ויקיפדיה:הידעת?/החלפת קטעי "הידעת?"/ארכיון דיונים שהסתיימו - ההצעה התקבלה/1

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

עד 2009:
- ההצעה התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17
- ההצעה לא התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6
- קטעים ששופרו: 1 - 2 - 3
- קטעים שהוחלפו: 1 - 2
- ארכיונים נוספים: ארכיון בדיקה (2006) - ארכיון ישן (עד 2007) - אימות נתונים - הידעת? חד שורתי
מ-2010:
- ארכיון 2010 - מדצמבר 2010 - ממרץ 2011 - ממאי 2012 - מיולי 2012 - מאוגוסט 2013 - מאוקטובר 2013 - מנובמבר 2013 -

מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצמבר 2019 - מפברואר 2020 - מינואר 2021 - מנובמבר 2021 - מנובמבר 2022 - מינואר 2023 - מאפריל 2023 - מיוני 2024 - מאוקטובר 2024

המצאת הטלפון

את הטלפון המציא מהגר איטלקי לארצות הברית בשם אנטוניו מאוצ'י ולא אלכסנדר גרהאם בל אך הוא לא יכל לרשום פטנט מאחר ולא היה לא סכום הכסף הדרוש לכך. הידרו 01:36, 3 באפריל 2007 (IDT)

שיפרתי קצת: את הטלפון המציא מהגר איטלקי לארצות הברית בשם אנטוניו מאוצ'י ולא אלכסנדר גרהאם בל. מאוצ'י לא יכל לרשום פטנט על המצאתו מאחר שלא היה לו סכום הכסף הדרוש לכך. במשך יותר ממאה שנה נחשב בל כממציא הטלפון בכל מקום למעט איטליה. ב־16 ביוני 2002 הכיר הקונגרס האמריקני במאוצ'י כממציאו האמיתי של הטלפון. חגי אדלר 02:14, 3 באפריל 2007 (IDT)

נכנס בתבנית:הידעת? 4 ביוני - סדרה 2. חגי אדלר 00:50, 13 באפריל 2007 (IDT)

דראקולין

הנה הידעת שביקשת:

ברוק של הערפד המצוי, מין של עטלף שניזון מדם, קיים אנזים המאפשר לו לפרק קרישי דם. אנזים זה שומר על זרימת דם בגוף הקורבן, ובכך עוזר לערפד למצוץ את הדם. בנוסף, לאנזים זה משמעות רפואית, שכן ייתכן ויסייע בעתיד לפירוק קרישי דם במוח, אשר עלולים לגרום לשבץ מוחי. באופן מעניין, שמו של האנזים הוא דראקולין, על שם הערפד המיתולוגי דראקולה. עכשיו, כל הקישורים כחולים, למעט האחרון הנוגע לדראקולה. בשל כך, בתור העורך, תשקול להוריד את הקישור הפנימי הנ"ל. המידע מאומת. בברכה, ירון • שיחה 02:27, 3 באפריל 2007 (IDT)

אחלה. תודה על הסיוע. עוד ניצור פה פרויקט לתפארת. הוספתי עוד כמה קישורים, ומצאתי דרך להשאיר גם את דראקולה כחול...

"ברוק של הערפד המצוי, מין של עטלף שניזון מדם, קיים אנזים המאפשר לו לפרק קרישי דם. אנזים זה שומר על זרימת דם בגוף הקורבן, ובכך עוזר לערפד למצוץ את הדם. בנוסף, לאנזים זה משמעות רפואית, שכן ייתכן ויסייע בעתיד לפירוק קרישי דם במוח, אשר עלולים לגרום לשבץ מוחי. באופן מעניין, שמו של האנזים הוא דראקולין, על שם הערפד המיתולוגי מהספר דראקולה." חגי אדלר 02:34, 3 באפריל 2007 (IDT)

מעולה. ירון • שיחה 02:36, 3 באפריל 2007 (IDT)

הראשון בתור. רק מחכה שאלמוג יסיר התנגדותו לאחד שרוצים להעיף. בקריאה נוספת הוא באמת קלאסי. צריך לעדכן אצל פקמן... חגי אדלר 02:44, 3 באפריל 2007 (IDT)

פיליבסטר

בניסיון לעצור פיליבסטר שערך הסנאטור הפרוגרסיבי רוברט לה פולט ב-1908, הורעלה כוס השתיה שלו במידה שהיה בה די להביא למותו. הסנאטור חש שמשהו אינו כשורה ולא שתה ממנה. נאומו נמשך, בסופו של דבר, 18 שעות. עידו 10:11, 6 באפריל 2007 (IDT)

מאפוא זה? מי המרעיל? חגי אדלר 10:14, 6 באפריל 2007 (IDT)

זה מהמאמר שמוזכר בערך פיליבסטר. לא ידוע מי המרעיל עידו 10:18, 6 באפריל 2007 (IDT)

זה לא מספיק. צריך סימוכין. גם בוויקיאנגלית לא מצאתי סימוכין. חגי אדלר 10:28, 6 באפריל 2007 (IDT)

יותר סימוכין ממאמר שהתפרסם ב-Stanford Law Review? שאני אכתוב באיזה פסקה זה מופיע שם? עידו 10:37, 6 באפריל 2007 (IDT)

שים בערך את הסימוכין שציינת, כתב עת, שנה/חודש, עמוד. זה יהיה מספיק לכאן. אתה שם לב שאני מאוד נזהר להעלות רק דברים מאומתים. חגי אדלר 10:46, 6 באפריל 2007 (IDT)

הוא מופיע ב"לקריאה נוספת", לזה כיוונתי כשאמרתי "המאמר שמוזכר בערך". לא ציינתי אותו בגוף הערך, מאחר שהוא שימש אותי לכל כתיבת הפרק על הפיליבסטר בארצות הברית, ונראה לי מיותר להפנות אליו בכל שורה עידו 11:06, 6 באפריל 2007 (IDT)

אושר. יכנס לתור. חגי אדלר 11:11, 6 באפריל 2007 (IDT)

דגש חזק באות אל"ף

בתנ"ך, מופיע בארבעה מקומות דגש חזק באות אל"ף, אף־על־פי שלפי כללי הדקדוק האות א' אינה מקבלת דגש לעולם. אחד מהם בבראשית מג, כו: "וַיָּבֹא יוֹסֵף הַבַּיְתָה, וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת־הַמִּנְחָה". כמו כן, האות רי"ש, שגם היא אינה מקבלת דגש לפי הכללים, דגושה 14 פעמים בתנ"ך. ינבושד 10:17, 6 באפריל 2007 (IDT).

לא רע. תחום קצת שונה. תן לי עוד 2-3 הפניות מזה. חגי אדלר 10:29, 6 באפריל 2007 (IDT)

לא הבנתי, אילו הפניות? ינבושד.

ראה דוגמא, קשור למילה דקדוק שהוספתי. חגי אדלר 10:50, 6 באפריל 2007 (IDT)

אין לי רעיון לדגש נוסף :-) חג שמח, ינבושד.

אז מי הוסיף את הר'? בכל מקרה, הידעת? הזה משאיר את הקורא עם טעם של להבין למה? לפחות אותי! אפשר להסביר את זה או להפנות למקום כלשהוא שיאיר עיניים על כך? חגי אדלר 05:38, 8 באפריל 2007 (IDT)

את הרי"ש אני הוספתי, אם זה מיותר לדעתך הסר אותו. למה? אנ'לא יודע, ככה המסורת. אולי כדאי לשאול את נתנאל. חג שמח, ינבושד 08:22, 8 באפריל 2007 (IDT).

הר' זה אחלה. אבל אני רוצה להוסיף גם הסבר. נבדוק עם נתנאל. חגי אדלר 08:26, 8 באפריל 2007 (IDT)

צריך להבדיל בין רי"ש ובין אל"ף. במקרה של רי"ש מדובר בדגש חזק לכל דבר. כידוע, רי"ש איננה באמת אות גרונית, ויש מסורות לשון, למשל ההגייה התימנית של לשון חז"ל, שבהן רי"ש מקבלת דגש חזק לאורך כל הנטייה בדיוק כמו כל עיצור אחר. הרי"שין הדגושות שבמקרא הן כנראה שריד לשלב שבו הייתה רי"ש דגושה בנוסח המסורה, או חדירה של הגיית לשון חז"ל לתוך הניקוד הטברני של המקרא. באל"ף, לעומת זאת, כנראה בכלל לא מדובר בדגש (בכלל לא מדובר בצורות שמתבקש בהן דגש) אלא כנראה מעין מפיק, שנועד להזהיר את הקורא שלא יבליע את האל"ף בין התנועות שלפניה ולאחריה. ראו בהרחבה: ישראל ייבין, "‫א דגושה במקרא", בתוך: מחקרים במקרא ובמזרח הקדמון, תשלח, עמ' 223-227. נתנאל 09:02, 8 באפריל 2007 (IDT)

אם כך זה לא משהו מיוחד שראוי להיות בהידעת? צודק? או שאולי בכל זאת זה משהו מיוחד. חגי אדלר 09:42, 8 באפריל 2007 (IDT)

אינני יודע כיצד קובעים מה ראוי להיות בהידעת. זו בוודאי תופעה מיוחדת, של אותיות שלפי הדקדוק המקראי המקובל אינן מקבלות דגש, וכמה מקרים יוצאים מן הכלל כן מקבלות דגש, ואפילו במקרא עצמו. נתנאל 09:54, 8 באפריל 2007 (IDT)

לדעתי זה ראוי להופיע בהידעת, מפיק באל"ף גם הוא אינו קיים לפי הכללים, וזהו פרט מעניין. חג שמח, ינבושד.

בסדר, תודה. מכאן זו עבודה שלי. חגי אדלר 10:03, 8 באפריל 2007 (IDT)

אושר - נכנס לתור. חגי אדלר 10:09, 8 באפריל 2007 (IDT)

נוסח סופי:

בתנ"ך, מופיע בארבעה מקומות דגש חזק באות אל"ף, בניגוד לכללי הדקדוק שאינם מאפשרים את הדגשת האות א' אינה מקבלת דגש לעולם. אחד מהם בבראשית פרק מ"ג פסוק כ"ו: "וַיָּבֹא יוֹסֵף הַבַּיְתָה, וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת־הַמִּנְחָה". כמו כן, האות רי"ש, שגם היא אינה מקבלת דגש לפי הכללים, דגושה 14 פעמים בתנ"ך.

