פורים שפיל
פורים שפיל (מיידיש: פּורימשפּיל או מגרמנית: Purimspiel; משחק פורים, מחזה פורים) הוא מופע היתולי לחג הפורים המתבסס על מגילת אסתר. זוהי למעשה דרמה קומית, שבה שחקנים, לעיתים קרובות לא מקצועיים, מופיעים בסגנון הקומדיה דל ארטה. השחקנים מחופשים לגיבורי המגילה כמו מרדכי היהודי, אסתר המלכה, אחשוורוש והמן. המופע כולל שירים היתוליים, מוזיקה, ריקודים וטקסט קומי.
מופעים מסוג זה היו נהוגים בקרב יהודי אירופה מאז המאה ה-16.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנהגים היתוליים בפורים היו נהוגים כבר בימים קדומים. אווירת החג הייתה שלובה במצב רוח מרומם, עליצות ואף שכרות. על פי התלמוד:
אמר רבא: "מיחייב איניש לבסומי בפוריא, עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי."
מנהג ה"משוורתא דפוריא" (מקפצת פורים) היה נהוג בקהילות בבל וברחבי ביזנטיון. נערים היו מכינים בובה בדמותו של המן הרשע, תולים אותה על גגות למשך ימי החג ולבסוף שורפים אותה בשירה וריקודים. בשנת 408, בתקופת הקיסר תאודוסיוס השני, נאסרה תליית המן בפומבי, משום שהמאמינים הנוצרים ראו במנהג את תלייתו של ישו. למרות האיסור שרד המנהג לפחות עד המאה העשירית[1].
מחזות ובהם מופעים בהשתתפות ליצנים ונגנים הופיעו לראשונה בתקופת הרנסאנס האיטלקי. בהשפעת הסביבה הופיעו דמויות ליצנים גם בספרות היהודית. איור ובו ליצן, הנושף בכלי נשיפה ומתופף בתוף, הופיע בספר יהודי שיצא לאור באיטליה ב-1450. חיתוך עץ שכלל ליצנים הופיע גם ב"ספר המנהגים" שיצא לאור בוונציה ב-1593. מנהגי ההתחפשות בפורים ידועים כבר משלהי המאה השלוש-עשרה. רבי יהודה מינץ, רבה של פדובה במאה החמש עשרה, פסק בזכות מנהגי ההתחפשות בפורים, הכוללים גם לבישת בגדי נשים על ידי גברים וההפך. אחריו פסק הרמ"א כי "מה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים, וגבר לובש שמלת אשה ואשה כלי גבר, אין איסור בדבר מאחר שאין מכוונין אלא לשמחה בעלמא" (שו"ע, או"ח, תרצו, ח).
בשנת 1567 יצא לאור מחזה פורימי בשם "אסתר", שנכתב בספרדית על ידי סולומון אושקי (Solomon Usque) ולזרו גרציאנו (Lazaro Gratiano). מחזה זה נחשב לדרמה הראשונה בספרדית שנכתבה בידי יוצרים יהודים. בשנת 1648 פורסם מחזה נוסף בספרדית בשם "קומדיה פאמוסה דה אמאן (המן) אי מורדצ'יי (מרדכי)" (Comedia famosa de Aman y Mordechay), שמחברו נשאר אנונימי[2]. המחזה הועלה בעיר ליידן שבהולנד ב-1699.
בקרב יהודי גרמניה הצגות "פורים שפיל" היו שכיחות. מתחילת המאה ה-17 (לראשונה ב-1598) הועלה לבמה מדי פורים "מחזה על טאב ייקליין ואשתו" (Spil von Tab Jäklein mit Sein Weib) בעיירה טאנהאוזן. המחזה לא פורסם. המחזה הראשון שכפי הנראה נקרא בשם "פורים שפיל"[3] הוא המחזה "אחשוורוש שפיל" שיצא לאור ביידיש בפרנקפורט, גרמניה, ב-1708. מנהיגי הקהילה היהודית בפרנקפורט אסרו על העלאת המחזה, בשל שפתו המתובלת בניבולי פה. [4] בפורים בשנת 1713 הוצג בפרנקפורט מחזה פרי עטו של ברמן מלימבורג, תחת השם העברי מכירת יוסף, שזכה להצלחה מרובה.
ב-1720 נכתב בפראג המחזה ההיתולי "אקטא אסתר מיט אחשוורוש" (מעשי אסתר עם אחשוורוש), שהועלה על ידי תלמידי הישיבה של הרב דוד אופנהיים, שהתיר לתלמידיו להשתתף בהצגה בחג. מחזה ה"פורים שפיל" הראשון בעברית, "שארית יהודה", יצא לאור בווינה ב-1827 על ידי שי"ר, והוא תרגום-עיבוד של המחזה Esther של ראסין.
