מבצע גשם ראשון
| מערכה: הסכסוך הישראלי-פלסטיני | ||||||||||||||||||||||
| סוג העימות | מבצע צבאי | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריכים | 23 בספטמבר 2005 – 1 באוקטובר 2005 (9 ימים) | |||||||||||||||||||||
| קרב לפני | ביצוע תוכנית ההתנתקות | |||||||||||||||||||||
| קרב אחרי | מבצע גשמי קיץ | |||||||||||||||||||||
| מקום | רצועת עזה, שדרות, יהודה ושומרון | |||||||||||||||||||||
| עילה | ירי רקטות קסאם על ישראל | |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||||||
מבצע גשם ראשון הוא שם קוד למכלול ההתקפות והפעולות של צה"ל ברצועת עזה, בעקבות ירי כבד של רקטות קסאם על שדרות ביום שישי ושבת, 23 בספטמבר ו־24 בספטמבר 2005. זו הייתה הפעולה הצבאית הראשונה של צה"ל ברצועה מאז היציאה מרצועת עזה במסגרת תוכנית ההתנתקות שהושלמה ב־12 בספטמבר 2005. המבצע החל ב־23 בספטמבר 2005 והסתיים ב־1 באוקטובר.
רקע למבצע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בליל 22 בספטמבר ביצע כוח צה"ל פעילות מעצרים באזור טולכרם וזאת במסגרת מאבק כנגד תשתית הג'יהאד האיסלאמי שהתחזקה בעיר בעקבות מסירת האחריות הביטחונית לפלסטינים. במהלך הפעולה נתקל צה"ל ב־3 מחבלים חמושים מהג'יהאד האיסלאמי ובחילופי האש נהרגו שלושתם.[1]
כנקמה, ירה למחרת הג'יהאד האיסלאמי כ־9 רקטות מדגם "אל-קודס" על העיר שדרות, אך הרקטות נפלו בשטח פתוח ולא גרמו לנפגעים, ולכן ההערכה הייתה שישראל תגיב רק בלחץ מדיני על הרשות הפלסטינית ותימנע מתגובה צבאית.[2]
בערב יום שישי, 23 בספטמבר, ערך ארגון החמאס תהלוכת ניצחון במחנה הפליטים ג'בליה. במהלך התהלוכה נפלה רקטת קסאם מאחת המכוניות וגרמה לפיצוץ של כל התחמושת סביבה ורכב נוסף. מהפיצוץ החזק נהרגו בין 16 ל־19 פלסטינים, ביניהם לפחות 5 פעילי חמאס ו־2 ילדים (בעקבות מותם בהמשך של פצועים קשה עלה מספר ההרוגים הכולל למעלה מ־20). בנוסף, נפצעו כ-80 פלסטינים, חלק מהם קשה. בעוד שישראל הכחישה כל מעורבות בפיצוץ וגם משרד הפנים הפלסטיני אישר שמדובר ב"תאונת עבודה" ו"פיצוץ פנימי" של תנועת החמאס, כינס החמאס מסיבת עיתונאים וטען שבעת הפיצוץ נראו בשמיים כלי טיס ישראלים ושהפיצוץ נגרם כתוצאה מטיל שירה צה"ל.[3] החמאס הבטיח נקמה קשה בישראל וכבר באותו ערב נורו עשרות רקטות קסאם על שדרות. הירי הכבד המשיך גם ביום שלמחרת וממנו נפצעו קל כ-7 תושבים.[3]
בעקבות ההפגזה על שדרות, והביקורת שהוטחה על אוזלת ידה של הממשלה והימנעותה מתגובה משמעותית, ובייחוד לאור הבטחות הדרג המדיני והביטחוני שהיציאה מעזה משנה את כללי המשחק ונותנת זכות לישראל להגיב באופן חריף על כל התקפת טרור מהרצועה - הוחלט בקבינט הביטחוני להגיב באופן קשה על הירי במטרה להפסיק את הירי בטווח הקצר וליצור הרתעה שתמנע ירי נוסף בטווח הארוך.
פעולות צה"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השבת שלאחר ירי הקסאמים צה"ל החל להפעיל נכס לאומי והקפיץ מחופשת סוף השבוע לוחמים רבים לקראת מבצע קרקעי נרחב ברצועת עזה. עם צאת השבת, התכנס הקבינט הביטחוני במחנה רבין (הקריה) ושם הוחלט על נקיטת הצעדים הבאים:
- הטלת סגר כללי על השטחים.
- חידוש מדיניות הסיכולים הממוקדים כנגד כל ארגוני הטרור ופגיעה בכל הדרגים.
- תקיפה אווירית של תשתיות טרור (מחרטות, מחסני אמצעי לחימה, מפקדות ומרכזים לוגיסטיים) ברצועת עזה.
