זה לא משהו שאפשר לעשות בארץ (וגם כמעט לא באירופה): בארץ השמיים כל כך צפופים, שאין שום מקום שבו מותר לחובבים לשגר רקטות לגובה סביר. גם באירופה יש מעט מקומות שמרוחקים מספיק מיישובים וממסלולי תעופה ובהם מותר כמה פעמים בשנה לשגר רקטות לגבהים סבירים. גובה של 570 מטרים אינו גובה רב לרקטות חובבים (אנ'). Tzafrir - שיחה15:34, 26 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
אבל הוא חישב לא לטוס מדי רחוק שחלילה לא ליפול אל הלא נודע? ההיגיון אומר שאם כדור הארץ שטוח הוא צריך להסתיים באיזשהו שלב, לא? • צִבְיָה • שיחה • י' בניסן ה'תשע"ח 19:37, 26 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
משעשע... אני חושב שאפשר לטוס במטוס רגיל כדי להיווכח שכדור הארץ כדור. אני יכול גם לעלות על הגג בבנין שלי ו"להוכיח" שהוא שטוח.--195.60.234.612:10, 28 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
כתבה מהעיתון ידיעות אחרונות בשנת 1987: בשנת 2000 ישראל לא תהיה יהודית
לאחרונה התקבלה פסיקה של בית הדין הארצי לעבודה לפיה הטיפים יחשבו כחלק משכרו של המלצר ויעברו לקופת העסק. יתר על כן, הטיפים לא יעברו ישירות לידיו של המלצר, אלא יחולקו בין כל עובדי המסעדה. האם דבר כזה ישפיע על תשלום דמי שירות של הוויקיפדים? גילגמש • שיחה08:39, 27 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
בעיני כל המנהג הזה מיותר להחריד. נורמה הזויה שאין לה הצדקה. בפועל, במסעדות אני כמובן נותן טיפ לפי הנורמה, מדין חילול השם. בחתונות אני לא נותן, כפי הנורמה המקובלת אצל אלו שאבות אבותיהם נולדו בארצות אשכנז (ואני תוכם). השאלה אם בעקבות הפסק אשנה את דרכיי (שימו לב שמדובר על תחילת 2019) תלויה בשאלה האם הנורמה תשתנה. יזהר ברק • שיחה • י"ב בניסן ה'תשע"ח • 20:01, 27 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
עדיף היה לאסור לגמרי טיפים ולגמור עם המנהג הזה. כלומר: על כל תשלום יש להוציא חשבונית וקבלה. לפני שבוע ומשהו הזמנתי הובלה. נאלצתי לשלם פעמיים: לבעל חברת ההובלה וגם למובילים עצמם. כאילו לא מדובר באותו שירות. בעצם התשלום שהוסכם על ההובלה הוא על המשאית והדלק בלבד וחוץ מזה אני צריך גם לשלם לעובדים שלא אני מעסיק. Liad Malone - שיחה01:08, 28 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
תוצאה אפשרית של פסק הדין היא ביטול מנהג הטיפ והחלפתו בדמי שירות, כלומר החשבון שיוגש יכלול תוספת של 10-12% למחיר הארוחה.
בניגוד לדברי גילגמש, פסק הדין אינו מחייב חלוקה שוויונית של הטיפים בין כל העובדים, אבל זו תוצאה אפשרית משום שניהול הטיפים בדרך זו פשוט יותר. דוד שי - שיחה06:49, 28 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
יתכן שבאמת טעיתי בתקציר העניין. הסתמכתי על העיתונות. האם זה חוקי להוסיף דמי שירות מעבר למחיר הקבוע בתפריט? התפריט לא מהווה סוג של חוזה מחייב? גילגמש • שיחה11:21, 28 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
לא טעית, אני טעיתי. פסק הדין קובע שהטיפים ישמשו לתשלום לעובדי שרשרת השירות (כלומר לא רק מלצרים, אלא גם טבחים, ברמנים וכו'). זה הייתה טעות שלי שקראתי בדבריך חלוקה שוויונית, שלא הוזכרה בהם.
המעבר לדמי שירות יצריך הדפסה של תפריטים חדשים, כאלה שבהם המחיר יכלול דמי שירות, או שבהם ייכתב שעל המחיר יש להוסיף דמי שירות באחוז מסוים. דוד שי - שיחה15:17, 28 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
זו גישה מאוד אגואיסטית, ממשפחת "אחרי המבול", משום שבנוסף לאריכות ימים חשובה גם המשכיות הדורות. אם כל הנשים יאמצו את השיטה הזו, הן אולי יאריכו ימים, אבל לאחר מותן, שיגיע בסופו של דבר, יקיץ הקץ על האנושות. דוד שי - שיחה09:32, 28 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
פילוסופים אנטי-נטליסטים סבורים דווקא שהמשכיות הדורות היא המעשה האנוכי, וזאת מבלי לדבר על הרעיון לפיו אישה היא רחם מהלך ואם היא לא יולדת אז היא אגואיסטית. מעניין שההאשמות דומות לא שומעים לגבי גברים שמעזים לא לממש את הפוטנציאל של הזרעים המופלאים שלהם. דוג'רית - שיחה11:45, 28 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
אני חושבת שקץ האנושות זה דבר נפלא. ואגב,דנים בכזה כובד ראש האם לאשר לאדם שחפץ למות לממש את בקשתו, אבל לכולם זה מובן מאליו שלהביא חיים לעולם זו החלטה טריוויאלית ופשוטה. אנשים מביאים ילדים מאותה סיבה שהם מגדלים כלבים: משעמם להם והם לא רוצים להיות לבד. • צִבְיָה • שיחה • י"ב בניסן ה'תשע"ח 11:58, 28 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
לדעתי אנשים מביאים ילדים כי זה חלק טבעי מהחיים. אני גם סבור שנשים כמהות לילדים יותר מגברים (ומקווה שמותר להגיד כאן דבר כזה). להסיר ספק: אין לי כל כוונה להכריח גבר או אישה להביא ילדים אם אינו מעוניין בכך. ייתכן גם שהגישה האנטי נטליסטית נוטה להכחיד את עצמה. נרו יאיר • שיחה • י"ב בניסן ה'תשע"ח • 12:03, 28 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
(התנגשות) הסיבה היא שכל אדם מבין שהחיים הם דבר טוב. לכן צריך סיבה ממש טובה כדי להפסיק את חייו של אדם, וכל סיבה כמעט היא טובה כדי להתחיל חיים כאלה. בברכה אגלי טל - שיחה12:04, 28 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
סירייסלי? כל אדם? לפני דקה כתבו כאן שיש גישה שלמה שסוברת שהחיים הם דבר שלילי בגדול, והבאת חיים לעולם היא מעשה לא מוסרי. אבל אתה טוען "כל אדם". נו טוב. • צִבְיָה • שיחה • י"ב בניסן ה'תשע"ח 12:11, 28 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
את צודקת, לא כל אדם אלא כמעט כל אדם. עמדות פילוסופיות יש בעד כל טיעון כמעט, המשקל שלהן בעיני נמוך בהרבה מהתפיסות הטבעיות של בני אדם. בברכה אגלי טל - שיחה13:54, 28 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
אד פופולום מישהו? אני מציאה שתתאמץ יותר כדי לנסח נימוק הולם לעמדתך, מאשר טיעון חסר משמעות של "כמעט כל אדם חושב ש...". "התפיסה הטבעית" של רוב בני האדם היא שסוציאליזם זה אחלה, שיהודים פחות, שסטאלין חבר, ובתקופות מסוימות שהאלים שולטים על העולם. בכל מקרה, אני בטוחה שתמצא שונות מפתיעה לעמדה הזאת בין חולים סופניים וזקנים (הידעת ששיעור ההתאבדות הגבוה ביותר הוא בקרב אנשים בגילאי 75 ומעלה?). אבל אני מציעה לך לנסות להתנדב בשעותיך הפנויות במחלקות אונקולוגיות ובין הקאה אחת לחברתה לספר לחולים ש"כמעט כל אדם חושב שהחיים זה אחלה". לכל אדם יש זכות למות בלי שהמדינה תעשה לו את המוות לגבי זה. לעומת זאת, הבאת חיים לעולם מביאה אתה בהכרח גם סבל. כל עוד לא שאלת את הילד שלך אם הוא מעוניין להיוולד אתה אחראי לסבל שיהיה בעתיד מנת חלקו. לעומת זאת, רווחתו היא חובתך, לא זכותך. • צִבְיָה • שיחה • י"ב בניסן ה'תשע"ח 14:04, 28 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
ואגב, באופן די מדהים יש מתאם חיובי בין הסיכוי שמישהו יתמוך בעונש מוות לפושעים (על פי הגדרת החוק) לסיכוי שמישהו יתנגד להמתת חסד של אדם שאשכרה ביקש למות. • צִבְיָה • שיחה • י"ב בניסן ה'תשע"ח 14:09, 28 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
למה מדהים? בשני המקרים זה בגלל קדושת החיים. למה שאת קוראת אד פופולום אפשר לקרוא גם הנטייה האנושית הטבעית. אפשר להתווכח מהם גבולותיה הלגיטימיים, אבל בסופו של דבר זהו כוח חזק מאוד שקשה לשרוד בלעדיו. בלעדיה, למשל, לא יהיה מוסר. נרו יאיר • שיחה • י"ב בניסן ה'תשע"ח • 14:28, 28 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
מדהים כי אם קדושת החיים אז קדושת החיים בכל מחיר. "הנטייה האישית הטבעית" משתנה כל תקופה וכל תרבות. נורא קל להוכיח את התהליכים הללו. ובאשר לתקפות הטיעון הזה, אני מציעה לך (ולו) להציץ בציטטה השנייה של הרב הירש בדף המשתמש של אגלי טל. ובכל מקרה, ככל שזה נוגע לדיון ענייני, "כוח" הוא לא טיעון. טיעון זה הצגת עמדה מנומקת. אחרת נעשה בכל מקרה של מחלוקת בדיקה זריזה של רוב לגבי כל עמדה ועד מהרה נגיע למסקנה (רוב דחוק של 51% גם מספיק, והאם שבטים בגינאה החדשה רלוונטיים?). • צִבְיָה • שיחה • י"ב בניסן ה'תשע"ח 14:39, 28 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
