יעל דיין

יעל דיין
	יעל דיין ב-1992
לידה	12 בפברואר 1939; כ"ג בשבט ה'תרצ"ט; נהלל, פלשתינה (א"י)
פטירה	18 במאי 2024 (בגיל 85); י' באייר ה'תשפ"ד; תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
מקום קבורה	בית העלמין קריית שאול
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים; האוניברסיטה הפתוחה ;
מפלגה	מפלגת העבודה, תנועת שח"ר, מרצ
סיעה	ישראל אחת, העבודה-מימד, מרצ תל אביב-יפו, תל אביב אחת
בן זוג	דב שיאון
	13 ביולי 1992 – 17 בפברואר 2003; (10 שנים)
כנסות	13 – 15
	16 בנובמבר 1992 – 4 באוגוסט 1993; (262 ימים)
	לימור לבנת ←
	8 ביולי 1996 – 19 באוקטובר 1998; (שנתיים)
	→ נעמי בלומנטל מרינה סולודקין ←
	20 ביולי 1999 – 17 בפברואר 2003; (3 שנים)
	→ מרינה סולודקין גילה גמליאל ←
	סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו; יושבת-ראש מועצת עיריית תל אביב-יפו; מחזיקת תיק הרווחה בעיריית תל אביב-יפו;
	סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו; יושבת-ראש מועצת עיריית תל אביב-יפו; מחזיקת תיק הרווחה בעיריית תל אביב-יפו;
פרסים והוקרה
	פרס ברונו קרייסקי

יעל דיין (12 בפברואר 1939 – 18 במאי 2024) הייתה סופרת, עיתונאית ופוליטיקאית ישראלית. הייתה חברת הכנסת מטעם "העבודה", וסגנית ראש עיריית תל אביב-יפו מטעם מרצ תל אביב-יפו, ובתפקידה האחרון כיושבת ראש המועצה העירונית מטעם סיעת תל אביב אחת שבראשות רון חולדאי. זוכת פרס מפעל חיים מטעם המשרד לשוויון חברתי (2022).^[1]

ביוגרפיה

יעל דיין נולדה בנהלל לרות ומשה דיין. אחותם הגדולה של אהוד ואסי. בגיל עשר עברה יחד עם משפחתה לגור בירושלים. בשנת 1952 נשלח אביה ללמוד בבית הספר לקצינים בכירים באנגליה ואמה הצטרפה אליו. בתקופה זאת חייתה בבית סבה וסבתה, ולאחר מכן עברה לגור ברמת גן. בגילאי 12–16 למדה בתיכון חדש בתל אביב.

כנערה כתבה שירים וכתבות לעיתונים שונים, בהם מעריב ודבר.^[2] יחסיה עם "עורך שבועון שערורייתי ורב תפוצה" (אורי אבנרי) יצרו שערורייה משפחתית.^[3] כאשר מונה אביה לרמטכ"ל, עברה לגור בצהלה, בית הקבע של המשפחה. בתחילת שירותה בצה"ל סיימה קורס מ"כיות,^[4] ובהמשך שירתה כקצינה בדרגת סרן בדובר צה"ל. השכלתה העל תיכונית כוללת שלוש שנים של לימודי יחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים ללא קבלת תואר ולימודי מדעי החיים באוניברסיטה הפתוחה.

פעילות ציבורית

דיין החלה את הפעילות הציבורית הענפה שלה במנהיגות תנועות שלום ("בת שלום", "המרכז הבינלאומי לשלום", "המועצה לשלום וביטחון") ובהרצאות. כמו כן פעלה בחוגי מעמד האישה, פעילה באגודות נשים, זכויות אדם וזכויות הומואים ולסביות.

פעילות בכנסת

בשנת 1992 נבחרה לראשונה לכנסת. עם כניסתה לכנסת הוציאה לפועל את המלצתה של אורה נמיר, משנת 1978, להקים ועדה למעמד האישה בכנסת, וכיהנה כיו"ר הראשונה של הוועדה לקידום מעמד האישה, תפקיד שבו כיהנה בשנית בכנסת ה-14, ובפעם השלישית בכנסת ה-15. ב-1998 הביאה לחקיקת החוק למניעת הטרדה מינית. במהלך שנות כהונתה בכנסת שימשה כחברה בוועדת החוץ והביטחון וועדת חוקה, חוק ומשפט.

