-פסי כלומר מן העיר פאס שבמרוקו, מה בין זה לבין שם האב. ואם הצוות המחקרי של מעלה גלבוע מצא כתבי יד שטרם ראו אור, זו כבר ראיה מבחינתי! - הייתי שמח אם ניתן לשמוע או יותר נכון לקרוא על כך קצת יותר, כי זה ממש מסקרן. (אגב תעבור רגע על בינה מלאכותית כאן מעלינו וחווה דעתך). בתודה ובברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ה' בניסן ה'תשס"ט • 18:34, 29 במרץ 2009 (IDT)

אבקש לקבל פרטים על כתב היד המדובר (או צילום שלו). ברי"א • שיחה • ה' בניסן ה'תשס"ט • 20:18, 29 במרץ 2009 (IDT)

יש מעט מאוד כתבי יד עבריים מתקופתו של רש"י, כך שקשה לי להאמין שיש כתב יד בו יש ברכת חיים הנוגעת לרש"י. יתר על כן, התוס' מציינים בדרך כלל את דברי רש"י במינוח פ"ה = פירש הקונטרס (רש"י כנראה הפיץ את פרושו בקונטרסים לא חתומים), והשימוש בר"ת רש"י נפוץ יותר בין הפרשנים הספרדיים. ‏DGtal‏ 00:10, 30 במרץ 2009 (IDT)

אני לא יודע, אני רק מעביר מה שאמרו לי. הבעיה האמיתי שלנו היא שעכשיו בין הזמנים, ויותר מזה, עזבתי את הישיבה ואני מתגייס ביום רביעי... בתחילת הזמן אלך לאיזו שבת בישיבה בכל מקרה, ואז אוכל לברר. סתם עומר • שיחה 00:53, 30 במרץ 2009 (IDT)

אני חושש שההידעת? הזה לא ממש ילהיב, בגלל שלדעתי רוב הקוראים כלל לא מכירים את הפירוש הנפוץ לראשי התיבות רש"י. דניאל ב. 19:29, 12 במאי 2009 (IDT)

נעדר סימוכין. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ח באייר ה'תשס"ט • 06:13, 22 במאי 2009 (IDT)

• אפשר לכתוב הידעת על ג'ון דרייפרJohn Draper, המכונה קפטן קרנץ', בנוגע לתגלית הפריקינג שלו. (מופיעה בערך על פריקינג, ומצוינת בסרט "שודדי עמק הסיליקון") 85.65.8.167 22:48, 25 במאי 2009 (IDT)

אפשר, אבל אף אחד לא כתב. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ח' בסיוון ה'תשס"ט • 12:49, 31 במאי 2009 (IDT)

• הכרזת מלחמה היא הכרזה פורמלית של ממשלה, שבה היא מודיעה על קיומו של מצב מלחמה בינה ובין מדינה אחרת, חלק מהכרזות המלחמה תקפות עד היום כך למשל שורר מצב מלחמה בין ישראל ובין סוריה ולבנון מאז מלחמת יום הכיפורים זאת ועוד מכיוון שסירבה לחתום על הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות עיראק נמצאת, רשמית, במלחמה עם ישראל.

אפשר להוסיף גם את הנתונים הבאים:

בין קוריאה הצפונית לקוריאה הדרומית שורר מצב מלחמה מאז מלחמת קוריאה.

ארמניה ואזרבייג'ן נמצאות במלחמה בגלל חוסר היכולת להגיע להסדר קבע בעניין נגורנו קרבאך.

הולנד ופורטוגל מעולם לא חתמו על הסכם שלום מאז העימות הצבאי שהתקיים בשנת 1567.

יש ספק באשר לקיומו של מצב מלחמה בין יפן לבין רוסיה, בעקבות הכרזת מלחמה של ברית המועצות על יפן בשנת 1945.

בברכה הציוני האחרון - שיחה 20:05, 15 באפריל 2009 (IDT)

יש הערות? הציוני האחרון - שיחה 21:35, 11 במאי 2009 (IDT)

חסרה פואנטה. חגי אדלר • שיחה • ל-71 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ו באייר ה'תשס"ט • 08:51, 20 במאי 2009 (IDT)

דווקא נראה שלי שאפשר לעשות הידעת? מיפן ורוסיה, הערך ההוא שרבנו עליו (לא זוכר איך קוראים לו) ואולי אפשר להכניס גם מדינות לכאורה כמו נסיכות סילנד. תומר א. - שיחה 08:56, 20 במאי 2009 (IDT)

כבר ידוע. אפשר היה לכתוב את זה כערך מומלץ אם זה היה ערך מומלץ. Aghnon • פורטל ספרד • חדש! בירות נפות! 09:07, 20 במאי 2009 (IDT)

אני לא חושב שהרבה מודעים לכך שישראל נמצאת (רשמית) במלחמה עם 3 מדינות עוינות.. הציוני האחרון - שיחה 00:31, 21 במאי 2009 (IDT)

אולי לא מודעים, אבל רובנו יודעים. Aghnon • פורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 01:22, 21 במאי 2009 (IDT)

לא צמח פה כלום. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ח' בסיוון ה'תשס"ט • 12:51, 31 במאי 2009 (IDT)

• "הידעת" חדש שהוספתי לפורטל:בלשנות, ואולי מתאים גם לכאן

מדע בדיוני הוא ז'אנר ספרותי המשלב בין פנטזיה שפותחה לאפיקים דמיוניים, לבין חוקים מדעיים או מציאות היסטורית קיימת.

אחת הטעויות הנפוצות באשר למדע הבדיוני, בעקבות שמו, היא שמדובר בז'אנר המשוייך לקטגוריה מדעית או טכנולוגית, ומהווה כלי סיפרותי לחיזוי העתיד. הנחה זו אינה נכונה: מדע בדיוני אינו "מדע", ואף אינו כלי לחיזוי העתיד. הוא עוסק הן בהתפתחויות עתידיות אפשריות והן באלו שאינן אפשריות; היתכנותו של העולם המתואר ביצירת מדע בדיוני אינה רלוונטית כלל, בדיוק כמקובל לגבי כל יצירת ספרות או אמנות אחרת.

מדע בדיוני, למרות שמו, אינו מחוייב כלל לדיוק מדעי, אין בו הסתמכות על מחקר מדעי והוא אינו נמדד לפי קנה מידה זה. ייתכן שאי הבהירות אצל דוברי השפה העברית נובעת, בין השאר, מתרגום לא מדוייק של המושג. שם הז'אנר באנגלית הוא Science fiction שתרגומו המדויק הוא בדיון מדעי, ולא מדע בדיוני.‏

דעתכם? ‏Danny-w‏ 09:55, 21 במאי 2009 (IDT)

ההסבר הזה חשוב בערך על מדע בדיוני אבל לא ממש ברור לי מה ה"הידעת?" פה. דניאל ב. 20:27, 21 במאי 2009 (IDT)

מצטרף לדניאל, חסרה פואנטה. הציוני האחרון - שיחה 22:47, 21 במאי 2009 (IDT)

במחשבה שניה - גם אני (כמעלה ההצעה) מסכים שאין בזה מספיק פלפל/פואנטה. דני. ‏Danny-w‏ 10:27, 22 במאי 2009 (IDT)

• גיאורג וילהלם פרידריך הגל ניסח את התיאוריה הפילוסופית לפיה ההיסטוריה של העולם מושפעת על ידי "הרוח של העולם", הגייסט. יש פרשנויות רבות למשמעות המושג, אך ההסבר המקובל הוא כי לעולם יש מעין נשמה קולקטיבית המעוניינת להוביל את האנושות קדימה. המטרה הסופית של היישות היא שיכירו בקיומה ובעובדה שכל קורות העולם נגרמות בהשפעתה. יש פילוסופים המעוררים את העובדה כי התיאוריה אומרת, למעשה, כי הגל עצמו הוא תכלית הבריאה, אם כי הם בספק אם הוא היה מודע למשמעות הזאת.

