הסכם חמאס–ישראל (2025)
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
 | |
| עופר קלדרון במהלך המעבר מרכב הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום לידי כוחות צה"ל | |
| מטרה |
ישראל: שחרור החטופים הישראלים ברצועת עזה חמאס: שחרור אסירים ביטחונייםהפסקת הלחימה ברצועת עזה הגברת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה |
|---|---|
| מתווכים |
 מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני עבד אל-פתאח א-סיסי ג'ו ביידן דונלד טראמפ סטיב ויטקוף |
| מקום חתימה |
דוחה, קטר |
| תאריך יצירה |
15 בינואר 2025  |
| תאריך הצגה | 15 בינואר 2025 |
| תאריך אשרור | 17 בינואר 2025 |
| תאריך כניסה לתוקף | 19 בינואר 2025 |
  | |
הסכם חמאס–ישראל (מכונה גם עסקת שחרור החטופים השנייה) נחתם בין ארגון הטרור חמאס למדינת ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל. במסגרת ההסכם תיפסק הלחימה ברצועת עזה וצה"ל יסוג מרובה, חמאס ישחרר חטופים ישראלים שנחטפו לרצועת עזה במהלך טבח שבעה באוקטובר, ובתמורה ישראל תשחרר אסירים ביטחוניים פלסטינים, בהם מורשעים ברצח במסגרת פיגועי טרור, ותכניס סיוע הומניטרי מוגבר.
משא ומתן להסכם התנהל בין הצדדים לאורך תקופה ממושכת ובמקביל למלחמת חרבות ברזל.[1][2] ההסכם הושג לבסוף ב-15 בינואר 2025 לאחר שהמשא ומתן הואץ בפרק זמן של חודשים אחדים,[3][4] נחתם בדוחה ב-17 בינואר 2025[5] ואושר על ידי ממשלת ישראל ב-18 בינואר 2025.[6]
כניסת העסקה לתוקף ושחרור החטופים החלו ב-19 בינואר ומתוכננים להימשך 42 ימים בשלב הראשון של העסקה, כאשר במהלכם יידונו תנאי השלב השני שיחל לאחר סיום השלב הראשון ככל ויגיעו להסכמות.
קדמה להסכם, עסקת שחרור חטופים והפסקת אש שהתקיימה בנובמבר 2023.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
בישראל כלואים אלפי אסירים ביטחוניים פלסטינים, רובם משוייכים על ידי השב"ס לארגוני הטרור הפלסטינים, והורשעו בעבירות שקשורות לפעולות אלימות נגד חיילים או אזרחים ישראלים – בהן רצח, ניסיון לרצח, "אימונים צבאיים", וגם שהורשעו בעבירות הסתה או "חברות בארגון לא מוכר". בינואר 2025, טרם החתימה על ההסכם, החזיקה ישראל במערכת הכליאה שלה ב-10,221 אסירים פלסטינים שמוגדרים אסירים ביטחוניים – 2,025 מהם הורשעו בדין ומרצים עונש מאסר שנגזר עליהם, 2,934 הם עצורים שטרם הורשעו בבית המשפט, 3,376 עצורים מינהליים הכלואים ללא משפט, ו-1,886 עצורים המוגדרים "לוחמים בלתי חוקיים".
בטבח שבעה באוקטובר 2023 חטפו מחבלים פלסטינים משטח ישראל לרצועת עזה כ-251 אנשים, בהם אזרחים, חיילים, תיירים ועובדים זרים. באותו יום הכריזה ממשלת ישראל על מלחמת חרבות ברזל, שאחת ממטרותיה המוצהרות הייתה השבת החטופים.
כחודש וחצי לאחר הטבח והחטיפה, בנובמבר 2023, נחתמה בין ישראל לחמאס עסקת שחרור חטופים ראשונה, במסגרתה שוחררו 80 ישראלים תמורת שחרור 240 אסירים פלסטינים. בנוסף לתנאי העסקה, שוחררו במאמצים דיפלומטיים בין-לאומיים ישראלי אחד בעל אזרחות רוסית, 23 אזרחים תאילנדים שעבדו בחקלאות באזור, ופיליפיני אחד שעבד בסיעוד, כולם נחטפו מישראל. לאחר העסקה הראשונה נותרו בידי חמאס 139 חטופים שנחטפו בשבעה באוקטובר.
במהלך חודשי המלחמה שקדמו להסכם השני, חילץ צה"ל שבעה חטופים בחיים בשלושה מבצעי חילוץ, הרג בשוגג שלושה חטופים וחילץ 35 גופות חטופים נוספים, שכחמישה עשר מתוכם היו בחיים במהלך תקופת העסקה הראשונה ונרצחו לאחריה.
טרם כניסת העסקה השנייה לתוקף, החזיק חמאס ב-97 חטופים. 94 שנחטפו בשבעה באוקטובר, 34 מהם חטופים מתים לפי הודעות רשמיות בישראל. ו-3 חטופים שהיו בידיו לפני השבעה באוקטובר (חלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע הדר גולדין, ו-2 אזרחים שנכנסו לרצועת עזה אברה מנגיסטו והישאם א-סייד). כיממה טרם כניסת ההסכם לתוקף, במבצע של צה"ל ושב"כ, חולצה משטח רצועת עזה גופתו של אורון שאול, החלל הנוסף ממבצע צוק איתן יחד עם הדר גולדין, שגופתו נחטפה.
