אנולה גיי
אנולה גיי (באנגלית: Enola Gay) הוא מטוס חיל האוויר האמריקאי מסוג בואינג B-29 סופרפורטרס שממנו הוטלה פצצת האטום "ילד קטן" (אנגלית: Little Boy), פצצת האטום הראשונה שנעשה בה אי-פעם שימוש מלחמתי, על העיר הירושימה ביפן, ב־6 באוגוסט 1945 לפני סיום מלחמת העולם השנייה. המטוס נקרא כך על שם אנולה גיי טיבטס, אימו של הטייס, הקולונל פול טיבטס. בעקבות תפקודו של המטוס כמפציץ הראשון נעשה שמו לכינוי גם להפצצות עצמן. המטוס זכה לתשומת לב מחודשת כאשר הוצג במוזיאון הסמית'סוניאן בוושינגטון הבירה בשנת 1994. המטוס מוצג היום בשלמותו במוזיאון לאחר שעבר שחזור יסודי.
הפצצת הירושימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המטוס (B-29-45-MO, מספר צבאי 44–86292) נבנה על ידי חברת גלן ל' מרטין בעיר אומהה שנברסקה ונבחר אישית למשימה עוד לפני סיום ייצורו על ידי קולונל (לימים בריגדיר גנרל) פול ו' טיבטס הבן, מפקד להק 509 של חילות האוויר של צבא ארצות הברית. המטוס נקלט בטייסת ההפצצה 393, שהייתה חלק מלהק 509. צוות של חילות האוויר קיבל את המטוס ב־18 במאי 1945, והטיס אותו מאומהה לבסיס ונדובר ביוטה, בסיס האם של היחידה. בסוף חודש יוני הועבר המטוס לגואם, ושם בוצעו בו התאמות ושינויים אחרונים לצורך נשיאת המתקן הגרעיני (שם הקוד שניתן למטוסים מוסבים ולפעילות חיל האוויר האמריקאי בפרויקט היה "Silverplate" (אנ'), בעברית: מגש כסף). ב־6 ביולי עזב המטוס את גואם והגיע לאי טיניאן - שם החל בסדרת אימונים לקראת ההפצצה. במהלך חודש יולי השתתף המטוס בשמונה טיסות אימון ושתי טיסות מבצעיות שכללו הטלת פצצות דלעת (אנ'). ב־31 בחודש נערכה "חזרה גנרלית" לקראת המבצע ובה נעשה שימוש בפצצת דמה.
ב־5 באוגוסט, במהלך ההכנות האחרונות למבצע, העניק הטייס, קולונל טיבטס, את השם "אנולה גיי" למטוס. אנולה גיי הוא שמה הפרטי של אמו של טיבטס (אנולה גיי טיבטס, 1893–1966, שנקראה על שם גיבורת ספר). בריאיון שערך טיבטס לאחר המשימה הוא הודה כי התבייש מעט על שקשר את שם אמו במשימה הגורלית.
משימת ההפצצה עצמה בוצעה באופן מושלם וללא תקלות, והמטוס שב בשלום לבסיס בטיניאן לקול תרועת חצוצרות. שלושה ימים מאוחר יותר B-29 נוסף (כונה "בוקסקאר" אנגלית: Bockscar) שהטיס מייג'ור צ'ארלס ו' סוויני, הטיל את פצצת האטום השנייה ("איש שמן") על העיר נגסאקי. בניגוד להפצצת הירושימה המשימה בנגסאקי הייתה רצופת תקלות, ולמטוס כמעט לא נותר דלק לבצע נחיתת חירום באוקינאווה. באותה משימה טס גם אנולה גיי ושימש בתפקידים מטאורולוגיים לצורך המבצע.
