לדלג לתוכן

טרי פראצ'ט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טרי פראצ'ט
Terry Pratchett
טרי פראצ'ט, 2012
טרי פראצ'ט, 2012
לידה 28 באפריל 1948
ביקונספילד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 במרץ 2015 (בגיל 66)
ברואד צ'וק, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Terence David John Pratchett עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר ג'ון המפדן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פנטזיה, פנטזיה קומית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות בשורות טובות, אומה, עולם הדיסק עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1971 עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ פ. ג'. וודהאוס, ג'ק ואנס, לויד אלכסנדר, ג. ק. צ'סטרטון, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Lyn Purves עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים רהיאנה פראצ'ט עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • קצין במסדר האימפריה הבריטית (1998)
  • Knight Bachelor (31 בדצמבר 2008)
  • פרס גפן (2014)
  • פרס איגנוטוס לרומן הזר הטוב ביותר (2011)
  • פרס אלינור פרג'ן (2015)
  • הפרס לזכר אדוארד אלמר סמית' (2009)
  • מדליית קרנגי (2001)
  • פרס לוקוס לנובלת פנטזיה (2008)
  • פרס מרגרט אדוארדס (2011)
  • פרס בולינגר אברימן וודהאוס (2012)
  • פרס אנדרה נורטון (2011) עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סר טרנס (טרי) דייוויד ג'ון פּרָאצֶ'ט (באנגלית: Terence David John Pratchett; ‏28 באפריל 1948 - 12 במרץ 2015) היה סופר בריטי, שכתב ספרי פנטזיה מלאי הומור וביקורת חברתית.

פראצ'ט ידוע בעיקר כמחבר סדרת ספרי "עולם הדיסק" (1983–2013), המונה 41 ספרים, והספר "בשורות טובות" (1990), שחיבר עם הסופר ניל גיימן. ספריו תורגמו ל-37 שפות ונמכרו ביותר מ-85 מיליון עותקים.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרי פראצ'ט נולד ב-1948 בעיירה האנגלית ביקונספילד, כבן יחיד להוריו דייוויד ואיילין. בבית הספר התיכון היה חבר בקבוצת הדיונים של התיכון, וכתב סיפורים לעיתון בית הספר. פראצ'ט העיד על עצמו שהעניין שלו בפנטזיה החל בגיל 13, אז קרא את שלושת ספרי שר הטבעות תוך יממה אחת[1].

בגיל 17 החל בקריירה עיתונאית, כמתמחה בעיתון "באקס" בו פרסם למעלה משמונים סיפורים במדור הילדים (חלק מהדמויות בהם מצאו את דרכן לספרו "אנשי השטיח"). לאחר סיום התיכון עבר ללמוד במועצה האנגלית לעיתונאות, שם קיבל ציונים גבוהים.

בשנת 1968 התחתן עם לין פורבס. באותה שנה גם צעד את צעדו הראשון בקריירה, כשראיין את פיטר ואן-דורן, שותף בהוצאת הספרים הקטנה קולין סמית', וציין שיש ברשותו כתב יד של ספר. ואן-דורן הוציא לאור את הספר - אנשי השטיח - שזכה לביקורות חיוביות (אם כי מעטות), ובהמשך שני ספרים נוספים: הצד האפל של השמש וסטראטה. בשנת 1973 נולדה בתו ריאנה, כיום סופרת בעצמה.

לאחר מספר תפקידים עיתונאיים שונים, הפך פראצ'ט בשנת 1980 לדובר ספקית שירותי החשמל סאות'ווסטרן (CEGB), שהייתה אחראית על ארבע תחנות כוח גרעיניות. בשנת 1983 הוציא את הספר הראשון בסדרת עולם הדיסק, צבע הכשף, שבהמשך שודר כתסכית ב-BBC. ב-1987, לאחר פרסום הספר הרביעי בסדרה, עזב את עבודתו כדי להתפרנס באופן בלעדי מכתיבה. באותה תקופה ספריו נמכרו יותר ויותר, ורבים מהם הפכו לרבי-מכר. על פי ה'טיימס', היה הסופר המרוויח ביותר באנגליה בשנת 1996[2].

בשנת 1990 הוציא יחד עם ניל גיימן (אותו הכיר בעקבות ראיון שערך איתו גיימן לאחר הוצאת "צבע הכשף"), את הספר בשורות טובות.