הידעת הזה מעולה :-) הערה קטנה: הצירוף "אף־על־פי שלפי" לא נשמע כל כך טוב באוזני. אולי כדאי: "בניגוד לכללי הדקדוק שאינם מאפשרים את הדגשת האות א' ", או משהו בסגנון זה. מלמד כץ 18:34, 10 באפריל 2007 (IDT)

התפשטות היקום

בעוד עשרות מליארדי שנים, היקום צפוי להיות מקום שומם וקר. האנרגיה האפלה, שמוסברת בעזרת הקבוע הקוסמולוגי של איינשטיין, תאיץ את התפשטות היקום והגלקסיות ימשיכו להתרחק זו מזו. במקביל, ננס אדומים יתקררו, כוכבים בגודל השמש יהפכו לננסים לבנים ואחר כך לננסים שחורים, וכוכבים בעלי מסה גדולה מ-8 מסות שמש יעברו סופרנובה ויהפכו לכוכבי נייטרונים או לחורים שחורים. כדור הארץ והחיים שעליו יושמדו עוד קודם לכן כאשר השמש תהפוך לענק אדום ותבלע אותו. (תמונה מוצעת: תמונה:Hubble Ultra Deep Field Black point edit.jpg או תמונה:Hubble deep field.jpg או משהו מ[1]) מלמד כץ 20:44, 9 באפריל 2007 (IDT)

אושר. יש לשפר. מה הכוונה כוכבים קטנים? להסביר. "האנרגיה האפלה שמקורה כנראה בקבוע הקוסמולוגי של איינשטיין" אינו משפט נכון לדעתי. הקבוע לא מייצר את האנרגיה האפלה. צריך לציין שגם כוכבי הנייטרונים והננסים האדומים שלא מוזכרים יכבו וימותו. לגבי כוכבי הלכת, זה יקרה כבר אחרי שכוכב האם יהפוך לענק אדום או יתפוצץ בסופרנובה. (האם בכלל יש כוכב לכת מתאים לחיים בסביבת כוכב כה מסיבי?) חגי אדלר 06:39, 10 באפריל 2007 (IDT)

שיפצתי במסגרת מגבלות המקום. אם יש צורך שפץ אותו עוד ואבדוק את התוצאה הסופית. מלמד כץ 13:20, 10 באפריל 2007 (IDT)

"ילד קטן"

הפצצה הגרעינית "ילד קטן", שפותחה במסגרת "פרויקט מנהטן" והוטלה על העיר היפנית הירושימה ב-6 באוגוסט 1945, הכילה "קליע ו"מטרה" עשויים מאורניום מועשר שהשילוב שלהם יחד מהווה מסה קריטית וגורם לתגובת שרשרת גרעינית. גוף הפצצה וקליע האורניום הובאו לאי טיניאן באוקיינוס השקט על סיפון המשחתת אינדיאנפוליס אשר טובעה בידי צוללת יפנית בדרכה חזרה, והמטרה הובאה לאי על גבי מטוס. הפצצה עצמה הורכבה על האי ואילו אבק השריפה של מנגנון הירי שבתוכה הוטען רק לאחר ההמראה של "אנולה גיי" בשל רגישות המנגנון. מלמד כץ 23:59, 9 באפריל 2007 (IDT)

מבחינתי בסדר. מה אחרים חושבים? צריך לפתוח ערך למשחתת. חגי אדלר 06:41, 10 באפריל 2007 (IDT)

99942 אפופיס

נקודה קטנה בשמי הלילה של ה-13 באפריל 2029 תסמן את מיקומו של האסטרואיד 99942 אפופיס שיתקרב אל כדור הארץ עד למרחק קטן מעשירית המרחק לירח. אם אפופיס, הקרוי על שם אפפ, אל החורבן במיתולוגיה המצרית, יעבור דרך "חור המנעול", כלומר אזור קטן בחלל שגודלו כקילומטר וחצי, אז הוא ילכד בכוח הכבידה של כדור הארץ ויתנגש בו בוודאות בשנת 2036 או 2037. אומנם הפיצוץ הצפוי לא יגיע בעוצמתו לזה שגרם להיעלמות הדינוזאורים, אך הוא עלול לגרום לנזק משמעותי במדינות הסמוכות למקום הפגיעה. מלמד כץ 17:28, 10 באפריל 2007 (IDT)

מה דעתך על 99942 אפופיס ועל הסיפור של "חור המנעול" - זה אחד הערכים האהובים עלי. מלמד כץ 05:52, 9 באפריל 2007 (IDT)

מצוין, צריך אולי להוסיף כמה מילים (במסגרת המקום) על הקטסטרופה שתתרחש. אולי דוגמא, הכחדות הדינוזאורים. חגי אדלר 20:33, 10 באפריל 2007 (IDT)

הוספתי משפט. עריכה סופית אני משאיר לך. מלמד כץ 21:35, 10 באפריל 2007 (IDT)

שמתי בתבנית:הידעת? 13 באפריל - סדרה 2 חגי אדלר 00:22, 11 באפריל 2007 (IDT)

אבניבי

חגי ועומר, אם אתם בענייני שירים אז תציצו באתר מימה - לדעתי אפשר לעשות חגיגה מ"אבניבי" - אירוויזיון, אירוויזיון 1978, שפת הבית, הצפנה, ב, 22 באפריל, 1978, פסטיבל הזמר והפזמון, פסטיבל שירי הילדים, תיקו, יזהר כהן, הכל עובר חביבי, חדווה עמרני. מלמד כץ 20:48, 9 באפריל 2007 (IDT)

"that's gold jerry, gold!" סתם עומר • שיחה 22:27, 9 באפריל 2007 (IDT)

עומר, אתה לוקח את זה? חגי אדלר 06:44, 10 באפריל 2007 (IDT)

סבבה. סתם עומר • שיחה 12:37, 10 באפריל 2007 (IDT)

השיר אבניבי בביצוע יזהר כהן זכה ב-22 באפריל 1978 בתחרות האירוויזיון. למעשה, השיר שעוסק בשפה המוצפנת שפת הבית יועד לפסטיבל שירי הילדים, אך בגלל החמצת מועד ההגשה הוא הוצע לפסטיבל הזמר והפזמון ששימש אז בתור קדם אירוויזיון, הגיע לתיקו עם שירה של חדווה עמרני וזכה רק בגלל שקיבל יותר פעמים "דוז פואה" בהצבעה. עוד לפני הפסטיבל, הוא הוצע ללהקת הכל עובר חביבי שדחתה אותו בטענה שהוא "ילדותי מדי". (מקור: מימה). סתם עומר • שיחה 17:10, 10 באפריל 2007 (IDT)

חמוד. תוכל לטפל באדומים? אי אפשר שנושא הידעת הראשי הוא אדום... חגי אדלר 20:16, 10 באפריל 2007 (IDT)

אני אתרגם את מה שיש עליו באנגלית. (זה שיר בעברית שיש עליו ערך רק באנגלית! זה מוכיח איזו ויקיפדיה במעמד עליון...) סתם עומר • שיחה 22:14, 10 באפריל 2007 (IDT)

אושר. חגי אדלר 00:33, 11 באפריל 2007 (IDT)

דוז פואה לא נכון, משום שזו לא שיטת ההצבעה בפסטיבל הזמר והפזמון. חגי אדלר 17:47, 11 באפריל 2007 (IDT)

טוב, הורדתי, אבל תהיה יותר אופטימי לגבי הקישורים האדומים... מלמד כץ 18:51, 11 באפריל 2007 (IDT)

נהר האמזונאס

נהר האמזונאס הוא האדיר בנהרות תבל. חמישית מכמות המים המתוקים בעולם שזורמים לים, מקורה באמזונאס. לנהר למעלה מ-1,100 יובלים ו-14,000 אלף יובלי משנה, כמה מהם ארוכים מ-1,500 ק"מ. אגן הניקוז שלו כ-7 מיליון קמ"ר, כשטחה של ארצות הברית ללא אלסקה. ספיקתו של הנהר כ-220,000 אלף מ"ק בשנייה, די למלא את הכנרת בכמה שעות לו הייתה ריקה. האמזונס ממתיק את מי האוקינוס האטלנטי ומשנה את צבעם עד למרחק של 320 ק"מ משפך הנהר. לאורך אלפי ק"מ בברזיל זורם הנהר בשיפוע זעיר של 21 מ"מ לק"מ מה שגורם לאיטיות זרימתו ולכך שגאות באוקינוס מורגשת גם במרחק 750 ק"מ מהשפך. חגי אדלר 13:19, 12 באפריל 2007 (IDT)

נחמד מאוד. אני מציע להעביר את המשפט "חמישית מכמות..." קצת קדימה. המשפט האחרון לא מספיק מובן. מלמד כץ 21:11, 12 באפריל 2007 (IDT)

שפרתי קצת, מעביר למוכנים. חגי אדלר 22:56, 12 באפריל 2007 (IDT)

יד אבשלום

במורדות הר הזיתים ובאפיקו של נחל קדרון, מצויים מספר קברים ומצבות, שהמסורת קשרה אליהם אגדות שונות. מבנה מונוליטי מרשים שם, מתקופת בית שני, זכה לכינוי יד אבשלום. הורים לילדים סוררים היו מביאים את ילדיהם למקום, וסוקלים את המצבה בכדי לחנכם. גם נפוליאון מתקשר למסורת זו. מסע נפוליון בארץ ישראל לא עבר בירושלים, אך זה לא מנע את התפתחות האגדה כי היתה פעם דמות יד מעל למצבה, אך נפוליאון, בזעמו על הבן שהעז למרוד באביו, הורידהּ ביריית תותח. דניאל צבי 10:31, 2 באפריל 2007 (IDT)

קצת בעייתי, כי בעצם אין סימוכין. הכל אגדות... אמנם זה מצוין בערך, אך בכל זאת. בא נשמע דעות נוספות. חגי אדלר 10:35, 2 באפריל 2007 (IDT)

בקשר לנפוליון - הסימוכין נמצאים בספר "מסעות ארץ ישראל" של אברהם יערי. אין לי את הספר תחת ידי, כך שלא אוכל לציין מס' עמוד, אך שם מופיע תיאורו של עולה רגל על התותח של נפוליון. דניאל צבי 10:38, 2 באפריל 2007 (IDT)

אז למה כתבת "מהתפתחות האגדה"? חגי אדלר 10:40, 2 באפריל 2007 (IDT)

זו אגדה - מעולם לא הייתה דמות יד, ונפוליון לא הייתה שם. הסימוכין הם לא שהדבר קרה - כי הוא לא קרה. הסימוכין הם שהאגדה אכן קיימת וזו לא המצאה של מדריך טיולים מודרני.

ובקשר לסקילה - זאב וילנאי, בספרו "מצבות קודש בארץ־ישראל", כרך א, עמוד 336 מביא את התייר הגרמני באומרגטן, משנת 1486 וכן את עיתון האסיף משנת 1185/6, שמציינים את עניין הסקילה וגל האבנים. דניאל צבי 10:48, 2 באפריל 2007 (IDT)

נו - או לאשר או להוריד, בינתיים זה סותם את כל הדף... דניאל צבי 21:14, 12 באפריל 2007 (IDT)

אני בעד לאשר. סתם עומר • שיחה 21:44, 12 באפריל 2007 (IDT)

אושר. אגדה מוסמכת... אשפר קצת הניסוח להבנה. חגי אדלר 23:32, 12 באפריל 2007 (IDT)

שיפרתי הנסוח, הוספתי קישורים והעברתי למוכנים. חגי אדלר 23:55, 12 באפריל 2007 (IDT)

ערכתי ושמתי בתבנית:הידעת? 3 באפריל - סדרה 2. העברתי הדיון לדף השיחה. חגי אדלר 04:26, 13 באפריל 2007 (IDT)

"אלמנטרי, ווטסון יקירי"

הבלש שרלוק הולמס, גיבור ספריו של ארתור קונאן דויל, מרבה להשתמש במילה אלמנטרי לתיאור מסקנותיו הלוגיות וכשרונו הדדוקטיבי. אולם בניגוד לדעה הרווחת, הביטוי "אלמנטרי, ווטסון יקירי" לא מופיע באף אחד משישים הסיפורים בכיכובו של הולמס, והוא נטבע מאוחר יותר בסרטי הקולנוע ובתסכיתי הרדיו. (מקור: ידע אישי וויקיאנגלית) מלמד כץ 17:00, 10 באפריל 2007 (IDT)

למדתי משהו חדש. מה אחרים חושבים? חגי אדלר 20:19, 10 באפריל 2007 (IDT)

כמדומני שזה הגיע מסרט קלאסי על שרלוק ברוסית דווקא. הלל • שיחה • תיבת נאצות 09:23, 11 באפריל 2007 (IDT)

ב-IMDB טוענים שהמשפט הופיע לראשונה בסרט אמריקאי משנת 1929. האם אתה מוצא משהו מוקדם יותר? בכל אופן, זאת חידה בלשית מעניינת... מלמד כץ 17:19, 11 באפריל 2007 (IDT)

הבלש שרלוק הולמס, גיבור ספריו של ארתור קונאן דויל, מרבה להשתמש במילה אלמנטרי לתיאור מסקנותיו הלוגיות וכשרונו הדדוקטיבי. אולם, בניגוד לדעה הרווחת, הביטוי "אלמנטרי, ווטסון יקירי" לא מופיע באף אחד משישים הסיפורים בכיכובו של הולמס, והוא נטבע מאוחר יותר בסרטי הקולנוע ובתסכיתי הרדיו. אגב, דויל עצמו קינא בגיבור שלו ו"הרג" אותו בשנת 1893, אלא שלחץ הקוראים גרם לשרלוק הולמס לשוב לתחייה כעבור 8 שנים בספר "כלבם של בני בסקרוויל".