האם את מסוגלת להבין שאפשר לחשוב אחרת בשני העניינים? דווקא בגלל קדושת החיים ייתכן שיש מקום ליטול את חייו של מי שפגע בה. הטיעון שלי לא הסתכם במילה "כוח". מלכתחילה כתבתי שיש מקום לדון בגבולות הלגיטימיים של הנטייה הטבעית; אבל כולנו נהנים מקיומה. על כל פנים, מסתבר שלא נכריע כאן את הוויכוחים המהותיים האלה. נרו יאיר • שיחה • י"ב בניסן ה'תשע"ח • 14:49, 28 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
צביה, לא אמרתי שאני מסתמך על דעתם של רוב האנשים אלא על התפיסות הטבעיות של בני אדם. דברי הרב הירש במקומם עומדים כמובן. בברכה אגלי טל - שיחה16:49, 28 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
פנייה אל הטבע היא לא נימוק מוסרי. היא לכל היותר יכולה להסביר למה הדברים כפי שהם. כך פנייה אל הטבע יכולה גם להסביר למה קיימת אלימות אולם היא לא מהווה נימוק להצדקתה של האלימות. ובכל מקרה, לא בטוח שניתן להסביר הולדה באמצעות פניה אל הטבע. הדחף הטבעי שלנו הוא להזדווג ואילו ההולדה היא פועל יוצא של הדחף הטבעי הזה. עובדה היא שאנשים מסוגלים יפה מאוד לשלוט על ה"דחף הטבעי" הזה ולתכנן ילודה. הם אגב גם מסוגלים להשתלט על הדחף שלהם לסקס ולתכנן גם אותו באופן מוסרי. לפחות חלק מהאנשים. דוג'רית - שיחה18:56, 28 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
אכן יש להבדיל בין דחפים טבעיים לבין תפיסות טבעיות. ואגב, בדרך כלל דחפים טבעיים הם ראויים, אבל זה לא אומר שכל צורה לממש אותם תהיה לגיטימית. בברכה אגלי טל - שיחה
מה ההבדל בין דחפים טבעיים לתפיסות טבעיות? פנייה אל הטבע מנסה להצדיק פעולות בטענה כי פעולות אלו טבעיות. אם תסתכל על הטבע - אתה תגלה מגוון רחב של פעולות, דחפים והתנהגויות. חלקן עשויות להחשב לראויות וחלקן עשויות להחשב למגונות, ובכל מקרה: האדם לא שואב את המוסר שלו מהטבע, אחרת היינו חיים בעולם בו לנטוש צאצאים נכים וחולים אל מותם זה ראוי רק משום שתופעה זו קיימת בטבע. יש להפריד בין דרוויניזם (שעוסק בטענות המתארות את העולם בלי שיפוט ערכי) לדרוויניזם חברתי (שטוען כי התנהגויות טבעיות הן ראויות). אגב, בטבע נצפו מעל 500 בעלי חיים ביחסים הומוסקסואלים. אני לא בטוחה שכל העורכים בדיון הזה יהיו מוכנים לטעון שהומוסקסואליות ראויה משום שהיא תופעה טבעית. דוג'רית - שיחה20:33, 28 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
א. מאיפה עוד יכול האדם לשאוב את המוסר שלו מלבד הטבע או הדת?! ב. פנייה אל הטבע אינה חייבת לקבל כל מה שיש בטבע כמקודש כפי שהוא בצורתו הגולמית, או שהאדם חייב לחקות התנהגות של בעלי חיים. זהו אד אבסורדום. נרו יאיר • שיחה • י"ב בניסן ה'תשע"ח • 21:20, 28 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
דוג'רית, את מתפלמסת עם טענות קש. את מסבירה לי מהי פניה אל הטבע ומדוע היא שגויה, אבל אני לא מפנה לכל מה שטבעי או לכל דחף טבעי. אני בפירוש מדבר על תפיסות טבעיות של האדם. גם הן לא מספקות בשביל תפיסת עולם מוסרית שלמה, אך הן הבסיס הנכון לתפיסה כזו, לדעתי (מרוצה אלקושאינו?) בברכה אגלי טל - שיחה22:33, 28 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
נרו יאיר, אז גם אתה מבין שפנייה אל הטבע לא יכולה להוות נימוק מוסרי. אי אפשר לפנות אל הטבע כשזה נוח ומסתדר עם העמדות המוסריות שלנו, אבל לדחות את הפנייה אל הטבע כשזה לא מסתדר עם העמדות המוסריות. זה הכל. לגבי דת: זה כבר קשור לאופן בו אנחנו מסוגלים להבין את המציאות (ובכל מקרה, לכל דת יש את העמדות המוסריות שלה). האדם מסוגל בכוחות עצמו, באמצעות תבונתו וכושר הביקורת שלו לגבש עקרונות מוסריים ולנמק אותם. בדיוק כמו שאנחנו לא פונים אל הטבע או אל אלוהים כדי שיגיד לנו איזו מערכת שלטון יותר מוסרית, דמוקרטיה או דיקטטורה, כך אנחנו לא צריכים לפנות אליהם בכל סוגיה מוסרית אחרת. עם זאת, לא לכל בני האדם יש מסוגלות כזו (כמו שלא כל בני האדם מסוגלים לפסל, להנדס בניינים וכן הלאה) - ואז הם פונים לכל מיני דמויות סמכות בשביל לקבל הכוונה מוסרית. ילדים קטנים פונים להורים שלהם, דתיים פונים לאלוהים שלהם ושאר האנשים פונים למערכת החוק שלהם (בגלל נטייה זו, הרבה אנשים נוהגים לחשוב שמה שמוסרי הוא פשוט מה שאמא ואבא אומרים, או מה שאלוהים אומר או מה שהחוק אומר, בלי להקדיש לכך מחשבה נוספת). דוג'רית - שיחה07:37, 29 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
א. זהו נוהג פסול (ובלתי תבוני) לומר בשם הצד השני שהוא מבין שאת צודקת. לא, אני בהחלט לא סבור כך, אבל גם לא אכריז בשמך שאת מבינה שאני צודק. ב. בואי נתמקד בדיון הבסיסי: מאיפה נובע המוסר ומהו תוקפו. לדברייך לא מהדת, גם כי לכל דת עמדות משלה, אלא מהתבונה וכושר הביקורת (שזה לדעתי אותו עניין). אבל הרי גם לכל אדם תבונה וביקורת משלו. מה עושים עכשיו? איך מחליטים תבונתו של מי תגבר? אגב, במבט פוסט מודרני ספק אם יש בכלל דבר כזה תבונה, אבל מילא. ברוח דברייך הייתי אומר שילדים קטנים פונים להורים שלהם וכו', ויש מי שפונה למה שנוח לו וגדל עליו או התרגל אליו, או לערכים המקודשים באליטה שהוא חפץ להשתייך אליה, וקורא לזה תבונה. זה טוב גם כדי להתנשא על השאר. נרו יאיר • שיחה • י"ג בניסן ה'תשע"ח • 13:31, 29 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
בקטגוריה:Female supercentenarians בוויקיפדיה האנגלית יש ערכים אודות עשרות נשים ש"ניצחו" אותה והגיעו לגיל 110 לפחות. ברפרוף חלקי נראה שרובן נישאו לגבר בשלב זה או אחר של חייהן. סביר להניח שיש משתנה מסביר אחר, לאו דווקא כזה שהאדם שזכה לאריכות הימים הזו מודע אליו. Botend - שיחה12:07, 28 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
אגלי טל, הסבל הוא בעל חוש אירוני מופלא, הוא נותן לנו פסקי זמן של אושר, בשביל לתחזק את ההרגשה שהחיים טובים, הכל במטרה להפתיע אותנו מחדש עם עוד מנות של כאב. הָאֶלְקֹשִׁי • שיחה • י"ב בניסן ה'תשע"ח 13:38, 28 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
בדורות הקודמים הלידה הייתה סיכון לא מבוטל לחיי האישה. אבל אני לא יודע עד כמה זה משפיע אפילו על הסטטיסטיקה של בנות 100 כיום. Tzafrir - שיחה14:36, 28 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
אגלי טל אני חושב שיש משהו מאוד מיותר בטענה המתבססת על התפיסה הטבעית של בני אדם, אתה 'מסתמך' על התפיסה הטבעית (שכמובן לגמרי במקרה היא זהה לדעתך) כפי הנראה לעיניך, בעיני אחרים זוהי לא התפיסה הטבעית, סופו של דבר כל הקטע הזה שאתה בא בתור 'נציג של כולם' וממנה את עצמך לפרשן את דעתו של הרוב, די פטרונליסטית ובמידה מסוימת זה דומה דימיון הדוק לדיקטטורות שיפוטיות מסוימות, אני בטוח שאנטונין סקאליה לא היה רווה נחת מטיעון אשר כזה. הָאֶלְקֹשִׁי • שיחה • י"ב בניסן ה'תשע"ח 19:22, 28 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
הבעיה, לעניות דעתי, נעוצה בכך שאנו מהווים מעין דור ראשון של היפר-אינטיליגנציה. אנחנו האורגניזים היחיד עד כה ביקום המוכר (ואני אשמח עד למאוד לשמוע כל טענה אחרת) שנאלץ להגדיר את קיומו ואת המוסריות של החלטותיו באופן ידני. וברור שיהו כמה קושיות פילוסופיות ששום יצור חי מעולם לא נאלץ להגדיר. בבסיסנו אנחנו עדיין יצורים טבעיים, אנחנו מעדיפים להיות חיים מאשר לא להיות, ואנחנו מעוניינים להמשיך לחיות ככל שניתן ולהמשיך את שרשרת הקיום שלנו עד קץ היקום.
לדעתי מי שיוצא כנגד זאת סובל מבעיה נפשית מסויימת שאותה הוא מנסה להצדיק בעזרת האינטלקטואל שלו, הוא מנסה לקרוא תגר כנגד האלים וקורא להם לבוא ולהצדיק את קיומינו שמורכב לרוב מסבל ומוות חסרי תוחלת ומשמעות. אנחנו מופלאים ונוראיים בו זמנית. אני מודה לאל שניתנה לי ההזדמנות להיות נקודה בעלת תודעה על ציר הזמן והמרחב. אני מקווה שתינתן לי הזכות להביא יצור חי נוסף לתוך המארג האדיר הזה.