בשנת 2007 הודיע פראצ'ט שהוא סובל ממחלת אלצהיימר, ויצר תוכנית בשיתוף ה-BBC שעקבה אחר השנה הראשונה של התפתחות המחלה בחייו. במרץ 2015 נפטר מהמחלה[3].

פרסים ותארים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתיבתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פראצ'ט היה סופר פורה מאוד, שכתב בתקופות מסוימות שלושה ספרים בשנה. בין השאר היה ידוע במוסר הכתיבה הגבוה שלו: ניל גיימן סיפר שפראצ'ט היה כותב 400 מילים ביממה, ובאחת הפעמים סיים את הרומן שכתב, ומכיוון שלא סיים את מכסת המילים היומית מיד כתב את מאה המילים הראשונות של רומן חדש[4]. סופר הפנטזיה גאי גבריאל קיי סיפר שראה את פראצ'ט יושב בשורה הראשונה בטקס עם מחשב פתוח, וכותב ספר; כשנקרא לדבר הוא עלה אל הבמה, וכשסיים את הנאום שב לכתוב[5].

הפנטזיה של פראצ'ט סאטירית מאוד, ומשמשת ככלי להעברת ביקורות כלפי החברה. כך, למשל, בספר אומה הוא משווה בין תרבות מערבית לתרבות "פרימיטיבית" של ילידי אי; באיש הקציר עוסק בשאלה מה יקרה לחיים אם המוות יפסיק; באנשי המשמר הוא משווה בין שיטות ממשל; ובבשורות טובות דן במאבק בין הטוב והרע בתפיסה הנוצרית.

בכתיבתו נושאי פארודיה רבים: ביניהם דמויות מדע בדיוני ופנטזיה, רעיונות ומליצות, סרטי אינגמר ברגמן, מחזות ויליאם שייקספיר, אוסטרליה, החיים בעיר גדולה מעורבת ושוקקת חיים, כלכלה, תעשיית הסרטים, הוצאת עיתונים, מוזיקת רוק, דת, פילוסופיה (בעיקר פילוסופיה יוונית), היסטוריה מצרית, איגודים מקצועיים, מונרכיה ותפיסות מגדריות.

עולם הדיסק

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – עולם הדיסק

סדרת עולם הדיסק, המכילה 41 ספרים, היא עבודת פנטזיה הומוריסטית וסאטירית. ספרי הסדרה מתרחשים בעולם שצורתו דיסק, והוא מונח על גבם של ארבעה פילי ענק הנתמכים על ידי צב ענק, א'טואין הגדול, השוחה את דרכו בחלל. העולם מלא בדמויות הפנטזיה הקלאסית - קוסמים ומכשפות, טרולים, גמדים ושדים. דווקא לאחר ש"התרחק" מהמציאות על ידי יצירת עולם מופרך ודמיוני כל-כך, פראצ'ט עוסק בנושאים המוכרים ביותר, ומרשה לעצמו למתוח ביקורת על מוסכמות ולהציע אלטרנטיבות למציאות, מתוך עולם רחוק-כביכול.

עולם הדיסק רווי בכשף ומה שבני אדם מאמינים בו באמת מתרחש. בספר "איש הקציר" כותב פראצ'ט: "אמונה אולי לא יכולה להזיז הרים, אבל היא יכולה לברוא מישהו שכן יכול".

רבים מהספרים מתרחשים סביב העיר הדמיונית אנק-מורפורק. בתיאורו את דרך ניהולה יוצא הדופן של העיר, סונט פראצ'ט במוסכמות חברתיות רבות. דוגמה אחת מני רבות היא המהפכה שהנהיג האבלוק וטינרי, שליט העיר, ביחס לגנבים: וטינרי מייסד גילדת גנבים רשמית וחוקית, ומושיב את ראשה במועצת העיר. הגילדה אחראית בדרכיה שלה להעניש ביעילות רבה כל גנב שאינו עומד בתקנון הגילדה. הכנסות הגילדה מגיעות ישירות מכספי הביטוח; שהרי, כפי שטוען פראצ'ט בספר "שומרים! שומרים!", לגנבים קל הרבה יותר לשבת ולא לעשות מאומה, מאשר לעירייה להשקיע בתגבור המשטרה ובהקמת חברות ביטוח.

