הערך על ויליאם גלאדסטון מפרט גם "ב-1848 ייסד את האגודה הכנסייתית לשיקום נשים שסטו מדרכן. במאי 1849 הקדיש את רוב זמנו לעבודה זו, ופגש פרוצות בשעות לילה מאוחרות בביתן או ברחוב, ועסק בשיקומן, ובמציאת מקומות עבודה לאלו שהסכימו לעזוב את העיסוק בזנות." את הפעילות שלו לשיקום פרוצות עשה כשהיה חבר פרלמנט, ונראה כי (עם זאת, זה לא לגמרי ברור מהערך) חדל לעסוק בזה הרבה לפני שהפך לראש ממשלה. בוודאי שלא הסתובב ברחובות לונדון וניסה לשכנע פרוצות לחדול מעיסוקן בעודו ראש ממשלה, כפי שעלול אולי לעלות מהקטע. אני חושב שלא מדובר בפעילות יוצאת דופן במיוחד. בשורה התחתונה, הקטע אומר שלפני שהיה ראש ממשלה עסק בפעילות חברתית. תומר - שיחה03:27, 30 בספטמבר 2013 (IDT)
על חלק ממטבעות בר כוכבא שהוטבעו מחדש בזמן מרד בר כוכבא על ידי המִנהל הבר-כוכבאי הוטבעו תבליטים של חפצי דת שונים. בין אלו הוטבעו גם תבליטים של ארבעת המינים. בתבליטים אלו ישנם באגודה של ארבעת המינים רק ערבה אחת והדס אחד, ולא שתי ערבות וארבע ושלושה הדסים כנהוג היום. אחד ההסברים לשינוי הוא ששיטה זו בארבע המינים היא שיטתו של רבי עקיבא שהיה מראשי התומכים במרד בר כוכבא.
הכרתי את הסברה עוד לפני כן אך היא מופיעה גם בערך רבי עקיבא בתמונה. רבי עקיבא היה תנא והיו לו מחלוקות רבות עם חבריו המחלוקת בנושא זה נמצאת בs:משנה סוכה ג ד. רבי עקיבא היה מראשי התומכים והמנהיג הרוחני של מרד בר כוכבא וזו אף היתה הסיבה להוצאתו להורג. האם בר כוכבא נהג בכל כרבי עקיבא? סביר שכן אך איננו יכולים להוכיח זאת פרט למקרה הזה בו הממצא מוכיח זאת בצורה ברורה. את יכולה למצוא מקורות רבים בחיפוש הזה ולמשל כאן שמביא את המקור לדבריו.
כמו כן באמת אפשר לפרט עוד על מטבעות בר כוכבא: למשל לציין שבמטבע הזו שיטת האגידה של המנים היא כשיטת התימנים וחלק מהספרדים שכורכים את המינים עם הדסים רבים מסביב פרט להדסים של המצוה לשם נוי המצוה (ראה כאן וכאן), אפשר לצין יותר בפירוש שהמטבעות הוטבעו על מטבעות רומיות ישנות מה שמראה על מרד בשילטון, שבר כוכבא מכונה בהן "נשיא ישראל", שנמנים בחלקן השנים לגאולה, שמופיעים עליהם כלי קודש רבים ודמות המקדש ועוד פרטים שבאמת חשבתי שדווקא את תוכלי להוסיף. אני חשבתי בתחילה שהחידוש הבסיסי שהבאתי מספיק מעניין. נ"מ • שיחה • י"ג בחשוון ה'תשע"ד • 17:29, 17 באוקטובר 2013 (IDT)
זאת טענה די מצחיקה בפני עצמה שמראה על צרות אופקים סלקטיווית שהרי לא כל אדם מתעניין במוזיקת רוק ועדיין ישנם קטעים שעוסקים בזה וכן בעוד נושאים לבעלי התעניינות. חוץ מזה עיקר הפנץ' הוא לא העניין הדתי אלא דווקא הארכאולוגי שישנו מידע הנמצע בידינו במסורת אשר מקבל גושפנקא בממצא ארכאולוגי. אפשר כמו שציינתי להוסיף עוד מידע על המטבעות, או לחילופין לשנות את המרכז של הקטע לבר כוכבא ולציין ממצאים רבים שנמצאו ואפילו מכתבים בכתב ידו. נ"מ • שיחה • י"ז בחשוון ה'תשע"ד • 12:11, 21 באוקטובר 2013 (IDT)
נ"מ, אני חושב שהקטע לא רע, אבל חושב שכדאי מאד להוסיף מידע מעניין אחר על המטבעות. אפשר אולי להתייחס לזה שהטבעתן כשלעצמה מבטאת מרד, או להתייחס לכיתובים שונים על המטבעות בהתאם למצב המרד. חמויישֶה - שיחה14:23, 21 באוקטובר 2013 (IDT)
ראיתי את קטע 'הידעת?' הזה באמת, אבל הוא עוסק בהיבט הצבאי של קרב קדש בלבד. השאלה היא אם משלבים את שני הקטעים הללו האם לא נוצר קטע ארוך ומסורבל מידי? שועל - שיחה22:13, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