כאדם הסובל מדכאונות חריפים, לא הייתי בוחר אף לא לרגע באפשרות שבה לא הייתי קיים מעולם, שבה לא הייתי מודע לעצמי ולמורכבות האין סופית של הדברים.
המטבח - שיחה05:20, 15 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
אדלשטיין לח"כים: הכנסת תחרים את טקס המשואות אם נתניהו ינאם / והמחלוקת על פרק ההנהגה בישראל בערכים בויקיפדיה
מה שאני לא מבין, הוא מדוע אדלשטיין חושב שחוסר הנוכחות של משמר הכנסת בטקס (ושל עובדי הכנסת האחרים בטריבונה) מאיימים על מישהו. (כמובן שזהו ויכוח מיותר לחלוטין - שמשום מה חוזר כל שנה בהנהגה הנוכחית).Icewhiz - שיחה17:47, 29 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
כוונתך בהנהגת שרת התרבות הנוכחית.
לענייננו סבורני שלא מגיע לאומה הישראלית ובפרט לדור בוניה שבטקס 70 שנותיה יהיה ביזוי בעצם היום ולעיני כולם בארץ ובעולם. ויו"ר הכנסת מקדים תרופה למכה בתקווה שהרה"מ לא יעורר מצב שיגרור תגובה ציבורית קשה אף יותר באופן שאינו צפוי מקרב כלל העם בשל ההגזמה הזו. גם אם אין בידיהם אתרוגים.
אמנם היו"ר הנוכחי משמים בחוסר הכריזמה הקיצוני שלו כנואם יבש אבל הוא צודק שלרשות המחוקקת יש חשיבות ושישנם מישורים בהם היא הריבון גם מעל הממשלה והרה"מ. למרות שבישראל של היום הממשלה והקואליציה מזלזלים בדבר רק בגלל שהם יכולים בכח זרועם.
ולכן טוב וראוי שנותר סמל אחד במעמד ראשי אחד שנותר ליו"ר הכנסת והכנסת המיוצגת באמצעותו להתגדר בה.
זהו טקס משעמם. כדי להחיות אותו אני מציע שבמקום נאומים בנאליים תהיה בו היאבקות בוץ בין אדלשטיין לנתניהו, כשמירי רגב שופטת. דוד שי - שיחה00:25, 31 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
לא מדובר בעניין העשור שהרי זה מה שנים לפחות בשנתיים האחרונות שדוחפים את נאום נתניהו לטקס בצורה מוקלטת כי ידעו שזה אחרת לא יעבור וכולם בלעו ושתקו כולל יו"ר הכנסת. ולא נכון שזה שניהול הטקס הוא עניינה של ועדת... שהם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם. יש להם מרווח אומנותי ותוכני זה אינו נוגע למהות מבנה הטקס וצורתו שבנויה על שיקולי דעת שאינם גחמה זמנית של פוליטקאים מצד אחד בלבד. איני יודע באיזה עשור נאמו ומה היה ההקשר. שינוי כזה יש להביא שנים מראש ובהסכמה וגם זה רק אם יש לכך הצדקה מהותית. ואין. הרג"ב לא מחפשת לעשות משהו חריג לכבוד העשור אלא מכאן ולהבא. היעדר היושרה שבהצגת הדברים וניהולם מלמדת שהטיעונים שלה הם תירוצים בלבד. ואם בית המחוקקים שלנו לא היה שיבולת שדופת קנים מסוג של בדיחה מהלכת, הוא היה מעמיד את הרה"מ השרה וחבר מרעיהם במקומם. האם לא שמתם לב שראשי הממשלה לא רק שלא נאמו אלא אף לא נכחו בקהל ? זה נראה לכם דבר של מה בכך ? מי-נהר - שיחה23:10, 2 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
מוזר - תקופה מסוימת הייתה התעוררות רבה במשתמש:ראובן מ./תרתי משמע, חידות נוספו, חידות נפתרו והשמחה הייתה רבה. והנה כבר קרוב לחודש - שקט ודממה. מה קרה לחדים ולפותרים? הוספתי כמה רמזים חדשים לחידות ישנות שלי שנתקעו באין פותר, ואני מקווה שהגל החדש יופיע במהרה.שלומית קדם - שיחה20:08, 29 במרץ 2018 (IDT)[תגובה]
ברצינות? למה שמישהו יצביע בעד זה? כלומר, אני יכול להבין אם למישהו אין חוש הומור. אבל לא יכול להבין למה מישהו יכול להיות בטוח שלאף אחד אחר אין חוש כזה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 04:09, 2 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
תודה. א' מוזר מאוד. ב' לא נראה לי שזה קשור בכלל. מדובר בהצבעה במתיחה, ואני לא מתחתי אף אחד.ניתן היה לראות מהרגע הראשון, גם אם אתה בכלל לא קשור לוויקיפדיה, שמדובר בהלצה. וההצבעה דיברה על כך שהמתיחה פגעה במשתמשים מסויימים אישית. כאן זה בטוח לא קרה. ג' מכיוון שבדיוק באתי עכשיו מוויקיפדיה אחרת שם מתקיים דיון סוער בנושא למה השנה היו לנו כל כך מעט דברים שציינו את אחד באפריל, זה מאוד לא הגיוני. ד' הכנתי את הבדיחה הקטנה הזאת שנה וחצי, מתוכם חצי שנה אנשים אחרים היו חלקית בסוד העניינים, הרבה יותר ותיקים ממני, ולא שמעתי דבר על החלטה שכזאת. ה' אולי הגיע זמן לעשות הצבעה חוזרת, כשהפעם יש גבולות ברורים, מה מותר ומה אסור. לפיכך יש לי בקשה. תגיד, עוזי ו., בתור אחד משני המתנגדים בדיון אז שאת שמם זיהיתי, והבכיר שבהם, האם לדעתך האישית מה שעשיתי אתמול היה פוגעני? תודה לך, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:56, 2 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
היו בזמנו 33 מתנגדים. החשש (המוצדק אז כהיום) הוא שייעשה במסגרת של "מתיחה" שימוש לרעה. ואם תותר הרצועה וכל אחד יוכל ליטול יוזמה ולמתוח, המרוץ לתחתית יהיה מהיר וכואב. לצערי החמצתי את המתיחה שלך (אפשר לקבל קישור?), אבל לפי התאור שלך נראה שהנסיבות שונות למדי. עוזי ו. - שיחה18:53, 2 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
זה לא דומה ולא כמעט. האחד באפריל אינו יום קדוש, אבל פגיעה ברקע הקוסמי השחור עשויה לשנות את פני העולם עבור כמה מטובי בנינו ולכן זו היתה שגיאה ואני מצטער על החלק שנטלתי בשגיאה זו. אקווה שיש בהערתי זו מספיק שחור־חושך שיחזיר את הפינה האפלה לשלוותה. הלאה האור. חג שמח. ביקורת - שיחה20:39, 2 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
לא ידעתי שאני אמור להחליט. הבעתי את דעתי, שבמרחב הציבורי של אתר שבנוי על אנרכיה רופפת רצוי להגביל את חופש ההומור; אחרת אין לדבר סוף. עוזי ו. - שיחה18:05, 4 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
תודה רבה, עוזי, ואני מכיר את עמדתך הזאת, אבל זה לא מה ששאלתי. השאלה היא, האם הדבר הספציפי הזה שעשיתי נראה לך פוגעני? מאוד ממוקד, בלי קשר אם אתה אוהב את זה או לא. תודה מראש, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:17, 4 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
עכשיו נפתח בהודעת שגיאה, וגוף המאמר משום מה לא חופשי באתר נייצ'ר (חשבתי שהם כבר חופשיים אבל כנראה שלא כל כך). אם מישהו מעוניין ב-PDF יכול לפנות אלי בדף שיחתי. H. sapiens - שיחה16:17, 5 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
היום, ה-2 באפריל 2018, מצויין 50 שנים לצאת הסרט 2001: אודיסיאה בחלל. הסרט יצא בשנת 1968 כשנה לפני הנחיתה על הירח. הסרט שודר אתמול ב-yes ונכתבו עליו כתבות בשלל אתרים, ונכתבים גם היום. הסרט הציג תפיסה עתידנית שדי שרדה את מבחן הזמן והיתה גם יחסית מדוייקת מדעית. זאת הזדמנות טובה לעבור על הערכים הקשורים לסרט לתקן, להרחיב או לתרגם ערכים נוספים כגון:
מלך השערים של ליגת האלופות בכל הזמנים, הראשון בהיסטוריה שכבש 100 שערים במפעל, השחקן הראשון בהיסטוריה שכבש בכל אחד מששת משחקי שלב הבתים של ליגת האלופות, השחקן הראשון שכבש 10 משחקים ברציפות בליגת האלופות, השחקן שכבש הכי הרבה בעונה אחת של ליגת האלופות ושזכה בגביע האלופות 4 פעמים, כבש היום צמד ובישל שער אחד כאשר השיא היה שער במספרת אדירה שגמרה את יובנטוס. בליגת האלופותכריסטיאנו רונאלדו הוא המלך (עם כל הכבוד ללאו מסי). מדהים איך שני שחקני-על שולטים בכדורגל העולמי והפכו את שתי הקבוצות שלהם לקבוצות שנמצאות ליגה אחת מעל כל השאר, ושזכו כמעט בכל התארים הגדולים בעשור האחרון (בנבחרות פחות הולך להם, אבל הם עדיין כובשים במספרים מדהימים, ורונאלדו אף הביא לפורטוגל תואר כדורגל ראשון). MathKnight✡ (שיחה) 00:29, 4 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
היי. קראתי היום כתבה על עלמה זק ב7 ימים בידיעות אחרונות, ונתקלתי בתופעה מדאיגה. כתב מכובד ביותר כותב שם דברים על העבר הרחוק ללא שום קשר למציאות. אולי כי זה מה שהתחקירן שלו זוכר. כולם בודקים בוויקיפדיה, אבל זה טרם נכתב. כבר שנים מופיע בדף המשתמש שלי שחסר לנו ערך 8 דקות ביום, ולא כתבתי אותו רק כי חששתי שלא אעשה את זה מושלם. אבל עכשיו אני מתחיל לכתוב, כי בקצב הזה, עוד נשכח את ההיסטוריה. כנראה כל עוד מדובר במשהו שלא סופר מפוצץ ו"כולם יודעים", צריך לחשוש. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:40, 4 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
ממש אתמול, הבנתי עד כמה המצב עגום. עברתי על ערכי סרטי קולנוע ישראלים שיצאו בין 1999 ל-2003 כחלק מפעילות מסוימת, ונחרדתי מהכמות החסרה ומהאיכות הירודה של הקיים. סבלתי מהקריאה של "חתונה מאוחרת" והתבאסתי מזה שלא הייתי יכול לקרוא על "עלילה", ועד עכשיו אני מנסה להבין - למה דווקא הדברים האלו, שקרובים כל כך לחיינו כישראלים, זוכים לפחות השקעה ותשומת לב? זה חבל. מו סיזלאק • הטברנה20:47, 4 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
בדיון המזנון אודות האם לציין את 70 לישראל במחווה בתצוגת ויקי-העברית כתב משתמש:דוד שי תגובה מאלפת כדרכו: "זה מזכיר לי בדיחה: ילד מציג לאביו את התעודה שקיבל בבית הספר. העובר עובר בדממה על התעודה, שכולה ציוני בלתי מספיק, עד למקצוע זמרה, שבו הציון הוא מצוין, ואז סוטר לילד. הילד שואל: אבא, דווקא על המקצוע היחיד שבו הצטיינתי אתה סוטר לי? והאב עונה: עם כזו תעודה עוד יש לך מצב רוח לשיר? את הנמשל תמצאו בעצמכם. דוד שי"
ולהבנתי (בלבד) היא מתפרשת באופן שאומר שהישראלים כל כך הזניחו את הויקיפדיה שלהם (כמה כבר מהם טורחים לתרום לה תוכן?) שזה לא כבוד גדול.