מובא בספר "הפילוסופים הגדולים", מאת בריאן מגי, סדרת ראיונות עם פילוסופים בני זמננו על פילוסופים נודעים בעבר. לא זוכר מיהו המרואיין בפרק על הגל. כוזרי - שיחה 23:07, 18 במאי 2009 (IDT)

אין תגובות זמן רב. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ז בסיוון ה'תשס"ט • 23:59, 8 ביוני 2009 (IDT)

• קהילה מעניינת ביותר שבטח לא מוכרת לרוב הציבור, אשמח אם מישהו יוכל להכין מזה הידעת - לי אישית לא יהיה הרבה זמן פנוי בשבוע(ות?) הקרוב. הציוני האחרון - שיחה 22:06, 11 במאי 2009 (IDT)

החכמתי מקריאת הערך. צריך משהו פלפלי ל"הידעת". יש פוטנציאל. ‏עמיחי 17:34, 12 במאי 2009 (IDT)

לא התרומם. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ז בסיוון ה'תשס"ט • 00:08, 9 ביוני 2009 (IDT)

• אגדה אורבנית מאשימה את הסדרה הפופולרית משנות ה-80 , "דרדסים", במספר רב של מוטיבים אנטישמיים. לפי האשמה זאת, גרגמל החמדן, שעוסק בכשפים, בעל האף הגדול והשיער השחור, למעשה משקף את הסטראוטיפ האנטישמי של היהודי, אשר מנסה להשתלט על הדרדסים, הגויים לכאורה שאינם מזיקים לאף אחד. וכמו כן, חתחתול בגרסה האנגלית נקרא Azrael (עזראל). נוספת לכך העובדה שהפיכתה של דרדסית ממרושעת לטובת לב, מלווה בשינוי צבע שערה השחור ה"יהודי" לשער בלונדיני "ארי". בנוסף, כלל הדרדסים חובשים על ראשם מצנפות, הדומות למצנפות של הקו קלוקס קלאן.

בברכה הציוני האחרון - שיחה 17:08, 2 ביוני 2009 (IDT)

עכשיו אני מבין למה בחיפה, בתל אביב וברחובות של שנות השמונים, נהגו לקרוא לי דרדדוס! וכמו הבדיחה הטפילה בת אותה התקופה: "מה זה קטן, כחול, עם שיני זהב? - דרדשוילי!" ולעצם העניין; מה הסימוכין? בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י' בסיוון ה'תשס"ט • 17:21, 2 ביוני 2009 (IDT)

חח, שמעתי על זה מחבר שלי בדקתי בויקי וואלה מתברר שזה נכון, סימוכין למה? לאף הגדול? לעזראל? למצנפות? תראה את הסדרה... (חיפוש בגוגל מביא כמה תוצאות פה).הציוני האחרון - שיחה 17:46, 2 ביוני 2009 (IDT)

לגבי האשמות ראה בעכבר העיר, ועוד ציטוט מוואלה: "הדרדסים. מדובר אולי בסדרת האנימציה הכי אנטישמית שיצאה אי פעם על המסך הקטן". הציוני האחרון - שיחה 17:53, 2 ביוני 2009 (IDT)

אגדה אורבנית. בואו לא נעשה מעצמנו צחוק ונציג את זה בתור עובדה. תומר א. - שיחה 18:24, 2 ביוני 2009 (IDT)

אפשר להציג את זה כאגדה אורבנית. אמיר. כבר ביקרת היום בפורטל להט"ב ?! 18:28, 2 ביוני 2009 (IDT)

אתה מוזמן לשנות כאוות נפשך. הציוני האחרון - שיחה 20:16, 2 ביוני 2009 (IDT)

אפשר, בגיבוי אסמכתאות רציניות. אביעדוס • שיחה 18:28, 2 ביוני 2009 (IDT)

לדעתי כבר דנו פעם בקטע כזה, שכלל גם את ההאשמות בקומוניזם ושובניסטיות. דניאל ב. 18:35, 2 ביוני 2009 (IDT)

אני מאמין שנוכל להפוך את הידעת? הזה לנייטרלי יותר. Aghnon • פורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 18:41, 2 ביוני 2009 (IDT)

אפשר לשנות את המשפט: "הואשמה במספר רב של מוטיבים אנטישמייים" ל-"אגדה אורבנית מאשימה את הסדרה במספר רב של מוטיבים אנטישמיים". הציוני האחרון - שיחה 18:43, 2 ביוני 2009 (IDT)

יש צורך לשנות יותר מזה, שלא נוטה לשני כיוונים. Aghnon • פורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 19:19, 2 ביוני 2009 (IDT)

אתה מוזמן לערוך כאוות נפשך.. הציוני האחרון - שיחה 21:31, 2 ביוני 2009 (IDT)

חבר'ה לאן נסחפתם? ביקשתי סימוכין לטענות, (אולי התסריטאי, הכותב הבמאי וכו' והפכנו הידעת מעניין לאגדה אורבנית??!! צריכים סימוכין לכאן או לכאן. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"א בסיוון ה'תשס"ט • 23:13, 2 ביוני 2009 (IDT)

אכן, לאן נסחפתם. המבלי אין אנטישמיות אמיתית בעולם שאתם מחפשים מוטיבים אנטישמיים היכן שאינם? שנילי • שיחה 23:15, 2 ביוני 2009 (IDT)

אני לא יודע אם יש סימוכין ואם זה אמיתי, אבל מה שבדוק שזה רץ ברשת וככה אנשים יודעים המעורפל שהם שמעו ממישהו ששמע ממישהו... גם אם אין סימוכין אפשר להשאיר את זה כאגדה אורבנית. (ציטוט מכתב ב- Ynet שמדגים את השמועות שרצות "כשמי שמאיים עליהם הוא היהודי בעל האף הנשרי – הלו הוא 'גרגמל', שזכה למשפט הנצחי: 'אני שונא דרדסים'.מקור " וגם בסתם תגובות ברשת).הציוני האחרון - שיחה 00:00, 3 ביוני 2009 (IDT)

אכן. אני מכיר את זה מלפני עשור לכל הפחות. אביעדוס • שיחה 00:39, 3 ביוני 2009 (IDT)

עיינו להשוואה בהידעת על שאלתיאל קוואק. ‏עמיחי 21:57, 3 ביוני 2009 (IDT)

-
האנטישמיות בסדרת "הדרדסים" היא כאין וכאפס לעומת האנטישמיות בסיפור פינוקיו. אזכור אפו המתארך של פינוקיו (יהודי?), המתארך בעיקר כשהוא משקר (יהודי?), ואזכורם של הרמאים הצעירים שמשון (השועל) ויובב (החתול), המשקרים, פוגעים בזולת וגונבים כסף (יהודים?) מהגויים התמימים...

אני כמובן ציני. בהיעדר הוכחות, הדרדסים היא לא סדרה אנטישמית כשם שפינוקיו היא לא. אבל אני מודה שחייכתי כשקראתי. :-) דני. ‏Danny-w‏ 02:32, 5 ביוני 2009 (IDT)

במה שונה הידעת הזה מהידעת על שאלתיאל קוואק שהתקבל? הציוני האחרון - שיחה 13:35, 5 ביוני 2009 (IDT)

הוא אינו שונה, שניהם "מחקר מקורי" ודעתי אינה נוחה גם מהידעת ההוא. תומר א. - שיחה 14:03, 5 ביוני 2009 (IDT)

ברגע שהדרדרנו לקטגוריה של אגדות אורבניות, "הידעת" הזה הוא כאין וכאפס בהשוואה למתחרים. אם כבר, הייתי משכלל את הז'אנר והולך על משהו כמו "הידעת שבמנה פלאפל ממוצעת יש ארסן במינון שדי בו להרוג פיל בוגר? גם אנחנו לא". עוזי ו. - שיחה 13:58, 5 ביוני 2009 (IDT)

אה, אבל זה מצחיק/מטריד רק אם תצליח להוכיח את זה בקונטקסט. למען האמת, בעקבות גיגול קל עושה רושם שהאגדה האורבנית הזו נפוצה למדי ברחבי האינטרנט, ולא רק בעברית. ראו למשל כאן: Smurf Conspiracy. אביעדוס • שיחה 14:40, 5 ביוני 2009 (IDT)

זה בגלל שאנו שולטים בתקשורת, אלא מה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:21, 5 ביוני 2009 (IDT)

ואולי כדי להדגיש עד כמה האגדה הזו ניזונה מפרשנויות אישיות ולאו דווקא מעובדות - שמו המקורי של חתחתול (עזראל) נגזר משמו של מלאך המוות המוסלמי - en:Azrael. גם טרי פראצ'ט השתמש בשם במסגרת איש הקציר. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:20, 5 ביוני 2009 (IDT)

הוא לא רק מלאך באסלאם, אלא גם ביהדות (ויש לי תחושה שכרונולוגית היה יהודי לפני שהיה מוסלמי). אביעדוס • שיחה 22:01, 5 ביוני 2009 (IDT)

לא יודע למה, אבל גם לי יש תחושה כזו הציוני האחרון • שיחה •אני גאה להיות יהודי! (לכל הדעות)• י"ז בסיוון ה'תשס"ט • 19:39, 9 ביוני 2009 (IDT)