אני לא חושב שכדאי לעבות את הידעת הקודם עם קטע אודות ההסכם. אני מציע לאמץ את הצעתו של שועל. בסך הכל זה עניין אחר שקשור במלחמה הזאת. זה לא קשור כל כך להיסטוריה צבאית. גילגמש • שיחה09:19, 1 באוקטובר 2013 (IDT)
אני בדיעה עם גילגמש. הקטע הזה נוגע בפן אחר שקשור למלחמה. לכן אני חושב שאין טעם לשלב אותו עם קטע 'הידעת?' שכבר נכתב על המלחמה. שועל - שיחה11:50, 6 בנובמבר 2013 (IST)
הקטע מעניין אך לדעתי יש לשנות את מיקודו (עניין שגם יפתור את שאלת היחס לקטע הידעת המתמקד במלחמה) ולהסב אותו לקיומם של כפל נוסחים המצויין בפרק הסכם השלום בערך קרב קדש: "להסכם היו שתי גרסאות, גרסה מצרית בכתב הירוגליפי וגרסה חיתית כתובה בשפה האכדית בכתב יתדות. רוב הטקסט היה זהה בשתי הגרסאות, אם כי בפסקת הפתיחה של ההסכם כל צד טען שהצד השני ביקש שלום. ההסכם נכתב על לוחות כסף, מפאת חשיבותו. העותקים המקורים של ההסכם לא שרדו, אולם קיימים העתקי חרס של שתי הגרסאות." השינוי גם יוסיף קצת פלפל לקטע - לכל אחד היה גירסה לטעמו?! :) Dalila - שיחה13:04, 6 בנובמבר 2013 (IST)
דלילה, אולי תנסחי את הגירסה שלך לקטע. אבל יחד עם זאת אני חושב שחשוב מאוד להדגיש את דברים הבאים בקטע הזה:
אזכורים ראשונים לגבי הסדרי גבולות.
בריתות בין הצדדים.
המסמך הראשון שנכתב בהיסטוריה ונשמר עד היום (חרף העובדה שאלה העתקי חרס ולא הלוחות המקוריים מכסף).
אני חושב כך בגלל שמדובר בתקדימים היסטוריים. בקיצור, אני חושב שזה לא טוב לשנות לגמרי את יעוד הקטע, אבל בעד להכניס פלפל דוגמת ציון העובדה שכל צד טען שהשני ביקש את השגת ההסכם... שועל - שיחה13:22, 6 בנובמבר 2013 (IST)
בשמחה. הנה הצעה לשיקולכם:
להסכם קדש, הנחשב להסכם השלום הראשון הכתוב בתולדות האנושות, שתי גרסאות מוכרות - האחת מצרית והשנייה חתית. הגרסאות השונות זהות כמעט לגמרי בלשון ופרטי הצגת הסדר סכסוכי הגבולות, ברית ההגנה ההדדית והסכם ההסגרה, שיישבו את הסכסוך רב השנים בין האימפריה המצרית וזו החתית, ובעצם נבדלות בעיקר בטענת פסקת הפתיח; בעוד בגירסה המצרית נטען כי החתים הם אלו שפנו אל המצרים לבקש שלום, בזו החיתית נטען כי המצרים עשו זאת.
להסכם קדש, הנחשב להסכם השלום הראשון הכתוב בתולדות האנושות, שתי גרסאות מוכרות - האחת מצרית והשנייה חתית. הגרסאות השונות זהות כמעט לגמרי בלשון ופרטי הצגת הסדר סכסוכי הגבולות, ברית ההגנה ההדדית והסכם ההסגרה, שיישבו את הסכסוך רב השנים בין האימפריה המצרית וזו החתית, ובעצם נבדלות בעיקר בטענת פסקת הפתיח; בעוד בגירסה המצרית נטען כי החתים הם אלו שפנו אל המצרים לבקש שלום, בזו החיתית נטען כי המצרים עשו זאת.
אגב, לפי האתר הזה, שמביא את 2 גרסאות ההסכם, ניתן ממש לתארך את המועד של חתימתו: ...Year 21, first month of the second season, twenty-first day מתפרש כך (על סמך המידע בויקיפדיה האנגלית:
Second season = בלוח השנה המצרי היו 3 עונות. העונה השנייה נקראת Peret.
First month = כל עונה התחלקה למספר חודשים. העונה השנייה, דהיינו Peret, התחלקה ל-4 חודשים (First of peret). את החודש הראשון של Peret ניתן להקביל ללוח השנה הקופטי - חודש Tobi.
Twenty-first day = אם חודש Tobi מתחיל ב-9 בינואר, אז 21+ ימים מתקבל 29 בינואר.