לענייננו כאן לענ"ד זה יותר מהשאלה של שימור תוכן אלא זה תרבות. החינוך וההרגל בעידן שלנו להרחבת ידע בכלים מידעניים הינה חלק מהחינוך לתודעה היסטורית וכככזו לויקיפדיה יש תפקיד חשוב.
עם זאת נראה שהמעבר של העולם לסלולר הביא את הקהל הכללי לחוסר אונים גדול עוד יותר אל מול אפשרויות העריכה ותרומת התוכן למיזם. דוגמא לכך זה הקושי שלהם להגיע לדף שיחה או אף לדעת על קיומו.מי-נהר - שיחה01:59, 5 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
אכן מן הראוי לשמר את ההיסטוריה, ובמיוחד היסטוריה יהודית וישראלית. ברוח זו הצעתי לפני 4 ימים בתבנית "לטיפול דחוף" לכתוב/לתרגם את הערכים אבי עופרים ואסתר ואבי עופרים (הפניה כיום), כדי שלא נצטרך לסמוך על ויקיפדיות זרות. (הערכים האלה מופיעים ב-6 ויקיפדיות אחרות). אגסי - שיחה11:11, 5 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
התשובה היא כן. לא שזה היה ממש שונה בעידן האנציקלופדיות המודפסות, אבל יש להיאבק על האיכות והאמינות של ויקיפדיה ע״י הוספה של הערות שוליים וסימוכין לשורות האנציקלופדיה. – אסף (Sokuya)שיחה11:14, 5 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
אסף, העלית נקודה נהדרת. בכל ערך שאני כותב או משפר אני מתמיד בהוספת הערות שוליים ובבדיקתן, כדי שלא יהיה שום ערעור לאמינות המידע הכתוב. אבל אז אני קורא ערכים אחרים, באותם הנושאים בדיוק, ונדהם מהקלות בה דברים נכתבים מבלי שקודם לכן נבדקו. ועוד יותר מדהים, זה כשאנשים מתרגמים ערכים מאנגלית אבל לא טורחים להוסיף את הערות השוליים שכבר ממילא מופיעות במקור. כאילו, אם כבר מתרגמים - אז עד הסוף. מו סיזלאק • הטברנה12:44, 5 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
אני לא חושב שמדובר במדיניות נכונה, אבל לא אתווכח לגביה. אני בכל אופן, בודק. ואם אסור "להעתיק", אז שלא יכתוב בכלל. כי אז זה אותו הדבר בדיוק. מו סיזלאק • הטברנה16:16, 5 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
הבעיה שסף האיכות גבוה מדי לרוב האנשים ואין מספיק סלחנות לעורכים חדשים. במקום לקבל עורכים חדשים בסבר פנים יפות, במקרים רבים מאיימים בחסימה ומשתמשים במונחים שיכולים להתפרש כזלזול ברצון של אחרים לתרום, אז אנשים חדשים ממעטים להישאר כאן. במקום לאפשר לאנשים להתחיל ערך במצב מסוים ולתת לאחרים לעבוד עליו, ממהרים למחוק (דוגמה שאני זוכר זה שכונת מחלול שמיהרתי לשפר לפני שיימחק), אז יש פחות מוטיבציה להתחיל ערכים חדשים. הלך הרוח השתפר מאז, לדעתי לא מספיק. Hummingbird °יש לך הודעה°כולי אוזן19:24, 8 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
ובהמשך למה שמי נהר אמר, הבעיה היא לא הישראלים שהזניחו את הויקיפדיה, אלא קהילת ויקיפדיה שלא ידעה לקבל לתוכה ישראלים והתייחסה אליהם כמטרד. במקום להשקיע עוד דקה או שתיים בהסבר ענייני לעורכים חדשים, פוטרים אותם ב"אם תמשיך הערך יימחק ואתה תחסם". Hummingbird °יש לך הודעה°כולי אוזן19:28, 8 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
בכתבה בוואלה מדווח ש”בנט ושקד הודיעו הערב, על רקע סערת גירוש מבקשי המקלט, כי יקדמו חקיקה עוקפת בג"ץ שתכלול את פסקת ההתגברות כבר בשבוע הבא, על מנת שהכנסת תוכל לחוקק מחדש את החוק למניעת הסתננות, שנפסל בעבר על ידי בג"ץ. לפי המתווה של בנט ושקד, הם ידרשו להוסיף פסקת התגברות כללית לחוק יסוד: "כבוד האדם וחירותו", ולקדם זאת כבר במהלך פגרת הכנסת על מנת לאפשר חקיקה מחדש של החוק למניעת הסתננות בצורה אפקטיבית. לחילופין, בנט מתכוון לדרוש לתקן את חוק הכניסה לישראל ולהוסיף לה פסקת התגברות מבלי להסתכן בפסילה של בג"ץ.”
יש למישהו מושג מה הכוונה להוסיף פסקת התגברות לחוק ההסתננות ולא לחוק יסוד:כבוד האדם וחירותו? בתודה אגלי טל - שיחה01:45, 5 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
נדמה לי שהוספת פסקת התגברות לחוק כבוד האדם וחירותו תהיה כללית ואפשר יהיה להשתמש בה בחוקים אחרים גם כן. אם מצרפים לחוק ספציפי נדמה לי שזה יאפשר להתגבר על הפסיקה רק בעניין הספציפי שבו עוסק החוק האמור. גילגמש • שיחה05:52, 5 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
ראו דוגמה בסעיף 5 לחוק בשר ומוצריו, שבו נאמר "תוקפו של חוק זה הוא על אף האמור בחוק-יסוד: חופש העיסוק". באופן דומה, בנט ושקד מעוניינים להוסיף לחוק למניעת הסתננות, באחד מנוסחיו שנפסלו בבג"ץ, את הקביעה "תוקפו של חוק זה הוא על אף האמור בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו", ובכך ימנעו את פסילתו בבג"ץ. דוד שי - שיחה06:24, 5 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
אבל הסעיף שהזכרת מחוק בשר ומוצריו, דוד, נסמך על פסקת ההתגברות הכללית שבחוק יסוד: חופש העיסוק המאפשרת חקיקת חוק נוגד, אם צוין בו בפירוש שהוא על אף האמור בחוק היסוד הזה. פסקה דומה אינה קיימת עדיין בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לפי הפסיקה שקבעה שחוקי היסוד עליונים על חוקים רגילים, לא ניתן לחוקק חוק העומד בסתירה להם, אלא אם בחוק היסוד יש פסקת התגברות שמאפשרת לעשות זאת (עם מציינים במפורש שזה על אף האמור בחוק היסוד).
אכן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אין סעיף שמקביל לסעיף 8 בחוק יסוד: חופש העיסוק. ייתכן שבקרוב נראה, לתפארת מדינת ישראל, את הסעיף "הוראת חוק הפוגעת בכבוד האדם וחירותו תהיה תקפה אף כשאינה בהתאם לסעיף 8, כאשר מדובר באדם שנולד חסר כבוד וחירות". דוד שי - שיחה11:14, 5 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
רעיון מעניין, בינתיים הייתי מסתפק בפיסקה מקבילה לזו שבחוק יסוד: חופש העיסוק. על כל פנים נראה שאין טעם לחפש הסברים לדברי 'וואלה!'. ככה זה כשצריך להשקיע שעות בניסוח כותרות מוטות. מזל שנתניהו חדל מלשחד את וואלה ולזהם את עבודתה העיתונאית הטהורה. בברכה אגלי טל - שיחה11:29, 5 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
דוד שי, זה לא יהיה הניסוח, אלא משהו כזה: לאור העובדה שבחלוף השנים נעשה בחוק זה שימוש פרוע בפסיקה שלא עלה על דעת מחוקקיו וכו'. 12:26, 5 באפריל 2018 (IDT)
ערכתי קצת את הערך טקס הדלקת המשואות וקריאה של תקנון בחירת המדליקים ממחישה את הגאונות שבהזמנת נשיא הונדורס להדליק משואה. אמנם התקנון מחייב שמדליק המשואה יהיה תושב ישראל אבל סעיף 2 ג' קובע כי "יושב ראש ועדת השרים רשאי להציע מועמדים להדלקת משואות שהם תושבי חוץ". כשבודקים את הקריטריונים מתגלה שהבחירה ממש מוצלחת
אמות מידה לבחירה :
א. הפיזור הגיאוגרפי של המקומות.. שמהם באים המועמדים.