בנובמבר 2024 הזהיר אלוף (מיל') ניצן אלון את שרי הקבינט המדיני-ביטחוני מפני מצבם ההולך ומידרדר של החטופים.[7]
משא ומתן
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר העסקה הראשונה חזרה ישראל לשולחן המשא ומתן לשחרור חטופים בלחץ ארצות הברית, בניסיון להגיע לעסקה לשחרור 40 חטופים בקטגוריית נשים, קשישים וחולים: 5 חיילות, 7 נשים, 15 גברים מבוגרים ו-13 צעירים פצועים וחולים.[8] חמאס אמר שאינו יכול להתחייב ל-40 חטופים חיים בקטגוריה זאת, והציע 40 חטופים מקטגוריות שונות.[9] העיתון "וול סטריט ג'ורנל" הביע חשש שרוב החטופים מתו מתקיפות צה"ל או ממחלות ופציעות, ושחלק מהם משמשים מגן אנושי לבכירי חמאס.[10]
בחודש מאי 2024 התקרבו הצדדים לחתימה על מה שבתחילה פורסם כ"מתווה נתניהו" ומאוחר יותר כ"מתווה ביידן", אולם בסופו של דבר לא חתמו על ההסכם תוך חילופי האשמות הדדיות. היו מי שהאשימו את ישראל באי הגעה להסכם,[11] ואילו ישראל הטילה את האשמה על חמאס, וארצות הברית תמכה בעמדתה.[12] לפי הפרסומים היו חילוקי דעות בנוגע לסיום המלחמה – ישראל דרשה הפסקת אש זמנית שלאחריה צה"ל יוכל לחזור להילחם ברצועת עזה, ואילו חמאס דרש הפסקת אש קבועה ויציאת צה"ל מרצועת עזה.[13][14]
בנובמבר 2024, במענה לעתירה לבג"ץ מטעם משפחות החטופים, הצהירה הממשלה שלא כל פרטי המתווים לעסקאות שבויים ונעדרים מובאים לדיון בפני הקבינט המדיני-ביטחוני, וכי בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו יש סמכויות כמעט מוחלטות בנושא המשא ומתן על העסקה: הוא דן לבדו עם הצוות, נותן הוראות ומקבל עדכונים. הוא זה שמחליט מתי יעודכן הקבינט המדיני-ביטחוני ומה מספיק חשוב כדי שיובא לדיון ולהחלטתו.[15]
אישור ההסכם בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביום שישי, 17 בינואר 2025, דן הקבינט המדיני-ביטחוני בהסכם, והמליץ לממשלה לאשר את ההסכם.[16] בהמשך לכך, עם כניסת השבת החלה ישיבת ממשלה לדיון בהסכם, הישיבה נמשכה יותר משבע שעות. בישיבה השתתפו גם ראש "המוסד" דוד ברנע, ראש השב"כ רונן בר, אלוף (מיל') ניצן אלון, הרמטכ"ל הרצי הלוי ומתאם השבויים והנעדרים תא"ל (מיל') גל הירש. בתום הישיבה אישרה הממשלה את ההסכם – 24 שרים הצביעו בעד ההסכם ושמונה התנגדו. השרים החרדים לא השתתפו בישיבה עקב שמירת השבת, אך כולם השאירו פתקי הצבעה בעד ההסכם. השרים שהתנגדו להסכם הם: בצלאל סמוטריץ', אורית סטרוק ואופיר סופר מ"הציונות הדתית", איתמר בן גביר, עמיחי אליהו ויצחק וסרלאוף מ"עוצמה יהודית", ועמיחי שיקלי ודודי אמסלם מ"הליכוד". השר שלמה קרעי מ"הליכוד" נמנע.[6]
מועד ההגעה להסכם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל ובעולם התקיים דיון בנוגע לעיתוי ההסכם ולגורמים שמנעו את מימושו מוקדם יותר. מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, טען כי העסקה זהה להצעה שהונחה ב-27 במאי, אולם סורבה על ידי חמאס. עמדה דומה הביעו גם ברט מקגורק (אנ') שהוביל את המגעים,[17] מזכיר המדינה של ארצות הברית אנתוני בלינקן ודובר המועצה לביטחון לאומי ג'ון קירבי, שהוסיף שהמשך הלחץ הצבאי שהפעילה ישראל ובידוד חמאס מאיראן וחזבאללה הם ששינו את עמדת חמאס.[18][19] הרמטכ"ל, הרצי הלוי, אמר ביום כניסת ההסכם לתוקפו, שההסכם לא היה מושג בתנאים שבו, אילולא חמאס היה במצב קשה הודות ללחימת צה"ל.[20]
הפרשן הצבאי עמוס הראל טען כי נתניהו הערים קשיים על קידום העסקה במשך חודשים, בהם נהרגו כשמונה חטופים וכ-122 חיילי צה"ל.[21] גם העיתונאי רונן ברגמן כתב כי נתניהו הוא שעיכב, ממניעים פוליטיים, את החתימה על ההסכם ממאי 2024, ושאיתמר בן גביר – שאמר שמנע את ההסכם – אישר את הדברים בקולו.[22]
תוכן ההסכם
[עריכת קוד מקור | עריכה]משרד ראש הממשלה סירב לפרסם את הנוסח המלא של ההסכם. לאמצעי התקשורת נמסרה החלטת הממשלה לאישור ההסכם,[23] אך זו כוללת רק חלק מפרטי ההסכם.[24] עתירה לבג"ץ, לפרסום ההסכם המלא, נדחתה בנימוק שסעיף 35(א) לחוק יסוד: הממשלה קובע שהחלטות הממשלה בנושאי ביטחון המדינה ויחסי חוץ שלה הן סודיות.[25]
שחרור החטופים והאסירים הביטחוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההסכם מחולק לשלושה שלבים, כל שלב בן 42 יום. בשלב הראשון צפויים להשתחרר אזרחים ישראלים, אזרחיות וחיילות, ובמקביל ישוחררו 737 אסירים ביטחוניים[26] ו-1,167 תושבי רצועת עזה שהוחזקו במשמורת ישראל[דרושה הבהרה]. הצדדים התחייבו להפסקת הלחימה ולהמשיך בדיונים בנוגע לשלב השני. ישראל התחייבה שכוחותיה ייסוגו ממרבית רצועת עזה, שהיא תאפשר שיקום תשתיות חיוניות ברצועה, את חזרתם של תושבי צפון הרצועה לבתיהם, ואת פתיחת מעברי הגבול.[27]
בחלק מהשלב השני צפויים להשתחרר שאר החטופים הישראלים החיים, והשלב השלישי כולל חילופי גופות בין שני הצדדים.
היחס בין אסירים ביטחוניים פלסטינים לחטופים ישראלים בשלב הראשון בהסכם עומד על 30 פלסטינים תמורת כל אזרח ישראלי, ו-50 אסירים פלסטינים תמורת כל חיילת ישראלית.[28] בסך הכול, עבור חמש החטופות האזרחיות ושני ילדי משפחת ביבס ישוחררו 210 קטינים ונשים פלסטינים; עבור חמש החיילות החטופות ישוחררו 150 אסירי עולם ו-100 אסירים נוספים; עבור תשעה חטופים חולים ופצועים ישוחררו 110 אסירי עולם; עבור 10 חטופים מבוגרים ישוחררו 30 אסירי עולם ו-270 אסירים נוספים; עבור אברה מנגיסטו והישאם א-סייד ישוחררו 60 אסירים ו-47 משוחררי עסקת שליט שנכלאו מחדש; כמו כן, ישוחררו 1,000 פלסטינים שנעצרו מ-8 באוקטובר ולא השתתפו בטבח.[29]
מכלל האסירים הביטחוניים שישוחררו – 200 מחבלים הם אסירי עולם שהורשעו ברצח. בין האסירים הביטחוניים ששוחררו במסגרת ההסכם מספר מנהיגים בכירים בארגוני הטרור הפלסטינים:
- מוחמד אבו ורדה (48 מאסרי עולם): מחבל חמאס שאחראי על הפיגועים בקו 18 בירושלים ב-1996, בהם נהרגו 45 בני אדם, ועל הפיגוע בצומת אשקלון בו נרצחה חיילת ו-36 נוספים נפצעו.
