הפיגוע באוניברסיטה העברית (2002)
| חלק מהאינתיפאדה השנייה | |
|---|---|
 | |
| אתר הנצחה לקורבנות הפיגוע | |
| תאריך | 31 ביולי 2002 |
| מקום | האוניברסיטה העברית, ירושלים |
| קואורדינטות | 31°47′33″N 35°14′44″E / 31.7925°N 35.24555556°E |
| סוג | פיגוע תופת |
| נשק | מטען חבלה |
| הרוגים | 9 |
| פצועים | 100 |
| מבצע |
 חמאס |
|
(למפת ירושלים רגילה)   הפיגוע באוניברסיטה העברית | |
  | |
הפיגוע באוניברסיטה העברית הוא פיגוע טרור שאירע ב-31 ביולי 2002 (כ"ב באב ה'תשס"ב), בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים. הפיגוע התרחש בקפטריית "פרנק סינטרה" בזמן ארוחת הצהריים, בעת שסעדו במקום עשרות סטודנטים, מרצים ואורחים. בפיגוע נרצחו תשעה אנשים - חמש עובדות האוניברסיטה וארבעה סטודנטים ממדינות שונות - ונפצעו כ-100 אנשים נוספים.
הפיגוע בוצע על ידי חוליית סילואן ממזרח ירושלים שפעלה תחת חסות חמאס. חבריה נתפסו ונשפטו למאסר עולם בכלא הישראלי בעקבות ביצוע פיגוע זה ובעקבות ביצוע פיגועים אחרים נוספים. אבראהים חאמד, שהיה בין האחראים לתכנון פיגוע זה ואחרים, נתפס, הועמד לדין ונדון בשנת 2012 ל-54 מאסרי עולם.[1]
פיגוע זה היה אחד מגל פיגועי הטרור של פלסטינים נגד מדינת ישראל במהלך האינתיפאדה השנייה.
הפיגוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפיצוץ התרחש בסביבות השעה 13:30 בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית, בקפטריית "פרנק סינטרה", בעת שסעדו במקום עשרות סטודנטים, מרצים ואורחים.
היעד לפיגוע הוצע בידי חבר חוליית סילואן, מוחמד עודה, שהכיר את האוניברסיטה מעבודות השיפוץ באוניברסיטה שבהן השתתף. הקפטריה צמודה לבניין שבו ממוקמת המזכירות לענייני תלמידים. במזכירות נרשמים תלמידים חדשים לקראת השנה הבאה, ולכן האזור שוקק חיים גם בימי הקיץ. כמו כן, באותו היום הייתה במקום קבוצת עולים גדולה, סטודנטים זרים ומבקרים בתערוכת אמנות שהוצגה במקום.
לפיגוע קדם ניסיון כושל שלושה ימים קודם. מטען החבלה שכלל טלפון נייד להפעלה מרחוק הושם בתיק ונזרק מעבר לגדר האוניברסיטה. התיק נאסף בידי עודה והושאר על ידו בקפטריה. לאחר שניסה להפעיל את המטען ללא הצלחה, שב עודה לקפטריה, אסף את התיק עם המטען והחזיר אותו למעבדת החמאס. הניסיון השני שהתרחש שלושה ימים לאחר מכן בוצע באופן דומה.[2]
הפיצוץ העז הרס את הקפטריה לחלוטין – חלקים מהתקרה קרסו, כל החלונות נופצו והקירות רוססו בדם. ההדף בחלל הסגור הוא שגרם לתוצאות הקשות. בפיגוע נהרגו תשעה אנשים. שבעה מהם מתו במקום והשניים האחרים מתו מפצעיהם בשבועות שלאחר הפיגוע. כמאה בני אדם נפצעו בפיגוע. בין הפצועים היו אזרחים ישראלים, ערבים, אמריקאים וסטודנטים דרום-קוריאנים.
תגובת החמאס לפיגוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארגון החמאס נטל אחריות על ביצוע הפיגוע. דובר מטעם הארגון הודיע ברשת "אל ג'זירה" כי מדובר בתגובה לחיסולו של ראש הזרוע הצבאית של החמאס בעזה, סאלח שחאדה, שהתרחש בשבוע הקודם, ושהם ימשיכו בהתנגדות.
