ועידת יאלטה
 | |
| יושבים מימין לשמאל: סטלין, רוזוולט וצ'רצ'יל בוועידת יאלטה | |
| מיקום |
ארמון ליוואדיה  |
|---|---|
| עיר |
יאלטה |
| מדינה |
 ברית המועצות |
| תאריכים |
4 בפברואר 1945 – 11 בפברואר 1945 (8 ימים) |
| עילה | חלוקת השטחים ואזורי ההשפעה בין המדינות המנצחות במלחמת העולם השנייה |
| משתתפים | |
 | |
  | |
ועידת יאלטה (באנגלית: Yalta Conference) הייתה ועידה שהתקיימה לקראת סופה של מלחמת העולם השנייה, מ-4 עד 11 בפברואר 1945, בהשתתפותם של מנהיגי ארצות הברית, הממלכה המאוחדת וברית המועצות: רוזוולט, צ'רצ'יל וסטלין. [1]הוועידה התקיימה בארמון הקיסרי לשעבר ביאלטה שבחצי האי קרים שבברית המועצות.
כאשר התברר שבעלות הברית עומדות לנצח במלחמה התעוררה השאלה לגבי חלוקת השטחים ואזורי ההשפעה בין המדינות המנצחות.[2] מטרת הוועידה הייתה לעצב את הסדר העולמי לאחר המלחמה. אף שהוועידה נועדה בעיקר לדון בשיקום מדינות אירופה ההרוסה ממלחמה, תוך שנים ספורות, היא הוגדרה כמקום בו החלה המלחמה הקרה.
תוכן הוועידה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבר בקיץ 1944 חילקו ביניהן ברית המועצות והממלכה המאוחדת את אזורי ההשפעה בבלקן. בוועידת יאלטה הועלתה בעיקר השאלה בקשר לגבולותיה של פולין ששוחררה מידי הנאצים זמן קצר לפני הוועידה. סטלין תבע שגבולה המזרחי של פולין יהיה כמו ב-1941, וחלקה הצפוני של פרוסיה המזרחית יסופח לברית המועצות, ופולין, כתמורה על אובדן שטחים במזרח, תפוצה בשטחים ממערב לה. כל הצדדים הגיעו להסכם שגבולותיה הסופיים של פולין ייקבעו סופית בוועידת השלום, אך לכאורה היה ברור לכל הצדדים שברית המועצות תקבל את רצונה, ולזאת הסכימו רוזוולט וצ'רצ'יל מפאת העובדה שהשטחים הנידונים כבר היו בידי ברית המועצות, וכדי לשנות עובדה זו הם היו צריכים להשתמש בכוח, אלטרנטיבה שממנה ניסו להימנע בשלב זה. למרות זאת, הורה וינסטון צ'רצ'יל לצבאו להכין את מבצע לא יעלה על הדעת.
כמו כן דנו הצדדים בהצטרפותה של ברית המועצות למלחמה נגד האימפריה היפנית - מה שהוסכם על ידי סטלין בתמורה לשטחים באסיה. במהלך הוועידה הסכימו הצדדים על הקמת ארגון האומות המאוחדות (האו"ם). סטלין קיבל שלושה קולות במקום ה-16 שאותם רצה בתחילה (לפי חשבון של קול אחד לכל רפובליקה של ברית המועצות ואחד לאיחוד עצמו), ותינתן זכות וטו לחמש המעצמות - ארצות הברית, ברית המועצות, הממלכה המאוחדת, סין וצרפת שהצטרפה לאחר מכן. בין השאר הוחלט לחלק את גרמניה לארבעה אזורי כיבוש: צרפתי, בריטי, אמריקני וסובייטי. ברלין, שהייתה באזור הכיבוש הסובייטי, חולקה באופן דומה בין ארבע המנצחות. עוד הוסכם לחסל את כוחה הצבאי של גרמניה, לעקור ממנה את הנאציזם ולהביא את מנהיגיה בפני בית דין בינלאומי.
נקודות המרכזיות שעלו מהוועידה
[עריכת קוד מקור | עריכה]להלן עיקרי ההסכמות של הוועידה:[3][4][5]
- כניעה ללא תנאי של גרמנית הנאצית. גרמניה וברלין יחולקו לארבעה אזורים כבושים.
- סטלין הסכים כי לצרפת יהיה חלק בשטחים שנכבשו מגרמניה הנאצית.