אריה, אולי תאחד את שני אלה? תבנית:הידעת? 29 באפריל - סדרה 2. לא חושב שצריך שניים. חגי אדלר 20:50, 11 באפריל 2007 (IDT)

אוחד. מלמד כץ 21:14, 11 באפריל 2007 (IDT)

מעולה. הוספתי עוד כמה הפניות, ושמתי בתבנית:הידעת? 29 באפריל - סדרה 2. חגי אדלר 21:42, 11 באפריל 2007 (IDT)

שושלת בגרטיוני

על פי האגדה המשפחתית של שושלת המלוכה הגאורגית, שושלת בגרטיוני, ששלטה בגאורגיה בתקופה שנמשכה מימי הביניים ועד לתחילת המאה ה-19, היה אבי השושלת נצר למלך דוד. המסורת היא כי שבעה אחים, פליטים מבית דוד, שלוש מהם התיישבו בארמניה ויתר הארבעה הגיעו לאיבריה, ושם נישאו בנישואי תערובת עם בית המלוכה המקומי. וכך בשלט האצולה של השושלת מופיעים נבל ולולאה המיוחסים לדוד. היסטוריונים מודרניים מספקים ניתוח מסובך יותר של מוצא הבגרטיונים. הטוען לקיומם של שתי שושלות אחת ארמנית העתיקה יותר והגאורגית שהיא ענף של המשפחה הארמנית.

בתור פתיחה זה טוב. יש מקום לקישורים מגוונים ולטעמי גם מעניין. השאלה היא מה הסימוכין להידעת זה? כמו כן במשפט "היסטוריונים מודרניים מספקים ניתוח מסובך יותר של מוצא הבגרטיונים." אנו משאירים את הקורא עם סימן שאלה מהו ההסבר, והאם הוא לא סותר את ההסבר ברישא של הפיסקה. חגי אדלר 06:32, 13 באפריל 2007 (IDT)

יש סימוכין מבוססים בערך על שושלת בגרטיוני, וכן גם ההסבר לגבי מוצא הבגרטידים בערך המוצא של שושלת בגרטיד. ההסבר אכן סותר את הסיפא שהוא אגדה כפי שצויין (או גירסה שהשושלת אימצה לעצמה מטעמים מובנים, ואף קבעה אותו בסימלה המשפחתי). אנסה להוסיף משפט נוסף על ההסבר. Geagea 07:03, 13 באפריל 2007 (IDT)

הצעה לשינוי ניסוח:

על פי האגדה של שושלת בגרטיוני, אשר שלטה בגאורגיה מימי הביניים ועד לתחילת המאה ה-19, היה אבי השושלת נצר למלך דוד. לפי אגדה זו, שבעה אחים פליטים מבית דוד, התיישבו באזור - שלושה בארמניה וארבעה באיבריה הקווקזית. אלו האחרונים נישאו בנישואי תערובת עם בית המלוכה המקומי וצאצאיהם המשיכו את השושלת. אגדה זו תועדה בהרלדיקה של שלט האצולה של השושלת, בו מופיעים נבל ולולאה המיוחסים לדוד. היסטוריונים מודרניים מספקים ניתוח מסובך יותר של מוצא הבגרטיונים הטוען לקיומן של שתי שושלות. האחת ארמנית, העתיקה יותר, והשנייה גאורגית, שהיא ענף של המשפחה הארמנית.

שיניתי את הניסוח כדי לקצר קצת את הטקסט ולהפכו לברור יותר. הוספתי גם קישור לערך הנהדר הרלדיקה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 15:20, 13 באפריל 2007 (IDT)

מצוין. הוספתי עוד קצת קישורים, שיניתי לאיבריה הקווקזית שלא יתבלבלו שזה באזור חצי האי האיברי. מעביר במקום אחד הלא טובים של אפריל. חגי אדלר 20:10, 13 באפריל 2007 (IDT)

ממש במהירות הבזק. לגבי איבריה הקווקזית, אני הייתי מעדיף ממלכת איבריה כי הקווקזית זה לא שם מקורי אלא בא להבדיל מחצי האי האיברי, אבל לא מי יודע מה עקרוני. Geagea 01:15, 15 באפריל 2007 (IDT)

שם הערך הוא ...הקווקזית (אם כי לפי דבריך זה צריך להיות הפוך) ובכל אופן, בעמוד הראשי אני חושב שעדיף להתפשר קצת בנושאים כאלה כדי להסביר פנינו, אבל גם מבחינתי זה לא עקרוני. חגי? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 01:27, 15 באפריל 2007 (IDT)

כן, השינוי הזה הוא עקרוני. אני התבלבלתי, ויש להניח שגם הקוראים האחרים יתבלבלו. כאשר קראתי את הערך, לא הבנתי איך שתי השושלות התפזרו כל כך רחוק... רק כשנכנסתי לקישור הבנתי, ולכן תיקנתי הנוסח. אם השם בקישור לא נכון, זה סיפור אחר, אבל אני לא מניח שהשם שגוי, אחרת כבר היו משנים אותו. מהירות? כאשר geagea כותב ערך, אין הרבה עבודה לעורכים... הנה, הוא כבר מופיע היום בחזית. חגי אדלר 05:56, 15 באפריל 2007 (IDT)

הוספתי לתבנית:הידעת? 15 באפריל - סדרה 2. חגי אדלר 20:02, 22 באפריל 2007 (IDT)

אספסיאנוס והמס היהודי

לאחר דיכויו של המרד הגדול, הטיל הקיסר הרומאי אספסיאנוס מס מיוחד על היהודים בגובה מחצית השקל שקודם לכן הייתה משולמת כתרומה לבית המקדש ניתנה עכשיו למען מקדשו של יופיטר הקפיטוליני, ראש פנתאון האלים הרומאי.Ingsoc 20:19, 13 באפריל 2007 (IDT)

הוספתי קישורים, ערכתי, הרחבתי. יש סימוכין מעבר לערך? הנה המשופר: חגי אדלר 06:21, 15 באפריל 2007 (IDT)

לאחר דיכוי המרד הגדול, הטיל הקיסר הרומאי אספסיאנוס מס מיוחד על היהודים בגובה מחצית השקל. תרומת מחצית השקל שבעבר ניתנה לבית המקדש, ניתנה עכשיו למקדשו של יופיטר הקפיטוליני, ראש פנתאון האלים הרומאי, במטרה להשפיל את היהודים ולהראות את ניצחון אלוהי הרומאים על אלוהי ישראל. תשלום המס היהודי היה חובה על כל היהודים באימפריה, כולל נשים, ילדים וזקנים עד גיל 62.חגי אדלר 06:36, 15 באפריל 2007 (IDT)

סימוכין: מנחם מור, יהודה ורומא כרך ג', האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 152-155 וכאן[2]. אני מאמין שהמס מוזכר בכל ספר שעוסק במרד הגדול.Ingsoc 11:54, 15 באפריל 2007 (IDT)

העברתי לכוננות. חגי אדלר 14:01, 15 באפריל 2007 (IDT)

הצעת חוק הפאי

ב-1897 ניסה הפרלמנט של מדינת אינדיאנה לחוקק חוק שיקבע את גודלו של פיי. הצעת החוק נוסחה על ידי רופא ומתמטיקאי חובב בשם אדוארד גודווין, שהחליט שהמושג מספר אי רציונלי הוא חסר ערך ומטעה. במקום ...3.141592, הוא הציע, יהיה פיי שווה ל-3.2, 3.23 או 4, תלוי בשיטת החישוב שיבחר האזרח. באופן מפתיע, ההצעה אושרה בוועדת החינוך ואח"כ בבית הנבחרים, ואף עברה בקריאה ראשונה בסנאט של אינדיאנה. הדיון בהצעה נזנח רק לאחר שפרופסור למתמטיקה הביע דעתו על הגיחוך שבה. נתקלתי בסיפור המשעשע במקרה, ואח"כ מצאתי שהוא מוזכר בוויקיפדיה האנגלית. זה יכול גם להסביר את מקור החמשיר שיש אצלנו. קטיפי 13:27, 15 באפריל 2007 (IDT)

במחשבה שניה, אולי הייתי צריכה לשים את זה תחת "מדעי החברה/ממשל" או משהו כזה? לא נורא, שישאר פה. קטיפי 13:30, 15 באפריל 2007 (IDT)

בעד מצוין! אני תומך. יובל מדר 14:13, 15 באפריל 2007 (IDT)

אני מציע להמנע מתבניות הבעד/נגד בדף הדיונים הזה - כי הן לא מעודדות דיון אלא הצבעה, ולא זאת המטרה לדעתי.

לעניין, אפשר להוסיף (אבל לא חובה): בספרו הסאטירי "Going Postal" (אם תרצו מחר אני כותב את הערך) מתאר טרי פראצ'ט מכונה למיון דואר אשר אכן שינתה את המרחב כך שהמספר יתעגל. בספר התוצאה הייתה מעין חור תולעת אשר מיינה דואר מעולמות מקבילים ומזמנים שונים. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:00, 15 באפריל 2007 (IDT)

אני חושב שזה מסבך הידעת צעיר ובריא. אם אין התנגדות, אני מעביר את המקורי לכוננות. אגב, איך בודקים שאין לנו את זה? זכורני שקראתי על זה, לא זוכר אפוא. חגי אדלר 19:43, 16 באפריל 2007 (IDT)

בודקים בדפים המקושרים לערך פיי. אין התנגדות, כמובן. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:42, 16 באפריל 2007 (IDT)

ב-1897 ניסה הפרלמנט של מדינת אינדיאנה לחוקק חוק שיקבע את גודלו של פאי. הצעת החוק נוסחה על ידי רופא ומתמטיקאי חובב בשם אדוארד גודווין, שהחליט שהמושג "מספר אי רציונלי" הוא חסר ערך ומטעה. במקום ...3.1415926535898, הוא הציע שפאי יהיה שווה ל-3.2, 3.23 או 4, תלוי בשיטת החישוב שיבחר האזרח. באופן מפתיע, ההצעה אושרה בוועדת החינוך ואחר כך בבית הנבחרים, ואף עברה בקריאה ראשונה בסנאט של אינדיאנה. הדיון בהצעה נזנח רק לאחר שפרופסור למתמטיקה הביע דעתו על הגיחוך שבה.

הורדתי את הקישורים לשיטת הממשל הישראלית. האם כדאי להשאיר? כמו כן האם במדינת אינדיאנה יש בית תחתון ועליון? חגי אדלר 22:29, 16 באפריל 2007 (IDT)

שיטת הממשל הישראלית פשוט היתה הקישור שמצאתי ל"קריאה ראשונה". גם לי היה ספק לגביה, כי למרות שמדובר בהסבר התהליך, אני לא יודעת אם הוא ממש זהה בארה"ב. באינדיאנה ובשאר מדינות ארה"ב יש בית נבחרים וסנאט, שהם בית תחתון ועליון לפי הגדרתם. מכיוון שאני בורה מוחלטת בתחום הממשל, פשוט חיפשתי הסברים למה שכתוב כאן בוויקיפדיה בעברית (סנאט למשל) ובאנגלית. חבל שאין ערך על שיטת הממשל האמריקאית. קטיפי 23:54, 17 באפריל 2007 (IDT)

הפניתי לכאן את עמנואל שיחווה דעתו. חגי אדלר 18:11, 19 באפריל 2007 (IDT)

לא לגמרי הבנתי מה השאלה. אבל מהערך באנגלי תעל אינדיאנה, מסתבר ששם בית המחוקקים נקרא " The General Assembly", וגם הוא (כמו בכל המדינות חוץ מאחת נדמה לי) מורכב משני בתים.

eman • שיחה • ♥ 19:36, 19 באפריל 2007 (IDT)

יש לי הצעה. אם ה"הידעת" הזה לא מיועד לשבוע-שבועיים הקרובים, אני אוכל לכתוב את הערך הצעת חוק (כערך נפרד ומקיף יותר ממה שיש ברשומות), ויהיה מקום יותר מתאים להפנות אליו את הקישור עידו 02:14, 21 באפריל 2007 (IDT)

כמו שכתבתי לחגי בדף השיחה שלי, אפשר במקרה הזה להסתדר בלי קישור ל"הצעת חוק". גם אני לא חושב שצריך להיות ערך נפרד, אלא חלק מערך כללי על חקיקה, שיתיחס לנושא באופן כללי, ולא ישראלצנטרי. eman • שיחה • ♥ 02:25, 21 באפריל 2007 (IDT)

