פיקוס השדרות
 פיקוס השדרות
| |
|---|---|
 | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | ורדנאים |
| משפחה: | תותיים |
| סוג: | פיקוס |
| מין: | פיקוס השדרות |
| שם מדעי | |
 Ficus microcarpaקארולוס ליניאוס הבן | |
פיקוס השדרות (שם מדעי: Ficus microcarpa) הוא עץ או שיח גדול מסוג פיקוס. מקורו באסיה כולל נפאל, צפון הודו, בנגלדש, מיאנמר, דרום הרפובליקה העממית של סין, מלזיה, אוסטרליה ואיי שלמה.
גובהו של הפיקוס הוא בין 9 ל-15 מטרים, וקוטרו בין 8 ל-14 מטרים. הוא צמח ירוק עד.
הצמח ניחן בכושר נביטה וגידול מאוד חזקים, וניתן למוצאו בסדקים וחרכים, על קירות מבנים. הוא נפוץ בצורה טבעית על ידי גְוַאנוֹ של עטלף פירות.
הצמח מואבק על ידי צרעת הפיקוס ממין Odontoffrogatia galili. פרי הפיקוס מכונה פגה, בדומה לפגת התאנה, שגם היא מסוג פיקוס.
פיקוס השדרות מאופין ביצירת שורשי אוויר המשתלשלים מענפיו. לאחר ששורשי האוויר משתרשים בקרקע הם מתעבים ויכולים להוות תמיכה לענפיו, כך שהעץ יכול להתפרש על פני שטח רב. מיני פיקוס עם שורשי אוויר מכונים "בניין" (Banyan), ופיקוס השדרות מכונה "בניין סיני". מקור השם העברי בהתאמתו של מין עץ מרשים זה לנטיעה בשדרות ערים.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיקוס השדרות נפוץ במקומות רבים בישראל כצמח נוי. פיקוס שדרות ראשון הובא לארץ בתחילת המאה ה-20 ונשתל במקומות רבים בשדרות ובגינות נוי ציבוריות. רחובות מרכזיים בערים ותיקות נטועים עצי פיקוס מרשימים, לדוגמה שדרות רוטשילד, שד' ח"ן ורח' דיזנגוף בתל אביב.
בתחילה הצרעה המאביקה את פיקוס השדרות לא נכחה בישראל והפגות היו נושרות בשלב הראשון של גידולן, עוד בהיותן בגודל 2 מ"מ, כשהן יבשות וקשות, והעץ לא הבשיל פגות עסיסיות ולא יצר זרעים. רק בשנות ה-70 הגיעה הצרעה המאביקה, ובעקבותיה פירות הפיקוס הבשילו והפכו למטרד[2]. מאז העצים משירים כמויות גדולות של פגות עסיסיות ורכות שמלכלכות את סביבתן בצבעי סגול שחור ויוצרות על המדרכות ועל הכביש שכבת פירות נרקבים. עטלפי פירות ניזונים מפירות הפיקוס, וכאשר הם מפרישים את שאריות הפרי תוך כדי מעופם הם מלכלכים את קירות הבניינים[3]. לפיקוס השדרות מערכת שורשים ענפה הגדלה באגרסיביות ועלולה לפגוע בתשתיות כמו מדרכות וצנרת ביוב. המטרדים הללו במרחב העירוני גרמו לרשויות להימנע מנטיעות חדשות של פיקוס השדרות, אם כי המטרדים נשקלים מול סגולותיו כגון צמרת רחבה וצפופה היוצרת צל רב, עמידותו של הצמח לזיהום בעיר, ואריכות ימים, כך שפיקוס השדרות מתפקד היטב בהצללה ובקירור של רחובות העיר.
שימושים לפגותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתן ליצור נקטר מפגותיו של פיקוס השדרות או לאכול אותן טריות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פיקוס השדרות, באתר ITIS (באנגלית)
- פיקוס השדרות, באתר NCBI (באנגלית)
- פיקוס השדרות, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- פיקוס השדרות, באתר צמח השדה
- פיקוס השדרות, באתר Tropicos (באנגלית)
- פיקוס השדרות, באתר GBIF (באנגלית)
- פיקוס השדרות, באתר The Plant List (באנגלית)
- פיקוס השדרות, באתר IPNI (באנגלית)
- חיים גבריאל, אגרונום, פיקוס השדרות במרקם העירוני
- אביבה לורי, הלעד נצעד על הפיכסה של הפיקוס, עטלפים מזמזמים סביב ראשינו?, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2004
דורון פישלר, מה הקטע עם האיכס של הפיקוס?, בפודקאסט "התשובה", 18 בנובמבר 2018
- מתי עצי הפיקוס הפכו לכזה כאב ראש? - כאן סקרנים, בערוץ היוטיוב של כאן דיגיטל, 29 באוקטובר 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פיקוס השדרות באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ פיקוס השדרות: צמח פולש, באתר www.wildflowers.co.il
- ^ צביקה מנדל ואחרים, פיקוס השדרות בישראל: עבר, הווה ועתיד, יער גיליון 24, קק"ל, יוני 2023