ב. התפלגות על פי גילאים שתנוע מבני נוער ועד לוותיקים עתירי מעש.
ג. גיוון מבחינת הרקע של המועמדים.
ד. מועמדים חילוניים, דתיים, גברים ונשים.
ה. המיעוטים בישראל - בני עדות לאומיות ודתיות.
ו. גיוון בתעסוקות של משפחות המועמדים (עירוני-כפרי), מעמד וכו'.
ז. מגזרים חברתיים בולטים: התיישבות, תעשייה, יישובי פיתוח, יישובי ספר, פעילי חינוך, העוסקים ביצירה תרבותית וכו'.
ח. ילידי הארץ וילידי התפוצות. ..
— התקנון לבחירת מדליקי המשואות בטקס ערב יום העצמאות
נשיא הונדורס מבטא כמובן "פיזור גאוגרפי" - אלפי ק"מ מהבועה התל אביבית, אין יותר פריפריה מזה. הוא לכל הדעות "וותיק עתיר מעש" (סעיף ב') ובהיותו אוונגליסט הוא עונה לדרישת סעיף ד' לכלול דתיים. נשיאים מאמריקה הלטינית מהווים מיעוט קטנטן מהנוכחים הכל רגע נתון הישראל ולכן אין כמוהו מתאים לסעיף ה' (מיעוטים) וגם עיסוקו בזיוף בחירות ורדיפת פעילי סביבה הוא גיוון (בהתאם לסעיף ו'). וכמובן שהוא "יליד התפוצות כנדרש בסעיף ח'. יורם שורק - שיחה10:23, 6 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
במהלך הבחירות הוביל לפי ספירת רוב הקלפיות דווקא יריבו סלבדור נסראללה, ממוצא פלסטיני, אבל אז הופסקו העדכונים. לאחר ימים של חוסר ודאות נמסרו התוצאות הרשמיות, לפיהן דווקא ארננדס הוא המנצח. זאת הסיבה ואין בילתה. 129.69.140.13814:42, 6 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
לפי התגובות ברשתות החברתיות אנשים כבר התחילו לירוק זה על זה. לא אצטט את היריקות אבל הנה כמה "פנינים" אגב יוזמתו של כרמי גילון להפגין באמצעות השלט בהעברת ערוץ בזמן הנאום.
(התגובות אינם על דעתי)
"כרמי גילון קורא לציבור לכבות את הטלויזיה בנאום נתניהו....חחחח- דגנרט- אני אפתח שתי טלויזיות ושני מכשירי רדיו...בקול- שתאכל את הלב."
"כרמי גילון גם מחרים את הטקס בגלל נוכחות רוה"מ.
נו טוב,
יש לו טראומה מהפעם האחרונה שהוא היה אחראי על רוה"מ."
"רגע,
אם כרמי גילון אומר "להחרים את האירוע",
יכול להיות שזה קוד
שהשטח לא סטרילי ו..."
"המחדל בימי כרמי גילון כיבה מדינה שלמה ולא רק טלויזיות."
"כרמי גילון
קרן האור בחושך היורד על
מדינת ישראל!!!!"
"כרמי גילון - ראש ממשלה נרצח כאשר אתה היית ראש השב״כ. אם היית אדם הגון היית סותם את פיך ומסתגר במקלט עד יומך האחרון."
"חחחהההה כרמי גילון אם אתה מחרים ואירגוני השמאל...את הנאום של המלך בנימין נתניהו היו , אנחנו העם נחרים את הנשיא המדינה בשעת הנאום שלו....גם כך זה לא עמו שבחר בטרור" מי-נהר - שיחה22:29, 6 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
סך הכל, כל הצדדים כאן לא בסדר או צועקים זה על זה או לא מדברים זה עם זה. וכל השאר מתחבאים מאחורי הצל של עצמם. יכלו למשל להגיע לסיכום כדי שכולם יוכלו לרדת מהעץ, שבהגדרה ברשומות פעם בעשור ינאם גם ראש הממשלה אבל לא בשנים אחרות גם לא בוידאו. ושנאומו יהיה חייב גם לתת כבוד לכנסת ולהתייחס למעמדה של הכנסת כמייצגת את העם שהינו הריבון. מי-נהר - שיחה23:49, 6 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
ממתי נתניהו מחוייב למשהו בנאומיו וממתי הוא נותן כבוד למישהו שאיננו נמנה על משפחת נתניהו, אלה שבינינו ואלה שכבר לא? וממתי הוא רואה בעם ריבון, מלבד אלה המצביעים לו?שלומית קדם - שיחה00:01, 7 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
התברר ? האמנם ? היחיד שנאם הוא נתניהו אף אחד אחר לא. אז מה הלוגיקה מלמדת ? מה הראשי ממשלות האחרים היו עיזים ? האם הטקס היה חסר משמעות עבורם??? היעדרם בכל שנה אף מנוכחות בקהל לא אומרת דבר ? רק שהנה "התברר" אז פתאום קיבלו הארה ? לא התברר דבר שלא היה ידוע. לא נאמו כל עשור אלא רק ביובל 50. ובשנים האחרונות נתניהו ניסה לעשות כיבוש זוחל לטקס באמצעות הכנסת נאום ב-vtr וצילומי קלוזאפ מרובים לרעייתו בטקס. באחרונה אף הוסיפו להזמנות כך מספרים שהטקס במעמד יו"ר הכנסת ורעיית ראש הממשלה. אדלשטיין שהינו אדם צנוע ונעים הליכות הבליג והבליג והבליג עד מתי ? טוב שנתניהו חושף את הפרצוף האמיתי של המשילות כאן שעושה על בסיס יומי זילות מהכנסת שהינה רק חותמת גומי בהיות החכים שבויים של ראשי מפלגתם שהינם סיעות הקואליציה. לא שהשמאל היה יותר טוב גם הוא עשה מה שהוא רוצה רק כי יכל וגם הוא הציג את זה כאילו שכל האמת אצלו. אבל בחייכם בלי הצגות. התברר - ממש. עוד ספין ירוד של התקשורת. ואגב הרי נתניהו מתכוון לנאום בכל שנה מעתה ואילך. אז אפילו הטיעון הזה של נאום בעשור, איננו כנה. מי-נהר - שיחה00:34, 7 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
אחרי שיושב ראש כנסת לשעבר הצהיר שנתניהו "לא העיז אפילו לבקש לנאום" ותמונותיו מלווה את נתניהו לדוכן הנואמים התפרסמו (מן הסתם התבלבל), כמדומני שמחנה אדלשטיין באמת כבר לא ממש משכנע. לגבי נאומי ראש הממשלה בוידאו, אתה משוכנע בכך שנתניהו היה הראשון לעשות זאת, או שמא על נתניהו לא צריך לבדוק? ברכה אגלי טל - שיחה21:06, 7 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
א. לא מקשים מהיובל. ב.אין סתירה שליווה אותו ולומר שלא העז לבקש. ניתן לקיים את שני ההיגדים בפועל ובמקום להגחיך את דן תיכון ראוי שתשים לב למהות דבריו אודות היחס לנושא גם כעת. אבל השמיעה שלכם סלקטיבית בצורה מגוחכת ג. הוא אכן לא נאם שם אלא הקריא קטע קצר ממגילת העצמאות (אומרים שזה לקח פחות מדקה לא בדקתי אבל ניכר שבחרו באייטם בתאגיד כאן שלא להראות זאת למרות שהיה להם את הצילום המלא) לעומת זאת הוא נאם באריכות בטקס בשם דומה "פעמוני היובל" יום למחרת במוצאי יום העצמאות שנערך בגבעת רם נאום ארוך בטקס ארוך 3 שעות במעמד נשיא המדינה סגן נשיא ארה"ב ועוד. כך שכל העובדות משדרות מסר הפוך. והשיח הירוד "מחנה אדלשטיין" מי בכלל סופר את הפרסונה (חוץ מכם) זה עניין עקרוני זה גם לא קשור לנתניהו האיש אלא לרה"מ באשר הוא. מי-נהר - שיחה23:34, 7 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
מה פתאום סתירה?? ראש הממשלה לא העז להציע לנאום, שכן אם היה מציע היה נענה בשלילה מוחלטת, ובלי כל קשר ראש הממשלה הופיע בטקס ונאם לאחר שלווה לדוכן על ידי ההסטוריון הבכיר דהיום. בברכה אגלי טל - שיחה01:26, 8 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
נכון למשל שהתבקש ראש הממשלה שלא מיוזמתו לא מהבעת בקשה שלו ובוודאי שלא מדרישה לשאת דברים קצרים שהוגבלו בכוונה תחילה ללא יותר מדקה. לכבוד טקס היובל ויו"ר הכנסת לא עשה מזה עניין באופן חד פעמי בשל הנסיבות ולאור שברור היה שזה לא יקרה שנית כפי שאכן לא קרה. לאחר מכן שנה בשנה. ולגבי "התבקש ישנם שלל תרחישים" המאפשרים פערים בין היוזמה הידיעה והמעורבות. מי-נהר - שיחה02:05, 8 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
ביום רביעי ה-11/4 ערב יום השואה בשעה 23:05 ישודר בערוץ קשת (12) הסרט "נשכחים" העוסק בשואת יהודי יוגוסלביה על חבליה השונים. שידור נוסף של הסרט יהיה למחרת ה-12/4 בשעה 15:00. מומלץ לצפות. הסרט נולד ביוזמת התאחדות עולי יוגוסלביה בישראל. לא בכדי נבחר השם לסרט, משום שבמסגרת הנדסת התרבות של הזיכרון הקולקטיבי אצלנו הנושא כמעט ולא זוכה "לזמן אוויר". Assayas - שיחה16:02, 10 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
MathKnight וHummingbird, ישבתי לפני החג עם נציגה של התאגיד, הדרכתי אותה בכל התהליך והסברתי מהו האישור הנדרש כדי שנוכל לקבל מהם תמונות, היא העבירה את נוסח האישור הנדרש הלאה. הצעתי גם לשוחח עם האנשים המתאימים, עדיין לא חזרו אלי. לא בטוח שזה יצליח, כי יועצים משפטיים, פעמים רבות נוסח האישור של הקרן מפחיד אותם. הם רוצים CC-BY-NC וגם להכתיב את נוסח האישור. כך היה עם דובר צה"ל שהבטיח ולא קיים, כך גם עם משטרת ישראל. אז נראה מה יהיה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח20:39, 10 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
האומדן של 1.2 ניתן על ידי חוקר יהודי-אמריקאי שנפטר לפני 20 שנה, אז אני נוטה להעריך שזה לא הגיע משום מקום. יש לזכור שהיו לא מעט יהודים שעזרו להם, אבל נרצחו בסופו של דבר. צריך גם לבדוק מה הקריטריונים - הקריטריונים של חסיד אומות העולם הם לא נמוכים בכלל, והדף האנגלי מדבר על הערכה ש"רק" 100K פולנים זכאים לתואר הזה (עד היום הוענק התואר ל-26K בכל העולם). יכול להיות שהמספרים האלו כוללים את כל מי שבמקרה ראו יהודי מסתתר ולא טרחו ללכת להלשין וכו'. Mbkv717 • שיחה • כ"ז בניסן ה'תשע"ח • 12:57, 12 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
Mr. Brinks, ראשית, תודה על דבריך, היוצאים מהלב ונכנסים אל הלב. עם זאת, רציתי להגיב על כמה מהם ולהוסיף להם.