- ואאל קאסם (35 מאסרי עולם), ואסם עבאסי (26 מאסרי עולם), מוחמד עודה (תשעה מאסרי עולם): חברי חוליית סילוואן של חמאס, אחראים בין היתר על הפיגועים שבוצעו ב-2002 בקפה מומנט בירושלים, במועדון השפילד בראשון לציון ובאוניברסיטה העברית בירושלים.
- עומר אל-זבן (27 מאסרי עולם): מראשי גדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס ביהודה ושומרון. אחראי למספר פיגועים בהם נרצחו 27 ישראלים.
- עות'מאן בילאל (27 מאסרי עולם): ממייסדי הזרוע הצבאית של חמאס בשכם. הורשע בגין סדרת פיגועים שהובילו לרציחתם ולפציעתם של עשרות ישראלים.
- נסים זעתרי, מג'די זעתרי, עבדאללה שרבאתי (23 מאסרי עולם): פעילי חמאס שהורשעו בהוצאה לפועל של הפיגוע בקו 2 בירושלים ב-2003 שבו נרצחו 23 בני אדם.
- ת'אבת מרדאווי (21 מאסרי עולם): מראשי הג'יהאד האיסלאמי בג'נין, היה מעורב ברצח של 20 ישראלים וגרם לפציעתם של כ-150. בין השאר, מערכת הביטחון ייחסה למארדאווי מעורבות בשורת פיגועים במהלך האינתיפאדה השנייה, ובהם: הפיגוע בתחנת הרכבת בבנימינה, פיגוע הירי בחדרה והפיגוע באוטובוס בוואדי עארה.
- רמדאן משאהרה, פהמי משאהרה (20 מאסרי עולם): מחבלי חמאס שהורשעו במעורבות בביצוע פיגוע ההתאבדות באוטובוס בקו 32א', שגבה את חייהם של 19 בני אדם וגרם לפציעתם של עשרות.
- איאד אבו שחידם (18 מאסרי עולם): שימש כסגנו של ראש הזרוע הצבאית של חמאס בחברון עימאד קוואסמה. עומד מאחורי הכנת המטענים ותכנון הפיגוע הכפול בבאר שבע באוגוסט 2004, שבו נרצחו 16 בני אדם ונפצעו כ-100.
- נור ג'אבר (17 מאסרי עולם): מחבל הג'יהאד האסלאמי, אחראי על הפיגוע בציר המתפללים בחברון ב-2002 שבו נרצחו 12 ישראלים, ועל הפיגוע בישיבת עתניאל באותה שנה, שבו נרצחו ארבעה תלמידי ישיבה.
- שאדי עמורי (17 מאסרי עולם): מחבל הג'יהאד האסלאמי, הורשע בעקבות רכישת והכנת מכונית התופת לפיגוע בצומת מגידו ב-2002, שבו נרצחו 17 איש.
- סלים חג'ה (16 מאסרי עולם): בכיר חמאס מהכפר בורקה, מעורב בפיגוע התאבדות בקו 16 בחיפה בדצמבר 2001.
- אחמד ברגותי (13 מאסרי עולם): היה מפקד הזרוע הצבאית של פת"ח ברמאללה. הורשע בשליחת מחבלים למספר פיגועים קטלניים, ביניהם הפיגוע בסי פוד מרקט במרץ 2002.
- מחמוד שריתח (שבעה מאסרי עולם), אשרף זגייר (שישה מאסרי עולם): ממנהיגי חמאס ביהודה ושומרון, ששילחו את המחבל המתאבד לפיגוע בקו 4 ברחוב אלנבי בתל אביב בספטמבר 2002 שבו נרצחו שישה אנשים ונפצעו 84 נוספים.
- אחמד עוביד, נאאל עוביד (שבעה מאסרי עולם): חברי חוליית חמאס ממזרח ירושלים שסייעה למחבל המתאבד בפיגוע בקפה הלל בו נרצחו שבעה אנשים ונפצעו 57 נוספים. נאאל עוביד נהרג לאחר שנפל מגג ביתו בעיסאוויה ב-22 בפברואר 2025 (שבוע לאחר שחרורו).[30]
- מוחמד קאסם עארדה (שלושה מאסרי עולם): פעיל הג'יהאד האסלאמי שהורשע במעורבות בפיגוע בקו 823 בשנת 2001, אחד הנמלטים מכלא גלבוע בשנת 2021.
- עבד א-נאצר עיסא (שני מאסרי עולם): בכיר הזרוע הצבאית של חמאס. נחשב לתלמידו של "המהנדס" יחיא עיאש, והורשע בגין מעורבותו בפיגועים שבהם נרצחו 12 ישראלים ונפצעו עשרות - בהם הפיגוע בקו 20 ברמת גן ביולי 1995 והפיגוע בקו 26 בשכונת רמת אשכול בירושלים באוגוסט 1995.
- נאאל ברגותי (מאסר עולם): ותיק האסירים הביטחוניים בכלא הישראלי, הורשע לאחר שרצח השתייך את מרדכי יקואל בינואר 1978 יחד עם חברי חוליית פת"ח אליה, ושוחרר במסגרת עסקת שליט באוקטובר 2011. נעצר מחדש בשנת 2014 אחרי שהפר את תנאי שחרורו.
- זכריא זביידי (5 שנות מאסר): היה מפקד גדודי חללי אל-אקצא של הפת"ח בג'נין[31] ואחד הנמלטים מכלא גלבוע בשנת 2021.
- ח'אלדה ג'ראר (מעצר מנהלי): מנהיגת החזית העממית לשחרור פלסטין ביהודה ושומרון, פוליטיקאית פלסטינית חברת המועצה המחוקקת הפלסטינית שהוחזקה במעצר מנהלי באשמת "תמיכה בטרור" מאז דצמבר 2023.[32]
הוסכם כי שחרור החטופים בשלב א' יעשה ב-7 פעימות שבועיות, שבכל אחת מהן ישוחררו 3–4 חטופים, מלבד הפעימה האחרונה בה ישוחררו 14.
הפסקת הלחימה ונסיגה ישראלית מהרצועה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהסכם נקבע שמיום ראשון, 19 בינואר 2025 תיכנס לתוקפה הפסקת אש למשך שישה שבועות, במהלכם ישוחררו החטופים ישראלים והאסירים הפלסטינים. במהלך תקופה זו צה"ל יסיג את כוחותיו בהדרגה ממרכז רצועת עזה ומציר נצרים, והאזרחים הפלסטינים יורשו לחזור לבתיהם בצפון הרצועה. ישראל התחייבה לאפשר את שיקום הרצועה מיידית עם תחילת שלב הראשון של העסקה, בתחילה על ידי הקמת ערי קרוואנים בצפון הרצועה לעקורים שישובו.[33] בנוסף יוגדל משמעותית הסיוע ההומניטרי לרצועה.
