ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 119

מתמטיקה משפטית

בפרשיות מעונות רוה"מ, מתוך 7 פרשיות ש"נחשפו" ונבדקו, רק באחת הוחלט (בכפוף לשימוע) להגיש כתב אישום. להבא כש"נחשפת" פרשיה כזו, כדאי לזכור שהסיכוי שיוגש כתב אישום הוא פחות מ 15%, כלומר למעלה מ 85% שהתיק ייסגר. (וזה רק לגבי כתב אישום, יש עוד משפט שלם לנהל.) משום מה האוירה ותחושת הביטחון של כתבי הפלילים מלמדת שהנתונים קצת נדחקים כשהשעון מורה 20:00.
יום נפלא לכולם, אגלי טל - שיחה 10:56, 10 בספטמבר 2017 (IDT)

כדי לכמת נכון צריך גם לקחת בחשבון גם את הגורם האנושי - תחליף את היועץ המשפטי הנוכחי ביועץ משפטי מדגם אהרן ברק ותקבל תוצאה של 100% העמדה לדין... הגורם האנושי... בברכה. ליש - שיחה 11:02, 10 בספטמבר 2017 (IDT)

יועץ משפטי שמעמיד לדין 100% מהמקרים זה גרוע אפילו יותר מבית משפט עליון שרומס את החוק או מהתל בו (ראה הפסיקה האחרונה בעניין המסתננים). אני מעדיף סימולציות מבעיתות פחות על הבוקר. אגלי טל - שיחה 11:10, 10 בספטמבר 2017 (IDT)

אל תירא ואל תֵחת, למערכת החוק יש מסננות, תחילה החוקרים, שלא בונים תיקים לאנשים חפים מפשע, לאחר מכן התביעה הכללית, שלא מגישה כתב אישום נגד מי שסיכוייו להיות מורשע אינם סבירים ולאחר מכן היועץ המשפטי בכבודו ובעצמו, שפוסל הגשת כתבי אישום בגלל סיבות מיוחדות. מיוחדות? בטח מיוחדות, בטח. ככה נוהגים גם עם בוזגלו ועם אשתו, סיבות מיוחדות... מה חשבת, שיתנו לתיקים האלה להגיע לבית המשפט? שם גם עלולים לקחת ברצינות סיסמאות כמו "שוויון בפני החוק" "דין אחד לכולם", לך תמצא שופט שמבין עניין... בברכה. ליש - שיחה 11:22, 10 בספטמבר 2017 (IDT)

על מסננות מערכת החוק כדאי לספר לראובן ריבלין ואביגדור קהלני. חבל שליעקב נאמן ורפול כבר אי אפשר. בברכה אגלי טל - שיחה 19:20, 10 בספטמבר 2017 (IDT)

בתיק קצב כזכור, היועץ הסכים לעסקה שבה האישום היחידי שנותר היה שקצב ליטף את אחת העובדות, והעונש לא כלל כלא. רק בזכות טמטומו של קצב, הוא הורשע באונס. אין מוסר השכל, רק זכור שהיועץ בשר ודם הוא, וכשהוא מחליט בניגוד לדעת הכפופים לו, לא בטוח בכלל שהצדק נמצא אצלו ולא אצלם... בברכה, --איש המרק - שיחה 11:36, 10 בספטמבר 2017 (IDT)

אין לדעת מי צודק, לכן התמקדתי בנתונים רשמיים. בברכה אגלי טל - שיחה 19:21, 10 בספטמבר 2017 (IDT)

לא מוכיח שום דבר. הרף שנדרש מהפרקליטות הוא גבוה מאד. זה שלא הצלחת להוכיח שקרה משהו לא אומר שהוא לא קרה. במקרים כמו עבירות מין, לדוגמה, הרבה מאד כלל לא מבשילים לכתב אישום. מספר הקורבנות גבוה פי כמה ממספר המתלוננות, וזה גבוה ממספר כתבי האישום, וזה גבוה ממספר האישומים בפועל. מערכת משפטית לא יכולה להעניש אדם כלשהו אלא אם כן היא בטוחה. כשיש שוב ושוב עשן מאותו בית אנחנו יכולים להסיק שהייתה שם אש, או שמישהו שוב ושוב זרק לשם פצצת עשן. שכל אחד יעשה את השיקולים שלו מה להסיק מזה. • צִבְיָה • שיחה • כ' באלול ה'תשע"ז 18:54, 11 בספטמבר 2017 (IDT)

שימי לב שמה שהסקתי זה רק ש"כדאי לזכור שהסיכוי שיוגש כתב אישום הוא פחות מ 15%, כלומר למעלה מ 85% שהתיק ייסגר."

לגבי העשן, מכיון שהכבאי העירוני נתפס כבר בעבר משליך רימוני עשן בבתי השכונה (יעקב נאמן, רפול. וגם כאלה שאיתנו, ראובן ריבלין ואביגדור קהלני), האפשרות שהוא חזר לסורו לא כל כך מופרכת. בברכה אגלי טל - שיחה 19:11, 11 בספטמבר 2017 (IDT)

להבנתי צִבְיָה הסבירה בזהירות רבה, שאם לא הוגש כתב אישום ולא הורשע מישהו, זה לא מוכיח שלא עשה את הדברים המיוחסים לו ואני מסכים איתה. מערכות משפט, במדינות דמוקרטיות, נוקטות בכלל שעדיף לשחרר 99 אשמים מאשר להרשיע חף מפשע אחד. צא ולמד שמסתובבים חופשיים בינינו לא מעט אשמים, שזכו מן ההפקר. אגלי טל מניח שאם מישהו נחשד ולא הורשע, סימן הוא שהיה חף מפשע והחשדתו הייתה עוולה - זו טעות. מבלי לקבוע דבר לגבי הדוגמאות שהוזכרו, קיימת גם האפשרות שהמוחשדים היו אשמים, אך בגלל הזהירות היתירה של מערכות משפט במדינה דמוקרטית, לא הובאו לדין/לא הורשעו. בברכה. ליש - שיחה 19:29, 11 בספטמבר 2017 (IDT)

הזהירות בהרשעת שוא אכן קיימת בדרך כלל במערכות משפט וטוב שכך, וכבר במקורותינו קיימת הזהירות היתרה הזו. למרבה הצער אחוזי ההרשעה במדינת ישראל גבוהים באופן קיצוני. ההסבר של חסידי המערכת הוא שהפרקליטות נזהרת ביותר בהגשת כתבי אישום. מכיון שכך, ארבעת המקרים האילו, (שכולם מונו \ כמעט מונו \ כיהנו בתפקיד שהוא מעל המערכת עצמה [שר לביטחון פנים ושר המשפטים]) ושכולם זוכו לחלוטין, הם נורה אדומה בפני כל מי שבוחן אובייקטיבית את ישרות המערכת. גם המאבק חסר התקדים כנגד הביקורת על הפרקליטות לא מוסיף להערכה של אבירי החוק והמינהל התקין... בברכה אגלי טל - שיחה 20:09, 11 בספטמבר 2017 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: למרות הכללים ולמרות שחוקרים (בולט ספרו של דייב אגרס "Surviving Justice", ויש אסכולה שלמה גם בארץ שמדברת על כך) קובעים שיש אחוזים גבוהים 5–15% של מורשעים שלא עשו את המיוחס להם (בפרט בישראל עם מדיניות עסקאות הטיעון המפוקפקת שמעלה את אחוזי ההרשעות בצורה פיקטיבית), ברור לכולנו שיש הרבה יותר פושעים בחוץ מאשר תמימים בפנים, כמו שאמר אריה, וזה בגלל הזהירות המוצדקת של מערכת המשפט במדינה דמוקרטית. ביקורת - שיחה 20:10, 11 בספטמבר 2017 (IDT)

זה שלא הוגש כתב אישום, לא מוכיח אוטומטית שבן אדם אשם. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:12, 12 בספטמבר 2017 (IDT)

בירה גולדסטאר סקסיסטית

"תגיד תודה שאתה גבר": נדחתה תביעת המיליונים נגד 'גולדסטאר' בטענה שהסלוגן "תגיד תודה שאתה גבר ותשתה משהו" סקסיסטי ופוגע. הלל יערי • שיחה • כ"א באלול ה'תשע"ז • 03:28, 12 בספטמבר 2017 (IDT)

גם אם היא באמת סקסיסטית, אין סיבה לתביעה, לא ללכת עם הזרם בדעותיך האישיות ולא לציית לקבוצות קולניות שקובעות מהו "הצד הנכון של ההסטוריה" עדיין אינן בגדר עבירה בישראל, לא התדרדרנו להיות קנדה (לא נרשם בסרקסטיות)--א.פ עריכות-שיחה 00:45, 13 בספטמבר 2017 (IDT)

מה קרה בקנדה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:42, 13 בספטמבר 2017 (IDT)

הנהגת תלבושת אחידה בבתיה"ס

• מה דעתכם בנידון ? צחי לרנר - שיחה 21:44, 12 בספטמבר 2017 (IDT)

צחי, אם אתה רוצה שנתייחס ברצינות לקישורים שאתה מעלה כאן חדשות לבקרים, כדאי שלפחות תכתוב מה יש בהם. אין לי זמן וסיבה טובה להיכנס לסתם עוד קישור. במקרה הזה אפשר לתאר את הקישור: חוזר מנכ"ל של משרד החינוך שנכנס לתוקף החל מ-1 בספטמבר 2010 ודורש תלבושת אחידה בכל בתי הספר הממלכתיים והממלכתיים דתיים בבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים. Tzafrir - שיחה 08:06, 13 בספטמבר 2017 (IDT)

טוב Tzafrir, סליחה, אני מתבייש. צחי לרנר - שיחה 22:37, 13 בספטמבר 2017 (IDT)

כשהתלמידים יגיעו בתלבושת אחידה לבית הספר האחיד הם ילמדו שהאחידות היא מידתם של אנשי סדום, יוצריה הידועים לשמצה של מיטת סדום. דוד שי - שיחה 05:52, 14 בספטמבר 2017 (IDT)

ולכן ימשיכו הם להגיע לבית הספר בתחתוניהם ובגופיותיהם, יחשפו ירכיהם ושוקיהם ומחשופיהם, כל זאת מתוך אווירת לימודים רצינית ומלאת כבוד והערכה להשכלה, לתרבות ולמורה. תחי ההגשמה העצמית! סול במול - שיחה 10:06, 15 בספטמבר 2017 (IDT)

האמנם אנו רוצים לחנך תלמידים בעולם שבו רק שני קצוות, תלבושת אחידה או גופיות ותחתונים? ראוי שנחנך תלמידים לחיים בעולם מורכב, שבו יש קשת רחבה של אפשרויות, ואת האפשרות של גופיות ותחתונים לשלול בהנחיה מנהלית.

הערה אישית: כיוון שכבר התקיים בי "בן שישים לזִקנה", דיון זה הוא בשבילי משב רוח רענן, שמחזיר אותי לתקופה שבה כל שהתקיים בי היה "בן שלוש עשרה למצוות". דוד שי - שיחה 15:26, 15 בספטמבר 2017 (IDT)

ואז, אם החינוך לעולם מורכב יעלה יפה, התלמידים יבינו את קשת האפשרויות, ולא יקפצו מתלבושת אחידה למיטת סדום. עוזי ו. - שיחה 16:46, 15 בספטמבר 2017 (IDT)

תלבושת אחידה היא פגיעה חמורה בחופש הבחירה של התלמידים. לא רק שלחו אותם בלי לשאול אותם בכפייה לבית הספר (מתוקף חוק חינוך חובה) מוסיפים על הפגיעה החמורה הזאת גם את עניין הלבוש. היתי מעדיף שהתלמידים יגיעו איך שהם רוצים לבית הספר (או לכל היותר בכפוף לבחירת הוריו או האפוטרופוס החוקי שלו). אם בחירתו היא גופיה - שיהיה כך. כל דבר עדיף על בחירת הממשלה. הממשלה צריכה לסלק את ידיה מהאזרח, גם אם הוא צעיר. אין להגביל בשום צורה על ידי השלטון את את הופעת האזרחים. זה שהתלמיד קטין לא אמור לפגוע בזכויותיו. בבית ספר נורמלי, כזה שממומן ישירות על ידי האזרחים ולא על ידי השלטון הדבר הזה פשוט לא היה קורה. בית ספר שמטיל הגבלה שהורי התלמידים (שהם אלה שמשלמים את שכר הלימוד) לא מעוניינים בה - פשוט לא היה מתקיים. זאת סיבה נוספת להעדיף את החינוך הפרטי (בשיטת השוברים) על פני החלופה הרעה של החינוך הציבורי. גילגמש • שיחה 17:10, 16 בספטמבר 2017 (IDT)

גם אני מייחל ליום בו נזכה למערכת חינוך בשיטת השוברים, אלא שאין לכך קשר לעניין התלבושת. גם בית ספר פרטי יכול להחליט על תלבושת אחידה. ומדוע אתה מניח שההורים אינם תומכים ברעיון? בברכה אגלי טל - שיחה 22:34, 16 בספטמבר 2017 (IDT)

השחתה ששרדה 4 שנים

ההשחתה בערך סוללת ליתיום-יון שהפכה את הסוללה ל"ליתיום אלקטרון", שרדה עד היום. שמתי לב שבערך מופיעה המילה היידרך וזיהיתי שזו השחתה. בשלושת החודשים האחרונים היו בערך למעלה מ-2,000 צפיות. Uziel302 - שיחה 14:45, 18 בספטמבר 2017 (IDT)

כל הכבוד. אגב, המילה היידרך נוצרה שם מחיבור של כמה מילים ומחיקה אגבית, זה עושה רושם כללי של השחתה לא מכוונת. ביקורת - שיחה 15:00, 18 בספטמבר 2017 (IDT)

העריכות שלו בוודאי היו השחתה מכוונת, הוא שיבש באופן שיטתי. מחיקה אגבית עושה אצלי רושם של השחתה רשלנית, לא דווקא השחתה לא מכוונת. Uziel302 - שיחה 17:04, 18 בספטמבר 2017 (IDT)

עצומה נגד שחרור צבי גור

חתמתי על העצומה נגד שחרור צבי גור ואני ממריצה כל אחד ואחת מכם לחתום גם אתם. אסור שהרוצח השפל והנתעב יזכה אפילו ליום אחד של חיים נורמליים מחוץ לכלא. אנא חתמו והמריצו אחרים לחתום. https://www.atzuma.co.il/monster שלומית קדם - שיחה 23:35, 18 בספטמבר 2017 (IDT)

(הערה: אני לא מכיר מספיק את העובדות בתיק, ולא מומחה גדול. נא להתייחס בזהירות למה שאני כותב כאן) על צבי גור נגזר מאסר עולם בגין הרצח ועוד 36 שנים בגין החטיפה. נהוג בארץ לקצוב את עונשם של רוצחים (אם אינם מחבלים שרצחו יהודים) ולכן עונשו נקצב ל־45 שנים (להשוואה: עמי פופר, שרצח 7 אנשים, אבל בוגרים וערבים, נידון לשבעה מאסרי עולם חופפים ועוד עשרים שנה מצטברות, אבל עונשו נקצב ל־40 שנים). גור גם ברח מהכלא ועל כך לא נפסק לו מאסר נוסף אלא עשר שנים ללא חופשות.