אינני מקבלת, שבכל אחד מאיתנו טמונה היכולת להגיע למעשים כמעשי הנאצים. נכון שרוב בני האדם עלולים לשנוא, עלולים להגות נקם במי שהרע להם, עלולים להיתפס לאפליה, לגזענות, לחשיבה מוטה בכל כיוון שהוא - אם לטובה ואם לרעה. אבל מכאן ועד להנחה, שכל אחד מאיתנו עלול להתדרדר למעשי זוועה מעוררי פלצות, שזו תכונה אנושית שכולנו צריכים להישמר ממנה - נראה לי שזה מרחיק לכת. אחת הזוועות החמורות ביותר במעשי הנאצים הייתה, לדעתי, בשיטתיות הקפדנית, בסדר המאורגן למופת, של מעשה ההשמדה. אנשים רבים עלולים, בסערת רגשות, במהלך קרב, בסכנה לעצמם ולבני משפחתם, להגיע למעשים שא היו מתארים לעצמם שהם מסוגלים להם. אבל מכונת השמדה משומנת כדבעי, שכל גלגלי השיניים שבה פועלים להפליא, עד אחרון חפציהם האישיים של המובלים אל תאי הגזים, עד עקירת שיני הזהב ואיסוף שער הנשים המומתות - אימה כזאת קרתה רק פעם, בעם שנודע הן בתרבותו העלית - גתה, שילר, באך, בטהובן - והן בצייתנותו האטומה ובהקפדתו על קטנה כגדולה.
כן, חובה עלינו לזכור, להזכיר, ללמד ולהקנות את זכר השואה לילדינו, גם כדי להרחיקם משמץ גזענות ותוצאותיה, אבל גם, ובעיקר, כדי להשריש בהם השרש היטב את ההכרה בחשיבות קיומה של מדינה יהודית חזקה, ריבונית, דמוקרטית ומיוסדת על צדק ומשפט. אתה אומר, שכיום ברורה חשיבות קיומה של ישראל? אינני בטוחה. דברים שנראו לנו ודאיים ומוחלטים עד השנים האחרונות, מתחילים להתערער, ואפשר לשמוע שאלות כמו: מי אומר שהיהודים צריכים לחיות כאומה במדינה משלהם? אולי דווקא כשהיהודים נפוצו בכל העולם, אז בלטה גאוניותם? אולי לא טוב ליהודים לנהל מדינה ריבונית משלהם? והשואלים, אם יש להם אפשרות, גם קמים ועושים מעשה ומרחיקים אל עמק הסיליקון, או אוסטרליה או השד יודע לאן - העיקר לא להישאר כאן, בארץ הזאת ש"קטנה עליהם", רחמנא ליצלן. ובכן, את הצעירים האלה, בעודם ילדים, צריך ללמד ולהשכיל, מה קרה לעם היהודי כשהיה נפוץ בין אומות העולם המשכילות והנאורות. כדאי גם להזכיר את סנט לואיס, למי ששכח ולמי שמעולם לא ידע. בימים אלה, כשסירות עמוסות פליטים אפריקאים טובעות בימים ואין מושיע, כדאי שנזכור היכן היינו, לא כל כך מזמן.שלומית קדם - שיחה20:12, 12 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
עם איזה עיתון מנדלבליט, שקד ואלשיך שותים את הקפה של הבוקר?
אני קורא את הספר זה שבוע ימים, ובן כספית מצייר אדם תככן, שמושפע קשות מרעייתו, חצוף בעל נטייה לנפוטיזם ואחד מאבד עשתונות ברגעים קריטיים (השריפה בכרמל, לדוגמה). אך לצד כל זה הוא דואג להזכיר שביטחון ישראל בראש מעייניו של נתניהו (לאחר שרה, כמובן), סופר-פוליטיקאי מהוקצע שיודע לעמוד על שלו ולהשיג כל מה שיירצה. אני יודע שהביוגרפיה המרתקת הזו מוטה, שכן כספית הוא ממבקריו הקולניים של ראש הממשלה. אני מטיל ספק בלמעלה ממחצית הדברים שכספית מביא בפניי, אבל היה פרק אחד שהרגיז אותי. כספית כתב פרק בשם "עת להסית". הוא מתאר את האווירה הציבורית בימין הישראלי בימים של הסכמי אוסלו, כמה הסתה כלפי יצחק רבין ופרס גאתה. נתניהו הופיע בעצרות של הימין, מול קריאות של "בדם ואש את רבין נגרש", תמונות של רבין במדי אס-אס, קריאות לרצוח והיד עוד נטוייה. כספית כותב איך בשב"כ ובסביבתו של רה"מ דאז רבין ביקשו ממנו למתן את ההפגנות ולצננן אך נתניהו, עיקש, לא נקף אצבע. הוא ידע שמתכוונים לפגוע ברבין, והתעלם. אני בספק אם היו קריאות לרצוח כיום את ביבי, אבי גבאי או בוז'י היו מתעלמים. הפרק גרם לי לאבד אמון בנתניהו באופן סופי. ניב - שיחה21:23, 15 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
מה שצריך להרגיז אותך יותר, הוא שבמקביל לזה שהם ביקשו ממנו כביכול למתן את ההפגנות, השב"כ דאג להסית בעצמו בעזרת סוכנים פרובוקטורים כמו אבישי רביב. אין מה להשוות קריאות לרצח כיום לאלו שנשמעו לפני נובמבר 1995. אז עוד לא נרצח ראש ממשלה בישראל וזה נראה אז כדבר שלא ייתכן. לא על ידי מתנקש יהודי לפחות. אגב, מענין אם השב"כ טרח לבקש למתן את ההפגנות גם ב-1982, כשנראו שלטים עם הכיתוב "בגין רוצח" ו"שרון רוצח". Liad Malone - שיחה22:15, 15 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
לנתניהו לא היתה השפעה על ההפגנות. הוא לעיתים ניסה למתן את ההפגנות וביקש, למשל, לא להשתמש במילה "בוגד", אבל זה כמובן לא השפיע על המוחים שבצדק, חרדו לחייהם, לחיי קרוביהם ומכריהם ולקיומה של מדינת ישראל. יצחק רבין וחברי ממשלתו ידעו שהנשק שהם מוסרים לעראפאת ישמש לרצח מתנחלים, אך לא העלו בדעתם את היקף הטרור שהם מביאים על מדינת ישראל (כ-1500 הרוגים חפים מפשע). אילו ידעו, הם לא היו חותמים על הסכם אוסלו, הסכם שבסופו של דבר דן את מפלגת העבודה להפוך למפלגה אופוזיציונית שולית לפחות לשנות דור.
כתבת: "אני בספק אם היו קריאות לרצוח כיום את ביבי, אבי גבאי או בוז'י היו מתעלמים." - אבל ביבי לא פגש קריאות לרצוח את רבין ובוודאי לא שתק אל מול קריאות כאלו. אני אפילו לא פגשתי קריאות כאלו (למעט קריאות שיצאו מהשב"כ עצמו) ואני הסתובבתי בחוגים שאמורים לייצר קריאות כאלו. המקסימום שאני פגשתי היתה תחזית שמישהו בסוף ירצח את רבין, תחזית שלהפתעתי הרבה התבררה כנכונה. השאלה רלוונטית היא האם אבי גבאי יצא נגד ההפגנות נגד השחיתות בפתח תקווה וברוטשילד אם השב"כ יאמר לו שהפגנות אלו יוצרות אווירה שעלולה לפגוע בראש הממשלה, ובאיזה היקף גבאי יצא נגדם? שוב, הטענה אינה שביבי לא יצא נגד הקריאות הקיצוניות, אלא שהוא לא עשה מספיק. והשאלה תמיד היא כמה זה מספיק? אבל טוב שאין לך אמון בביבי, הרי הוא פוליטיקאי, וכדי להצליח בפוליטיקה אתה צריך להיות שקרן ורמאי. עדירל22:38, 15 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
במבצע נועז ומתוחכם של היחידה ללוחמת סייבר של משמרות המהפכה נשברו כ-950 קישורים מוויקיפדיה העברית לאתר של משרד ראש הממשלה. נשברו עוד אלפי קישורים מרחבי האינטרנט אל משרד ראש הממשלה. קאסם סולימאני, שעמד בראש המבצע, אמר לכתבנו: "זו רק התחלה, לוחמי כוח קודס לא ישאירו אפילו קישור תקין אחד לאתרים של ממשלת ישראל". האייתוללה עלי ח'אמנאי הוסיף ואמר: "הישג כזה לא היה מאז שאלוהים אמר ”הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם, אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ”". את תגובתו של ראש ממשלת ישראל לא ניתן להביא, משום שהקישור אליה נשבר.