- גרמניה תעבור פירוז מנשק ודה-נאציפיקציה. בעלות הברית החליטו לפרק את גרמניה מנשקה ולפורר אותה צבאית ולהביא לדה-נאציפיקציה של גרמניה.
- פיצויי מלחמה גרמניים יהיו בחלקם בצורת עבודת כפייה. עבודות הכפייה נועדו לשמש לתיקון הנזק שגרמניה גרמה לקורבנותיה.עם זאת, עובדים גם אולצו לעבוד בחקלאות,יעור ולבצע עבודות נוספות.
- הקמת מועצה לפיצויים שתנוהל בברית המועצות.
- נדון מעמדה של פולין. הוסכם על הכרה בממשלה הזמנית של הרפובליקה של פולין (אנ'), שהותקנה על ידי ברית המועצות "על בסיס דמוקרטי רחב יותר".
- הגבול המזרחי של פולין יהיה קו קרזון, ופולין תקבל פיצוי טריטוריאלי במערב מגרמניה.
- סטלין התחייב לאפשר בחירות חופשיות בפולין.
- רוזוולט השיג התחייבות של סטלין שברית המועצות תשתתף באומות המאוחדות.
- סטלין ביקש שכל 16 שהרפובליקות החברות בברית המועצות יקבלו חברות באו"ם. הבקשה נבחנה, אך 14 רפובליקות נדחו; רוזוולט וצ'רצ'יל הסכימו לחברות עבור אוקראינה וביילורוסיה. על מנת לאזן בין הכוחות המתהווים, רוזוולט ביקש קולות נוספים, כשצ'רצ'יל הסכים עקרונית וסטלין הציע שני קולות נוספים כדי להיות שווים לברית המועצות, ארצות הברית בסופו של דבר לא ביקשה יותר מקול אחד.
- סטלין הסכים להיכנס למלחמה נגד האימפריה של יפן "תוך חודשיים או שלושה לאחר שגרמניה תיכנע והמלחמה באירופה תסתיים". כתוצאה מכך, הסובייטים ישתלטו על דרום סחלין והאיים הקוריליים, נמל בעיר דאליין יהפוך לבינלאומי, וחכירת הנמל ארתור על ידי הסובייטים.
- לצורך הפצצת יפן, הושגה הסכמה על הצבת מטוסי בואיג B-29 של חילות האוויר של צבא ארצות הברית ליד שפך נהר אמור באזור קומסומולסק - ניקולייבסק, אך הדבר לא יצא אל הפועל.
- איתור ומאסר של פושעי מלחמה נאצים לקראת העמדתם לדין והוצאתם להורג.
- הקמת ועדה לפירוק גרמניה שמטרתה הייתה להחליט על חלוקת גרמניה למדינות קטנות.
האינטרסים של משתתפי הוועידה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סטלין - רצה לדאוג לכך שכניסתו למלחמה נגד יפן תבטיח לו שליטה בצפון סין. הוא ידע כי כניסתו למלחמה תזכה אותו בהכרת תודה מצד ארצות הברית ובכך תחזק את מעמדו באירופה. בנוסף הוא רצה לדחוק את שאלת פולין כדי שברית המועצות תוכל לבסס את מעמדה שם, דבר שהיה חשוב ביותר לסובייטים. סטלין היה המרוויח העיקרי של ועידת יאלטה.
- צ'רצ'יל – הבין כי ברית המועצות משתלטת על מזרח אירופה, וכי צבאותיה לא יצאו מהאזורים שכבשו. הוא לא היה שותף לאופטימיות של רוזוולט החולה שרצה להמשיך את מדיניות "השכן הטוב". צ'רצ'יל היה הראשון שהגה אחרי ועידת יאלטה את המונח "מסך הברזל".
- רוזוולט – לא חש בסכנה הסובייטית ורצה לפייס את סטלין ולמשוך אותו למלחמה נגד יפן כדי לקצר את המלחמה ולצמצם אבדות חיילים אמריקנים. רוזוולט גם רצה לדחוק את בריטניה בחלוקת השלל במזרח הרחוק, ובכך לצמצם השפעתה שם.
בוועידת יאלטה ניתן לראות את ניצניה של "המלחמה הקרה", למרות שמלחמת העולם השנייה טרם הסתיימה.
השלכות ועידת יאלטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]"יאלטה" הייתה סמל לבגידה במזרח אירופה וחוקרים ומדינאים האשימו את צ'רצ'יל ורוזוולט בכך שאפשרו לסטלין להכתיב את תוצאות הוועידה.[4] וועידת יאלטה יצרה למעשה את "מסך הברזל" שחילק את אירופה בין המערב הדמוקרטי למזרח הקומוניסטי למשך כ-45 שנה, עד התמוטטות ברית המועצות.