לפיכך, אם אני מציע שאם הקטע הנ"ל יתקבל, אפשר לשבץ אותו בתאריך הזה. שועל - שיחה13:55, 6 בנובמבר 2013 (IST)
הגרסה האחרונה (של דלילה) נראית טוב. אני לא היתי רץ לתארך את חוזה השלום. לוחות שנה עתיקים לאו דווקא מדויקים עד כדי כך, במיוחד נוכח הבעיה עם כרונולוגיה גבוהה/נמוכה וכו. גילגמש • שיחה
לאור הניסוח של דלילה, אני מציע ניסוח משולב:
בשנת 1258 לפנה"ס, כ-16 שנים לאחר קרב קדש, נחתם הסכם שלום בין רעמסס השניפרעהמצרים לבין חתושיליש השלישי מלך האימפריה החתית. להסכם זה, הנחשב להסכם השלום הראשון הכתוב בתולדות האנושות, שתי גרסאות מוכרות - האחת מצרית והשנייה חתית. הגרסאות השונות זהות כמעט לגמרי בלשון ופרטי הצגת יישוב סכסוכי הגבולות, ברית הגנה הדדית והסכם הסגרה, שיישבו את הסכסוך רב השנים בין האימפריה המצרית וזו החתית באזור הלבנט, ובעצם נבדלות בעיקר בטענת פסקת הפתיח; בעוד בגירסה המצרית נטען כי החתים הם אלו שפנו אל המצרים לבקש שלום, בזו החיתית נטען כי המצרים עשו זאת.
אכן נראה טוב ואני בעד להציג את הקטע בסמוך לתאריך לפי הצעתך. שיניתי את הקישור מ"חתים" ל"אימפריה החתית" כי בתקופה זו החתים שלטו על עמים נוספים. גילגמש • שיחה20:16, 6 בנובמבר 2013 (IST)
בעד, ובעד התאריך המשוער. רק מציעה עריכה קלה - הגהה וקישור להסכם קדש:
בשנת 1258 לפנה"ס, כ-16 שנים לאחר קרב קדש, נחתם הסכם קדש בין רעמסס השניפרעהמצרים לבין חתושיליש השלישי מלך האימפריה החתית. להסכם זה, הנחשב להסכם השלום הראשון הכתוב בתולדות האנושות, שתי גרסאות מוכרות - האחת מצרית והשנייה חתית. הגרסאות השונות זהות כמעט לגמרי בלשון ופרטי הצגת יישוב סכסוכי הגבולות, ברית ההגנה ההדדית והסכם ההסגרה, שיישבו את הסכסוך רב השנים בין האימפריה המצרית וזו החתית באזור הלבנט, ובעצם נבדלות בעיקר בטענת פסקת הפתיח; בעוד בגירסה המצרית נטען כי החתים הם אלו שפנו אל המצרים לבקש שלום, בזו החיתית נטען כי המצרים עשו זאת.
אני הייתי נזהרת בציון השנה 1258. על פי בדיקתי תיארוך זה הוא כנראה לפי הכרונולוגיה הנמוכה בויקיפדיה העברית ערכים רבים הם לפי הכרונולוגיה התיכונה. בכלל יש לנו בעיה בנושא, ולכן אני משתדלת בכל מקום אם המידע בידי לציין טווח שנים של יותר מכרונולוגיה אחת. אני הייתי מחליפה את השנה 1258 בהמאה ה-13 לפנה"ס כדי לא לסבך את הקטע עם הסבר על כרנולוגיות. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך11:22, 7 בנובמבר 2013 (IST)
מסכים עם חנה לגבי ציון תאריך מדוייק. והניסוח האחרון של דלילה הוא מצוין. להלן הניסוח האחרון, בתוספת ההערה של חנה ובתיקון שגיאת כתיב (חיתית>>חתית):
מאיפה הגיעה המילה שנבת? שם הערך משתמש בכתיבה סנבת. בערך עצמו מופיעה גירסה בשין שמאלית אך לא במקרים בהם המילה אינה מנוקדת.Uziel302 - שיחה14:16, 25 באוקטובר 2013 (IDT)
רוב הספרות שקראתי הנוגעת לביתא ישראל אינה בעברית, כך שאינני יודעת כיצד הכריעו לתרגם זאת לכתיב עברי. תזזה סנבת במקורה מילה בגעז. למשל בספרו של יוסי זיו (הלכות שבת של ביתא ישראל לפי תאזאזה סנבת, אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ט) ניתן לראות כבר מן הכותרת שימוש ב'ס'. השימוש בכתיב עם 'ש' מופיע בגלל היותו ציטוט. האם יש לשנות לשון הציטוט בשביל ההאחדה? Dalila - שיחה17:27, 25 באוקטובר 2013 (IDT)
הכנסתי הערה בעניין הבדלי התעתיק. בהסתמכות על יוסי זיו כמייצג הנוהג המקובל באקדמיה לא שונה שם הערך או התעתיק. לדעתי ההסבר לתעתיק האקדמי קשורה במסורת התאמת המלל של שפות האם לעברית. Dalila - שיחה15:11, 27 באוקטובר 2013 (IST)