ב-1993 נפגשה דיין עם יאסר ערפאת בתוניס, מבלי לעדכן מראש את ראש הממשלה רבין, ועוררה בכך תרעומת רבה מצידו ומצד שרי הממשלה. ב-22 באוקטובר 1996, בעת ביקורה בחברון, שפך עליה ישראל לדרמן כוס תה חם, על כך נידון לשלוש שנות מאסר והוגשה נגדו תביעת פיצויים אזרחית.^[5]

משלא נבחרה למקום ריאלי בפריימריז של מפלגת העבודה לבחירות 2003, הצטרפה לתנועת שח"ר שהקים יוסי ביילין, והשניים פרשו מהעבודה והחליטו להתמודד לכנסת במסגרת רשימת מרצ-הבחירה הדמוקרטית-שח"ר, בה שוריין לה המקום ה-12, אך הרשימה המשותפת קיבלה רק 6 מושבים בכנסת.

בבחירות לכנסת השבע עשרה הוצבה ברשימת מרצ במקום ה-111 הסמלי.

פעילות חברתית

דיין נודעה בזכות מאבקיה למען נשים, ובהיותה יו"ר הוועדה למעמד האישה הקימה את ועדת המשנה למניעת אפליה על רקע העדפה מינית. דיין הייתה גם בין הפוליטיקאיות הראשונות שהשתתפה באירוע גאווה ציבורי, והעלתה לסדר היום את הנושא הרגיש בימים שפחות דובר בהם על נושא זה.^[1]

פעילות מוניציפלית בתל אביב

בבחירות לרשויות המקומיות ב-2003 עמדה בראש ברשימת מרצ תל אביב-יפו למועצת העיר תל אביב-יפו. הרשימה זכתה בחמישה מנדטים והייתה הסיעה השנייה בגודלה במועצת העיר. דיין נבחרה לתפקיד סגנית ראש העירייה, רון חולדאי, ומונתה למחזיקת תיק הרווחה בעיר ויושבת ראש הוועדה לזכויות האדם בתל אביב.

במאי 2008 נוצחה דיין בבחירות המקדימות לראשות רשימת מרצ בתל אביב יפו על ידי מיטל להבי. בעקבות ההפסד, פרשה ממרצ באוגוסט אותה שנה, וחודש לאחר מכן הצטרפה לרשימתו של ראש העירייה רון חולדאי והוצבה במקום החמישי בסיעתו תל אביב אחת.^[7] בבחירות המקומיות זכתה רשימה זו בחמישה מנדטים ודיין נבחרה בשנית למועצה.

בקדנציה השנייה שלה במועצת העירייה מינה אותה חולדאי לתפקיד יו"ר מועצת העיר והיא הייתה האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד הזה בעיריית תל אביב. דיין ניהלה את ישיבות המועצה, סדר היום ומתן רשות דיבור לחברי המועצה. במקביל, שימשה דיין כמחזיקת תיק הרווחה בעירייה.

לקראת הבחירות המוניציפליות בשנת 2013, הודיע לה ראש העיר חולדאי כי לא תשולב ברשימתו למועצה^[8] והיא פרשה מפעילות פוליטית.

פרסים והוקרה

בשנת 2002 קיבלה את תואר "יקירת הקהילה" – תואר כבוד המוענק על ידי הארגונים הגאים לאנשים מוערכים על ידי קהילת הלהט"ב בכל התחומים.
ביוני 2015 במלאת 40 שנה לאגודת הלהט"ב נכללה דיין בין 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב.^[9]
ביולי 2022 זכתה בפרס מפעל חיים מטעם המשרד לשוויון חברתי.^[10]

חיים אישיים

בשנים 1959–1967 שהתה דיין ביוון עם בן זוגה הבמאי היווני מייקל קקויאניס (1922–2011), ואף שימשה כעוזרת הפקה בסרטו "זורבה היווני".^[11]

זמן קצר לאחר חזרתה לישראל, נישאה לדב שיאון, שנפטר ב-2003. לשניים נולדו בן ובת, דן ורחלי. בתה, רחלי שיאון שריד, מנהלת יחידת טיפול נמרץ ילדים בבית החולים וולפסון,^[12] נשואה לישי שריד, בנו של יוסי שריד.

דיין התגוררה בתל אביב. נפטרה לאחר מאבק בנפחת ריאות.^[13]^[14] ונקברה לצד בעלה בבית העלמין קריית שאול.