המשך שירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־8 בנובמבר 1945 שב המטוס לארצות הברית, הפעם לבסיסה החדש של יחידה 509 ברוזוול, ניו מקסיקו. אנולה גיי אמור היה לקחת חלק בניסויים הגרעיניים שנערכו באיי מרשל ("מבצע פרשת דרכים") ובתחילת מאי הוטס לבסיס חיל האוויר האמריקאי בקוואג'אלין. בסופו של דבר לא לקח המטוס חלק בהטלת הפצצה מעל האי ביקיני והוא שב לארצות הברית ב־1 ביולי (יום ביצוע הניסוי). ההחלטה לשמר את המטוס התקבלה ב־24 ביולי 1946 ומאז הוא הועבר לאחסון בבסיסים שונים. שחזורו של המטוס החל בשנת 1984.
מוקד למחלוקת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנולה גיי הפך מוקד למחלוקת כאשר מוזיאון הסמית'סוניאן הציב את מרכב המטוס כחלק מתצוגה לציון יובל שנים להפצצת הירושימה. המיצג, שנקרא "פרשת דרכים: סוף מלחמת העולם השנייה, הפצצה הגרעינית והמלחמה הקרה", נבנה סביב דגם משוחזר של המטוס והוצג במוזיאון האוויר והחלל של הסמית'סוניאן. מבקרי המיצג, בייחוד הלגיון האמריקאי ואגודת חיל האוויר, טענו כי הוא ממוקד מדי בקרבנות הפצצות במקום במניעים להטלתן או בתפקידן המכריע בסיום מלחמת העולם השנייה. המיצג עורר מחדש חילוקי דעות וויכוחים אקדמיים ופוליטיים היסטוריים הנוגעים לשאלת השימוש בפצצות אטום ברטרוספקטיבה. בסופו של דבר הוסר המיצג ב־1995, לאחר שנעשו ניסיונות שונים לשנותו כך שיענה באופן אופטימלי על דרישותיהן של הקבוצות השונות. ב־1998 הוצא מרכב המטוס מהמוזיאון לצורך שחזור סופי.
המטוס הוא חלק מתצוגת קבע בשלוחת מוזיאון האוויר והחלל שליד נמל התעופה הבינלאומי וושינגטון דאלס בווירג'יניה, סמוך לוושינגטון הבירה. כתוצאה מהמחלוקת שהתעוררה סביב המיצג אפשר לראות רק את מערכת סימני הזיהוי המקורית של המטוס יחד עם מידע טכני בלבד, בלא התייחסות לנושאים השנויים במחלוקת. המטוס מוגן על ידי מספר אמצעים כדי למנוע ניסיונות השחתה (שנעשו כאשר הוא הוצג לראשונה). ארבעת מדחפי האלומיניום הקלים של המטוס שבהם נעשה שימוש בהפצצת הירושימה נמצאים היום במעבדות אוניברסיטת טקסס A&M, ואחד מהם משמש לתפעול מנהרת הרוח במהירות נמוכה.
צוות המטוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]צוותו של אנולה גיי ב־6 באוגוסט 1945 כלל 12 אנשים:
- סא"ל פול וורפילד טיבטס הבן - טייס
- סרן רוברט לואיס – טייס משנה (שימש כטייסו הקבוע של המטוס)
- רס"ן תומאס פרבי – מטילן אוויר (מסייע בניווט אל המטרה ואחראי על הטלת הפצצה)
- סרן תיאודור ון־קירק – נווט
- סרן ויליאם סטרלינג "דיק" פארסונס – נשק ומפקד המתקן הגרעיני
- סגן מוריס ר. ג'פסון – עוזר נשק
- סגן ג'ייקוב בזר – לוחמה אלקטרונית (שיבוש מכ"ם אויב)
- סמל טכני וויאט דאזנברי – מהנדס טיסה
- סמל רוברט שומארד – עוזר מהנדס טיסה
- סמל ג'ו סטיבוריק – מפעיל מכ"ם
- סמל טכני ג'ורג' רוברט "בוב" קארון – מקלען אוויר
- טוראי ראשון ריצ'רד נלסון – מפעיל רדיו
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על המטוס, אתר המכון הסמית'סוני
- Young Men and Bombs, על הפצצת הירושימה, טיים מגזין, 1 באוגוסט 2005
איתי מאירסון, זה המטוס המפורסם ביותר בעולם. אסור לנו לדבר עליו, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2024- "בתוך אנולה גיי"
- אנולה גיי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