בעיקרון ועדת השחרורים יכלה להתחיל לדון בשחרורו החל מתום שני שליש מאסרו. כלומר בעיקרו החל מסביבות 2012 (בהנחה שהוא נכנס לכלא בשנת 1982) אפשה היה לדון בשחרורו המוקדם. ממה ששמעתי (אבל אין לי מקור רציני. סתם קרעי ראיונות) נראה שהוא כנראה לא הביע חרטה רצינית. כמוכן, לא לגמרי ברור עד כמה התנהגותו בכלא הייתה טובה (הוא ברח פעם אחת ונראה שניסה לברוח עוד פעם אחת). אז נניח שוועדת השחרורים טעתה ולא צריך לשחרר אותו בשחרור מוקדם.

בכל מקרה הוא ישתחרר מהכלא כאשר 45 השנים שנקצבו לו יתומו. לכן הטקסט של העצומה שגוי מן היסוד. מה שעומד על הפרק הוא כעת כמות לא מבוטלת של שנים (7(?)), אבל בסופו של דבר הוא יצא לחופשי. Tzafrir - שיחה 07:49, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

אפשר לקוות, שחייו יבואו אל סופם קודם לכן. בכל מקרה, העצומה נועדה למנוע את שחרורו המוקדם, עכשיו. על זה מדובר. ואת פרטי המעשה אני זוכרת היטב, על אף השנים הרבות שעברו מאז. מה שיקרה אחרי 45 שנים בכלא יקרה ועל כך אין שליטה.שלומית קדם - שיחה 08:46, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

עצומה נגד סגירת הד החינוך

• כאן. צחי לרנר - שיחה 00:55, 20 בספטמבר 2017 (IDT)

ר' הד החינוך וגם ידיעה בנושא (כתב עת שמוציאה הסתדרות המורים) מאתר העין השביעית. דרך אגב, גם הסתדרות המורים היא אגודה עותמנית (ר' עמותה). Tzafrir - שיחה 10:20, 20 בספטמבר 2017 (IDT)

תודה Tzafrir. צחי לרנר - שיחה 18:23, 20 בספטמבר 2017 (IDT)

שנה טובה ומצעד הקרניים

לכל הוויקיפדים ולכל בית ישראל! סקר הקרניים הכי מרשימות בטבע - משתמש:MathKnight/מצעד הקרניים פתוח ופעיל, ואתם מוזמנים להצביע. אז איך קשורות קרניים לראש השנה? התשובה: שופר. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 17:47, 20 בספטמבר 2017 (IDT)

שנה מעולה לכל הוויקיפדים, בית ישראל וביתא ישראל. צחי לרנר - שיחה 18:24, 20 בספטמבר 2017 (IDT)

שנה טובה לשנה טובה תכתב ותחתם, לאלתר לחיים טובים ולשלום לכל עורכי הוויקיפדיה העברית. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 18:50, 20 בספטמבר 2017 (IDT)

שנה טובה, תקוות לעתיד טוב יותר, אוויר פחות מזוהם וגם אווירה נקייה יותר. בברכה. ליש - שיחה 18:52, 20 בספטמבר 2017 (IDT)

תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. שנה טובה, ערן - שיחה 19:04, 20 בספטמבר 2017 (IDT)

שנה טובה ומבורכת לכל העוסקים במלאכה ולכל הנהנים ממנה בוויקיפדיה. שנה נקייה משחיתות ועשירה בהמצאות, גילויים וחידושים במדע, ורק טוב לכולנו.שלומית קדם - שיחה 19:15, 20 בספטמבר 2017 (IDT)

שנה טובה ומתוקה לכולם בלי יוצא מן הכלל. אופק ~ הכל טוב? ~ חברים של כולם בעולם ~ בורח 17:42, 21 בספטמבר 2017 (IDT)

למה שווה לכתוב בוויקפדיה

מאחר ואני כותב ערכים לא אקטואליים ואפילו נישתיים במיוחד אני שואל את עצמי לפעמים מה "הרייטינג" שלהם והאם שווה בכלל המאמץ. אך מדי פעם אני נתקל בכתוביי בכל מיני מקומות ואני מרגיש שאת שלי עשיתי. אם זה קבוצה שמטיילת על פי אחד מערכי הרחובות שלי (למשל רחוב ירושלים), אם זה מאמר סמי-אקדמי שמצטט אותי כמעט אחד לאחד (למשל כיכר היינריך היינה), ספר (שלפחות נתן קרדיט) או פוסט בפייסבוק. הפעם האחרונה הפתיעה אותי: פאב בחיפה מספר על כרמלהיים. אמנם לא אני פתחתי אותו (הקרדיט לדרור), אבל הוספתי בו רבות. והנה בתפריט של אותו פאב מסופר על שכונת הטמפלרים כמעט מילה במילה מהערך שלנו. איזה יופי! Shannen - שיחה 10:00, 9 בספטמבר 2017 (IDT)

מדהים Shannen ! צחי לרנר - שיחה 10:10, 9 בספטמבר 2017 (IDT)

האם בכל המקרים הללו זכרו להביא קרדיט לויקיפדיה? אני שואל כי לא מזמן נתקלתי בפוסט של איזה עיתונאי שציטט מאחד הערכים שכתבתי כמעט אחד לאחד בלי לתת קרדיט לוויקיפדיה. לי אישית זה הפריע. יורי - שיחה 12:40, 9 בספטמבר 2017 (IDT)

לרוב לא ולי זה אישית ממש לא מפריע. Shannen - שיחה 13:47, 9 בספטמבר 2017 (IDT)

קראתי את התיעוד שכתבת על רחובות בחיפה. מאוד מעניין. Nirvadel - שיחה 20:15, 9 בספטמבר 2017 (IDT)

אין ספק שלמה שנכתב היום בוויקיפדיה יש הרבה אימפקט. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 20:17, 9 בספטמבר 2017 (IDT)

אני נתקלתי השבוע בעיתון שהעתיק את הנכתב בויקיפדיה על ג'מבו שהיה בפינת "הידעת" השבוע הלל יערי • שיחה • י"ט באלול ה'תשע"ז • 03:59, 10 בספטמבר 2017 (IDT)

לא רק טקסטים נלקחים מוויקיפדיה. פעמים רבות אני שמח לראות באתרי החדשות תמונות שצילמתי (עם קרדיט, כך הן מגיעות לידיעתי). דוד שי - שיחה 21:00, 10 בספטמבר 2017 (IDT)

בתנ"ך החדש של קורן יש תמונות עם קרדיט לHanay (כך כתוב, בלי ציון לוויקי עד כמה שראיתי). בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ' באלול ה'תשע"ז • 22:59, 10 בספטמבר 2017 (IDT)

מלא כל הארץ כבודי, תודה על המידע המעניין. תוכל לתת קישור לתמונות שלי המופיעות בתנ"ך? זאת לא הפעם הראשונה שתמונות שלי מופיעות בספר. יש את התמונה של אבן בית הכנסת עם מוטיב המנורה ממגדלא. תסתכל בתבנית הציטוט בדף השיחה של התמונה תוכל להוסיף את התבנית לתמונות? תודה חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 06:50, 11 בספטמבר 2017 (IDT)

Nirvadel, אם תיעוד רחובות מעניין אותך אז גש לבלוג הצנוע שלי. הוא אמנם בהתהוות אבל כולל יותר חומר. Shannen - שיחה 07:23, 11 בספטמבר 2017 (IDT)

אכן מעניין אותי, הכנסתי את הבלוג לרשימת המועדפים, אעבור עליו מעת לעת Nirvadel - שיחה 17:29, 11 בספטמבר 2017 (IDT)

חנה, אין בידי (כרגע) תנ"ך קורן החדש, בהזדמנות. אבל כמדומני שלא הייתה הפניה לדף מסוים, אלא רק קרדיט כללי על כל התמונות, והתאמת של תאור ליוצר. זכורה לי תמונה של מנסרת סנחריב. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ' באלול ה'תשע"ז • 14:48, 11 בספטמבר 2017 (IDT)

אני חושב שמדובר בתמונות האלה. בן עדריאל • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"ח 14:02, 24 בספטמבר 2017 (IDT)

ב"דף היומי לילדים" של מיזם תלמוד ישראלי של אבי רט (לדעתי) מובאות כל שבוע כשתיים שלוש תמונות וקטעי הסבר קצרים על מקומות ואישים - גם התמונות וגם הטקסט בד"כ מוויקיפדיה, כאשר ניתן קרדיט מלא על התמונה (שם משתמש ו"Wikipedia"). כמו כן, לא פעם אני נתקל באתרי ספורט שמעתיקים מידע או טקסט גולמי מערכים שכתבתי, כך למשל כשארטיום פרחוסקי חתם במכבי תל אביב ועוד. שיר § שיח § 16:35, 24 בספטמבר 2017 (IDT)

סלפי הקופה הסוף?

הועבר לשיחה:סלפי הקופה#סלפי הקופה הסוף?. דוד שי - שיחה 07:11, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

פוסט שמישהו פירסם בפייסבוק על הערך שלו בוויקיפדיה, מה דעתכם?

"היום _____ הגעתי לשיא הקריירה הספרותי שלי... זוכה אני היום להכנס לאנציקלופדיה הלא היא וויקיפדיה.תודה למשפחתי שהאמינה בי והחמיאה לי על קריירה זו.תודה לכם." צחי לרנר - שיחה 13:12, 16 בספטמבר 2017 (IDT)

אתה שומר על פרטיותו? Liad Malone - שיחה 13:38, 16 בספטמבר 2017 (IDT)

לא כתבתי את הערך עליו, זה במקום לגלות מי הוא ? מה גם שזה יסיט את תשומת הלב מתוכן הדברים ומשמעותם. צחי לרנר - שיחה 13:43, 16 בספטמבר 2017 (IDT)

זכותו, זו מדינה חופשית. מה עוד שהוא התייחס לכך בחיוב. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 16:36, 16 בספטמבר 2017 (IDT)

שמח בשבילו תומר - השאר הודעה אחריי הביפ... 22:22, 16 בספטמבר 2017 (IDT)

אז לא לגלות? נ.ב. בפייסבוק יש אופציה לחיפוש של קטעי משפטים. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 10:44, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

מהו בעצם נושא הדיון? על מה אנחנו אמורים לחוות דעה? נרו יאיר • שיחה • כ"ו באלול ה'תשע"ז • 10:47, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

יונה, איך מחפשים בפייסבוק קטעי משפטים? אלדד • שיחה 10:48, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

בשורת החיפוש בראש הדף (בדפדפן, לא מכיר את האפליקציה) ניתן לחפש אנשים, אירועים ועוד. הפעולה של שורת החיפוש שם דומה לכל מנוע חיפוש רק ששרתי פייסבוק. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 10:51, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

תודה רבה. אלדד • שיחה 10:52, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

מגיע לו העופר נעשה אייל (רמז) ועל כך הגיע לו ערך הלל יערי • שיחה • כ"ו באלול ה'תשע"ז • 11:10, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

ב-6 בספטמבר ויקימדיה ישראל חגגה עשור ונתנה אות ויקימדיה. אחד האותות ניתן לאוניברסיטת חיפה בגין מיזמי כתיבת ערכים כמטלה אקדמית

ב-6 בספטמבר ויקימדיה ישראל חגגה עשור להיווסדה בארוע מרגש שהתקיים ביפו אליו הוזמנו חברי העמותה ואישים מהציבור הרחב. רבים מהעורכים כאן מכירים את העמותה ונעזרים בה. אני רואה את הפעמים הרבות בהם מתייגים את מיכל לסטר מנכ"לית העמותה. במסגרת החגיגות החליטה העמותה להעניק את אות ויקימדיה ל-4 גופים. אחד מהם היא אוניברסיטת חיפה בעיקר בגלל מיזמי כתיבת ערכים כמטלה אקדמית שאני מובילה. אתם יכולים לצפות בסרטון של הטקס בקישור כאן. אני לא נכחתי בטקס כי הייתי בבית חולים לאחר הניתוח הראשון שלי בעין (היה מאז עוד ניתוח ואני עדיין בבית חולים). (החלק של אוניברסיטת חיפה, מהדקה ה-27 לערך).

