רותם ברוכין

רותם ברוכין
לידה	12 במאי 1982 (בת 42); פתח תקווה, ישראל
מדינה	ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
סוגה	פנטזיה
פרסים והוקרה	פרס גפן

רותם ברוכין (נולדה ב-12 במאי 1982) היא סופרת, מחזאית, תסריטאית ובמאית ישראלית; כלת פרס גפן תשע פעמים - יותר מכל סופר ישראלי אחר^[1].

ביוגרפיה

רותם ברוכין נולדה בפתח תקווה וגדלה בגבעת שמואל. היא בוגרת תואר ראשון בתסריטאות בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב.

ברוכין החלה לפרסם סיפורים קצרים בסוגת הפנטזיה בשנת 2004. סיפוריה הרבים התפרסמו בפלטפורמות מקוונות שונות בהן מגזין האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, המגזין המקוון "בלי פאניקה" ואסופת הסיפורים האלקטרונית "געגועים למחר" ובדפוס במגזין חלומות באספמיה, המימד העשירי ומגזין מרקורי. בנוסף, כתבה ברוכין לשבועון הנוער ראש 1 סיפורים מתמשכים שפורסמו בעיתון במשך כשנתיים. סיפוריה מפורסמים באופן קבוע באסופת הסיפורים הספקולטיבית הישראלית היה יהיה מאז הוצאת הכרך הראשון של האסופה בשנת 2009^[2].

שישה עשר מסיפוריה היו מועמדים לפרס גפן בתחום המדע הבדיוני והפנטזיה וברוכין היא כלת תשעה פרסי גפן^[1]. בשנת 2007 זכתה בפרס על סיפורה הקצר "במראה". בשנת 2013 זכתה בפרס על סיפורה "הפוך, לקחת". בשנת 2014 זכתה בפרס על סיפורה "וויסקי בקנקן". בשנת 2017 זכתה בפרס על סיפורה "מציאות ואבידות". בשנת 2018 זכה סיפורה "הפוך, לקחת" בפרס גפן מיוחד, ה"רטרו גפן", שחולק לרגל 20 שנה לפרס, אשר כל מועמדי הפרס בעבר היו מועמדים לו. בשנת 2019 זכתה בפרס על סיפורה "הדרקון האחרון שלי"^[3].

מחזותיה של ברוכין הוצגו בתיאטרון צוותא, תיאטרון סוזן דלל, במרכז העירוני לקהילה הגאה בתל אביב ומעל במות נוספות. כמו כן כתבה מספר פרקים לסדרת הטלוויזיה לנוער החולמים ששודרה בערוץ הילדים של HOT.

בשנת 2022 ראה אור בהוצאת זמורה ביתן רומן הביכורים שלה "שומרי הערים", המבוסס על עולם רוחות הערים שיצרה בסיפוריה הקצרים^[4]. הספר זכה בפרס גפן לספר המקור הטוב ביותר לשנת 2023^[5]. באותה שנה זכתה במקביל בפרס גם בקטגוריית הסיפור הקצר הטוב ביותר על הסיפור "ברד כחול-מסטיק", המבוסס גם הוא על עולם רוחות הערים.

עבודות נבחרות

במראה (המימד העשירי, גיליון 29, 2007) – זוכה פרס גפן
הלכתי לאיבוד, תיכף אשוב (היה יהיה, 2009)
מרק עם שקדיות (היה יהיה, 2010)
הפוך, לקחת (היה יהיה, 2012) – זוכה פרס גפן וכן פרס רטרו גפן
וויסקי בקנקן (היה יהיה, 2013) – זוכה פרס גפן
הרועה האחרון (2013) - במאית משנה
מים בטעם אבק (בלי פאניקה, 2015)
רוחות מדבר (ראש 1, 2016)
מציאות ואבידות (היה יהיה, 2016) – זוכה פרס גפן
הדרקון האחרון שלי (היה יהיה, 2018) – זוכה פרס גפן
ברד כחול מסטיק (היה יהיה, 2022) - זוכה פרס גפן
שומרי הערים (2022) - זוכה פרס גפן

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רותם ברוכין בוויקישיתוף

רותם ברוכין, ברשת החברתית פייסבוק
רותם ברוכין, ברשת החברתית אינסטגרם
רותם ברוכין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הבלוג של ברוכין: פתקיות ליד המיטה
הדף של ברוכין באתר פטריאון
סיפוריה של ברוכין באתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה
סיפוריה של ברוכין באתר המגזין בלי פאניקה
רותם ברוכין, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"

הערות שוליים

^ ¹ ² היסטוריית הפרס | פרס גפן, באתר geffen.sf-f.org.il
^ היֹה יהיה | אסופה שנתית לספרות ספקולטיבית מקורית, באתר annual.sf-f.org.il
^ זוכי פרס גפן 2019 בעמוד הפייסבוק של פרס גפן
^ שומרי הערים, באתר כנרת זמורה
^ זוכי פרס גפן 2023 – פרס גפן

[הערה_מספר_24757267:0-1] ¹ ² היסטוריית הפרס | פרס גפן, באתר geffen.sf-f.org.il

[2] היֹה יהיה | אסופה שנתית לספרות ספקולטיבית מקורית, באתר annual.sf-f.org.il

[3] זוכי פרס גפן 2019 בעמוד הפייסבוק של פרס גפן

[4] שומרי הערים, באתר כנרת זמורה

[5] זוכי פרס גפן 2023 – פרס גפן

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]