קונצנזוס כבר לא יהיה פה... חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ח בסיוון ה'תשס"ט • 04:35, 10 ביוני 2009 (IDT)

• בני שבט היאקירמא החיים על שטח נרחב באמריקה הצפונית ידועים בפולחני הגוף הטקסיים שלהם. בכל בית של בני השבט מצוי מקדש מיוחד ולעיתים כמה מקדשים, דבר המעיד על מעמד חברתי וכלכלי גבוה. בולטים במיוחד הם פולחני הפה היומיים שכוללים הכנסה לפה של אוסף שערות קטן יחד עם חומרים מורכבים נוספים. מספר פעמים בשנה מבצעים בני השבט פולחן פה מזוכיסטי המבוצע על ידי "איש הפה הקדוש" המחדיר לפיהם אביזרים חדים ופוצע את שיניהם. טקסים מזוכיסטים נוספים הם פציעה יום יומית של פני הגברים במכשיר חד ואפיית ראשיהן של נשים בתנור. כשבני השבט חשים ברע הם נוהגים ללכת לכוהנים מיוחדים המבצעים בהם טקסים מיוחדים תוך כדי התעלמות מצנעת הפרט והחדרת אביזרים לגופם, דבר שלעיתים מביא למותם.

מבוסס על הערך יאקירמא, בהשראת תבנית:הידעת? 1 באפריל - סדרה 1, מיועד להופיע באחד באפריל. כמובן שיש מה לשפר. דניאל ב. 18:51, 21 באפריל 2009 (IDT)

חביב מאד. ‏עמיחי 19:37, 21 באפריל 2009 (IDT)

מאוד חביב, הייתי רק מוותר על המילה מאגיים ב[[משחת שיניים|חומרים מאגיים מסוימים]] תומר א. - שיחה 19:59, 21 באפריל 2009 (IDT)

שיניתי. יש בעיה שהערך שירותים אצלנו מפנה לבית שימוש (toilet) במקום לעסוק בחדר עצמו (bathroom). דניאל ב. 20:26, 21 באפריל 2009 (IDT)

מגניב, אין ספק שוויקיפדיה מוסיפה ממד חדש למהתלה הזו. כדאי להכחיל את מייבש שיער. ברק שושני - שיחה 20:30, 21 באפריל 2009 (IDT)

אני היחיד שיש לו בעיה עם טקסטים מעוררי צמרמורות בעמוד הראשי, אותם אני נאלץ לכפות על עצמי לקרוא עד הסוף כדי להביע דעה במקום לסגור את הטאב תוך כדי צריחת "אאייי, אאוץ', ברררר..."? זו לא בדיוק התגובה אותה הייתי רוצה לשמוע מאדם שנכנס לעמוד הראשי שלנו. אי אפשר משהו עם קצת פחות דברים פולשניים? זהר מחוץ לחשבון 11:12, 26 באפריל 2009 (IDT)

אני נוטה להסכים עם זהר. הקטע מעורר אי נוחות קלה. ‏Danny-w‏ 12:28, 26 באפריל 2009 (IDT)

גם אני מסכים. בתור בן למורה למדעי החברה אני שמעתי על זה לא פעם ולא פעמיים, אבל אני מאוד חושש שמי שלא מכיר יראה בזה בדיחה סרת טעם ביותר. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:33, 26 באפריל 2009 (IDT)

יש עוד "מאמרים" רבים שנכתבו על בני היאקירמא האגדיים וייתכן שחלקם פחות מבחילים. פעם נתקלתי באחד שעסק בפולחן של בהמות ראוותניות, זללניות ובזבזניות העולות הרבה כסף שהתברר שהכוונה למכוניות. דניאל ב. 17:08, 26 באפריל 2009 (IDT)

קטע מעולה. AMIRBL25 - שיחה 22:55, 3 במאי 2009 (IDT)

לא יודע, נראה לי שלמרות שזה אמור להופיע ב-1 באפריל, בכל זאת צריך להבהיר במה באמת מדובר. כרגע מי שמכיר - לא ימצא את זה מעניין כל כך, ומי שלא מכיר - סביר להניח שגם לא יבין במה מדובר וההתייחסות שלו לקטע תסתכם ב"איכס" (אלא אם כן ילחץ על הקישורים).

לטעמי, הקטע צריך להתחיל ב"מספר אנתרופולגים השתמשו במונח יאקירמא..." תומר - שיחה 18:30, 9 ביוני 2009 (IDT)

לא ממש אהבתי... הציוני האחרון • שיחה •אני גאה להיות יהודי! (לכל הדעות)• י"ז בסיוון ה'תשס"ט • 18:41, 9 ביוני 2009 (IDT)

האם שמת לב לכזב? אני מנסה לברר עד כמה הוא מובן. דניאל ב. 19:03, 9 ביוני 2009 (IDT)

הבעיה העיקרית בקטע, לדעתי, שהוא לא מספיק מובן - קורא שלא ייכנס לקישורים ולא יעבור עליהם לא יבין על מה מדובר, מאיפה הוא אמור לדעת ששירותים = מקדש, מברשת שיניים=אוסף שערות קטן, משחת שיניים = חומרים מורכבים ומייבש שיער = תנור. תנסה לקרוא את זה מבלי להתייחס לקישורים ותראה שלא מובן מה כ"כ 'הידעת?' בזה. (אולי אם הכזב יהיה ברור יותר וממש כתוב, אז...) הציוני האחרון • שיחה •אני גאה להיות יהודי! (לכל הדעות)• י"ז בסיוון ה'תשס"ט • 19:37, 9 ביוני 2009 (IDT)

אני מסכים עם יפתח, וכמו שאמרתי קודם - אם לא תלחץ על הקישורים (וסביר שאחוז גדול מהקוראים אכן לא עושים זאת), לא תבין מה ה"קטע" הגדול סביב הקטע. תומר - שיחה 00:00, 10 ביוני 2009 (IDT)

זה שהידעת? מביא קוראים לקרוא ערכים אנו יודעים בוודאות. לעתים פי 200 מהממוצע היומי!!! הנה דוגמה מהידעת? על הנפת הדגל. לכן סביר מאוד בעיני שאנשים יקליקו ויבינו במה מדובר. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ח בסיוון ה'תשס"ט • 04:26, 10 ביוני 2009 (IDT)

אותן טענות אגב, תקפות גם לגבי תבנית:הידעת? 1 באפריל - סדרה 1. דניאל ב. 12:56, 10 ביוני 2009 (IDT)

ברור שזה מגדיל את כמות האנשים הנכנסים לערך המדובר באותו יום, אבל אני סבור שרוב האנשים לא לוחצים על הקישורים. תומר - שיחה 13:33, 10 ביוני 2009 (IDT)

אננשים נכנסים לקישורים כאשר הם לא מבינים במה מדובר... כאשר הם רואים תנור הם לא יחשדו שמדובר במייבש שיער, (שוב קודם כל קוראים את הקטע בל יללחוץ על הקישורים) ואדם נורמלי לא ינחש שחומרים מאגיים מסוימים=משחת שיניים. הציוני האחרון • שיחה •אני גאה להיות יהודי! (לכל הדעות)• י"ח בסיוון ה'תשס"ט • 13:41, 10 ביוני 2009 (IDT)

שלא כמו תבנית:הידעת? 1 באפריל - סדרה 1, שם כל קישור מפנה לערך בעל אותו שם. הציוני האחרון • שיחה •אני גאה להיות יהודי! (לכל הדעות)• י"ח בסיוון ה'תשס"ט • 13:42, 10 ביוני 2009 (IDT)

אחרי חודשיים נראה שאין הסכמה כללית. בעיקרון, אני מסכים עם הטענה שלא כדאי לתת קישורים לכאורה מטעים. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ב בסיוון ה'תשס"ט • 11:15, 14 ביוני 2009 (IDT)

• אלוף הסיף שנרצח בשואה ע"י חברו

אטילה פטשאואר, סייף אולימפי יהודי הונגרי אשר זכה במדליות רבות. היה מוגן עקב היותו ספורטאי עבר מצטיין ולכן לא נשלח למחנות העבודה אך לאחר שנעצר בבדיקה שגרתית, ושכח את ניירותיו בבית, נשלח למחנה העבודה דווידובקה באוקראינה. במחנה זוהה פטשאואר על ידי קלמן צ'ה שהיה חברו לנבחרת ההונגרית האולימפית, ושימש כאחד הקצינים במחנה. צ'ה הכריח את פטשאואר לטפס על עץ בחורף הקר, ולקרוא כתרנגול. לאחר מכן שפכו עליו מים קרים. הוא מת בסמוך לאחר התעללות זו.