ספריה

פנים חדשות במראה, 1959 (הספר בקטלוג ULI), הספר ראה אור באנגלית, עורר סערה זוטא כשתורגם לעברית, ובו תיאור שירותה הצבאי כחיילת בצה"ל, ופרטים על חייה האישיים^[15]
סיני, יוני 1967: יומן אישי, 1967 (הספר בקטלוג ULI), בספר זה תיארה את מהלך הלחימה במלחמת ששת הימים לאחר שנלוותה לאוגדה 38 בפיקוד אריאל שרון
שני בנים למות, 1968, הוצאת עם עובד. (הספר בקטלוג ULI), ספר פרוזה על ילד ניצול שואה שבילדותו נבחר לחיים על ידי הגסטאפו בורשה, על פני אחיו שהוצא להורג, כאשר על אביו היה להחליט מי משני האחים יישאר בחיים ובחר דווקא באחיו. ועל הפגישה המחודשת ביניהם לאחר שגדל בקיבוץ ללא משפחה. הספר יצא לאור תחילה באנגלית ואחר כך תורגם לעברית^[16]
שלושה שבועות של סתיו, 1980, הוצאת זמורה ביתן.
אבי, בתו, 1986, הוצאת עידנים / ידיעות אחרונות. (הספר בקטלוג ULI) ספר בולט נוסף שלה הוא הביוגרפיה/אוטוביוגרפיה "אבי, בתו", בו הציגה את תולדות חייו של אביה משה דיין מילדותה שלה, תוך כדי התייחסות לדרכו הפוליטית הייחודית, ליחסיו המשפחתיים המורכבים, היחסים שקיים מחוץ לנישואין, גירושיו ונישואיו השניים והידרדרות בריאותו עד למותו.
מנגד, 2014, הוצאת מודן.^[17] (הספר בקטלוג ULI)

אילן יוחסין

עץ משפחת דיין

מקרא

	הורות^[18]
	נישואין^[19]
	עיתונאי^[20]

	גבר
	אישה
	איש ציבור^[21]^[20]

	מדען^[20]
	איש צבא^[20]
	איש תרבות^[20]

הרב פינחס דיין

הרב אברהם דיין

אליהו דיין

עץ משפחת
קלימקר

דבורה דיין

שמואל דיין
(ח"כ)

בלה הורביץ

אריה דיין

ראומה ויצמן

בעלה: עזר ויצמן
(נשיא המדינה)

ראומה ויצמן

בעלה: עזר ויצמן
(נשיא המדינה)

רות דיין

משה דיין
(רמטכ"ל ושר חוץ וביטחון)
1915-1981

עץ משפחת
שם טוב גפן

אביבה גפן

זוהר דיין
(לוחם הבריגדה)

יגאל הורביץ
(שר אוצר)

עמוס הדר
(ח"כ)

מרדכי דיין

משה דיין
(שגריר)

דב שיאון
(דובר צה"ל)

יעל דיין
(ח"כ)

אודי דיין
(פסל)

עוזי דיין
(סגן הרמטכ"ל וח"כ)

אב: יגאל תלמי
(פיזיקאי)
תמר דיין
(זואולוגית)

אילנה דיין
(עיתונאית)

דני דיין
(יו״ר הנהלת יד ושם)

אסי דיין
(במאי, שחקן, וסופר)

קרוליין לנגפורד

עץ משפחת
בצר

ליאור דיין
(סופר, עיתונאי)

נורית גפן בצר
(מאיירת)

מוקי בצר
(אלוף-משנה)

אייל בצר
(ראש מועצה)

זוהר גפן

ענת בן ארי

עץ משפחת
שריד

נורית גפן

יהונתן גפן
(משורר ועיתונאי)

אווה חדד
(שחקנית)

רחלי שריד
(רופאה)

אב: יוסי שריד
(פוליטיקאי)

ישי שריד
(עו"ד וסופר)

אב: יוסי שריד
(פוליטיקאי)

ישי שריד
(עו"ד וסופר)

שאול בצר
(במאי, תסריטאי וסופר)

אביב גפן
(מוזיקאי)

שירה גפן
(שחקנית וסופרת)

אתגר קרת
(סופר ותסריטאי)

גון בן ארי
(סופר, תסריטאי ובמאי)

אילן היוחסין מתרכז בצאצאיו של הרב פינחס דיין.
אילן היוחסין מכיל רק אנשים בעלי חשיבות אנציקלופדית או שחשובים להבנת הקשרים המשפחתיים.
האנשים שלפועלם בתחום מסוים יש חשיבות אנציקלופדית צבועים בצבע רקע בהתאם לתחום.
כאשר אדם עוסק ביותר מתחום אחד שבתרשים, צבע הרקע יהיה לפי תחום עיסוקו המשמעותי ביותר.

