יקותיאל אדם

יקוּתיאל אדם
	אדם כקצין בצה"ל, 1974
לידה	3 בנובמבר 1927; ח' בחשוון ה'תרפ"ח; תל-אביב, פלשתינה (א"י)
נהרג	10 ביוני 1982 (בגיל 54); י"ט בסיוון ה'תשמ"ב; כפר דוחא, לבנון
מדינה	ישראל
כינוי	קותי
השכלה	אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
צאצאים	אודי אדם
מספר צאצאים	2
השתייכות	ההגנה; המוסד; צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1942–1982 (כ־40 שנה)
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
	מפקד יחידת סיור; מפקד גדוד 12 (ברק); מפקד חטיבת הנגב; מפקד חטיבת גולני; ראש מטה פיקוד הצפון; ראש אגף צומת; סגן מפקד פיקוד הצפון; מפקד אוגדה 143; מפקד אוגדה 252; מפקד פיקוד הדרום; ראש אג"ם וסגן הרמטכ"ל;
פעולות ומבצעים
	מלחמת העצמאות; מבצע קדש; מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה; מלחמת יום הכיפורים; מבצע יונתן (מבצע אנטבה); מבצע אופרה; מבצע שלום הגליל
עיטורים
	אות מלחמת הקוממיות; עיטורי צה"ל ;
הנצחה
	מתקן אדם; אדם (שם לא רשמי); רחובות על שמו בחדרה, ירושלים, ובגן-יבנה, ובערים נוספות; פארק ציבורי על שמו ברמת ישי;

יקוּתיאל (קוּתי) אדם (3 בנובמבר 1927, ח' בחשוון ה'תרפ"ח – 10 ביוני 1982, י"ט בסיוון ה'תשמ"ב) היה אלוף בצה"ל, ממתכנני מבצע יונתן, סגן הרמטכ"ל וראש אג"ם. נהרג במבצע שלום הגליל.

ביוגרפיה

אדם נולד בשכונת הקווקזים שבתל אביב, ליהודה ואלישבע. במקור, שמה של משפחתו היה "אדמוב", אם כי כשעלו לארץ ישראל, שונה שם משפחתם ל"אדמוביץ", ובהמשך שונה לאדם. משפחתו הייתה ממוצא יהודי ההרים מהקווקז, מהעיר דרבנט ברפובליקה הסובייטית של דגסטן שבברית המועצות. סבו, יקותיאל רבאייב, נהרג בהגנה על פתח תקווה, כשומר המושבה ב-1916. כנער בן 15, היה פעיל בארגון ההגנה, ועבר במסגרתו הכשרה כלוחם, ולאחר מכן עבר קורס מ"כים וקורס סיירים.

במלחמת העצמאות לחם כמפקד מחלקה, בין היתר במבצע חמץ. בהמשך סופח לפלוגה המיוחדת של ההגנה, ה-PM, במחוז תל אביב ולקח חלק בחדירות וסיורים בעורף קווי האויב. כמו כן השתלם בקורס של חיל המודיעין.^[1]

לאחר הקמת המדינה הצטרף לצה"ל, לחטיבת גבעתי. במבצע קדש באוקטובר 1956 היה מפקדה של יחידת סיור בחזית חצי-האי סיני ולאחר מכן התמנה למפקד גדוד 12 (ברק) בגולני,^[1] ובהמשך לקצין האג"ם של פיקוד הדרום. לאחר תפקידו זה למד אדם בבית הספר למלחמה בצרפת וכשחזר ב-1966 התמנה למפקד חטיבת הנגב בפיקוד הדרום. במלחמת ששת הימים לחמה החטיבה במסגרת אוגדה 38 בפיקודו של אלוף אריאל שרון, והשתתפה בקרב אום-כתף בחזית המצרית.^[2] בשנת 1968 נתמנה למפקד חטיבת גולני.

כמפקד החטיבה, יזם אדם תוכנית להשבחת הפיקוד הזוטר בחטיבת גולני באמצעות עידוד בוגרי הפנימיה הצבאית שליד בית הספר הריאלי בחיפה להתגייס לחטיבה.^[3] אדם יזם ופיקד על פעולות מבצעיות רבות של יחידות החטיבה בגבול הצפון, ושל סיירת גולני בפרט,^[4] בסוריה, בלבנון ובירדן, ובכלל זה הפשיטה על מוצב החרוט.