הציוני האחרון ~ שיחה 11:40, 14 ביוני 2009 (IDT)

אפילו לא ליום השואה. בעמוד הראשי? לא. אדם נבו;שיחה 12:15, 14 ביוני 2009 (IDT)

לא חסרים סיפורים קשים על השואה, אודות התעללות ורציחות פרי מכונת ההשמדה הנאצית. אני לא חושב שלבד ממקרים באמת יוצאי דופן - יש צורך לייחד אחד ספציפי. בפרט אני לא רואה סיבה לפרט בצורה שכזו על ההתעללות שעבר. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 12:24, 14 ביוני 2009 (IDT)

התנגדות על ההתחלה... חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ב בסיוון ה'תשס"ט • 13:33, 14 ביוני 2009 (IDT)

• בשנת 2001 הוציא המופתי של ערב הסעודית פסק הלכה (פתווה) שאסר על הפצת מוצרי הפוקימון בממלכה, בטענה שהם מעודדים הימורים (האסורים על פי האסלאם) וכוללים "סמלים ציוניים", כגון מגן דוד (מה שהוכחש בידי דובר חברת נינטנדו). אנשי דת מוסלמים בכירים בקטר ובמצרים, ביניהם השייח' יוסוף אל-קרדאווי, פרסמו בעקבות זאת פסקי הלכה דומים [2] [3]. מכיוון שהפסק יצא בעיצומה של אינתיפאדת אל-אקצה, פירסם העיתון הירדני "א-דוסתור" קריקטורה, בה נראה אריאל שרון יושב בטנק וצוחק למראהו של ערבי חמוש בחרב, הרודף אחרי פוקימון. [4] חובבשירה - שיחה 14:14, 8 באפריל 2009 (IDT)

אני חושב שצריך קצת רקע על הסיבות לפסק ההלכה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 14:08, 8 באפריל 2009 (IDT)

ועדיין - אילו הימורים בדיוק זה מעודד, ועל בסיס מה נטען שיש שם סימנים ציוניים (והאם סימנים ציוניים אסורים באיסלאם?)? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 14:41, 8 באפריל 2009 (IDT)

קטע מעניין הציוני האחרון - שיחה 11:27, 16 באפריל 2009 (IDT)

אני אוהב את זה אבל צריך לתת מענה להערות של זהר. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ח באייר ה'תשס"ט • 22:50, 21 במאי 2009 (IDT)

לפי מה שהבנתי אין לבָּחור תשובות. הציוני האחרון ~שיחה~ לא נשכח ולא נסלח! 21:16, 13 ביוני 2009 (IDT)

חגי ביקש ממני להביע דעתי, אך זו לא השתנתה. אני חושב שזו אנקדוטה לא ברורה, כמו הוויכוח התמוה שהגיע לכותרות העיתונים לגבי הבמבה (לא יודע מה הסיפור, לא קראתי) או אותו "פסק הלכה" בדבר חיטוט באף בשבת או דבר מה דומה. אולי אפשר לעשות מזה "הידעת?" אם נדע מה עומד מאחורי הפתווה, אולי יהיה בזה עניין רב יותר. לטעמי, הזווית המרתקת יותר היא האיסלאם, לא הפוקימונים. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 23:31, 14 ביוני 2009 (IDT)

• הידעת שהמילים Casa וHouse הינן קרובות? Aghnon • פורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 14:19, 24 במאי 2009 (IDT)

הידעת שה"הידעת" הכי קצר בהיסטוריה הויקיפדית קרוב כ"כ לתגובתי הזאת?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 23:06, 2 ביוני 2009 (IDT)

הגם האיש בקרביים וחדי הלשון? יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"א בסיוון ה'תשס"ט • 09:49, 3 ביוני 2009 (IDT)

לפעמים הדחף חזק מכדי לשלוט פה. המילים ממש הכריחו אותי לכתוב אותן. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 14:35, 3 ביוני 2009 (IDT)

”גם (ובעיקר) מילים הנפלטות בקלות/ מחייבות את אומרן בהתנצלות.” בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"א בסיוון ה'תשס"ט • 15:17, 3 ביוני 2009 (IDT)

ובכן: אם כי הדברים הנ"ל נכתבו בזחיחות הדעת, אני מצטער על כך, שאפשר לשמוע בהם טון של פגיעה, ומתנצל על לשוני החדה. ברור שלא התכוונתי לפגוע באיש. ותודה ליהודה שהאיר את עיניי. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 19:14, 3 ביוני 2009 (IDT)
ואם כבר מדברים יהודה'לה, אבקשך בכל לשון של בקשה, אם תוכל לעזור לי בהבנת המשפט הסתום בהנחה שאין המשפט הזה סינית גם בשבילך. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 19:15, 3 ביוני 2009 (IDT)

יש בכך משהו, ראיתי שנוהג המקום לכתוב את ההידעת? במלואו. עכשיו כשאני חושב על כתיבתו, איני יודע אם הוא מספיק מעניין. אני אשאיר פה נוסח עוד מעט. Aghnon • פורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 19:19, 3 ביוני 2009 (IDT)

לא זז. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ז' בתמוז ה'תשס"ט • 18:59, 28 ביוני 2009 (IDT)

• המטבע הגדול בעולם ובעל הערך הגדול בעולם ששימש כהילך חוקי במדינה כלשהיא היה צלחת נחושת אשר שימשה באלסקה בשנת 1850. הצלחות האלה היו בקוטר של כמטר ובעובי של כחצי מטר, שקלו 49 ק"ג והיו שווים כאלפיים וחמש מאות דולר. הציוני האחרון ~ שיחה 18:40, 1 ביולי 2009 (IDT)

יפה. ערכתי, קישרתי. הוספתי "השימושי", מאחר וכמטבע רשמי הגדול ביותר נוצר באוסטרליה לפני כמה שנים, בגודל של כמה מטרים ובשווי של מליון דולר. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 18:54, 1 ביולי 2009 (IDT)

לא ידעתי על אוסטרליה, אולי תוסיף? הציוני האחרון ~ שיחה 18:59, 1 ביולי 2009 (IDT)

קראתי את זה בעיתון לפני זמן רב. לך תמצא סימוכין... הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 19:00, 1 ביולי 2009 (IDT)

יש ערך בויקיאינגליש על הכלכלה של אוסטרליה מסודר עפ"י שנים אתה יודע אולי באיזה שנה בערך? אולי מישהו שקל לו עם אנגלית יוסיף. הציוני האחרון ~ שיחה 19:08, 1 ביולי 2009 (IDT)

המילה "השימושי" מבלבלת ומטעה. הוא לא בדיוק שימושי, הוא בשימוש, זה שונה. הידעת נחמד, טיפה קצר לטעמי. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 19:10, 1 ביולי 2009 (IDT)

לכן הצעתי להוסיף את הרטע על אוסטרליה, הציוני האחרון ~ שיחה 19:12, 1 ביולי 2009 (IDT)

עזבו אתכם משימושי או שמיש או נכתוב את המילה המתאימה - הילך חוקי. תומר א. - שיחה 13:50, 5 ביולי 2009 (IDT)

רגע, יש כאן כמה דברים לא ברורים, ובראשם - מה המקור לכל הדבר הזה? מעבר לכך, ב-1850 אלסקה לא הייתה שייכת לארצות הברית, שקנתה אותה רק ב-1867. אני לא סגור על מה היה המעמד שלה תחת האימפריה הרוסית, אבל אני כן אתפלא אם זו אישרה להשתמש במטבע האמריקאי כהילך חוקי. מעבר לכך, נשאלת השאלה למה הכוונה ב"שימש" - האם אכן השתמשו בו? האם נשאו צלחות נחושת במשקל 49 ק"ג? מה בדיוק קנו בעזרתם? אני משער ש-2,500 דולר היו הון תועפות באותה תקופה (על אלסקה כולה כעבור עשור וחצי שילמו פחות מעשרה מליון, ואם להתבסס על החישוב ברכישת אלסקה - אז אנחנו מדברים על שווי של 30 אלף דולר לפחות). האם היה ניתן להמירן בתקן הדו מתכתי שארה"ב נהגה בו? או, בהתחשב בעובדה שהוא היה אמור להיות רוסי - באיזה תקן שלא יהיה שלהם? האם זה בכלל אפשרי שמושבה רוסית או מדינה/אזור אמריקאי יאמצו הילכים חוקיים משלהם? ומה קרה אחרי 1850? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 19:48, 5 ביולי 2009 (IDT)

אין לי תשובות ראיתי את הקטע בעיתון מקומי, אם מישהו יכול להביא סימוכין - אשמח, אם לא אפשר לקבור. הציוני האחרון ~ שיחה 00:37, 10 ביולי 2009 (IDT)

גוש נחושת בקוטר מטר ובעובי חצי מטר שוקל בערך פי 100 מהנטען בקטע. עוזי ו. - שיחה 21:12, 21 ביולי 2009 (IDT)

לא אמין. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ב' באב ה'תשס"ט • 19:31, 22 ביולי 2009 (IDT)

• צירוף מקרים היסטורי הוא העובדה שבאותו יום בו נולד הרמן הסה ב- 2 ביולי 1877 חתן פרס נובל לספרות, התאבד ארנסט המינגווי ב- 2 ביולי 1961 גם הוא חתן פרס נובל לספרות.