ההסכם כולל נספח בשם נספח ב' שמשרד ראש הממשלה סירב לפרסם, ובו תנאים נוספים הקשורים לשלבים הבאים בהסכם.[34] ב-ynet פורסם שהנספח כולל הסכמה לפיה ישראל תצמצם כוחותיה בציר פילדלפי בשלב הראשון, והיא התחייבה לסגת ממנו עד היום ה-50, בלי תלות בהסכם לגבי שלב ב'. מלשכת ראש ממשלת ישראל יצאו הודעות סותרות לפיהן לא תהיה נסיגה מהציר.[35]
מימוש ההסכם
[עריכת קוד מקור | עריכה]מייד עם כניסת הפסקת האש לתוקף חזר חמאס לתפקד כסמכות השלטונית ברצועת עזה.[36] בישראל נערך צה"ל למבצע קליטת החטופים שנקרא "מבצע כנפי דרור".[37]
ב-19 בינואר שוחררו משבי החמאס שלוש אזרחיות שנחטפו ב-7 באוקטובר: רומי גונן, אשר נחטפה מרכבו של בן שמעוני בכביש 232, בעת שברחה מהטבח בפסטיבל נובה, אמילי תהילה דמארי ודורון שטיינברכר שנחטפו במהלך הטבח בכפר עזה.[38] תמורתן, על פי תנאי העסקה, שחררה ישראל 90 אסירים ועצורים פלסטינים, מהם 62 נשים, בהן קטינה אחת, ו־28 גברים, בהם שמונה קטינים. בין המשוחררים מספר פלסטינים שהורשעו בניסיון לביצוע רצח, וגם חאלדה ג'ראר, חברת הפרלמנט הפלסטיני ודלאל סלימאן, אחותו של סאלח אל-עארורי, שהוחזקה במעצר על עבירות של הסתה, התקהלות או התאגדות, מגע עם ארגון עוין, ותמיכה בטרור.[39]
ב-25 בינואר שוחררו ארבע תצפיתניות שנחטפו ממוצב נחל עוז: לירי אלבג, קרינה ארייב, דניאלה גלבוע ונעמה לוי.[40] ישראל שחררה 200 אסירים ביטחוניים, בהם 121 מחבלים שנדונו למאסר עולם.[41] ישראל טענה להפרת ההסכם שחייב שחרור אזרחיות לפני חיילות. לאחר שחרור התצפתניות עכבה ישראל את פתיחת המעבר לצפון הרצועה עד להסדרת שחרור החטופה האזרחית ארבל יהוד.[42] בעקבות כך נצפו המוני עזתים ממתינים בפאתי מסדרון נצרים.[43] ישראל ביצעה ירי הרחקה במספר מקרים.[44]
ב-26 בינואר הוסכם כי חמאס יבצע פעימה נוספת של שחרור חטופים באותו השבוע, שבה ישוחררו ארבל יהוד, אגם ברגר וחטוף נוסף, וישראל אפשרה מעבר של מאות אלפי פלסטינים מדרום הרצועה אל צפונה.[45][46] חמאס הודיע לישראל שבנוסף לשלושת החטופים, ישחרר באותה פעימה גם חמישה חטופים אזרחי תאילנד (שאינם כלולים בעסקה עצמה וישראל לא נדרשת לשחרר תמורתם אסירים). שר החוץ של תאילנד מריס סאנגיאמפונגסה בא לישראל לפגוש אותם.
ב-30 בינואר שוחררו התצפיתנית אגם ברגר שנחטפה ממוצב נחל עוז, האזרחים ארבל יהוד וגדי מוזס שנחטפו מניר עוז, וחמישה אזרחים תאילנדים חטופים.[47] במהלך העברת האזרחים הישראלים לידי הצלב האדום בח'אן יונס הוקפו ארבל וגדי בהמון עזתי זועם, שקילל וניסה לפגוע בהם תוך שהוא דוחף את המחבלים שהקיפו אותם.[48] ישראל התלוננה על "תמונות האימה" למתווכות ועכבה את שחרור האסירים הפלסטינים באותו היום.
ב-1 בפברואר שוחררו עופר קלדרון וירדן ביבס שנחטפו מניר עוז, וקית' סיגל שנחטף מכפר עזה (אשתו שנחטפה יחד איתו שוחררה בעסקה ב-2023). ישראל שחררה 183 אסירים ביטחוניים, בהם 18 מחבלים שנדונו למאסר עולם.[49] בין המחבלים ששוחררו, 15 נקלטו בטורקיה לאחר שגורשו למצרים.[50]
ב-8 בפברואר שוחררו אוהד בן עמי, אלי שרעבי ואור לוי. השלושה שוחררו מהשבי במצב של תת-תזונה.[51] מצבם הקשה הוביל להשוואות לשואה בקרב רבים בישראל, כולל בקרב משפחות החטופים.[52] לפני שחרורם, הוכרחו להשתתף במין טקס, בעודם מוקפים באנשי חמאס חמושים ורעולי פנים. במהלך הטקס הם אף חויבו לשאת דברים בעברית שהוכתבו להם על-ידי חוטפיהם,[53] אלי שרעבי אולץ לומר כי הוא שמח להתאחד עם רעייתו ובנותיו, זאת לאחר שלא ידע כי הן נרצחו בטבח שבעה באוקטובר.[54] המצב הקשה של המשוחררים הישראלים דווח בתקשורת העולמית, ועורר זעם בעיקר בישראל אך גם בקרב גורמים מתונים בעולם הערבי.[55][56] ברשת CNN צוין כי רבים מהאסירים הפלסטינים ששוחררו היו גם הם כחושים ובמצב בריאותי רעוע.[56] בתמורה לשחרור שלושת החטופים שחררה ישראל 183 אסירים ביטחוניים פלסטינים.[57] בנוסף השלים צה"ל את נסיגתו מציר נצרים.[58]
ב-10 בפברואר חמאס הודיע כי פעימת השחרור ביום שבת, 15 בפברואר, נדחית עד הודעה חדשה, בטענה כי ישראל הפרה חלק מתנאי ההסכם. מאוחר יותר חמאס פרסם הודעה נוספת, שבה כתב כי אם ישראל תעמוד בהתחייבויותיה, שחרור החטופים יוכל להימשך כמתוכנן.[59] למחרת, ב-11 בפברואר, הודיע בנימין נתניהו על החלטת הקבינט שאם חמאס לא יחזיר את החטופים עד שבת בצהריים, הפסקת האש תיפסק וצה"ל יחזור ללחימה.[60]
ב-15 בפברואר שוחררו שלושה אזרחים ישראלים: סשה טרופנוב, שגיא דקל-חן ויאיר הורן,[61] ובתמורה שוחררו 369 אסירים ביטחוניים פלסטינים.[62]
ב-20 בפברואר נמסרו לישראל גופותיהם של ארבעה (למראית עין) חטופים שנרצחו בשבי. שלוש מהן זוהו כחטופים מניר עוז: עודד ליפשיץ שנרצח בשבי הג'יהאד האסלאמי, והאחים אריאל וכפיר ביבס שנרצחו בשבי ארגון "אדוני השממה",[63] אולם הרביעית שנטען על ידי חמאס שהיא של שירי ביבס, לא נמצאה תואמת לה או לכל חטוף או חטופה אחרים,[64] מה שמהווה הפרה של ההסכם. לפני העברתן, קיים חמאס טקס בו הוצגו ארונות החטופים על במה לצד שלטים ומחבלים. האו"ם והצלב האדום גינו את הטקס.[65][66]
ב-22 בפברואר נמסרה לישראל גופתה של שירי ביבס.[67] בהמשך היום שוחררו עומר ונקרט, עומר שם טוב, אליה כהן וטל שוהם שנחטפו ב-7 באוקטובר, והישאם שעבאן א-סייד ואברה מנגיסטו (שלא נחטפו באוקטובר 2023, אלא שהו בשבי כעשור).[68] בתמורה לכך ישראל הייתה אמורה לשחרר 602 אסירים פלסטינים, אך ישראל עיכבה צעד זה בטענה להפרות מצד חמאס.[69]
בלילה שבין 26–27 בפברואר נמסרו לישראל גופותיהם של איציק אלגרט ואוהד יהלומי שנחטפו מניר עוז, גופתו של צחי עידן שנחטף מנחל עוז, וגופתו של שלמה מנצור, שנחטף מכיסופים (מנצור היה החטוף המבוגר ביותר בעזה). בתמורה לכך שחררה ישראל 40 אסירים פלסטינים, ובנוסף שחררה את 602 האסירים הפלסטינים ששחרורם עוכב.[70]
בכך, הושלם שלב א' של העסקה בצורה רשמית עם החזרתם לישראל של 30 חטופים חיים, כולל שניים שנחטפו לפני המלחמה, ושמונה חטופים מתים (שבעה מהם נרצחו בשבי ואחד נרצח בשבעה באוקטובר).
