טיניאן
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
האוקיינוס השקט  |
| קואורדינטות | 15°00′00″N 145°38′00″E / 15°N 145.63333333333°E |
| שטח | 101.01 קילומטר רבוע |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
ארצות הברית |
| אוכלוסייה | 3,136 (2010) |
| אזור זמן | UTC+10 |
|
(למפת איי מריאנה הצפוניים רגילה)  | |
  | |
טיניאן (אנגלית: Tinian) הוא אחד משלושת האיים העיקריים באיי מריאנה הצפוניים באוקיינוס השקט. הכפר הגדול ביותר באי הוא סן-חוזה. האי ממוקם 8 ק"מ דרומית מערבית לאי סאיפאן (Saipan) ושטחו הוא 101 קמ"ר. על פי מפקד האוכלוסין שנערך בשנת 2010 חיים בטיניאן 3,136 בני אדם. ביחד עם האי השלישי (שאינו מיושב), אגויאן (Aguijan), מהווים שני האיים את "מחוז טיניאן" - אחד מארבעת מחוזות הבחירה של איי מריאנה הצפוניים. האי שהיה מיושב בדלילות נשמר על ידי חיל מצב יפני גדול במהלך מלחמת העולם השנייה. לפני שהפך האי לפרוטקטוראט יפני (לאחר מלחמת העולם הראשונה), הוא נשלט על ידי ספרד ולאחר מכן על ידי גרמניה. תחת הממשל היפני שימש האי בעיקר לגידול סוכר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
טיניאן נכבש על ידי ארצות הברית בקרב על טיניאן ביולי 1944 והפך לנמל התעופה הצבאי העמוס ביותר במלחמה. באי נבנו שני שדות תעופה צבאיים למטוסי B-29 שבהם שישה מסלולי המראה באורך של 2,700 מטר. היפנים סללו, אמנם, שלושה מסלולים עבור מטוסי קרב, אך אלו לא היו מתאימים לשימוש המפציצים האמריקאים הכבדים. ארצות הברית הפכה את האי לבסיס צבאי גדול ממדים שבו שירתו למעלה מ-40,000 אנשי צבא ואזרחים. מהנדסים אמריקאים תכננו את הבסיס על פי תוכנית מתאר עירונית, בדומה למנהטן, ושמות הרחובות ניתנו בהתאם. מתחם שדה התעופה המערבי כונה "הווילג'" (על שם המתחם המקביל במנהטן, גריניץ' וילג') והמתחם המרכזי שבין שדות התעופה נקרא "סנטרל פארק" ומוקמו בו בתי החולים של הבסיס.
מבסיסי חיל האוויר האמריקאי בטיניאן המריאו המפציצים שנשאו את פצצות האטום "ילד קטן" ו"איש שמן" להפציץ את הירושימה ונגסאקי, אולם בשנות ה-2000, בסיסים אלו נטושים. העדות היחידה שנותרה במקום היא מצבת זיכרון שנבנתה בבור ההטענה של הפצצות (הפצצות היו גדולות מדי מכדי להטעינן למטוסים באופן רגיל ולכן נחפרו בורות הטענה תת-קרקעיים, שהמפציץ הוסע מעליהם כך שתא הפצצות יהיה ישירות מעל הבור). בורות אלו שנאטמו לאחר המלחמה מטעמי בטיחות, נפתחו מחדש ביום השנה ה-60 לציון הקרבות בטיניאן וסאיפאן.
האי במאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכפר סן-חוזה ניתן למצוא מלון יחיד הבנוי ממכולות, מספר מסעדות ופאב. בסמוך לחופי טאגה וצ'ונגה הוקם בעבר מתחם יוקרתי של קזינו, בית מלון, חנויות ומסעדות, אך בשנת 2013 המתחם נסגר עקב פשיטת רגל של החברה המפעילה ומאז המבנה עומד ריק. בתחילת 2019 נרכש המתחם על ידי משקיע מהונג קונג ונכון לחודש יולי 2019 מתקיימים בו עבודות שיפוץ לקראת פתיחה עתידית מחודשת. לשדה התעופה הקטן הפועל באי מגיעות טיסות של חברת התעופה סטאר מריאנאס אייר, אשר הנהלתה ממוקמת באי גם כן. כמו כן ישנה מעבורת המפליגה מפעם לפעם מטיניאן לאי הסמוך, סאיפאן.
אתרי תיירות בעלי משמעות היסטורית בטיניאן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שדה התעופה הצפוני ממנו המריאו המפציצים האמריקאים שנשאו את פצצות האטום (במתחם השדה ניתן למצוא גם מערכי ביצורים יפניים).
- בקצהו הדרומי של האי נמצא "צוק המתאבדים", ממנו קפצו חיילים ואזרחים יפנים אל מותם בעת הפלישה האמריקאית. באתר ישנם מספר מקדשים ואתרי זיכרון והוא מהווה נקודת תצפית טובה על האוקיינוס.
- מקדש השינטו השלם היחיד באיי מריאנה הצפוניים.
- חורבות בית המלך טאגה, אחד מהשליטים של איי מריאנה לפני הכיבוש הספרדי. זהו מבנה גדול הבנוי מאבני גיר באורך של שבעה מטרים.
בטיניאן קיימת מערכת ביולוגית מגוונת, כמו גם מערות וצוקי אבן גיר. סביב האי ישנן שוניות אלמוגים והמים החמים והצלולים אידיאלים לצלילה ולדיג ספורטיבי. כלכלת האי מבוססת על תיירות ושני המעסיקים הגדולים ביותר הם הממשלה וחברת התעופה סטאר מריאנאס אייר. במרץ 2006 אושרה תוכנית להקמת ארבעה בתי קזינו נוספים, אך מאז לא נמצאו משקיעים והאי נותר ללא בתי קזינו פעילים כלל.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טיניאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)