ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 73

דפי ארכיון של כיכר העיר:

1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6 • 7 • 8 • 9 • 10 • 11 • 12 • 13 • 14 • 15 • 16 • 17 • 18 • 19 • 20 • 21 • 22 • 23 • 24 • 25 • 26 • 27 • 28 • 29 • 30 • 31 • 32 • 33 • 34 • 35 • 36 • 37 • 38 • 39 • 40 • 41 • 42 • 43 • 44 • 45 • 46 • 47 • 48 • 49 • 50 • 51 • 52 • 53 • 54 • 55 • 56 • 57 • 58 • 59 • 60 • 61 • 62 • 63 • 64 • 65 • 66 • 67 • 68 • 69 • 70 • 71 • 72 • 73 • 74 • 75 • 76 • 77 • 78 • 79 • 80 • 81 • 82 • 83 • 84 • 85 • 86 • 87 • 88 • 89 • 90 • 91 • 92 • 93 • 94 • 95 • 96 • 97 • 98 • 99 • 100 • 101 • 102 • 103 • 104 • 105 • 106 • 107 • 108 • 109 • 110 • 111 • 112 • 113 • 114 • 115 • 116 • 117 • 118 • 119 • 120 • 121 •122 • 123 • 124 • 125 • 126 • 127 • 128 • 129 • 130 • 131 • 132 • 133 • 134 • 135 • 136 • 137 • 138 • 139 • 140 • 141 • 142 • 143 • 144 • 145 • 146 • 147 • 148 • 149 • 150 • 151 • 152 • 153 • 154 • 155 • 156 • 157 • 158 • 159 • 160 • 161 • 162 • 163 • 164 • 165 • 166 • 167 • 168 • 169 • 170 • 171 • 172 • 173 • 174 • רק"פ • 175 • 176 • 177 • 178 • 179 • 180

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

מצעד החיים של צאצאי הנאצים

• משוגעים באופן חיובי ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 22:19, 5 בנובמבר 2012 (IST)
  • מעניין ומרגש. זה בטח לפעמים ממש מרגיש בלתי אפשרי להתמודד עם זה כשההכרה נופלת בהסתכלות בתמונות מהמלחמה ובניצולי שואה כפי שהיה בסוף הכתבה. להיוולד למשפחה שעשתה משהו שאתה לא מסוגל להבין. יפה מאוד שהם מביעים את אהדתם לישראל באמצעות כל המעשים הללו, עד אפילו קיום של מנהגים יהודיים. אומנות - שיחה 10:25, 19 בנובמבר 2012 (IST)

המקדשים היפים בתבל

• קול קורא אל המזרח: המקדשים היפים ביותר בעולם, בעיתון כלכליסט. צחי לרנר - שיחה 01:46, 6 בנובמבר 2012 (IST)
  • מדהים! את רוב המקדשים כבר יצא לי להכיר מתמונות ומקריאה והייתי ב"מקדש גן עדן" או "מקדש השמיים" בבייג'ינג. אבל המקדש הלבן בתאילנד זה משהו חדש לי במיוחד עם הארכיטקטורה המדהימה שלו. עושה חשק לנסוע לשם. אומנות - שיחה 10:31, 19 בנובמבר 2012 (IST)

האנדרסטייטמנט הכי מוצלח של השנה

כאן בסקירה קצרה על חילופי השלטון הנערכים כעת בסין תמצאו את הפסקה הבאה:

שאיפותיה של סין להיות מעצמה מודרנית נחסמות בשל מערכת פוליטית שומרת סוד, שבה הכוח האמיתי טמון במקומות סמויים מהעין.

אבל באותה כתבה עצמה נדונה גם פרשת בו שילאי הפוליטיקאי שאשתו חשודה ברצח יריב. לשונות רעות מספרות שהסינים קוצרים אברים של נדונים למוות וסוחרים בהם. הקיצער, אם במדינת ישראל הדמוקרטית הורשע שר אוצר בגניבה ונשיא הורשע באונס מה קורה אם כן במקום שאין שם עתונות חפשית ושכבה דקה של מנהיגים נהנים מכל העושר ואינם חייבים דין וחשבון לאיש? שילאי המסכן נתפס ומה עשו ועושים עמיתיו? למי הם חייבים דין וחשבון?

בחיבורו החדש 'לגלות את אמריקה' דן העתונאי תומס פרידמן בהשוואות בין השגשוג המהיר של סין לעומת כביכול הדעיכה של אמריקה. מר פרידמן תנוח דעתך: נהרות של דם ישטפו את סין לפני שהיא תהפך להיות כמו אמריקה. 46.116.114.241 20:01, 10 בנובמבר 2012 (IST)

האלמוני צודק בדבריו שסין לא עומדת להפוך "להיות כמו אמריקה" בעתיד הנראה לעין. לעומת זאת, ההנחה הגלומה בדבריו שסין שואפת "להיות כמו אמריקה", או בכלל ש"להיות כמו אמריקה" זה הדבר הטוב ביותר, בהגדרה, שיכול לקרות לאומה, אינה קרובה למציאות. האומה הסינית היא אומה עתיקה וגאה - ליהודים קשה אולי להבין זאת (בנעורינו שרנו "תה ואורז יש בסין, הארץ הנידחת", בלי לראות כלל כמה זה אירוני שכמה תושבי פלשתינה-א"י, יחפים ואכולי קדחת קוראים לאימפריה הסינית האדירה "הארץ הנידחת"): לדעתנו, אנחנו האומה היהירה והעתיקה ביותר בעולם - אדם הראשון היה "משלנו", ואנחנו "העם הנבחר". לא בקלות אנו יכולים לקלוט שלאומה הסינית יש היסטוריה ארוכה בהרבה משלנו (לפחות במשמעות המקובלת של "היסטוריה"), וגאווה לאומית, אפילו יהירות, שאינה נופלת משלנו - סין הייתה ונשארה אימפריה כמעט ללא הפסקה במשך אלפי שנים (המספרים נעים בין 3,500 ל-5000 שנה). לאומה הסינית הגאה יש אמביציה ושאיפות רבות - "להיות כמו אמריקה" אינה אחת מהן.

נכון גם שבסין לא קיימת אותה מידה של חופש הפרט כמו במערב, אבל השחצנות המערבית וההנחה שאינה צריכה הוכחה ש"אצלנו יותר טוב" וש"כולם רוצים להיות כמונו" אין להם על מה שיסמכו. חביב עלי הציטוט המיוחס למוהנדס קרמצ'נד גנדי בהקשר הזה: כאשר נשאל גנדי מה דעתו על הציביליזציה המערבית, השיב בחיוך שלדעתו זה אכן יהיה רעיון טוב. קיפודנחש 20:48, 10 בנובמבר 2012 (IST)

קיפוד, אני מסכים עם כמעט כל דבריך. ואם כבר הזכרת את גנדי ההודי, אציין שלעניות דעתי, ההודים עשויים להצליח הרבה יותר מאשר הסינים (וזאת למרות הקנאות המטורפת המתפרצת מדי פעם בין ההינדים והמוסלמים הקנאים). שכן הודו היא מדינה דמוקרטית. ואילו בסין שולטת ככל הנראה מאפיה. והבהרה קטנה: איני סבור ש'אנו' המערביים טובים יותר מהאחרים. לא. אבל שלטון מאפיה לא יכול להמשך לנצח. וכשבסין תפרוץ מהפכה זו תהיה מהפכה אלימה מהקשות שהעולם ראה. 46.116.114.241 20:56, 10 בנובמבר 2012 (IST)

קיפודנחש, למה בחרת לדבר דווקא על שחצנות יהודית/ישראלית? השחצנות המערבית היא אחרת, גם אם נוגעת במקומות מסוימים. וסין היא נידחת מבחינה גיאוגרפית באופן יחסי לישראל, אני לא חושב שיש בזה באמת אירוניה. שהצ'יליאנים יקראו לנו נידחים. ‏ישרון • שיחה 21:30, 10 בנובמבר 2012 (IST)

קיפוד, בתקופה שכאן שרו על "סין מדינה נידחת", חיו (או מתו) בסין המוני אנשים ברעב ובמחלות, תינוקות-בנות הושארו למות ברעב (בעצם גם היום, לא?), עוני, נחשלות ובערות היו מנת חלקם של המונים במספרים בלתי נתפסים. ה"יחפים ואכולי הקדחת" שהזכרת באו הנה מתוך בחירה ובידיעה, שהם עוזבים את אירופה העשירה, המתקדמת והנאורה (נניח...) כדי לחיות בארץ שוממה ונידחת ולהפריח אותה. מנקודת מבטם, הייתה להם זכות להביט מגבוה על סין הנידחת, שרוב תושביה לא היו מנדרינים משכילים ומטפחי תרבות עתיקה. וגם מהפכת התרבות של מאו לא הייתה תרבותית כל כך, לעניות דעתי. ברור שסין לא תהיה אמריקה, לטוב ולרע, והתפתחותה מסכנת את שלמות העולם המערבי הדמוקרטי, לא בגלל התרבות העתיקה אלא בגלל התיעוש המודרני.שלומית קדם - שיחה 21:52, 10 בנובמבר 2012 (IST)

טיילתי בסין במשך חמישה שבועות לפני כחודש. ביקרתי הן באזורים כפריים והן בערים גדולות. הקדשתי מאמצים רבים לברור הסוגיות שעולות כאן ואני יכול לתרום לדיון מההתרשמות שלי (שיכולה כמובן להיות שגויה). לדעתי רוב הסינים אינם מעוניינים בדמוקרטיה. טובת הכלל חשובה בהרבה בעיניהם מטובת הפרט. הסינים לא מתרגשים ממצוקה שנגרמת ליחידים (כולל אם זה הם עצמם) אם זה נתפס כצעד לטובת הכלל. באופן כללי לא נראה שהם מרגישים עקה ודיכוי, ובסך הכל הם שמחים בחלקם (למרות נסיונות רבים שלי "לחלץ" תגובה אחרת מסינים). 5000 שנה של הסתגרות מכוונת מן המערב הביאה למנטליות שונה לגמרי מזו המערבית. הערכים שעלינותם "ברורה" לנו אינם כאלו אצלם. בערים יש בהחלט התקרבות לתרבות המערב. הצרכנות מסגסגת. רואים הרבה מכוניות יוקרה וסניפים של כל המותגים (נדמה ש-KFC היא רשת המזון הגדולה בסין). מותגים מקומיים בוחרים שמות באנגלית. פורמטים טלוויזיונים מערביים ומוזיקת פופ זוכים להצלחה רבה. דניאל • תרמו ערך 11:14, 11 בנובמבר 2012 (IST)

כל בני האדם נמשכים לאותם דברים: כסף, בחירה חופשית, טובת הילדים, מותגים, וכו'. לעיתים, משיכה זאת נדחקת מפני שאיפות נעלות יותר - מה שנקרא בפינו ערכים. ערכים אלו יכולים להיות דת, מסורת או משהו אחר. הסינים אינם שונים מאף אומה אחרת בעניין זה (גם אם הם לא טפשים מספיק כדי להודות בכך בפני אדם זר). כמו שהערבים רוצים חופש ומותגים, כמו שהחרדים רוצים חופש ומותגים, כמו שהקתולים רוצים חופש ומותגים - כך גם הסינים רוצים חופש ומותגים. האם לסינים יש ערכים מספיק חזקים עליהם יאבקו מספר מספיק גבוה באופן שיאט את המערביזציה? אני בספק. דמוקרטיה, זה משהו אחר. היא נחשבת השיטה הכי פחות גרועה וכדי לתמוך בה צריך אכן להשתכנע שהיא הכי פחות גרועה. לא בטוח שללובים הדמוקרטיה היא הכי פחות גרועה או בכלל אפשרית. ואין סיבה לחשוב שהדמוקרטיה הסינית תהיה טובה יותר (הגם שהם אומה הרבה יותר הומוגנית). עדירל - שיחה 12:47, 11 בנובמבר 2012 (IST)

דניאל, היום מדווח בעיתונות שהשלטונות הסיניים חסמו את גוגל בגלל תהליך חילופי השלטון. איך תסביר זאת? אם העם מבסוט וטוב לו ממה השלטון מפחד? זו רק נאיביות לחשוב שההמון לא מתעניין בשחיתות שמטבע הדברים פושה בשלטון. (האלמוני שפתח את הדיון הזה). 93.172.24.15 13:25, 11 בנובמבר 2012 (IST)

עדירל, איני מסכים שבני אדם רוצים באופן טבעי חופש ולא רואה סיבה שזה יהיה כך. זה ערך תרבותי כמו כל האחרים שנוצר ממש לא מזמן ולא בטוח שהיה קיים בעברו הרחוק של האדם. דניאל • תרמו ערך 19:01, 12 בנובמבר 2012 (IST)

עדירל, האם החרדים רוצים חופש? כנראה הגדרת החופש שלך ושלהם שונה מאד מזו שלי.שלומית קדם - שיחה 20:05, 12 בנובמבר 2012 (IST)

תודה על השאלה וסליחה שלא ראיתי אותה עד עכשיו. החרדים רוצים את מה שכל בני האדם רוצים. כמו שאני לא אוהב שמגבילים את החופש שלי בכתיבת ערכים, כמו שהבת שלי לא אוהבת שאומרים לה לקחת סוודר, כמו שהתינוק בן שנתיים לא אוהב שאומרים לו לא (וזו תשובה לדניאל), כך גם החרדים רוצים חופש. החרדים אינם שונים מאף אחד אחר. הדבר היחיד ששונה הוא רצונם להשתייך לקהילה החרדית שעבורה הם מוכנים לשלם מחיר שנראה להם כדאי. למען ההשתייכות לקהילה החרדית הם מוכנים לוותר על דברים מסויימים, ודברים אחרים חלקם עושים בסתר, כמו שימוש באינטרנט ובפלאפון לא כשר, אם אפשר לקרוא לשימוש הכמעט גלוי הזה - בסתר. עבור חלקם, המחיר הוא מחיר כואב, שהם משלמים בחירוק שיניים, ועבור אחרים המחיר הוא מחיר קל מאוד, שכן הרגשת הסיפוק בכך שהם מתגברים ומוותרים על "הנאות העולם הזה" שווה להם הרבה יותר. העובדה שהרבנים לא מצליחים במאבק נגד הפלאפונים הלא כשרים והאינטרנט, למרות שימוש בנשקי יום הדין, מעיד עד כמה החרדים רוצים חופש.

וגם הסינים רוצים חופש. איני יודע עליהם הרבה, ולא ביקרתי שם, אך בידי ספר מלפני כמה שנים המספר על פעילויות קטנות בכיוון. המחאה בכיכר טיינאמן אינה ניתנת להכחשה. סביר להניח שהמבקר בברית המועצות לפני כך וכך שנים היה אומר שהרוסים אינם אוהבים חופש, אולם עובדה שהרצון שלהם היה די חזק. גם הערבים שכננו, אינם עסוקים רק בג'יהאד. הם רוצים חופש, מותגים ושאר דברים שבני אדם רוצים. אין דוגמה היסטורית אחת של עם שניתן לו ההזדמנות ולא הלך בכיוון הזה של המערב: חופש, שגשוג, וכו'. אכן, במקרים רבים קם רודן זה או אחר והוביל לדיקטטורה וההזדמנות הוחמצה. אולם הרצון הבסיסי של בני האדם הוא בוודאי בכיוון זה. עדירל - שיחה 23:14, 22 בנובמבר 2012 (IST)

האופרות של ורדי

בשורה משמחת לחובבי מוזיקה בכלל, אופרות איטלקיות בפרט ואופרות של ורדי בפרט ובפרט. מעתה ועד סוף 2013, במשך 60 שבועות, תשודר בקול המוזיקה מדי מוצאי שבת משעה 20:00 סדרת השיחות "האופרות של ורדי" עם ברוך אסקרוב ופרופ' יהואש הירשברג. הסדרה שודרה לראשונה לפני כשנה ברשת א', במסגרת "אקדמיה באלף", בשעות הלא-סבירות בעליל 00:00 עד 01:00 בלילה ו/או 06:00 עד 07:00 בבוקר. לכל מי שהחמיץ או נואש בגלל שעות השידור, הזדמנות נוספת לכבוד שנת ורדי (2013). האזנתי הערב לתוכנית השנייה, ואני ממליצה בכל לב (על אף חוסר אובייקטיביות מסוים ובלתי נמנע).שלומית קדם - שיחה 21:23, 10 בנובמבר 2012 (IST)

האם קיים בפורמט הניתן להורדה? (=האם הגיעו בקול ישראל למאה ה-21?) Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 16:20, 12 בנובמבר 2012 (IST)

אין לי מושג. אחי הבטיח להעביר לי העתק של דיסק של כל התוכניות שהבטיחו להעביר לו, אבל או שהוא שכח או שהם שכחו... בכל אופן, אני די בספק אם הם הגיעו למאה ה-21, אני חושבת שעם התקציבים של רשת א' וקול המוזיקה, הם מדדים אי-שם באמצע המאה ה-20.שלומית קדם - שיחה 20:01, 12 בנובמבר 2012 (IST)

רק אציין שבאירוע סיום תחרות "ויקי אוהבת אתרי מורשת" דיבר צבי האוזר על כוונת הממשלה להנגיש את ארכיון רשות השידור לציבור. ‏עמיחי • שיחה 12:24, 13 בנובמבר 2012 (IST)

יפה שמתכוונים, ונקווה שגם הממשלה הבאה תמשיך להתכוון. בכל מקרה, האם זה יחול על כל תוכן הארכיון, כולל תוכניות מוזיקה? הלוואי.שלומית קדם - שיחה 14:29, 13 בנובמבר 2012 (IST)

אחד מיני אלף

על הטיות פוליטיות בתקשורת, לקרוא ולהתפוצץ...

אז מה כתוב כאן בעצם?, ישבה ממשלת השטן ישראל ואמרה לעצמה: עוד לא הרגנו פלשתינים ממש באמצע הלוויה, איזה כיף זה יכול להיות... החליטה הממשלה וביצעה.