עידו, יש זמן וזה יכול להיות קישור נחמד. אם תכתוב את הצעת חוק ככללי או כערך מורחב מחקיקה, נוכל להפנות אליו מקריאה ראשונה. חגי אדלר 21:28, 22 באפריל 2007 (IDT)

אנחנו נשחרר את זה ללא קישור להצעת חוק. אם עידו יכתוב ערך - נוסיף אחר כך. חגי אדלר 17:38, 23 באפריל 2007 (IDT)

נכנס לתבנית:הידעת? 20 במאי - סדרה 2 חגי אדלר 17:51, 23 באפריל 2007 (IDT)

שימו לב לדף השיחה. לפחות ע"פ ויקיפדיה האנגלית, ה"הידעת" לא נכון במצבו הנוכחי. גדי אלכסנדרוביץ' 09:19, 25 באפריל 2007 (IDT)

כן, צריך לתקן כאן. חגי אדלר 09:31, 25 באפריל 2007 (IDT)

חבר'ה, מי סוגר את זה? חגי אדלר 04:17, 9 במאי 2007 (IDT)

ה"הידעת" לא נכון, לפחות לא על פי ויקיפדיה האנגלית: w:Indiana_Pi_Bill. החוק דיבר על ריבוע המעגל, וכלל לא הגדיר את פאי באופן מפורש. כמובן שזה (לדעתי) רק הופך את הפרשה למעניין יותר - דוגמה למקרה שבו טרחנות כפייתית כמעט וזכתה לאישור בחוק - אבל נדרש כאן שכתוב. גדי אלכסנדרוביץ' 09:18, 25 באפריל 2007 (IDT)

לא לגמרי לא נכון אבל טעון שינוי. יטופל. חגי אדלר 09:26, 25 באפריל 2007 (IDT)

עשיתי כמיטב יכולתי לשפר ולמנוע את הטעית הציבור. לא הצלבתי אינפורמציה והסתמכתי על המקור אליו הפנה גדי.אורי מוסנזון 01:40, 11 במאי 2007 (IDT)

אגוז ברזילאי

עץ האגוז הברזילאי הוא אחד העצים הגדולים ביער האמזונאס. רבייתו תלויה במינים מסוימים של סחלבים ודבורים והפצת זרעיו תלויה במיני מכרסמים גדולים. מינון הקרינה הרדיואקטיבית הנפלטת מזרעיו, המכונים "אגוזי ברזיל", גבוהה פי אלף לערך ממינון הקרינה הנפלטת ממזונות אחרים, אך אינה מסוכנת או משמעותית ביחס לקרינה לה אנו נחשפים מהשמיים ומהארץ. הזרעים הטעימים מהווים מקור תזונתי טוב למגנזיום, לויטמין B1 ובעיקר לסלניום. ליאור 10:28, 20 באפריל 2007 (IDT)

נראה מצוין! אני שמח לראות אותך במיזם. הדבר היחידי שעשוי לבלבל הוא "קרינת הרקע". לי מייד קפצה בראש קרינת הרקע הקוסמית מה שלא נראה הגיוני לחלוטין. אולי יש מילה קצת יותר טובה ופחות מבלבלת. אם אין, לא נורא. הוספתי עוד כמה קישורים. חגי אדלר 19:30, 20 באפריל 2007 (IDT)

תודה רבה וברוכים הנמצאים! שיניתי מעט את הנוסח והסרתי את הקישור לקרינה, מחשש שיסיקו ממנה על פליטת סוגים נוספים של קרינה מהזרעים, מלבד רדיואקטיביות. המילה "טעימים" אמנם לא ניטרלית אך איני מכיר מי שחולק עליה (: ליאור 20:53, 20 באפריל 2007 (IDT)

עובר ישר להחליף את הידעת על החייל הגרמני. חגי אדלר 21:04, 20 באפריל 2007 (IDT)

חותם נשיא ארצות הברית

היי חגי, יש לי רעיון להידעת חדש, אבל אני לא בטוח שהוא מעניין - אני לא נייטרלי. תכריע. הניסוח בוסרי. ובכן:

על חותם נשיא ארצות הברית ניתן לראות עיטם לבן ראש, העוף הלאומי של ארה"ב, המחזיק ברגליו 13 חצים (13 המושבות) ברגל אחת, וענפי זית ברגל שנייה. כיום, פניו של העיטם מופנות לצד הרגל המחזיקה בענפי הזית. אולם לא תמיד היה כך - בין השנים 1916 ו-1945 היה מופנה ראשו של העיטם לכיוון הרגל עם החצים. רבים חיברו 1+1 והגיעו ל-2, וכך נוצרה האמונה העממית כי ראשו של העיטם מופנה לאחת מהרגליים בהתאם למצבה של ארצות הברית - בזמן שלום הוא מופנה לענפי הזית, ובזמן מלחמה - לחצים. מה אתה אומר? ירון • שיחה 16:36, 20 באפריל 2007 (IDT)

הלו? ירון • שיחה 18:37, 20 באפריל 2007 (IDT)

תן רגע לעבור על החומר... חגי אדלר 18:39, 20 באפריל 2007 (IDT)

החלק הראשון מעניין ואפשר להוציא ממנו הרבה קישורים מעניינים. לגבי האמונה העממית, צריך להביא לכך סימוכין. או לחילופין, להסביר למה מישהו שינה את זה. או לחילופי חילופין, אם יהיו פה תגובות שזה כשר כל עוד אנו מדגישים "אמונה עממית" זה גם בסדר, אבל בעדיפות אחרונה. אני מעביר הדיון לדף כיוון שזה אחד עם פוטנציאל. חגי אדלר 19:12, 20 באפריל 2007 (IDT)

לגבי מקור - ראה כאן. לעניין האמונה העממית - לא קראתי את הדף, אבל לא נראה לי שזה אושר אי פעם על ידי הממשל (בדף רשום - status=false). עם זאת, אני חושב שיש מקום לציון האמונה העממית, כמובן תוך הדגשה שהיא כזו, משום שזה מעניין. שוב - לשיקולך(ם). אגב - עלה במוחי רעיון - אם יש הידעת חדשים ואין איפה להחליף אותם, אולי כדאי לעשות תדירות החלפה נמוכה יותר, או לחילופין מחזור החלפה גדול יותר. בברכה, ירון • שיחה 19:19, 20 באפריל 2007 (IDT)

תודה ירון. יש לנו כל כך הרבה טעוני תיקון. שעוד ארוכה הדרך... אגב, ראה למטה, יש אחד גמור "סראטופסיד בעל קרניים ועטרת צוואר" שרק מחכה לערך האדום שיכתב . אולי אתה כותב אותו, שנוכל לשחרר? חגי אדלר 19:37, 20 באפריל 2007 (IDT)

נסיון מספר 2:

על חותם נשיא ארצות הברית ניתן לראות עיטם לבן ראש, העוף הלאומי של ארצות הברית, המחזיק ברגל אחת שלושה עשר חצים לסמל את שלוש עשרה המושבות וענף זית ברגל השנייה. כיום, פניו של העיטם מופנות לצד הרגל המחזיקה בענפי הזית. אולם בין השנים 1916 ו-1945 היה מופנה ראשו של העיטם לכיוון הרגל עם החצים. כך נוצרה האמונה העממית כי ראשו של העיטם מופנה לאחת מהרגליים בהתאם למצבה של ארצות הברית. בזמן שלום הוא מופנה לענפי הזית, ובזמן מלחמה לחצים.חגי אדלר 11:33, 24 באפריל 2007 (IDT)

שמתי בתבנית:הידעת? 7 באוגוסט - סדרה 2. חגי אדלר 00:36, 25 באפריל 2007 (IDT)

שיבוט

בניגוד למקובל לחשוב, בעל החיים הראשון אשר שובט מתא סומטי, לא היה הכבשה דולי, אלא דווקא ראשני צפרדע אשר שובטו כבר בשנת 1952. הכבשה דולי, אשר שובטה בשנת 1996, היתה היונק הראשון אשר שובט בהצלחה בשיטה זו. הכבשה נקראה דולי על שם השחקנית והזמרת שופעת החזה דולי פרטון, זאת מכיוון שהמטען הגנטי אשר שימש ליצירתה נלקח מתא עטין. קרני • שיחה • מקטרת השלום 20:21, 24 באפריל 2007 (IDT)

מסגרות רק באגף השיפוצים... זה חמוד. מה הסימוכין לגברת פרטון? חגי אדלר 20:32, 24 באפריל 2007 (IDT)

הספר "הבריאה השנייה" של המדען ששיבט את דולי איאן וילמוט. קרני • שיחה • מקטרת השלום 00:24, 25 באפריל 2007 (IDT)

החליף את תבנית:הידעת? 19 במאי - סדרה 2 חגי אדלר 01:24, 27 באפריל 2007 (IDT)

כלל לופיטל

כלל לופיטל אשר נקרא על שמו של המתמטיקאי החובב המרקיז דה לופיטל נתגלה למעשה על ידי המתמטיקאי השוויצרי יוהן ברנולי. לופיטל שהיה איש עשיר ביקש מברנולי שיכין עבורו ספר לימוד בחשבון דיפרנציאלי, ובספר שכתב ברנולי הופיע הכלל לראשונה. מכיוון שלופיטל היה הראשון לפרסם את הספר, הכלל נקרא בטעות על שמו. לירן (שיחה,תרומות) 23:46, 18 באפריל 2007 (IDT)

לירן, כמה הערות. אין בהידעת קישורים אדומים. לכן יש להכחיל (לפתוח ערך) לכל מה שאדום. כמו כן, רצוי להוסיף קישורים נוספים מתוך הטקסט הקיים, או להוסיף ולהרחיב הטקסט. באופן כללי הידעת הזה ראוי בעיני.

ראה להלן סבוב ראשון שלי.

כלל לופיטל, הנקרא על שמו של המתמטיקאי החובב המרקיז דה לופיטל, נתגלה למעשה על ידי המתמטיקאי השוויצרי יוהן ברנולי. לופיטל, שהיה איש עשיר, ביקש מברנולי שיכין עבורו ספר לימוד בחשבון דיפרנציאלי, ובספר שכתב ברנולי הופיע הכלל לראשונה. מכיוון שלופיטל היה הראשון לפרסם את הספר, הכלל נקרא בטעות על שמו. חגי אדלר 00:26, 19 באפריל 2007 (IDT)

אוקיי. למרות שהבטחתי לעוזי להפסיק לכתוב ערכים לכמה זמן ולשפץ את אלו שכבר כתבתי, אחרוג מכך ואשתדל לכתוב בימים הקרובים ערך על המרקיז דה לופיטל. לירן (שיחה,תרומות) 00:29, 19 באפריל 2007 (IDT)

אני מציע להרחיב טיפה ולתת עוד פרטים על לופיטל ו/או ברנולי. מלמד כץ 22:46, 21 באפריל 2007 (IDT)

לירן, לא להתעייף. מתי נקבל את זה? חגי אדלר 07:50, 24 באפריל 2007 (IDT)

הנה הגרסה הסופית לאחר שלירן כתב את הערך הנכסף:

כלל לופיטל, הנקרא על שמו של המתמטיקאי החובב המרקיז דה לופיטל, נתגלה למעשה על ידי המתמטיקאי השוויצרי יוהן ברנולי. לופיטל, שהיה איש עשיר, עשה ב-1694 עיסקה עם ברנולי לפיה ישלם לו 300 פרנקים לשנה בתמורה לבלעדיות על תגליותיו. בספר הלימוד של חשבון דיפרנציאלי שכתב דה לופיטל הופיע הכלל לראשונה, ונקרא לכן בטעות על שמו. ב-1704, לאחר מות דה לופיטל, פרסם ברנולי את דבר העסקה, וביקש הכרה בכך שהוא גילה את הכלל. ב-1922 נמצאו מסמכים המאשרים את גרסת ברנולי. חגי אדלר 06:21, 29 באפריל 2007 (IDT)

אני מבקש, זה אני שכתבתי אותו! סתם עומר • שיחה 16:04, 29 באפריל 2007 (IDT)

אכן תרומת עומר! שמתי בתבנית:הידעת? 11 במאי - סדרה 2. חגי אדלר 12:18, 30 באפריל 2007 (IDT)