סטלין רצה שפולין תשמש כאזור חיץ של ברית המועצות בשליטה ממשלה קומוניסטית צייתנית. בשיחות, צ'רצ'יל הציג את תביעותיה של ממשלת פולין הגולה בלונדון אך לא התעקש על התעקש להבסיטח את דרשותיהם.[4] סטלין התיר לקיים בחירות בפולין, אך לא לפני ששלח חיילים סובייטים כדי לחסל כל התנגדות למפלגה הקומוניסטית ששלטה בממשלה הזמנית. הבחירות של 1947 קיבעו את השלטון הקומוניסטי בפולין ואת מעמדה כאחת ממדינות הלוויין הסובייטיות הראשונות.[6]
החזרת קוזאקים לברית המועצות לאחר מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החזרת הקוזאקים (אנ'), המכונה גם בגידת הקוזאקים, הייתה הסגרה של לפחות 25,000 קוזאקים, אתניים רוסים ואוקראינים שהתנגדו לברית המועצות ולחמו לצד גרמניה הנאצית. הם הוסגרו על ידי הכוחות הבריטיים והאמריקניים לברית המועצות לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. לקראת סיום המלחמה בזירה האירופית, כוחות קוזאקים רבים, יחד עם אזרחים שהתלוו אליהם, נסוגו לאירופה המערבית במטרה להימנע מלכידה וכליאה על ידי הצבא האדום באשמת בגידה. הם קיוו שכניעתם לבעלות הברית המערביות, תוביל לענישה פחות נוקשה. עם זאת, לאחר שנשבו על ידי בעלות הברית, הם הועברו לברית המועצות ללא ידיעתם. הקוזאקים, גברים, נשים וילדים, נשלחו מזרחה לשטחים סובייטיים. רבים נשלחו למחנות הכלא של הגולאג, שם חלקם הועבדו למוות. החזרתם הוסכמה במסגרת ועידת יאלטה.סטלין טען שהשבויים היו אזרחים סובייטיים החל משנת 1939, למרות שרבים מהם עזבו את המדינה לפני או זמן קצר לאחר סיום מלחמת האזרחים הרוסית, או נולדו בחו"ל ולכן מעולם לא החזיקו באזרחות סובייטית.[7][8]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מייקל דובס, שישה חודשים ב-1945, תרגמה כרמית גיא, ספרית אפקים, עם עובד, 2017.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ועידת יאלטה, 1945, ארכיון הסרטונים של AP
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ועידת יאלטה-התכניות לעתיד | הארץ | 10 מאי 1945 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ "יום בהיסטוריה הסוציאליסטית", היום לפני 76 שנים התקיימה ועידת יאלטה למרגלות הים השחור, בחודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה, באתר זו הדרך, 2021-02-04
- ^ The Yalta Conference, 1945, Office of the Historian
- ^ 1 2 3 The Yalta Conference, 1945 - The Cold War origins 1941-56 - Edexcel - GCSE History Revision - Edexcel, BBC Bitesize (באנגלית בריטית)
- ^ The Yalta Conference Was More Than a Victors’ Feast, Carnegie Endowment for International Peace (באנגלית)
- ^ The End of WWII and the Division of Europe | CES at UNC, europe.unc.edu
- ^ Blaine Taylor, How the Cossacks Were Betrayed by Britain in World War II, Warfare History Network, 2020-09-12 (באנגלית אמריקאית)
- ^ JEFFREY ROGERS HUMMEL, Operation Keelhaul Forced Repatriation afterWorld War II, The Independent Review v. 27, n. 3, Winter 2022/23, עמ' 449–459
| פגישות בין מנהיגי בעלות הברית במלחמת העולם השנייה | ||
|---|---|---|
|
- ועידות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה
- ברית המועצות במלחמת העולם השנייה
- ארצות הברית במלחמת העולם השנייה
- ארצות הברית: יחסי חוץ
- הממלכה המאוחדת במלחמת העולם השנייה
- המלחמה הקרה
- יאלטה
- 1945 בברית המועצות
- בעקבות מלחמת העולם השנייה
- שלטון הכיבוש של בעלות הברית בגרמניה
- מלחמת העולם השנייה: 1945
- יחסי ברית המועצות – הממלכה המאוחדת
- יחסי ארצות הברית – ברית המועצות