רק בסוף יש אזכור בחצי משפט בשם מקור פלשתיני(!) שהדבר קרה בעקבות ירי על ג'יפ צהל"י. הוי ארצי - שיחה 21:25, 10 בנובמבר 2012 (IST)

אני כבר רואה איך "פעילי השלום" וארגוני הזכויות יאשימו את ישראל בתוקפנות ובכך שהיא התחילה בסבב האלימות הנוכחי בכך שג'יפ צבאי מרושע הסתער על טיל נ"ט תמים שעיבד את שדה העגבניות שלו ליד גדר המערכת. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:41, 10 בנובמבר 2012 (IST)

 אהבתי - אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק. הוי ארצי - שיחה 21:51, 10 בנובמבר 2012 (IST)

 אהבתי • חיים 7 • (שיחה) • כ"ז בחשוון ה'תשע"ג • 19:14, 12 בנובמבר 2012 (IST)

במקור שציינת מופיע דבר הירי על כוחות צה"ל בראש הכתבה, בראשית השתלשלות העניינים, מיד לאחר מאזן הנפגעים. שנית, התבנית הקבועה לדיווח חדשותי באנגלית היא להביא את הטענה ואחריה את הדובר. כך גם במקרה זה, ובתוך הכתבה נעדה הדבר בעקביות, גם קביעות דובר צה"ל מוצגות באופן זהה. העמדה הישראלית מוצגת היטב ובהרחבה, כולל ציטוטים של שר הביטחון. פרשנותך שבאה אחרי המילים "אז מה כתוב כאן בעצם?" אין לה דבר וחצי דבר עם הכתבה אליה קישרת. אורי • שיחה 04:33, 11 בנובמבר 2012 (IST)

הכתבה עודכנה ב-02:29 (ראה בראש העמוד,זאת בהנחה שהבנתי כראוי את הכתוב) ושונתה ללא הכר. הניסוח המקורי של הכתבה היה משהו בסגנון "ישראל הפגיזה הלוויה פלשתינית". אני לא מספיק בקיא ברזי האתר אך אם מישהו יודע לקשר ל "שינויים אחרונים" של הכתבה אנא שיעלה, ואתה תיווכח בחד הצדדיות הבוטה שזעקה מהכתבה. אני ממליץ לך לעיין בתגובות הפרו ישראליות הזועמות למטה. להבא אשמור צילום מסך של הכתבות. הוי ארצי - שיחה 04:48, 11 בנובמבר 2012 (IST)

אינני יודע מה היה הנוסח הקודם ולא צויין עי מדובר על נוסח קודם. ביכולתי להגיב רק על זה הנוכחי אליו קישרת. אורי • שיחה 04:57, 11 בנובמבר 2012 (IST)

אני לא מאשים. אתה עדיין יכול לראות בדף הבית בעמודה השמאלית "LASTES NEWS" את הכותרת "Medics: 3 Palestinians killed in Gaza" שכעת מפנה אל הכתבה החדשה. נחכה שהדף הזה יתעדכן לשעות המדוברות, ואולי יהיו פרטים נוספים. הוי ארצי - שיחה 04:59, 11 בנובמבר 2012 (IST)

בדקתי עכשיו באתרים של אמנסטי אינטרנשיונל, HRW ובצלם ולא מצאתי שום גינוי על ירי הרקטות הכבד על ערי ישראל. לפני שעה קלה, ניזוק מפעל בנתיבות מפגיעה ישירה של רקטת גראד, בנס זה הסתיים רק בנפגעי חרדה.[1] בברכה, MathKnight-at-TAU - שיחה 16:07, 12 בנובמבר 2012 (IST)

אני לא מצפה לדיווח הוגן, מארגונים קיצוניים אשר מטרתם מסומנת מראש. אבל כשאתה קורא לפעמים את העיתונות המערבית, שמתיימרת להיות אובייקטיבית, ומגלה חד צדדיות צועקת, זה כבר משהו אחר. הוי ארצי - שיחה 17:51, 12 בנובמבר 2012 (IST)

ארגון אמנסטי אינטרנשיונל לא ראוי לכינוי "ארגון קיצוני". הארגון לא מגנה ולא עוסק בתוקפנות של מדינה אחת כלפי מדינה אחרת, או בתוקפנות של ארגוני טרור כנגד מדינות. הארגון עוסק בהפרת זכויות אדם של מדינות, ובפרט בהגנה על אסירים פוליטיים. העובדה שהארגון לא גינה את ירי הרקטות לא מראה כאילו הארגון תומך בירי הזה, כשם שהעובדה שהארגון לא מגנה ציד לווייתנים לא מלמדת שהארגון תומך בצייד כזה.

לגבי הכתבה ב-CNN: לא קראתי את הכתבה המקורית, אך העובדה שהוחלפה בניסוח מאוזן וסביר יותר צריכה לשמח את כולנו, ואין סיבה להתלונן על שהנוסח המקורי, שכפי שדווח כאן היה לא סביר ולא מאוזן, כבר אינו נגיש במרשתת. ההפך - יש לברך את CNN על שהסירו ניסוחים מוטים ולא סבירים והחליפו אותם בניסוחים טובים יותר. קיפודנחש 18:14, 12 בנובמבר 2012 (IST)

ארגון שתומך בטאליבאן ומנגד קורא לעצור את ג'ורג' בוש בהחלט ראוי לתואר "ארגון קיצוני". יש להודות בעובדות, ארגוני זכויות האדם איבדו את המצפן המוסרי שלהם. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:31, 12 בנובמבר 2012 (IST)

אם נעזוב רגע את בוש בצד, לומר שאמנסטי אינטרנשיונל "תומך בטאליבן" זו אמירה מטעה. אמנסטי לא "תומכים" באף אחד. בהחלט יתכן שהיו מקרים בהם אמנסטי התייצבו לצד הטאליבן, כמו שיש מקרים בהם הם התייצבו כנגד הטאליבן. מה שמעניין את אמנסטי זה לא הטאליבן, אלא זכויות אדם ואסירים פוליטיים. לגבי הקריאה לעצור את בוש: על מה מדובר בדיוק? קיפודנחש 00:22, 13 בנובמבר 2012 (IST)

לקיפודנחש: אין ספק שעובדת החלפת ניסוח הכתבה, היא עובדה ברוכה. הנקודה היא שהנוסח המקורי היה לפחות שש שעות באויר, וכאן נשאלת השאלה מה חשב לעצמו כותב הכתבה, שהשמיט בצורה כה בוטה את הצד הישראלי, והאם יש כאן עדות למדיניות מכוונת? באתרים אחרים (לדוגמא BBC) היו הרבה יותר מאוזנים. לא אתפלא אם שינוי הנוסח נבע מחריפות התגובות הפרו ישראליות בתחתית הכתבה. הוי ארצי - שיחה 22:30, 12 בנובמבר 2012 (IST)

זה לא מאד חשוב ולא מאד מעניין מה חשב זה שכתב את הכתבה - אחרי הכל יש כל מיני אנשים שחושבים כל מיני דברים. יותר מעניין מה חושבים העורכים. בהחלט ייתכן ש"התפלק להם" המקרה, והם לא הבחינו בהטיה במאמר כלשהו. אין לי ספק שלו העורכים היו חושבים שהמאמר הוגן ומאוזן הם לא היו מחליפים אותו גם נוכח תגובות דומות בחריפותן של מגיבים פרו-ישראלים, וכבר היו דברים מעולם. בהחלט סביר שהמגיבים עזרו להעיר את תשומת לב העורכים להטיה, אבל מתקפת מגיבים דומה לא תניב תוצאות אם העורכים לא יחשבו שאכן יש כאן הטיה אמתית. קיפודנחש 00:22, 13 בנובמבר 2012 (IST)

זה בהחלט חשוב מה חשב כותב הכתבה. אדם שיודע שאת דבריו יקראו אלפי אנשים ויושפעו מכך, צריך להביא דברים כהוייתם לאחר חקירה ודרישה מינימליים, ולא אמורות ל"התפלק" לו כתבות לא מאוזנות ומוטות. כתב ברשת חדשות המכבדת את עצמה חייב לשמור על אתיקה ויושר בסיסיים, ואם אין לו הכלים המתאימים, שיחפש פרנסה אחרת. כאמור תיקון העורכים אחר כך מהוה נקודת אור כלשהי, אך בא מאוחר מידי. הוי ארצי - שיחה 12:35, 13 בנובמבר 2012 (IST)

העובדה שבין הכתבים של CNN יש גם כתב אחד שהאתיקה שלו לא עומדת בסטנדרטים אינה חשובה ואינה מעניינת. בלי שום ידע ספציפי בנושא, זו לא תהיה ספקולציה פרועה לנחש שיש עוד ארגוני חדשות שמפעם לפעם צץ בהם כתב שהאתיקה שלו לא עומדת בסטנדרט. ההתנהגות של העורכים, לעומת זאת, חשובה ומעניינת - אם יש ארגון חדשות מרכזי שבאופן עקבי מציג מידע מוטה, חשוב לדעת זאת ולציין זאת. במבט ראשון נראה ש-CNN כארגון עמד במבחן הפעם, גם אם יש שם כתב אלמוני אחד (או אולי אפילו כמה) שכשל. קיפודנחש 17:12, 13 בנובמבר 2012 (IST)

"Label ‏goto" זה בהחלט, תנאי יציאה - רעיון/כיוון חדש בדיון. הוי ארצי - שיחה 02:05, 15 בנובמבר 2012 (IST)

לגבי בוש, קרא בערך עליהם. בברכה, MathKnight (שיחה) 18:05, 15 בנובמבר 2012 (IST)

והנה, כפי שציפיתי, ארגוני הזכויות מגנים את ישראל על זה שהעזה לא ללכת כצאן לטבח אך לא מגנים את ירי הרקטות על ערי ישראל, ולא מגנים את חמאס כארגון טרור.[2] במקרה הפחות רע, הם מוסיפים גינוי רפה של שורה על ירי הרקטות לעומת פסקאות שלמות כנגד ישראל וזכותה להגן על עצמה מפני טרור. בברכה, MathKnight (שיחה) 18:03, 15 בנובמבר 2012 (IST)

קראתי את הקישור שהבאת, והפלא ופלא - לא מצאתי שם "גינוי". מצאתי שם קריאה לישראל לנהוג באיפוק. אתה יכול בהחלט לא להסכים עם קריאתם זו, אבל למה להציג את דבריהם באופן מטעה ולומר שהם "גינו את ישראל"? קיפודנחש 19:03, 15 בנובמבר 2012 (IST)

האם ראית שם אזכור לירי הרקטות הכבד? האם ראית שם קריאה לחמאס להפסיק להפגיז ברקטות את ישובינו? מי שיקרא את הדף שלהם יחשוב שישראל סתם מפציצה את עזה ושזה אסור לה, ואילו חמאס ישב בשקט ולא ירה אפילו טיל אחד על ישראל. הרי ברור מתוכן הדף שהארגון מגנה את ישראל על התקיפה אך לא מגנה את חמאס על ירי הרקטות כנגד אזרחים. החד-צדדיות הזאת, העיוורון לטרור כנגד ישראל והעמדה בפועל של הארגון שלישראלים אין זכויות אדם בסיסיות כמו הזכות לחיות - היא גרועה והיא כמו גינוי. בברכה, MathKnight (שיחה) 00:24, 16 בנובמבר 2012 (IST)

גם בדברי לא תמצא אזכור לכל הדברים הללו, וגם אני מעולם לא קראתי לחמאס להפסיק לירות רקטות. אם תבחר להסיק מכך שאני תומך/כת בירי הרקטות של החמאס, כמובן שתשגה בכך, אבל זו תהייה בחירה שלך בלבד. קיפודנחש 15:58, 20 בנובמבר 2012 (IST)

ובאותו עניין

הערך מבצע עמוד ענן בוויקיפדיה הערבית הפך לאתר הנצחה לטרוריסטים ואזרחים שנהרגו בעזה. ראו כאן פסקה- "נפגעים". (הערתי את תשומת ליבם בדף השיחה, ואת התגובות המרנינות תראו בעצמכם) הוי ארצי - שיחה 15:09, 20 בנובמבר 2012 (IST)

לא צריך להיבהל. באופן טבעי, כפי שוויקיפדיה העברית עלולה לגלות נטייה לצד הישראלי, כך ויקיפדיה הערבית עלולה לגלות נטייה לצד הערבי - עם כל הניסיון לפעול באובייקטיביות וכו'. כל אדם סביר מבין בדיוק את ההבדל בין משטר טרור למשטר דמוקרטי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

"למה עושים מוסיקה?"

במדורו הנאה תהודה המתפרסם בעתון הארץ מצטט נעם בן זאב את הדברים הבאים מפיו של אבנר בירון:

למה עושים מוסיקה?... המוסיקה היא כלי פנטסטי להקניית מיומנויות וגם ערכים. היא מגלה לאדם קודם כל מהי הקשבה, ממש פיסית, מה משמעות הדבר להתרכז ולהקשיב. אם היו ממשיכים ללמד מוסיקה כמו שצריך בבתי ספר, לא היינו צריכים לדבר עכשיו על הזולת ועל כבוד הזולת. הקניית העקרונות של דיאלוג היו אז מובנים מאליהם - כמו הדיאלוג שמתרחש ברביעייה, או בתזמורת, כשמקשיבים ומלווים את מי שמנגן את הנושא בלי להתפרץ לדבריו.

הרעיון נאה וגם כך הניסוח. אבל מה לעשות שהדברים מנותקים מהמציאות. האם מוסיקאים ככלל הם אנשים מנומסים יותר ובעלי מידות טובות יותר משרברבים או מרופאים? לפני שנים רבות קראתי את זיכרונותיו של פסנתרן גדול ('משלנו') שלא התבייש להתגאות בערוב ימיו בניאופיו תוך שהוא מתענג על פרטי הפרטים של מעשים שפלים אלה. וכנר גדול אחר (גם הוא 'משלנו') ברח מקליניקה של רופא שיניים שכל חטאו היחיד היה שהלה פנה אליו ושאלו: 'נו, י..., מה שלומך' הכנר נעלב עד עמקי נשמתו ושאל: 'אנחנו חברים?'... הקיצור, המוסיקה מעשירה את החיים ויש בה הרבה דברים טובים - אבל עדיין אין בכוחה להתגבר על יצר לב האדם הרע מנעוריו. אלי לייטנר - שיחה 20:36, 12 בנובמבר 2012 (IST)

אלי, העניין הוא, ששניכם צודקים, גם אבנר בירון וגם אתה. המשמעת, הקשב, הכבוד למעשה היצירה ולמחוייבות של המבצע הן למלחין והן למאזינים, כל אלה תורמים רבות לאופי ולאישיות, אבל אינם יוצרים בהכרח אדם טוב יותר, נעים הליכות או אדיב יותר. אני חושבת, שנתן שחם תיאר את הניגודים האלה להפליא ברביעיית רוזנדורף שלו ובהמשכה, צלו של רוזנדורף. ארבעת גיבוריו, השונים כל כך זה מזה, עשויים למרר איש את חיי זולתו, לנהוג בקשיחות ובאכזריות בחיי היום-יום, וגם בעבודה על היצירות הם עשויים לשגע זה את זה בדרכיהם השונות, אבל לעולם אינם שוכחים, שמטרתם העיקרית, היחידה למעשה, היא להביא את המוזיקה שהם יוצרים לשיא שהם מסוגלים להגיע אליו, ובחתירה לכך הם מוציאים מעצמם ואיש מרעהו את המיטב שבהם. אגב, האם הכנר שסיפרת עליו היה יאשה חפץ? הוא נודע באנטיפתיות שלו, וברור שאיכות נגינתו לא שיפרה את אופיו, אבל לפחות מלאכת עשיית המוזיקה אילצה אותו להקשיב לזולתו, לפחות ככנר, אם לא כאדם. חשבתי הרגע על עוד משהו - בניגוד למוזיקאי, הצייר והמשורר פועלים לבדם ואם אינם מוכרים את נשמת האמן שלהם כדי למכור את יצירותיהם, הם פועלים למעשה בחלל ריק, ואכן, לפי עדויות שונות, רבים מהם היו מפלצות בכל הנוגע ליחסי אנוש והתאכזרות כלפי הקרובים להם - אלכסנדר פן, למשל, או פול סזאן, אם להאמין למסופר ב"היצירה" של אמיל זולא שכנראה נכתב עליו.שלומית קדם - שיחה 23:05, 12 בנובמבר 2012 (IST)

שלומית תודה על דברייך ותודה על תרומתך העצומה והנפלאה לויקיפדיה. ולשאלתך, אכן מדובר ביאשה חפץ את האנקדוטה הזו קראתי ברשימה בהארץ מלפני כחצי שנה (יותר פרטים איני זוכר). אלי לייטנר - שיחה 23:23, 12 בנובמבר 2012 (IST)

סקנדל פטריאוס - שוב ויקיפדיה עם מידע ראשוני

או שאולי זו הייתה השחתה שקלעה בול? ‏עמיחי • שיחה 15:24, 13 בנובמבר 2012 (IST)

👍 ‏Hobo ‏X ‏Hobot‏ 18:28, 14 בנובמבר 2012 (IST)

צה"ל

האם באמת צה"ל הצבא הטוב בעולם, או שיש לנו מזל גדול שהאויבים שלנו הם ערבים ? צחי לרנר - שיחה 19:18, 14 בנובמבר 2012 (IST)

הצבא מקום 10 בעולם, איראן הכי קרובה (מקום 12) והשאר הרחק מאחור. הפועל אימפריה - שיחה 19:22, 14 בנובמבר 2012 (IST)

אחרי משחק המחשב הזה אתה יכול לומר אחרת? 188.64.204.65 19:29, 14 בנובמבר 2012 (IST)

לא משחק מחשב, הפצצה טובה מאוד. הפועל אימפריה - שיחה 19:30, 14 בנובמבר 2012 (IST)

צחי, הדעות בעניין חלוקות. אם תשאל את אורי מילשטיין, למשל, הוא יאמר לך שצה"ל איננו בכלל צבא, אלא מיליציה חמושה (כלומר אוסף של אנשים הנושאים נשק ללא פיקוד המפעיל אותם יחד כצבא). אם תשאל את עמנואל ולד, הוא יאמר לך שיש לנו מזל שאויבינו הם הערבים. באופן כללי, זו איננה הדיעה השלטת בקרב הקצינים הבכירים של צה"ל. עדירל - שיחה 19:47, 14 בנובמבר 2012 (IST)

תשובה קצרה תהיה לא. תשובה ארוכה יותר תשאל מה זה אומר "הטוב בעולם", הטוב יחסית לגודלו? כי ברור שהאמריקאים, וגם הסינים והרוסים ועוד כמה צבאות בעולם, היו משמידים אותנו (בקלות או לאחר מאבק) רק בזכות גודלם וכח העמידה שלהם. בברכה, --איש המרק - שיחה 22:07, 14 בנובמבר 2012 (IST)