האדריכלאנטוני גאודי נהרג לאחר שנדרס על ידי חשמלית בעודו צועד לאחור, אוחז בתוכניות הבנייה של קתדרלת "סגרדה פמיליה" ומסתכל על מגדליה. תחילה לא זוהה ונחשב לקבצן בשל לבושו המרושל, ונהג מונית סירב להעבירו לבית החולים, אולם בלווייתו השתתפו אלפי אנשים שעמדו בתור של 4 ק"מ כדי לעבור על פני ארונו, שהוצב במבנה. בנייתה, שהחלה בסוף המאה ה-19 ונפסקה עם מותו, חודשה רק עשרות שנים לאחר מכן ונמשכת עוד היום. לא ידוע מתי תסתיים. תומר - שיחה23:44, 6 באוקטובר 2013 (IDT)
דוגמה קלאסית לאגדה אורבנית. לוקחים עובדות נכונות ורוקחים סיפור שלא היה ולא נברא. גאודי אכן נדרס על ידי חשמלית, אבל ב-Gran Via de les Corts Catalanes, ממש לא בסביבת הסגרדה פמיליה, והוא לא החזיק תוכניות. יש גם טעויות לגבי הסגרדה פמיליה. ראשית יש רק קתדרלה (מושב הבישוף האזורי) אחת בברצלונה - קתדרלת אולליה הקדושה. כל השאר, כולל הסגרדה פמיליה, הן כנסיות. גם לא נכון שלא ידוע מתי תסתיים עליה העבודה. עובדים עליה במרץ והיא אמורה להיות גמורה ב-2026 כשיחגגו מאה שנה למותו של גאודי. אביהו • שיחה08:02, 7 באוקטובר 2013 (IDT)
משערים שהדינוזאור הכבד ביותר שחי אי-פעם היה זאורופוד מהסוג ברוהאתקאיוזאורוס (Bruhathkayosaurus) שנתגלה בהודו ב-1989. לפי ההערכות משקלו הוא כ-139 טון ואורכו 28-34 מטרים. לשם השוואה, הארגנטינוזאורוס, שנחשב לדינוזאור הגדול ביותר, שקל לכל היותר 100 טון. בשל מצבם הגרוע של המאובנים שנמצאו ותיאור לא טוב על ידי הפלאונטולוגים שגילו אותם, סווג הברוהאתקאיוזאורוס כתרופוד - קבוצה של דינוזאורים ההולכים על שתי רגליים שהיו ברובם טורפים. ניתוח מאוחר ויסודי יותר של תיעוד המאובנים הראה שמדובר למעשה בזאורופוד, דינוזאור צמחוני ענק ההולך על ארבע רגליים ובעל צוואר וזנב ארוכים. לשם השוואה, בעל החיים הגדול ביותר שחי אי-פעם הוא הלווייתן הכחול הענק שעדיין חי בימינו, ואורכו נע בין 30 ל-33 מטר (בערך כמו ברוהאתקאיוזאורוס) אך משקלו יכול להגיע אף ל-170 טון.
אני לא בקיא בתחום, וזה דווקא נשמע לי מעניין. הקטע מצא חן בעיניי גם כי הוא מפנה את הקוראים לערכים חשובים בתחום ונותן את הזווית של תהליך המחקר הפליאונטולוגי. Reuveny - שיחה17:20, 8 באוקטובר 2013 (IDT)
אם רוצים להוסיף עוד פואנטה אפשר להוסיף כי למעשה עם כל גודלם העצום של הדינוזארים, לוויתן כחול - יצור שעדיין בין החיים - גדול יותר מכל בעלי החיים שידועים למדע כיום...--BigJon • שיחה14:36, 10 באוקטובר 2013 (IDT)
מעניין ואני בעד, אך לדעתי המשפט על הלווייתן הכחול מיותר ופוגע בקטע - הרבה יותר מעניין להציג בסוף את זה שהדינוזאור הגדול ביותר צמחוני. אם ממש רוצים להוסיף את הלווייתן הכחול, אז לפחות לא כהדבקת עובדה נוספת ולשלב עם השוואת הגודל בפתיח. Dalila - שיחה13:29, 6 בנובמבר 2013 (IST)
אני מסכים עם דלילה וחמויישה. עדיף לשלב את המשפט בפתיח או לא לשלבו כלל. נסיון:
איור עם שחזור היפוטתי
משערים שהדינוזאור הכבד ביותר שחי אי-פעם היה זאורופוד מהסוג ברוהאתקאיוזאורוס (Bruhathkayosaurus) שנתגלה בהודו ב-1989. לפי ההערכות משקלו הוא כ-139 טון ואורכו נע בין 28 ל-34 מטרים. לשם השוואה, בעל החיים הגדול ביותר שחי אי-פעם הוא הלווייתן הכחול הענק שעדיין חי בימינו, ואורכו נע בין 30 ל-33 מטר אך משקלו יכול להגיע אף ל-170 טון. בשל מצבם הגרוע של המאובנים שנמצאו ותיאור לא טוב על ידי הפלאונטולוגים שגילו אותם, סווג הברוהאתקאיוזאורוס כתרופוד - קבוצה של דינוזאורים ההולכים על שתי רגליים שהיו ברובם טורפים. ניתוח מאוחר ויסודי יותר של תיעוד המאובנים הראה שמדובר למעשה בזאורופוד, דינוזאור צמחוני ענק ההולך על ארבע רגליים ובעל צוואר וזנב ארוכים.