לקריאה נוספת

יורם יובל, ישראל – שיחת נפש, כנרת זמורה ביתן, 2012, עמ' 126–132 (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

יעל דיין, באתר הכנסת
יעל דיין, באתר כנסת פתוחה
רשימת הפרסומים של יעל דיין, בקטלוג הספרייה הלאומית
מידע על יעל דיין בקטלוג הספרייה הלאומית
נרי ליבנה, יעל דיין מנקה את השולחן, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2012
יעל דיין בסליחה סליחה ואין סליחה, מוסף בית אבי חי אוגוסט 2013
תחיה ברק, ‏יעל דיין: "בהתנחלויות אין נזקקים. הם מוצצים לנו את הדם", באתר גלובס, 9 באפריל 2014
נעמה לנסקי, ההחמצה שלי, באתר ישראל היום, 19 בספטמבר 2014
חן שטרס, כך הפכה יעל דיין מ"ילדה בחאקי" ל"אשה בשחור", באתר הארץ, 5 בנובמבר 2014
רויטל עמירן, ‏יעל דיין עולה להתקפה: "השרות בממשלה הן שפחות", באתר מעריב אונליין, 10 בדצמבר 2016
יואב גינאי משוחח עם יעל דיין בתוכנית "לגעת ברוח", בערוץ ה-YouTube של רשות השידור
יעל דיין קוראת בקולה פרק מתוך הספר שלה "מנגד", באתר הארץ, 27 בדצמבר 2017
אביעד פוהורילס, מגילת רות, באתר ישראל היום, 1 בפברואר 2018
אנשים, ‏"אבא אולי היה רודף נשים אך גם רדפו אחריו", באתר ‏מאקו‏, 14 באוגוסט 2018
יעל דיין: סיפור גאווה, סרט תיעודי, 19 באוגוסט 2018
קרין ספינגולד, ‏יעל דיין על הבחירות הקרבות: "משהו רע קרה לנו", באתר מעריב אונליין, 2 במרץ 2019
נירית אנדרמן, יעל דיין על הסדרה התיעודית אודות משפחתה: "איומה ונוראה", באתר הארץ, 24 ביוני 2019
שרי מקובר-בליקוב, ‏בגיל 82, כשהיא מחוברת לבלון חמצן, יעל דיין מדברת על השנה הקשה שעברה, באתר מעריב אונליין, 24 באפריל 2021

הערות שוליים

^ ¹ ² דינה חלוץ, יעל דיין על הזכייה בפרס מפעל חיים: "לא הופתעתי, אני באמת חושבת שזה מגיע לי", באתר ynet, 20 ביולי 2022
^ תקוה וינשטוק, המחברת, מעריב, 6 במרץ 1959
^ יעל דיין, אבי, בתו, דיענים ידיעות אחרונות, 1986
^ עשרות מדריכות חדשות לצה"ל, הארץ, 17 במאי 1957
^ נדחתה עתירת ישראל לדרמן, שופך התה על יעל דיין, לשחרור מוקדם, באתר גלובס, 31 בדצמבר 1998
^ סדרת הרצאות על נשים ופועלן באוניברסיטת חיפה(הקישור אינו פעיל, 14.4.2020)
^ הלה נס, יעל דיין מצטרפת לחולדאי, באתר "local", ‏8 בספטמבר 2008(הקישור אינו פעיל, 14.4.2020)
^ מירב שלמה מלמד, יעל דיין הודחה מרשימת חולדאי: נפגעתי ממנו, באתר ynet, 15 בספטמבר 2013(הקישור אינו פעיל, 14.4.2020)
^ ג'ורג' אבני שיר נחמיאס, ‏היכל הקהילה 2015: 40 המשפיעים בתולדות הקהילה, באתר ‏מאקו‏, 7 ביוני 2015
^ דינה חלוץ, יעל דיין על הזכייה בפרס מפעל חיים: "לא הופתעתי, אני באמת חושבת שזה מגיע לי", באתר ynet, 20 ביולי 2022
^ שביט בן-אריה, חברות הכנסת: נשים מובילות בישראל, תשע"א-2011
^ דינה חלוץ, ד"ר רחלי שיאון־שריד, בתה של יעל דיין: "הייתי לצידה עד נשימתה האחרונה", באתר ynet, 11 ביוני 2024
^ ירון דרוקמן, אדיר ינקו, הלכה לעולמה חברת הכנסת לשעבר יעל דיין, באתר ynet, 18 במאי 2024
^ חה"כ לשעבר יעל דיין הלכה לעולמה, באתר ‏מאקו‏, 18 במאי 2024
^ יעל דיין, פנים חדשות במראה, הוצאת מודיעין, 1959
^ עוזי בנזימן, ישראל והשואה-כמוצרי יצוא, הארץ, 1 בספטמבר 1967
י. פינקלסטון, "שני בנים למוות' – ספרה החדש של יעל דיין: הטוב ביותר, מעריב, 26 במאי 1967
^ חיים שכאלה: יעל דיין בספר אישי, באתר ynet, 24 בספטמבר 2014
^ כדי שהקו יסמן הורות הוא צריך לרדת למטה
^ בחלק מהמקרים משך הנשואין מופיע מעל הקו
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ כאשר אדם עוסק ביותר מתחום אחד שבתרשים, צבע הרקע יהיה לפי תחום עיסוקו המשמעותי ביותר.
^ נושא משרה ציבורית בכירה או היה אישיות ציבורית בעלת חשיבות היסטורית.