קרינת רקע קוסמית

ארנו פנזיאס ורוברט וילסון, שני פיזיקאים ממעבדות בל, ערכו בשנת 1964 מדידות אסטרונומיות של קרינת רדיו בעזרת אנטנה גדולה, ומצאו רעש רקע שהפריע להמשך הניסוי. לאחר שבדקו כי הרעש איזוטרופי ובכך נשללה האפשרות שמקורו בעיר הסמוכה ניו יורק, בכדור הארץ, במערכת השמש או אפילו בשביל החלב, הם מצאו לשלשת יונים באנטנה וניקו אותה, אבל גם זה לא עזר. אז, נודע להם במקרה שרעש כזה יכול לנבוע מקרינת הרקע הקוסמית, המהווה אישוש לתאוריית המפץ הגדול. מקורה של קרינה זו ביקום בן 380,000 שנה, עת האלקטרונים יצרו יחד עם הפרוטונים את האטומים הראשונים והיקום הפך להיות חדיר לקרינה. על תגלית זו זכו פנזיאס ווילסון בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1978. מלמד כץ 05:37, 24 באפריל 2007 (IDT)

זה מצוין. שלוש הערות: 1) קישור אדום אחד, לא בעייה לפתור. 2) חייבים להזכיר את יציאת היקום מאפלה לאור גדול + ערך. הבטחת לכתוב את זה... 3) להערכתי צריך לפשט את זה קצת. לי זה מובן, אבל אולי לאחרים קצת פחות. עוד תגובות בבקשה. חגי אדלר 07:48, 24 באפריל 2007 (IDT)

שיפרתי קצת. מלמד כץ 07:56, 24 באפריל 2007 (IDT)

אני לא מאמין שאני אומר את זה אבל יש כאן יותר מדי(!) קישורים, שקצת מסיח את הדעת מהקישורים העיקריים. ממליץ לזנוח את אלו שאינם הכרחיים (תיאוריה, ניו יורק, יונים). זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 10:28, 24 באפריל 2007 (IDT)

בשלב ראשון הורדתי את הקישורים לשנה, ניסוי ותיאוריה. אני משאיר לכם את המשך השיפוץ. לגבי ההערה השנייה של חגי - אני לא בטוח שכדאי להרחיב כאן על היקום הצעיר משום שהקטע כבר עמוס בפיזיקה. מלמד כץ 15:54, 24 באפריל 2007 (IDT)

בתור לא-פיזיקאית, לי נראה שדווקא צריך לקצר, ומי שמתעניין ימצא את הפירוט בקישורים. מה דעתכם?

קרינת הרקע הקוסמית כפי שנמדדה על-ידי חללית המחקר WMAP שנשלחה לחלל ביוני 2001

ארנו פנזיאס ורוברט וילסון, שני פיזיקאים ממעבדות בל, ערכו בשנת 1964 מדידות אסטרונומיות של קרינת רדיו בעזרת אנטנה גדולה, ומצאו רעש רקע שהפריע להמשך הניסוי. הרעש הגיע באופן אחיד מכל הכיוונים ובכך נשללה האפשרות שמקורו בעיר הסמוכה ניו יורק, בכדור הארץ, במערכת השמש או אפילו בשביל החלב. הם מצאו לשלשת יונים באנטנה וניקו אותה, אבל גם זה לא עזר. אז, נודע להם במקרה שרעש כזה יכול לנבוע מקרינת הרקע הקוסמית, ושמדידותיהם מהוות אישוש לתאוריית המפץ הגדול. על תגלית זו זכו פנזיאס ווילסון בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1978. קטיפי 17:57, 24 באפריל 2007 (IDT)

אגב, לא כדאי להוסיף את מאת'ר וסמוט לקרינת הרקע הקוסמית? קטיפי 18:00, 24 באפריל 2007 (IDT)

כן כמובן שכדאי להוסיף אותם לשם, אבל הערך כולו עדיין דל למדי ונדרשת בו עבודה מרובה. בדמיוני אני רואה בו ערך מומלץ ביום מן הימים...

לגבי המשפט על האטומים. לי נראה שהוא תורם ומגרה את הסקרנות וחבל להשמיט אותו, אבל באמת עדיף שלא פיזיקאים יכריעו. מלמד כץ 19:40, 24 באפריל 2007 (IDT)

אני בעד ההשמטה. הדיבור על "קרינה" ו"קוסמית" בנשימה אחת מספיק מגרה. סתם עומר • שיחה 20:36, 24 באפריל 2007 (IDT)

חגי, זה לא מוכן? סתם עומר • שיחה 15:04, 27 באפריל 2007 (IDT)

רוברט וילסון עדיין אדום. זה מה שכתבתי בפסקה הראשונה לעיל. יש הרבה ערכים לא שלמים. חגי אדלר 10:30, 29 באפריל 2007 (IDT)

את רוברט וילסון אני מתחייב לכתוב עד שהוא יגיע לדף הראשי. מלמד כץ 11:19, 29 באפריל 2007 (IDT)

התחייבות של אריה = ברזל. העברתי לתבנית:הידעת? 5 בספטמבר - סדרה 2 שהיה ריק. חגי אדלר 11:36, 29 באפריל 2007 (IDT)

נכתב על ידי אריה מלמד כץ. חגי אדלר 05:34, 13 במאי 2007 (IDT)

הסופרנוס

בלון ניסוי, כרגע עם אדום, אבל אם יש התעניינות אכחיל הכל:

לקראת עלייתה של העונה השביעית של סדרת הטלוויזיה "הסופרנוס" לטלוויזיה העלו שני מעריצי הסדרה סרטון המורכב מקטעים ערוכים מפרקי הסדרה לאתר YouTube המסכם את עלילת גיבוריה, אנשי המאפיה בניו ג'רזי. כאשר נודע הדבר ליוצר הסדרה דייוויד צ'ייס הלה הביע שביעות רצון מהסרטון ואף ביקש ממפיקי HBO שלא לדרוש הסרת הסרטון מהאתר למרות שהיווה הפרת זכויות יוצרים.

יש גם אפשרות להרחיב לגבי זה שויאקום העלו את זה לאחד מאתרי חברות הבת שלהם ובכך נתנו פרסומת למתחרים שלהם, מה שיתן לזה יותר פאנץ'. מקורות: הסרטון, מאמר בהארץ, המאמר בניו יורק טיימס למי שרוצה לשלם. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 01:25, 15 באפריל 2007 (IDT)

מי העלה בלון ניסוי זה? זה ממש אחלה! חגי אדלר 06:42, 15 באפריל 2007 (IDT)

אותי זה דווקא לא מלהיב. כדאי להרחיב. סתם עומר • שיחה 10:28, 15 באפריל 2007 (IDT)

על איזו זווית כדאי להרחיב? העניין של ויאקום הוא דיי מצחיק, אבל אפשר להרחיב את זה גם לכיוון של youtube וזכויות היוצרים. יהיה קל לכתוב "הידעת?" על האיומים המשפטים שנחתו על גוגל זמן קצר (נדמה לי שקראתי שהיה מדובר ביום? לא בטוח) לאחר שקנו את האתר. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:55, 15 באפריל 2007 (IDT)

העניין של ויאקום נשמע נחמד. סתם עומר • שיחה 21:40, 16 באפריל 2007 (IDT)

מחר אכתוב משהו. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 00:01, 18 באפריל 2007 (IDT)

נסיון שני:

לקראת עלייתה של העונה השביעית של סדרת הטלוויזיה "הסופרנוס" לטלוויזיה העלו שני מעריצי הסדרה סרטון המורכב מקטעים ערוכים מפרקי הסדרה לאתר YouTube המסכם את עלילת גיבוריה, אנשי המאפיה בניו ג'רזי כמעין הכנה לעונה החדשה. כאשר נודע הדבר ליוצר הסדרה דייוויד צ'ייס הלה הביע שביעות רצון מהסרטון ואף ביקש ממפיקי HBO שלא לדרוש הסרת הסרטון מהאתר למרות שהיווה הפרת זכויות יוצרים. הסרטון הפך לפופולרי ביותר ואף הוצג באתר השייך לחברת ויאקום, המפעילה את ערוץ Showtime כמתחרה ל-HBO. בכך נתנה החברה פרסומת ליריבתה לשוק ואף סייעה לצופי הערוץ המתחרה להתעדכן בכל הפרטים לקראת עליית הפרקים החדשים.

לדעתי, זה קצת מאולץ. אני מעדיף את הגרסה הקצרה היותר. כמו שאמרתי קודם, עדיין יש אדומים, אבל אם יש ביקוש אכחיל אותם במהרה. תגובות ומחשבות? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:54, 18 באפריל 2007 (IDT)

אני דווקא בעד הגרסא השניה. סתם עומר • שיחה 16:44, 19 באפריל 2007 (IDT)

עוד תגובות? לטרוח בהכחלה? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 19:50, 22 באפריל 2007 (IDT)

אני כבר ציינתי שאני אוהב את זה. נסיון 2 עדיף בעיני. חגי אדלר 00:37, 23 באפריל 2007 (IDT)

(גם כן ביקורת עמיתים יש כאן... grumble grumble grumble) טוב, אעבוד על להכחיל. לא היום כבר, אבל ארגזי חול יפתחו מחר. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 00:42, 23 באפריל 2007 (IDT)

טוב, התחלתי עם צ'ייס וזאת הייתה טעות. חשבתי שבהתחשב בהערצה אליו אני אמצא ערך בינוני פלוס בויקי האנגלית וקיבלתי במקום זה את אחד מהערכים הגרועים ביותר שראיתי שם - בלי היררכייה, בלי כרונולוגיה, לא מקיף, לא מדויק, לא ברור וקצר. ייקח לי זמן ליצור משהו סביר מזה. Showtime וויאקום יהיו קלים יותר, אני מניח. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 01:48, 23 באפריל 2007 (IDT)

מה הסטטוס של זה? חגי אדלר 12:29, 30 באפריל 2007 (IDT)

כפי שניתן לראות - ~~שניים מתוך שלושה ערכים הוכחלו, כאשר אחד מהם תחת עבודה (שתסתיים כנראה היום). את השלישי אכתוב עד סוף השבוע.~~ הכל הוכחל, הערכים סבירים פלוס, לדעתי. לאור ההסכמה, אפשר לדעתי להעביר לכוננות שיגור ~~על תנאי ההכחלה האחרונה~~ כללית. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:10, 1 במאי 2007 (IDT)

ערכתי קצת והוספתי קישורים. להלן הגרסה הסופית:

לקראת עלייתה לשידור של העונה השביעית של סדרת הטלוויזיה "הסופרנוס", העלו שני מעריצי הסדרה סרטון המורכב מקטעים ערוכים מפרקי הסדרה לאתר YouTube. הסרטון מסכם את עלילות גיבוריה, אנשי המאפיה בניו ג'רזי, כמעין הכנה לעונה החדשה. כאשר נודע הדבר ליוצר הסדרה דייוויד צ'ייס הוא הביע שביעות רצון מהסרטון ואף ביקש ממפיקי HBO שלא לדרוש הסרת הסרטון מהאתר למרות שהיווה הפרת זכויות יוצרים. הסרטון הפך לפופולרי ביותר ואף הוצג באתר השייך לחברת ויאקום, המפעילה את ערוץ Showtime המתחרה ל-HBO, ונתנה בכך פרסומת ליריבתה לשוק ואף סייעה לצופי הערוץ המתחרה להתעדכן בכל הפרטים. חגי אדלר 09:59, 4 במאי 2007 (IDT)

שמתי בתבנית:הידעת? 5 במאי - סדרה 2. עדיין חסרה תמונה. חגי אדלר 10:15, 4 במאי 2007 (IDT)

אסקימואים

הכינוי הרווח לעמים החיים בקרבת הקוטב הצפוני- אסקימואים, נחשב בארצות מערביות רבות לבלתי-תקין-פוליטית בשל אמונה עממית שמקור כינוי זה בשם גנאי אינדיאני שפירושו "אוכל בשר נא". על-כן רבים משתמשים בשם "אינואיט", כשבמקור זה שם אחד העמים האסקימואים ופירושו בשפתם "האדם האמיתי". למעשה, מקור המילה "אסקימו" לא ידוע והוא הופיע לראשונה בצרפתית.