אחת הדמויות הידועות של "עולם הדיסק" היא הדמות מוות (Death) - שלד נושא חרמש המהווה פארודיה אוהדת על האנשה של המוות בתרבות האנושית. מוות מתגלה כבעל אישיות ומפתח סקרנות מהולה בחיבה כלפי האנושות, עליה הוא מגן מפני משגיחי המציאות (מאזיני המציאות). למוות יש משפחה: הוא אימץ בת בשם איזבל והעסיק שולייה בשם מורט, ואלה ילדו לו נכדה - סוזאן. יש לו גם משרת בשם אלברט (הרב-מג האשף אלברטו מאליך) וסוס לבן בשם בינקי.

ספרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי עולם הדיסק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיתופי פעולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: טרי פראצ'ט
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טרי פראצ'ט

בעקבות מותו:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ http://www.blipanika.co.il/?p=171
  2. ^ "Terry Pratchett and his Works". Colinsmythe.co.uk. Archived from the original on 5 May 2017. Retrieved 4 May 2016.
  3. ^ Sir Terry Pratchett, renowned fantasy author, dies aged 66, אתר BBC
  4. ^ ניל גיימן על טרי פראצ'ט - נספח לספר "בשורות טובות"
  5. ^ דידי חנוך, טרי פראצ'ט: לא רק גמדים, טרולים וקוסמים, באתר ynet, 15 במרץ 2015