- לוחמה פסיכולוגית:
- יצירת בומים על-קוליים על ידי מטוסי חיל האוויר על מנת ליצור אפקט פסיכולוגי על האוכלוסייה הפלסטינית.
- הפצת כרוזים בערבית בגנות החמאס ובדבר האמת בנוגע לפיצוץ במחנה הפליטים ג'בליה.
- פרישת סוללה ארטילרית של תותחי M-109 ליד קיבוץ נחל עוז שסמוך לרצועת עזה. מטרת הסוללה הייתה בעיקר להרתיע, אך שר הביטחון שאול מופז איים שהיא תשמש גם לתגובה על ירי קסאמים.[4]
- הגברת הכוננות הביטחונית בקו התפר וביצוע מעצרים נרחבים ביהודה ושומרון.
כבר ביום שבת תקפו מסוקי צה"ל מטרות מחבלים בבית חאנון, שכונת זייתון בעזה וחאן יוניס. בצהריים התבצע הסיכול הממוקד הראשון מאז ההתנתקות כאשר מסוק קרב של חיל האוויר ירה מספר טילים אל עבר שתי מכוניות של פעילי חמאס שנשאו אמצעי לחימה, ובהם רקטות קסאם. מהירי נהרגו ארבעה מחבלים מהחמאס, ביניהם פעיל מרכזי בפרויקט הקסאמים, ועוד כ־9 נפצעו.[5]
למרות הפעולה, המשיך ירי הקסאמים על שדרות וגם בלילה המשיך צה"ל לתקוף מטרות ברצועת עזה מהאוויר. במקביל, עצרו כוחות צה"ל במוצאי שבת כ־200 מבוקשים ביהודה ושומרון, ביניהם שייח חסן יוסף ומוחמד עז'ל, מראשי החמאס ביהודה ושומרון,[6]
ביום ראשון 25 בספטמבר חיסלו מסוקי קרב של צה"ל את מוחמד שייח' חליל, בכיר הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה והאיש שתכנן את רצח טלי חתואל וארבע בנותיה.[7] בתגובה לחיסול שייח' חליל יצא מחמוד א-זהאר ובה הוא הצהיר ש־"החמאס מחויב לרגיעה" ויפסיק את ירי הקסאמים. בישראל דחו את ההודעה בביטול, ואילו החמאס המשיך בירי, אם כי במינון נמוך בהרבה.
ב-26 בספטמבר הותר לפרסום שהחמאס חטף אזרח ישראלי (ששון נוריאל,[8] תושב ירושלים) ורצח אותו. המטרה המקורית של החמאס היה להשתמש בחטוף כבן ערובה על מנת להתמקח על שחרור אסירים, אך לטענתם הם רצחו אותו בעקבות פשיטות צה"ל ביהודה ושומרון במסגרת מבצע "גשם ראשון" - מאחר שנוריאל נרצח בליל 21 בספטמבר 2005, טענה זו הופרכה. מאוחר יותר שוחררה קלטת של נוריאל לפני רציחתו, בדומה לפעולות של ארגון אל-קאעידה בעיראק.[9]
התקיפות המשיכו גם ב־26 בספטמבר וב־27 בספטמבר, אם כי מינונן ירד בהדרגה. בעקבות רקטת קסאם שפגעה בערב יום שלישי (27 בספטמבר) במרכז שדרות, הגיב צה"ל לראשונה בירי ארטילרי של 4 פגזים לעבר שטח פתוח, ממנו בוצע השיגור. בלילה תקפו מטוסי חיל האוויר מטרות נוספות בעזה ואילו כוחות צה"ל המשיכו בפשיטות ומעצרים ביהודה ושומרון. במהלך הפעולה נחשפה והושמדה מעבדת נפץ בג'נין.[10]
בליל יום רביעי (28 בספטמבר) הרגו כוחות צה"ל שלושה מחבלים בג'נין במסגרת גל מעצרים, שהתדרדרו לחילופי אש. שניים מן המחבלים היו פעילים בג'יהאד האיסלאמי ואילו אחד מהם, סמיר סעדי, היה מפקד זוטר בגדודי חללי אל-אקצא המקומיים. בתגובה איים זכרייה זביידי, ראש הארגון בג'נין, בביטול הרגיעה וחזרה לפיגועים.[11] יום חמישי היה שקט מקודמיו, מכיוון שנערכו בו הבחירות המוניציפליות למועצות המקומיות ברשות הפלסטינית, בהן יצא הפת"ח כשידו על העליונה.[12]
למחרת בלילה הרגו כוחות צה"ל שני מחבלים נוספים (כנראה מגדודי חללי אל-אקצא) בקרב יריות ועצרו 11 מבוקשים, בפעולה במחנה הפליטים בלאטה שבשכם.[13] ביום שישי (30.9) נורו מספר רקטות קסאם אל עבר הנגב המערבי.