מקור: הערך אסקימואים. איך? סתם עומר • שיחה 22:12, 28 באפריל 2007 (IDT)

הוספתי תמונה. אני יודע שזה הידעת מושלם ולכן אתם לא מגיבים לשיפורים, אבל בחייאת, תגובות אוהדות יתקבלו בברכה. סתם עומר • שיחה 16:08, 29 באפריל 2007 (IDT)

אתה יכול לוודא זאת עם מידע מחוץ לערך? חגי אדלר 12:28, 30 באפריל 2007 (IDT)

אני יכול לנסות. אחזור כשאדע. סתם עומר • שיחה 15:44, 30 באפריל 2007 (IDT)

אם יש למישהו פה מנוי לאנציקלופדיית YNET זה יכול לעזור. כבר בפסקת הדוגמית הם מתייחיסם לשם. (הערך שם תחת הכותרת "אינואיט") סתם עומר • שיחה 16:07, 30 באפריל 2007 (IDT)

אומת! איזה מזל שיש מקורות בויקי האנגלית. סתם עומר • שיחה 16:31, 30 באפריל 2007 (IDT)

אז מה נסגר עם זה? אני מזהה דעיכה בפעילות פה או שאני רק מדמיין? סתם עומר • שיחה 19:34, 1 במאי 2007 (IDT)

שלחתי הודעות זרוז לזהר ומלמד כדי שלא יווצר כאן "שלטון יחיד"... חגי אדלר 20:06, 1 במאי 2007 (IDT)

חסרה לי התייחסות לשפת המקור האינדיאנית. באיזו שפה בדיוק זה עלבון? באופן כללי זה הידעת טוב, אבל היו מלהיבים ממנו. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:08, 1 במאי 2007 (IDT)

העניין הוא שזה לא נכון. אין שפה אינדיאנית שהמילה "אסקימו" מתפרשת בה כך. סתם עומר • שיחה 22:11, 1 במאי 2007 (IDT)

צודק, קראתי שוב והבנתי. מציע שינוי ניסוח:

הכינוי הרווח לעמים החיים בקרבת הקוטב הצפוני "אסקימואים" נחשב בארצות מערביות רבות לבלתי-תקין-פוליטית בשל אמונה עממית שמקור כינוי זה בשם גנאי אינדיאני שפירושו "אוכל בשר נא". למעשה, מקור המילה "אסקימו" לא ידוע והוא הופיע לראשונה בצרפתית. בעקבות טעות זו רבים משתמשים כחלופה בשם "אינואיט", אשר מקורו בשם אחד העמים האסקימואים ופירושו בשפתם "האדם האמיתי".

תיקנתי גם כמה זוטות פיסוק בדרך. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:14, 1 במאי 2007 (IDT)

דרך אגב, נפקד כאן הקישור המתבקש לערך אטימולוגיה. אני חושב שעדיף לשים אותו בהתייחסות למקור המילה אינואיט. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:16, 1 במאי 2007 (IDT)

איך אתה מציע להכניס אותו? "המקור האטימולוגי המילה "אסקימו" לא ידוע והוא..."? סתם עומר • שיחה 22:34, 1 במאי 2007 (IDT)

"בעקבות טעות זו רבים משתמשים כחלופה בשם "אינואיט", אשר מקורו בשם אחד העמים האסקימואים..." היא ההצעה שלי. אפשרות אחרת היא "בשל אמונה עממית שמקור כינוי זה בשם גנאי..." או "למעשה, מקור המילה "אסקימו" לא ידוע..." - בהצעה שלי אנו מקשרים אמנם מהמופע האחרון (בנוסח אותו אני מציע, לפחות), אבל נראה לי שזהו המקום המתאים ביותר. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:44, 1 במאי 2007 (IDT)

נראה לי מתאים. סתם עומר • שיחה 23:11, 1 במאי 2007 (IDT)

אז זה מוכן? סתם עומר • שיחה 15:56, 3 במאי 2007 (IDT)

לטעמי כן. חגי - תיתן חותמת גומי? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:45, 3 במאי 2007 (IDT)

אושר. ערכתי קצת, נוסח סופי:

הכינוי אסקימואים, הרווח לעמים החיים בקרבת הקוטב הצפוני, נחשב בארצות מערביות רבות לבלתי-תקין-פוליטית, בשל אמונה עממית שמקור כינוי זה בשם גנאי אינדיאני שפירושו "אוכל בשר נא". למעשה, מקור המילה "אסקימו" לא ידוע והוא הופיע לראשונה בצרפתית. בעקבות טעות זו רבים משתמשים כחלופה בשם אינואיט, אשר מקורו בשם אחד העמים האסקימואים ופירושו בשפתם "האדם האמיתי". חגי אדלר 10:31, 4 במאי 2007 (IDT)

כניעת ראש עיריית ירושלים בפני הבריטים (1917)

ארבע פעמים נכנע ראש עיריית ירושלים בשנת 1917 בפני הבריטים, לאחר שכבשו את העיר מידי הטורקים: הפעם הראשונה היתה בפני שני סמלי מטבח במקום בו הוקמה לימים כיכר אלנבי; הפעם השנייה היתה באותו מקום מול מפקד בכיר יותר; הפעם השלישית היתה שוב באותו מקום בפני מפקד הדיביזיה, ולבסוף ניאותו הבריטים לקבל את הכניעה רק בפני הפילדמרשל אדמונד אלנבי, הפעם בשער יפו.

סתם עומר • שיחה 21:58, 30 באפריל 2007 (IDT)

זה שלך או תמרה? חשוב לתת קרדיט ליוצר. חגי אדלר 22:05, 30 באפריל 2007 (IDT)

זה של תמרה. וזה שלמעלה הוא של השמח בחלקו (-:. סתם עומר • שיחה 22:22, 30 באפריל 2007 (IDT)

הצעתי לניסוח אחר:

עם כיבושה של ירושלים על ידי הבריטים מידי האימפריה העות'מנית בשנת 1917 נכנע ראש העיר בפני הכובשים 4 פעמים: שלושת הפעמים הראשונות התרחשו במקום בו תוקם לימים כיכר אלנבי והיו בתחילה בפני שני סמלי מטבח, מול קצין בכיר יותר ולבסוף בפני מפקד הדיביזיה. הבריטים ניאותו הבריטים לקבל את הכניעה רק בפעם הרביעית, כשזו נערכה בפני הפילדמרשל אדמונד אלנבי, הפעם בשער יפו.

אני חושב שכך המסר מועבר טוב יותר. יש לנו ערך רלוונטי לקשר עבור המונח כניעה? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:04, 3 במאי 2007 (IDT)

הוספתי כמה קישורים. הערך כניעה ממש מתבקש. מתנדבים? חגי אדלר 11:55, 6 במאי 2007 (IDT)

עם כיבושה של ירושלים על ידי הבריטים מידי האימפריה העות'מנית ב-9 בדצמבר 1917 נכנע ראש העיר בפני הכובשים ארבע פעמים. שלוש הפעמים הראשונות התרחשו במקום בו תוקם לימים כיכר אלנבי. תחילה בפני שני סמלי מטבח, מול קצין בכיר יותר ולבסוף בפני מפקד הדיביזיה. הבריטים ניאותו לקבל את הכניעה רק בפעם הרביעית, כשזו נערכה בפני הפילדמרשל אדמונד אלנבי, הפעם בשער יפו.

אם אני זוכר נכון אז שני סמלי המטבח תעו בדרכם. כדאי לשאול את תמרה. אם זה נכון אז כדאי להוסיף ולרשום: "תחילה בפני שני סמלי מטבח שתעו בדרכם והגיעו למקום במקרה, אחר כך מול קצין..." מלמד כץ 01:44, 7 במאי 2007 (IDT)

לעומת זאת בכיכר אלנבי רשום שהיו אלה גששים. מי צודק? אני זוכר הרצאה ששמעתי ובה נאמר שהיו אלה שני טבחים. מלמד כץ 01:50, 7 במאי 2007 (IDT)

אני צעד אחד לפניך... ראה שיחה:רוממה (ירושלים) חגי אדלר 01:59, 7 במאי 2007 (IDT)

הכור הגרעיני המלאכותי הראשון

הכור הגרעיני המלאכותי הראשון נבנה על ידי אנריקו פרמי במסגרת פרויקט מנהטן בעת מלחמת העולם השנייה מתחת ליציעי מגרש הפוטבול של אוניברסיטת שיקגו הקרוי "אצטדיון סטאג". למעשה, פרמי היה גם הראשון שהצליח לבצע ביקוע גרעיני בתנאי מעבדה כבר ב-1934, אבל הוא לא פירש נכונה את תוצאות הניסוי. אוטו האן הצליח לבצע ניסוי דומה בברלין בשנת 1938, ושותפתו היהודיה ליזה מייטנר נתנה את הפירוש הפיזיקלי המדויק לתהליך הביקוע בעת שהותה בשוודיה לאחר שברחה מהנאצים. רבים הבינו מיד שהתהליך מאפשר את תגובת השרשרת הגרעינית שאותה הגה לאו סילארד כבר ב-1933, אך פרמי היה הראשון שביצע תגובה זו בעזרת אורניום בכור הגרעיני ב"אצטדיון סטאג" ב-2 בדצמבר 1942. מלמד כץ 01:48, 5 במאי 2007 (IDT)

אין מילים! רק שאחרים ירגיעו אותנו אם אנחנו יותר מדי בעינייני טכנולוגיה... חגי אדלר 02:54, 5 במאי 2007 (IDT)

הו, אני עוצר את עצמי כבר שבוע מלכתוב קטע הידעת די קשור, לאור הערכים שהזנחתי. לכן אבקש, בלי להסביר, להחליף את "הכור הגרעיני הראשון נבנה" ב-"כור גרעיני תוכנן לראשונה". ואם ממש תלחצו, אסביר גם למה, ודם הערכים יהא על ידיכם (: ליאור 06:20, 5 במאי 2007 (IDT)

האם אתה רומז לכור הגרעיני הטבעי באוקלו, גאבון? (שהוא סיפור מעניין בפני עצמו ומגיע לו הידעת משלו כשיכתב עליו ערך). מלמד כץ 12:24, 5 במאי 2007 (IDT)

כמובן. תכננתי כבר להתייחס לסיפור בצורה שתעקוף את הערך שעוד לא נכתב. אם "תכננתי" זו המילה המתאימה ל"איבדתי את הריכוז בחצי מההרצאה בבקרת שעתוק". ליאור 13:02, 5 במאי 2007 (IDT)

הוספתי את המילה מלאכותי, כדי להדגיש שזה לא כור גרעיני טבעי. כעת, כולנו ממתינים ל"הידעת?" על הכור של אוקלו... מלמד כץ 13:35, 5 במאי 2007 (IDT)

מכיוון שממילא אני צריך ללכת, שתי האגורות שלי מודבקות להלן. כדאי אולי להזכיר גם את אוטו פריש, או להשחיל איכשהוא שמייטנר היא שהנחתה את עבודתם של שטרסמן והאן. ליאור 19:06, 5 במאי 2007 (IDT)

אפשר להוסיף, פשוט לא רציתי להכביד במידע. מלמד כץ 19:39, 5 במאי 2007 (IDT)

והרי הצעתי:

הכור הגרעיני המלאכותי הראשון נבנה על ידי אנריקו פרמי במסגרת פרויקט מנהטן, בעת מלחמת העולם השנייה, מתחת ליציעי מגרש הפוטבול של אוניברסיטת שיקגו הקרוי "אצטדיון סטאג". למעשה, פרמי היה גם הראשון שהצליח לבצע ביקוע גרעיני בתנאי מעבדה כבר ב-1934, אבל הוא לא פירש נכונה את תוצאות הניסוי. בשנת 1939 הבינה הפיזיקאית היהודיה ליזה מייטנר כי גרעין האורניום בוקע בניסויים שבוצעו בהנחייתה בברלין, בעת ששהתה בשוודיה לאחר שברחה מאימת הנאצים. נילס בוהר ואחרים מיהרו להסיק שהתהליך מאפשר את תגובת השרשרת הגרעינית שאותה הגה לאו סילארד ב-1933. פרמי היה הראשון שחולל תגובה זו באורניום ב-2 בדצמבר 1942.