עבד אל-עזיז א-רנתיסי, מדוברי החמאס בעזה, אמר: "אני אומר לציונים כי זוהי רק תגובה ראשונה ואם הם לא רוצים להיפגע הרבה יותר עליהם לשוב למדינות מהן הגיעו".[3]
מחמוד א-זהאר, דובר החמאס, אמר ש"זו הוכחה טובה לממשלה הישראלית שמבצעת פשעים נגד הפלסטינים. היא תיתקל בהתנגדות בכל מקום ובכל זמן. אני מציע לממשלת ישראל לחשוב ביסודיות אם היא מתכוונת להמשיך ולתקוף, מכיוון שאם היא תעשה זאת היא תמשיך להיתקל בכזו התנגדות עד לסיום הכיבוש. אם הממשלה הישראלית מתכוונת לתקוף אזרחים מהצד הפלסטיני היא תיתקל בתגובה זהה".[4]
יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, אמר בתגובה לפיגוע כי "הרשות הפלסטינית מגנה את הפיגועים ואת האלימות כלפי אזרחים ישראלים ופלסטינים"[5] ערפאת אמר את הדברים בתום פגישתו ברמאללה עם הכומר האמריקני, ג'סי ג'קסון.[6]
מאוחר יותר באותו היום מאות תומכים של תנועת החמאס נהרו ברחובות העיר עזה כדי לחגוג את ההתקפה והבטיחו שזו רק ההתחלה מתוך שרשרת של פיגועים שעתידה לבוא. בכיר החמאס, אסמאעיל הנייה, לימים ראש ממשל חמאס ברצועת עזה, אמר: "אם הם מתכוונים לתקוף את ילדינו, הם צריכים להיות מוכנים לשתות את אותו כוס הדמים".[7]
תגובת ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]תגובת הממשלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שר החוץ, שמעון פרס, אמר בראיונות שנתן לתקשורת בארצות הברית כי הפיגוע בירושלים איננו בגדר שום תגובה לפעולת סיכול ישראלית. לדבריו "החמאס רצח ישראלים עוד לפני פרשת שחאדה וימשיך לעשות זאת גם אחריה, כי זוהי מטרתו. הגיע הזמן שהפלסטינים יהפכו את ארגוני הרצח האלה לבלתי לגיטימיים בחברה. הם פוגעים לא רק בנו אלא הורסים גם את עתידו של העם הפלסטיני".[8]
שרת החינוך, לימור לבנת, אמרה בתגובה לפיגוע: "צריך להפסיק את המגעים של פרס עם בכירים פלסטינים משום שלא רק שהרשות הפלסטינית לא עושה דבר כדי למנוע את הפיגועים, היא פועלת ללבות אותם".[8] לבנת קראה להפסיק את מתן אישורי העבודה לפלסטינים בתחומי ישראל ולעצור את תזרים הכספים לרשות.