היוזמה למיזם נולדה בשנת 2011 על ידי ד"ר אורי אמיתי מהחוג להיסטוריה כללית ואני הצטרפתי אליו כדי לסייע לו בהדרכת הסטודנטים בעריכה בוויקיפדיה ואז היה רק עריכת קוד מקור, וליווים בתוך הוויקיפדיה. מאז נולדו למיזם זה ויקיפדיה:אחמר, מיזמים נוספים שכולם היו בניו ויקיפדיה:רודרמן, ויקיפדיה:חינוך וויקיפדיה:קליניקה. בנוסף היה גם שיתוף פעולה עם ספריית אוניברסיטת חיפה שבמסגרתו שוחררו תמונות רבות לוויקישיתוף. לא אני הובלתי את המיזם ואיני זוכרת את הקישור אליו.

ללא ספק זה מרגש מאד לקבל הכרה כזאת גם מצד האוניברסיטה על המאמצים הרבים שאני משקיעה בסטודנטים.

האותות האחרים ניתנו לאיגוד האינטרנט הישראלי, הרב שי פירון ואורן הלמן.

הצלחתי לכתוב לכם כל זאת לאט לאט, כי שותפתי החדשה לחדר בבית החולים הרעישה מאד והעירה אותי ואיני מצליחה להרדם מחדש. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 04:50, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

אורן הלמן הוא אבן דרך בעולמם של אנשים עם מוגבלות, וידוע בהתנגדותו לחוק לרון. אני מאחל לך רפואה שלמה והרבה בריאות. עורך-בורוכוב - שיחה 05:02, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

אני לא יודע למה את בבית חולים חנה Hanay, אבל מאחל לך הרבה בריאות והרגשה טובה. Ophirh22 - שיחה 07:48, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

ברכות לויקימדיה על חגיגות העשור, ברכות לזוכים, וכמובן ברכות לחנה על הפעילות הענפה! תהיי בריאה - ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 09:00, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

קרן נויבך: 'רה"מ לשעבר צנועים? לא בדיוק ככה' עם פרופ' יוסי גולדשטיין

• ריאיון בתוכנית סדר יום עם קרן נויבך. צחי לרנר - שיחה 09:09, 18 בספטמבר 2017 (IDT)

ליתר דיוק: הראיון הוא בעקבות ראיון של עופר אדרת עם גולדשטיין בהארץ. לשם השוואה על אחד המקרים, פורסמה שם לא מזמן כתבה על הבית שנקרא היום בית לוי אשכול, שהיה מעון ראש הממשלה הקודם (המעבר לבלפור היה בזמנו של רבין, לפי אותה הכתבה. כך שגם בן גוריון וגולדה גרו שם. שרת גר במעון שר החוץ). למישהו יש קישור לכתבה? Tzafrir - שיחה 11:05, 18 בספטמבר 2017 (IDT)

אלא שלהשוות את הנורמות של פעם לנורמות של היום זה לא נכון במידה רבה, פעם המדינה הייתה ענייה והיום המדינה עשירה, יש כסף לא רק לראש הממשלה אלא לאנשים רבים; באותה מידה ניתן לכעוס על 99% מהאוכלוסיה הישראלית כיום בגלל שהם אוכלים טוב יותר מהאנשים שאכלו בתקופת הצנע של שנות החמישים וניתן להגיד על 99% מהאוכלוסיה במדינה כיום שהיא מושחתת ונהנתנית, כי היא חיה יותר טוב מהאוכלוסיה של שנות החמישים בתקופת הצנע. אפשר להגיד זאת גם על נושאים אחרים - בשנות החמישים והשישים לאחוז נמוך מהאוכלוסיה היה רכב, מי שהיה לו רכב היה אמיד או שעבד בעבודה שהצריכה זאת, האנשים מאותה תקופה יכולים להסתכל על הישראלים כיום, בה לכל אחד שני יש רכב ולחשוב שכולם אמידים. צחי לרנר - שיחה 13:11, 18 בספטמבר 2017 (IDT)

השאלה איננה מי היה נחשב כיום לאמיד בהשוואה לאזרחי ישראל העניה של שנות ה-50'. הבעיה איננה בכך שלראש ממשלה זה או אחר יש כסף שהרוויח בעבודתו הקודמת או ירש מהוריו. הבעיה היא עם ראש ממשלה מושחת ונהנתן, שמוציא הון מכספי הציבור על הנאותיו ומתקמצן באופן חולני בכספו הוא. הבעיה איננה עם רכב פרטי, שיש היום לרוב תושבי ישראל, אלא עם בן בוגר, שנוסע במכונית עם נהג פרטי על חשבון הציבור ולא עבד ולו יום אחד בחייו. עם רעיית ראש ממשלה, ש"חייבת" לקחת איתה שתי ספריות צמודות לכל נסיעה (והיא מצטרפת לכל נסיעה, ארוכה כקצרה). עם ראש ממשלה ורעייתו, שדורשים להתקין להם מיטה זוגית מיוחדת במטוס בהוצאה עצומה, משום שאחרת ראש הממשלה יגיע "עייף ומותש" לישיבות החשובות שלו (איך שהוא, כל ראשי הממשלות הקודמים הצליחו לטוס לפגישות חשובות בלי מיטה זוגית במטוס...) לא, צחי לרנר, לא אמידותו של ראש הממשלה מקוממת את אזרחי ישראל השפויים והחושבים, אלא בזבזנותו חסרת המעצורים מחד גיסא וקמצנותו הידועה לשמצה מאידך גיסא. כדאי לקרוא לדברים בשמם.שלומית קדם - שיחה 23:47, 18 בספטמבר 2017 (IDT)

אני מבין שמי ש"בזבזנותו חסרת המעצורים מחד גיסא וקמצנותו הידועה לשמצה" של נתניהו לא מקוממת אותו אינו אזרח ישראל שפוי וחושב. ברוכה הבאה למועדון של דודו טופז, יאיר גרבוז ושאר חבריהם. עמית - שיחה 00:12, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

שלומית קדם, אם הייתה לוקחת שתי ספריות (libraries) זה דבר אחד, לקחת שתי ספריות (barbers) זה דבר אחר. Anyhow, ראש ממשלה ואשתו צריכים להיראות במיטבם כשהם נפגשים עם מנהיגי העולם וגם כשהם מופיעים בפני אזרחי ישראל ולכן הם צריכים להשקיע הרבה בהופעתם החיצונית; הם צריכים להשקיע הרבה מכספי משלם המיסים על אבטחה - אחרת ירצחו או יחטפו אותם, הם צריכים לארח ראשי מדינות מחו"ל בכבוד הראוי ולכך דרוש תקציב נכבד; ראש הממשלה צריך להקדיש את עצמו לניהול ענייני המדינה ולצורך כך הוא צריך לטוס לחו"ל במטוס פרטי עם פמליה של עוזרים ושומרי ראש ולשכור קומה במלון כדי בכל עיר בעולם בה הוא נמצא, כדי שיהיה מקום לפמליה - צוות עוזרים שיעזרו לו לנהל את המדינה בצורה המיטבית וצוות של שומרי ראש, כדי שלא ירצחו אותו. כל ההוצאות הללו הן אפסיות בתקציב המדינה והן הכרחיות ורצויות, עד גבול מסויים, השאלה החשובה היא אם ראש הממשלה מנווט את המדינה בצורה האופטימלית. צחי לרנר - שיחה 01:16, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

השאלה אם הם ב"מיטב הופעתם" כשהם מתייצבים בחו"ל מוטלת בספק, כשרעמת השיער המפוקפקת שלה מבהירה מנסיעה לנסיעה ד שהיא נראית ירקרקת בצילומים, מעין לימון (בהשוואה לשיער היפה של מלאניה, למשל), אבל זה כבר עניין של טעם. ולגבי תקציב אירוח - הרי היא טוענת שכל המנות שהוזמנו ממסעדות פאר ||(ה"חמגשיות" י'עני) הוזמנו על ידי מני נפתלי בשבילו ובשביל עדרי חבריו, אז שתי הטענות אינן מתיישבות. התירוץ של הזוג הנכבד היה, שלא ייתכן שהם אכלו כל כך הרבה, כי הוא אוכל במשרד ויאיר "כמעט" צמחוני (מה זה?), ואורחים חשובים לא הוזכרו כלל, בטענה ההיא. רק מני נפתלי בן העוולה. ולגבי השאלה החשובה שהעלית בסוף, התשובה היא לא.שלומית קדם - שיחה 08:53, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

אני מזהה כאן דמוניזציה של בן פלוגתא, במקום לעסוק בעניין עצמו, התנהלותם של ראשי ממשלות לשעבר ובהווה, במקום זאת מדביקים תוויות שליליות על בן הפלוגתא על ידי חיבורו לבעלי תדמית שלילית ודי בכך. דמוניזציה מתרחשת תמיד בתוך הקשר של ניגודים, כאשר ההשחרה של הקוטב השלילי של הניגוד מהווה גם הלבנה מוחלטת של הקוטב החיובי שלו. אתם מבינים, קבלת מתנות יקרות מבעלי אינטרסים עסקיים במדינת ישראל, כל הלכלוכים בבית ראש הממשלה, כל זה צח כשלג לעומת בן פלוגתא, שמצורף לדודו טופז על ידי בן הפלוגתא האחר. גועל נפש! ליש - שיחה 11:16, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

באיזה שלב זיהית את הדמוניזציה?, בשלב חלוקת בני הפלוגתא לאזרחים שפויים ואינם שפויים, חושבים ואינם חושבים, או בשלב בו עצם החלוקה הזאת הושוותה לנאומיהם של גדולי הדור? עמית - שיחה 20:11, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

איך אפשר להשוות הכללה, שאפשר להתווכח עליה, עם הפניית אצבע אישית תוך התעלמות מוחלטת מנושא הדיון? אבל אני מניח שלא היית באמת זקוק לתשובה שלי... ליש - שיחה 21:21, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

אני מבין נכון שהפניית אצבע אישית כלפי בעל תפקיד ומשפחתו תוך התעלמות מנושא תפקידו נחשבת הכללה? בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ט באלול ה'תשע"ז • 21:26, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

לא. בברכה. ליש - שיחה 21:28, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

אני מבין שהציניות התפספסה. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ט באלול ה'תשע"ז • 21:33, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

יהי רצון שנתקדם כולנו לדיון ענייני ומכובד שיעסוק באיכות גווני שערה של הגברת נתניהו. אריה, בכנות, כשהתחלתי לקרוא את תגובתך הייתי בטוח שאתה מוחה כנגד המתקפות האישיות והלא ענייניות על ראש הממשלה ובני משפחתו במקום לעסוק ביסוד האמיתי של המחלוקת: עמדותיו הפוליטיות של ראש הממשלה. בברכה אגלי טל - שיחה 21:41, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אומרים שלהצלחת בדיחה דרושים כמה אנשים, המספר, מישהו שלא הבין את הבדיחה ואחרים, שהבינו וצוחקים על הלא מבין. בכל מקרה, אם מישהו לא הבין בדיחה, מיותר לנסות להסביר לו, כי כל המיץ של הבדיחה כבר נשפך והתייבש. בכל זאת, אם תקרא את הדיון, מבלי לצדד בצד כלשהו, תוכל להבחין בכמה אי הבנות וכמה ייחוסי כוונות, שנובעים מדעות קדומות ו/או מגישה מחנאית צרת אופקים. לא אתחיל לפרט, כי זה דומה להסברת הבדיחה, לכן מי שמבין, מבין ומי שלא , חבל. בברכה. ליש - שיחה 21:46, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

אני קורא את הדיון, ועולה הרושם שלדעתך הכללת ציבור שלם כ"לא חושב ולא שפוי" חמורה הרבה פחות ממתיחת ביקורת על הכללה זו ("כי אפשר להתווכח עליה"??? איזה מין טיעון זה? להגיד "נשים נחותות מגברים" או "שחורים נחותים מלבנים" זו אמירה לגיטימית כי אפשר להתווכח על זה?).

לי אישית היו שני הסברים אפשריים לדבריה אלה של שלומית: אפשרות אחת היא שהיא לא התכוונה להכפיש את בני הפלוגתא שלה וזו מעיין פליטת מקלדת שנעשתה ברגע של חוסר תשומת לב. התגובה ההגיונית במקרה זה לדעתי היא להעמיד אותה על משמעות דבריה ואת זה עשיתי בשש מילים. קצר ולעניין. אפשרות שנייה היא שהיא באמת חושבת ככה. במקרה כזה אני כבר לא צריך לעשות לה שום דמוניזציה.