בהשראת ועל פי "היום בהיסטוריה" של היום. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 17:49, 2 ביולי 2009 (IDT)

בגלל קוצר הקטע חשבתי אולי להרחיב ע"פ הערך צירוף מקרים כך:

צירוף מקרים הוא מצב שבו בין שני מאורעות חסרי קשר נוצרת זיקה מעניינת. אלברט איינשטיין, שהתנגד לתאוריות לפיהן לצירוף מקרים יש אקראיות בטבע, התבטא: "צירוף מקרים הוא הדרך של אלוהים להישאר אנונימי". צירוף מקרים היסטורי הוא העובדה שבאותו יום בו נולד הרמן הסה ב- 2 ביולי 1877 חתן פרס נובל לספרות, סיים את חייו ארנסט המינגווי בהתאבדות ב- 2 ביולי 1961 גם הוא חתן פרס נובל לספרות.

אשמח לשמוע את דעתכם. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 17:55, 2 ביולי 2009 (IDT)

הייתי הופך את זה ככה שקודם יופיע ההסבר על צירוף המקרים ואז יופיע צירוף המקרים ההיסטורי. הציוני האחרון ~ שיחה 18:21, 2 ביולי 2009 (IDT)

זה מה שהקרא הגולם קם על יוצרו... עשיתי כבקשתך. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 18:44, 2 ביולי 2009 (IDT)

בגלל היום בהיסטוריה גם גיליתי שארלוזורוב נרצח באותו התאריך העברי שבו נרצח מאיר טוביאנסקי. Aghnon • פורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 19:02, 2 ביולי 2009 (IDT)

ערכתי קלות, קטע יפה. הציוני האחרון ~ שיחה 19:55, 2 ביולי 2009 (IDT)

זה צירוף מקרים ותו לא, אין בזה שום דבר מיוחד. ישנם צירופי מקרים רבים ואף בלתי סבירים ומעניינים בהרבה מן הנ"ל (אגב, הסיכוי שחתן פרס נובל ימות ביום בו אחר נולד גבוהה למדי, ראו פרדוקס יום ההולדת, אני בטוח שיש עוד מקרים). אני לא חושב ששום צירוף מקרים מתאים כהידעת. דניאל ב. 22:03, 2 ביולי 2009 (IDT)

אבל יחד עם המשפט המעניין של איינשטיין זה יכול ללכת. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 22:12, 2 ביולי 2009 (IDT)

במחשבה שנייה גם אני לא מוצא מה 'הידעתי' בזה. הציוני האחרון ~ שיחה 22:31, 2 ביולי 2009 (IDT)

כאמור, בלי קשר לעובדת התנגדותי להידעת על צירוף מקרים, זה אפילו לא צירוף מקרים, אלא דבר סביר ביותר. אילו לא היו שני זוכי פרס נובל לספרות שאחד נולד והשני מת באותו תאריך, היה זה צירוף מקרים בלתי סביר. אם רוצים הידעת על המשפט של איינשטיין, הוא יהיה בלתי שלם בלי התשובה של נילס בוהר. חוץ מזה, המשפט של איינשטיין בכלל לא קשור לצירופי מקרים יומיומיים, הוא דיבר בכלל על האופי הבסיסי של מכניקת הקוואנטים. דניאל ב. 10:52, 3 ביולי 2009 (IDT)

גם אם נהפוך את הקטע ברוח דבריך, עדיין יש כאן פאנץ' מסוים. עובדה שאני התרגשתי מזה... הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 18:51, 3 ביולי 2009 (IDT)

מצטער, אני לא רואה מה מיוחד פה. דניאל ב. 19:47, 3 ביולי 2009 (IDT)

מרים ידיים. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 21:15, 4 ביולי 2009 (IDT)

היי, אתה הבחור שתמיד אומר לי לא להתייאש? הציוני האחרון ~ שיחה 22:50, 4 ביולי 2009 (IDT)

בויכוח בו אני אמור להשיג קונצנזוס, והקונצנזוס הזה רחוק מאי-פעם, איך אפשר שלא להרים ידיים?!. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 13:47, 5 ביולי 2009 (IDT)

אני לא חושב שזה ויכוח. דניאל ב. 19:32, 5 ביולי 2009 (IDT)

אני מסכים עם טענתו של דניאל, מתמטית, זה לא כזה חריג. תומר א. - שיחה 23:13, 9 ביולי 2009 (IDT)

גם אני לא מוצא עניין בצירוף המקרים הסתמי הזה. אם כבר, אפשר ללוש "הידעת?" מצירוף המקרים של לינקולן וקנדי. אביעדוס • שיחה 02:53, 11 ביולי 2009 (IDT)

רק לא זה! תומר א. - שיחה 02:57, 11 ביולי 2009 (IDT)

למה לא? הציוני האחרון ~ שיחה 23:10, 14 ביולי 2009 (IDT)

לפחות 25 ויקיפדים חשבו שהוא שהוא לא אנציקלופדי. תומר א. - שיחה 23:26, 14 ביולי 2009 (IDT)

נכון, אבל חלקם, ביניהם אני, חשבו שהוא ראוי לקטע הידעת?. AMIRBL25 - שיחה 01:50, 15 ביולי 2009 (IDT)

קטע הידעת הוא לא ערך אינציקלופדי (ראה לדוגמא את הקטע על ליגת הגמדים הקמבודית שהתקבל), אני גם חושב ששווה הידעת. הציוני האחרון ~ שיחה 02:18, 15 ביולי 2009 (IDT)

לא קבעתי קביעה נחרצת אלא רק הבעתי את דעתי. תומר א. - שיחה 06:09, 15 ביולי 2009 (IDT)

אני מציע שתעזבו את הערך הזה במנוחה איתן 21:03, 20 ביולי 2009 (IDT)

הוא נח בארכיון עכשיו. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ב' באב ה'תשס"ט • 19:52, 22 ביולי 2009 (IDT)

• הח"כ הראשונה שילדה

נראה לי שאפשר להכין קטע מעניין על אנסטסיה מיכאלי מכמה סיבות:

1. הגיורת הראשונה בכנסת
2. הח"כ הראשונה שילדה
3. הילד נולד באותו תאריך שבו נולד יושב ראש המפלגה בה חברה האם.

(מקור)

מה דעתכם? הציוני האחרון ~ שיחה 23:18, 5 ביולי 2009 (IDT)

היא לא הראשונה שילדה. [5] דב ט. - שיחה 17:16, 15 ביולי 2009 (IDT)

אפילו אם זה היה נכון, זה אקטואלי מידי ולכן ידוע. בקשר לתאריך המשותף, זה צירוף מקרים סתמי וחסר חשיבות. דניאל ב. 17:41, 15 ביולי 2009 (IDT)

אנקדוטלי. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ג' באב ה'תשס"ט • 17:09, 24 ביולי 2009 (IDT)

• לסבית בשלטון

למרות רדיפת הומוסקסואלים במשך הדורות וההסתייגות מהם, יוהנה סיגורדרדוטיר, ראש הממשלה של איסלנד מ-1 בפברואר 2009, הגיעה למעמד של האשה הראשונה שעמדה אי פעם בראשות ממשלת איסלנד שנבחרה בבחירות דמוקרטיות וגם הלסבית המוצהרת הראשונה שעומדת בראשות ממשלה כלשהי בעולם.