ב-2 במרץ, עם תום השלב הראשון של העסקה ובהוראת ראש הממשלה בנימין נתניהו, צה"ל סגר את כל המעברים לרצועת עזה ועצר את כניסת הסיוע ההומניטרי לשטחה. חמאס האשים את ישראל ב"הפרה בוטה" של ההסכם, שכן סעיף 14 בהסכם קובע כי ההפוגה בלחימה והכנסת הסיוע ההומניטרי המופיע בו ימשיכו להתממש גם בעת המשא ומתן שמנהלים הצדדים על שלב ב'.[71]
התגובות להסכם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]תמיכה בהסכם
[עריכת קוד מקור | עריכה]החזרת החטופים לישראל היא אחת ממטרותיה העיקריות של מלחמת חרבות ברזל. כבר בישיבת הממשלה בה הוחלט על העסקה הקודמת בנובמבר 2023, הציג המל"ל את עמדת גורמי הביטחון לפיה "קיימות חשיבות ודחיפות לביצוע המתווה בעת הנוכחית".[72]
על פי סקרי דעת הקהל עמדת מרבית הציבור בישראל הייתה מאז אוקטובר 2023 באופן עקבי בעד עסקה להחזרת החטופים.[73][74][75][76][77][78]
הסיעות החרדיות בקואליציה הודיעו על תמיכה בעסקה. לפי ח"כ גפני "החזרת החטופים היא הדבר החשוב ביותר, והיא צריכה להיעשות בכל מחיר, בכל צורה ובכל דרך". לפי ח"כ דרעי: "לקיום מצוות פדיון שבויים, שהיא מן המצוות החשובות ביותר ביהדות – להציל את חייהם של אחינו ואחיותינו החטופים, להחזיר את החיים לחיק משפחותיהם, ולדאוג שהמתים יזכו לקבר ישראל" ולפי השר וח"כ גולדקנופף: "עמדתנו היא שאין דבר גדול יותר מערך החיים וממצוות פדיון שבויים, מפני שקיימת סכנה אמיתית ומוחשית לחייהם. לפיכך, כל הצעה שתביא לשחרור החטופים, אנחנו נתמוך בה".[79]
הרב יובל שרלו תמך בעסקה ונימק דרך המושג ההלכתי של "חולה המוטל לפנינו".[80]
יושב ראש רשימת חד"ש-תע"ל, חבר הכנסת איימן עודה נשא נאום בכנסת בו תמך בהסכם וקרא להגיע לפשרה היסטורית בין שני העמים.[81]
ביקורת על ההסכם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפלגות עוצמה יהודית והציונות הדתית, וחלק משרי הליכוד התנגדו להסכם והצביעו נגדו. לאחר החתימה על ההסכם התפטרו שרי מפלגת עוצמה יהודית מהממשלה.[82] שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצביע בישיבת הממשלה נגד העסקה, וכינה אותה "קטסטרופה"[83][84] הוא הודיע שאם בסוף הפסקת האש ישראל לא תחזור להילחם - יפרוש מהממשלה.[85][86] השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, אף הצהיר שמפלגתו היא שמנעה עסקה במהלך השנה שלפני ההגעה להסכם.[87][88][89]
משפחות שכולות מ"פורום הגבורה" התנגדו לעסקה מכיוון שהיא כוללת שחרור מחבלים, וכחלק ממאבקן למנוע את התממשות העסקה ישנו באוהלים מול משרד ראש הממשלה והציבו מיצג של ארונות קבורה, כהמחשה לקרבנות הצפויים בעתיד מידי המחבלים המשוחררים.[90]
הוריו של איתן מור, החטוף בעזה, התבטאו נגד העסקה, בין היתר בנימוק שאזרחים אחרים ישלמו את המחיר הכבד הכרוך בה.[91][92] דני אלגרט, אחיו של איציק אלגרט החטוף בעזה, התנגד להסכם בטענה שמדובר ב"עסקת הפקרה של מי שנשאר ולא הסכם החזרה".[93]
הרב שמואל אליהו התנגד לעסקה, ואמר שהיא אסורה על פי ההלכה, בנימוק שהיא מסכנת את חייהם של אחרים ואסור להעדיף נפש אחת על נפש אחרת.[94]
ברשות הפלסטינית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקלקיליה, רמאללה, ג'נין ועוד ערים בשליטת הרשות הפלסטינית התקיימו חגיגות ובחלקן התנוססו דגלי חמאס. יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס התקשר לברך את המחבל יאסר אבו בכר, בכיר בגדודי חללי אל-אקצא של פת"ח ששוחרר בעסקה.[95]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל ישראל | ||
|
פורטל צה"ל | ||
|
פורטל המזרח התיכון | ||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Text of the hostage-ceasefire agreement reached between Israel and Hamas, The Times of Israel, January 16, 2025
רונן ברגמן, "יש בהסכם הזה יותר חורים מגבינה": הסודות של עסקת החטופים, באתר ynet, 24 בינואר 2025
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יאיר אמר, לירן וינשטיין, העסקה מתפרקת: חמאס דחה את ההצעה, צה"ל נאחז בציר פילדלפי, באתר "סרוגים", 25 באוגוסט 2024
- ^ אנה ברסקי, משה כהן, פלד ארבלי, ישראל על פרשת דרכים: הכניסה לרפיח תדחה לטובת עסקת חטופים?, באתר מעריב אונליין, 26 באפריל 2024
- ^ רונן ברגמן, איתמר אייכנר, עינב חלבי, ליאור בן ארי, הושגה הסכמה על פרטי עסקת החטופים, באתר ynet, 15 בינואר 2025
- ^ לילך שובל, מבצע "כנפי דרור" יוצא לדרך: כך צה"ל נערך לקליטת החטופים, באתר ישראל היום, 15 בינואר 2025
- ^ איתמר אייכנר, צוותי המו"מ חתמו רשמית על העסקה בדוחא, באתר ynet, 17 בינואר 2025
- ^ 1 2 איתמר אייכנר, 24 שרים הצביעו בעד, 8 התנגדו: עסקת החטופים אושרה בממשלה, באתר ynet, 18 בינואר 2025