הזלזול בערבים הוא המכה ה-11 שנחתה דווקא על בני ישראל. בפחות מ-24 שעות העזתים הוציאו יותר מ-200 שיגורים ובכלי התקשורת שלנו חוגגים כבר את ניצחוננו ואת השבת כוח ההרתעה. אכן, מתוקים החיים בלה לה לנד.אודי - שיחה 17:28, 15 בנובמבר 2012 (IST)

דווקא כשהעורף חוגג על ניצחונו במהלך מלחמה זה עדיף על לחץ ופאניקה. כל עוד מקבלי ההחלטות לא חוגגים. זלזול באופן כללי הוא בעיה ישראלית, לא רק זלזול בערבים. ‏ישרון • שיחה 18:10, 15 בנובמבר 2012 (IST)

החיים הם לא רק שחור ולבן ויש יותר מצבים מחגיגות ופאניקה. אני שומע את דובר צה"ל ואת כלי התקשורת הישראלית ולא מאמין למשמע אוזני: "אתמול המצב היה ניצחון ישראלי בנוק אאוט, עכשיו הניצחון הישראלי הוא רק בנקודות". אני מציע לאחד מהחכמים שם באולפן להגיע לישובי עוטף עזה הצמודים לגדר ולחוש מעט מ"יכולת השיגור של החמאס שנפגעה באופן קשה".אודי - שיחה 17:25, 16 בנובמבר 2012 (IST)

שאלה על סמליל

מה לעזזאל זה - אמור לשמש? --‏Meni181818 ✡ דבּררת • ב' בכסלו ה'תשע"ג 00:06, 16 בנובמבר 2012 (IST)

לפתות. צִבְיָה • שיחה • ב' בכסלו ה'תשע"ג 00:10, 16 בנובמבר 2012 (IST)

אירוטיקה מצויירת? --‏Meni181818 ✡ דבּררת • ב' בכסלו ה'תשע"ג 00:17, 16 בנובמבר 2012 (IST)

ריאליטי במיטבו. צִבְיָה • שיחה • ב' בכסלו ה'תשע"ג 00:25, 16 בנובמבר 2012 (IST)

מני, התבנית שהצגת מתחרה בתחרות התבנית האוילית ביותר וחסרת הטעם בויקיפדיה, וככל הנראה היא לוקחת מקום ראשון ברגל • חיים 7 • (שיחה) • ב' בכסלו ה'תשע"ג • 01:30, 16 בנובמבר 2012 (IST)

לטיפול בבעיה זו משמשת תבנית:חשיבות. דוד שי - שיחה 11:42, 16 בנובמבר 2012 (IST)

אתה מקום 1 בתור = אבד (התחדשות הספרייה הלאומית)

עם שינוי ההנהלה והבעלות של הספרייה הלאומית אבד הכלח על המלה הפשוטה 'אבד'. באופן די מוזר ספרים רבים ביותר השמורים בספרייה אבדו מסיבה מן הסיבות. אולי נגנבו, אולי ספרנים רשלנים הניחו את הספרים שלא במקומם, ולעתים ספר כזה עשוי להיות אבוד לעולמים. על כל פנים, במקום 'אבד' ששימש בפתקים הישנים, עתה מקבל הקורא הודעה למייל משהו מעין הניסוח 'אתה מקום ראשון בתור'. בעצם הייתי מוותר על אירועי התרבות המתקיימים בספרייה תמורת שמירה נאותה יותר על הספרים הבלים. שבת שלום, 85.250.67.128 15:12, 16 בנובמבר 2012 (IST)

ערך מורחב – חיבור אבוד
‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 08:12, 18 בנובמבר 2012 (IST)

הקישור לא רלוונטי. ובעצם האשם הוא בי שלא פרטתי את הדברים כראוי. לא מדובר בחיבורים שאבדו כליל, אלא בעותקים שניתנים להשאלה שאבדו. בברכה, אלי לייטנר - שיחה 21:08, 18 בנובמבר 2012 (IST)

האם תתכן ירידת קובץ כזו?

נכנסתי לדף שיחה של משתמש כלשהו וירד לי למחשב קובץ "דו"ח סיכום פיתוח" של חברה מסחרית לבנית אתרים? היתכן כזה בלבול? --‏Meni181818 ✡ דבּררת • ד' בכסלו ה'תשע"ג 21:06, 17 בנובמבר 2012 (IST)

זה לא משהו שקשור לוויקיפדיה ונראה לי שזה יכול להיות קשור לדף אחר של הדפדפן, שהיה במקרה פתוח במקביל. Ldorfman • שיחה 23:45, 17 בנובמבר 2012 (IST)

עכשיו בדקתי בהיסטוריית ההורדות וכתובת ההורדה היא מ- פיקוד העורף..... מוזר לא? אולי *הם* בנו את האתר? --‏Meni181818 ✡ דבּררת • ד' בכסלו ה'תשע"ג 23:52, 17 בנובמבר 2012 (IST)

זה http://www.oref.org.il/Sip_Storage/FILES/3/1443.doc --‏Meni181818 ✡ דבּררת • ד' בכסלו ה'תשע"ג 23:57, 17 בנובמבר 2012 (IST)

ברכות

מזל טוב למשתמשת:ST להולדת בנה ולמשתמש:אריה ענבר להולדת הנכד .שלומית קדם - שיחה 08:50, 18 בנובמבר 2012 (IST)

חמות :) Itzuvit - שיחה ה-סדנה 09:01, 18 בנובמבר 2012 (IST)

מזל טוב. יואב ר. - שיחה 09:27, 18 בנובמבר 2012 (IST)

מזל טוב, הרבה אושר לרך הנולד, ליולדת ולסבא. שנילי - שיחה 11:48, 18 בנובמבר 2012 (IST)

ברכות ואיחולים לבביים, יהי רצון שתירוו ממנו נחת. מי-נהר - שיחה 13:15, 18 בנובמבר 2012 (IST)

תודה רבה! ליש - שיחה 16:24, 18 בנובמבר 2012 (IST)

מזל טוב! דוד שי - שיחה 20:04, 18 בנובמבר 2012 (IST)

תודה רבה! ליש - שיחה 22:12, 18 בנובמבר 2012 (IST)

מזל טוב לאם ולסבא! בברכה, MathKnight (שיחה) 22:17, 18 בנובמבר 2012 (IST)

מזל טוב! תזכו לגדלו לתורה, לחופה (צונזר) ולמעשים טובים. ‏Hobo ‏X ‏Hobot‏ 14:25, 19 בנובמבר 2012 (IST)

מ ז ל ט ו ב ! ‏עמיחי • שיחה 23:40, 19 בנובמבר 2012 (IST)

תודה רבה! ליש - שיחה 23:45, 19 בנובמבר 2012 (IST)

מזל טוב אסתר ואריה! אורי מוסנזון - שיחה 22:16, 20 בנובמבר 2012 (IST)

תודה, אורי! בברכה. ליש - שיחה 14:09, 21 בנובמבר 2012 (IST)

תודה לכולם, ממני ומהרכש החדש, דור שלישי לעתיד לויקיפדיה ;) ST∙אסתר - שיחה 17:13, 25 בנובמבר 2012 (IST)

ויקיפדית בעורף האויב?

הודעות ערכת יכולות להיות משעשעות:

(יומן הגנות); 20:54 . . Hanay (שיחה | תרומות) הפעיל הגנה על עזה‏. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 09:41, 18 בנובמבר 2012 (IST)

Like . :) Itzuvit - שיחה ה-סדנה 09:51, 18 בנובמבר 2012 (IST)

 אהבתי • חיים 7 • (שיחה) • ד' בכסלו ה'תשע"ג • 17:50, 18 בנובמבר 2012 (IST)

 אהבתי ‏Hobo ‏X ‏Hobot‏ 14:23, 19 בנובמבר 2012 (IST)

👍 הפועל אימפריה - שיחה 14:44, 21 בנובמבר 2012 (IST)

זו תמיכה בטרור, ההודעה "הנכונה" הייתה צריכה להיות "עזה נמחק לאחר השחתה חוזרת ונשנית" 188.64.204.86 02:44, 4 בדצמבר 2012 (IST)

הבו לנו תמונות מהדרום

[[קובץ:Children under fire.jpg|ממוזער|default|ילדים רצים לתפוס מחסה מפני הפגזות חמאס על [[קרית מלאכי]].]]
התמונה שמשמאל שוחררה ע"י דובר צה"ל תחת רישיון חופשי והועלתה לוויקישיתוף. בינתיים היא סומנה כתמונה האסורה לשימוש מסחרי, לכן היא תימחק בקרוב משרתי ויקישיתוף. מי נמצא בקשר עם דובר צה"ל ויכול להזכיר להם מה המשמעות של הגבלת תמונות לשימוש מסחרי?

ומי מעוניינת לתפעל את דף הקבוצה צבע אדום בוויקיפדיה - מצלמים את המציאות בדרום, השוקט על שמריו? ליאור पॣ • ד' בכסלו ה'תשע"ג • 14:38, 18 בנובמבר 2012 (IST)

היא לא, ראו שיחה:מבצע עמוד ענן. מתניה • שיחה 15:39, 18 בנובמבר 2012 (IST)

מתניה העלה כ-500 תמונות של דובר צה"ל, נדרש מאמץ של כולם לארגנם בקטגוריות מתאימות. פרטים במזנון. תודה חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 15:09, 19 בנובמבר 2012 (IST)

מדוע היא נמחקה בסופו של דבר? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 09:13, 20 בנובמבר 2012 (IST)

הוחלפה בגרסה טובה יותר. מתניה • שיחה 09:14, 20 בנובמבר 2012 (IST)

ההשחתה הותיקה ביותר

האם מישהו יכול לתקן את ההשחתה בהצבור המוסדות והממשלה נדרשים למאמצים, דבר, 25 במאי 1938? מדובר בהשחתה ששרדה 74 שנים, ועוד היד נטויה. עדירל - שיחה 12:43, 19 בנובמבר 2012 (IST)

צריך להריץ את בוט ההחלפות על כל המופעים של "הועד הפועל" (צ"ל הוועד הפועל) וכן להתאים את כותרת המשנה לסגנון עוקף מגדר. ליאור पॣ • ה' בכסלו ה'תשע"ג • 13:05, 19 בנובמבר 2012 (IST)

לא ברור על אילו השחתות מדובר. יש שם כמה תקלדות - החביבה שבהן היא הקריאה להקלת סבלם של המובשלים (אולי על ידי הנמכת הלהבה?). יש שם גם שורה של אותיות ("עעעעעעעעע יי") שנשכחה בתבנית על ידי הבחור הזעצער - תקלדה נפוצה למדי בעידן דפוס הבלט. אם יש שם השחתה של ממש, כשלתי לזהות אותה. קיפודנחש 00:47, 20 בנובמבר 2012 (IST)

לא הייתי מודע ששורה של ("עעעעעעעעע יי") היתה נפוצה אז. למה בעצם? לי זה נראה כמו מישהו שנכנס לכתבה, דפק קצת על המקלדת ושמר את ה"תיקון" שלו. עדירל - שיחה 00:51, 20 בנובמבר 2012 (IST)

זה קשור לטכנולוגיית הבלט. הזעצער מסדר את האותיות בשורות שקצת דומות לשורות עליהן שומרים את האותיות במשחק שבץ נא, ואז מוסיף אותן לגיליון. הוא מחזיק אותיות מוכנות לשימוש בשורות דומות, ותקלה לא מאד נדירה היא כששורה עם אותיות מוכנות לשימוש משתרבבת לגיליון בין השורות של הטקסט עצמו. כמו שאפשר לראות מקריאת המאמר כולו, המגיה לא היה מאד ערני ביום שהכתבה הזו ירדה לדפוס. קיפודנחש 00:59, 20 בנובמבר 2012 (IST)

הוא בטח לא שיער שכמעט 75 שנה מאוחר יותר לא רק שלא יעטפו בעיתון דגים אלא שכל אחד יוכל לראות את זה... Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 10:39, 20 בנובמבר 2012 (IST)

מסכן הבחור, בחר במקצוע הכי מושמץ, כל טעות בש"ס מפילים עליו, כל שינוי גרסה זו החלטה שלו, כל צנזורה עברה דרכו. עדיף היה לו להיות עובד חברת חשמל- פחות השמצות ויותר כסף. החבלן • שיחה • מועדון החלל הוויקיפדי 12:31, 20 בנובמבר 2012 (IST)

לא יאמן

לא יאומן רמת הנבלות של חלק מהמוסלמים. רוצחים את ילדיהם ואחר כך מרימים אותם לעיני העולם בדמעות תנין. ראו את הכתוב מתחת לתמונת הילדים עם הכיפה http://www.telegraph.co.uk/news/worldnews/middleeast/israel/9685564/Israeli-forces-prepare-for-war-as-troops-mass-on-Gaza-border.html. פשוט בלתי נתפס.

לא הבנתי. דרור - שיחה 21:36, 15 בדצמבר 2012 (IST)

העם אחראי על שלטונו

היום אדם אחד הצדיק את ההפגזה על הירושימה ונגסקי בכך שהאזרחים היפנים אחראיים על ההנהגה שלהם. הוא אמר שזה בסדר להרוג אומה שחרטה על דגלה ערכים כמו כיבוש והשמדה. ושהוא לא מבין למה להרוג אזרחי אויב שתומכים במלחמה זה שונה מלהרוג חייל אויב. כשאמרתי שהאזרח לא באמת מחליט על דברים כאלה ושאני לא מקבל את הנימוק של אחריות קולקטיבית אז הוא אמר שהעם אחראי על השלטון שלו ואם הוא לא היה מסכים אז הוא היה מפיל את השליטים או עוזב את המדינה.

אני מבין שהוא טועה, אבל היכולות הדיבייטור שלי חלשות מדי בשביל להסביר למה הוא טועה. מישהו יכול לעזור לי עם זה? 79.180.231.130 23:26, 19 בנובמבר 2012 (IST)

זה ברור לכל בר דעת שילד בן 4 בנגאסקי לא חולק קמצוץ של אחריות על עוולות מדינתו. ברור גם שלכל אינדווידואל בנאגסקי לא היה הכוח למנוע מיפן לבחור בדרך בה בחרה. החבר שלך מאמין ברעיון רומנטי שלפיו אדם אחראי למעשים של אחרים רק כי הם חולקים אותו מרחב גאוגרפי, תרבותי או אפילו סתם חיים תחת אותה יישות שלטונית. אין טיעון רטורי שיעזור לך כאן. יש לכם מערכות מוסר שונות. כל זה לא אומר שלא היתה הצדקה להתקפה. הסברה הרווחת היא שהיא מנעה מלחמה קרקעית שמחירה מיליונים רבים של הרוגים, רובם אזרחים. דניאל • תרמו ערך 00:33, 20 בנובמבר 2012 (IST)

זה אף פעם לא "בסדר" להרוג אומה אבל אם אכן אותה אומה "חרטה על דגלה" להרוג ולהשמיד אותך גם במחיר התאבדות האומה שלהם תוך כדי מעשה אין ספק שאין ברירה אחרת. לרעיון הזה יש אגב שרשים גם במסורת היהודית, למשל במחיית זכר עמלק - "אנשים נשים וטף". כלומר לא משנה מי אשם או אחראי ומה הגיל או צבע הבגדים של האנשים מהם נשקף האיום, אלא האם התוצאה של המשך קיומם היא אי קיומך והאם הדרך היחידה לסילוק האיום היא סילוק המאיימים.

ג'יס - שיחה 01:08, 20 בנובמבר 2012 (IST)

לענ"ד עדיף לא להכניס את ענין עמלק לתוך הדיון הנוכחי. כי נוטים להשתמש בנושא הלא פשוט הזה בצורה לא אחראית וללא הכרה מספיק טובה של פרטיו ותנאיו. לדוגמא כמה הערות מסייגות שקיימות בנושא, גם כשצרים על עיר עמלקית חובה להשאיר להם צד אחד להימלט ממנו. עמלקי יכול להתגייר. ועוד... מאחר והנושא הזה כל כך סבוך ומאחר ונוטים בחלק מהציבור להשתמש בו בקלות רבה מדי כדי להצדיק שפיכות דמים מהארכי-מחבל ועד להבדיל את השכן היהודי שגר דירה לידינו רק בגלל שהוא חושב אחרת לכן לענ"ד מוטב שלא להשתמש בעניין זה בדיונים כאלה. (כמובן ש-גי'ס תמיד כותב בטוב טעם ודעת כך שההערה אינה מופנית דווקא אליו). מי-נהר - שיחה 15:04, 20 בנובמבר 2012 (IST)

טענה זו עמדה מאחורי הפצצת דרזדן במלחמת העולם השנייה. ברור שלא כל תושבי דרזדן היו נאצים או תמכו במעשי הנאצים, וכשקוראים את הספר "שלום לאשת פרא" קשה שלא להזדהות עם אימת התושבים, שעירם נהרסת עליהם בעוד הם מנסים לשווא להימלט, אבל אפשר גם להבין ולהזדהות עם הבריטים, שהגרמנים הפכו את חייהם לגיהינום בבליץ על לונדון. נקמה איננה רגש "יפה", אבל היא אנושית ומובנת והמסקנה היחידה היא, שמלחמה היא דבר נורא ומחריד ובכל מלחמה נהרגים ונפצעים חפים מפשע, שלא הייתה להם שום השפעה על מעשי המנהיגות. אין צורך להרחיק לכת - מה מידת השפעתנו על ההחלטות והמעשים של הממשלה שלנו, במשטר דמוקרטי למהדרין (נניח)? בעוד חודשיים תהיה לנו אפשרות דמוקרטית להביע את דעתנו, אבל האם זה ישנה משהו?שלומית קדם - שיחה 10:03, 20 בנובמבר 2012 (IST)

אני אמרתי לו דבר דומה. תגובתו הייתה שאם מישהו לא מסכים למדיניות ממשלתו אז הוא צריך לעזוב את המדינה או לעשות כל מה שביכלותו בשביל להתנגד לשלטון. אחרת הוא מביא הסכמה. הוא גם אמר שהעם היפני, כמו העם הפלסטיני ברובו מראה הסכמה מלאה למדיניות הנהגתו- מצייד את הלוחמים, יוצא לרחובות במצעדי תמיכה וכדו'.