יכול להיות שיש אפשרויות שלא חשבתי עליהן, אבל כשאני מבהיר עמדה בשש מילים ואתה מתפתל ומסתבך בניסוחי ניסוחים, מתקבל הרושם שאתה מנסה להכשיר פה איזשהו שרץ. באמת, אריה, אני לא מזלזל באינטיליגנציה שלך. בבקשה אל תזלזל בשלי. שנה טובה. עמית - שיחה 16:57, 20 בספטמבר 2017 (IDT)

בסדר, אני מבין שלא הבהרתי מספיק את עמדתי, אז אעשה זאת עכשיו:

• נושא הדיון, שלא נבחר על ידי או על ידי שלומית, עוסק בחוסר צניעות של ראשי ממשלה כאלה או אחרים, התנהלות ראשי הממשלה במעון הממומן בכספי ציבור וכדומה, השוואה בין אורח חייהם של ראשי ממשלה שונים - הנושא אינו מחנאי, הנושא עוסק במוסר של אנשי ממשל.
• נטענה טענה שהשוואה בין ראשי ממשלה מהעבר עם הנהוג כעת במעון נתניהו אינה הולמת, כי המדינה עשירה יותר כעת. עדיין טענה לגופו של עניין.
• שלומית הסתייגה מכך והעבירה ביקורת על הבזבזנות הנוכחית במעון ראש הממשלה, על ההתנהלות הלא תקינה ודחתה את הטיעון הקודם במילים "לא אמידותו של ראש הממשלה מקוממת את אזרחי ישראל השפויים והחושבים, אלא בזבזנותו חסרת המעצורים מחד גיסא וקמצנותו הידועה לשמצה מאידך גיסא" - עד כאן עדיין דיון לגופו של עניין וביקורת עניינית על דמות ציבורית ממדרגה ראשונה (אני מקווה שאינך מציע לאסור ביקורת על נתניהו ומשפחתו, כמו שעוצרים כעת בטורקיה את המבקרים של ארדואן).
• בשלב זה הוצאת את דברי שלומית מהקשרם, עשית להם אינטרפרטציה בכותבך: "אני מבין שמי ש"בזבזנותו חסרת המעצורים מחד גיסא וקמצנותו הידועה לשמצה" של נתניהו לא מקוממת אותו אינו אזרח ישראל שפוי וחושב." - אלה לא דברי שלומית, אלא אינטרפרטציה שלך, שנועדה לייצור העלבה, שלא הייתה במציאות, יצרת קונסטרוקציה של העלבה, כדי שתוכל לשנות את הנושא ולעבור לתקיפה אישית, תוך השוואתה של שלומית לשני בעלי תדמית שלילית, שלא קשורים כלל לשלומית או לנושא הנידון. זו הדמוניזציה, זה מעשה לא הולם ומנוגד למצופה מוויקיפד ביחסו לחבר שלא ניסה לפגוע בו אישית.

המחנאות היא אם כל חטאת, עד להתערבותך לא הייתה מחלוקת מחנאית, אך אתה ניסית לעבור לפולמוס מחנאי, פולמוס בו כל המשתתפים מפסיקים להתייחס ענינית לנושא הנידון ורק מתייצבים לצד המחנה שלהם. אני מבין שלתומכי נתניהו יש קושי רציני להגן על אורח חייו, שלו ושל בני משפחתו המתפרנסים על חשבון הציבור, לכן קל יותר לעבור לדיון מחנאי, מי בעד חיסול הטרור? מה לדיון הנוכחי ולדודו טופז? לך הפיתרונים, רק לך. במקומך הייתי מתנצל בפני שלומית. ליש - שיחה 17:50, 20 בספטמבר 2017 (IDT)

אתה שוב מתפתל בהסבר מנופח, בעוד שאני מפעיל כללי לוגיקה בסיסיים ופשוטים, ולכן זו לא "אינטרפרטציה שלי" אלא היסק לוגי חד משמעי מהדברים (האם באמת יש צורך לפרט?). לו כל מה שכתבת מעלה היה נכון והדיון כולו נסב סביב ראש הממשלה, מה צורך ראתה שלומית להתייחס לכלל האזרחים החושבים והשפויים? אפשר היה להמשיך ולהסתפק רק בהתייחסות לראש הממשלה, לא? אבל ברגע שהתייחסות כזאת (לכל מי שאינו מתקומם) מתבצעת, מי שהתנגד לדעתה איבד את הלגיטימיות שלו וצריך (ויכול, לדעתך!) להתחיל ולהתווכח על עצם הלגיטימיות שלו. דיון רציני לא מאפשר להתעלם מאמירה חמורה כזאת. במקומך הייתי משאיר לשלומית להסביר למה התכוונה או לחילופין להתנצל על דבריה. עמית - שיחה 19:16, 20 בספטמבר 2017 (IDT)

רק מוסיף שגם המתקפה על גווני שערה של הגברת נתניהו לא ראויה ולא עניינית כמובן. אבל זה לא התחיל היום ולא אצל שלומית. חבל שסגנון השיח הזה זוכה ללגיטימיות בכלל. בברכה אגלי טל - שיחה 20:54, 23 בספטמבר 2017 (IDT)

370 קבצים של רשות השידור נמחקו

היי. כפי שכבר ודאי ראיתם ברשימת מעקב, חזרנו למצב של לפני חצי שנה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 03:30, 22 בספטמבר 2017 (IDT)

גיאה. האם אתה יודע על כך משהו? ההודעה של יגאל היא אניגמטית בשבילי. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 03:42, 22 בספטמבר 2017 (IDT)

כן, רן מהעמותה ניסה לקבל אישורים לתמונות של רשות השידור. למעשה הוא כבר חשב שיש בידיו אישור אבל למרות מאמצים מרובים שלו הוא לא הצליח להשיג אותן וביקש למחוק את התמונות. Geagea - שיחה 03:46, 22 בספטמבר 2017 (IDT)

רשימת הקבצים נמצאת כאן. Geagea - שיחה 03:49, 22 בספטמבר 2017 (IDT)

תודה, ממש מצער. חבל שקודם מעלים ולאחר מכן מטפלים בהשגת האישור. לא ברור לי איך מישהו נרשם בשם רשות השידור , כשהיא כבר לא קיימת. חבל מאד שמנהליה לא השכילו להרחיק ראות בעת שהיא הייתה קיימת. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 04:28, 22 בספטמבר 2017 (IDT)

אפשר לשאול את דרור מה המעמד המשפטי של רשות שאיננה קיימת. עורך-בורוכוב - שיחה 04:35, 22 בספטמבר 2017 (IDT)

לדעתי רשות השידור עדיין קיימת - היא נכנסה להליך של פירוק, והליך כזה עלול להימשך שנים אחדות.

סעיף 108 לחוק השידור הציבורי הישראלי קובע: "ארכיון הרשות וכל זכויות הקניין הרוחני של הרשות יעברו לתאגיד השידור הישראלי, ביום התחילה, בלא תמורה". כיוון שכך, כל הזכויות בתמונות שנמחקו הן בידי תאגיד השידור הישראלי. דוד שי - שיחה 06:23, 22 בספטמבר 2017 (IDT)

אז כאן המקום לשאול את משתמש דיגיטל כאן תאגיד השידור הישראלי, איך אתה מתכוון לתקן זאת? ולדאוג שיועבר אישור לכל הקהצים שנמחקו. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 06:34, 22 בספטמבר 2017 (IDT)

תודה על העדכון יגאל. מדובר אכן בתהליך ארוך שהעמותה (בעזרתם המבורכת של גיאה, ושל עורכים נוספים) מקיימת הן מול רשות השידור, שהעלו מלכתחילה את הקבצים באופן יזום ללא אישור otrs, והן מול תאגיד כאן, שמצדם אכן היו מעוניינים לסייע בשחרור. הבעיה עם זאת שניצבת בפנינו היא סוגיה משפטית, ואנחנו אכן בוחנים מספר דרכים כיצד להתקדם כאן תחת ייעוץ משפטי, תהליך שנמשך זמן, וצפוי להימשך עוד יותר זמן כידוע. לכן, כפי שכתבתי לגיאה, בשלב זה לא קיים צפי לקבלת האישורים, ומשכך רצינו להימנע ממצב של אי נעימות, וממחיקה סיטונאית של הקבצים באופן לא צפוי, כשנעשה בהם כבר שימוש בערכים, והעדפנו לפעול בצורה יזומה בטרם לכן. לאחר החג אנחנו נמשיך במגעים מול ״כאן״, במטרה להוביל בסופו של דבר לשחרור החומרים הניתנים לשחרור בצורה חופשית ומוסדרת. נמשיך ונעדכן בהתפתחויות בהמשך כמובן.

ובהערת אגב, במקביל, בימים אלו אנו בקשר גם מול מוסדות אחרים לצורך שחרור חומרים בתוכן חופשי (אני מקווה לעדכן גם כן בימים הקרובים), כמו בהעלאות הקודמות, אנחנו מקפידים כמובן לוודא כי מלכתחילה, ההעלאה תיעשה במקביל לשחרור הזכויות, כך שלא יתעוררו בעיות כאלו בהמשך. תודה. ‏Lionster‏ • שיחה 11:26, 22 בספטמבר 2017 (IDT)

רן, בהצלחה. הבעיה היא שזה כבר גרם למחיקה ממאות אם לא אלפי מקומות. חנה, זאת "את", לא "אתה". יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:10, 22 בספטמבר 2017 (IDT)

כפי שכתבתי בדיון הקודם - גם אני נתקלתי בקשיים דומים בתמונות אלו ודומות להן - לפני מספר שנים, בדיונים מול רשות השידור עצמה. מקווה שהפעם זה יצליח יותר! ‏עמיחי • שיחה 13:08, 24 בספטמבר 2017 (IDT)

אנחנו, כאמור, נשמח לסייע. מבדיקה עולה שכדי להתקדם עם שחרור החומרים, אנחנו מחכים לקבל טופס מסמך אישור OTRS כדי להעבירו לבחינה וחתימה אצל המחלקה המשפטית בתאגיד השידור. דיגיטל כאן תאגיד השידור הישראלי - שיחה 15:31, 24 בספטמבר 2017 (IDT)

תודה רבה דיגיטל כאן תאגיד השידור הישראלי על הנכונות לעזור. בשלב זה אנו מקיימים מגעים מול דוברות רשות השידור לצורך השלמת התהליך והעברת האישורים הנדרשים לצורך השחרור הסופי. שלחתי גם מייל ואני מקווה לעדכן בהקדם. Ranl-WMIL - שיחה 15:52, 24 בספטמבר 2017 (IDT)

מתבנית "חדשות ואקטואליה"

”האו"ם אסף עדויות על אונס קבוצתי של נשים ממיעוט הרוהינגיה על ידי חיילי צבא מיאנמר. (הארץ)” הכותרת בעוד שנה: "מועצת זכויות האדם של האו"ם זרקה את העדויות לפח אחרי שהתברר שאי-אפשר להאשים בזה את ישראל." ‏MathKnight ✡ (שיחה) 20:06, 24 בספטמבר 2017 (IDT)

יש הסבורים שישראל קשורה יותר מדי לזוועה שמתרחשת שם. דוד שי - שיחה 22:16, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

אני מקווה שסחר הנשק שבוצע היה חוקי. אם היה חוקי, אז זאת אחריות ממשלת מאינמר לעשות בו שימוש חוקי. גילגמש • שיחה 23:34, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

למה שלא יהיה חוקי? אגלי טל - שיחה 23:37, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

ואם הם עושים בו שימוש לא חוקי, אם ישראל ממשיכה למכור להם? אם הם התחייבו לעשות שימוש חוקי: הם הפרו התחייבות וסיפקו עילה להפרת ההסכם. לדוגמה: ממשלת מקסיקו רכשה מישראל תוכנה בשם פגסוס של חברה ישראלית בשם NSO. התוכנה הזו משמשת כרוגלה ועוזרת לעקוב אחרי אנשים. ממשלת מקסיקו התחייבה שמדובר על אמצעי מעקב שישמש רק נגל טרוריסטים ודומיהם. התברר שהוא שימש נגד כל מי שלא אהוד על המשטר, כולל עיתונאים שונים. Tzafrir - שיחה 16:28, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

מחאת הנכים

מישהו מבין על מה הויכוח בדיוק? בברכה אגלי טל - שיחה 17:48, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

כסף. Uziel302 - שיחה 19:08, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

מכתבה ב"הארץ": "נציגי הנכים ממשיכים במאבקם להשוואת קצבת הנכות לשכר המינימום". חזרתי • ∞ • שיחה 19:17, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

האם הויכוח הוא על סכום ההעלאה לכל נכה או על החלוקה לפי דרגת נכות או על מה? מה טענות הצדדים? מה עמדת המדינה? בתודה אגלי טל - שיחה 19:21, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

ככל שהבנתי, לא רשמי, לפני חודשים נחתם הסכם בין הנכים לבין מדינה על העלאה של הקצבה עד לסכום של שכר מינימום. מאז הם דורשים לבצע את ההסכם. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:24, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ כ-2,300 שקלים בחודש זה לא מספיק לאדם עם אחוזי נכות גבוהים להתקיים. ‏Hyuna‏ • שיחה • חציל-צילון • 20:01, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

אחד מחולייו הבולטים של הסוציאליזם הוא הפיכת המסכנות למקצוע המכבד את בעליו. יזהר ברק • שיחה • ו' בתשרי ה'תשע"ח • 20:03, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

אחד מנפלאותיה של התורה הוא שנאמר בה, אלפי שנים לפני המצאת הסוציאליזם: ”כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן. כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ.” (ספר דברים, פרק ט"ו, פסוקים ז'–ח')