תוחלת חיים ארוכה ואף חיי נצח, היוו במשך ההיסטוריה משאלת לב שלא פעם ניסו להגשימה באמצעים שונים, בין היתר רווחה האמונה בקרב האלכימאים כי אבן החכמים מסוגלת להעניק חיי נצח, אך במשך התפתחות המדע המודרני נושא זה נחשב לפסבדו מדע ואף דמיון, למרות זאת בקרב בעלי חיים שונים קיימים תהליכים המאפשרים לקיים תאורוטית חיי נצח, הלובסטר, לדוגמא, אינו מת מוות טבעי, בשל העובדה כי כל תאיו מסוגלים לייצר טלומראז - אנזים האחראי על אריכות ימי התא, גם ציפור בשם היסעורון האטלנטי ומדוזה ממין מסויים מקיימות תהליכים דומים, שנחשבים תאורוטית לבעלי יכולת לפתח חיי נצח, בתהליכים גנטיים דומים לאלו הצליח רונלד דה פיניו לגדל עכברים שהצליחו להעלים מאפייני זיקנה רבים במשך חייהם, מה שמראה כי יהיה ניתן אולי בעתיד להגשים את משאלת הלב ההיסטורית.
לא כתבתי שהוא חי חיי נצח, כתבתי שהוא מקיים תהליכים דומים שנחשבים תאורטית לבעלי יכולת כזו, המשמעות היא שהם לא מצליחים להגשים את היכולת הזו (כנראה מפני סיבות אחרות), אתה יכול לעיין בערך טלומר בסופו.--BigJon • שיחה01:14, 9 באפריל 2013 (IDT)
בעד. ערך מעניין וכתוב יפה, אך דורש הגהה (בעיקר פיסוק). להלן ההצעה שלי:
תוחלת חיים ארוכה ואף חיי נצח, היוו במשך ההיסטוריה משאלת לב שלא פעם ניסו להגשימה באמצעים שונים. בין היתר רווחה האמונה בקרב האלכימאים כי אבן החכמים מסוגלת להעניק חיי נצח, אך במשך התפתחות המדע המודרני נושא זה נחשב לפסבדו מדע ואף דמיון. למרות זאת בקרב בעלי חיים שונים קיימים תהליכים המאפשרים לקיים תאורוטית חיי נצח: הלובסטר, לדוגמא, אינו מת מוות טבעי, בשל העובדה כי כל תאיו מסוגלים לייצר טלומראז - אנזים האחראי על אריכות ימי התא. גם ציפור בשם היסעורון האטלנטי ומדוזה ממין Turritopsis nutricula מקיימות תהליכים דומים, שנחשבים תאורוטית לבעלי יכולת לפתח חיי נצח. בתהליכים גנטיים דומים לאלו הצליח רונלד דה פיניו לגדל עכברים שהצליחו להעלים מאפייני זיקנה רבים במשך חייהם, מה שמראה כי יהיה ניתן אולי בעתיד להגשים את משאלת הלב ההיסטורית.
כמה הערות - א') הדבר הראשון שעולה לאחר שקוראים את הקטע הוא "אז למה הם (הלובסטר, היסעורון והמדוזה) לא חיים חיי נצח? או שהם כן חיים?" ב') לגבי המשפט האחרון - "מה שמראה כי יהיה ניתן אולי בעתיד להגשים את משאלת הלב ההיסטורית" נראה לי כמו משפט אופטימי מדי. אולי עדיף לשנות למשהו כמו "מה שמחזק את האפשרות כי בעתיד ניתן יהיה אולי להגשים את משאלת הלב ההיסטורית". תומר - שיחה12:54, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
תומר, א. התשובה די פשוטה לדעתי - אם כי יש להדגיש שאני לא בטוח בה - הרבה מינים בעולם החי לא מתים מוות טבעי, הם נטרפים, נפצעים, מחלות טבעיות אחרות וכו', בעיקרון ניתן להעריך כי גם אם יצליחו למצוא את הנוסחה לחיי נצח בקרב בני האדם, עדיין רובם ככולם ימותו בסופו של דבר מסרטן, דום לב, אירועים מוחיים, תאונות דרכים ועוד, רק תהליך ההזדקנות (שזה בעצם אולי מעודד את המחלות הנ"ל אך לא גורם להם) יעצר. ב. משפט הסיום נכתב כמובן בגישה הומוריסטית ולדעתי מנוסח בצורה נחמדה למטרה זו, המשפט שאתה מציע הופך את הדבר לרציני וכביכול ישים, למרות שכפי שנכתב לעיל גם אם תוחלת החיים תעלה - עדיין רובם ככולם יאלצו להיפרד מכאן מתי שהוא...