הטענה המרכזית שלו היא שאני טועה כי אני משקף מוסר אלטרואיסטי שהוא מוסר של התאבדות והקרבה עצמית. כלומר שאני מעדיף לפגוע בעצמי בשביל לעזור לאחרים וזאת הטעות. הוא אפילו אמר שבשמחה היה מפיל פצצה שתשמיד את עזה כי זה יציל את חיי האזרחים במדינה שלנו (וחובתה המוסרית של המדינה להגן על חיי אזרחיה כי בשביל זה היא קיימת). זו עמדה מאוד קשה, שאני לא יכול לקבל. אבל מצד שני, אני לא מצליח לסתור אותה. 192.114.105.254 12:52, 20 בנובמבר 2012 (IST)

לפי ההגיון הזה, הנאצים צדקו, כי הם שכנעו את עצמם, שיהודים מסוכנים לגזע הארי והדרך להציל אותו היא בהשמדתם, יחד עם הצוענים, ההומוסקסואלים, חולי הנפש והמפגרים, ובהמשך כנראה גם העמים הסלאביים ומי יודע מי עוד. אם הדרך היחידה להציל את חיי האזרחים במדינה אחת היא בהשמדת כל האזרחים במדינה אחרת, אולי אין צידוק להצלתם. הדרך הנכונה היא לחסל את החמאס, לא את כלל תושבי עזה, כשם שהדרך הנכונה הייתה לחסל את המשטר הנאצי, לא את כלל אזרחי גרמניה.שלומית קדם - שיחה 14:17, 20 בנובמבר 2012 (IST)

מי שלא רצה לחסל את החמאס כשהם עוד השתמשו במקלות וסכינים הביא אותנו למצב הנוכחי. (מצב שיכול עוד להיות חמור פי כמה לכל הצדדים) .ישראל מעולם לא הכריזה ברצינות מלחמת חורמה על אלו מהפלסטינים שחרטו על דגלם לחסלה. ולכן היום אנו עומדים מול שאלות קשות כאלה. לא במקרה טענו נגד אלו שאמרו שצריך לעשות שלום דווקא עם עראפאת וארגוני הטרור. טענו שזה גישה דומה לגישה של צמברלין ראש ממשלת אנגליה בתגובתו לפלישת הגרמנים לחבל הסודטים, ערב מלחמת העולם השנייה. במקום להבין את מהות המצב ולטפל בו באופן שורשי כשהדבר היה פחות מסובך, הוא דיבר על כך שיש לדבר על שלום... וכאמור לצערינו בסוף הגיעו להפצצת ערים כמו דרזדן, אטום על הירושימה ועשרות רבות של מליוני הרוגים... רח"ל. ( שלא יובן חלילה לא נכון. איני נגד שלום ואיני תומך בפגיעה בחפים מפשע או בהשמדת עזה.) מי-נהר - שיחה 15:13, 20 בנובמבר 2012 (IST)

שלומית, רדוקטיו אד היטלרום. אין ספק שיש להשמיד את הרוע בעולם, השאלה היא רק מהו. ‏Hobo ‏X ‏Hobot‏ 15:14, 20 בנובמבר 2012 (IST)

יתכן שבינתי קצרה מלהבין פילוסופיה כזאת, אבל השכל הישר שלי אומר, שהרעיון להשמיד עם (ולא חשוב איזה) מכל טעם שהוא איננו יכול להיות טוב או נכון, ואחת היא מי תומך בו. הרוע בעולם איננו יכול להיות נחלתו של עם שלם, אלא אם מדובר בעם של רובוטים, משהו כמו הבּוֹרְג במסע בין כוכבים: הדור הבא, שאיננו מודע לשאלות מוסר או מצפון. שים לב, ששום נסיון להשמדת עם לא נבע מטענות ל"רוע" של אותו עם, אלא ממוצאו, דתו, צבע עורו או אמונותיו, שעושים אותו, בדרך של שטיפת מוח מצד יוזמי ההשמדה, ל"רע". הבעיה היא, שכל ניסיון להשמיד את הרוע בעולם נידון מראש לכישלון. אפשר רק להפחית אותו ולהיאבק בו, כדי שלא יחלחל לתוכנו.שלומית קדם - שיחה 16:13, 20 בנובמבר 2012 (IST)

דעתך מעניינת ונותנת לי סוג של סיפוק. אולי הוא הטועה ואני הצודק, למרות שבוויכוח עצמו די פישלתי. אבל מה תגיד על הטענה המרכזית שאלטרואיזם היא דרך להשמדה עצמית כי בכך שאת לא מקריבה את אזרחי האויב את מסכנת את האזרחים שלך? ולכן חובת המדינה להשמיד את האויבים במחיר של חיי אזרחים זרים. 79.180.231.130 18:34, 20 בנובמבר 2012 (IST)

שלומית, למקרה שחשבת אחרת, אני באמת מאמין שלא יכול להיות מצב שיש עם שלם כלשהו מייצג את הרוע בעולם. ברור לי שאין כמעט שום אדם נורמלי שהיה מתנגד להוצאתו להורג של היטלר. השאלה היא רק איפה נמצא הגבול. ‏Hobo ‏X ‏Hobot‏ 22:11, 20 בנובמבר 2012 (IST)

שבירה

הועלו כאן סוגיות פילוסופיות וסוגיות מעשיות. אתייחס תחילה לנושאים הפילוסופיים. הרוע, כמו הטוב, הם יחסיים ותלויי הגדרה. מה שטוב בעיני האחד יכול להיות רע בעיני האחר. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות כאלה, מלחמות דת, שכל אחד מהצדדים משוכנע שהוא משרת את הטוב ופועל להכחדת הרע.

בנושא אחריותו של פרט להחלטות ממשלתו, הייתי מנסח זאת כך: "הפרט אינו אחראי להחלטה, שלא היה שותף בקבלתה, אך יש לו שיתוף גורל, במידה זו או אחרת, עם מנהיגיו." דבר זה נכון לגבי אזרחי מדינה, שנהנים מהצלחותיה וסובלים מכישלונותיה, אף אם התנגדו לדרכה. כך זה גם אצל ילדים עם הורים מוצלחים יותר או פחות. הם לא בחרו לעצמם את ההורים, אך גורל ההורים משפיע מאוד על חייהם.

נעבור עכשיו לצד המעשי ונגזור תובנה משותפת. הגן האנוכי, המצוי בכל אחד מאיתנו, זוכה בקדימות על פני הגן האלטרואיסטי וכך מובטח המשך קיום הגזע שלנו. יש סיפור מדע בדיוני על עולם ללא אלימות, עולם בו הצליחו לבודד את גורמי האלימות ולנפות אותם מהגנום האנושי. לעולם הזה מגיע אדם אלים והופך לשליטו הבלתי ניתן לריסון, כי ללא אלימות אין גם יכולת התגוננות. אישית, כמו צביה, אעדיף את טובת ילדי על פני טובת ילדי האחרים ואם צריך לבחור מי לחיים ומי למוות, הבחירה תהיה ברורה. זה נראה פשוט, אבל זה לא, כי בדרך כלל הבחירה אינה חדה כל כך, לרוב ניתן למצוא פיתרונות המאפשרים לשני הצדדים לשרוד. דוגמה טובה היא הסכסוך שלנו עם הפלסטינאיים - הארסנל העומד לרשות צה"ל מאפשר לו (בלי לקחת בחשבון פצצות מסוימות שהוזכרו בפרסומים זרים} להשמיד לחלוטין את הפלסטינאיים כמה וכמה פעמים. לא רק זאת, אלא שאפשר לעשות זאת מרחוק, בסיכון אפסי, אפילו בלי לראות ובלי להריח את דם הנטבחים. מדוע איננו עושים זאת? זה לא רק מסיבות של לחצים בינלאומיים, אלא גם מסיבות של מוסר אנושי, מוסר הרואה בשלילה פגיעה בחיי אדם, גם אם האדם הזה אינו נמנה עם ידידיך.

בשלב זה צריך להזכיר את ה"מידתיות". כשעקרונות מוסריים מתנגשים, כשזכותך להגן על חייך וחיי משפחתך ובני עמך, מתנגשת עם שלילת הפגיעה בחיי בני אדם אחרים, התשובה אינה בהעדפת בני משפחתך על פני אויביך וטביחתם, זו הייתה תשובה מקובלת בימי עמלק ועמים פרימיטיביים אחרים. בעולם המודרני בני אדם מגינים על עצמם ותוך כדי כך פוגעים באחרים, אך רק במידה וזה דרוש לשם כך ולא מעבר לזה, בעולם המודרני בני אדם מוסריים אינם משמידים אומות ואינם מוחקים גזעים. ברור שגם בעולם המודרני עלולים להיות בני אדם לא מודרניים, כאלה הדוגלים בהשמדת גזעים ומחיקת זרע. אני לא נמנה איתם. בברכה. ליש - שיחה 16:55, 20 בנובמבר 2012 (IST)

איך מגיבים לטענה שאם המדינה שלך לא מגנה עליך במחיר של חיי אזרח אויב, אז המדינה שלך היא הלא בסדר? 79.180.231.130 18:34, 20 בנובמבר 2012 (IST)

הטענה הזאת לא נכונה, להלן שני הסברים: 1. הריגה שרירותית של אזרחים בצד השני לא תעזור לך, אלא תזיק לך בכל המישורים. 2. עלולה להתבצע פגיעה לא מכוונת באזרחים שהופעלו כמגן אנושי - זאת טרגדיה שגורמת נזק מוגבל, כי האחראי הראשי להריגה כזו הוא ארגון הטרור שמפעיל מגן אנושי (פשע בינ"ל חמור) ולא המגיב שמבצע הגנה עצמית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קודם כל כדאי לשים לב שמי שמקבל את דעותיו של עמיתך לא יוכל לטעון שיש לו איזה יתרון מוסרי או לגנות את ארגון החמאס שיורה טילים על אוכלוסייה אזרחית, כיוון שהטיעון מצדיק באותה מידה את פעולותיו של החמאס.

העיקר לדעתי הוא שכל הדיון הזה מאוד תלוש. לא מדובר בשחור ולבן - או שאזרחי ישראל יושמדו או שהאוכלוסייה בעזה תושמד, תמיד יש בעיות מורכבות ולהן שלל פתרונות מורכבים. קשה להראות כי הרג אזרחים עזתים הוא מה שיגן על אזרחי ישראל. להפך - יש לנו סיבות טובות להאמין שהביטחון ושגשוג של אזרחי ישראל תלויים בביטחון ובשגשוג של תושבי עזה, ולהפך.

אני אישית סולד סלידה גמורה מאמירות לפיהן "עדיף מותם של 100 ילדים ערבים על מותו של חייל יהודי אחד" (או החלופה שלהן - "עדיף מותם של 100 נתינים זרים על מותו של אזרח ישראלי אחד" - אגב - אתה חושב שאותו חבר שלך יסכים להריגתם של 100 יהודים ללא אזרחות כדי להציל חייו של ערבי ישראלי אחד?) - וההצדקה שלהן לפי מונחים תלויי תרבות כמו מדינה, ואיזו "מטרה" מומצאת שלה לא נותנת להן יתר תוקף. יוסאריאן • שיחה 20:12, 20 בנובמבר 2012 (IST)

בלי קשר לטיעונים הקודמים. אנשים שמפוצצים אוטובוסים הם אנשים רעים. החמאס הם אנשים שמפוצצים אוטובוסים. השאלה יוסאריאן היא מה אתה חושב על החמאס. מי-נהר - שיחה 22:49, 20 בנובמבר 2012 (IST)

אם אתה משתמש בטיעונים בכזו רמה גבוהה, קבל: אנשים שהורגים אזרחים חפים מפשע הם אנשים רעים. חיילי צה"ל הרגו ב"עמוד ענן" עשרות אזרחים ברצועת עזה. אז מה אתה, מי-נהר, חושב על חיילי צה"ל? ורק שיהיה ברור, אני לא חושב שחיילי צה"ל הם אנשים רעים, אבל את האבסורד ב"טיעון" שלך צריך לחשוף. 77.126.50.124 01:23, 21 בנובמבר 2012 (IST)

גם רופאים הורגים חפים מפשע מה זה קשור ? אם זו רמת ההשוואה שלך אין טעם בכלל להתדיין איתך. מי-נהר - שיחה 01:40, 21 בנובמבר 2012 (IST)

הדיון בשורות הקודמות ירד לגמרי מהפסים. ברור שאין שום צידוק להרוג בכוונה תחילה ובידיעה ברורה חפים מפשע מתוך הנחה (שגויה), שהרג זה יציל חפים מפשע בצד השני. יש הבדל עצום בין פגיעה באזרחים שאינם מעורבים תוך כדי לחימה לבין הטמנת פצצה באוטובוס או התפוצצות של מחבל במסעדה/אולם אירועים/מועדון או כל מקום אחר. אנשים שרוצחים ללא אבחנה ושולחיהם של אנשים כאלה הם אכן אנשים רעים, בין אם הם מחמאס או מכל ארגון אחר (כולל משפחות פשע למיניהן). לו חייל צה"ל היה נכנס לבית משפחה ויורה ללא אבחנה לכל עבר עד שכל יושבי הבית, נשים, ילדים, זקנים ותינוקות, היו נקטלים - חייל זה היה אדם רע ולא חשוב מה מוצאו ואם הוא הולך לבית כנסת או למסגד או למועדון חשפניות בזמנו הפנוי. אני מקווה שאין ולא יהיו חיילים כאלה בצה"ל. גם רופא שעושה דבר כזה הוא אדם רע, גם אם הוא יהודי כשר מניח תפילין עם כיפה וטלית.שלומית קדם - שיחה 17:47, 25 בנובמבר 2012 (IST)

אני שמחה שבעולמינו זה יש מי שיכול לחרוץ דין בבהירות רבה לגבי אדם "רע" או "טוב". אדם רע או טוב רק אלוקים יודע. אנחנו יכולים להתדיין על המעשים. אני לא הייתי ממהרת לחרוץ דין אפילו על סטלין. צִבְיָה • שיחה • י"א בכסלו ה'תשע"ג 17:52, 25 בנובמבר 2012 (IST)

ועל היטלר? ועל פול פוט? אינני מכירה אישית את אלוהים וגם אם אסכים לצאת מהנחה, שהוא כל-יודע, עדיין אני בספק אם איכפת לו ואם הוא מתעניין בטוב או ברוע של בני האדם. מה לעשות, ההחלטות והשיפוט נמסרו לאדם, ולכן יש במדינות מתוקנות רשות שופטת, שממונה להוציא לפועל את החוקים שקבעה הרשות המחוקקת. נכון, למהר אסור, אבל לחרוץ דין, לאחר מחשבה ושיקול דעת, צריך גם צריך. אם נשאיר את ההחלטה בידי אלוהים, נאפשר לרוצחים סדרתיים סדיסטים להתרוצץ ברחובותינו ולעשות ככל העולה על רוחם, משום שמי אנו שנקבע אם מעשיהם טובים או רעים? לפי הגישה הזאת, אסור היה לבנות הברית להילחם בנאצים אלא לחכות שאלוהים יכה אותם ויפסיק את ההרג. ואגב, מה פירוש להתדיין על המעשים אבל לא לחרוץ את דין העושים? מה הטעם לדון בשאלה אם מעשה טוב או רע, אם אין מעמידים לדין ומענישים את עושי המעשה, שהחלטנו שהוא רע? בחשיבה המוסרית שלי, אדם שרוצח חפים מפשע, בין אם מדובר במחבל בליל סדר באולם אירועים בנתניה, ברופא חובש כיפה שיורה במתפללים במערת המכפלה או באלמוני שירה בצעירים תמימים במועדון בר-נוער ברח' נחמני בתל אביב, הוא אדם רע, וךא מעניין אותי מה התירוצים וההנמקות שלו למעשה. מי שמסיר מעליו אחריות שיפוטית מכל סוג שהוא ומטיל את כולה על היושב במרומים, מתנער ממצפון וממוסר. חיים קלים.שלומית קדם - שיחה 18:26, 26 בנובמבר 2012 (IST)

פעולה קרקעית

לדעת המומחים מה הם השיקולים העולים בדיון על הפעלת חיל היבשה בתוך עזה? להבנתי השיקולים הם אלו:

בעד

• רק כיבוש הרצועה ושליטה בה תבטיח פגיעה משמעותית בארסנל הנשק, וביכולת השיגור וההברחה.
• למרות הסיכונים באבידות לוחמים חלילה, הדבר הכרחי להשגת יעדי המבצע ובראשם החזרת הבטחון לאזרחי ישראל.
• כושר ההרתעה יתמסמס לחלוטין באם המבצע יסתיים במצב הנוכחי בו הם המשיכו לירות כל זמן המבצע.
• בפעילות אוירית קשה לדייק בתקיפת היעדים ללא סיכון האוכלוסיה האזרחית בעזה, ולכן הכניסה חשובה.
• פעולה קרקעית אינה מחייבת שהייה ממושכת בהכרח, ניתן להשלים משימות ולצאת.
• העורף בישראל מוכן ומצפה להכרעת האויב בצורה מוחצת, גם במחיר קשה של סיכון הלוחמים.
• ניתן לעמוד בלחץ הבינלאומי נגד פעולה קרקעית, כדי להחזיר את הבטחון והקיום המינימלי לאזרחי ישראל.
• ההימנעות מהפעלת חיל היבשה במלחמה נובעת מתחושת תבוסתנות ופחד שאינו אמור להיות באופייה של הנהגת מדינה.

נגד

• אין רצון אמיתי לכבוש שוב את עזה, ולשקוע בבוץ שקשה יהיה לצאת ממנו.
• המראות והזכרונות הקשים ממבצעים קודמים גורמים לרצון עז להימנע משהייה בשטח האויב.
• כושר ההרתעה כבר הושג בימים הראשונים של המבצע, ובאמצעות משא ומתן בתיווך ניתן להגיע להשגים טובים.
• חייבים להכיר במציאות שמדובר בסבב נוסף ולא אחרון, ואין אפשרות לבטל את האיום התמידי על ישראל מרצועת עזה.
• העם בישראל לא יוכל לעמוד באבידות בנפש חלילה של הלוחמים, ומעדיף להגיע להסדר הפסקת אש לפני כניסה קרקעית.
• ניתן לתקוף מהאויר בצורה יותר רחבה לאחר אזהרת האזרחים באיזור התקיפה, ולפגוע במטרות בלי כניסה קרקעית.
• הלחץ הבינלאומי נגד פעולה קרקעית חזקה יותר מהצורך והרצון של ממשלת ישראל לנצח במערכה.
• חשש להתלקחות האיזור כולו חלילה, בעקבות פעולה קרקעית שתגבה מחיר יקר בשני הצדדים.

