מאיר איינשטיין
 | |
| איינשטיין במאי 2004 | |
| לידה |
21 באוקטובר 1951 הרצליה, ישראל  |
|---|---|
| פטירה |
23 במרץ 2017 (בגיל 65) הרצליה, ישראל |
| מקום קבורה |
בית העלמין הישן בהרצליה |
| מדינה |
 ישראל |
| עיסוק | שדרן ספורט |
| מעסיק | קול ישראל, ערוץ 1, ערוץ 10, צ'רלטון, רדיו ללא הפסקה, ערוץ הספורט |
| סוג כתב | כתב ספורט, שדרן ספורט |
| תחום סיקור | ספורט |
| צאצאים |
סביון איינשטיין, סיוון איינשטיין |
| מספר צאצאים |
2 |
  | |
מאיר איינשטיין (21 באוקטובר 1951 – 23 במרץ 2017) היה שדרן ספורט מהבכירים בישראל.[1][2][3][4]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]איינשטיין נולד בהרצליה ליוסף איינשטיין, יליד פולין, ולבת שבע לבית ריגרודסקי, ילידת הארץ. את שירותו הצבאי העביר איינשטיין בחיל השריון לאחר שנשר משלביו האחרונים של קורס חובלים.[5] החל את דרכו ברדיו כקריין חדשות ב"קול ישראל" ובהמשך הנחה את תוכנית הספורט "שירים ושערים" שדיווחה בשידור חי ממגרשי הכדורגל בסוף השבוע. לאחר מכן החל לשדר אירועי ספורט בכל התחומים במחלקת הספורט של ערוץ 1. בין היתר שידר את משחק הכדורגל המרכזי של השבת, משחקי הכדורסל של מכבי תל אביב באירופה ומשחקי נבחרת ישראל בכדורגל ונבחרת ישראל בכדורסל. כמו כן הגיש את תוכנוית סיכום משחקי השבת של הערוץ הראשון "משחק השבת", ומאחור יותר "הראשון בשער".
אחד מרגעי השיא של איינשטיין, שנחקק אצל רבים, היה במהלך שידור משחק הניצחון של נבחרת ישראל בכדורגל על נבחרת צרפת בפארק דה פראנס ב-13 באוקטובר 1993 במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994, שבמהלכו איבד את קולו מהתרגשות לאחר הבקעת שער הניצחון של ראובן עטר (הפרשן אבי רצון ששידר עמו אמר לו לאחר מכן: "מאיר, תירגע").
בשנת 2002 עבר איינשטיין לשדר ספורט בערוץ 10. הוא שידר בין השאר את משחקי הנבחרת ומשחקי ליגת העל בכדורגל, כשלצידו הפרשן רן בן שמעון. לאחר מכן הנחה לצידו שלמה שרף, לשעבר מאמן נבחרת ישראל. איינשטיין ורן בן שמעון גם הנחו ביחד את התוכנית "דאבל פס" ביחד עם העיתונאי עמנואל רוזן. מדי פעם שידר איינשטיין גם את משחקי ליגת העל בכדורסל. והגיש את תוכנית הבוקר של ערוץ 10 בראשית ימיו.
בשנותיו האחרונות איינשטיין היה השדר המרכזי בערוצי הספורט של צ'רלטון, הגיש את תוכנית הספורט ברדיו ללא הפסקה אותה שידר עד כחודש וחצי לפני פטירתו, והגיש את "שבת ביציע" ו"מאיר ורוני" בערוץ הספורט. איינשטיין גם שידר את תחרויות האתלטיקה במשחקים האולימפיים ובאליפויות העולם.
איינשטיין היה ידוע באהדתו לקבוצות הכדורגל הפועל הרצליה בישראל וקווינס פארק ריינג'רס באנגליה.
בנובמבר 2015 אובחן כחולה בטרשת אמיוטרופית צידית. בדצמבר 2016 הודיע במהלך תוכניתו בערוץ הספורט "שבת ביציע" כי הוא מתמודד עם פגיעה רפואית במערכת השרירים ולכן הוא מתנייד על כיסא גלגלים וקצב הדיבור שלו איטי מהרגיל.[6]
איינשטיין נפטר בביתו בהרצליה ב-23 במרץ 2017 לאחר הידרדרות במחלתו.[7] הותיר אישה, אוליביה (אוֹ-לי), שתי בנות, בהן הפרסומאית סביון איינשטיין,[8] ושני נכדים. ב-26 במרץ נטמן בבית הקברות הישן בהרצליה בהשתתפות מאות אנשים מעולם הספורט, חבריו, מכריו, ובני משפחתו.[9]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נועה רום, מאיר שליו, באתר ynet, 6 באוגוסט 2008
- הילו גלזר, השדר של העם: מאיר איינשטיין בעניין של ספורט, לא רכילות, באתר nrg, 28 באפריל 2012
בעקבות מותו:
- רן בוקר וירון דרוקמן, שדר הספורט מאיר איינשטיין נפטר בגיל 65, באתר ynet, 24 במרץ 2017
- מבלומפילד ועד יוהנסבורג: הרגעים הבלתי נשכחים של מאיר איינשטיין, באתר וואלה, 24 במרץ 2017
- משדר מיוחד לזכרו של מאיר איינשטיין, רדיו 103, 24 במרץ 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נתן את הקול: המורשת של מאיר איינשטיין, באתר ערוץ הספורט, 24 במרץ 2022
- ^ נתניהו: "קולו של מאיר איינשטיין יחסר לנו", באתר ynet, 23 במרץ 2017
- ^ בן מיטלמן, החדשות., קול הספורט: מאיר איינשטיין – הקול שנחרט בזיכרון, באתר חדשות 13, 25 במרץ 2017
- ^ ניב שטנדל, מאיר איינשטיין: השדר ההולם ביותר לכדורגל הישראלי, באתר מאקו, 24 במרץ 2017
- ^ ערן נבון, החיים זה הקול "ישראל היום", 14-09-2012
- ^ רן בוקר, מאיר איינשטיין חשף בשידור חי: "מתמודד עם פגיעה במערכת השרירים", באתר ynet, 18 בדצמבר 2016
- ^ רן בוקר וירון דרוקמן, שדר הספורט מאיר איינשטיין נפטר בגיל 65, באתר ynet, 24 במרץ 2017
- ^ דוד ארז, הבת של מאיר איינשטיין תיתן לכם שיעור ביצירתיות "מעריב אונליין", 1 באוקטובר 2013
- ^ "מרגישה הקלה שלא תסבול יותר": מאות חלקו כבוד אחרון למאיר איינשטיין, נבדק ב-2017-03-27