אמיר, לא לגמרי הבנתי את הערתו של דניאל, האם המדוזה הנ"ל לא נחשבת לבעל חיים אינדיבידואלי? ברור שכשיש גוף שהוא עצמו נשאר כצורתו ורק התאים שמרכיבים אותו מתחלפים, זה נחשב שאותו גוף חי לנצח, הדימוי לאבנים הוא סתם דמגוגיה, לחיידקים - לא לגמרי הבנתי את כוונתו, אם החיידקים נשארים בסופו של דבר כאותו גוף אז הם גם בני אלמוות ואם הם רק מתפצלים ולאחר מכן הראשון מת אז הם לא... אולי מישהו שמבין יותר בביולוגיה יוכל להאיר את עינינו --BigJon • שיחה00:41, 15 באוקטובר 2013 (IDT)
מעניין ועשיר -בעד הקטע. אך מציעה עריכה המפשטת ומדייקת אותו מעט:
תוחלת חיים ארוכה ואף חיי נצח היוו לאורך ההיסטוריה משאלת לב שלא פעם ניסו להגשימה באמצעים שונים. למשל, האמונה בקיומה של אבן החכמים - חומר המסוגל להעניק חיי נצח - הניעה לא מעט אלכימאים לחפש אחר תרופה בעלת סגולה זו. עם התפתחות המדע המודרני נשמטה הקרקע תחת אמונות שכאלה והעיסוק בחיי נצח נתפס כפסבדו מדע ואף דמיון. עם זאת, תגליות מאוחרות הראו כי בקרב בעלי חיים שונים מתקיימים תהליכים המאפשרים באופן תיאורטי קיום חיי נצח: הלובסטר, לדוגמא, אינו מת מזיקנה, מאחר שכל תאיו מייצרים טלומראז - אנזים המונע את הזדקנות התא; והיסעורון האטלנטי והמדוזה בת האלמוות מקיימים תהליכים אחרים, המקנים גם להם אפשרות תיאורטית שכזו. סופו של דבר, נושא חיי הנצח חזר להעסיק מדענים. בשנת 2010, הצליח רונלד דה פיניו להעלים חלק ניכר ממאפייני הזיקנה של קבוצת עכברים, על ידי שינוי גנטי של תאיהם - הישג המעלה את האפשרות שבעתיד תוגשם משאלת הלב ההיסטורית.
אחרי חודש בהמתנה ושבוע בדיונים טרם נמצא תומך או מתנגד לקטע. קטע שלא הצליח לגרום להבעת תמיכה או לדיון סביבו, מבחינתי כנראה לא מעניין מספיק. האם יש דעות נוספות? חמויישֶה - שיחה13:10, 12 בנובמבר 2013 (IST)
מעניין, אך חסר לי משפט על איך בכלל נוצרה נבחרת שכזו - הבחור האמריקאי שהבחין במירוץ העגלות או משהו ויזם את העניין. Dalila - שיחה17:53, 12 בנובמבר 2013 (IST)
פרנאו מנדש פינטו היה מגלה ארצות וסופרפורטוגזי. עלילותיו נודעו כתוצאה מפרסום ספר זיכרונותיו, "מסעות", ב-1614, 30 שנים לאחר מותו. הספר הוא אוטוביוגרפיה שפרטים רבים בה מוטלים בספק. סיפורי מסעותיו, שנערכו במשך עשרים שנה, היו כל כך יוצאי דופן – לדוגמה, הוא כתב ש"נפל בשבי שלוש עשרה פעמים ונמכר שבע עשרה פעמים" – שבדרך כלל התייחסו אליהם כאל סיפורי בדים. התייחסות זו חוללה משחק מילים על שמו: "פרנאו, מנטש? מינטו!" ("!Fernão, Mentes? Minto"), כלומר, "פרנאו, אתה משקר? אני משקר!".
תומר - שיחה07:41, 27 בספטמבר 2013 (IDT)
בקרב בעלי החיים מקובלת ההפריה הרגילה בה הנקבה נושאת את העובר, אך במשפחת האבובוניים משפחה הכוללת את סוסון הים למשל, דווקא הזכר הוא זה שנדון להיות בהריון, במשפחה זו הזכר מקבל את הביצים מן הנקבה לאחר ריקוד ממושך, ובכיס מתחת לבטנו או בצמוד לגחונו הביצים מופרות ומתפתחות עד ללידה, כשהזכר מספק לעובר את המזון והחמצן הנדרש.