הייתי בשוק שקראתי את זה, הציוני האחרון ~ שיחה 12:09, 5 ביולי 2009 (IDT)

אני לא בשוק, וזה גם לא מדוייק. אני יכול לחשוב על כריסטינה, מלכת שבדיה שקדמה לגב' סיגורדרדוטיר, וודאי היו אחרות. אלמוג 12:56, 5 ביולי 2009 (IDT)

מתי הייתה רדיפת הומוסקסואלים באיסלנד? ‏odedee • שיחה 13:06, 5 ביולי 2009 (IDT)

לאו דווקא באיסלנד, גלובלית תמיד הייתה הסתייגות (ראה גם הומוסקסואליות#רדיפת הומוסקסואלים באירופה הנוצרית) והיא אכן האשה הראשונה בראשות ממשלת איסלנד (שנבחרה בבחירות דמוקרטיות). הציוני האחרון ~ שיחה 13:15, 5 ביולי 2009 (IDT)

ב- 2009? - אני בכלל לא בשוק. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 13:25, 5 ביולי 2009 (IDT)

כמו אלמוג. הומואים ולסביות היו אפילו בזמנים שעוד לא דיברו על זה בקול. (לדוגמה: 1, 2, 3). שימו לב שהעובדה אודות ראש ממשלת איסלנד מצויינת בפורטל:להט"ב בסעיף "התמונה הנבחרת". בפורטל:להט"ב חשבנו שהיא מתאימה יותר ל"תמונה נבחרת". אגב, אם כבר לוקחים קטעי הידעת להט"ביים - אני הייתי מציע למשל את מספר 19 על בארי וינצ'ל, או את מספר 39 על תקנות DADT). דני. ‏Danny-w‏ 13:52, 5 ביולי 2009 (IDT)

אכן לקחתי את העובדה מהפורטל. הציוני האחרון ~ שיחה 13:59, 5 ביולי 2009 (IDT)

גם אני הייתי בשוק כשהחלטתי להוסיף את זה לפורטל להט"ב. אבל בשוק הפוך, כנראה: קודם כל, במדינה כמו איסלנד, לא נבחרה אשה כראש ממשלה? וב-2009 לא היתה כבר ראש ממשלה לסבית מוצהרת איפשהו? אמיר. כבר ביקרת היום בפורטל להט"ב ?! 15:37, 5 ביולי 2009 (IDT)

כשאתם אומרים את זה ככה, אני מקבל את התחושה שאנשים יגידו :" נו טוב 2009 למה ציפיתם?". יורד מהעניין. הציוני האחרון ~ שיחה 20:46, 5 ביולי 2009 (IDT)

התנגדויות. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ג' באב ה'תשס"ט • 17:14, 24 ביולי 2009 (IDT)

• טעות בתרגום התנ"ך כבר בפסוק הראשון

― הועבר מהדף ויקיפדיה:הידעת?/דיונים#טעות בתרגום התנ"ך
התרגום האנגלי לתנ"ך מתרגם את הפסוק הראשון כך: "In the beginning God created the heavens and the earth", שמשמעותו "בהתחלה ברא אלוהים את השמים ואת הארץ". לעומת זאת, דעת רש"י היא שהמשמעות היא כך: "לפני שברא אלוהים את השמים ואת הארץ, הארץ הייתה תוהו ובוהו". רש"י מראה כי כל האיזכורים של המילה "בראשית" בתנ"ך משמעותם "לפני" או "טרם", ולא "בהתחלה", ולכן בהכרח המילה "בראשית" מורה על יחס בין שני אירועים ולא על אירוע בודד. הוא מציין גם כי בהמשך הפסוקים מתוארת רוח אלוהים שמרחפת על פני המים, למרות שלא הוזכרה בריאת המים, מה שמוכיח כי לא ייתכן לומר שהשמים וארץ נבראו ראשונים.

כוזרי - שיחה 23:03, 6 ביוני 2009 (IDT)

למיטב זכרוני, ישנם מספר פרשנים קלאסיים שמפרשים כמו התרגום האנגלי ובשונה מרש"י. ברי"א • שיחה • ט"ו בסיוון ה'תשס"ט • 23:25, 6 ביוני 2009 (IDT)

נכון, האבן עזרא והרס"ג. בכל אופן, הראיות של רש"י הן לא משהו שאפשר להתעלם ממנו. כדי להיות יותר מדוייקים אפשר להוסיף לכותרת "לפי רש"י". כוזרי - שיחה 23:40, 6 ביוני 2009 (IDT)

הוויגוח הוא על הניקוד של המלא "ברא" - בקמץ ופתח, או בשווא וחולם חסר, ובהתאם המשמעות השונה. דרור - שיחה 17:04, 30 ביוני 2009 (IDT)

המילה "טעות" היא חזקה מדי. אפשר משהו כמו "תרגום הוא מלאכה מורכבת מאד, לעולם לא ניתן להעביר בצורה מלאה את הטקסט המקורי בשפה זרה. קל וחומר טקסט סבוך ומלא משמעויות כתנ"ך. כבר מהפסוק הראשון ישנה..." נשמע לכם? נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 00:17, 2 ביולי 2009 (IDT)

ניסוחו של נינצ'ה מתאים יותר. ‏Danny-w‏ 11:10, 3 ביולי 2009 (IDT)

תרגומי התנ"ך למיניהם, תרגום השבעים, הוולגטה, תרגום אונקלוס ואחרים, לא היו רק הרקה מכלי לכלי והתמודדות המתרגם עם אי התאמות, לשוניות או מושגיות, בין השפות. המתרגמים הכניסו גם מהשקפת עולמם ופרשנותם, קהל היעד ומטרתם. לכן הידעת הזה הוא פשטני מדי בניסוח המקורי וגם בניסוח השני. שנילי • שיחה 11:35, 3 ביולי 2009 (IDT)

אני מסכים עם שנילי ולכן גם לא אישרתי את הקטע עד כה. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"א בתמוז ה'תשס"ט • 13:11, 3 ביולי 2009 (IDT)

• העתקתי את כל השיחה הזו מהמזנון. מי יעשה מזה אח'לה של הידעת?

יונה אושפיז היא אשתו של יונה אושפיז שהקים את מפעל מנועי החשמל יונה אושפיז. תחילה ניהל את המפעל יונה אושפיז, ומאז פטירתו מנהלת את המפעל יונה אושפיז.

האם אפשר לערבב את כל היונה-אושפיזים בערך יונה אושפיז אחד (כך המצב כעת), או שהם צריכים ערכים נפרדים?

נפתלי - שיחה 21:24, 13 ביולי 2009 (IDT)

לכל אחד מהם מסלול חיים משלו (עם נקודות מפגש מסוימות), ולכן נדרשים ערכים נפרדים (בהנחה שכל אחד מהם ראוי לערך). דוד שי - שיחה 22:07, 13 ביולי 2009 (IDT)

אם יש הצדקה לערך נפרד לכל אחת מן היונים, הרי צריך יהיה לקרוא לערך הקיים "יונה (קוברינסקי) אושפיז", כדי לפתור את בעיית האושפיזין עוד לפני סוכות. בכלל, עדיף היה שאחד מהם יחליף את שמו עוד לפני הנישואים, לא?שלומית קדם - שיחה 00:37, 15 ביולי 2009 (IDT)

סוף ציטוט. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ"ג בתמוז ה'תשס"ט • 08:29, 15 ביולי 2009 (IDT)

סתם צירוף מקרים, לא צריך הידעת? דניאל ב. 11:54, 15 ביולי 2009 (IDT)

הקטע גם קצת מפריז בצירוף המקרים - אפשר לחשוב שהיו שם 4 יונה אושפיז, כשבפועל היו רק שניים - יונה אושפיז ורעייתו יונה. זה שלמפעל קוראים יונה אושפיז מנועים זה לא כל כך מפתיע, בהתחשב במינימרקט משה במרחק הליכה מהדירה שלי. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 11:57, 15 ביולי 2009 (IDT)

OK, אז בואו נשאיר את זה כאן, והאיש והאגדה כבר יכניס את זה לויקיפדיה הומור. יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ"ג בתמוז ה'תשס"ט • 11:59, 15 ביולי 2009 (IDT)

האמת היא שזה כבר הוכנס, עיי"ש. אדם נבו•שיחה 12:10, 15 ביולי 2009 (IDT)

• הסתכלתי על תרגום התנ"ך ושמתי לב לכך שאת הפסוק (בעצם משפט) "ורוח אלהים מרחפת על פני המים" בשפות אירופאיות לפחות מתרגמים מילולית (על הפנים של המים). עם זאת, בצרפתית ואספרנטו זה לא כך (וכנראה בעוד שפות) ואני חושב שהעניין יחסית קצר לקטע הידעת? Aghnon • פורטל ספרד 15:21, 17 במאי 2009 (IDT)

אני אברר עם ידידי הבלשן. זה יכול להיות אחלה לימוד בשבילו בתיקון ליל שבועות. ‏עמיחי 15:39, 17 במאי 2009 (IDT)

גם שמתי לב לכך ש"יהי אור ויהי אור" מתורגם בכל שפה שראיתי ל"יהי אור והיה/הווה אור". עם זאת זה יהיה קשה מאוד לבדיקה. Aghnon • פורטל ספרד 15:48, 17 במאי 2009 (IDT)

להלן תשובת ידידי הבלשן (באנגלית): ‏עמיחי 14:51, 22 במאי 2009 (IDT)

That's an interesting claim. Well, of course the situation is different in different European languages.

