קוגניציה
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך לא מייצג את ההיקף והחשיבות של המושג. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך לא מייצג את ההיקף והחשיבות של המושג. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
קוגניציה או הַכָּרָה (באנגלית: Cognition) מתארת את תופעת הידיעה האנושית. קוגניציה מתייחסת לידע או מידע המצוי במוחו של אדם. היא כוללת גם את תהליכי רכישת ידע, עיבודו ויישומו.
הקוגניציה היא מושג קרוב למושג תודעה וקיימת חפיפה מסוימת ביניהן. עם זאת, אלה אינם מושגים זהים. בעוד שהתודעה מתייחסת לאיכות או למצב המודעות הסובייקטיבית של האדם, הקוגניציה מתייחסת למידע ולתהליכים של עיבוד מידע.
המונח קוגנציה מתאר גם תופעות מקבילות לידיעה האנושית בקרב בעלי חיים מפותחים. יש המייחסים את המונח קוגניציה גם עבור מערכות עיבוד מידע מפותחות ובינה מלאכותית, אם כי קיימת מחלוקת בשאלה האם ניתן להגדיר אותן כבעלות קוגניציה[1].
תורת ההכרה היא ענף של הפילוסופיה המתרכז במהות וגבולות הידיעה. מכלול המדעים ותחומי המחקר המדעי העוסקים בתהליכים ובתופעות של ההכרה מכונה מדעים קוגניטיביים.
מקור המונח
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור המילה קוגניציה הוא במילה הלטינית קוגנוסְצרה (cognoscere) (באיטלקית: conoscere, קונושרה) שמשמעותה לדעת, להכיר[2]. המופעים המוקדמים של המילה קוגניטיבי (cognitive) במילון אוקספורד האנגלי מסבירים את המושג כ"התכוננות לפעולה או תהליך של ידיעה". המופע הראשון מ-1586, מראה כי המילה שימשה בהקשר של דיונים על התאוריות האפלטוניות של ידע.
תופעות קוגניטיביות
[עריכת קוד מקור | עריכה]התופעות הנכללות במושג קוגניציה הן, בין השאר: שפה, חשיבה, תפיסה, הבנה, למידה, קשב, זיכרון, יצירתיות, ייצוג ידע, הסקת מסקנות, קבלת החלטות ופתרון בעיות.
תפקודים קוגניטיביים שונים מתבססים על תהליכים מוחיים שונים[3]. כלומר, הקוגניציה מתבססת על הפעילות של מערכת העצבים.
אסטרטגיות קוגניטיביות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אסטרטגיות קוגניטיביות
אסטרטגיה קוגניטיבית היא כלי או תוכנית פעולה שמשמשת להוצאה לפועל של מטלה או להשגת מטרה. האסטרטגיה היא המענה לשאלה "איך לבצע את המטלה?" ויכולה להיות קשורה לאדם, למטלה או לסביבה. אסטרטגיה יכולה להיות מודעת או מופנמת, חיצונית ופנימית. נעשה באסטרטגיה שימוש בעת ביצוע מטלה חדשה, כאשר נתקלים בקושי או כאשר נעשה שינוי במטלה מוכרת. אסטרטגיה יכולה להיות ממוקדת למטלה ספציפית או כללית ולשמש למטלות שונות. לרוב נעשה שימוש במספר אסטרטגיות בו זמנית.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Cognition: How Your Mind Can Amaze and Betray You - הסבר על נפלאות הקוגניציה ומגבלותיה, מתוך Crash Course Psychology
- קוגניציה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קוגניציה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Bai Liu, Arguments for the Rise of Artificial Intelligence Art: Does AI Art Have Creativity, Motivation, Self-awareness and Emotion?, Arte 35(3), 2023, עמ' 811-822 doi: 10.5209/aris.83808
- ^ Binder, M. D., Hirokawa, N., Windhorst, U., & Hirsch, M. C. (2009). Encyclopedia of Neuroscience. Springer.
- ^ Stocco, A., Yamasaki, B., Natalenko, R., & Prat, C. S. (2014). Bilingual brain training: A neurobiological framework of how bilingual experience improves executive function. International Journal of Bilingualism, 18(1), 67-92.
