עמנואל ולד
 | |
| לידה |
1944 חיפה, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
30 בספטמבר 2002 (בגיל 58 בערך) כ"ד בתשרי תשס"ג |
| מקום קבורה |
בית העלמין הישן בהרצליה |
| מדינה |
ישראל |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1975–1983 (כ־8 שנים) |
| דרגה |
 אלוף-משנה |
| תפקידים בשירות | |
|
חוקר עוזר לסגן הרמטכ"ל יקותיאל אדם ראש מחלקת תכנון לטווח ארוך באגף התכנון | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת לבנון הראשונה | |
  | |
עמנואל ולד (1944 – 30 בספטמבר 2002[1]) היה היסטוריון צבאי, אל"ם בצה"ל, אשר התפרסם לראשונה כאשר כתב בתוקף תפקידו כעוזר ראש אג"מ ולאחר מכן כשהיה ראש מחלקת תכנון לטווח ארוך באגף התכנון, דו"ח ביקורת חריף במיוחד על תפקודו של צה"ל במלחמת לבנון הראשונה ועל מבנהו הבזבזני והמנופח. "דו"ח ולד" נגנז על ידי הצמרת הביטחונית של ישראל עקב הביקורת שהייתה כלולה בו.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]עמנואל ולד נולד ב-1944 בחיפה. את שירותו הסדיר עשה בחיל השריון. הוא סיים תואר ראשון בפקולטה למדעי החברה של האוניברסיטה העברית בירושלים[2], וסיים תואר מוסמך ודוקטורט בניתוח מערכות באוניברסיטת סירקיוז במדינת ניו יורק.
במאי 1973 חזר לישראל ושימש מרצה באוניברסיטה העברית וחוקר במרכז לחיזוי טכנולוגי שבאוניברסיטת תל אביב. בעבודתו זו ביצע עבודה לאגף התכנון של צה"ל, ובעקבותיה נקרא לשירות קבע באגף ב-1975 וקיבל דרגת ייצוג של סגן-אלוף. בנובמבר 1978 מונה על ידי סגן הרמטכ"ל וראש אג"ם יקותיאל אדם לעוזרו והוענקה לו דרגת ייצוג של אלוף-משנה, תפקידו היה להציג ניתוחים בלתי תלויים לנושאים שהגיעו להתייחסות סגן הרמטכ"ל. ב-1982 החל בלימודים במכללה לביטחון לאומי והכין עבודה על לקחי מלחמת לבנון הראשונה. באוגוסט 1983 מונה לראש מחלקת תכנון לטווח ארוך באגף התכנון.
ולד נתבקש על ידי הרמטכ"ל משה לוי להכין דו"ח לבניין צה"ל בעשר השנים הבאות על בסיס לקחי המלחמות הקודמות. במהלך עבודתו טען ולד שמונעים ממנו לבצע את המשימה והוא אינו מקבל את המסמכים הדרושים לו, ולכן הגיע בלילות לצלם מסמכים, דבר שגרר חקירת שב"כ נגדו. הרמטכ"ל משה לוי טען שמי שהצר את צעדיו של ולד היה ראש אגף התכנון, מנחם עינן[3]. בסופו של דבר ולד הכין דו"ח חריף ביותר וביקש מהמטכ"ל לדון בו. לאחר שזמן רב עבר והמטכ"ל התעלם מהדו"ח הוא פנה לשר הביטחון יצחק רבין וביקש ממנו לדרוש מהמטכ"ל לדון בדו"ח שלו. למרות הוראה של שר הביטחון, המשיך המטכ"ל להתעלם מהדו"ח. לאות מחאה, פרש ולד מהצבא.
לאחר פרישתו מצה"ל, פרסם ולד את הספר "קללת הכלים השבורים", שבו טען שצה"ל תפקד באופן לקוי ביותר במלחמת לבנון הראשונה ובעצם הובס ללא שעמד מולו אויב. ולד טען בספרו שצה"ל הפך ל"גוף מנופח, מנוון וחסר שרירים" ושכושרו לנצח במלחמה הולך ופוחת[4]. בספרו הוא טען שמדינת ישראל סובלת מחולשה צבאית וממחסור באסטרטגיה מדינית מאוזנת, התורם לאין אונים מדיני.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קללת הכלים השבורים
ד"ר ולד השקיע מאמץ רב בחקר הביטחון הלאומי הישראלי וכתב את תובנותיו בשפה מובנת לקהל הרחב.
- קללת הכלים השבורים, "דמדומי העוצמה הצבאית והמדיניות הישראלית 1967-1982", הוצאת 'שוקן', 1987.
- הקשר הגורדי, "מיתוסים ודילמות של הביטחון הלאומי הישראלי", הוצאת ידיעות אחרונות, 2002.
- הינשוף של מינרוה, "החלטות אסטרטגיות בתנאי אי ודאות", הוצאת 'משכל', 1994.
- האודיסאה של שוורץ, 1998.
- הקומדיה האלוהית של מתן ומיטל, הוצאת 'ספרות עכשיו', 2001.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמנואל ולד, ברשת החברתית Goodreads- ראיון עם עמנואל ולד, האתר של יוסי בלום הלוי, שנת 2000
- יוסף ולטר, פרשת ולד: מלחמת הגנרלים בפקיד הגדודי, מעריב, 19 במאי 1986
- יוסף ולטר, "אתה או מרגל או משוגע", מעריב, 19 במאי 1986
- יוסף ולטר, אלופים: המטכ"ל שגה כשלא דן במחקרו של ולד, מעריב, 18 במאי 1986; המשך
עמנואל ולד (1944-2002), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אתר "Billiongraves"
- ^ רשימת מקבלי התארים באוניברסיטה העברית, דבר, 4 בפברואר 1969
- ^ יוסף ולטר, ימין ושמאל מספקים אליבי, מעריב, 23 במאי 1986
וראו: יוסף ולטר, אלוף מנחם עינן מונה לראש אג"א במקום אלוף חיים ארז, מעריב, 6 ביוני 1986 - ^ "קללת הכלים השבורים", עמודים 9,11