זוכי פרס גפן
ספר המדע הבדיוני המתורגם תצפית עבר, אורסון סקוט קארד (1999) • חולית: בית אטראידס, בריאן הרברט וקווין אנדרסון (2000) • הצל של אנדר, אורסון סקוט קארד (2001) • פרנהייט 451, ריי ברדבורי (2002) • סולאריס, סטניסלב לם (2003) • ילד מלחמה, קארין לוואצ'י (2004) • קץ הילדות, ארתור סי. קלארק (2005) • סחרור, רוברט צ'ארלס וילסון (2006) • מלחמת האדם הזקן, ג'ון סקאלזי (2007) • אני אגדה, ריצ'רד מתיסון (2008) • בן אלמוות, רוג'ר זילאזני (2009) • כתבי אייזק אסימוב 1, אייזק אסימוב (2010) • משחקי הרעב, סוזן קולינס (2011) • משחקי הרעב - התלקחות, סוזן קולינס (2012) • מגדל הזכוכית, רוברט סילברברג (2013) • האלף בית של השטן, דריל גרגורי (2014) • לבד על מאדים, אנדי ויר (2015) • חולצות אדומות, ג'ון סקאלזי (2016) • הארץ בלהבות והארץ מתעוררת, אורסון סקוט קארד (2017) • מסע אל לב האדמה, ז'ול ורן (2018) • ארטמיס, אנדי ויר (2019) • בלדה לנחשים וציפורי שיר, סוזן קולינס (2021) • פרויקט הייל מרי, אנדי ויר (2023) • העונה החמישית, נ. ק. ג'מיסין (2024)
ספר הפנטסיה המתורגם חרבות ומעשי שטן, פריץ לייבר (1999) • אבק כוכבים (ספר), ניל גיימן (2000) • שערי אנוביס, טים פאוורס (2001) • סופת החרבות, ג'ורג' ר. ר. מרטין (2002) • אלים אמריקאים, ניל גיימן (2003) • עשן ומראות, ניל גיימן (2004) • השתנות (ספר), קרול ברג (2005) • בני אנאנסי, ניל גיימן (2006) • ג'ונתן סטריינג' ומר נורל, סוזאנה קלארק (2007) • בני החורין הקטנים, טרי פראצ'ט (2008) • כובע מלא שמיים, טרי פראצ'ט (2009) • אומה (ספר), טרי פראצ'ט (2010) • אלבש חצות ליל, טרי פראצ'ט (2011) • בן נפטון, ריק ריירדן (2012) • ריקוד עם דרקונים, ג'ורג' ר. ר. מרטין (2013) • מהומה רבה על לא דוור, טרי פראצ'ט (2014) • אוקיינוס בקצה המשעול, ניל גיימן (2015) • הרוצח של הליצן, רובין הוב (2016) • הארי פוטר והילד המקולל, ג'ק תורן וג'יי קיי רולינג (2017) • המסע של הליצן, רובין הוב (2018) • חוק ומסג, ברנדון סנדרסון (2019) • חוט של כסף, נעמי נוביק (2020) • עשרת אלפים הדלתות של ג'נוארי, אליקס הארו (2021) • מכשפות מאז ומעולם, אליקס הארו (2022) • סדרת "מדריך העצלה לקסם", הלן הרפר (2023) • סדרת "המורשת הנסתרת": "להבות ספיר", "בוהק אזמרגד", "להט אודם", אילונה אנדרוז (2024)
סיפור המדע הבדיוני או הפנטסיה הקצר הישראלי אני וסבתא הולכות לקניות, חמוטל לוין (2002) • אניTM, גיא חסון (2003) • ביקורת דרקונים, רמי שלהבת (2004) • הנערה המושלמת, גיא חסון (2005) • קדמת עדן, חגי אברבוך (2006) • במראה, רותם ברוכין (2007) • במקום בו מאבדים ספרים, לילי דאי (2008) • כוכב ציפור האש, יעל מיכאלי (2009) • דוקטור ווטסון ומר הולמס – או הקללה של בית פנינגטון, ורד טוכטרמן (2010) • הגורגונה של הייזנברג, קרן לנדסמן (2011) • ואז היה חורף בעולם, הדס משגב + לבד, בחושך, קרן לנדסמן (2012) • "הפוך, לקחת", רותם ברוכין (2013) • וויסקי בקנקן, רותם ברוכין (2014) • "חמש ארבע שלוש שתיים אחת", הילה בניוביץ'-הופמן (2015) • "רקוויאם למתי", אביאל טוכטרמן (2016) • "אבידות ומציאות", רותם ברוכין (2017) • מכשפה, עדי לויה (2018) • הדרקון האחרון שלי, רותם ברוכין (2019) • בירה אייסברג כחולה, רותם ברוכין (2020) • לפתוח (או: האור שבחור המנעול), הילה בניוביץ'-הופמן (2021) • אבק, קרן לנדסמן (2022) • "ברד כחול מסטיק", רותם ברוכין (2023) • המקום שבו ספרים נמצאים, בר פישביין (2024)
ספר המדע הבדיוני או הפנטסיה הישראלי לפעמים זה אחרת, ורד טוכטרמן (2003) • עולם הסוף, אופיר טושה גפלה (2005) • הלוויתן מבבל, הגר ינאי (2007) • המים שבין העולמות, הגר ינאי (2008) • הידרומניה, אסף גברון (2009) • החמישית של צ'ונג לוי, יואב אבני (2010) • מסופוטמיה: שתיקת הכוכבים, יהודה ישראלי ודוד רווה (2011) • הרצל אמר (ספר), יואב אבני (2012) • שדים ברחוב אגריפס, חגי דגן (2013) • כל סיפור הוא חתול פתאום, גבריאלה אביגור-רותם (2014) • שמיים שבורים, קרן לנדסמן (2015) • אגם הצללים, רוני גלבפיש (2016) • הקבוע היחידי, יואב בלום (2017) • המסע אל לב התהום, הגר ינאי (2018) • לב המעגל, קרן לנדסמן (2019) • להשביע את הדרקון, מאשה צור-גולזמן (2020) • העולם שמתחת לשטיח, לי עברון (2021) • מה שאחרים חושבים בי, יואב בלום (2022) • שומרי הערים, רותם ברוכין (2023) • שער הצללים, נעמה בר שירה (2024)
תרגום גילי בר-הלל סמו, על תרגום: הארי פוטר ואוצרות המוות, מאת ג'יי קיי רולינג (2008)
ספר המדע בדיוני או הפנטסיה המתורגם לנוער הארי פוטר ואוצרות המוות, ג'יי קיי רולינג (2008) • משחקי הרעב - עורבני חקיין, סוזן קולינס (2013) • מוריס המדהים ומכרסמיו המלומדים, טרי פראצ'ט (2014) • "עוצמה מעוץ" ו"דורותי והקוסם בארץ עוץ", פרנק באום (2015) • דם האולימפוס, ריק ריירדן (2016) • האורקל הנסתר, ריק ריירדן (2017) • הנבואה האפלה, ריק ריירדן (2018) • ספינת המתים, ריק ריירדן (2019) • שירת הקוקייה, פרנסס הרדינג (2020) • ילדי דם ועצם, טומי אדיימי (2021) • קול הצללים, פרנסס הרדינג (2022) • מוכרי הספרים השמאליים של לונדון, גארת' ניקס (2023) • פרסי ג'קסון וגביע האלים, ריק ריירדן (2024)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טרי_פראצ%27ט&oldid=38580805"