בתפילה שיקויים בנו "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד". בברכה. טיפוסי - שו"ת 11:13, 20 בנובמבר 2012 (IST)

למה אתה מעלה זאת כאן, ולא ב'מזנון', שהוא המקום המתאים לדיונים מסוג זה ? בנצי - שיחה 12:34, 20 בנובמבר 2012 (IST)

זה לא מתאים לפה (זה משהו שהיית שואל ספרנית בספרייה???) וזה גם לא מתאים למזנון. אם כבר לכיכר העיר. לירן (שיחה,תרומות) 12:47, 20 בנובמבר 2012 (IST)

אתה צודק: כתבתי 'מזנון', אבל התכוונתי ל'ככר העיר'. בכל מקרה, לא כאן. בנצי - שיחה 14:43, 20 בנובמבר 2012 (IST)

אם זאת ספרנית שמבינה בהיסטוריה צבאית, יש מצב שהיא תוכל לעזור. ברור שאפשר לגרום לחמאס ולחבריו נזק אדיר גם בלי כניסה קרקעית, ושכניסה כזו תגרום לנזק נוסף לשני הצדדים. בהנחה שלא מבצעים הפלת שלטון אלא פעולה מוגבלת, שלאחריה החמאס ושות' מקבלים אספקה חדשה מאיראן, חישוב העלות/תועלת לפעולה כזו הוא מורכב. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה בכל זאת פותח את הדיון כאן, מעבר לשאלות המקוריות, מה שמזמין התפתחות מעבר לנסיונות המיידיים להעביר זאת ל'ככר העיר'. אם כבר, תפוס יוזמה והעבר זאת בעצמך לשם. בנצי - שיחה 14:43, 20 בנובמבר 2012 (IST)

אין מניעה מצידי להעברת הדיון לככר העיר. ואני כרגיל חותם טיפוסי - שו"ת 15:46, 20 בנובמבר 2012 (IST)

לא הבנתי את המטרה של השאלה? המומחים שיודעים מה השיקוליים נמצאים בפורום התשעה ובטח לא כותבים בויקיפדיה. למה לשחק בניחושים? Assafn • שיחה 13:37, 21 בנובמבר 2012 (IST)

ילד בן 11 שכותב בוויקיפדיה - "נכון להבוקר"

בתחילת התוכנית נכון להבוקר היום, עם ניב רסקין, הודיעו שיהיה ראיון עם ילד בן 11 שכותב בוויקיפדיה. בגרסה האינטרנטית לא מצאתי את הראיון. מישהו יודע במי מדובר, ואם כן מתי שידרו זאת? קישור לתוכנית - http://rr.d.nsacdn.com/glz/glz.fm_boker_2012-11-20_57.mp3. תודה, Noambarsh - שיחה - הצטרפו למיזם WWI - כתבו ערך על מדע בדיוני! 19:31, 20 בנובמבר 2012 (IST)

באתר גל"צ מופיעות כל התוכניות המלאות. בתחילת התוכנית רסקין צפה שיחה עם ויקיפד צעיר שתורם לערך מבצע עמוד ענן, אבל כנראה שהשיחה נדחתה בגלל שיחות על המצב הביטחוני. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הראיון נדחה לעכשיו 21/11 8:51 (כשתופיע ההקלטה כ-5-8 דקות מסיום השעה, ממליץ להאזין לראיון שלפני כן אם יוני רועה). לכותב קוראים יבגני גורליק. -יונה בנדלאק - שיחה 08:56, 21 בנובמבר 2012 (IST)

שמעתי עכשיו באינטרנט. כל הכבוד! Noambarsh - שיחה - הצטרפו למיזם WWI - כתבו ערך על מדע בדיוני! 16:03, 21 בנובמבר 2012 (IST)

אפשר קישור לראיון? --פדיחה (שיחה • תרומות) • ☺☻ • בואו לפנטז • ☻☺ 18:47, 21 בנובמבר 2012 (IST)

[3]. בברכה, Noambarsh - שיחה - הצטרפו למיזם WWI - כתבו ערך על מדע בדיוני! 19:17, 21 בנובמבר 2012 (IST)

וגם כתבה: מה לבן 11 וויקיפדיה?, באתר גל"צ. Ravit - שיחה 22:46, 21 בנובמבר 2012 (IST)

העברת ערכים

לא הבנתי למה כאשר מעבירים ערך מטיוטה למרחב הערכים לא כדאי לעשות העתק-הדבק ועושים העברה. מה זה משנה? ‏cheshin61‏ • שיחה • ז' בכסלו ה'תשע"ג • 04:25, 21 בנובמבר 2012 (IST)

אם רק יוצר הטיוטה עבד עליה, זה באמת לא משנה. אם גם אחרים תרמו לה, ראוי לשמר את זכר תרומתם. דוד שי - שיחה 06:36, 21 בנובמבר 2012 (IST)

או בעברית. העברה מעביר גם את היסטורית העריכות של הערך. העתק הדבק לא מעביר את ההיסטוריה של הערך. -יונה בנדלאק - שיחה 15:25, 21 בנובמבר 2012 (IST)

למעשה, אפשר גם לשאול "למה לעשות העתק והדבק כשאפשר פשוט לבצע העברה". --פדיחה (שיחה • תרומות) • ☺☻ • בואו לפנטז • ☻☺ 15:30, 21 בנובמבר 2012 (IST)

תודה לכולם. סיבות טובות, וגם פדיחה צודק. כל טוב. ‏cheshin61‏ • שיחה • ח' בכסלו ה'תשע"ג • 19:14, 21 בנובמבר 2012 (IST)

עוד הערה קטנה: יש עורכים שמחשיבים את מניין עריכותיהם (ראה את כל השאלות בדלפק הייעוץ ובמקומות אחרים על "מונה תרומות" - קישור שנמצא בתחתית הדף "תרומות המשתמש"). ספירת תרומות משמשת גם לקביעת זכות הצבעה בהצבעות השונות בוויקיפדיה. אם משתמש עובד על ערך בדף טיוטה ומבצע 30 עריכות, ואז מעביר ב"העתק הדבק" לערך חדש במרחב הערכים, המערכת סופרת 30 עריכות במרחב המשתמש (שדרך אגב, לא נספר בחישוב זכות הצבעה), ועוד עריכה אחת במרחב הערכים. אם מעבירים את דף הטיוטה בעזרת "העברה", כל 30 העריכות "עוברות" יחד עם הדף, והן נספרות כעריכות במרחב הערכים.

מצד שני, צריך גם לשים לב: אם זה דף טיוטה "ממוחזר", כלומר אם עבדת על ערכים קודמים באותו הדף לפני תחילת העבודה על הערך, ההיסטוריה של הדף תכיל דברים שאינה צריכה להכיל. במקרה כזה, אחרי ההעברה יש לבקש את מחיקת הגרסאות שאינן רלוונטיות בוק:במ. מסיבה זו, רצוי להימנע ממיחזור כזה, ותמיד להתחיל עבודה על ערך חדש בטיוטה חדשה. קיפודנחש 20:03, 21 בנובמבר 2012 (IST)

שינויי שמות

תעזרו להחליט • חיים 7 • (שיחה) • ח' בכסלו ה'תשע"ג • 22:18, 22 בנובמבר 2012 (IST)

כיפת ברזל, הכצעקתה?

כולם מלאים את שבחי כיפת ברזל ואני סבור שהיא באמת נהדרת, אבל במיוחד למקבלי ההחלטות וקצת פחות לאזרחים. למקבלי ההחלטות היא עוזרת בכך שכשיש פגיעות חמורות בנפש בגלל פגיעות הם לא נדרשים להסלמה בלחימה וכך יכולים לקבל החלטות מושכלות יותר וגם לשלם קצת פחות פיצויים. אבל לאזרחים? הרי ירי הקסאמים והקטיושות הוא סוג של טרור. הוא נועד קודם כל לזרוע פחד בליבות האוכלוסיה האזרחית ולשבש את חייה. מה ההבדל שעושה כיפת ברזל? לפי הערך אצלנו היא מפחיתה את אחוז הפגיעות בשטח בנוי מ-25% ל-4%. האם יש מישהו מהתושבים בטווח ירי הטילים שבזכות קיומה של כיפת ברזל נשאר בביתו בזמן הלחימה? אני מסופק. האם יש עיר שבה נפתחו בתי ספר ומפעלים בזכות קיומה של כיפת ברזל? אני מסופק. חוסר המיגון, האזעקות והבומים של הנפילות (שפגיעת כיפת ברזל רק מעצימה אותם) הם אלו שלדעתי יוצרים את האפקט העיקרי של הפחד. מהבחינה הזו כיפת ברזל לא עוזרת הרבה. כדאי לציין גם שכיפת ברזל היא החלופה היחידה שנבחנה במציאות כך שלא ניתן להשוותה לחלופות האחרות שהוצעו.אודי - שיחה 16:59, 23 בנובמבר 2012 (IST)

החלופה היחידה היא אולי כיפת שלום, בברכה, --אילילה - שיחה 17:14, 23 בנובמבר 2012 (IST)

גם אם היא לא משנה את אופן ההתנהלות המעשי עם הטילים, היא מעניקה קצת יותר תחושה של ביטחון. תומר - שיחה 17:27, 23 בנובמבר 2012 (IST)

כמו בכל בעיה שקשה לתת לה פיתרון מושלם, גם פיתרון חלקי מתקבל בברכה. ברוח זו נעשים צעדים לצמצום תאונות הדרכים, אף שכל הצעדים אינם פותרים כליל את בעיית תאונות הדרכים. איש אינו מזלזל בצעדים כמו שיפור כביש או התקנת מעקה בטיחות, אף שידוע שאינם מושלמים. באופן דומה, התרומה של כיפת ברזל להפחתת מספר הנפגעים היא הישג נפלא, לא כזה שיצדיק סיכון גדול כמו פתיחת בית ספר, אבל סביר שהצדיק סיכונים קטנים יותר, כמו המשך הפעלה של מפעלי תעשייה.

באשר לחלופות: שיעור ההצלחה של כיפת ברזל הוא גבוה מאוד, ספק אם חלופות אפשריות היו מגיעות לתוצאה טובה יותר.

כיפת ברזל תרמה להצלת חיי אדם בישראל, ועוד יותר מכך להצלת חיי פלסטינים ברצועת עזה (בלעדיה היה על צה"ל להרוג פלסטינים רבים לשם עצירה מהירה יותר של ירי הרקטות). כיוון שכך, אני סבור שמפתחיה ראויים לפרס נובל לשלום (כדי להסיר ספק: אני אומר זאת במלוא הרצינות, ללא שמץ ציניות). דוד שי - שיחה 17:52, 23 בנובמבר 2012 (IST)

אכן, רק במבצע האחרון תרומתה ברורה. כדאי להתחשב גם בעובדה שמדובר בדגם ראשון מסוגו, ומן הסתם עם השנים נושא ההגנה מפני רקטות ישתכלל ויגיע לאחוזים גבוהים יותר. כיפת ברזל עוד לא יכולה לפתוח בתי ספר אבל להציל חיים היא יכולה, ואולי יום אחד היא תוכל גם לפתוח בתי ספר, אולי בעתיד הקרוב לא תחת הפגזות אבל יש גם להתחשב בפגיעה במוטיבציה עתידית של מחבלים לירות רקטות כשהרקטות כמעט ולא יפגעו באיש. ‏ישרון • שיחה 18:08, 27 בנובמבר 2012 (IST)

ברמת המקרו המערכת מאפשרת חיסכון רב בחיי אדם (בכל הצדדים) ובמשאבים אחרים, לרבות כסף, ומאפשרת קבלת החלטות באווירה רגועה יותר - מה שמבטיח החלטות טובות יותר. ברמת המיקרו תדמיין שהמשפחה שלך והנכסים שלך היו עלולים להיפגע, ותבין לבד כמה היא חשובה. בזמן לחימה יש אזעקות, אבל הנזק שלהן בהשוואה לנפילות הוא שולי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כל מערכת צבאית היא טובה במיוחד אם היא יורה טילים. למרבה הצער המערכת לא מסוגלת לדרוס ולרמוס, אך עדיין יכולה להשמיד לא מעט. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 05:24, 27 בנובמבר 2012 (IST)

המלחמה, אין מנוס מפניה כאשר אנו מגנים על נפשנו מפני האויב הקם עלינו לכלותנו; אך אני לא אוהב את החרב המלוטשת על שום חדותה, ולא אוהב את החץ על שום מעופו המהיר ולא את איש המלחמה על שום תהילתו; רק את אשר הם מגינים עליו, אותו אוהב.

— פאראמיר בן דנתור

‏sir kiss • שיחה 07:05, 27 בנובמבר 2012 (IST)

נו, עוד פציפיסט. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 14:26, 27 בנובמבר 2012 (IST)

צריך לבדוק ולהשוות את הסטטיסטיקה מול עופרת יצוקה ששם לא הייתה כיפת ברזל. איזה אחוז מהטילים שכוונו לשטחים אורבניים פגעו בשטח בנוי. האם האחוז הזה ירד בעמוד ענן בצורה משמעותית. אני לא בטוח שהתוצאות מצדיקות את ההשקעה. ההוראות של פיקוד העורף והפמפום שלהן באמצעי התקשורת הצילו לדעתי הרבה יותר חיים מכיפת ברזל וללא ספק אמצעי הגנה זה זול יותר. שני האמצעים הללו לא פותרים את בעיית הטרור המושלט על ישובי הדרום. ההסתמכות על כיפת ברזל, גם זו המשופרת, היא בבחינת מתן אקמול לחולה במחלה כרונית תוך אמירה שזה עדיף על לא לעשות כלום.אודי - שיחה 11:41, 28 בנובמבר 2012 (IST)

יש לך אלטרנטיבה?

אם הסיכוי של טיל (לשם הדוגמה בלבד) ליפול בשטח בנוי הוא חמישים אחוז, לא משנה אם יפלו חמישים או אלף, עדיין סטטיסטית חמישים אחוז מהטילים יפלו בשטח בנוי. לפיכך, ברור שצמצום נפילות טילים באופן כללי יורידו את כמות הטילים שנופלים בשטח בנוי. ולגבי ההוצאות של כיפת הברזל - האם קיימת השוואה היכנשהו לגבי הכסף שכיפת הברזל חסכה (פחות פצועים, פחות הרוגים, פחות שיבוש החיים הנורמליים, פחות הרס מבנים), לעומת כמה שהשקיעו בה? צִבְיָה • שיחה • י"ד בכסלו ה'תשע"ג 17:59, 28 בנובמבר 2012 (IST)

אודי, כיון שכיפת ברזל מנעה מטילים רבים לפגוע במטרות ובכך יש להניח שהצילה חיים, הרי שהשוואה לאקמול איננה במקומה, כיון שאקמול מטפל אך ורק בסימפטומים ואילו כיפת ברזל מונעת פגיעה. אולי אפשר להשוות לתרופה מאריכת חיים ומשפרת איכות חיים לחולים במחלה כרונית, שעוד לא נמצא לה מרפא. זאת ועוד - הציות להוראות פיקוד העורף והישיבה בממ"דים למיניהם אולי מצילים חיים, אבל פגיעה בבית והרס כל תכולתו איננה דבר של מה בכך, לא לדרי הבית ולא למדינה, המשקמת אותם לאחר הפגיעה. אם כיפת ברזל מונעת פגיעות כאלה, זה איננו אקמול אלא יותר בבחינת זריקת חיסון נגד מחלה קשה.שלומית קדם - שיחה 18:06, 28 בנובמבר 2012 (IST)

מאמר חז"לי, כמדומני מהתלמוד הירושלמי, מושל את משלו לכלב שהופך את דוכן הלחמים של עניה אחת, זו כמובן נמהרת לאסוף את רוב הככרות וכשמתברר לה שהכלב חטף רק ככר אחת, היא משלימה באומרה: "לא נורא, רק אחת". הרעיון המוסתר הוא כמובן שהכלב לא חיפש יותר מככר אחת, זה היה כל חפצו. גם בענייננו כך הוא. הכלבים הפכו לנו את כל המדינה במטרה לחטוף "רק" כמה יהודים הרוגים. אם נמשיך להתמגן עצמנו לדעת, במקום לתקוף בדיוק אבל בדיוק כפי שעשתה ארה"ב באפגניסטן, נגיע חלילה ל...דוקטור למדעי היהדות - שיחה 01:19, 29 בנובמבר 2012 (IST)

האם הודיעו שארצות הברית ניצחה באפגניסטן? כנראה שלא שמעתי את החדשות האחרונות, כי נשארתי ברושם שארצות הברית שקועה עמוק בבוץ האפגניסטני... בברכה. ליש - שיחה 11:27, 1 בדצמבר 2012 (IST)

המציאות מוכיחה מעל כל ספק שעדיף לנהל את המלחמה באפגניסטן מאשר בניויורק, וושינגטון ופנסילווניה - לא היו פיגועי טרור בארה"ב מאז הועברה המלחמה לשטחה של אפגניסטן. 213.57.122.236 11:35, 1 בדצמבר 2012 (IST)

ואיך אתה מציע שניישם את הדוגמה האמריקאית? אפגניסטן רחוקה מאוד מארצות הברית ועזה סמוכה לישראל - מה נעשה? נבקש (ממי?) שיזיזו את עזה ליבשת אחרת כדי שנוכל להילחם הרחק מהבית? אולי, רק עד שתמצא פיתרון לבעיה קטנה זו, אולי בכל זאת כדאי להישתמש בכיפת ברזל? בברכה. ליש - שיחה 11:48, 1 בדצמבר 2012 (IST)

אלמנטרי, ווטסון. נשתלט על עזה כפי שהשתלטנו על יהודה ושומרון במבצע חומת מגן. ואנחנו עוד נאלץ לעשות זאת. 213.57.122.236 12:00, 1 בדצמבר 2012 (IST)

שרלוק, אתה גאון! איך לא חשבתי על פיתרון כל כך פשוט?!? נשוב לימים בהם העזתים לא היו צריכים להתאמץ לשלוח לנו את המוות בטילים או לחפור מנהרות, הימים בהם סיפקנו להם חיילים כמו ברווזים במטווח, הימים בהם היו לנו הרוגים יום-יומיים, הימים בהם שורות, שורות של חיילים סיננו את החול כדי למצוא חלקים פזורים של חבריהם. שרלוק, אתה גאון! אבל גם אני לא טיפש לגמרי, אז היגעתי למסקנה שאתה עובד למען החמאס. בברכה. ליש - שיחה 12:36, 1 בדצמבר 2012 (IST)

ידידי בוודאי שכח שייעודם של החיילים הוא למות, הם נשבעים לכך, למען שלמות המדינה ושלום אזרחיה, או לנצח, ולא להתחבא מאחרי סינרה של אמא. 213.57.122.236 12:51, 1 בדצמבר 2012 (IST)

משטר דמוקרטי לא מייעד אף אחד להיפגע, אלא לחיות ולחיות טוב. אבל אם ההרתעה לא מספקת ונכפית עליו לחימה כהגנה עצמית, תפקיד הצבא להילחם ולנצח בהקדם האפשרי ובמינימום נפגעים, בעקבות הבנת ערך החיים. זאת בניגוד למשטרים לא דמוקרטיים שמפגינים זלזול רב בחיי אדם, כפי שניתן לראות גם במזה"ת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תמונה של שחקני הבימה משנת 1942- בואו לזהות

תמונת מחזור של שחקני הבימה שנת 1942

אני מבקשת סיוע בזיהוי שמות שחקני הבימה המופיעים בתמונה משנת 1942, אנא הוסיפו את השערותיכם למטה. תודה חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 17:49, 23 בנובמבר 2012 (IST)

1. יושבת שלישית מימין - חנה רובינא
2. עמוד שלישי שמשמאל - כנראה מנחם גנסין (הצעת זיהוי של Shannen)
3. עומד משמאל לרובינא עם עניבה שחורה צבי פרידלנד. לפי התמונה שמופיעה אצלו בערך נראה כאילו היושב מימין הוא מכס ברוד.אודי - שיחה 17:55, 23 בנובמבר 2012 (IST)
4. לפי הגובה, העומד מאחורי רובינא הוא אהרון מסקין.שלומית קדם - שיחה 08:37, 24 בנובמבר 2012 (IST)
5. מימינו, עם משקפיים עגולות ומקריח, ברוך צ'מרינסקי (ע"פ תיאור התמונה שעדכנתי עתה בצבי פרידלנד).אודי - שיחה 08:42, 28 בנובמבר 2012 (IST)

האם גוגל מסכנת את ילדינו?