בסוף השבוע (1 באוקטובר) החליט הדרג המדיני להפסיק את התקיפות "על מנת לתת לאבו מאזן הזדמנות לפעול כנגד ארגוני הטרור". גורמי ביטחון טענו שהמבצע השיג את מטרותיו, אך הזהירו שהתקיפות יחודשו אם יחודש ירי הרקטות.[14]
במהלך כל אותו שבוע צה"ל גיבש טורים של משוריינים ולוחמים בכוננות למבצע קרקעי בחניון נביה מרעי בצפון-מזרח רצועת עזה. שם הקוד של הפעולה הקרקעית, שלא יצאה אל הפועל, היה אבן צור. הכוננות נשמרה גם בשבועיים שלאחר מבצע גשם ראשון עד אמצע אוקטובר 2005.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תוכנית ההתנתקות
- הסגר על רצועת עזה
- הלחימה ברצועת עזה מההתנתקות עד מבצע עופרת יצוקה
- הלחימה ברצועת עזה בין מבצע עופרת יצוקה למבצע עמוד ענן
- הלחימה ברצועת עזה בין מבצע עמוד ענן למבצע צוק איתן
- הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן
- מבצע גשמי קיץ
- מבצע חורף חם
- מבצע עופרת יצוקה
- המשט לעזה (2010)
- מבצע עמוד ענן
- מבצע צוק איתן
- מבצע שומר החומות
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רוני סופר, מופז: יירו קסאם? נשלח את א-זהאר ליאסין, באתר ynet, 27 בספטמבר 2005
- סוללת התותחים בנחל עוז - הסברים ותמונות, פורום צבא וביטחון בפרש
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אורי גליקמן, "3 הפעילים תכננו ירי רקטות", באתר nrg, 23 בספטמבר 2005.
- ^ אמיר בוחבוט וברק רביד, לראשונה מאז הנסיגה: ירי קסאמים מעזה, באתר nrg, 24 בספטמבר 2005.
- ^ 1 2 אמיר בוחבוט ואיתמר ענברי, מטח של קאסמים לעבר שדרות: 5 נפצעו, באתר nrg, 24 בספטמבר 2005.
- ^ רוני סופר, מופז: יירו קסאם? נשלח את א-זהאר ליאסין, באתר ynet, 27 בספטמבר 2005.
- ^ ברק רביד, אמיר בוחבוט ואי-פי, צה"ל תקף בעזה, 4 פעילי חמאס נהרגו, באתר nrg, 24 בספטמבר 2005.
- ^ אמיר בוחבוט ואורי גליקמן, "נגרוס כל מה שקשור לחמאס", באתר nrg, 25 בספטמבר 2005 "'אנחנו בתנופה התקפית ונמשיך כך גם הלילה ללא הגבלה של זמן או כמות יעדים', סיפר האלוף ישראל זיו, ל-nrg מעריב. 'הלילה תקפנו את מרכז ה'דעווא' של החמאס בלב העיר עזה. מדובר בבית ספר לכאורה שמשמעותו מתן לגיטימציה לפעילות הטרור של החמאס'."
- ^ אמיר בוחבוט וברק רביד, מתכנן רצח משפחת חטואל חוסל בעזה, באתר nrg, 26 בספטמבר 2005
- ^ ישראל רוזנר, חשיפה: האמת מאחורי רצח סייען לשב"כ בגדה, באתר חדשות 13, 13 בנובמבר 2012
- ^ ברק רביד, "חטפו אותי כדי לשחרר האסירים מהכלא", באתר nrg, 28 בספטמבר 2005.
- ^ עמוס הראל, ניר חסון וארנון רגולר, נמשך ירי הקסאם מהרצועה; צה"ל הגיב בהפצצה מהאוויר ולראשונה בירי ארטילרי, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2005.
- ^ אורי גליקמן וברק רביד, "הרגיעה יכולה ללכת לעזאזל", באתר nrg, 29 בספטמבר 2005
- ^ ארנון רגולר והסוכנויות, הארץ, ניצחון סוחף לפתח בבחירות המקומיות, באתר וואלה, 1 באוקטובר 2005.
- ^ אורי גליקמן, "2 מחבלים נהרגו סמוך לשכם", באתר nrg, 30 בספטמבר 2005
- ^ אמיר בוחבוט ומיה בנגל, "צה"ל מפסיק לתקוף ברצועת עזה", באתר nrg, 2 באוקטובר 2005.