נו, טוב, הדברים לא התנהלו בדיוק כך, אבל התוצאה היא אותה תוצאה: נשברו כ-950 קישורים מוויקיפדיה העברית לאתר של משרד ראש הממשלה. ברכות לצוות הנמרץ והיעיל של ממשל זמין - עלו והשמידו וראו ברכה בעמלכם. בברכת "לשוברים הידד" דוד שי - שיחה06:09, 18 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
להערכתי נשברו גם הרבה מאוד קישורים לשאר אתרי המשרדים לשעבר, נתקלתי בקישורים למשרד התרבות שנשברו. כדאי לבדוק את כולם. Mbkv717 • שיחה • ג' באייר ה'תשע"ח • 08:29, 18 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
לאור הרקע שנכתב בערך ביקור הנסיך ויליאם, דוכס קיימברידג' בישראל על הימנעות בית המלוכה לבקר בישראל תחת פרשנות אחת שהועלתה בעיתונות כחרם מצידם. נשאלת השאלה האם זו פעם ראשונה שמלכת בריטניה שולחת ברכה לנשיא מדינת ישראל לרגל יום העצמאות ? ואם אין זה פעם ראשונה האם זה כך מיום העצמאות הראשון ?
ברכת מלכת אנגליה מופיעה בכתבה מנהיגי העולם מברכים את ישראל כך נכתב: "מלכת אנגליה, אליזבת, כתבה לנשיא ריבלין, "לעונג הוא לי לברך אתכם בברכות חמות לרגל חגיגות יום העצמאות, איחולים חמים לאושרם ושמחתם של אזרחי ישראל כולם בשנה הקרובה"."
לגבי השאלה האם יש קשר לביקור הקרוב, ראו התכתבותו האפשרית של התוכן עם ברכתו של השגריר הבריטי שהתפרסמה ב-"ישראל היום" השגרירים מפרגנים: "חג שמח" לכבוד יום העצמאות נכתב בשם דיוויד קוורי: "כיום, לשתי המדינות שיתופי פעולה משגשגים ובעלי חשיבות גוברת לשתי המדינות, במיוחד בסחר בשווי מיליארדים מדי שנה, ובמאות המדענים העובדים יחד לפתור כמה מהאתגרים הבולטים של האנושות. הדרך הטובה ביותר לחגוג זאת תהיה ביקור הנסיך וויליאם בקיץ. מי-נהר - שיחה16:47, 19 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
בערך נטלי פורטמן הופיעה עריכה (ששוחזרה בהמשך) ובה תגובות עומר ברגותי וגלעד ארדן לויתור של פוטרמן על פרס כמחאה נגד מדיניות נתניהו. בדף השיחה הופיע גילוי נאות כי עריכה זו בוצעה בתשלום. שאלה מציקה: מי מוכן לשלם בשביל עריכה מעין זו? או שמדובר בעומר ברגותי או מי ממקורביו שמעוניין לפרסם את פועלו או שמא מישהו שכל כך מעוניין להנציח את תגובתו השנונה של גלעד ארדן לאירוע שהוא מוכן לשלם על כך. ושאלה מציקה עוד יותר האם המשלם האלמוני הוציא את הכסף מכיסו או שניצל לצורך כך את כספי התורמים למען ה BDS או, לחילופין, את כספי משלם המיסים בישראל. יורם שורק - שיחה00:20, 22 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
Pinkdoron, העורך שכתב את התוספת, הוא עורך בוואלה תרבות וכחלק מעבודתו מוסיף מידע לערכים בויקיפדיה. הוא מקפיד לציין בכל עריכה שלו שנעשתה בתשלום. Eladti - שיחה00:32, 22 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
זיהיתי את הערך כבעל ניסוחים עמוסים ועמומים, כתיבה מרושלת ובושה לכל מיזם אינציקלופדי. אילן שמעוני ניסה לתקן אך מחוסר זמן תיקן רק מעט מן המעט שבערך. סייעו נא לתיקון הבעיות החריפות בערך זה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
השארתי ונראה כאילו כמעט אף אחד (מלבד אילן ומלבדך כמדומני, וסליחה אם החסרתי מישהו) לא שינה אפילו אות בערך. זהו ערך חשוב ביותר וחשוב לי לעורר את חברי הקהילה כאן לטפל בו. ממילא הדפים הללו לא סובלים מעודף תוכן... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
אנחנו בהתחלה של ההתחלה של האנציקלופדיה הויקיפדית. אנו עובדים ומתקדמים אבל ייקח זמן. הקוראים מתבקשים להעזר בסבלנות ולא לזרוק לפח את אנציקלופדיות הנייר שלהם. עדירל - שיחה12:10, 24 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
אבי, אני שמח שיש לנו ערך לביטוי ארמי שלא שמעתי בחיי אבל שים לב שהערך הראשון שהוא מפנה אליו, ניב (ביטוי), הוא לא הרבה יותר מאשר רשימת ביטויים, ללא הערת שוליים יחידה או מקור בלשני רציני כלשהו (ואפילו לא מקשר לערך בלשנות), והשווה לערך האנגלי. מעניין כמה שליחים חרוצים יכתבו ערכים על ביטויים ספציפיים לפני שאחד מהם יחליט לעבוד ברצינות על הערך ביטוי. כדאי לשקול את האפשרות שיש כאן בעיית סדר עדיפויות. H. sapiens - שיחה18:02, 24 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
אכן, גם על זה יש משפט בארמית קשיא עתיקתא מחדתא. בכל מקרה לאנונימי היקר, אין צוריך להיות מומחה בעל שם עולמי, אם זיהית ליקויים בערך, ונראה שאלו טורדים את מנוחתך, למד את הנושא הבעייתי ותקנו, ככל הנראה אין כאן כרגע בעל ידע (או רצון) שיכול בקלות לתקן את הערך, זוהי כל התורה על רגל אחת. אבי84 - שיחה21:00, 24 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
סקרתי מעט חומרי לימוד על נושא זה שנראה לי סופר מורכב (הרבה יותר מאיך שמרגיש לי שאתה שאתה מחשיב אותו) שמצריך למידה ענפה של מספר שבועות במספר תחומים לכל הפחות כשכל כולך מוקדש אליו ובהתחשב במטלות שיש לי בחיי הפרטיים אני מתרשם שאין לי אין את הזמן אך אני ורבים אחרים צריכים את הידע החשוב הזה ואם בקהילה זו יש כל כך הרבה עורכים שיש להם הידע, הזמן והניסיון ההוראתי איך לכתוב על נושא זה אך אף אחד לא רוצה להתמנות למשימה - מצבה רע ומבחינתי יש לבקר זאת. בקיצור, אותה תורה על רגל אחת שציטתת לא מסייעת לאיש כאן לדעתי. חבל שנתווכח על כך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
שלום לכל חבריי הוויקיפדים! לפני יותר מחצי שנה עזבתי את מקום עבודתי כרואה חשבון. לאחר לבטים רבים, החלטתי לשנות כיוון, ולעסוק במה שאני באמת אוהב לעשות מזה כ-11 שנים, בהתנדבות ובחינם, ולהתחיל להציע את שירותיי ככותב ערכים בתשלום.
להזכירכם, שינוי זה ביצעתי לאחר שנים רבות של תמיכה פעילה ברעיון התוכן החופשי: כ-120,000 עריכות, יצירת אלפי דפים תשתיתיים ומאות ערכים שיצרתי באהבה ובחינם. לאחר שנים רבות כמפעיל מערכת בהתנדבות ולאחר שנים רבות כמתנדב פעיל בעמותת ויקימדיה וכחבר ועדת הביקורת שלה.
אני מקבל עליי את הגבלות ויקיפדיה:עריכה בתשלום ולכן אסיר את הרשאותיי כמפעיל. כמו כן, אשתדל להפריד בין העריכות שאמשיך לערוך בחינם ובהתנדבות, תחת שם המשתמש הרגיל שלי, בעוד שאת העריכות שלי שבתשלום, אערוך באמצעות שם המשתמש: משתמש:ויקימנטור.
עדכון תשובה לבורה בורה, מי שכותב על העולם העסקי (חברות/אנשי עסקים/מנהלים) יכול לעשות מויקיפדיה המון כסף, בקלילות ובמהירות. נכון לעכשיו חסרים לנו ערכים רבים בתחום הזה, אז תמיד יהיו אנשים שייקפצו על המציאה. ועובד, זו הזדמנות בשבילך :) יאצקין52 - שיחה15:47, 24 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
עובד, בהצלחה! חבל לי שאתה נאלץ לוותר על ההרשאות (וגם על זכות ההצבעה), אבל אני בטוח שתמשיך לתרם רבות ואף יותר לוויקיפדיה. אגסי - שיחה21:14, 24 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
אנונימיים כתבו בערך שהוא נפטר, וזה גרם או חיזק גל שמועות ברשת. כתב הבידור של "ישראל היום" ערן סויסהצייץ בטויטר "מישהו כבר עדכן בויקיפדיה על מותו לכאורה של צביקה פיק. כרגע מדובר בשמועה בלבד". הדובר של צביקה פיק פרסם הכחשה לשמועות. אני מקווה שבקשתי להגן על הערך תענה בהקדם. אגסי - שיחה14:51, 24 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
אני חושב שאנונימים כאלו צריך לחסום לצמיתות. מדובר בהשחתה קשה שיוצרת נזק כבד מאוד גם לאיש עצמו וגם לתדמית של ויקיפדיה. זאת עריכה זדונית ויוצרת דופן. – אסף (Sokuya)שיחה15:20, 24 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
אם זה IP קבוע, אני מסכים איתך. אבל בתנאי שיתברר שזה לא היה נכון ברגע הכתיבה. כי יש אנשים נלהבים להודיע ראשונים מבלי לחשוב על הנזק. אם זה ככה, צריך להבהיר לו ולהסתפק בעונש סביר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:29, 24 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
אני רואה את אירועי אתמול באור חיובי: עד להגנה על הערך, חמישה אלמונים ניסו לערוך אותו. עריכה אחת הייתה השחתה פשוטה, וביתר ארבע העריכות אנשים דיווחו על פטירתו של פיק. המדווחים עשו זאת בתום לב, בעקבות שמועות שרצו ברשתות החברתיות. עריכות אלה מלמדות עד כמה ויקיפדיה וצביקה פיק חשובים לציבור, כך שאנשים שבשגרה אינם פעילים בוויקיפדיה נחפזו להביא את המידע לידיעת הציבור. נכון, המידע היה שגוי, אבל אותי מעניינת יותר הכוונה הטהורה.