בשנת 1970 מונה לראש מטה פיקוד הצפון והועלה לדרגת תא"ל. בתפקיד זה היה אחראי בין היתר להקמת הביצורים ברמת הגולן ובחרמון. לאחר שנתיים בתפקיד הושאל למוסד ושימש כראש אגף צומת. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים שב ומונה לסגנו של מפקד פיקוד הצפון, האלוף יצחק חופי,^[5] והיה שותף לבלימת מתקפת הצבא הסורי במלחמה זו על רמת הגולן. בימים 21–22 באוקטובר 1973 פיקד על "מבצע קינוח",^[6] הקרב לכיבוש הר חרמון בסיום המלחמה.^[7] בתום המלחמה, הועלה אדם לדרגת אלוף, והחליף בפברואר 1974 את אריאל שרון כמפקד אוגדה 143, ולאחר מכן אדם המשיך גם כמפקד אוגדה 252, במסגרת זו היה מפקד הכוחות בחצי-האי סיני. לאחר מספר חודשים, ביולי 1974 מונה למפקד פיקוד הדרום, תפקיד שמילא עד מרץ 1976, עת התמנה לתפקיד ראש אג"ם. במסגרת תפקיד זה היה האיש המרכזי שקידם את אפשרות הפעולה של מבצע יונתן^[8] ופיקד על החפ"ק האווירי שלו, כפי שתיאר^[9] האלוף שלמה גזית, ראש אמ"ן בתקופת המבצע: "יקותיאל אדם היה הדוחף העיקרי שדרש לא לוותר, ולהמשיך בתכנונים, ולעשות הכל כדי לנסות לבצע את המבצע". אחר-כך יצא להשתלמות בארצות הברית וכשחזר התמנה לתפקיד סגן הרמטכ"ל וראש אג"ם, והיה אחראי בין היתר על תכנון הפצצת הכור הגרעיני בעיראק.

ב-1982 יועד לתפקיד ראש המוסד. ביום החמישי למבצע שלום הגליל יצא אדם לסיור יחד עם אל"ם חיים סלע. הם סיירו במוצב הבופור ומשם המשיכו לבניין בכפר דוחא, בסמוך לכפר הערבי-נוצרי דאמור. בעת שהייתם בבניין החלה הפגזת מחבלים והם ירדו למרתף, שם הסתתרו מחבלים נוספים שפתחו עליהם באש והרגו את שני הקצינים הבכירים. כוח מיחידת שלדג בפיקוד גיורא ענבר וטל ורדי^[10] ובסיוע לוחמי גולני, הרג את המחבלים וחילץ את גופות השניים.^[11]

חיים אישיים

בנופלו הותיר אחריו אשה ושני ילדים, בתו אורנה, ובנו אודי, לימים מפקד פיקוד הצפון של צה"ל (2005–2006).

בן דודו הוא אלוף-משנה וניצב משנה שמואל אדם, שבנו הוא רס"ן יניב אדם, שימש סגן מפקד יחידת שלדג וסמג"ד של גדוד הצנחנים 202, ובנו הוא הזמר עומר אדם. קרוב משפחה נוסף שלו הוא יקותיאל רבאייב, שנפל בהגנה על פתח תקווה כשומר המושבה ב-1917.

אדם היה הקצין בעל התפקיד הבכיר ביותר בצה"ל שנפל בקרב (עוד שני אלופים נהרגו במלחמות, דוד מרכוס מאש כוחותינו במלחמת העצמאות, ואלברט מנדלר מפקד עוצבת סיני במלחמת יום הכיפורים).

אדם נטמן בבית הקברות הצבאי קריית שאול.

הנצחה

על שמו של יקותיאל אדם קרויים דרך "האלוף יקותיאל" בשכונת פסגת זאב בירושלים. רחובות נקראו על שמו בערים נוספות, בהן חדרה, פתח תקווה, חולון, אשקלון, עכו ואור יהודה. עוד נקראו על שמו מתקן אדם, פארק ציבורי ברמת ישי, והיישוב גבע בנימין, ששמו הלא-רשמי הוא "אדם" באור עקיבא נקרא על שמו בית הכנסת הקווקזי "יקותיאל אדם".

לקריאה נוספת

דני אשר (עורך), הסורים על הגדרות: פיקוד הצפון במלחמת יום הכיפורים, הוצאת 'מערכות', 2008
אביגדור שחן, מבצע כדור הרעם הוא מבצע אנטבה, הוצאת "מסדה", 1993
אורי שגיא, "אורות בערפל". תל אביב, ידיעות ספרים, 1998
משה גבעתי, הישרדות בספטמבר - לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל, חולון: הוצאת 'רעות', תשע"ג-2013
משה גבעתי, המערכה בחרמון - הקרבות ברכסי החרמון במלחמת יום הכיפורים ולאחריה, הוצאת מערכות ומודן, תשע"ה-2015
יניב מגל, קותי: סיפורו של סגן הרמטכ"ל אלוף יקותיאל אדם, הוצאת מטר, 2023^[12]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יקותיאל אדם בוויקישיתוף

קורות חייו, באתר חטיבת גולני
קורות החיים של יקותיאל אדם, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
יקותיאל אדם, באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
קולות מאנטבה: הקלטות נדירות של מפקד המבצע הנשכח מאתר נענע10
בן כספית, בגלל המלחמה ההיא: אודי אדם שובר שתיקה ומדבר על לבנון, באתר nrg‏, 1 ביוני 2012
לזכרו של אלוף יקותיאל אדם ז"ל, תערוכת תצלומים נדירים, בבלוג של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