מי שייכנס לערך על מייטנר, יבין משם מה היה טיב יחסי העבודה בינה לבין האן ושטרסמן וכמה הגיע לה פרס הנובל המתאים, לכן אין הכרח להזכיר זאת בקטע עצמו. גם שביתת העובדים שאילצה את פרמי ללכת על האצטדיון לא ראויה לאזכור לדעתי. ליאור 06:28, 7 במאי 2007 (IDT)

ערכתי קצת הגרסה לעיל והעברתי למוכנים. חגי אדלר 07:08, 7 במאי 2007 (IDT)

כחוליות

החמצן שבאוויר והמים שבאוקינוסים הם תרומתן הצנועה של כחוליות - חיידקים שפיתחו את היכולת לנצל את אור השמש לצרכיהם. לפני כ-2 מיליארד שנים נמלא העולם מים, שחלחלו אל מרבצי אורניום טבעיים, האטו את הנייטרונים המהירים שנפלטו מגרעיני האורניום בהתפרקות רדיואקטיבית וגרמו לתגובת שרשרת גרעינית. מאז דעך ריכוז האיזוטופ הבקיע אורניום-235, כך שכורים גרעיניים טבעיים שכאלה פסקו לפעול לפני כ-1.5 מיליארד שנים. העשרת אורניום אפשרה לפיזיקאי האיטלקי אנריקו פרמי להפעיל את הכור הגרעיני המלאכותי הראשון ב-2 בדצמבר 1942. כשנכתוב את כור גרעיני טבעי נוכל לעדכן את הקישורים בהתאם. בינתיים אפשר להסתפק בכור גרעיני או בתגובת שרשרת גרעינית#כור גרעיני טבעי. אפשר גם להוסיף משפט על קבוע המבנה העדין או פסולת רדיואקטיבית, אך הקטע נראה לי עמוס דיו גם כך. שלכם, ליאור 19:06, 5 במאי 2007 (IDT)

יפה מאוד. הערה אחת: לדעתי כדאי שהקישורים יהיו יותר פשוטים, למשל: לא לרשום 2 מיליארד שנים אלא: לפני כ-2 מיליארד שנים בתקופת הפרוטרוזואיקון התחתון. מלמד כץ 19:39, 5 במאי 2007 (IDT)

זה לא ממש מובן (או אולי "ממש לא מובן"). איך הכחוליות גרמו לחמצן ולמים להופיע? מה היה באוקיינוסים לפני המים? לפני סיום הפעילות בכורים הגרעיניים הטבעיים היו פה פיצוצים ענקיים מדי פעם? הבנתי נכון? סתם עומר • שיחה 20:17, 5 במאי 2007 (IDT)

מרבית קוראינו לא יודעים מתי יוצא הפרוטרוזואיקון, כך שאזכורו המפורש לא מוסיף להם מידע ולכן נמנעתי ממנו. איני יודע איך לפשט את הקישורים האחרים. אשר להערותיו של עומר, גם להן אין לי ממש תשובה ראויה, לפחות בשעה זו. לילה טוב, ליאור 00:51, 6 במאי 2007 (IDT)

אני חושב שעומר צודק ומים היו על כדור הארץ מתחילתו. הייתי מפריד בין הסיפור של הכחוליות (שיכול להיות תחילו של קטע הידעת? חדש) לבין הסיפור של הכור הקדום. בנוסף הייתי מזכיר את הממצאים מאוקלו בגאבון, ולא מספר ספציפית על אנריקו פרמי שעבורו אנו מקדישים קטע נפרד. מלמד כץ 02:58, 6 במאי 2007 (IDT)

מה הממצאים מאוקלו בגאבון? סתם עומר • שיחה 04:24, 6 במאי 2007 (IDT)

אני חושב שאתם צודקים. החיבור בין הכחוליות לבין אוקלו יצא לי מגושם מדי. בהמשך אנסה ליצור שני קטעי הידעת מתאימים. אשר לחמצן ולמים - בהגדרה הכחוליות לא יצרו חמצן אלא הגדילו באופן ניכר את מופעיו בתצורות מים (H₂0) וחמצן דו-אטומי (O₂). מים תמיד היו פה, אבל אוקינוסים של מים הופיעו רק בזכות הכחוליות, אם הבנתי נכון את הערכים המתאימים בוויקיפדיה האנגלית. בכוונה לא כתבתי שהפוטוסינתזה עצמה התפתחה לפני כ-2 מיליארד שנים, כי לטענה זו אין הוכחה ולפי ממצאים פילוגנטיים מסוימים יתכן שהיא התפתחה כבר לפני כ-3.4 מיליארד שנים. בכל אופן, לדעתי כדאי לציין בקטע הידעת על הכורים הטבעיים שהמים הם תוצר של פעילות ביולוגית ולא משהו שהופיע יש מאין לפני 2 מיליארד שנים. עומר, תוכל לקרוא על הממצאים מאוקלו באריכות כאן ובשני משפטים חלקיים כאן. ליאור 07:34, 6 במאי 2007 (IDT)

טוף, הצלחתי להשחיל פנימה עוד מאמר מומלץ או שניים:

כשנוצרו החיים על פני כדור הארץ היתה האטמוספירה דלה יחסית בחמצן ועשירה במתאן ובחנקן. לפני כ-2.4 מיליארד שנים, בעידן הפרוטרוזואיקון התחתון, נמלאה אטמוספירת כדור הארץ חמצן הודות לתרומתן הצנועה של חיידקי הכחוליות. חיידקים אלה פיתחו את תהליך הפוטוסינתזה המאפשר להם לנצל לצרכיהם את אור השמש. הכחוליות הן דוגמא קדמונית למינים מעצבי סביבה - מין ביולוגי המשנה באופן משמעותי את בית הגידול שבו הוא נמצא. זה הזמן לקחת נשימה עמוקה ולהרהר באב הקדמון המשותף לנו וליצורים שאפשרו לנו לעשות זאת.

לא מצאתי תמונה משכנעת יותר של כחוליות. תמונות מים חלופיות: תמונה:A colored version of the Big wave from 100 views of the Fuji, 2nd volume.jpg ותמונה:Tsunami by hokusai 19th century.jpg. ליאור 09:09, 6 במאי 2007 (IDT)

ככל שידוע לי היו מים על כדור הארץ בלי קשר לכחוליות. כדאי לבדוק. בנוסף, הקשר לאב הקדמון וגם למין מעצב סביבה אינו ישיר ועלול לבלבל. מלמד כץ 11:42, 6 במאי 2007 (IDT)

הקשר למין המעצב הוא טוב לדעתי. הבעיה היא עם האב הקדמון. אני מצטרף להערה על המים. סתם עומר • שיחה 13:45, 6 במאי 2007 (IDT)

הבעיה היא שיש הרבה מיני כחוליות, ובאופן כללי קצת קשה לדבר על מין מעצב סביבה בהקשר של מיליארדי שנה אחורה. האם יש ביולוגים בקהל שרוצים להגיב? מלמד כץ 16:21, 6 במאי 2007 (IDT)

אני מתעצל לעיין בספרות המתאימה, לכן אסתפק בפנייה לוק:הכה. בינתיים כולכם מוזמנים לשנות את שני הקטעים שהצעתי. ליאור 19:43, 6 במאי 2007 (IDT)

תיקנתי את הקטע. עוד פרטים על השינוי הסביבתי ניתן למצוא באסון החמצן (Oxygen Catastrophe). ליאור 23:03, 6 במאי 2007 (IDT)

לפני כ-2.4 מיליארד שנים נמלאה אטמוספירת כדור הארץ חמצן, הודות לתרומתן הצנועה של חיידקי הכחוליות. מרבצי אורניום טבעיים שנחשפו לחמצן נעשו מסיסים יותר במים. מי תהום מקומיים שימשו להאטת הנייטרונים המהירים שנפלטו מגרעיני האורניום בהתפרקות רדיואקטיבית וגרמו לתגובת שרשרת גרעינית. מאז דעך ריכוז האיזוטופ הבקיע אורניום-235, כך שכורים גרעיניים טבעיים שכאלה פסקו לפעול לפני כ-1.5 מיליארד שנים. כור גרעיני מלאכותי הופעל לראשונה רק בשנת 1942, בעזרת אורניום מועשר. שרידי הכורים הטבעיים אפשרו לקבוע חסמים על מידת ההשתנות של קבוע המבנה העדין במהלך 1.5 מיליארד השנים האחרונות.

תמונות חלופיות: תמונה:Nuclear fission.svg ותמונה:Fission chain reaction.svg. מה דעתכם? ליאור 08:51, 6 במאי 2007 (IDT)

בגדול זה נהדר. כעת להערות:

לא הייתי מכניס את עניין הכחוליות.
עדיף שהקישורים יהיו ישירים יותר, למשל: "לפני כ-2 מיליארד שנים בתקופת הפרוטרוזואיקון התחתון".
כדאי להזכיר את אוקלו (בגאבון). ניתן בשלב ראשון לפתוח קצרמר בשבילו.
לגבי קבוע המבנה העדין - לא בטוח שיש צורך להזכיר אותו משום שאנו לא מסבירים בפירוט את הקשר אליו. מלמד כץ 11:42, 6 במאי 2007 (IDT)

הכחוליות אחראיות לחמצן באטמוספירה, לא למים. ה"חידוש" בכחוליות, הוא שהן היו הראשונות שעשו פוטוסינתזה. פוטוסינתזה = אור + מים = גלוקוז + חמצן (תוצר לוואי). מן הסתם הן גם הפרישו מים, כתוצר לוואי של מעגל קרבס, אבל אם אני לא טועה זו כמות זניחה. עוד מידע אפשר למצוא בערך באנגלית, ששמו . Cyanobacteria אני לא מצליח לקשר... כוס מים 21:24, 6 במאי 2007 (IDT)

אז אכן אין קשר בין הכחוליות לכורים הטבעיים. אם כן, מה גרם להם להפסיק לפעול? סתם עומר • שיחה 21:41, 6 במאי 2007 (IDT)

הם הפסיקו לפעול כשהכמות של אורניום 235 ירדה בגלל ההתפרקות הרדיואקטיבית שלו. בעניין זה, תציץ באורניום מועשר - אחלה ערך. מלמד כץ 22:31, 6 במאי 2007 (IDT)

כמה הערות: קראתי את כור גרעיני טבעי באנגלי, והוא קצר ופשוט. בלעדיו אין להידעת? זה תקומה. מציע בשלב ראשון לתרגם אותו. המשפט הראשון ממש שגוי. נראה ממנו כי הכחוליות יצרו את המים בכדור הארץ שזו קצת הסחפות. בקיצור, מי מנסח גרסה קבועה שתעבור לכוננות שיגור? חגי אדלר 22:39, 6 במאי 2007 (IDT)

נו יופי, לא טרחתי לקרוא שוב ובקפידה את המשפט המתאים בערך עליו התבססתי:Another factor which probably contributed to the operation of the Oklo natural nuclear reactor was the fact that uranium is soluble in water only in the presence of oxygen. ממש שגיאה מחפירה ומזל שלא משלמים לי. תיקנתי את הקטע בהתאם. לילה טוב. ליאור 22:55, 6 במאי 2007 (IDT)

עוד הערה: נדמה לי שהכור של פרמי לא הכיל אורניום מועשר, אלא מסה קריטית של אורניום לא מועשר. הנה הצעה ערוכה להידעת הזה. מלמד כץ 23:40, 6 במאי 2007 (IDT)

כרגיל אתה צודק. אני עדיין סבור שהקוראים ישמחו לדעת למה הכורים הטבעיים החלו לפעול לפני כ-2 מיליארד שנים ולא קודם לכן, בייחוד כשלביולוגיה היתה יד בדבר. אבל זו רק דעתי. ליאור 06:01, 7 במאי 2007 (IDT)

לפני כ-2 מיליארד שנים בתקופת הפרוטרוזואיקון התחתון פעל באוקלו שבגאבון, באזור של מרבצי אורניום, כור גרעיני טבעי. מי תהום מקומיים שימשו להאטת הנייטרונים המהירים שנפלטו מגרעיני האורניום בהתפרקות רדיואקטיבית וגרמו לתגובת שרשרת גרעינית. מאז דעך ריכוז האיזוטופ הבקיע אורניום-235, וכורים גרעיניים טבעיים שכאלה פסקו לפעול. כיום, נוהגים להעשיר אורניום על מנת ליצור מסה קריטית בכור גרעיני מלאכותי.