רגע של עברית: הריון הוא אולי לא רק לנקבות, אך לידה היא רק לנשים. יונקות אחרות ממליטות ודגות משריצות. • ♀♂ • קלאו • שיחה • 01:22, 27 בספטמבר 2013 (IDT)
אתה כמובן מוזמן לתקן (ולא רק לרגע), רק חושבני כי המשפט 'ומתפתחות עד להשרצה' קצת נשמע מוזר... אשמח לשמוע ניסוח שונה.--BigJon • שיחה04:07, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
הפיסקה כתובה בצורה מאד מטעה, ראשית בקרב הדגים לרוב הנקבה משריצה ביצים למשל על הקרקע ואז היא עוזבת אותם או שומרת עליהם, תלוי במין. לאחר שהדגיגים הקטנים בוקעים הם ברשות עצמם. זאת בניגוד למה שכתוב למעלה כאילו יצורים ימיים יולדים או שיש להם עוברים בבטן. במקרה של סוסון הים הנקבה מטילה את הביצים לתוך כיס של הזכר במקום על הקרקע והוא ממשיך לשמור עליהם בתוך הכיס גם לאחר הבקיעה לצורכי הגנה. השימוש במושג כאילו הזכר בהריון קצת מטעה, שלב העובר הוא כשהם בתוך הביצה ברגע שבקעו קשה להגדיר אותם כעוברים אלא יותר כסוסוני ים קטנים, הייתי אומר שהזכר משמש יותר כאומנת מאשר המוליד שלהם. Assafn • שיחה16:45, 13 באוקטובר 2013 (IDT)
אם הבנתי נכון את הקטע אז הביצים מועברות לפני הפריה וההזרעה של הביצים מתרחשת בתוך הכיס של הזכר ואז הביצים נותרות בו עד לבקיעתן. ואם כך זה באמת דומה למצב הידוע בו הזרע מועבר לנקבה ובגופה מתרחשת ההפריה. נ"מ • שיחה • ט' בחשוון ה'תשע"ד • 17:03, 13 באוקטובר 2013 (IDT)
אצל דגים ההפריה תמיד חיצונית, הנקבה משריצה על הקרקע והזכר עובר מעל ומפרה אותם. ההבדל עם הסוסון הוא לא בתהליך אלא במיקום, במקום לפזר את הביצים בסלעים, חול וכו... היא משריצה לתוך הכיס שלו. Assafn • שיחה17:06, 13 באוקטובר 2013 (IDT)
אסף, הטלת ביצים היא דבר נפוץ גם לא בקרב דגים, וישנם עוד הרבה אפשרויות רבייה כמצויין בהידעת הקודם (למען האמת לא שמתי לב שיש קטע מוצע על רבייה בעולם החי), מכל מקום במקרה דנן הזכר מפרה את ביצי הנקבה בתוך גופו, וזה, הגם שמבחינה מדעית לא נחשב להריון אמיתי, זה מין הריון מדומה (הדומה בתכונותיו להריון של יונקים למשל) שהזכר מקיים. כמובן שאין הכוונה שכל בעלי החיים מתרבים באופן של הריון, ואולי באמת צריך לשנות את ההתחלה למשהו כמו "בקרב בעלי החיים הנולדים לאחר הריון..." או משהו דומה --BigJon • שיחה00:27, 15 באוקטובר 2013 (IDT)
אצל סוסון הים ההריון נגמר ברגע שהביצים מוטלות זו טעות לכנות את הזכר בהריון הוא מתפקד כאינקובטור ולא כרחם, קצת דומה למה שקורה בכיס הקנגרו. Assafn • שיחה17:13, 15 באוקטובר 2013 (IDT)
זה לא ממש כך, הזכר מפרה אותם בכיסו לאחר ההטלה, כך שמבחינה זו הביצים לא נכנסות לכיסו כשהם בשלות להולדה, אתה צודק שאין את האלמנט שקיים ברחם בו הרחם מהווה חלק מהתפתחות העובר בעודו עובר, אך אני לא חושב שזה מאבד את הפואנטה, (ואגב אני חושב שהרחם לא מהווה גורם מכריע בהיווצרות הריון - ידועים מקרים על נשים שרחמן ניטל לגמרי ועדיין נכנסו להריון כמו גם הריון חוץ רחמי, אפשר לעיין בערך הזה) אפשר להוסיף זאת בדרך כלשהיא על מנת למנוע הטעיה. --BigJon • שיחה00:29, 16 באוקטובר 2013 (IDT)
מעניין. נדמה לי שמבחינה לוגית המנוע האנליטי שקול (מונח מדוייק יותר מ"שווה ערך") לכל המחשבים המודרניים, וכדאי להבהיר זאת. בנוסף, האם באמת יש הצדקה לכתוב שהמחשב לא נבנה בין השאר בשל מזגו החם של בבג'? בערך האנגלי מדובר על חילוקי דעות עם המהנדס הראשי שלו, שזו אולי דרך עדינה יותר להציג את אותה סיבה. בברכה, משתמש כבד - 23:46, 07/10/13
משנים את הכותרת ל"ראשית התכנות". ובהמשך להודעתי הקודמת, אני מציע להחליף "שנבנו 100 שנים אחר כך" (שזה מתי בדיוק?) ל"של זמננו". בברכה, משתמש כבד - 18:20, 09/10/13
אין לי בעיה עם העריכות מלבד המשפט האחרון. צריך להשאיר "בעקבות זאת", ו"על שמה נקראת שפת התכנות" צריך להשאר משפט נפרד. חמויישֶה - שיחה16:34, 17 בנובמבר 2013 (IST)
ה"פלה אידאל" (Le Palais idéal), פרויקט חייו של פרדינאן שבאל
פרדינאן שבאל היה דוורצרפתי שהעביר שלושים ושלוש שנה בבניית "הארמון האידאלי" ('לֶה פָּלֵה אִידֵאָל') בקומונה אוֹטְרִיב. את "ארמונו" החל לבנות באפריל 1879. הוא סיפר שנכשל ומעד על אבן ושאב השראה מצורתה הייחודית. למחרת היום חזר לאותה נקודה שבה נפל, והחל לאסוף אבנים. במהלך שלושים ושלוש השנים הבאות, שבאל אסף אבנים במהלך סיור חלוקת הדואר היומי, ושמר אותן בביתו, על מנת שישמשו כחומר גלם בבניית "הארמון". הארמון נחשב דוגמה מובהקת וייחודית לאדריכלותנאיבית. תומר - שיחה23:55, 6 באוקטובר 2013 (IDT)
הייתי מנסח קצת אחרת כדי להוסיף יותר עניין. אבל בסך הכל זה באמת קטע מעניין. הרעיון שלי זה להתמקד בפשעים שעשה, ובמעברו הסופי מפושע לכזה שהקים חברה נגד פשיעה.