- ^ אדיר ינקו, יעל צ'כנובר, האזהרה הקשה של האלוף בקבינט, והדוח המדאיג: סיכונים חמורים לחטופים בחורף, באתר ynet, 13 בנובמבר 2024
- ^ איתמר אייכנר, 800 אסירים עבור 40 חטופים, ו"הרוצחים הכי שפלים": המוקשים בדרך לעסקה, באתר ynet, 16 במרץ 2024
- ^ Hamas May Not Have Enough Living Hostages for Cease-Fire Deal
- ^ US, Israeli officials fear most hostages held by Hamas are dead — report, The Times of Israel, 11 באפריל 2024
- ^ יהונתן ליס, נתניהו חזר בו ואמר שהוא מחויב למתווה ביידן, אך ההערכה היא שהסב נזק למו"מ, באתר הארץ, 24 ביוני 2024
- ^ יונית לוי, קירבי על העסקה שהושגה: "חש תקווה מדהימה ואופטימיות זהירה", באתר מאקו, 15 בינואר 2025
- ^ יוני גבאי, נתניהו מפיל את האשמה על חמאס: "דורש רק את סיום הלחימה", באתר כיכר השבת, 9 ביוני 2024
- ^ איתמר אייכנר, עינב חלבי, נתניהו אמר שהוא "מוכן לעסקה חלקית", ועורר זעם: "מתנה לחמאס", באתר ynet, 24 ביוני 2024
- ^ רונן ברגמן, המסמכים שחשפו: בידי נתניהו סמכויות כמעט מוחלטות בנושא החטופים, באתר ynet, 20 בנובמבר 2024
- ^ איתמר אייכנר, הקבינט אישר את העסקה. נתניהו: קיבלנו ערבויות מביידן וטראמפ לחזרת הלחימה, באתר ynet, 17 בינואר 2025
- ^ סוכנויות הידיעות, בכיר בממשל ביידן מודה: רק אחרי שבודד צבאית, חמאס התחיל לשתף פעולה, באתר מעריב אונליין, 16 בפברואר 2025
- ^ מעריב אונליין, מי באמת טרפד את העסקה? דובר המועצה לביטחון לאומי של ארה"ב חושף, באתר מעריב אונליין, 16 בינואר 2025
- ^ אבי אשכנזי,סוכנויות הידיעות, בלינקן חושף: שתי הסיבות העיקריות בגללן חמאס מעכב את העסקה, באתר מעריב אונליין, 4 בינואר 2025
- ^ הרמטכ"ל ללוחמים ברצועה: "לא היינו מגיעים להסכם בתנאים האלה אם חמאס לא היה במצב כל כך קשה", באתר ערוץ 7, 19 בינואר 2025
- ^ עמוס הראל, המחיר שישראל תשלם בעסקת החטופים כבד, אבל בלתי נמנע, באתר הארץ, 14 בינואר 2025
- ^ רונן ברגמן, "את מחיר הדמים אפשר היה לחסוך": סיבוב הפרסה בין מתווה מאי לעסקה שהושגה, באתר ynet, 16 בינואר 2025
- ^ החלטה מספר 2689 של הממשלה מיום 17.01.2025 - מתווה לשחרור חטופים ישראלים
- ^ יהונתן ליס, משרד ראש הממשלה מסרב לפרסם את מתווה העסקה המלא, ומעורר חשש בנוגע לכוונותיו, באתר הארץ, 20 בינואר 2025
- ^ עע"מ 78693/25 משמר הדמוקרטיה הישראלית נ' ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ואחרים, ניתן ב־16 בפברואר 2025
- ^ פרסום לציבור בעניין שחרור אסירים ועצירים ביטחוניים במסגרת מתווה לשחרור חטופים באתר משרד המשפטים
- ^ רונן ברגמן, מי ישוחררו קודם, וכל כמה ימים זה יקרה? הנוסח המלא של עקרונות עסקת החטופים, באתר ynet, 15 בינואר 2025 יניב קובוביץ ויהונתן ליס, ישראל התחייבה לאפשר קיום עבודות לשיקום הרצועה בתחילת השלב הראשון של העסקה, באתר הארץ, 18 בינואר 2025
- ^ רויטרס, פרטי העסקה: 30 מחבלים ישוחררו בתמורה לכל אזרח חטוף, 50 תמורת כל חיילת, באתר ynet, 15 בינואר 2025
- ^ טובה צימוקי, עינב חלבי, 95 אסירים פלסטינים ישוחררו בפעימה הראשונה של העסקה | אלה שמותיהם, באתר ynet, 17 בינואר 2025
- ^ עינב חלבי, מחבל ששוחרר בעסקה נפל מגג בעיסאוויה - ומת, באתר ynet, 22 בפברואר 2025
- ^ המחבל זכריא זביידי ישוחרר במסגרת עסקת החטופים, באתר ynet, 18 בינואר 2025
- ^ ליעד אוסמו, יואב זיתון ורועי רובינשטיין, צעדו 5 ק"מ עד המעיין: זו מנהיגת הארגון שממנו יצאו רוצחי רנה שנרב, באתר ynet, 18 בדצמבר 2019
רשימת המשוחררים באתר משרד המשפטים - ^ יניב קובוביץ ויהונתן ליס, ישראל התחייבה לאפשר קיום עבודות לשיקום הרצועה בתחילת השלב הראשון של העסקה, באתר הארץ, 18 בינואר 2025
- ^ אייל עופר,פלד ארבלי, מוכרים אגדות מתוקות: האמת המרה לגבי עסקת החטופים מוסתרת מהציבור, באתר מעריב אונליין, 19 בינואר 2025
- ^ איתמר אייכנר, עינב חלבי, המוקשים בדרך לשלב ב', השאלות סביב ציר פילדלפי - ומפות הנסיגה שטרם נחשפו, באתר ynet, 16 בינואר 2025
"לפי הנספח של ההסכם שנחשף אמש, ישראל לא מתחייבת לנסיגה מפילדלפי במהלך הראשון, אלא רק "לצמצם" שם נוכחות. הנסיגה משם לפי הנספח אמורה להתחיל רק ביום האחרון של השלב הראשון, היום ה-42, ואחרי שחרור החטוף האחרון במסגרת השלב הזה. לפי הנספח, "לאחר שחרור החטוף האחרון של שלב 1, ביום ה-42, הכוחות הישראליים יחלו בנסיגתם וישלימו אותה לא יאוחר מהיום ה-50". אלא שאת הבטחת הגורם הישראלי, שלא תהיה בפועל נסיגה, מעמידה בספק העובדה שההסכם קובע כאמור שגם אם לא יושג הסכם על שלב ב' עד סיום השלב הראשון, הפסקת האש הזמנית תימשך כל עוד המשא ומתן נמשך – כשהמתווכות, בכללן ארצות הברית, אמורות לערוב לכך" - ^ SAMY MAGDY, JOSEPH KRAUSS, Hamas still rules over what remains of Gaza, AP News, 20 בינואר 2025