לדעתי מתגבשים כאן שני קטעים (כור גרעיני טבעי והכור של פרמי) בנושא כורים גרעיניים. אני מציע לבקש מEman לעבור על הנוסח הסופי. מלמד כץ 23:45, 6 במאי 2007 (IDT)

עמנואל צריך להתפנות קודם מהחסימות שנחתו עליו... אני גם מעדיף הפניה לכור גרעיני טבעי מאשר אוקלו אם כי שניהם זה בטוח טוב יותר. חגי אדלר 01:26, 7 במאי 2007 (IDT)

הכור של פרמי סגור ומוכן לשיגור. עכשיו יש לעצב סופית את הכור הטבעי ואת הכחוליות, אם יש להן מקום. חגי אדלר 07:18, 7 במאי 2007 (IDT)

אני מעביר לכוננות עם שני ערכים אדומים. יש לפתוח משהו עליהם. חגי אדלר 00:04, 9 במאי 2007 (IDT)

יש להכחיל את שני האדומים ולפתוח עליהם ערך. חגי אדלר 00:06, 9 במאי 2007 (IDT)

לעניות דעתי התמונה לא מספיק אינפורמטיבית וגם לא מצאתי תמונה חלופית של שרידי הכור בגאבון. אני מציע ללכת על דיאגרמה של ביקוע גרעיני, של תגובת שרשרת, או התמונה המונפשת ההיא של ביקוע. עדיין כדאי לנסות להזכיר למה הכור החל לפעול דווקא בפרוטרוזואיקון. ליאור 08:15, 9 במאי 2007 (IDT)

איזה שני אדומים? מלמד כץ 12:15, 9 במאי 2007 (IDT)

מי יכול עליך אריה? יש לך העדפה לתמונה? טני לא אוהב את תמונת ההנפשה, וזו של האורניום נראית סתם כמו סלע... התמונה של הביקוע היא אופציה. מה לגבי "כדאי לנסות להזכיר למה הכור החל לפעול דווקא בפרוטרוזואיקון"? חגי אדלר 22:41, 9 במאי 2007 (IDT)

לגבי התמונה, אין לי העדפה ואני סומך על שיקול דעתכם. לגבי הסיבה לתחילת פעולתו - אני רוצה לבדוק ולהבין את זה לעומק. אני מבטיח לעדכן אתכם כשאסיים לכתוב את כור גרעיני טבעי. מלמד כץ 01:14, 11 במאי 2007 (IDT)

"להפליג על פני שבעת הימים"

מטבע הלשון - "להפליג על פני שבעת הימים" אינו קשור כלל לאוקיינוסים או לימים אחרים. מטבע לשון זה נטבע על ידי ההסטוריון הרומאי, פליניוס, על שבע הלגונות הקשורות זו לזו שהיו באזור ונציה בימי קדם.

--ים - דף השיחה 14:31, 10 במאי 2007 (IDT)

נחמד. אולי תרצה להרחיב ולקשר גם לאקווה אלטה ולמקומות שנמצאים בתבנית:ונציה? מלמד כץ 15:07, 10 במאי 2007 (IDT)

לדעתי זה חבל. הנה הידעת לא ארוך אבל מצויין, חבל לעשות את כולם ארוכים בכל מחיר, זה גם יכול לגרום לזה שאנשים לא יקראו. אני אומר: להשאיר כך. סתם עומר • שיחה 16:37, 10 במאי 2007 (IDT)

משאיר ללא שינוי. חגי אדלר 19:07, 11 במאי 2007 (IDT)

במקור, מטבע הלשון "להפליג על פני שבעת הימים" אינו קשור כלל לאוקיינוסים או לימים אחרים. למעשה, הביטוי שנועד לתאר יכולת ניווט מעולה נטבע על ידי פליניוס הזקן, סופר ומפקד בכיר בצי הרומי, והוא מתייחס ללגונות סביב העיר ונציה.

אולי כדאי לתרגם את en:Seven Seas. אגב, שם כתוב שהכוונה של פליניוס הייתה לתאר במטבע הלשון הזו יכולת ניווט מעולה. מלמד כץ 19:18, 11 במאי 2007 (IDT)

כן, אמתין לערך זה. הוא לב הערך. חגי אדלר 19:28, 11 במאי 2007 (IDT)

עשיתי עריכה לקטע. מלמד כץ 15:28, 12 במאי 2007 (IDT)

אולי כדאי לשים תמונה של לגונת ונציה, למשל: תמונה:Lagoon-of-venice-landsat-1 Names.jpg או סתם תמונה יפה של העיר. הערה: התמונה של פליניוס הזקן היא מודרנית ולא ידוע כיצד הוא נראה. מלמד כץ 16:33, 12 במאי 2007 (IDT)

בדוחק הזמן אני מעביר אותו כבר עכשיו, אך אאדים את הערך לאחר ה-16 במאי בתקווה שיכתב במהרה. (הפתיעו אותי וכתבו לפני כן.) חגי אדלר 18:33, 14 במאי 2007 (IDT)

התחזות לחבר תנועת הצופים

תראו במה אני מתעסק במקום לכתוב ערכים:

חוק השיפוט הצבאי קובע עונש מאסר 3 שנים על התחזות כחייל בצבא ההגנה לישראל. מאסר שנה יוטל על חייל המתחזה כבעל דרגה, תפקיד או עיטור שאינם שלו, בעוד שחריגה מסמכות עשויה להושיבו למאסר אף למשך 10 שנים. עונש קל יותר מוטל על התחזות לחבר תנועת הצופים, או חריגה מסמכות של אחד מחבריה - מאסר חודש או קנס 150 לירות (כ-12,900 ש"ח בימינו). פקודה זו בספר החוקים הישראלי היא מורשת מימי המנדט הבריטי, אשר מאז עודכנה בשנת 1978 כלל לא נאכפה.

מקורות: פקודת הצופים, (נוסח חדש) תשל"ח-1978, חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955. תמונות חלופיות: Image:Baden-powell1.jpg, Image:ScoutFun.png. מה דעתכם? ליאור 13:55, 27 באפריל 2007 (IDT)

לא מגיב עד שאנו מקבלים את המרקיז דה לופיטל... חגי אדלר 14:00, 27 באפריל 2007 (IDT)

למה לא? זה לא לירן... סתם עומר • שיחה 15:07, 27 באפריל 2007 (IDT)

ממש נחמד! אני בעד תמונה של חייל צה"ל. נעה 22:26, 28 באפריל 2007 (IDT)

אני דווקא בעד להשמיט את הקטע על צהל, הוא סתמי-משהו. אפםשר להרחיב על הלירה או על חוקים ישנים. אשחרר ניסיון מייד אחרי שאסיים לכתוב על אדוננו המרקיז (כן חגי, המרקיז דה לופיטל). סתם עומר • שיחה 23:12, 28 באפריל 2007 (IDT)

אוקיי. אבל הדבר הכי מגניב בקטע הזה הוא שהחוקים האלו עדיין רלוונטיים גם כיום. (הם כן, נכון?...) אז כדאי לשים תמונה מקומית וישראלית יותר, לדעתי. נעה 00:34, 29 באפריל 2007 (IDT)

אני דווקא אהבתי את זה שהחוק על הצופים אינו רלוונטי (150 לירות...). סתם עומר • שיחה 00:40, 29 באפריל 2007 (IDT)

למיטב ידיעתי החוק הוא אות מתה, אך במקום לבטלו עוד בשנת 1978, רק עדכנו אותו. מאידך, איני משפטן ויתכן שאי-שם נמקים להם רשג"דים שדיברו יותר מדי על היכולת הגרעינית של הצופים ועברו בכך על חוקת ההתאחדות. אחת ליום בא עיט, מנקר את כבדם ומקיא שתי לירות מזפקו. בלירה האחת יקנו כעכים וגזוז והאחרת יסליקו, עד שיצטבר להם סכום הפדיון המיוחל. ליאור 05:48, 29 באפריל 2007 (IDT)

אני מניח שזו אות מתה, קצת קשה לאכוף חוק שאמור לגבות ממך לירות. אבל מי שיקרא את זה ברפרוף פשוט יחשוב שזה מצחיק וזה מה שחשוב, לכל הפחות לדעתי. אגב, אות מתה זה עוד אפשרות להרחיב. סתם עומר • שיחה 07:41, 29 באפריל 2007 (IDT)

האות הזאת לא רק שהיא מתה, היא במצב של ריקבון מתקדם. מעולם, אבל מעולם, לא נעשה בה שימוש. יום יבוא ואני אכתוב גם את פקודת השמדת הארבה, עוד פקודה מופלאה וחסרת שימוש, שכוללת הוראות מופלאות המאפשרות לקיחת בהמות באנגריא (יש מילה כזאת), ומפרטת מה יש לעשות בביצי ארבה. לגבי השימוש בלירות - זה דווקא לא חריג, יש עשרות חוקים שעדיין נקובים בהם קנסות בלירות. פתרו את זה בהוראה כללית בחוק העונשין, הקובעת את הקנס בהתאם לעונש המאסר. לפי זה, הקנס הוא למעשה 12,900 ש"ח. דיר באלאק מי שנושא את תג היער בלי רשות! עידו 10:19, 29 באפריל 2007 (IDT)

נו, מי ישלב את מה שכתב עידו לגבי ההתחזות לצופים? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:43, 3 במאי 2007 (IDT)

שילבתי. אפשר להקדיש עוד קטע הידעת או שניים לאותיות מתות. בייחוד לחודשי הקיץ, כשקליפת המוח נוזלת על המקלדת. יום נעים, ליאור 07:08, 5 במאי 2007 (IDT)

הם לכתוב שמדובר באות מתה יהיה הבעת דעה? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 19:56, 5 במאי 2007 (IDT)

לא יודע, למיטב הבנתי התצורה [[אות מתה|לא נאכפה]] חפה מנקיטת עמדה. מה שלא ימנע מעומר לדרוך לי על הענבים כשיגלה את הידעת הזה... ליאור 00:35, 6 במאי 2007 (IDT)

בדרך כלל זה היה הבעת דעה, במקרה הזה העובדות מדברות בעד עצמן: 0 שימוש = אות מתה. עידו 00:41, 6 במאי 2007 (IDT)

אפשר לקבל כאן גירסה סופית ומוסכמת? חגי אדלר 19:16, 11 במאי 2007 (IDT)

מישהו מתנגד למצב הנוכחי? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 11:08, 13 במאי 2007 (IDT)

שיניתי קצת את הניסוח עידו 11:29, 13 במאי 2007 (IDT)

התקבל והוסף - תבנית:הידעת? 13 במאי - סדרה 2 זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 16:40, 13 במאי 2007 (IDT)

עץ הדודו

זה בעצם כל הערך עץ הדודו...

עץ הדודו הוא עץ הקרוי על שם העוף הנכחד, דודו אפור, ובעצמו עמד להיעלם מן העולם. כשנתגלה במאוריציוס נותרו רק 13 פרטים ממנו וכולם בגיל שמעל 300 שנה, מן התקופה שבה הדודו האפור התקיים. התברר שעוף הדודו ניזון מזרעי העץ ואלה יכלו לנבוט רק לאחר שהיו נשחקים במערכת העיכול שלו. בהיעדר הדודו על האי, לא יכול היה לצמוח דור חדש של עצים, ועץ הדודו כמעט שנכחד. לאחר שהתברר שגם תרנגולי הודו שוחקים את הזרעים בעכלם אותם, אפשר היה להציל את העץ מכליה.

אם זה נראה אפשר לשפצר אותו. חגי אדלר 07:06, 14 במאי 2007 (IDT)

יפה מאוד. מבחינתי זה טוב ככה. לך על זה. מלמד כץ 15:38, 14 במאי 2007 (IDT)

זה ממש טוב. סתם עומר • שיחה 15:50, 14 במאי 2007 (IDT)

גם אני אהבתי אותו מהרגע הראשון. מעניין, לא ידוע, מפנה לערכים מעניינים. שמתי בתבנית:הידעת? 18 בינואר - סדרה 2 חגי אדלר 06:32, 15 במאי 2007 (IDT)