ולהבדיל בין הקודש לבין הטומאה: התורה מצווה על היהודי לפתוח את הארנק שלו ולתת למי שהוא יודע שהוא נצרך, כסף וסיוע. לעומת זאת, הרשעה הסוציאליסטית מצווה על מאמיניה לשדוד מאנשים אחרים כסף, לקחת לעצמם אחוזים לבזבוזים ולתת את שאר הכסף לתערובת של נזקקים ולא נזקקים כדי להפוך אותם לתלויים בקצבאות של המדינה. אני מתקשה להבין כיצד אפשר בכלל להשוות בין התורה והטומאה. עדירל - שיחה 22:14, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

עדירל, לא נעים להתדיין כאן כשאתה משתמש במונחים טעונים ללא צורך ברור. במדינת רווחה יש עקרון בסיסי של רשת בטחון. Tzafrir - שיחה 23:29, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

אני מתנצל. איני נוהג להשתתף בדיונים מעין אלו כאן, אבל לא יכולתי לשתוק על מה שנראה לי, אני מקווה שטעיתי, כנסיון להציג את התורה כאילו היא תומכת בשוד, גזל ופגיעה בחלשים ביותר בחברה. אתם מוזמנים להמשיך בדיון בלעדי. עדירל - שיחה 23:39, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

מצוות מתנות עניים שבתורה מחייבות להשאיר יבול לעניים, בלי לדעת מי הנצרך. דוד שי - שיחה 06:32, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

בלי לדעת מי הנצרך האופן ספציפי, אבל רק עני אמיתי רשאי ליטול. והגדרת עני מקבילה למה שקרוי היום "סל צריכה הולם". יזהר ברק • שיחה • ו' בתשרי ה'תשע"ח • 11:27, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

מפתיע שאין לנו ערך על מחאת הנכים בישראל, ואפילו הערך מטה מאבק הנכים בישראל אינו מעודכן לגבי המחאות האחרונות שכוללות חסימות הכבישים. אגסי - שיחה 20:13, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

אגסי, אתמול עדכנתי את מטה מאבק הנכים בישראל. אינני רואה צורך בערך נוסף על מחאת הנכים בישראל, משום שבמטה המאבק כתוב הכל. גם עדכנתי אתמול את דבריו של אורן הלמן על הדיסרגרד הנמוך בהסכם עם הנכים. עורך-בורוכוב - שיחה 02:48, 2 באוקטובר 2017 (IDT)

קיבלתי מקבוצת נכים יותר מ-500 הודעות תוך שתי דקות. הם הפנו לכתבה כאן, שלפיה נכים יקבלו 340 ש"ח ו-30,000 נכים קשים יקבלו 540 ש"ח. נאמר בקבוצה כי לפני שבועיים מת נכה בביתו בהיעדר השגחה על מכונת ההנשמה בלילה, ופורסם מם על נתניהו, שבו הוא צוחק: "איזה דיל, סגרתי עם הנכים שוטף + 4 שנים". נכתב גם על כתבת שיצרה דיסאינפורמציה מדברי הנכים. עורך-בורוכוב - שיחה 03:58, 2 באוקטובר 2017 (IDT)

הגעתי למכתב ח"כ לראש הממשלה, המביע תמיהה על מה שפורסם בכתבה. המכתב פורסם במלואו בקבוצה. עורך-בורוכוב - שיחה 04:33, 2 באוקטובר 2017 (IDT)

הנה מה שאני הבנתי: כמה נושאים ששנויים במחלוקת:

• קצבת הנכות נמוכה ולא מעשי להתפרנס רק ממנה.
• למה להצמיד את קצבת הנכים: לשכר המינימום (בשנים האחרונות הרביץ כמה קפיצות. אין לי מושג אם צפוי לעלות בהמשך)? לשכר הממוצע במשק? לא זכור לי למה היא מוצמדת כרגע, אם בכלל.
• חלק מהנכים בכל זאת עובדים. האם במקרה זה ההכנסה מקוזזת מקצבת הנכות? (מעודד נכים לא לעבוד)

ההישג הראשון של הנכים היה שכחלון הבטיח להקדיש להם 4 מיליארד שקלים (מדי שנה, החל מהשנה הבאה). למיטב הבנתי הסכום הזה אמור להגיע מתקציב המדינה למרות שמי שמשלם בפועל הוא הביטוח הלאומי. לא זכור לי כרגע מאיזה סעיף בתקציב זה מגיע. התקציב הנוכחי הוא דו-שנתי ואין לממשלה יכולת לשנות אותו יותר מדי. מלכתכילה הושאר סכום של כ־3 מיליארד שקלים לשינוי ייעוד בתחילת שנת 2018, אבל יש לו עוד כמה שימושים מלבד הנכים. כך שאת הסכום הנדרש יצטרכו כנראה לקצץ ממקומות אחרים.

הסכום של 4 מיליארד שכחלון הבטיח יכול להעלות את קיצבאות הנכות, אך עדיין לא לרמה של שכר מינימום. ישבו כמה וועדות בנושא (זליכה, שמחון). ההצעה של ועדת שמחון היא להעלות לנכים עם הנכות החמור יותר את הקצבה ל־4,000₪ ולשאר: ל־3,200₪. לא ברור לי מה קורה בעניין ההצמדה. נראה שמילוי כל דרישות הנכים יעלה סכום נוסף של כ־8 מיליארד שקלים בשנה. Tzafrir - שיחה 20:46, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

תודה לך צפריר על התשובה המפורטת.

היה זכור לי ששמעתי ברדיו אחת שדיברה בשם הנכים וטענה כנגד החלוקה של גובה הקיצבה לפי רמת הנכות. יש כמובן הבדל עצום בין דרישה לסכום שיאפשר קיום בכבוד לבין דרישה ל'שויון' בין כלל הנכים. זאת בלי לגעת בשאלת הדרך. בתודה אגלי טל - שיחה 21:34, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

לעניין הקטנת קצבת הנכות למי שיש לו הכנסה מעבודה, ראו הערך חוק לרון. דוד שי - שיחה 22:12, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

סחיטה באיומים של אזרחי ישראל. בפרט הנכים הקלים רוצים את התוספת שהובטחה לנכים הממש קשים. בשילוב עם סוגיות עבודה במשטרה (השוטרים גם רוצים תוספות באמתלות שונות כפי שהיה נכוןגם ב2011) הגורמות לשוטרים לאפשר את ההתפרעות והפרת החוק (20 איש בקלבוש והמחאה הזו נגמרת), ומימון המחאה בכזפי חברה אזרחית ותמיכת האופוזיציה (הכים מצטלמים טוב, לפחות עדיין)... אז זה נמשך.Icewhiz - שיחה 22:17, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

מבחינה כרונולוגית, ועדת זליכה (שהוקמה על ידי כחלון וקדמה לזו של שמחון שהוקמה על ידי נתניהו) הבטיחה את אותה התוספת (אבל קטנה יותר) לכל הנכים. השוטרים (או לפחות הקצינים הבכירים במשטרה) לא ששים לעוד תמונות של שוטרים שמפניים נכים. לא סביר להניח שעשרים איש במעצר יסיימו את ההפגנה. ע״ע חסימות הכבישים של זו ארצנו. Tzafrir - שיחה 23:29, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

במקרה הזה מדובר בקומץ של כ50 פורעים קבועים. החרמת רכבים, ומעצרים, ללא מצלמות, ואפשר גם שעתיים אחרי האירוע (יודעים מי הם) ולא באתר ההתפרעות, מסיים את העניין מהר מאוד. תביעה אזרחית (במיליונים) על עלות הטיפול המשטרתי והפגיעה במשתמשי הדרך בכלל תפרק את זה. המחאות בשנות ה90 היו הרבה הרבה יותר גדולות. גם הכתומים מגוש קטיף היו עם כוח גגול יותר, והם נשברו ברגע שהופעל נגדם יד קשה.Icewhiz - שיחה 23:59, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

שים לב מה קרה כשהתחילו לחלק קנסות. זה רק מקל על מי שרוצה להשתתף אבל גם לא רוצה לטרוח, להשתתף באופן פעיל בעצמו. תביעה אזרחית יכולה לעורר תגובה דומה. Tzafrir - שיחה 08:15, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

דוח OECD משבח את ישראל : יחס הוגן לנכים(מסמך). צחי לרנר - שיחה 23:20, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

מה כתוב שם בגדול? אגלי טל - שיחה 23:23, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

• מפת הקצבאות וההטבות להן זכאים הנכים. צחי לרנר - שיחה 13:02, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

אפליה נגד נשים בתחום הצילום

כתבה בעיתון הארץ השבוע מספרת על קמפיין שלוש-יבשות של חברת ניקון, שאיכשהו הצליחה לכלול עשרות גברים ואף לא אישה אחת. בבדיקה לגבי מצב נשים במקצוע, מסתבר שהמצב גרוע בכל העולם, ויש רק מספר זניח של צלמות עבור כלי תקשורת מרכזיים - ושהמצב בישראל, לאורך ההיסטוריה שלה, גרוע במיוחד. יצוין שלא חסרות נשים בעלות כישורים וכשרונות מעולים. FeministWriter - שיחה 17:45, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

אולי הצלמות פשוט פחות מוצלחות מהצלמים באופן ממוצע? ואולי הצלמות הקיימות פחות רוצות לשחק עם מצלמה חדשה ו"חדשנית" לכאורה? לא כל פער מוסבר באפליה.Icewhiz - שיחה 18:41, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

לא. צלמות יותר מוצלחות מצלמים באופן ממוצע, כמו בכל מקצוע בו רוב גברי, כי בכדי בכלל להניח רגל במפתן הדלת, הן כבר צריכות להיות שפיציות באופן שהגברים לא. לא מבינה איך מתחילים משפט ב"אולי" בלי שום בדיקה בחומר הקיים, ואז מגיעים למסקנה בלי לבדוק את החומר הקיים. למה שנשים יהיו צלמות פחות טובות? אין סיבה. זה לא מבוסס על שום עובדה. לעומת זאת, יש שישים שנים של מחקרים על הדינמיקות שיוצרות הדרת ואפליית נשים בכל מיני מקצועות. אני מעריכה שזה אומר כמה עשרות אלפי מאמרים ואלפי מחקרים במצטבר, פלוס סקירות היסטוריות, עדויות אישיות וביוגרפיות, ומקרים מתועדים למכביר. כמו שסרטים של במאיות, וכן סרטים על נשים, מכניסים בממוצע יותר כסף, וזוכים באופן יחסי ביותר פרסים, אבל עדיין יש רק קומץ קולנועניות באולפני הסרטים הגדולים. הרעיון שבמציאות הכל זה מריטוקרטיה זה מיתוס מסוכן. FeministWriter - שיחה 22:45, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

המילה "אולי" מצביעה על השערה, לא על קביעת עמדה. גילגמש • שיחה 22:48, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

מעולם לא הצלחתי להבין, למה טענה שנשים טובות יותר מגברים בתחום מסויים (או בכל התחומים) היא לגיטימית ואף 'מתקדמת', וטענה הפוכה היא במקרה הטוב 'ללא סיבה'. (יש גם תגובות גרועות יותר כמו "שוביניזם" "תפיסות חשוכות" וכדו'.) מצחיק להיזכר שהפמיניזם במקורו נושא דגל של שיוויון... בברכה אגלי טל - שיחה 22:51, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

אם הבנתי נכון את מה שהיא אמרה, הרי שהסיבה שצלמות טובים מצלמים לא בגלל שנשים מוכשרות יותר, אלא משום שכדי נשים תקבלנה הכרה במקצוע שיש בו רוב גברי הם צריכות להיות טובות יותר מהגבר הממוצע. • צִבְיָה • שיחה • ו' בתשרי ה'תשע"ח 22:56, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

את לכאורה צודקת, ואם כן אז טענתי לא קשורה לדבריה (מתנצל). כמובן שאילו טיעונים מוכרים ונפוצים. זכורה לי אימרה של מרגרט תאצ'ר בעניין. בברכה אגלי טל - שיחה 23:07, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

מה שצביה אמרה. FeministWriter - שיחה 23:20, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

כמו בהרבה הבדלים הקשורים לקריירה, יש להבדלים תרבותיים כמו גידול ילדים ועבודות בית, חלק ביצירת תקרות הזכוכית. Uziel302 - שיחה 23:25, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

באופן אמפירי ומדיד, יש הרבה פחות צלמות בכלל ובפרט גם פחות צלמות מוצלחות מאוד. הסיבות לכך נתונות לפרשנות. אפשר להתייחס למדע בנוגע ליכולות התפיסה המרחבית של נשים לעומת גברים - עניין שנחקר ונמדד (ושנמצאו בו הבדלים מהותיים) - [1] [2]. אפשר גם להתייחס לעניין שונה במקצועות שונים של מגדרים שונים, או להבדלים סוציולוגיים-חברתיים מגדריים (למשל - חוסר נכונות לעבוד 24/7, לקפוץ לכל אירוע, וכולי). אפשר גם לטעון לאפליה או "אכלו לי, שתו לי", ללא בסיס מוצק.Icewhiz - שיחה 09:44, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

א) בקישורים שהבאת אין שום הבדל מוצק. באחד מהקישורים כתוב שאם יש הבדל ביולוגי הוא קטן מאוד, ובשני כתוב שבעצם הם לא גילו שבכלל יש הבדל מובנה:

"The big question remains whether this is nature or nurture. On the one hand, boys, compared to girls, may have opportunities to cultivate this skill, but if we eventually see both a strong performance and parietal lobe structural difference in children, it would support a biological, not just environmental, effect.