סגן שר הביטחון, ויצמן שירי, אמר בעקבות הפיגוע כי מלחמה בטרור לבדה לא תשיג את מטרתה: "במלחמה בלבד לא ניתן לחסל את הטרור, והפרדוקס הוא שהיום נתנו לפלסטינים שבעים מיליון שקל והם החזירו לנו בשבעה הרוגים". הוא הוסיף כי "זהו פיגוע קשה מאוד. אני חושב שכיום, לו הייתי ראש ממשלה, הייתי פונה אל הפלסטינים, מציע להם הפסקת אש טוטאלית לתשעים יום, ואחר כך נכנס למשא ומתן ולא עוזב עד שיוצא עשן לבן". לדברי שירי, "במצב הנוכחי הכל נהרס - גם הכלכלה וגם האזרחים. העצוב הוא שהתרגלנו להשלים עם המצב, ואנחנו מברכים היום על כל פיגוע שמסתיים בפצועים וללא הרוגים".[8]
תגובת נשיא האוניברסיטה העברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתגובתה הרשמית של האוניברסיטה העברית לפיגוע ציין נשיא האוניברסיטה, פרופסור מנחם מגידור כי הייתה זו פגיעה גם בסמל של פלורליזם, סובלנות ו"תחיית עם ישראל בארצו". בלשון התגובה נאמר כי "זהו פשע לא רק כנגד ישראל או כנגד העם היהודי, זהו פשע נגד העולם החופשי הנאור והפתוח". לדברי מגידור בתגובה פעולה זו ודומות לה לא יצליחו לסכל את השאיפה לשלום.[9]
תגובות בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]תגובת האו"ם
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביום הפיגוע מזכ"ל האו"ם, קופי אנאן, פרסם הצהרה בה כתוב: "המזכירות הכללית נחרדת בעקבות הפיגוע שהתרחש באוניברסיטה העברית בירושלים, במהלכו נהרגו שבעה אנשים ויותר מ-80 נפצעו. היא מגנה לחלוטין כל פיגוע המתבצע כנגד אזרחים. אני שב וקורא לכל הנוגעים בדבר לסיים את מעגל האלימות והנקמה, וקורא לשני הצדדים לחזור לנתיב המשא והמתן בשביל להשיג הסדר קבוע בדרך לשלום".[10]
תגובת ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשיא ארצות הברית, ג'ורג' וו בוש, גינה בחריפות את הפיגוע ואמר לכתבים: "אני רוצה לגנות בצורה הברורה והבוטה ביותר את הפיגוע שהתרחש בישראל. ישנם רוצחים השונאים את המחשבה על שלום, ובעקבות כך מוכנים לקחת את שנאתם לכל מיני מקומות, כולל האוניברסיטה. ארצות הברית מגנה סוג כזה של רצח, ואנו שולחים את האהדה העמוקה שלנו לסטודנטים ולבני משפחותיהם. אני גם רוצה להבהיר לרוצחים שהפיגוע לא יעצור אותנו מללכד את העולם להילחם כנגד מעשי טרור מסוג זה. הם לא יעצרו את חזוננו על הבאת השלום". הוא גם הוסיף: "אני כועס כפי שישראל כועסת ברגע זה. אני זועם על כך שחיים תמימים אבדו. עם זאת, למרות כל הכעס שאני מרגיש, למרות שאני רותח מזעם, אני עדיין מאמין שהשלום אפשרי.[11]
תגובת ממשלת סין
[עריכת קוד מקור | עריכה]דובר משרד החוץ של סין, קונג קוואן, אמר: "סין המומה ומגנה בחריפות את הפיגועים בקמפוסים. המציאות מוכיחה לנו שמקרים של אלימות גוררים בעקבותיהם רק מוות נוסף ופציעות של שני הצדדים. אנו קוראים לישראלים ולפלסטינים להפסיק את התקפות מסוג זה נגד אזרחים חפים מפשע, ולעשות מאמצים לקידום השלום כדי למנוע החמרה של המצב".[12]
תגובת ממשלת דרום אפריקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דובר מטעם ממשלת דרום אפריקה מסר שמדינתן חשה צער עמוק על אובדן החיים ועל הפציעות שנגרמו במהלך פיגוע הטרור. סגן שר החוץ, מר פהד, אמר: "צורות כאלו של התקפות טרוריסטיות המכוונות כנגד אזרחים ישראלים לא יכולה להיות מוצדקת כמעשה לגיטימי של התנגדות, וחייבים לגנות אותן באופן חד משמעי".[13]
בעקבות הפיגוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות ההתקפה ישראל אימצה אסטרטגיית הרתעה לפיה היא הורסת בתים של מחבלים מתאבדים. ישראל גנזה חלק ממדיניות זו בפברואר 2005.