בחיפוש בגוגל של מילים בעלות אופי מיני או פורנוגרפי, בהקלקה על "תמונות" יוצגו תמונות עירום ואף יחסי מין ממש, מילא בחיפוש רגיל, אין תצוגה כזו על דף של גוגל אבל בחיפוש תמונות (אפילו "חיפוש בטוח מחמיר") התמונות הנ"ל מוצגות על דף של גוגל!
לא בעייתי? (מצידם) --‏Meni181818 ✡ דבּררת • י"א בכסלו ה'תשע"ג 18:38, 24 בנובמבר 2012 (IST)

גם אם נניח שכן, למה אתה חושב שדיון בכיכר העיר בוויקיפדיה יעזור איכשהו? גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 18:45, 24 בנובמבר 2012 (IST)

אכן, ניסיון של גולשים רבים מראה שאנשים המעוניינים למצוא תמונות עירום ואקטים מיניים (שלא לדבר, רחמנא לצלן, על קטעי וידאו) במרשתת מתקשים מאד למצוא אתרים המציגים תכנים כאלו. חמור מאד שגוגל עוזרת לגולשים לחשוף את המכמנים הטמונים הללו. פויה גוגל! תתביישו לכם! קיפודנחש 01:03, 25 בנובמבר 2012 (IST)

חברת גוגל הגיבה די מהר לתלונתו של Meni181818: גוגל מסננת פורנו. מי אמר שדיון בכיכר העיר אינו עוזר? דוד שי - שיחה 06:52, 21 בדצמבר 2012 (IST)

מס שבח. על סף ביטול?

שלום לכולכם. עקרונית מס שבח המעיק על מוכרי דירות שיש להם 2 דירות, בוטל עד 2013. שמעתי כי עקב הבחירות הפטור מתארך אוטומטית לחצי שנה נוספת. מישהו יכול לאמת או להכחיש? תודה מראש. דוקטור למדעי היהדות - שיחה 01:28, 26 בנובמבר 2012 (IST)

הארכה אוטומטית של תוקף של חוק היא מכוח סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת. אם ידוע לך שהפטור אמור היה להתבטל בסוף 2012, הוא אכן מוארך אוטומטית, בערך עד סוף אפריל 2013. חוץ מזה, ראוי להרחיב את הערך מס שבח מקרקעין. דוד שי - שיחה 07:15, 27 בנובמבר 2012 (IST)

תודה לך מר דוד שי. דוקטור למדעי היהדות - שיחה 08:37, 27 בנובמבר 2012 (IST)

הנה הודעה רשמית של רשות המסים. לא מובן לי מדוע הטריחו את היועץ המשפטי לממשלה ואת ועדת הכספים של הכנסת, במקום להסתפק בחוות דעתי כאן. דוד שי - שיחה 06:44, 21 בדצמבר 2012 (IST)

מתנדב לתרגם את הכתוביות של סרט ההתרמה?

נמצא כאן --‏ • Itzike‏ • שיחה 22:59, 27 בנובמבר 2012 (IST)

תרגמתי את הרוב. אודה למי שישלים את המלאכה. הקישור הוא כאן. ואם יהיה מישהו שיטרח לעבור על התרגום שלי כאן, זה יהיה מעולה. צִבְיָה • שיחה • י"ג בכסלו ה'תשע"ג 23:16, 27 בנובמבר 2012 (IST)

אנא ציין איפה להשאיר את רשימת התיקונים. Nachum - שיחה 12:30, 28 בנובמבר 2012 (IST)

עזה וימי הביניים

אלי ישי דיבר לאחרונה על "להחזיר את עזה לימי הביניים", אז אולי כדאי שנכיר מעט את העיר שמכונת הזמן המופלאה של ישי תגלה בפנינו

כך מתאר את עזה ר' משולם מוולטרה, שביקר בעיר בשנת 1481:

עזה קורין אותה הישמעאלים: גאזה, והיא ארץ טובה ומשובחת, ופירותיה משובחים מאד, ושם נמצא לחם ויין טוב, אף כי היינות אינם עושים אלא היהודים. והיא מקפת ד' מילין ואין לה חומות. והיא סמוכה לים כמו ו' מילין. ובבקעה ובהר היא יושבת. ויש בה עם רב, כחול אשר על שפת הים, וכמו שישים בעלי בתים יהודים וכמו כן ד' בעלי בתים שומרונים, והם יושבים בשיפוע הארץ. ובראש "הייודיקה" (רחוב היהודים) הבית מדלילה, והיה דר בתוכה שמשון הגיבור. וסמוך לשם מעט, כמו שמינית מיל, בתוך עזה גם כן, ברום הארץ, ראיתי החצר הגדול אשר הפיל בחזקו ובתקפו... וכבדו אותי ביותר, ובפרט ר' משה ב"ר יהודה ספרדי, והוא כבד-פה מעט, ור' מאיר ספרדי צורף. והיהודים יושבים ברום הארץ ירומם ה'. (מסעות משולם מוולטרה)

שבע שנים מאוחר יותר כותב ר' עובדיה מברטנורא באגרות ארץ ישראל:

ראיתי בעזה הבית אשר הפיל שמשון על הפלשתים, כפי מה שספרו לי יושבי הארץ בעלי בתים רבנים. ובעזה היום כשבעים בעלי בתים רבנים, ושני בעלי בתים שמרונים, ולא ראיתי שם קראים. ישבנו בעזה ארבעה ימים ושם היום רב אשכנזי, נקרא ר' משה מפראגה, אשר ברח מירושלים והביאנו אל ביתו בעל כרחי, והייתי עמו כל הימים אשר ישבתי בעזה. וביום השבת באו כל זקני הקהל והפרנסים לסעוד עמנו, והביאו אשישי ענבים ופירות כמנהגם; ושתינו שבעה או שמונה כוסות קודם אכילה, והיינו שמחים. (אגרות ארץ ישראל)

סניור אוג'יר דה-אנגליר המבקר בעזה בשנת 1395:

בעיר זו מקום בו כילה שמשון את חייו, זה ששפט את בני-ישראל ארבעים שנה. במקום זה יש בית והוא קרוב לרחוב בו מתגוררים היהודים... את היהודים מכירים במטפחת של בד צהוב שעל ראשיהם.

מהציטוט הזה משנת 1523 מסתבר שרצוי היה לפנות לנקודת זמן טובה יותר:

והגעתי בעזה תוך בית אחד גדול... ובחדר שלי היה שוכן יהודי תגר מביירות, ושמו אברהם דונאץ... ואמר לי: "איך אנחנו היהודים בזו הארץ, לא נוכל לדבר עם שום ישמעאלי, ולא מבני הנביא, כי הם שונאים אותנו, ויותר הם אוהבים הכלבים מהישראלים. (ספר דוד הראובני)

בשלהי ימי הביניים הוכרז שבתאי צבי על ידי נתן העזתי כ"מושיען של ישראל משיח אלוהי יעקב", והקהל ענה לעומתו: "חי מלכנו שבתאי לעולם". ואם נקפוץ חזרה לטרום ימי הביניים, במוזיאון ישראל ניתן לראות תמונה של פסיפס בית הכנסת העתיק בעזה שנבנה במאה השביעית לספירה. ג'יס - שיחה 10:50, 28 בנובמבר 2012 (IST)

הכוונה באיום הנ"ל היא כנראה לפגוע בתשתיות, כך שבעזה לא תהיה אספקת חשמל וכו'. כותבים מימה"ב לא יכולים להמחיש את הצורך בתשתיות שבתקופתם לא היו קיימות, אך כיום נחשבות בסיסיות לניהול חיים סבירים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כיוון שהמאיים הוא אלי ישי, כוונתו הייתה בוודאי להחזיר אותם למצב שבו אין להם אפילו חליפת ארמאני אחת (להזכירכם: יש הסבורים שחליפת ארמאני היא ההישג המרכזי של המאה העשרים, ומי שנמצא בתוכה ראוי להיות שר הפנים, אם לא למעלה מזה). תודה לג'יס על המידע המעניין. דוד שי - שיחה 22:00, 28 בנובמבר 2012 (IST)

האדון אלי ישי לא בדק בויקיפדיה, מן הסתם, טרם הכריז על כוונותיו. מנין לו, אם כך, ש"ימי הביניים" הם העונש הכי גדול עלי אדמות? פשוט מאוד! כי שונאי החרדים אומרים לו שוב ושוב שהוא נציג "ימי הביניים", אז זו התוצאה. דוקטור למדעי היהדות - שיחה 01:23, 29 בנובמבר 2012 (IST)

ואפרופו חשיבותה של השקיפות.. :)

מאמר מרתק בהארץ על מחיקת מילים ממילון אוקספורד. Shani - שיחה 17:49, 28 בנובמבר 2012 (IST)

שוד ושבר, הגם לשם הגיעו המחקנים? אגסי, לטיפולך הדחוף והמסור. דוד שי - שיחה 21:56, 28 בנובמבר 2012 (IST)

אם תשאילו לי את מכונת הזמן שלך, אשמח לקחת טיול קצר לשנות ה-30 של המאה ה-20 ולטפל במחקנים הללו בעצמי, בלי מורא ובלי משוא פנים. קיפודנחש 23:35, 28 בנובמבר 2012 (IST)

הארץ הקדימו אותנו

חפשו ומצאו בכתבה את המונח "ראשת הממשלה". שאפו ראשון להארץ ממני. צִבְיָה • שיחה • י"ד בכסלו ה'תשע"ג 22:02, 28 בנובמבר 2012 (IST)

תמיד ידעתי שיש משהו מוזר באתר הזה... • חיים 7 • (שיחה) • ט"ו בכסלו ה'תשע"ג • 01:21, 29 בנובמבר 2012 (IST)

”... 21% שרואים בלבני את ראשת הממשלה הנכונה למדינת ישראל בעת הזו” - מעניין אם בדקו את שתי האפשרויות: לבני כראש ממשלה ולבני כראשת ממשלה. Tzafrir - שיחה 13:48, 29 בנובמבר 2012 (IST)

זה מה שמעניין אותך? אם בדקו? ומה עם הצבעה? זכות הצבעה יש להם בכלל בהארץ? גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 13:59, 29 בנובמבר 2012 (IST)

אם 21 אחוז מסכימים, זה אומר ש-79 אחוז לא מסכימים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

במקרה זה לא מתקיים כלל השלישי מן הנמנע - ייתכן של-70% ממש לא אכפת מי יהיה ראש ממשלה. דוד שי - שיחה 07:10, 30 בנובמבר 2012 (IST)

מספר כוכבים

כשאני קורא בויקיפדיות אחרות, יש בסוף הערך ארבעה פסקאות שבהן יש כוכבים מאחד עד חמש שכתובים בהם כתוב היטב, להשלים, מטרה ואמין, האם בויקיפדיה העברית הדבר נחוץ?. הפועל אימפריה - שיחה 15:47, 29 בנובמבר 2012 (IST)

ויקיפדיה העברית החליטה להשתמש בכלי ה"משוב" במקום זאת (כדי למצוא את ההחלטה/החלטות תצטרך לנבור בארכיונים של המזנון). למיטב ידיעתי, הוויקיפדיות האחרות נעות בכיוון הזה, כלומר הוצאת הכלי הקיים ("ארבעה כוכבים") לגמלאות, והכנסת כלי משוב במקומו. בוויקיפדיה האנגלית זה נעשה בהדרגה, כאשר יש ערכים שמציגים את הכוכבים ה"מיושנים", וערכים אחרים המשתמשים בכלי המשוב (למשל en:Google). תוכל לראות סרטון על כלי המשוב אותו מכניסים עכשיו לוויקיפדיה האנגלית כאן: File:Article-Feedback-Video-Tour-07-08.ogv. לדעתי, כלי המשוב שלנו פשוט יותר וטוב יותר. קיפודנחש 19:58, 29 בנובמבר 2012 (IST)

אוקיי, הבנתי. הפועל אימפריה - שיחה 13:20, 30 בנובמבר 2012 (IST)

פדרציית ספורט עם שם מוצלח..

WTF בחירה מוצלחת... --‏Meni181818 ✡ דבּררת • ט"ו בכסלו ה'תשע"ג 16:55, 29 בנובמבר 2012 (IST)

30 שנה לפני הביטוי המצוי כיום. נבואה? -יונה בנדלאק - שיחה 18:10, 29 בנובמבר 2012 (IST)

 אהבתי Noambarsh - שיחה - הצטרפו למיזם WWI - כתבו ערך על מדע בדיוני! 19:27, 1 בדצמבר 2012 (IST)

משה בר

• מה אנחנו עושים כשאנחנו לא עושים כלום. צחי לרנר - שיחה 18:11, 30 בנובמבר 2012 (IST)

תודה!

בחודשים האחרונים השקעתי זמן רב יותר בתחביב ותיק: קריאת ערכים אנציקלופדיים. הפעם לא בבריטניקה ולא באנציקלופדיה העברית אלא בויקיפדיה העברית. אני ממליץ לכל מי ששקוע בעשייה ויקיפדית שוטפת לקחת לפעמים פסק זמן ולקרוא. יש לי ולאחרים הרבה ביקורת על מה שעודדי כינה בשעתו "ויקיפדיה ב". אבל לצד הביקורת הזו מן הראוי להרעיף תשבחות על כל כותבי הערכים המקיפים, האיכותיים והמעודכנים שיש כאן על נושאי הליבה האנציקלופדיים. התענוג בקריאתם הוא גדול. לאחר שאני קורא ערך שמצא חן בעיניי אני נוהג להביט בהיסטוריה שלו. לבדוק מי יצר אותו וכיצד התפתח לאורך זמן. הממצאים האנקדוטליים מלמדים כי הרעיון העומד בבסיסה של ויקיפדיה הוא רעיון נפלא שלא נס ליחו. ערכים נפלאים נכתבו על ידי נשים וגברים, מילדים ועד לבני הגיל השלישי, מכל רחבי הארץ, בעלי מצב משפחתי שונה, מקצועות שונים, השקפות שונות בענייני דת או פוליטיקה, העדפות אישיות שונות ורמת השכלה שונה. וכל אחד עשה משהו, אפילו קטן, לטובת הכלל, ללא כל תמורה. אז רציתי רק להגיד תודה לכולם ולכולן. Dvh - שיחה 10:23, 1 בדצמבר 2012 (IST)

 אהבתי תודה רבה גם לך, כי כמובן גם אתה כלול בין הכותבים והעורכים הנ"ל Ravit - שיחה 11:01, 1 בדצמבר 2012 (IST)

אחלה תחביב! אם אפשר, אני רוצה להציע לך, נוסף על התודה הכללית כאן, שכמו ש-Ravit כתבה מגיעה גם לך, להוסיף מילת תודה או ביקורת עמיתים על קצה מזלג (אפילו רק דבר חדש שלמדת), בדף השיחה של הערך או של הכותבים. זריקת עידוד אישית קטנה שעשויה להביא עוד ערכים כמו שאתה נהנה לקרוא. Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • י"ז בכסלו ה'תשע"ג • 11:19, 1 בדצמבר 2012 (IST)

 פדיחה אהב את זה אני משתדל בכל יום לקרוא את הערך המומלץ היומי בעמוד הראשי. פדיחה (שיחה • תרומות) • ☺☻ • בואו לפנטז • ☻☺ • משוב 22:08, 8 בדצמבר 2012 (IST)

שבת או כיבוד הורים - מה קודם

שמעתי את סיפורה של בת מנתניה, שיצאה לביקור סוף שבוע אצל משפחת ארוסה במזכרת בתיה והצליחה איך שהוא להגיע לאשדוד. מילא, על כושר הניווט וקריאת השלטים שלה לא לי להעיר, אבל לאחר שכבר הבינה שהגיעה לאשדוד ולא תוכל להמשיך למזכרת בתיה משום שנכנסה השבת, האם לא עלה בדעתה, שהרגעת הוריה וארוסה המודאגים לשלומה קודמת לשמירת שבת, או שצו הרבנים הוא כיבוד שבת מעל לכל ולפני הכל? כשאני, כאם וסבתא, חושבת מה עבר על ההורים האלה במשך כל השעות האלה, מאתמול אחר הצהרים עד מוצאי שבת, לבי מתכווץ. ומה עם חילול השבת שהצדקת גרמה לו כשהקפידה להימנע מחילול שבת בעצמה? טלפונים, משטרה, מסוק - אבל העיקר שהיא, עצמה, שמרה על טוהר השבת. אוי אוי אוי.שלומית קדם - שיחה 18:26, 1 בדצמבר 2012 (IST)

👍. שנילי - שיחה 18:33, 1 בדצמבר 2012 (IST)

לגוף העניין בוודאי שיש כאן בעיה ואיך ספק שהדין עמך שלומית. אבל אינני בטוח שיש מקום לצלוב את הבחורה כאן בכיכר העיר. בהחלט ייתכן שבעיית שמירת השבת הייתה כאן גורם משני ותירוץ בעלמא. אולי כדאי לשקול למחוק את הדיון. בברכה, אלי לייטנר - שיחה 18:53, 1 בדצמבר 2012 (IST)

מזכיר לי שסיפור שסיפר לי אדם שעסק בקירוב רחוקים בחו"ל. איזשהו תלמיד שלו, שאביו יהודי ואמו גויה, רצה להתגייר. אבל דבר אחד הציק לו: במידה ובשבת פורצת שריפה, לפי ההלכה (יש דיון נרחב, ויש דעות שחולקות על כך, דומני), גם אם אמו תמות - אסור לו לחלל את השבת עבורה. הדבר הציק לו נורא ובסוף הוא פרש מהיהדות.