ב) באותו מאמר שאמרו, אולי, קצת, ככה... מה שנבדק היה בעליל לא קשור לנושא. ג) מה שכן נאמר שם שהוא הפקטור הכי חשוב בהבדלים שכן בדקו הוא מגדר, ולא ביולוגיה. זה כתוב בתקציר למען השם. כלומר, לא ביולוגיה, לא "טבע" - אלא השפעות חברתיות, חיברות, תפקידי מגדר, וכן הלאה - שטמון בתוך זה איך מתייחסים לבנות בניגוד לבנים, הזדמנויות של בנות בניגוד לבנים, סטיגמות, אפליה, ודברים שבני אדם עושים ודברים להם הם גורמים. ועל זה גם אני מדברת. יש השפעות ותפישות חברתיות שגורמות לאפליה והדרה, לא רק במקצוע הצילום. ד) אין אף מחקר רציני שמצא הבדלים מובנים בין זכרים ונקבות ביחס למוח. למעשה, כל המחקרים הרציניים לא מוצאים שום הבדל מהותי - וההבדלים המבניים הממש ממש ממש מינוריים שמצאו - לא הצליחו לייחס להם שום הבדל תפקודי. אפשר לראות את עבודתה של דפנה יואל בתור דוגמה, אבל היא לא היחידה שחוקרת את הנושא. הבדלים שכן נמצאו בין זכרים ונקבות (וכמובן שיש) נוטים להיות דווקא לרעת הזכרים (למשל שזכרים הם יותר אימפולסיביים ואגרסיביים, פחות מסוגלים לפענח רגשות והבעות פנים, או בכלל לזהות פנים, ואילו נקבות יכולות לעשות מולטי-טאסקינג ולגלות אמפתיה), אבל גם הבדלים אלה לאו דווקא קשורים למבנה המוח, אלא לשילוב בין החיבורים למוח ומוליכים עצביים והורמוני מין (בעיקר טסטוסטרון ואסטרוגן) - וגם שם לא הוכח - בכלל - התפקיד של הסביבה או ה-nurture בהתפתחות ההבדלים האלה. ה) להתייחס להצבעה על בעיה או אי צדק ב"אכלו לי שתו לי" זה לא מכבד את הזולת. ו) לציין "הבדלים סוציולוגיים-חברתיים מגדריים" כטיעון שזו לא אפליה זה טיעון תמוה, וחסר לוגיקה: אפליה זה בהגדרה הבדלים לרעת קבוצה אחת מצד קבוצה אחרת המבוססת תפישות (קרי, יחס חברתי-סוציולוגי) לגביה, או נורמות (חברתיות-סוציולוגיות) המושתתות עליה. אם ההבדל הוא שנשים מצופות להיות בבית ולא לפתח קריירה, הרי זו אפליית נשים. אם זה מפני שבגילאי בית הספר המורים משקיעים יותר בבנים במקצועות ריאליים - דבר שגם נמדד - אז זו אפליית נשים. אם מטרידים מינית נשים בהייטק וזה משפיע לרעה על היכולת שלהן לעבוד, שלא לומר להתקדם - זו אפלייה נגד נשים. כל אפלייה מבוססת סדר חברתי מסוים, זה אף פעם לא משהו שחי בבועה בלי קשר לשום דבר אחר. FeministWriter - שיחה 12:15, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

בעינייך ציפיה מנשים להיות עם הילדים או בבית וכו' זו אפליה לרעה. לדעת נשים רבות וגברים רבים (ביניהם אני) - ממש לא. יום נפלא אגלי טל - שיחה 12:17, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

הכותרת כאן - [3] - "Sex Difference On Spatial Skill Test Linked To Brain Structure" וכן המלל - "Men consistently outperform women on spatial tasks, including mental rotation, which is the ability to identify how a 3-D object would appear if rotated in space. Now, a University of Iowa study shows a connection between this sex-linked ability and the structure of the parietal lobe, the brain region that controls this type of skill.". לא מסכים עימך. לגבי מקור השינוי במבנה המוח (מה גורם למוח, שהוא איבר שמתפתח מלידה, להתפתח באופן מסויים) - אולי ניתן לטעון לכל מיני טענות. בכל מקרה - עורך עיתון או כל גורם אחר שמעסיק צלם או צלמת - לא אכפת מדוע למועמד יש תפיסה מרחבית טובה יותר או פחות צריך להיות אכפת לו מאיכויות המועמד. האם איכויות המועמד הושפעו ממשחקי וידאו או משחק בבובות ברבי - או מהבדל ביולוגי מובנה - זה לא ממש משנה.Icewhiz - שיחה 12:24, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

אבל ברוב המקרים לא אכפת לעורכים מאיכות המועמד יותר מאשר המגדר של המועמדת. זו כל הפואנטה. מאיפה באה ההנחה הזו שלך? האם היא מגובה במשהו? אנשים אוהבים לגייס לעבודה את החברים שלהם, או לפחות את מי שהם מזדהים עמם, וזה כן בדוק. והם לא פתאום במעמד הגיוס זורקים לפח את כל הדעות הקדומות שלהם, אלא כמו בכל רגע אחר בחיים, פועלים לפיהן. בחינה אחר בחינה אחר בחינה מראה את זה. בדיקות מרובות מאוד נעשו בעניין, הנה דוגמה אחת מיני רבות: שלחו קורות חיים זהים בכל פרט חוץ מאשר השם המתנוסס למעלה - והיה הבדל עצום למי התקשרו. נתנו לוועדות באקדמיה להעביר ביקורת על מועמדים למשרה או פרס או מלגה - שוב, בקשות זהות חוץ מהשם - והוועדות רשמו הערות שליליות על אלו של הנשים-לכאורה וחיוביות על אלו של הגברים-לכאורה. כל ההיסטוריה של המדע, הספרות, ותחומים אחרים מלאה בנשים שהיו צריכות להתחזות לגברים כדי שעבודתן תתקבל. הרי אתה לא חושב שכשהן שמו על היצירה או ההמצאה את השם הגברי, כמו למשל ג'יימס טיפטרי ג'וניור, מהותה השתנה, נכון? הצורך הבלתי נלאה להתכחש לעובדות שכן מוכחות - לעומת סברה אחת הקשורה להבדל אחד במבנה מוחי שמקורו בכלל לא ידוע, בנושא שלא קשור לשום דבר - הוא כנראה אומר דרשני בעצמו. FeministWriter - שיחה 13:46, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

בקיצור, אין שום סיבה אמיתית שנשים יהיו מודרות ממשהו בתחום הצילום, אבל זו המציאות. ולא, מאמר אחד לא קשור מלפני עשור על הבדל מוחי בנושא רוטציה לא מסביר או מתרץ את זה. גם אין סיבה שיהיו מודרות מתחום המדע, אבל גם זה המצב. או מתחום הטכנולוגיה. או הרפואה. או הספרות. או האמנות. או המדינאות, או מהאקדמיה, או מכל מקצוע אחר, וזה בכל זאת המצב. מבחן רוטציה לא מסביר את זה במאום. הסיבות הן לא מבנה מוחי, אלא תרבות. וזו - באופן מובהק - תרבות שהיא פוגענית כלפי נשים. FeministWriter - שיחה 13:56, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

נתתי את אחד המאמרים הכי מוצטטים בנושא, יש רבים אחרים. הפער הקוגניטיבי בין נשים לגברים בתפיסה מרחבית (עניין רלוונטי למדי לצילום) הינו ידוע ומבוסס היטב. לגבי שמות מועמדים - זה שמועמד עם שם "גרוע" בחר שלא לשנות את שמו - עשוי ללמד משהו לגביו. שלישית, אם נתייחס לצלמי עיתונות - הרי שלמעסיק אין בעיה בהעסקת כתבות רבות - אז בתחום משיק אין הפרש מגדרי ניכר. כן יש לציין שחלק לא קטן מהצלמים עובדים לפי freelance - ומוכרים את הצילומים לגופים (שקונים בהתאם לאיכות) - לא עניין מגדרי. בצילום אומנותי, או בצילום אירועים - מדובר בעסקים עצמאיים קטנים - אין חסמים מהותיים להקמת עסק מעבר לנכונות לעבוד קשה ולגייס לקוחות. אחרי הדיון פה על צילום, אני מציע שנדון על מדוע נשים מודרות מרשימת הרצים ששברו את מחסום 10 השניות ב100 מטר - ההכי טובה Florence Griffith Joyner הגיעה ל10.49 (עם ספקות רבות לגבי כשרות השיא הזה), יש מספר נשים אחרות שהגיעו ל10.6-10.7, בעוד שיש גברים רבים - [4] - ששברו את ה10 שניות, כשהתוצאה הטובה ביותר 9.58. ללא ספק יש פה תופעה של הדרת נשים מרשימת הרצים בטובה ביותר.Icewhiz - שיחה 15:34, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

ברכותיי, זכית במקום הראשון בטקס הענקת פרסי "האשמת הקורבן". החלוקה תתקיים במהלך יום כיפור, במהלך השלכת השעיר לעזאזל, אותו שעיר אדיוט שבאשמתו יצא בגורל. "זה שמועמד עם שם גרוע בחר שלא לשנות את שמו - עשוי ללמד משהו לגביו". רילי? באמת אשמתם של סבא שלי ואבא שלי שלא התקבלו לאוניברסיטת מוסקבה בגלל שהיה להם שם יהודי מובהק. אני צריכה לעדכן אותם. כל החיים הם חשבו שזו הייתה אנטישמיות. עכשיו הם יבינו שזה פשוט היה טמטום מצידם. • צִבְיָה • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ח 15:38, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

גם ברוסיה, גם בארה"ב (נחשי כמה סמית'... היו כך במקור), וגם בארץ (עברות) - אנשים רבים בחרו ובוחרים לשנות את שם משפחתם על מנת למקסם תועלות. רוקי מרציאנו שינה את שמו על-מנת שיהיה אפשרי להכריז עליו בזירה ללא שיבוש. מרבית כוכבי הוליווד בחרו שם טוב וקליט. וגם אנשי מקצוע. מי שבוחר, נוכח אפליה טיפשית, לאפשר את ברירתו - הוא לכל הפחות עקשן.Icewhiz - שיחה 16:00, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

מה הקטע עם כל הטענות קש האלה? מישהי טענה שאין הבדלים פיזיולוגיים בין זכרים ונקבות? מישהי טענה להדרה בכך שיש ענפים נפרדים בספורט? אם אין מה לומר בנושא אז נביא נונסנס אחר כדי להסיט מזה שאין טענה? ושוב - אתה כנראה מדבר על דברים שאתה לא מבין או לא בדקת. יחס השכירים לעומת פרילנסרים זה אחד ה-מדדים לאפליה. כי לפרילנסרים אין בטחון תעסוקתי כלשהו, לא מקבלים הטבות או תנאים סוציאלים, וכן הלאה. זה שיש יותר נשים בפרילנס זה אומר דרשני. זה אומר שמעבידים מוכנים להשתמש בעבודות של נשים (שכנראה מספיק טובות, בכל זאת) אבל לא לתת לנשים (באותה תדירות) את האחיזה במקצוע - את הסטטוס, המשכורות, ההכרה וכן הלאה. ולא הבנתי את הקטע של "השם הגרוע". נשים אמורות לשנות את שמותיהן לשמות של גברים? הרי עצם ההצעה היא מחיקה ואפליה. מונומנטליים. אבל בכל מקרה, מן הסתם אם ג'יין תקרא לעצמו ג'ון, בכל זאת יעלו על זה שהיא לא גבר כיתקשרו בטלפון או כשהיא תגיע לראיון. לא ברור איך זה פותר את עניין הדעות הקדומות של בעלי הכוח שמחליטים את הדברים האלה, אלא אם כן עכשיו נשים אמורות כולן ליהפך לגברים ולעשות ג'נדרסייד בפועל, במקום לדרוש שגברים ישנו את התפישות השליליות שלהם לגבי נשים. FeministWriter - שיחה 16:13, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

אני דווקא מקבל שהייתה (ויש) אפלייה כנגד קבוצות מסויימות. עם זאת, לא נכון לטעון טענות ללא ביסוס לגבי אפליה על סמך פער. לא כל פער נוצר מאפליה. בכל הקשור לצלמות - מדוע שעורך עיתון יפלה צלמות יותר מעיתונאיות? מדובר באותו מעסיק - ועדיין יש פער בין המקצועות. וזה לא שצלם הוא בעל פרסטיז'ה גבוהה מכתב - אם בכלל אולי ההפך.Icewhiz - שיחה 16:18, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

זה באמת היה שיקול דעת לקוי של היהודים לא להילחם נגד הנאצים כמו שעשו בגטו ורשה, אבל זה עדיין לא רלוונטי לאשמתם של הנאצים בעניין. ואם אתה היית בוחר שלא להעסיק את אותם יהודים עולבים שהלכו כצאן לטבח (הופס! הם מתו. חסכנו לך דילמה), זה שיקול שלך.