וכעת לאתר "סרוגים", שהעורך שלו, סלחו לי על הביטוי, אידיוט. הזמן הכולל שבו הופיע בוויקיפדיה תאריך הפטירה של פיק הוא שבע דקות (בעריכה הראשונה נדרשו ארבע דקות לשחזור, ויתר העריכות שוחזרו תוך דקה). האם שבע דקות אלה מצדיקות את הכותרת ב"סרוגים"? לדעתי לא. הכותרת הנכונה, שבה בחרו מרבית אמצעי התקשורת, כללה את המסר החשוב "השמועות חסרות שחר", שהרי מדובר בשמועות שנפוצו ברשתות החברתיות, וויקיפדיה היא תוצאה שלהן, ולא הגורם להן.
אתמול גם בגיא פינס, בהדגשת ויקיפדיה כגורם. כמה שנפלא לראות את כוח האתר בתקשורת, כך גם חבל לראות איך זו יכולה לערערו - מתוקף צורת מצג התקשורת (גם דיווח, כמו ויקיפדיה). בדומה לשנאמר, ויקיפדיה אינה יש מאין, כמו גם גיא פינס, וכך דיווחי תקשורת ראשונים, שאז מוכנסים לוויקיפדיה. ויקיפדיה באידיאת זמן מספק, משתפת ממקורות מבוססים של אחר זמן ותחת הקפדה ומהירות ניטור; אך בפרקטיות המיידי וההתנדבות, גם מצע לתרומות לא מבוססות בידי כל וכן שאף אחד אינו יכול להשגיח בכל שנייה כללא חלוף זמן. גם מסכים עם אגסי: בזמן שנודע בצורה גסה-משוערת אודות מישהו במצב נפשי/בריאותי/אורח חיים, לתת רשות/הרשאה לכל מפעיל/עורך אמין מעוניין, להגנת ערך אישיותי שכזה. אומנות - שיחה16:35, 25 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
מעניין, תודה על המידע. בסופו של דבר הציבור צריך גם לזכור שמה שנראה כ"הזנת" שמועות "רק" על ידי ויקיפדיה, נובע בעצם מאמצעי תקשורת ובהם בדיוק אותן תוכניות טלוויזיה וכתבות שמדווחות על שמועות ראשוניות לגבי אירועים ואישים; מהן הצופים/הקוראים שומעים דברים ואז באים לוויקיפדיה כמשתמשים להשחית או לדווח בפזיזות לא מדויקת על דברים. ושההבדל הוא שאמצעי התקשורת סגורים לצוות שמרוויח כסף ו-ויקיפדיה פתוחה לכל כמתנדבים, שמתבססים אף לא רק על מקורות מהימנים אלא גם על "חרושת רכילות" של ממש - גם מתוכניות בידור, ואלו בסוף עוד מכניסות כתבה שמדגישה את ויקיפדיה כ-"גורם" לנזק של שמועות, וגם על הכתבה הזו כשלעצמה עושים עוד רייטינג וכסף... לא שאני חושב שמישהו מתכוון להרע לאף אחד, אבל יש במצב הזה - מצד התקשורת - גורם חזק של להמשיך לדאוג לעצמם תוך הכרחיות לרמיסת האחר, גם תוך המשך ביקורת על אתר התנדבותי כוויקיפדיה. זה מין גרעין פשוט מרגיז בבחינת יחסי-גומלין של צביעות בולטת, כשחושבים על זה ככה. זה מזכיר לי את המקרה הגרוע יותר - הישיר המכוון - של כתב אינטרנט שהכניס השחתה לערך על השואה או מלחמת העולם השנייה בכוונה כדי לזעזע וכדי שתהיה לו כתבה באינטרנט - לרווחתו ופרנסתו, כשהוא מעביר ביקורת על התורמים האמיתיים והמנטרים המתנדבים של אותו ערך בוויקיפדיה... צפיתי פעם בהשתתפותך גם באולפן עם לימור לבנת והתרשמתי מאופן הסברייך שם ועמידתך על עקרונותיה והתפתחותה של ויקיפדיה וחשיבותה. אבדוק באינטרנט אם ניתן לשמוע את הראיון מהיום בבוקר. אומנות - שיחה21:15, 25 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
תודה דוד, האזנתי ונהניתי לשמוע את הדגשים שלך על הזמן המועט שעבר להשגחת אותן עריכות ותיקונן, גם לקראת הדקה השלישית לפני סיום הראיון חשבתי אם יועלה הדגש הכללי על עבודת הניטור, כך שהוספתי להנות מההזדמנות שדיברת על הזמן הפנוי שלך לערוך ולנטר, תוך שהצפת את נושא הניטור הקפדני על ידי משתמשים רבים באתר. גם המראיין נשמע נעים וקשוב לרוח ההתנדבות והאתגר בעריכת ושמירת ויקיפדיה. אומנות - שיחה16:40, 27 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
שבע שנים לאחר הסלפי המפורסם, הצלם זוכה לתמיכת בית המשפט
תזכורת: שתי התמונות עדיין מתנוססות בערך סלפי הקופה. כזכור (אני לא עורך דין וכן כזכור) יש שני הליכים משפטיים שונים. במקור הצלם (דיוויד סלייטר) דרש מאתרים שונים (ובפרט גם אתרי הקרן) להסיר את התמונה. אז עלתה השאלה האם יש זכויות יוצרים על התמונה. כלומר, האם יש שם יצירתיות (בגלל שהיא לא צולמה על ידי אדם). הוא ניסה לרשות את זכויות היוצרים על התמונה במפורש אצל רשם זכויות היוצרים ופהטנטים אבל בקשתו נדחתה, ולאחר הליך משפטי (שבו גופים שונים, כולל הקרן, הגישו חוות דעת כידידי בית משפט) התקבלה החלטה שאכן אין כאן זכויות יוצרים. בינתיים, בהליך מקביל, הגיש ארגון PETA תביעה נגד הצלם שזכויות היוצרים על התמונה שייכות לקופה המצלמת ולא לצלם (האנושי) ששם שם את המצלמה.
למיטב הבנתי: בית המשפט פסק עכשיו בהליך הזה (באחת הערכאות הגבוהות ביותר. יכול להיות ערעור לבית המשפט העליון, אבל הוא לא בהכרח יתקבל). מה שלא ברור לי זה האם ההכרעה הזו קשורה גם להליך הראשון. כלומר: האם בכלל יש זכויות יוצרים על התמונה. בינתיים בקומונז התמונה מוגדרת כתמונה ללא זכויות יוצרים. Tzafrir - שיחה08:52, 25 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
עיקר הדיון היה בשאלה האם יש לקופה זכויות על פי דין (כלומר האם יכולה להיות לה "זכות יוצרים" - ומזה נובע שיש לה גם "חופש ביטוי" וזכויות נוספות). הבעיה של בית המשפט היתה שהיה תקדים שכבר אמר שכן. ולכן בית המשפט (שלא יכול היה לסתור את התקדים) קבע שארגון PETA שהגיש את התביעה לא יכול היה להגיש אותה, כי הקופה לא יכלה למנות את האירגון (זאת אומרת יכלה, אבל לא הוכח שיכלה, או לא ברור איך לקבוע אם מינתה), ולכן התביעה בטלה. דרור - שיחה17:03, 1 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
במשך מספר ימים נתתי שעות בניסיון לשפר את הערך חשמל ובפרט את הפתיח שלו (העריכה הכי טובה שלי מבחינתי הייתה זו) וכל מה שאני זוכה לו זה התעלמות כמעט תמידית, שחזורים, עלבונות, איומים וחסימות. מיזם שיתופי אמרתם? נגישות אמרתם? לא בויקיפדיה העברית. בושה. 79.179.70.14910:50, 25 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
אכן, הדגש פה הוא על "מיזם שיתופי" (כלומר, עליך להכיר שאולי אחרים יראו דברים אחרת ממך). כל "מה שאתה זוכה" לו הוא הזמנות חוזרות ונשנות (מהן אתה מתעלם) לדון על השינויים שאתה מציע בדף השיחה. Dovno - שיחה10:56, 25 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
אין לי טעם להמשיך לדון איתך על נושא זה אחרי ההתעלמות והיחס המזלזל שהפגנת כלפיי בהערותיך והתנגדויותיך הבלתי נגמרות לכל בקשת הבהרה שהיא ולכל קישור פנימי שהוא ששמתי בפתיח. שחזור עקבי של בקשות הבהרה, הערות סוגריים וקישורים פנימיים למונחים עמומים או לא מאד-מדויקים זה רמיסה של מושג המיזם השיתופי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
השיר אינו על ויקיפדיה ולמעשה השיר רוכב על המותג ויקיפדיה ובכך מנצל אותו. לכן לי אישית צרם שהיוצר ניכס לעצמו את השם כשם היצירה. מי-נהר - שיחה01:48, 27 באפריל 2018 (IDT)[תגובה]
מי שפרסם את הפוסט הזה: כיכר העיר לא נועד לקליקבייט. אם מקשרים לכתבה יש לציין מה מקורה ולתאר את תוכנה בכמה משפטים: או כ"טיזר"/"טריילר" או כסיכום מקוצר. עוד אציין, שרוב הכתבות בהארץ סגורות ללא מנויים, ושבשנים האחרונות העיתון הזה עוסק בעיקר בפרובוקציות והסתה. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 20:55, 5 במאי 2018 (IDT)[תגובה]
ג'ון אוליבר - Last Week Tonight - מספר מה הוא למד מוויקיפדיה
נרו יאיר • שיחה • י"ג בניסן ה'תשע"ח • 17:38, 29 במרץ 2018 (IDT)
התו השמיני ♫ בא ונדבר על זה... 00:54, 2 באפריל 2018 (IDT)
נתי טוקר, עם איזה עיתון מנדלבליט, שקד ואלשיך שותים את הקפה של הבוקר?, באתר TheMarker, 12 באפריל 2018
• צִבְיָה • שיחה • ל' בניסן ה'תשע"ח 22:22, 15 באפריל 2018 (IDT)
יום העצמאות שמח! 
Hummingbird ° כולי אוזן ° יש לך הודעה 00:09, 22 באפריל 2018 (IDT)
Iran Deal: Last Week Tonight with John Oliver, סרטון באתר יוטיוב