- ^ אמיר בוחבוט, מבצע "כנפי דרור": כך נערכים בצה"ל להחזרת החטופים, באתר וואלה, 15 בינואר 2025
- ^ כתבי כאן חדשות, עסקת חטופים | רומי גונן, דורון שטיינברכר ואמילי דמארי ישוחררו היום משבי חמאס, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 בינואר 2025
- ^ לירן תמרי, מחבל מגיל 13 ונשים שניסו לרצוח: 90 אסירים שוחררו תמורת 3 החטופות ששבו מעזה, באתר ynet, 20 בינואר 2025
- ^ כתבי ynet, אחרי 477 ימים בגיהינום: דניאלה, נעמה, קרינה ולירי בישראל, באתר ynet, 25 בינואר 2025
- ^ עינב חלבי, לירן תמרי, 200 המחבלים שוחררו, חלקם סירבו לעלות על אוטובוס לעזה - האסירים הבולטים והחגיגות, באתר ynet, 25 בינואר 2025
- ^ אבי אשכנזי, פלד ארבלי, ארבל יהוד נשארה מחוץ לרשימה: ההחלטה הדרמטית של ישראל, באתר מעריב אונליין, 24 בינואר 2025
- ^ ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, ניב שעיוביץ, נעה לוצקי, הג'יהאד האיסלאמי: יש הסכם, ארבל יהוד תשוחרר לפני שבת. בישראל מבהירים: אין סיכום, באתר ynet, 26 בינואר 2025
- ^ שי לוי, בלבנון מדווחים על הרוגים, בעזה המון מתקרב לציר נצרים, באתר מאקו, 26 בינואר 2025
- ^ ירון אברהם, הושג הסכם: שישה חטופים ישוחררו בשתי פעימות; חמאס העביר רשימת חיים ומתים, באתר מאקו, 27 בינואר 2025
- ^ עינב חלבי, אלישע בן קימון, מאות אלפים חוזרים לצפון הרצועה, מחבלים משגיחים: "גם טראמפ לא יגרום להגירה", באתר ynet, 27 בינואר 2025
- ^ רועי רובינשטיין, התאילנדים ששוחררו מהשבי, והשגרירה שהתרגשה: "בקושי יכולה לנשום", באתר ynet, 30 בינואר 2025
- ^ איתמר אייכנר, בעקבות תמונות האימה מחאן יונס: ישראל העבירה מסר זועם למתווכות, באתר ynet, 30 בינואר 2025
- ^ לירן תמרי, עינב חלבי, יואב זיתון, מתכנני פיגועים ו"מנהיג אסירים מעזה": 183 מחבלים שוחררו, אלו הבולטים, באתר ynet, 1 בפברואר 2025
- ^ דוד הכהן, דיווח: זו המדינה שקלטה 15 מחבלים ששוחררו בעסקה, באתר כיכר השבת, 4 בפברואר 2025
- ^ "תת-תזונה שמעידה על התופת - אבל לאור, אלי ואוהד יש כוחות מעוררי תקווה", באתר ynet, 8 בפברואר 2025
- ^ אור הדר, 3 החטופים הגיעו לבתי החולים: "מצבם לא שונה מאנשים שהיו במחנות ריכוז", באתר ynet, 8 בפברואר 2025
- ^ אילנה קוריאל, רועי רובינשטיין, משפחות חטופים הזדעזעו ממצבם של אלי, אוהד ואור: "נתניהו, תראה איך הם נראים", באתר ynet, 8 בפברואר 2025
- ^ צביקה סגל, אלי שרעבי חזר מהשבי וגילה: אשתו ובנותיו נרצחו, באתר בחדרי חרדים, 8 בפברואר 2025
- ^ סוכנויות הידיעות, "חמאס נוהג בחטופים כמו היטלר ביהודים": תגובת זעם חריגה בעולם הערבי, באתר מעריב אונליין, 8 בפברואר 2025
- ^ 1 2 "גם רבים מהאסירים הפלסטינים נראים כחושים": הכותרת המקוממת ב-CNN והסיקור בעולם, באתר ynet, 8 בפברואר 2025
- ^ רועי אלמן, לירן תמרי, 183 אסירים פלסטינים שוחררו מהכלא: היערכות שב"ס, והשמות הבולטים, באתר ynet, 8 בפברואר 2025
- ^ ניר דבורי, במסגרת העסקה עם חמאס: צה"ל השלים את נסיגתו מציר נצרים, באתר מאקו, 9 בפברואר 2025
- ^ יהונתן ליס, ג'קי חורי, יניב קובוביץ ורואן סלימאן, חמאס: דוחים את שחרור החטופים עד הודעה חדשה בשל הפרות של ההסכם מצד ישראל, באתר הארץ, 10 בפברואר 2025
- ^ כתב מקור ראשון, "אם חטופינו לא יוחזרו עד שבת – נחזור ללחימה עד הכרעת חמאס", בעיתון מקור ראשון, 11 בפברואר 2025
- ^ רוני גרין שאולוב, עינב חלבי, יאיר הורן, שגיא דקל-חן וסשה טרופנוב שוב בישראל | אלה סיפורי השבים, באתר ynet, 15 בפברואר 2025
- ^ 369 מחבלים שוחררו עם מגן דוד על החולצות משב"ס, באתר ערוץ 7, 15 בפברואר 2025
- ^ ynet, החטיפה שזעזעה את העולם - והמאבק שלא תם: החטופים החללים כפיר ואריאל הוחזרו - שירי לא, באתר ynet, 21 בפברואר 2025
- ^ צה"ל: אריאל וכפיר ביבס נרצחו בשבי, הגופה הנוספת שנמסרה - אינה של שירי, באתר ynet, 21 בפברואר 2025
- ^ באו"ם תקפו: "טקס אכזרי". הצלב האדום: "השחרור חייב להיות בפרטיות וכבוד", באתר ynet, 20 בפברואר 2025
- ^ ג'וד טרגין, מופע תעמולה אכזרי: התקשורת העולמית צפתה "בטקס" החזרת החללים ונחרדה, באתר מעריב אונליין, 20 בפברואר 2025
- ^ אילנה קוריאל, איתמר אייכנר, בר זגה, זוהתה גופתה של שירי ביבס, שנרצחה בשבי: "הבשורה ממנה חששנו, אם מופלאה", באתר ynet, 22 בפברואר 2025
- ^ כתבי ynet, כבר לא חטופים: עומר ונקרט, עומר שם טוב, אלי-ה, טל, אברה והישאם בישראל, באתר ynet, 22 בפברואר 2025
- ^ ברק רביד, לירן אהרוני, בניגוד להמלצת מערכת הביטחון: נתניהו החליט לעכב את שחרור האסירים הפלסטינים, באתר וואלה, 23 בפברואר 2025