[:0-1] ¹ ² דינה חלוץ, יעל דיין על הזכייה בפרס מפעל חיים: "לא הופתעתי, אני באמת חושבת שזה מגיע לי", באתר ynet, 20 ביולי 2022

[2] תקוה וינשטוק, המחברת, מעריב, 6 במרץ 1959

[3] יעל דיין, אבי, בתו, דיענים ידיעות אחרונות, 1986

[4] עשרות מדריכות חדשות לצה"ל, הארץ, 17 במאי 1957

[5] נדחתה עתירת ישראל לדרמן, שופך התה על יעל דיין, לשחרור מוקדם, באתר גלובס, 31 בדצמבר 1998

[6] סדרת הרצאות על נשים ופועלן באוניברסיטת חיפה(הקישור אינו פעיל, 14.4.2020)

[7] הלה נס, יעל דיין מצטרפת לחולדאי, באתר "local", ‏8 בספטמבר 2008(הקישור אינו פעיל, 14.4.2020)

[8] מירב שלמה מלמד, יעל דיין הודחה מרשימת חולדאי: נפגעתי ממנו, באתר ynet, 15 בספטמבר 2013(הקישור אינו פעיל, 14.4.2020)

[9] ג'ורג' אבני שיר נחמיאס, ‏היכל הקהילה 2015: 40 המשפיעים בתולדות הקהילה, באתר ‏מאקו‏, 7 ביוני 2015

[10] דינה חלוץ, יעל דיין על הזכייה בפרס מפעל חיים: "לא הופתעתי, אני באמת חושבת שזה מגיע לי", באתר ynet, 20 ביולי 2022

[11] שביט בן-אריה, חברות הכנסת: נשים מובילות בישראל, תשע"א-2011

[12] דינה חלוץ, ד"ר רחלי שיאון־שריד, בתה של יעל דיין: "הייתי לצידה עד נשימתה האחרונה", באתר ynet, 11 ביוני 2024

[13] ירון דרוקמן, אדיר ינקו, הלכה לעולמה חברת הכנסת לשעבר יעל דיין, באתר ynet, 18 במאי 2024

[14] חה"כ לשעבר יעל דיין הלכה לעולמה, באתר ‏מאקו‏, 18 במאי 2024

[15] יעל דיין, פנים חדשות במראה, הוצאת מודיעין, 1959

[16] עוזי בנזימן, ישראל והשואה-כמוצרי יצוא, הארץ, 1 בספטמבר 1967
י. פינקלסטון, "שני בנים למוות' – ספרה החדש של יעל דיין: הטוב ביותר, מעריב, 26 במאי 1967

[17] חיים שכאלה: יעל דיין בספר אישי, באתר ynet, 24 בספטמבר 2014

[18] כדי שהקו יסמן הורות הוא צריך לרדת למטה

[19] בחלק מהמקרים משך הנשואין מופיע מעל הקו

[מרובה-20] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ כאשר אדם עוסק ביותר מתחום אחד שבתרשים, צבע הרקע יהיה לפי תחום עיסוקו המשמעותי ביותר.

[21] נושא משרה ציבורית בכירה או היה אישיות ציבורית בעלת חשיבות היסטורית.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: יעל דיין
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יעל דיין