כפי שפמיני.... כתבה, אף אחד לא מכחיש שיש הבדלים פיזיולוגים בין נשים לבנות. הבעיה היא שלפחות חלק מהפערים הללו לא קשורים לפיזיולוגיה, אלא לתרבות. בנות, לדוגמה, משתמשות בערך ב-10% מהכוח הפוטנציאלי שלהם (טוב, לא בהכרח 10%), רק בגלל שחינכו אותם שהם לא יכולות. לחילופין, נתקלתי בתופעה מרתקת הראויה להיחקר לפיה גברים חסידיים, ובפרט צ'אלמערים, שגדלים בתרבות בה מצו'איזם זה פאסה ושרירים זה לא אופנתי, שהפעילו פחות כוח ממני שוב, כי הם חונכו בתרבות כזו.

אני חושבת שחלק מהריאקציה של הרבה אנשים שנחשפים לדיונים שעוסקים בנושא הזה היא מקורה בהבנה מוטעה של המונח "אפליה". הם תופסים את זה כהאשמה אישית נגדם, כאילו באופן מכוון ויזום הם מפלים נשים/שחורים/וואטבר. אבל הכוונה היא שהחברה (אני, אתה, אתם, אנחנו, כולנו), לאו דווקא במודע, גורמת לאפליית והדרת אוכלוסיות מסוימות. לכולנו, גם הנאורים ביותר בינינו, יש דעות קדומות לגבי כל מיני מגזרים, מגדרים ואנשים. זה אנושי, זה הגיוני. מטרת השיח הזה היא לא להעמיד על הדוכן את האשמים, ולא לצלוב אותם. אלא להעלות את המודעות כדי שנוכל להימנע מעוול. • צִבְיָה • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ח 16:29, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

הבדלים קוגניטיביים בתפיסה מרחבית - הינן עניין מחקרי מבוסס - ורלוונטי. מדוע שעורכי עיתונאים יבצעות אפליה מגדרית (בין אם באופן מכוון ובין אם באופן מובלע) אחרת לאנשי צילום לעומת כתבים?Icewhiz - שיחה 16:35, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

אמרו לך: כי במקצועות שיש בהם רוב גברי נשים צריכות להיות טובות יותר כדי שיקבלו הכרה. (ואז כשהמקצועות האלה משתווים מבחינה מגדרית, כמובן שיוקרתם יורדת, אבל זה דיון אחר). • צִבְיָה • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ח 16:41, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

זו נקודת מוצא המניחה קיום אפליה, בעוד שהפער דנן לאו דווקא מקורו באפליה כלשהי.Icewhiz - שיחה 16:50, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

וחזרנו לנקודה בה התחיל הדיון. אם הייתה לי בעיה בתפיסה מרחבית, אפילו לא הייתי שמה לב. • צִבְיָה • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ח 16:53, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

• לתמצות כל מה שנאמר פה שטויות, לגברים באופן מולד יש תפיסה מרחבית טובה יותר ולכן יוכלו בממוצע להיות צלמים מוצלחים יותר. לכן רוב העוסקים במקצוע הצילום הם גברים. ורק נשים מוצלחות במיוחד עוסקות בצילום.
• מצד שני, אולי נשים שמוצלחות בצילום פונות למקצועות שונים כיוון שאלו מקצועות יוקרתיים/משתלמים/נוחים יותר, ולמקצוע הצילום נופלים בעיקר גברים בשל חוסר יכולתם להתאים לתפקידים אחרים בהם עוסקות הנשים.
• אפשרות שלישית היא שהמעסיקים מפלים נשים במקצוע הצילום אע"פ שאינם מפלים נשים במקצוע הכתבות. מדוע? ככה, כי יש אפליה וזה מוכח ולכן ברור שיש אפליה בכל מקצוע שיש פער. ונשים צריכות לתפוס חצי מהשוק בכל מקצוע.

תבחרו איזו אופציה מתאימה לכם. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ז' בתשרי ה'תשע"ח • 17:18, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

חבל שלא חוננתי במוח הגברי המופלא שלך שמאפשר לך לעשות את הקפיצה הלוגית המרשימה בין "לגברים באופן מולד יש תפיסה מרחבית טובה יותר" ל"ולכן יוכלו בממוצע להיות צלמים מוצלחים יותר". הייתה כאן איזו הנחה מובלעת בדיון כאילו בהכרח יש קשר בין הדברים, או שזה הוכח. אני בינתיים לא ראיתי שצוטט כאן מחקר כזה. גם אם יש קשר בין הדברים, סביר להניח שזה רק אחד ממכלול דברים שקשורים לכישרון בצילום. אבל עזוב, זה כאמור שטויות. חבל שמוחך הגאוני יתייגע בכגון דא. • צִבְיָה • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ח 17:33, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

לגברים עד כמה שזכור לי באמת יש ראייה מרחבית טובה יותר. אני יכול לבדוק את זה בספרות, אבל אני חושב שטענה זו נכונה. היא לא מצביעה על אפליה כמו שטענה שלגברים (באופן ממוצע כמובן) יש יותר כח פיזי. יש הבדלים בין גברים לנשים. צריך לבדוק אם אכן קיימת אפליה או שמדובר רק בהבדל סביר בהתחשב ביתרון של הגברים בראייה מרחבית עדיפה והאם הראייה המרחבית הזאת נחוצה לצילום. אני עצמי לא חובב צילום אז אין לי מושג מה חשיבותה של הראיה המרחבית לצילום. בכל אופן, לא כל הבדל סטטיסטי מצביע בהכרח על אפליה. סטטיסטיקה פשוטה לאו דווקא תענה על שאלה זו. גילגמש • שיחה 17:41, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

אני נגיד עקב תקלה גנטית מצערת נולדתי עם אפס יכולת התמצאות במרחב. אבל כישורי הצילום שלי די סבבה, והם ודאי יותר טובים מהרבה נשים וגברים בעלי כושר ניווט מתקדם משלי. אני אומנם רק מקרה אחד לא מובהק סטטיסטית, אבל אני מנחשת שככל הנראה תפיסה מרחבית לא עד כדי כך חשובה בצילום. ודאי שיש פערים פיזיולוגים אינהרנטיים בין גברים לנשים. הטענה (בדרך כלל) היא שרבים ממה שנדמה לנו כפערים מולדים הם בעצם פערים סביבתיים. זה גם די אינטואטיבי כשמשווים פערים בין נשים וגברים במאה ה-19 למאה ה-21, או בין אנגליה לסעודיה, נניח. פתאום מגלים שכשנותנים לנשים את האפשרויות הם עושות כל מיני דברים שמשום מה הם לא רצו לעשות אותם לפני מאה שנים. כמו לרצות לבחור ולהיבחר, נניח. • צִבְיָה • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ח 17:57, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

זה לא רק התמצאות מרחבית - אלא גם יכולת לסובב אובייקטים תלת-ממדיים ובאופן כללי לחזות את ההשפעה של מניפולציות שונות על מידע חזותי. יש קונצנזוס מחקרי רחב להפרשים מובהקים בין גברים לנשים בתחום זה (בניגוד לתחומים קוגניטיביים אחרים) - זה לא קונצנזוס חדש - אלא מחקר של עשרות שנים. בנוסף - עבודת הצלם הינה עבודה "לא נוחה" לנשים אשר ממלאות תפקיד מסורתי או מסורתי למחצה בכל הקשור ליחסי ילדים-בית ו/או שרוצות יותר זמן אישי (לעניין זה - כתבה בדה-מרקר - [5] (המתמצתת מחקר ב"י - [6]) מאלפת - "מזר מוסיף כי ככל שהמיומנות שנבדקה אצל גברים היתה גבוהה יותר, כך הם עובדים יותר שעות — ואילו ככל שהמיומנות של נשים גבוהה יותר, הן דווקא עובדות פחות שעות. הדבר עשוי לרמוז על כך שגברים בעלי מיומנויות גבוהות בוחרים לשפר את שכרם באמצעות עבודה אינטנסיבית, ואילו נשים בעלות מיומנויות גבוהות בוחרות לנצל את כישוריהן כדי לשפר את תנאי העסקתן.").... בהקשר זה עבודת הצלם מאוד-מאוד "לא נוחה". צלם עיתונות - צריך להיות זמין לקפוץ לאירועים די 24/7. להיות מסוגל להגיע מהר ובאפס התרעה (גם כתב עיתונות נתון לאילוצים - אך הרבה פחות מצלם - שלרוב נשוי ממש לשטח... יש כתבים (וכתבות) רבים שנשואים לשולחן עבודה שלהם ולטלפון). להיות מסוגל להיות נוכח שעות בשטח. גם צלם אירועים - עובד בשעות לא שעות.Icewhiz - שיחה 18:10, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

איך הגעת למסקנה ש- א) הבעיה בתחום קשורה לעורכים? ב) שבמידה והיא כן קשורה לעורכים, ש-ב1) ההחלטות שלהם מבוססות מחקר לגבי "תפישה מרחבית"? ו-ב2) שיש הבדל בין צלמות לכתבות? גם בתחום העיתונות יש אפליה מזוויעה נגד נשים, ורק מיעוט קטן של כתבות מערכת הן נשים. נשים בתחום מכל סטטוס הן מיעוט, והרוב המוחלט של המיעוט הקטן הזה עובדות בפרילנס או משרות חלקיות וממלאות תפקידים אחרים בעלי פחות "זוהר" (אדמיניסטרטיביים, תרגום, עריכה לשונית וכן הלאה). הפרופורציה דומה מאוד בהגשת חדשות ועוד יותר גרועה כאשר מגיע לתחומים כמו טורי דעה או פרשנות (בין אם בדפוס או בשידור). גם זה בגלל ההבדל של 8% בתפישה מרחבית בבדיקה של 36 נשים?

אז אפשט את העניין: מכיוון שיש פרופורציות דומות 'בכל המקצועות - יש, בכללי (באמת באופן רחב) שתי אופציות: הראשונה היא שהעולם הוא באמת מריטוקרטי, אין שיטה או מערכת שתורמת לאפליה, ופשוט - נשים טפשות יותר, כשרוניות פחות, עצלות יותר, או בעלות מאפיינים מולדים אחרים שגורמים לכך שהן לא יכולות להיות: צלמות, עיתונאיות, שדרניות, שופטות, פוליטיקאיות, רופאות, מנהלות, מתכנתות, פרופסוריות, וכן הלאה... ואופציה שנייה, לפיה התוצאה (הבלתי שנויה במחלוקת) של מיעוט נשים בכל התחומים המקצועיים המוערכים היא תוצאה של גורמים מערכתיים-חברתיים. הסיכוי, אפילו על פניו, שהראשון הוא נכון, הוא אפסי, ודבר זה נתמך בכל בדיקה שנעשתה אי פעם - גם אלה שכבר מניתי (אפליה בגיוס על פי קורות חיים, אפליה בביקורת עמיתים וכדומה) וכמובן רבים אחרים. כך שאם, באופן כללי, ההשערה השנייה היא נכונה - אזי התעקשות על הראשונה, והצדקה מחודשת בכל פעם שמצביעים על התופעה על איזו סיבה "מדעית" (אפילו לא קשורה, מה זה משנה) היא בעצם הצהרה בתמיכה להשערה הראשונה, ויש בכך טעם לפגם. זה מאמץ מכוון לשמר את המצב בו נשים חוות התייחסות אחרת, בגין מגדרן. ולדבר הזה יש שם - סקסיזם. FeministWriter - שיחה 18:37, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

אה, וגם - לא מדובר רק בצלמי עיתונות, אלא גם צלמי אירועים, צלמי דיוקנאות, וצילום אומנותי. גם בעולם האמנות יש מיעוט של נשים - ששוב - מחקרים מראים שפועלן של נשים נגנז באופן מכוון, שוב ושוב. זה גם בגלל שנשים לא אוהבות לזנק לאתר צילומים משום מה? לגבי דה מרקר - יש שם ממצא מעניין - ואז זריקת השערות לא מבוססות לגבי הפרשנות של הממצא, מבלי לחבר לניתוח שום תאוריה או מחקר אחר. זה לא מאלף, זה מעצבן. FeministWriter - שיחה 18:37, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

בחלק מהמקצועות המצויינים ברשימה מעלה - אין דהיום פערים מגדריים (היו לפני שנים רבות). בחלק אחר יש - למשל בתכנות - אך הפער אינו מרמז דווקא על אפליה לרעת נשים. אם בכלל גברים מופלים היום לרעה בתחום התכנות על-ידי חברות גדולות - כגוגל למשל - אשר מקבלות נשים פחות מוצלחת לעבודה (למען קידום "diversity" - קרי לא על בסיס כישוריהן האובייקטיביים) ואשר מספקות לנשים "mentoring" אינטנסיבי ותשומת לב של מנהלים לצורך קידומן. צלמי אירועים - עובדים שעות מאוד לא נוחות (לרוב מאחה"צ המוקדמים ועד לשעות הקטנות של הלילה) - זו בחירה של נשים לא לעסוק בכך (אם כי יש כאלו שכן).Icewhiz - שיחה 18:53, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

נכון, התכנסה לה מועצת הגברים העולמית בבית קברות עתיק בליל ירח מלא ותכננה כיצד לגנוז את כל יצירות האמנות של נשים ולהפלות אותן לרעה בכל שעל ושעל - כגון לא לתת להן להתחרות בריצת 100 מטר גברים או לפתוח בהרכב של ברצלונה (כדורגל) בליגת האלופות, או לגרום להן לסלוד מרובים וכלי רכב כבדים. ה"מחקרים" שלך באים מהפקולטות/מחלקות ללימודי מגדר, הידועות בסטנדרטים הנמוכים שלהן ובגישה פוסט-מודרניסטית גמישה מאוד ביחס לאמת, שחברי הסגל שלהן מצהירים בגלוי שהמטרה שלהם היא לא לחקור ולגלות, אלא לקדם אג'נדה ולא משנה מה העובדות. התבכיינות זה לא הפיתרון. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 19:19, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