- ^ לירן תמרי, 71 אסירי עולם, משוחררי שליט ורוצחים: המחבלים ששוחררו - ואלה שעדיין מעוכבים, באתר ynet, 27 בפברואר 2025
- ^ יהונתן ליס, יניב קובוביץ וג'קי חורי, נתניהו הורה לעצור את הסיוע לעזה "בשל סירוב חמאס למתווה ויטקוף", באתר הארץ, 2 במרץ 2025
- ^ איתמר אייכנר, התנאים, הזמנים - וחוות הדעת שמדגישה את "הדחיפות לביצוע" | עסקת החטופים, באתר ynet, 22 בנובמבר 2023
- ^ סקר מעריב: רוב הישראלים תומכים בהפסקת אש בעבור החזרת חטופים, באתר וואלה, 10 בנובמבר 2023
- ^ פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, סקר אפריל 2024: 62% מהציבור מעדיפים עסקה לשחרור החטופים על פני פעולה צבאית ברפיח, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 12 במאי 2024
- ^ דנה ויס, סקר "אולפן שישי": רוב בעד עסקת חטופים, נתניהו לא צריך לטוס לוושינגטון, באתר מאקו, 19 ביולי 2024
- ^ סקר סרוגים: 60% מהמגזר תומך בעסקת חטופים כוללת, באתר "סרוגים", 9 באוקטובר 2024
- ^ סקר "אולפן שישי": רוב גדול בציבור הישראלי חושב ששחרור החטופים הוא הדבר החשוב ביותר, באתר מאקו, 15 בנובמבר 2024
- ^ פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב, סקר דצמבר 2024: רוב הציבור (57.5%) תומך בעסקה כוללת לשחרור כול החטופים בתמורה לסיום המלחמה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 15 בינואר 2025
- ^ יוני גבאי, גפני: "החזרת החטופים - בכל מחיר, בכל צורה ובכל דרך", באתר כיכר השבת, 15 בינואר 2025
- ^ שמעון כהן, הרב שרלו מסביר בראיון לערוץ 7: למה בכאב גדול הייתי מצביע בעד, באתר ערוץ 7, 16 בינואר 2025
- ^
ציוץ של (20) X \ ערוץ כנסת ב-X: ""כולנו צריכים להפנים עמוק - אדם חשוב מאדמה, צריך להגיע לפשרה היסטורית" | ערב העסקה, ח"כ איימן עודה "פונה לאנשים שרואים אותי מהבית מהטלוויזה": "ומה עכשיו? במולדת הזו שהפכה למשותפת - יש שני עמים, אין עם שיתאדה" ברשת החברתית אקס (טוויטר), 15 בינואר 2025
- ^ יקי אדמקר, שרי עוצמה יהודית התפטרו מהממשלה ויצאו מהקואליציה, באתר וואלה, 19 בינואר 2025
- ^ מורן אזולאי, סמוטריץ': "העסקה רעה ומסוכנת. הכדור בידי נתניהו" | זה התנאי להישארותו בממשלה, באתר ynet, 15 בינואר 2025
- ^ יוני גבאי, סמוטריץ' נגד העסקה: "קטסטרופה, לא נהיה חלק ממנה", באתר כיכר השבת, 13 בינואר 2025
- ^ עמיאל ירחי, התנאים של מפלגת הציונות הדתית להישארות בממשלה, בעיתון מקור ראשון, 16 בינואר 2025
- ^ אברהם פריינד, הקבינט עדיין לא כונס; התנאי של סמוטריץ' להישארות בקואליציה, באתר בחדרי חרדים, 16 בינואר 2025
- ^ כרמית פלטי קציר, כך, שר בממשלת ישראל, מקבל אחריות לסיכול ממוקד בהשבת החטופים, באתר ynet, 14 בינואר 2025
- ^ הדס קלדרון, דעה | הממשלה כולה אחראית לפשע הפקרת החטופים - בן גביר רק חתם על ההודאה, באתר ישראל היום, 14 בינואר 2025
- ^ מורן אזולאי, בן גביר מודה שטרפד עסקאות "באמצעות כוח פוליטי": "סמוטריץ', בוא נודיע לנתניהו שנפרוש מהממשלה", באתר ynet, 14 בינואר 2025
- ^ חזקי ברוך, משפחות שכולות הציבו ארונות קבורה בירושלים: "למנוע את העסקה", באתר ערוץ 7, 16 בינואר 2025
- ^ לידור סולטן, צביקה מור בעצרת נגד העסקה: "שחרור המחבלים - מסיבת גיוס אחת גדולה לארגוני הטרור שינסו לרצוח אותנו", באתר ישראל היום, 16 בינואר 2025
- ^ דוד הכהן, אם החטוף מתנגדת להסכם: "נשלוף את נשק יום הדין", באתר כיכר השבת, 14 בינואר 2025
גלעד כהן, צביקה מור, שבנו איתן מוחזק בשבי: "לא אומר לעצור את העסקה", באתר ynet, 16 בינואר 2025 - ^ ניסים משעל וגאולה אבן־סער, "זה הסכם הפקרה של מי שנשאר ולא הסכם חזרה", באתר 103fm, 16 בינואר 2025;
ראיון שניתן לניסים משעל וליאת רון ב־103fm, אח החטוף: "זה הסכם הפקרה של מי שנשאר ולא הסכם החזרה", באתר ערוץ 7, 16 בינואר 2025 - ^ הרב שמואל אליהו במסר להנהגה: מי התיר לכם לקחת סיכון? חיי החיילים אינם הפקר, באתר ערוץ 7, 14 בינואר 2025
- ^ אלישע בן קימון, עינב חלבי, אבו מאזן בירך מחבל שאחראי לרצח אזרח ותינוקת; צה"ל פירק "סוכת מחבלים", באתר ynet, 26 בינואר 2025
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (2025) | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע רבות הדרכים • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • מבצע חץ הבשן | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024) • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל | ||||||
| ||||||||||||||
| ||||||||||||||
| ||||||||||||||
| ||||||||||||||
| ||||||||||||||
_-_The_Triple_Handshake.jpg)
.jpg)