In terms of French and Esperanto, though:

The Esperanto text has: super la akvo (over the water).

This happens to follow the pattern of the Latin text ("super aquas"). And by the way, Zamenhof, the inventor of Esperanto was Jewish, and could read Hebrew, among other languages.

There are various translations in French. If I take one at random, the Louis Segond Bible has "au-dessus des eaux". The preposition "au-dessus" is a compound preposition. It means something like "to-above", "to-over".

By the way, the Greek of the Septuagint uses a simple preposition too, rather than the word "face":

(ἐπάνω τοῦ ὕδατος)

The question of whether or not "face" is used in a given European translation depends on different factors:

a. Is the word "face" used in that language to indicate "surface"?

b. Was the text translated directly from Hebrew, or from a translation in another language?

I hope this helps,

Be well & Shabbat Shalom,

מעניין. אם כן בכל זאת אפשר לאמר זאת על שפות מסוימות, גם אם לא על כולן. השאלה היא אם הידעת? הקצר שיישאר יתאים לעמוד הראשי. Aghnon • פורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 12:31, 23 במאי 2009 (IDT)

כבר הערנו שכל תרגום הוא בעצם גם פרשנות, כך שאין כאן משהו יוצר דופן. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ה' באב ה'תשס"ט • 10:56, 26 ביולי 2009 (IDT)

• בהשראת הקטע ויקיפדיה:הידעת?/דיונים#תביעה נגד אלוהים (הבלבול על היותו סנטור)

נברסקה הינה המדינה היחידה מבין מדינות ארצות הברית בה בית מחוקקים אחד בלבד - בית המחוקקים של נברסקה. בית המחוקקים מכונה "בית המחוקקים" (ולא "סנאט") אולם חבריו מכונים "סנטורים" (ולא "מחוקקים"). בית מחוקקים זה הוא היחידי בארצות הברית שחבריו נבחרים בבחירות לא-מפלגתיות: לצד שמם של המועמדים לבחירות בפתקי ההצבעה לא מופיעה השתייכותם המפלגתית, ומשרות יושב ראש הבית וראשי הוועדות אינן נקבעות לפי מפתח מפלגתי. המעבר לשיטת בית מחוקקים אחד התבסס על הטענה כי אין טעם בשיטה של שני בתים, וזהו כפל בירוקרטיה. הזרז שהביא לביטול הבית התחתון ב-1934 היה השפל הכלכלי הגדול ושיקולי חיסכון בתקציב. ייחוד נוסף של בית מחוקקים זה - שהוא יכול להטיל וטו על החלטות המושל ברוב של שלוש חמישיות (ולא שני שליש כמו ביתר המדינות).

בברכה, הציוני האחרון ~ שיחה ~ לא נשכח ולא נסלח! 23:04, 11 ביוני 2009 (IDT)

נראה לי משעמם קצת. סך הכל ענינו של הקטע הזה הוא סיווג בירוקורטי של נבחרי ציבור. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 22:27, 25 ביולי 2009 (IDT)

טרחני. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט' באב ה'תשס"ט • 16:48, 30 ביולי 2009 (IDT)

• פלורנס נייטינגייל, מייסדת מקצוע הסיעוד המודרני, נולדה להורים בריטים, שטיילו ברחבי אירופה בשנים הראשונות לנישואיהם. לאחותה הגדולה הם קראו פרתנופי, על-שם הגרסה היוונית של שמו של פרבר של העיר נפולי בה נולדה, ואילו פלורנס נקראה על-שם הגירסה האנגלית לשם העיר פירנצה בה נולדה.

מה דעתכם? אפשר להוסיף עוד כמה פרטים על נייטינגייל. המקור - "נשים ששינו את העולם" בעריכת אורן נהרי. ‏עמיחי 15:16, 26 ביולי 2009 (IDT)

ומכת המחץ היא? חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ח' באב ה'תשס"ט • 17:44, 29 ביולי 2009 (IDT)

סתם מגניב. ‏עמיחי 16:24, 30 ביולי 2009 (IDT)

לא הלהיב אותי. הציוני ~ שיחה 18:50, 30 ביולי 2009 (IDT)

גם אני לא מוצא עניין בקטע. אבל אני רוצה להגיד משהו באופן כללי לדף הזה:

לאחרונה, נוצרה פה בדף אווירה שגורסת שכל קטע הידעת? צריך להיות מדליק נורא, מלהיב ומשגע עד שכל מי שיקרא את זה בעמוד הראשי יספר את זה לאמא שלו ולכל משפחתו והם בתורם, מגודל התלהבות, יפיצו את ההידעת? למאות ואלפים, שהם בתורם ייכנסו לויקיפדיה ויקראו עוד הידעת?ות, והם כ"כ יתחממו מרוב התלהבות עד שהם יחשבו להתפוצץ מחום.

הגיע הזמן לומר את זה: "הידעת?" הוא בסך הכול קטע עם מידע פיקנטי אמין, שמעורר עניין וזהו. ברור שמומלץ כמה שיותר שהקטע ילהיב כמה שיותר, אבל קטע שסתם מעורר עניין מספיק לזכות לציון "מספיק", ויכול להיכנס. הידעת? לא צריך להיות מומלץ, מלהיב, משגע, מרהיב, מטריף. הוא צריך להיות קטע שהקורא ימלמל אחר קריאתו "מעניין, לא ידעתי" וזהו. קטע "קר" מידיי משמעו אינו מעורר עניין, ולכן פסול. אב קטע שמעורר עניין רק לא מלהיב כשר למהדרין. (אין בתגובה זו התייחסות ספציפית לתגובות קטע הזה דוקא; אלא התייחסות לרוח השורה פה בדיונים לאחרונה). הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 13:26, 31 ביולי 2009 (IDT)

צריך לנקוט פשרה בין העמדות השונות. יש משהו בדבריך, אבל הקצנת את הדעה השלטת. אני חושב שבסה"כ מצאנו די יפה את העמק השווה. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט"ו באב ה'תשס"ט • 01:25, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

כל המחשת רעיון ביקורתי משתמשת בהקצנה. הבעייה היא שיש הפוסלים מהר מידיי בגלל ש"לא נפלתי מהכיסא", ועומדים הם, לא תמיד במודע ובכוונה, לרועץ, בגלל החתירה לקונצנזוס. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - דורית, תארכבי כבר! 21:39, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

זה לא "רועץ" אלא טבעו של קונסנזוס. אני גם לא מסכים עם הטענה שקטע הידעת הוא בסה"כ פיסת טריוויה מעניינת. הקטע גם צריך לייצג איזשהו ערך אנציקלופדי. תומר א. - שיחה 22:02, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

אני גם רוצה להוסיף שכשאני קורא קטע הידעת אני רוצה ללמוד משהו חדש ולא רק לדעת משהו חדש. תומר א. - שיחה 22:04, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

לא למדנו. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"א באב ה'תשס"ט • 06:13, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

• עלילות דם נגד נוצרים

בעוד שההיסטוריה של העם היהודי רצופה הייתה בעלילות דם למיניהם, הרי שמעניין יהיה לדעת שבשריפה הגדולה שהתרחשה בשנת 64 לספירה ברומא מי שהואשמו בכך היו דווקא הנוצרים. (מסוג האנקדוטות שעצם חשיפתם, גם אם לא יזכו לעלות ל"הידעת?", דיינו!) Rex - שיחה 04:57, 31 ביולי 2009 (IDT)

רדיפת נוצרים היתה תופעה נפוצה באירופה קודם להתנצרות האימפריה. דניאל ב. 11:05, 31 ביולי 2009 (IDT)

נחמד, אבל קצר. אולי מתאים להצעות להידעת? קצרצרים. הציוני ~ שיחה 22:32, 1 באוגוסט 2009 (IDT)

נחכה לעונת הקצרצרים. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"א באב ה'תשס"ט • 06:48, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

• שמה הרשמי של יפן הוא "ניהון" ("ניפּון" בפי האירופים); השם הרשמי "הרפובליקה של סרביה ומונטנגרו", אינו מזכיר כלל את המדינה הידועה בשם יוגוסלביה; השם הרשמי של טייואן הוא "הרפובליקה של סין", בעוד שמה הרשמי של המדינה המוכרת בשם סין הוא "הרפובליקה העממית של סין"; סמואה מכריזה על עצמאותה בשמה הרשמי: "הרפובליקה העצמאית של סמואה"; סן מרינו מנצלת את שמה הרשמי "הרפובליקה המרוממת של סן מרינו" להעיד על רוממותה; ושמה הרשמי של לוב "הקהיליה הערבית הלובית העממית הסוציאליסטית הגדולה" הוא שם המדינה הרשמי הארוך בעולם.