האוניברסיטה העברית תגברה את האבטחה של הקמפוסים בעקבות הפיגוע. הכניסות למוסד צוידו בגלאי מתכות נוספים ואוישו בעשרות מאבטחים. בשנת 2005 התחילה האוניברסיטה להעסיק כלבי גישוש המאולפים לאיתור פצצות. בשנת 2006 האוניברסיטה העברית כבר לא העסיקה כלבי גישוש. נכון לשנת 2024 האוניברסיטה עדיין מעסיקה כלבי גישוש אשר סורקים את הקמפוס כמה פעמים ביום.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אפרת וייס, 7 הרוגים בפיגוע באונ' בירושלים, באתר ynet, 31 ביולי 2002
- עלי ואקד, החמאס חגג בעזה: נהרוג 100 ישראלים, באתר ynet, 31 ביולי 2002
- כתבי ynet, עיתון הסטודנטים חזה את הפיגוע, באתר ynet, 31 ביולי 2002
- 7 נרצחו ויותר מ-80 נפצעו בפיגוע באוניברסיטה העברית, באתר ערוץ 7, 31 ביולי 2002
- ברוך קרא, קציני האף-בי-איי ביקרו בזירת הפיגוע באוניברסיטה העברית, באתר וואלה, 7 באוגוסט 2002
- הדרה לוין ארדי, על בן בלוטשטיין - Benny The B, הדי.ג'יי. שנרצח בפיגוע בהר הצופים, באתר ynet, 30 ביולי 2003
- אלבום לזכרו של די-ג'יי בני דה בי שנהרג בפיגוע באוניברסיטה בירושלים, באתר הארץ, 30 ביולי 2003
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אמיר בוחבוט, סוף לטרור: 1,350 שנות מאסר למתכנן 54 פיגועים, באתר וואלה, 1 ביולי 2012
- ^ הלל כהן, כיכר השוק ריקה: עלייתה ונפילתה של ירושלים הערבית 1967-2007, ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל, 2007. עמ' 85-86.
- ^ דובר החמס בעזה: הציונים עוד ישלמו ביוקר (וואלה חדשות)
- ^ הכתבה בוואלה חדשות
- ^ עלי ואקד, החמאס חגג בעזה: נהרוג 100 ישראלים, באתר ynet, 31 ביולי 2002
- ^ המסמך הרשמי של הרשות הפלסטינית בעקבות הפגישה עם ארגון הכנסיות בראשות ג'סי ג'קסון (אתר הגישה לספרייתי - אנגלית)
- ^ לוס אנג'לס טיימס - על הפיגוע והנפגעים (אנגלית) - הציטוט והדיווח על החגיגות בעזה בסוף הכתבה.
- ^ 1 2 3 דיאנה בחור וסמדר שמואלי, "בשלב הזה, מדיניות ההקלות תימשך", באתר ynet, 31 ביולי 2002.
- ^ עמוד הזיכרון באתר האוניברסיטה העברית.
- ^ הצהרה לעיתונות סימוכין-SG/SM/8320(הקישור אינו פעיל, 11.4.2022), באתר האו"ם.
- ^ Wendy S. Ross. Bush Condemns Bombing at Israeli University, United States Embassy in Israel July 31, 2002.
- ^ Foreign Ministry Spokesperson Kong Quan on the bombing on the campus of the Hebrew University in Jerusalem on July 31, Chinese embassy in Zimbabwe. August 16, 2002.
- ^ Statement Following the Bomb Blast at the Hebrew University, Department of International Relations and Cooperation, Republic of South Africa, August 2, 2002.
| פיגועי טרור נגד ישראלים בעשור הראשון של המאה ה-21 | ||
|---|---|---|
| פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בישראל ובשטחים | < • 2000 • 2001 • 2002 • 2003 • 2004 • 2005 • 2006 • 2007 • 2008 • 2009 • > | |
| פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בחו"ל | הפיגוע בדלפק אל על בנמל התעופה של לוס אנג'לס (4 ביולי 2002) • הפיגועים במומבסה (28 בנובמבר 2002) • הפיגוע בשגרירות ישראל בטשקנט (30 ביולי 2004) • מתקפת הטרור בסיני (7 באוקטובר 2004) • הפיגוע בשגרירות ישראל במאוריטניה (1 בפברואר 2008) • מתקפת הטרור במומבאי (26 בנובמבר 2008) | |