ובקיצור, ליהדות יש לוגיקה משלה, ואין שום היגיון בערבוב דעה אישית למול הלכה. אם אתה מקבל את ההלכה ומאמין בה - אזי גם אם אתה צריך למסור את נפשך אתה צריך להמשיך לקיים. אם לא - אז לא. שיקולים של רגש הם שוליים, בפוליטיקה כמו באמונה שלך. במקרה הזה, אני מאמינה שיש דיון בהלכה על מקרה מסוג זה. מה שכן, ליבי מתכווץ כשאני חושבת מה תרגיש אותה בת כשתדע ששלומית קדם הכפישה את שמה לחינם בכיכר העיר, כשכבר אין בידה להועיל. צִבְיָה • שיחה • י"ז בכסלו ה'תשע"ג 18:59, 1 בדצמבר 2012 (IST)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

באופן כללי ומבלי להתייחס למקרה הנ"ל מצוות "כיבוד הורים" היא רק ב"מסגרת החוק" כלומר בכפוף לתנאי ההלכה, וכמו שכתוב בחז"ל שאפילו ההורה מבקש מבנו לעבור על אחת ממצות התורה (אפילו מדרבנן) אין לבן לשמוע במקרה כזה להוריו, ("דברי הרב (-הבורא) ודברי התלמיד (-ההורה) דברי מי שומעין?"). --‏Meni181818 ✡ דבּררת • י"ח בכסלו ה'תשע"ג 19:01, 1 בדצמבר 2012 (IST)

כאן יש מקרה של חילול שבת קטן שאמור למנוע חילול שבת "כבד". אי-אז בשיעור דינים לימד אותנו אחד הפויסקים את הדינים, דרבנן מול דאורייתא וכולי. עברתי את המבחן בציון נחמד, אבל מאז שכחתי את החומר. מי יאיר את עיניי? צִבְיָה • שיחה • י"ז בכסלו ה'תשע"ג 19:09, 1 בדצמבר 2012 (IST)

מזל שיש ויקיפדיה - רדיית הפת#רדיית הפת על מנת למנוע איסור תורה, המקרה הפרטי שבו נידנת סוגיה עקרונית זו. המקרה הנ"ל הוא מקרה שנידון ברמה הפרטית (אדם מול עצמו / אדם מול חברו). לענ"ד בכל מקרה הסוגייה הזו אינה הפרט העיקרי לגבי המקרה של השבת האחרונה, שבו הנקודה העיקרית היא של המשמעות הציבורית של הפניית כוחות רבים למשימה מיותרת, על חשבון פעילות שוטפת שיש בה מימד של פיקוח נפש ברמה הציבורית. נת- ה- - שיחה 22:02, 1 בדצמבר 2012 (IST)

אם את חילונית נחמדה - כיבוד הורים, ואם את באמת שואלת כנראה שאת לא ממש מבינה מה זה אומר להיות יהודי-דתי. ‏ישרון • שיחה 19:35, 1 בדצמבר 2012 (IST)

צביה, מעניין ש"לבך מתכווץ" כשאת חושבת מה תרגיש אותה בת ש"הכפשתי את שמה לחינם". לבי שלי מתכווץ כשאני חושבת על מה שעברו הוריה וקרובי משפחתה האחרים כשחשבו, שיקירתם מוטלת פצועה קשה או מתה בצדי הכביש או בתוך מכונית עולה באש, או שבויה בידי אנס או איש חמאס. ברור, שסדרי העדיפות שלנו שונים מן הקצה אל הקצה. אני שמחה שאינני אמך.שלומית קדם - שיחה 19:49, 1 בדצמבר 2012 (IST)

הודות לגילי הצעיר, ליבי ב"ה בכושר נפלא, והוא מסוגל להתכווץ פעמיים. צִבְיָה • שיחה • י"ז בכסלו ה'תשע"ג 20:21, 1 בדצמבר 2012 (IST)

אכן זה לגמרי לא בסדר מה שהיא עשתה. מסוקים, משטרה, אנשים שהוזעקו ביום שבת והכל רק בשביל שהיא תרגיש טוב עם עצמה. פשוט בושה, Noambarsh - שיחה - הצטרפו למיזם WWI - כתבו ערך על מדע בדיוני! 21:11, 1 בדצמבר 2012 (IST)

אין זו הפעם הראשונה שאנשים איחרו להגיע בזמן למקום שאליו היו צריכים להגיע ביום שישי, לא דיווחו על כך למי שהיה צריך, וכתוצאה מכך נערכו אחריהם חיפושים מקיפים במהלך השבת, עד שהגיע מוצאי שבת. זכור לי שהייתה הנחיה הלכתית שניתנה על ידי רבנים שונים בעקבות מקרים אלו, לדווח על הגעה גם בשבת עצמה, להבנתי בגלל המשמעות הציבורית של חיפושים מקיפים אחרי נעדר שאינו נעדר בשבת (לענ"ד בעיקר בגלל הפניית כוחות שנדרשים לפעילות שוטפת, למשימה מיותרת, דבר שיש לו משמעות של פיקוח נפש ברמה הציבורית). אגב, בגלל איחורים בלתי צפויים כאלו ישנה הנחיה הלכתית עקרונית להקדים את זמן היציאה לדרך ביום שישי, ולא לכוון נסיעה שתגיע סמוך לזמן כניסת השבת.

לגבי עצם הנושא של כיבוד הורים מול חילול שבת, במקרה קלסי של הורים שמצווים על בנם / בתם לחלל שבת באיסור תורה (לדוגמא: להדליק אש, לבשל), זה דבר פשוט שאסור לשמוע להם, גם אם בציור כל שהוא ההורים יפגעו מכך מאוד מאוד (החכם עיניו בראשו, וינסה לישב את ההידורים בדרך אחרת כמובן). במקרים של 'שטח אפור' (התנגשות של כיבוד הורים עם חומרות או פרטים הלכתיים שישנם לגביהם חילוקי דעות האם הם אסורים או מותרים), מסתבר שכיבוד הורים יגבר, הכל בהתאם לדינמיקה המיוחדת של כל מקרה ומקרה. נת- ה- - שיחה 21:44, 1 בדצמבר 2012 (IST)

ההלכה היא ללא חולק שיש להודיע, ולפחות על ידי גוי שבוודאי זמין באשדוד. אבל אל כולם מכירים את ההלכה. הנה, רק לאחרונה הצביעו שני חברי כנסת של ש"ס בעד חוק המסיט יהודים לעבור על איסור תורה של "ובארצכם לא תעשו". נקווה שתרבה הדעת בעולם ולא נפגוש עוד מקרים מצערים כאלו. עדירל - שיחה 21:57, 1 בדצמבר 2012 (IST)

הבעיה המרכזית שאני רואה בדוגמה זו היא שאנשים מעבירים את הפעלת שיקול הדעת שלהם לגורם אחר, ההלכה או דעת רבנים, ויהיה חכם ככל שיהיה. שנילי - שיחה 22:12, 1 בדצמבר 2012 (IST)

אוי אוי אוי.שלומית, שלומית. (בת דברי? סתאאם..) ובכן, ההטפה על כושר הניווט וקריאת השלטים שלה היא ציניות לשמה, ובהחלט סיבה להתכווצות הלב. בל נשכח שהכאב על חילולי השבת הנרחבים מן הסתם מעיק על העלמה לא פחות משהוא מעיק על גברת שלומית. ובאשר לשאלה ההלכתית: אין ספק, ברמה העקרונית, שהרגעת הוריה וארוסה המודאגים לשלומה, אינה קודמת לשמירת שבת, וזאת לא משום שצו הרבנים הוא כיבוד שבת מעל לכל ולפני הכל, אלא משום שזהו הצו של מלך מלכי המלכים, למרות ההתכווצויות הכרוכות בכך (חוץ מבמקרה שהדאגה עלולה להגיע למחוזות של פיקוח נפש). אלא מה, שאין דרכו להעניק התכווצויות למי שאינו ראוי להן לפי מעשיו, וכל אדם מקבל לפי חשבונו. כמו בכל הצרות והיסורים שאנו חווים. עד כאן מושגי יסוד הידועים לכל בוגר כיתה א' לא כולל ליבה. ואגב, גם חייל צה"ל נאלץ לעיתים קרובות להתאפק מלהרגיע את ההורים המוקפצים ומתווכצים, רק בגלל שהמפקד לא מרשה לדבר. מה אפשר לעשות, אלה החיים. וכמובן, הרבה בחורים ועלמות דתיים וודאי יסכימו לקביעה כי מזל שאת, כאם וסבתא, לא זכית להיות האם והסבתא שלהן. ולסיום- הערתך האחרונה היא אכן שאלה הלכתית ראויה: מה עם חילול השבת שהצדקת גרמה לו כשהקפידה להימנע מחילול שבת בעצמה? טלפונים, משטרה, מסוק - אבל העיקר שהיא, עצמה, שמרה על טוהר השבת. שאלה זו תלויה בעיקר בנדון הלכתי המוגדר בהלכה האם "ניחא לי' לחבר למעבד איסורא זוטא כי היכי דלא ליעבד עם הארץ איסורא רבא" (ובעברית האם עדיף לתלמיד חכם לעשות איסור קטן בכדי להציל אדם פשוט מאיסור גדול אם לאו. כמובן שאת האלמנט של התלמיד חכם לעומת עם הארץ יש להסיר במקרה שלפנינו), ויש בה פרטים רבים. ויש כאן נקודה חשובה נוספת - מנין שעליה למנוע "חילולי שבת" שאינם כלל חילולי שבת? הלא להם מותר לחלל מחמת שבעיניהם זה פיקוח נפש!! מעוניינת ללמוד את הסוגיא? דוקטור למדעי היהדות - שיחה 00:04, 2 בדצמבר 2012 (IST)

ברור שכל מי שהיה שואל היה נענה שהוא מחוייב להודיע, לפחות על ידי נכרי, וב"ה יש בארצנו די והותר נכרים. ראה למשל כאן וכאן, והדברים קל וחומר. הלכות פיקוח נפש לא נלמדים באופן מסודר, שכן רוב בני אדם אינם צריכים אותם, אולם ראוי שאנשים ידעו אותם ולא ראוי שאנשים ימנעו מלעשות את מה שנדרש לעשות. עדירל - שיחה 00:34, 2 בדצמבר 2012 (IST)

אין ספק, שבמקרה הספציפי הזה קשה מאוד להבין את העלמה ואת מארחיה. גוי של שבת באשדוד אינו נדיר, וגם רבנים יש למכביר. (בהודעתי הקודמת הרחקתי לדון שיהיה מותר אפילו לה בעצמה להרים טלפון הרגעה על מנת למנוע איסורי שבת מרובים!) ובכל זאת אנו מצווים לדון לכף זכות, ועם קצת דמיון מבורך ניתן לקיים מצוה זו גם במקרה הזה. בכל מקרה, מכאן ועד להפיל כל שגיאה, קשה ככל שתהיה, על "צו הרבנים" האכזריים וערלי הלב, הדרך ארוכה עד מאוד. דוקטור למדעי היהדות - שיחה 00:46, 2 בדצמבר 2012 (IST)

שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הרב ישראל רוזן, נתקעת בשבת? אל תהיה צדיק, תהיה צודק, באתר ynet, 2 בדצמבר 2012. Ravit - שיחה 20:08, 2 בדצמבר 2012 (IST)

מנפלאות הסטטיסטיקה - שינוי בצפייה בערך נרות שבת ויום טוב לפי ימות השבוע

שמתי לב כעת שישנה קפיצה סטטיסטית חוזרת כל שבעה ימים בנתון של מספר הצופים של הערך נרות שבת ויום טוב, מסתבר שכל יום שישי בשבוע חלה עלייה מרשימה במספר הצופים של הערך, יחסית למספר הצופים הממוצע. בדיקה זריזה הראתה גם שהערך זכה לשיא הצפייה ב־90 הימים האחרונים ב־25.9 - ערב יום כיפור של שנה זו. נת- ה- - שיחה 22:47, 1 בדצמבר 2012 (IST)

הדבר הוא טבעי ביותר. מה בעצם ביקשת לחדש? 93.173.144.94 22:50, 1 בדצמבר 2012 (IST)

אין פה חידוש, אלא שיתוף. כמדומני שתופעה כזו הינה נדירה למדי, וקשה יהיה למצוא כדוגמתה בערכים אחרים. נת- ה- - שיחה 22:54, 1 בדצמבר 2012 (IST)

חנוכה באה עלינו לטובה ממש בקרוב ובוודאי נראה עלייה משמעותית של מספר הצופים בערך זה בימים אלה ואך טבעי הוא הדבר. וכך גם כנראה קורה בכל חג ומועד וגם בערב שבת. 93.173.144.94 22:58, 1 בדצמבר 2012 (IST)

ועוד משהו: כנראה שיש מי שמחפש בערך את זמני ההדלקה המופיעים בקישור לקראת סוף הערך. 93.173.144.94 23:00, 1 בדצמבר 2012 (IST)

בחנוכה וחגים אחרים ישנה חזרה שנתית אחת של גידול במספר צפיות, ואילו פה ישנה חזרה שבועית של גידול במספר הצפיות. התופעה בערך הזה גם סדורה יותר מאשר בערך על שבת עצמה. לגבי חיפוש זמן ההדלקה, להערכתי זו לא הסיבה, הערך עולה במקום הראשון בחיפוש במנוע חיפוש פופלרי רק לגבי המחרוזת 'נרות שבת', ולא לגבי המחרוזת 'זמן הדלקת נרות שבת'. נת- ה- - שיחה 23:08, 1 בדצמבר 2012 (IST)

ומה עם הבריומאים?

בריום

בריום מהסוג הכבד

ועוד חידה (שאני דווקא יודע את פתרונה): מה הביא את הקפיצה העצומה בפופולריות של הבריומאים, ולמה גם שם יש מחזוריות של כ-7 ימים ש"רוכבת" על האקספוננט הדועך? eman • שיחה • ♥ 01:46, 2 בדצמבר 2012 (IST)

וואי, איזה קטע זה ממש מעניין אותי, משום מה. מחכה לתשובה. ניחוש שלי שיש איזה טיול\סיור כל יום שלישי בשבוע או משהו כזה ואנשים הולכים לראות בריומאים. ‏cheshin61‏ • שיחה • י"ח בכסלו ה'תשע"ג • 02:52, 2 בדצמבר 2012 (IST)

לא. ומי שיודע את התשובה (מראש, או מצא), מתבקש בינתיים לשמור על דיסקרטיות, ולתת לאנשים לנחש ניחושים פראיים. eman • שיחה • ♥ 02:54, 2 בדצמבר 2012 (IST)

נראה לי שמצאתי, או לא??? ‏cheshin61‏ • שיחה • י"ח בכסלו ה'תשע"ג • 03:04, 2 בדצמבר 2012 (IST)

גם לי... eman • שיחה • ♥ 03:08, 2 בדצמבר 2012 (IST)

קשור למערכת הבחירות? יש שם הרבה בריומאים ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 15:47, 3 בדצמבר 2012 (IST)

קשור לנוהל עבודה של קופת חולים? דוד שי - שיחה 20:54, 4 בדצמבר 2012 (IST)

לא קשור לא לבחירות ולא לקופת חולים (קופת חולים?!)

ובכן, הקפיצה הראשונית קשורה לפוסט הזה בקומיקס "הו לא".

ומכיוון שכל שבוע יוצא פרק חדש, כל שבוע היתה קפיצה בנתונים ממי שהשלים את הפרקים הקודמים. eman • שיחה • ♥ 22:18, 4 בדצמבר 2012 (IST)

ימי עיון על מורשת דוד ילין

קצת קידום משפחתי חסר בושה:

במסגרת חגיגות שנת ה-100 למכללה לחינוך ע"ש דוד ילין (שהאמת אני לא מבין למה הם עורכים אותם עכשיו, כשמאה שנה ימלאו בחנוכה הבא) הם עורכים בשבועות הקרובים שלושה ימי עיון המוקדשים לאספקטים שונים של מורשתו.

• ביום שני הקרוב, על תולדות החינוך העברי בארץ ישראל, כולל הרצאות על דוד ילין עצמו.
• ביום ראשון הבא, בנושא העברית לאן?
• ביום שני בעוד שבועיים על "דומים ושונים בחברה הישראלית.

הכניסה חינם לכולם. הם רק מבקשים להירשם מראש בשביל להקל על ההיערכות. eman • שיחה • ♥ 01:42, 2 בדצמבר 2012 (IST)

חידה

מי הצדיק?

בן יחיד לאביו ולאמו אשר היה לברכה ולתהלה בקרב הארץ. ויעלו נא לרצון לפני כסא כבודך מזמורי תהלים שקראנו לעילוי נשמתו. וזכור לו זכיותיו וצדקותיו אשר עשה . ובאשר ידענו כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. מבקשים אנחנו מחילה וסליחה וכפרה עבורו מלפניך. ומליצי יושר יקדמו לפניך לצוות למלאכי השלום לקבלו באהבה וחבה ברוב חנינה וחמלה להושיבו במנוחה נכונה במעלה עליונה במעלת המלכים הנסיכים ההסידים והישרים בזוהר הרקיע מאירים, יזכה לחזות בנועמך והעלה נא רוחו להנות ולהתעננ מטוב הצפון לצדיקים וירוה מדשן ביתך כדכתיב תודיעני אורח חיים וגו' וכתיב מה רב טובך וגו' וכתיב ירויון מדשן ביתך וגו'. ופרוש עליו סוכת שלומך ותנוח נפשו בשלום ותצרור בצרור החיים עם כל המלכים החסידים והישרים את נשמתו ותשים כבוד מנוחתי. זכרו יהי' לברכה ושמו לתהלה וגרלו לתחיה עם כל החסידים והישרים, אמן כן יהי רצון. והננו עומדים בתפלה לפניך אלקינו מלך חנון ורחום בעל הישועות ונחמות. יהמו נא רחמיך חוס וחמול ורחם על .... שלח למו תנחומיך משמי מעונך הצילם מכל צרה וצוקה , שמחם באור פניך כי באור פניך חיים חן וחסד ורחמים ברכה ושלום.

Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 16:46, 2 בדצמבר 2012 (IST)

עכשיו ברור לנו למה יש מקום בוויקיפדיה לקטגוריות כמו "בנים יחידים". כיוון שלא השכלנו ליצור קטגוריה שכזו, תן לנו רמז.אודי - שיחה 23:46, 2 בדצמבר 2012 (IST)::

נראה יותר בכיוון של קטגוריה:דמויות ספרותיות. זו תפילה שמבוססת בעיקר על תפילה לעילוי נשמה. נראה מדי מצועצע בשביל עגנון אבל מצד שני ה"אלקינו" רומז שהכותב דתי. רגע, אולי אחד הסוסים של ר' יודל החסיד בהכנסת כלה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כיוון מעניין, אבל לא דמות ספרותית. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 07:05, 3 בדצמבר 2012 (IST)

פשוט היה צריך לעקוב אחרי עריכותיך האחרונות. התשובה: רודולף, נסיך הכתר האוסטרי, וההספד מצוי במאמר בקתדרה שבקישורים החיצוניים.אודי - שיחה 14:52, 3 בדצמבר 2012 (IST)

אכן. ואתה זוכה בכתר האוסטרו-הונגרי. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 15:15, 3 בדצמבר 2012 (IST)

תודה. הייתי מחליף את הכתר בחיוך אחד שלה. איך היא קשורה לנשוא החידה?אודי - שיחה 21:07, 3 בדצמבר 2012 (IST)

האם היא קשורה לרודולף אחר? ‏עמיחי • שיחה 21:25, 3 בדצמבר 2012 (IST)

כנראה שהכתר הנ"ל לא מביא מזל טוב - כמה מהקרובים לו נרצחו / ניצלו בקושי מהתנקשויות / איבדו ילדים / סבלו מטרגדיות אחרות וכו'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ובאותו עניין - תבנית:הידעת? 5 בספטמבר 2012. ‏עמיחי • שיחה 19:49, 3 בדצמבר 2012 (IST)

החיוך הוא של רומי שניידר שחקנית גרמניה ששיחקה בכמה סרטים את הקיסרית אליזבת, נסיכת בוואריה, המכונה "סיסי" אשתו של פרנץ יוזף הקיסר ירום הודו, ואימו של רודולף הנ"ל. שנרצחה בדקירות סכין על ידי אנרכיסט איטלקי. אביהו • שיחה 21:53, 3 בדצמבר 2012 (IST)

וואו, היא יפהפיה (שניידר הנ"ל), חבל שהתמונה בערך לא עושה עמה חסד כמו זו שהבאת (ושאינה חופשית, נכון?) Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 12:47, 5 בדצמבר 2012 (IST)

אמת ויציב.אודי - שיחה 22:36, 3 בדצמבר 2012 (IST)

האחים גרים

• האחים גרים יוצאים לאור - מה בעצם קרה לכיפה אדומה. צחי לרנר - שיחה 21:00, 2 בדצמבר 2012 (IST)

הרהור קל אודות הקידמה הטכנולוגית

בעקבות סיפור הבת הנתנייתית שנעלמה בשבת וגרמה לבלגן גדול אמש ברצוני לחלוק עמכם הרהור קל אודות הקידמה הטכנולוגית. אשאל: האם סיפור מעין זה היה יכול לקרות לפני כחמישים-שישים שנה? נראה לי שהתשובה היא שלילית. ברוב הבתים בישראל כלל לא היו טלפונים אז, והיה ויצא אדם מביתו לשבת לא דאג איש שמא לא הגיע ושמא אירע לו אסון בדרך. האיש היה חוזר במוצאי שבת או ביום ראשון וזהו. אך מה קורה היום? יוצא אדם לדרכו עליו לעדכן את יקיריו על כל צעד ושעל: 'עליתי לאוטובוס', 'עכשיו אני יורד', 'זהו הגעתי'. ואם הדבר לא עולה בידו מקפיצים מסוקים באויר. ובכן, לאן קידמה זו מובילה אותנו? חשבו על כך. 109.186.113.223 22:34, 2 בדצמבר 2012 (IST)

הבעיה שתיארת לא נבעה מהקידמה, אלא מרצון לשמור על מצווה עתיקה של קודש שבת מתוך כבוד לאל הבורא. היעדרות של ילד/ה גורמת ובצדק לדאגה רבה בכל משפחה, בכל מקום ובכל זמן. תוכל לבדוק זאת עם אנשים שניהלו משפחות לפני חמישים שנה. הקידמה מובילה את האנושות מחיים של חיה סבילה במערות, לחיים פעילים של שליטה, בנייה, רפואה, רתימה חלקית של איתני הטבע וכו'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גם לפני עשרות שנים, אם קרה שאדם היה צפוי להגיע למקום מסוים ולא הגיע אליו, התעוררה דאגה לגורלו והיו נעשים נסיונות לברר מה קרה לו. הבעיה הייתה, כפי שציינת, שברוב הבתים לא היו טלפונים כך שגם אם אדם רצה להודיע על שינוי בתוכנית, תקלה ברכב או כל בעיה אחרת, לא תמיד הייתה לו אפשרות לעשות זאת. אני זוכרת מקרה, בשנות ה70', שהייתי אמורה לחזור הביתה מתל אביב לרחובות בשעת לילה מאוחרת ואיחרתי את האוטובוס האחרון. הלכתי לישון אצל אמי, שלה היה טלפון, אבל לי ולבעלי לא היה טלפון בדירתנו השכורה, והציקה לי מאד המחשבה, שהוא דואג לי ואינני יכולה להרגיע אותו. ניסיתי אפילו להתקשר אל המשטרה ולבקש, ששוטר ייגש לביתנו (במרחק כחמישים מטרים מתחנת המשטרה) וימסור לבעלי את ההודעה, אך היומנאי סירב. כך גם שנים אחדות לאחר מכן, כשבעלי היה אמור לחזור הביתה מאוניית צי הסוחר שעליה עבד, אך בניגוד למתוכנן, האוניה לא נקשרה בנמל ואי אפשר היה לרדת ממנה. טלפון עוד לא היה לנו ואת הדאגה שהרגשתי אותו לילה עד שובו למחרת, לא אשכח לעולם. ההבדל הוא, שבשנים ההן מי שדאג נשאר בדרך כלל עם הדאגה, כי באמת לא הייתה אפשרות להודיע ולהרגיע. אבל היום, כשלכל אחד יש טלפון, קוי וסלולרי, אין שום הצדקה לתת לבני משפחה להתייסר בדאגה מיותרת.שלומית קדם - שיחה 23:36, 2 בדצמבר 2012 (IST)

שלומית את בוודאי צודקת שבימינו אין שום הצדקה לתת לבני משפחה להתייסר לחינם. אך ההרהור שלי הוא פילוסופי בעיקרו: הקידמה טובה היא אך הצד השני שלה הוא הסבל שהיא גורמת. לפני היות טלפונים בעולם אנשים אהבו את יקיריהם לא פחות אך מטבע הדברים לא דאגו כל כך פשוט אלה היו החיים של פעם. 109.186.113.223 23:42, 2 בדצמבר 2012 (IST)

אני חושבת, שאתה מבלבל בין הצד החיובי של התקשורת הזמינה, המאפשר לאנשים ליצור קשר, להודיע ולתאם במקרה הצורך, לבין קדחת הסלולרים, שיוצרת אצל חלק מן האנשים צורך בלתי נשלט להיות מקושרים תמיד, לדווח כל הזמן על מיקומם ומעשיהם ולצלם את עצמם ללא הרף. אלה שני דברים שונים ובעיני, המצב השני ודאי איננו חיובי.שלומית קדם - שיחה 06:50, 3 בדצמבר 2012 (IST)

זה ממש לב העניין: אין טוב ללא רע! ולא מדובר בסיסמה בעלמא. ההתפתחות הטכנולוגית הנפלאה גורמת לשימוש יתר במשאבים שעל פני כדור הארץ ולזיהום כפי שכולנו יודעים. כל התפתחות גובה את המחיר שלה. לפני המצאת הטלפון לא היו אנשים שחשו 'צורך בלתי נשלט להיות מקושרים תמיד' כי דבר זה פשוט לא היה קיים. ושוב, אני מדגיש, איני מדבר ספציפית על המקרה המצער שארע. מבחינה עקרונית, הטוב שהמהפכה הסלולרית הביאה יש לה צד רע מאוד. אלה הם חיינו - לכל מטבע שני צדדים אחד טוב ואחד, למרבה הצער, רע. 85.250.107.223 11:11, 3 בדצמבר 2012 (IST)

חתונה לעומת שבעה (יחסי שכנים)

שכנים שלי, דלת ליד דלת, זוג נחמד ונורמטיבי בהחלט, חתנו לפני כשנה את בתם ולא הזמינו איש מהבניין המשותף. עם יציאתם לחופה הם דפקו אצלנו נתנו את מפתח הדירה וביקשו מאתנו לבדוק שהכל תקין בהעדרם, ועשינו זאת בחפץ לב. אמש נפטרה אמו של השכן ובלוח המודעות שבבניין המשותף הייתה תלויה מודעה המבשרת על כך. מה מביא אדם לכך שבצורה מופגנת אין הוא מזמין את שכניו לחופת בתו אך כן 'מזמין' את השכנים לנחמו? אלי לייטנר - שיחה 18:58, 4 בדצמבר 2012 (IST)

אנוכיות • חיים 7 • (שיחה) • כ' בכסלו ה'תשע"ג • 19:05, 4 בדצמבר 2012 (IST)

הזמנה לחתונה כרוכה בשיקולים כספיים כבדים, ואם מדובר בבניין רב-שכנים, זו יכולה להיות תוספת בלתי מבוטלת להוצאות, כי הרי לחהזמין חלק ולהתעלם מן האחרים, זה כבר עלבון בוטה.. תלוי גם אם היה מדובר בחגיגת חתונה גדולה או במשהו משפחתי וצנוע יחסית. לעומת זאת, תליית מודעה בחדר המדרגות איננה בגדר "הזמנה" לניחומים, אלא בגדר הודעה ליידוע, כדי למנוע אי-נעימות, כששכן פוגש את האבל בחיוך צוהל או שכנה באה לבית האבלים לספר רכילות טריה או ללוות כוס סוכר. ודרך אגב, ככל הידוע לי, תליית מודעות אבל בבתי בני המשפחה הישירים היא נוהג מקובל של האחראים לנושא ולא הם עצמם מבצעים את הדבר.שלומית קדם - שיחה 20:04, 4 בדצמבר 2012 (IST)

מלבד האופי השונה של האירועים (בניגוד להלוויה, חתונה היא אירוע סגור יחסית עם רשימת מוזמנים מוגדרת), החתונה היא אירוע של הבת. המוזמנים הם האורחים שלה וטבעי שיש פחות מקום לקרובים של ההורים שלא קשורים לבת. הלוויה לעומת זאת היא אירוע של האבלים, השכנים עצמם. סביר למצוא שם את השכנים ולא, למשל, את חבריה הפחות קרובים של הבת. דניאל • תרמו ערך 20:25, 4 בדצמבר 2012 (IST)

אממ תלוי באיזה מגזר אתה חי... צִבְיָה • שיחה • כ' בכסלו ה'תשע"ג 20:40, 4 בדצמבר 2012 (IST)

יש לזה גם סיבה פרקטית. המנחמים שמגיעים לרחוב או לאיזור לא יודעים בדיוק איפה גר האבל. לכן יש מודעה בכניסה לבית וגם בכניסה לדירה. ‏עמיחי • שיחה 22:27, 4 בדצמבר 2012 (IST)

אל תשלה את עצמך, המודעה אינה עבורכם, אלא עבור אלה שבאים מבחוץ לנחם, שידעו שהגיעו למקום הנכון. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 22:28, 4 בדצמבר 2012 (IST)

והנה עמיחי הקדים אותי בשנייה. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 22:29, 4 בדצמבר 2012 (IST)

עמיחי ואריאל, השבעה מתקיימת במקרה זה בבית האם ולא אצל השכן. אלי לייטנר - שיחה 22:35, 4 בדצמבר 2012 (IST)

אני במקומך הייתי דופק בדלת אצל השכן האנוכי ואומר לו - "חביבי, בחתונה לא רצית אותנו, אז נראה לך שעכשיו איכפת לנו ממך? למה, מי מת". עם התנועה הנכונה בכף היד, כדי שילמד לקח. אל תשכח הערה ארסית על זה שהסלוטייפ של המודעת אבל המטופשת שלו מלכלך את חדר המדרגות. עוזי ו. - שיחה 23:01, 4 בדצמבר 2012 (IST)

(תסלחו לי) חחחחחח הורס העוזי הזה! סקרלט - שיחה 09:53, 5 בדצמבר 2012 (IST)

סיפור מוזר. קיום נאיבי של הפסוק "טוב לכת אל בית אבל מלכת לבית משתה". אבל בשביל לנסות בכל זאת לדון לכף זכות, אז אולי הם פשוט היו צריכים שהשכנים ישמרו להם על הדירה? דוקטור למדעי היהדות - שיחה 09:55, 5 בדצמבר 2012 (IST)

כנס מ.ח.ר 2013: ​ספקנות, מדע ואתאיזם

שמתי לב שכנס מ.ח.ר 2013: ​ספקנות, מדע ואתאיזם יוקדש לזכרו של ישראל קרול ז"ל. יהי זכרו ברוך.
פרטים נוספים על הכנס - בפייסבוק. נראה מעניין. Ravit - שיחה 10:17, 5 בדצמבר 2012 (IST)

זה אכן נראה מעניין, אך חורה לי מאוד לראות אנשים שמתייחסים לעצמם ברצינות מדברים על "משמרות הצניעות" כאל "ממסד דתי". אישית, על אף שהתכנים מדברים אליי מאוד, כשאני קורא כאלה דברים נוצר אצלי אנטגוניזם מיידי. בשביל לדבר על אתאיזם ספקנות ומדע, לא צריך לדחוף חרדים בעמוד הראשי. וגם אם זה נושא שמאוד מתבקש שיעלה בהרצאה עצמה, וכנראה שזה כך, אין סיבה לשים תעמולה רדודה בחלון הראווה. Botend - שיחה 12:36, 5 בדצמבר 2012 (IST)

פתטים. צִבְיָה • שיחה • כ"ב בכסלו ה'תשע"ג 21:18, 6 בדצמבר 2012 (IST)

באמת כבר לא לומדים אבולוציה בבתי ספר בארץ? אבל פעם למדו, נכון? אני למדתי בדתי. ‏cheshin61‏ • שיחה • כ"ה בכסלו ה'תשע"ג • 21:29, 8 בדצמבר 2012 (IST)

ואף מילה על ויקיפד מוכר שמעביר הרצאה על ויקיפדיה בכנס? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 00:06, 12 בדצמבר 2012 (IST)

כיו"ר וועד המנהל של עמותת ויקימדיה ישראל, שהחל לכתוב בויקיפדיה העברית בשנת 2008 כמשתמש ומפעיל מערכת, וכו' - מה לך ולכנס שעוסק בספקנות, מדע ואתאיזם? נושא הספד על ישראל קרול כנציג חבריו בויקיפדיה? צִבְיָה • שיחה • כ"ח בכסלו ה'תשע"ג 00:14, 12 בדצמבר 2012 (IST)

תומר, אהבתי את "ראש ויקיפדיה ישראל" חחח זה שגוי בכל כך הרבה רבדים שזה משעשע :) וצביה, הוא מעביר את ההרצאה הידועה שלו "חופש המידע: כיצד לשנות את העולם בנעלי בית​" שמתאימה בול לתיאור "חופש" המופיע בראשי התיבות מ.ח.ר. :) ויתקן אותי האדון אם אני טועה. Itzuvit - שיחה סדנה 00:17, 12 בדצמבר 2012 (IST)

לא התלהבתי. עצם העובדה שיש בכותרתו את המילה "חופש" (אין קשר ביניהם, כמובן) לא שמה עליו בד"ץ. צִבְיָה • שיחה • כ"ח בכסלו ה'תשע"ג 00:39, 12 בדצמבר 2012 (IST)

אם כבר ההיפך, מן הסתם. אהרן - שיחה 09:05, 12 בדצמבר 2012 (IST)

אני אכן נותן את ההרצאה הרגילה שלי. התקשרו וביקשו, ושמחתי להענות. במקרה הזה הכנס נערך בנושא שאני מסכים איתו, אבל אני נותן את ההרצאה בכל מקום שמזמינים אותי (בעוד חודש כנראה שאתן את אותה ההרצאה בנווה צוף). עיצובית, אני לא מוצא את המקום שבו כתוב שאני "ראש ויקיפדיה ישראל". תוכלי לתת לי לינק כדי שאבקש שיתקנו? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:13, 13 בדצמבר 2012 (IST)

היכנס לאתר -> עוד... -> לוח זמנים -> 19:10-19:50. Noambarsh - שיחה - הצטרפו למיזם WWI - כתבו ערך על מדע בדיוני! 12:29, 14 בדצמבר 2012 (IST)

תודה, תוקן. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 14:51, 14 בדצמבר 2012 (IST)

ויקיפד בכנסת ה- 19?

האם למספר 6 ברשימת אור בראשותו של ירון ידען יש סיכוי להיות ח"כ?

שנילי לאור זאת שמפלגת אור קיבלה בבחירות האחרונות 815 קולות, נראה לי שבבחירות אלו גם מפלגת כולנו חברים נ נח, תקבל יותר קולות ממנה, כל זאת כמובן עם כל הכבוד למספר 6 שלה, שאין לי איתו הכרות אישית, אבל הייתי שמח לראות ויקיפד בכנסת הקרובה.. ‏cheshin61‏ • שיחה • כ"ג בכסלו ה'תשע"ג • 22:07, 6 בדצמבר 2012 (IST)