הומור נמוך במחזות
[עריכת קוד מקור | עריכה]השפה המדוברת בחלק מהמחזות היא שפה נמוכה, הכוללת ניבולי פה וגסויות. במחזה "אחשוורוש שפיל" משתמש מרדכי במילים גסות כלפי המלך:
"לשנה טובה שטינקדיגה ביצים. דען מלך זאלן גישוועלן זייני ביצים"
- (שנה טובה ביצים סרוחות. מי ייתן וביצי המלך יגדלו)
ובקטע אחר:
"המלך, איך בין אין איין וואלד גיזעסן. און, האב אייער גיפליצט האב איך גיהערט"
- (המלך, פעם ישבתי ביער, ושמעתי את נפיחותיך)
במחזה "אקטא אסתר עם אחשוורוש" נשאל מרדכי למעמדו בחצר המלוכה. תשובתו היא: ”די מלכה איז מיין שייסטר קינד” (המלכה היא בת צואתי - 'צואתי' נשמע ביידיש כמו אחותי) לשאלת אנשי החצר באיזו שפה הוא מדבר, עונה מרדכי: ”אויף לעק דיין ארש” שפירושו - לקקו לי בתחת.
מחזות "פורים שפיל" שהועלו בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המשורר היידי איציק מאנגער כתב את משחק הפורים משירי המגילה שתורגם לעברית בידי מרדכי אמיתי. ההצגה הועלתה ביידיש בשנות השישים של המאה העשרים, תחת השם המגילה. את המוזיקה לשירים הלחין דובי זלצר. בהצגה השתתפו בין היתר השחקן מייק בורשטיין והוריו, פסח בורשטיין וליליאן לוקס, והיא זכתה להצלחה מרובה והגיעה ל-250 הופעות .
"מי היהודי בעל החטוטרת
אשר מסתובב בשער הקרת
ולכל אשר מדברים שניים
זה הברנש מטה אוזניים? – שוטה אתה בני אם לא ידעת,
ולא תבין אפילו:
זהו מרדכי הצדיק,
היהודי מן המגילה!"— מדוע מצא מרדכי חן בעיני המלך / איציק מאנגר
- ב-1966 עלה על בימת התיאטרון הקאמרי המחזה "אסתר המלכה" מאת נתן אלתרמן, שנכתב אף הוא כ"פורים שפיל" ברוח סיפורי אלף לילה ולילה. המחזה, בבימויו של גרשון פלוטקין, לא נחל הצלחה מסחרית. בתפקיד אחשוורוש הופיע השחקן אברהם מור.
- ב-1976 הופק על ידי "האופרה העממית" משחק הפורים "המגילה" מאת איציק מאנגר בהשתתפות אברהם מור, שמוליק סגל ואחרים.
- ב-2016 הרכב Theatronix העלה את אופרת רוק "פורים שפיל לעולם".
רב פורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – רב פורים
בישיבות, אולפנות ולעיתים תנועות נוער, מקובל המנהג של מינוי אחד התלמידים לרב פורים (או רבנית). תלמיד זה נושא בפני התלמידים דרשה היתולית.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אהובה בלקין, הפורים שפיל: עיונים בתיאטרון היהודי העממי, ירושלים: מוסד ביאליק, תשס"ג 2002.
- מליה גיטלין-ביטנסקי, "על פורים שפיל ועל פארודיה", ידע-עם יב [31–32] (תשכ"ז), 9–16.
- אליהו רוזיק, "השורשים הספרדיים של היסודות הפרודיים בפורים-שפיל האשכנזי", במה 127 (תשנ"ב), 51–62.
- אהובה בלקין, '"בא מרדכי ואמר מה שאמר...': תרבות 'נמוכה' בפורים שפיל", מותר 14 (תשס"ז), 109–116.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "תרבות נמוכה בפורים שפיל", מאמר באנגלית מאת אהובה בלקין
- הקלטות פורים שפיל באתר הספרייה הלאומית
- מידע על פורים שפיל בקטלוג הספרייה הלאומית
- פורים שפיל במחנה הריכוז דכאו
- עוד על משחקי פורים
- משחקי פורים Purim and Hanukkah in Custom and Tradition (באנגלית)
- איציק מאנגר,
האופרה העממית (1976), סרטון באתר יוטיוב, רשות השידור - תערוכה דיגיטלית: פורים שפיל - משחקי פורים באתר אז - רשת ארכיוני ישראל של הספרייה הלאומית
- מנהגי פורים, היסטוריום: רגע היסטורי למורים ותלמידים, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית
- "פורים שפיל" – המחזה היהודי הראשון, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, נובמבר 2020
פורים שפיל, דף שער בספרייה הלאומית