פרנק אבגניילפרנק אבגנייל היה רמאי אמריקאי שפעל החל משנת 1961 בין גילאי 21-16. אבגנייל התחזה לטייס, רופא, עורך דין, ומורה, ובמהלך תקופה זו זייף המחאות בסכום כולל של כ-2.5 מיליון דולר. לאחר מצוד ארוך הוא נתפס לבסוף בצרפת בשנת 1969. בעת שנתפס, 12 מדינות שונות ביקשו את הסגרתו. פרנק נמלט ממשמורת משטרתית פעמיים, בפעם הראשונה ברח ממטוס שהטיס אותו לניו יורק (לאחר שהוסגר מאירופה לארצות הברית), ופעם שנייה מבית מעצר. אבגנייל נידון ל-12 שנים בכלא פדרלי בארה"ב, אך שוחרר מוקדם בשנת 1974, בתנאי שיסייע לרשויות הפדרליות במלחמתם בעבירות הונאה. לאחר שיחרורו, התקשה אבגנייל למצוא עבודה, ובסוף התחיל לעבוד כיועץ ביטחוני לבנקים. בהמשך הקים חברה מצליחה לאבטחת עסקים, "אבגנייל ושותפים", ובכך השלים את המעבר מצד אחד של המתרס לצד השני. אוטוביוגרפיה שכתב בשנת 2000, בוימה ב-2002 על ידי סטיבן ספילברג לסרט מצליח בשם תפוס אותי אם תוכל בכיכובם של ליאונרדו דקפריו וטום הנקס. גארפילד - שיחה14:30, 12 באוקטובר 2013 (IDT)
אני מסכים עם תומר. המון אנשים ראו את הסרט. הסיפור מפורסם מאד. מי שראה את הסרט ויקרא את הקטע יגיד לעצמו "גיליתם לי את אמריקה"... חמויישֶה - שיחה12:59, 17 באוקטובר 2013 (IDT)
בויקי אנגלית מופיעה תמונה של הבמאי. היא אמנם לא תמונה חופשית, אבל אולי אפשר להשתמש בה לקטע הזה? לדעתי היא יותר מוצלחת מהתמונה הנוכחית. שועל - שיחה20:14, 17 בנובמבר 2013 (IST)
הוחלט להסיר את הקטע. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 16:41, 5 בנובמבר 2013 (IST)
ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:03, 10 בנובמבר 2013 (IST)
_-_Foto_G._Dall%27Orto_28-5-2006.jpg)
נבחרה הגרסה האחרונה של שועל. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 425. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 15:41, 12 בנובמבר 2013 (IST)
בעד עם תיקון קטן יש לציין "על ידי הנזיר היהודי אבא צברה. המילה נזיר מקושרת אסוציאטיבית יותר עם נצרות, ומקריאה ראשונה זה מבלבל. התיקון גם מקשר לערך נזיר (יהדות). חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 11:30, 7 בנובמבר 2013 (IST)
חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 18:34, 15 באוקטובר 2013 (IDT)
בעד. קטע טוב. ניתן לשנות "נחשבת למתכנתת הראשונה" ל-"האדם הראשון במקצוע התכנות", או ניסוח לא מגדרי אחר. צור סופר - שיחה 10:20, 10 באוקטובר 2013 (IDT)
נבחרה הגרסה האחרונה עם ההסתייגות. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 429. חמויישֶה - שיחה 13:39, 18 בנובמבר 2013 (IST)
.jpg)
_-_A_Citron.jpg){kind=link}