סימוכין: אורן נהרי, אטלס אנציקלופדי של העולם, מפה 2005; ע"פ הערכים הרלוונטיים. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 15:58, 8 ביולי 2009 (IDT)

יש פה קצת בלבול בקטע הסיני. טייואן זה אי שהוא חלק מסין (שאינה מדינה). בעבר בכל סין שלטה הרפובליקה הסינית, אך במלחמת האזרחים הסינית הוקמה בשטחה הרפובליקה העממית של סין והרפובליקה הסינית נדחקה לשלוט רק באי טייואן. כך שלמעשה אין מדינה שנקראת טייואן וסין אינה מדינה, אלא יישות הכוללת את שתי המדינות. דניאל ב. 12:25, 18 ביולי 2009 (IDT)

הוספתי שלוש מילים. לא הבנתי מה עוד מבולבל. לא כתוב שטיוואן היא מדינה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 21:54, 25 ביולי 2009 (IDT)

כתוב, השם הרשמי של טייואן הוא "הרפובליקה של סין", וזה לא נכון, טייואן זה והרפובליקה הסינית זו מדינה. כתוב גם שסין היא הרפובליקה העממית, אך גם זה לא נכון. ראה לאן הקישור סין מוביל אותך. דניאל ב. 09:39, 29 ביולי 2009 (IDT)

השם הרשמי של ממשלת האי-מדינה טייואן הוא "הרפובליקה של סין" (היא באמת הרפובליקה של סין? - יכול להיות שלא אבל זה שמה הרשמי); השם הרשמי של המדינה המוכרת בשם סין הוא "הרפוליקה העממית של סין". לא הבנתי מה בדיוק לא נכון בקטע זה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 10:09, 29 ביולי 2009 (IDT)

המידע נכון, אבל מישהו נפל על הרצפה כשקרא את זה? חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט' באב ה'תשס"ט • 16:51, 30 ביולי 2009 (IDT)

במעלה הדף האיש ציין שזה לא חייב להיות מלהיב ומספיק שיעורר עניין, אבל עד כמה זה מעורר עניין? הציוני ~ שיחה 10:02, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

אותי זה עניין מאוד לדעת. וכפי שהזכיר יפתח, לא צריכים ליפול על הרצפה. מספיק שרק זזים מהכיסא ומלמלמלים "מעניין". הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - דורית, תארכבי כבר! 21:02, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

רמת הבררנות עלתה. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"א באב ה'תשס"ט • 06:51, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

• מאיפה משתין הדג

מקורו של הצירוף "מאיפה משתין הדג" הוא מהערבית-מרוקאית. בעצם, לדגים אין איבר השתנה ייחודי, הם מצויידים בחור אחד, אשר משמש את מערכת המין, מערכת העיכול ומערכת השתן. והקושי הנובע ממציאת אותו נקב קטנטן נוצר בטוי הסלנג הנ"ל, שמשמעותו להראות לאחר את כוחך ותחכומך.

לפני שנה היינו מתאמצים יותר לשפר את זה. עכשיו כבר לא עובר. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"א באב ה'תשס"ט • 06:54, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

• שנת תרפפ"ו

זהו בטוי סלנג שבא לתאר מרחק כרונולוגי רב, שנה ישנה/עתיקה מאד. מקור המילה הוא מהביטוי בלדינו - "דיל טימפו די מי טאראפאפו" - אשר משמעותו "בזמן של סב סבי". אך הדמיון בין המילים העביר את המילה בלדינו למשמעות של שנה עברית. ים - דף השיחה 22:03, 28 ביולי 2009 (IDT)

לפי הערך יש גירסאות נוספות באשר למקור הביטוי. בכל מקרה, אאל"ט יש כבר הידעת? על כך. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 22:09, 28 ביולי 2009 (IDT)

ידוע. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"א באב ה'תשס"ט • 06:55, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

• "אחרי עשרים שנה" הוא שמן של שתי יצירות מפורסמות, שביניהן אין כל קשר. הראשונה היא הרומן הנודע של הסופר הצרפתי אלכסנדר דיומא האב, המהוה ספר המשך לספרו "שלושת המוסקטרים", שיצא לאור בשנת 1844. השנייה היא סיפור קצר של הסופר האמריקני או הנרי, ששימש גם כחומר לשיעורי ספרות בבתי ספר יסודיים בישראל ובעולם. על שמו גם נקרא אחד מקבצי סיפוריו של הנרי, שיצא לאור בתרגום לעברית, בהוצאת "עם עובד". ―יהודה מלאכי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הגהות קלות. נחמד. אדם נבו•שיחה 00:11, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

מה הקטע? הציוני ~ שיחה 00:15, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

משעמם. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 00:16, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

הקטע הוא שמדובר בשתי יצירות מפורסמות של שני סופרים ידועים הנושאות שם זהה, דבר מאוד לא מקובל בעולם הספרות. אם זה משעמם מידי אז לא! בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"ב באב ה'תשס"ט • 00:32, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

יש גם שיר כזה בעברית, בביצועו של שמוליק קראוס. ‏עמיחי 02:06, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

הלחן והביצוע של קראוס. המילים של יענק'לה רוטבליט. הידרו - שיחה 02:12, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

הם לא בעלי אותו שם, לאחד קוראים Vingt ans après ולשני קוראים After Twenty Years. כשמתרגמים זה יוא באותו שם, אבל זה כמו לומר שיש עשרים מקומות שנקראים "בית כנסת הגדול" - אז מה? כל אחד גדול במקומו. מה גם שהשם הוא לא באמת זהה גם בתרגום: ע"פ הערכים, לספר של דיומא קוראים "ארבעת המוסקטרים" בעברית ו-Twenty Years After באנגלית - דומה אבל לא זהה. לכמה ספרים תורניים שונים קוראים "איילת השחר" או "תורה אור"? דניאל צבי • שיחה 02:19, י"ב באב ה'תשס"ט (2.08.09)

שלוש יצירות שונות (רומן, סיפור ושיר) יצאו בעברית תחת השם "אחרי עשרים שנה". אפשר להוציא מזה הידעת. אדם נבו•שיחה 02:21, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

• למרות שבספרות ובקולנוע לא מקובלת כפילות שם, קיימות בעברית שלוש יצירות הנקראות: "אחרי עשרים שנה", על אף שאין כל קשר ביניהן. הראשונה היא הרומן הנודע של הסופר הצרפתי אלכסנדר דיומא האב, המהוה ספר המשך לספרו "שלושת המוסקטרים", שיצא לאור בשנת 1844. השנייה היא סיפור קצר של הסופר האמריקני או הנרי, ששימש גם כחומר לשיעורי ספרות בבתי ספר יסודיים בישראל ובעולם. על שמו גם נקרא אחד מקבצי סיפוריו של הנרי, שיצא לאור בתרגום לעברית, בהוצאת "עם עובד". והשלישית היא שירו של המשורר יענק'לה רוטבליט בביצועו של הזמר שמוליק קראוס.
  גירסה מספקת? כל הרוצה יכול ומוזמן לשפץ. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"ג באב ה'תשס"ט • 21:35, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

אני מצטער, אך אני עדיין לא רואה את הפואנטה. לדעתי, זה הידעת? משעמם. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 21:39, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

וזה פשוט לא נכון - אין יצירה בעברית של דיומא שקוראים לה "אחרי עשרים שנה". יש "ארבעת המוסקטרים", יש "מקץ עשרים שנה" ויש "כעבור עשרים שנה", הכי קרוב שקיים זה "הרפתקאות המוסקיטרים" שבהוצאת מרגנית, שם יש כותרת משנה "אחרי עשרים שנה". דניאל צבי • שיחה 23:20, י"ב באב ה'תשס"ט (2.08.09)

נחכה עוד 20 שנה. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"א באב ה'תשס"ט • 07:32, 11 באוגוסט 2009 (IDT)