הערות שוליים

^ ¹ ² קורות החיים של יקותיאל אדם, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
^ גל פרל, "רק קדימה בא בחשבון", הבלוג על הכוונת, ‏ 15 בספטמבר 2023.
^ אביחי בקר, אינדיאנים על גבעה 16 - פלוגה בקרב החרמון, הוצאת משרד הביטחון, 2003, עמוד 27
^ אורי שגיא, "אורות בערפל". תל אביב, ידיעות ספרים, 1998, עמודים 63–64
^ גל פרל, "התנסות קשה בתחום המנהיגות, בכושר העמידה וביכולת הספיגה", הבלוג על הכוונת, ‏ 15 באוקטובר 2015.
^ אביחי בקר, אגדת דרורי, ידיעות אחרונות, ‏ 18.03.2005, עמוד 25, כפי שהועלה באתר פרש
^ דני אשר (עורך), הסורים על הגדרות: פיקוד הצפון במלחמת יום הכיפורים, הוצאת 'מערכות', 2008, עמוד 263
^ אביגדור שחן, מבצע כדור הרעם הוא מבצע אנטבה, הוצאת "מסדה", 1993, עמוד 106
^ עדו נתניהו, הקרב האחרון של יוני, ידיעות אחרונות, 1991, עמ' 40
^ ראובן וייס, "דו"ח סבא" ידיעות אחרונות, ‏ 25.04.2012, "טלי, אבא של תומר, השתחרר מצה"ל בדרגת רב-סרן', מספר אלוף ורדי. בתור בעל הדרגה הבכירה משמעותית בחבורה, הוא זה שמנווט את השיחה. 'הוא היה סגן מפקד סיירת צנחנים, ממייסדי שלדג וסגן מפקד שלדג במיל'. הוא והצוות שלו חיסלו את המחבלים שהרגו את אלוף יקותיאל אדם במלחמת לבנון הראשונה'."
^ עמיר רפפורט וגיא לשם, הקלף הסודי של חיל האוויר, ידיעות אחרונות, ‏ 24 באפריל 1999
^ גיל טבת, "קותי": סיפורו של האלוף שנפל בלבנון רלוונטי לימינו בזכות משפט אחד שלו, באתר הארץ, 23 בינואר 2024

יקותיאל אדם- תבניות ניווט

[נזכור_את_כולם-1] ¹ ² קורות החיים של יקותיאל אדם, באתר "יזכור" של משרד הביטחון

[2] גל פרל, "רק קדימה בא בחשבון", הבלוג על הכוונת, ‏ 15 בספטמבר 2023.

[3] אביחי בקר, אינדיאנים על גבעה 16 - פלוגה בקרב החרמון, הוצאת משרד הביטחון, 2003, עמוד 27

[4] אורי שגיא, "אורות בערפל". תל אביב, ידיעות ספרים, 1998, עמודים 63–64

[5] גל פרל, "התנסות קשה בתחום המנהיגות, בכושר העמידה וביכולת הספיגה", הבלוג על הכוונת, ‏ 15 באוקטובר 2015.

[6] אביחי בקר, אגדת דרורי, ידיעות אחרונות, ‏ 18.03.2005, עמוד 25, כפי שהועלה באתר פרש

[7] דני אשר (עורך), הסורים על הגדרות: פיקוד הצפון במלחמת יום הכיפורים, הוצאת 'מערכות', 2008, עמוד 263

[8] אביגדור שחן, מבצע כדור הרעם הוא מבצע אנטבה, הוצאת "מסדה", 1993, עמוד 106

[9] עדו נתניהו, הקרב האחרון של יוני, ידיעות אחרונות, 1991, עמ' 40

[10] ראובן וייס, "דו"ח סבא" ידיעות אחרונות, ‏ 25.04.2012, "טלי, אבא של תומר, השתחרר מצה"ל בדרגת רב-סרן', מספר אלוף ורדי. בתור בעל הדרגה הבכירה משמעותית בחבורה, הוא זה שמנווט את השיחה. 'הוא היה סגן מפקד סיירת צנחנים, ממייסדי שלדג וסגן מפקד שלדג במיל'. הוא והצוות שלו חיסלו את המחבלים שהרגו את אלוף יקותיאל אדם במלחמת לבנון הראשונה'."

[קלף-11] עמיר רפפורט וגיא לשם, הקלף הסודי של חיל האוויר, ידיעות אחרונות, ‏ 24 באפריל 1999

[12] גיל טבת, "קותי": סיפורו של האלוף שנפל בלבנון רלוונטי לימינו בזכות משפט אחד שלו, באתר הארץ, 23 בינואר 2024

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]