גוגל לא מגייסת נשים פחות מוכשרות, זה שקר גס. למעשה, רוב המחקרים גם בנושא הזה מראים שבהייטק, למנהלות יש הישגים טובים יותר ממנהלים, וכן לצוותי נשים. הטענות האלה זה סתם משהו שמיזוגינים אומרים, שוב, ללא גיבוי עובדתי. להגיד משהו הרבה פעמים לא הופך אותו לנכון, ועדיין לא מתייחס לשום דבר שבעצם נטען כאן, כמו שיש גישות ונורמות חברתיות-תרבותיות שהן לרעת נשים.FeministWriter - שיחה 19:59, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

ויש גם גישות ונורמות חברתיות-תרבותיות שהן לטובת נשים. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 20:04, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

בוודאי שיש גם כאלה. החברה מגדירה נורא ברור לגברים מה תפקידם בעולמם, בין ירצו ובין אם לאו. אם אתה מוכן להכיר שיש גישות ונורמות חברתיות-תרבותיות שהן לטובת נשים, זו ראשית ההכרה בכך שיש כאלה גם לטובת גברים. • צִבְיָה • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ח 20:08, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

אני מבקש להעיר, בעניין מחקרה של דפנה יואל שצוטט לעיל, שלמיטב הבנתי היא איננה טוענת של נמצאו הבדלים בין מוחות של גברים למוחות של נשים, אלא שאין דבר כזה "מוח נשי" ו"מוח גברי". הנימוק הוא ש (א) ההבדלים פחות גדולים ממה שרגילים לחשוב, ובפרט (ב) ההתפלגויות של המשתנים בעלות חפיפה ניכרת, (ג) מדובר על קבוצה גדולה של משתנים, ואין קורלציה בין ההתפלגויות. כלומר, אצל כל פרט תכונות אחרות באות לידי ביטוי. המשמעות של (ב) + (ג) היא שלא ניתן למצוא הגדרה בעלת משמעות שתאפשר לזהות "גבר" על פני "אישה" על בסיס מאפיינים התנהגותיים. כלומר, כל הגדרה שנבחר תוכל להגדיר אחוז קטן ביותר של האוכלוסיה בתור "גברים" או "נשים", והרוב המוחלט יפלו איפשהו באמצע. המסקנה שלה, כפי ששמעתי אותה בהרצאה, היא שהשימוש במושגים המגדריים ("גבר" או "אישה" ) הוא חסר תוכן, ואין בו צורך כלל. גם אם נקבל שעמדתה של יואל אכן מקובלת בקהילה המדעית, היא בוודאי שונה מהותית ממה שנטען בשרשור הזה בשמה. במאמר שצוטט היא לא טענה שאין הבדלים בין מוח של זכר לבין מוח של נקבה. אינני יודע מה נמצא ביחס להתמצאות מרחבית, אבל גם לו יצוייר שהמוח של הזכרים אכן טוב יותר בתחום הזה, אין בכך סתירה לטענתה של יואל. משה פרידמן - שיחה

נכון, וזה די מה שאני אומרת בשפה פחות מדעית. סיכמת את זה יפה. אין טענה שאין הבדלים פיזיולוגיים בין זכר ונקבה, גם לא במבנה המוח. אלא שההבדלים הם קטנים, ולא הוכח שיש להם השפעה משמעותית על שום תחום של התנהגות או יכולות. ואפילו לא הוכח מה המקור של (לפחות חלק מ)ההבדלים שכן נרשמו - כלומר, יתכנו הבדלים שמקורם בסביבה ההתפתחותית של האינדיבידואלים, או של קבוצות ייחוסם, ולא משהו גנטי או מוכתב מראש. במובן הזה המושגים המגדריים גבר/אישה הם באמת חסרי משמעות. מה שלא חסר משמעות זה המשמעות החברתית של המגדרים - וזו כל הטענה מראש :) שהחברה קובעת דברים עבור נשים וגברים, והתפישות החברתיות מוחלות (כי ככה נלמד, לא כי ערכו כנס) על ידי האנשים שמרכיבים את החברה/שהם חלק ממנה: מה יאה להם, למה הן מסוגלות, מה מתאים ולא מתאים, מה מותר ומה אסור. וכל הטענות שזה מובנה הן המצאות של הרוצים להאמין שזה כך. מדובר בתופעות נרחבות שנמצאות, אכן, בתחום מדעי החברה ולא המדעים המדויקים, ככל שניתן להעריך על בסיס ידע קיים. FeministWriter - שיחה 19:59, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

"למעשה, רוב המחקרים גם בנושא הזה מראים שבהייטק, למנהלות יש הישגים טובים יותר ממנהלים, וכן לצוותי נשים." צִבְיָה?? אגלי טל - שיחה 20:10, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

לא הבנתי למה תוייגתי. • צִבְיָה • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ח 20:12, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

בראשית הדיון הערתי על מה שהבנתי כטענה לעדיפות נשית בתחומים מסויימים. הסברת לי, ופמינ'.. הסכימה שלא זו הייתה הכוונה. המשפט שציטטתי עכשיו נראה ברור יותר, לא? בברכה אגלי טל - שיחה 20:18, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

נו, מה הבעיה? אם כבר, זה עשוי דווקא להוכיח את הטענה שנטענה בראשית הדיון. כאן זה הועלה כטענת נגד לטענה לפיה יש אפליה מתקנת בקבלת נשים להייטק. • צִבְיָה • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ח 20:25, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

אז אשמח להבהרה, למה אמירה שמנהלות נשים הן טובות יותר ושנשים טובות יותר בעבודת צוות וכו' וכו' הן אמירות נאורות, חכמות ומתקדמות, אך אמירה ש"גברים טובים יותר מנשים ב..." תתויג אצלך מיידית כחשוכה, מיזוגנית, פרימיטיבית וכו' וכו'? ערב טוב אגלי טל - שיחה 20:29, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

הם באו כאמירת נגד לאמירה הנאורה, החכמה והמתקדמת לפיה יש אפליה מתקנת בקבלת נשים להייטק. כמו כן, ההנחה שלך שמדובר באמירה נאורה חכמה ומתקדמת היא הנחה שלך אישית ופרטית. פמינ'.. ציינה זו כעובדה. היא לא סיפרה למה. זה שיש לך ריאקציה מכל מה שמריח פמיניזם זה כמובן בעיה אישית שלך, אל תשליך את הרגשות שלך והיפוכם על אחרים. • צִבְיָה • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ח 20:31, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

רציתי להשיב לתחילת דברייך אבל הסיום ממש הוציא את החשק. לא עדיף לוותר על זה? בברכה אגלי טל - שיחה 21:21, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

לFeministWriter:זה לא מה שהבנתי מדבריך. את טוענת שעל פי מחקרה המצוטט של דפנה יואל אין הבדלים בין מוח "גברי" ל"נקבי" שבאים לידי ביטוי משמעותי בהתנהגות, ולכן לא ניתן להסביר את ההבדל בשיעורי הצלמים על בסיס הבדל ביולוגי. טענה זו, כאמור, עשויה להיות נכונה, אבל היא איננה נובעת ממחקרה של יואל. עקרונית, יתכן, לצורך הדוגמא, שזכרים הם צלמים טובים יותר, וגם נהגים טובים יותר, וגם בשלנים טובים יותר. העניין הוא שלא תמצאי הרבה זכרים שהם גם צלמים טובים, גם נהגים טובים וגם בשלנים טובים מרוב הנקבות. אבל אם זו גם הכוונה שלך, אינני רואה מדוע הבאת את יואל לדיון הזה בכלל. משה פרידמן - שיחה 20:40, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

לפי עיתון "הארץ", במצב שבו מסתמן יתרון מסויים לגברים על פני הנשים במקצוע מסויים, זה דבר טוב וחיובי להעסיק מעתה ואילך גברים בלבד ("ההחלטה להעסיק נשים בלבד נבעה משיקולים מעשיים: המנהלים הבחינו בדפוס חוזר. כלי רכב שנשים נהגו בהם צרכו פחות דלק, דרשו פחות תיקונים ושרדו זמן רב יותר. הנשים פשוט נהגו טוב יותר, וגם חסכו לחברה כסף"). אולי זו הסיבה למיעוט נשים בצמרת הצלמים. עוזי ו. - שיחה 15:50, 4 באוקטובר 2017 (IDT)

יש לך סיסמה להחלפה?

מחקר חדש חושף: רוב אנשי המקצוע בתחום הרפואה משתפים באופן בלתי ראוי הרשאות גישה והתחברות למערכת רשומות רפואיות אלקטרוניות יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:14, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

בתכל'ס, המידע הרפואי אודותי לא מעניין אף אחד להוציא את סביבתי הקרובה. אז אם אני לא ראש הממשלה, הרמטכ"ל או גל גדות, אני אשמח שהרופא שמטפל בי ייקבל סיסמא מחברו ויעשה בסיסמא זו שימוש מועיל כדי לשפר את הטיפול בי. לא ככה?אודי - שיחה 08:35, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

אודי, בהנחה שלרופא המטפל יש הרשאות מתאימות לטיפול שהוא יכול לעשות אז מה שכתבת לא נכון. הרשאות נוספות לא תורמות לטיפול או לחילופין רופא עושה עבודה שאין לו סמכות לעשות (למשל סטאז'ר שמקבל הרשאות ממתמחה). אם ההנחה לא נכונה, הפתרון הוא לבקש את ההרשאות לפעולות החסרות ולא לקבל סיסמא של מישהו אחר עם הרשאות מספיקות. אומנם זה רק מידע ריפואי אז לאנשים בריאים בדרך כלל אין בעיה אבל מידע רפואי עלול לשמר גורמים בצורה לא ראויה (למשל מעסיק שמקבל מידע רפואי בעייתי על מועמד או על עובד ובעקבות זאת הוא בוחר להפסיק את העסקתו). אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 17:41, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

יש אנשים 100% בריאים בעולם? לא כולל צ'אק נוריס? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:45, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

שים לב שכתבתי "בריאים בדרך כלל". מי שמצונן מדי פעם או שפעם בכמה שנים יש לו בעיה במערכת העיכול הוא "בריאים בדרך כלל" ובדרך כלל המחלות האלו אינן משהו שהוא מסתיר (אם כי לפעמים יש בעיות ריפואיות מביכות שאנשים מעדיפים לא לפרסם יותר מידי...) אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 18:01, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

ככל הנראה לא הועלתה התייחסות לתחום של בריאות הנפש (אלא אם כיוון יונה ב. גם אליו). מי רוצה לשתף? עורך-בורוכוב - שיחה 19:37, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

השפעת הויקיפדיה על כתיבה אקדמית

מחקר שנערך באוניברסיטה האמריקאית M.I.T. גילה שהויקיפדיה האנגלית משמש חוקרים באקדמיה במהלך כתיבת מחקרים, למרות שעקרונית ולעיתים קרובות מעשית האקדמיה ככלל נמנעת או מונעת את השימוש בויקיפדיה. החוקרים כתבו מספר מאמרים בויקיפדיה האנגלית בתחום הכימיה ובניתוח של מאמרים שפורסמו בנושא נמצאו ציטוטים וביטויים "ייחודיים" במאמרים אקדמאיים שפורסמו.

מספר כתבי עת מדווחים על הממצאים, לפי דווח אחד ממצאי המחקר מעידים כי אחד מ 300 מחקרים בממוצע משתמש בויקיפדיה, בדרך כלל באופן נסתר, כמקור או אחד המקורות למחקר, כאשר השימוש בויקיפדיה כמקור עולה בארצות בהן הגישה לפירסומים אקדמיים מוגבלת יותר בעיקר בגלל חסמים כלכליים. מדענים משתמשים בויקיפדיה יותר ממה שהם מוכנים להודות

כתב העת היוקרתי Nature מפרש או מצטט את ממצאי המחקר כהוכחה לאו דווקא לשימוש בויקיפדיה כמקור אלא שביטויים שמקורם או בשימוש תכוף במאמרים בויקיפדיה מצאו את דרכם למקום של שימוש תכוף בכתיבת מאמרים אקדמים. כתב העת מתאר תהליך של חלחול שפה אקדמית ממאמרים בשוליים של העולם האקדמי הזמינים יותר לקורא ובהם מפורסמים מאמרים חדשניים אל הויקיפדיה ומשם אל הפרסומים האקדמיים במאמרי המשך ומחקר משני.

הויקיפדיה מעצבת את השפה במאמרים מדעיים

נטעדי - שיחה 13:05, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

אני מדען ואני מצהיר בפה מלא: המקום הראשון בו אני מסתכל כשאני רוצה לדעת משהו, ברמה המקצועית, זה ויקיפדיה. אני לא מתבייש בכך, וכך אני מלמד את הסטודנטים שלי. מאידך, אם אני רוצה לפרסם משהו, או לבדוק משהו יותר לעומק, אני אחפש את המקור לדברים. בדרך כלל אין בכך צורך. אין לתאר את התועלת למחקר המדעי בקיומה של ויקיפדיה, לצערי, בעיקר האנגלית. אבל לא רק. משה פרידמן - שיחה 14:58, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

לדעתי כמעט כל חוקר משתמש ברמה זו או אחרת בויקיפדיה. האיכותיים יותר עושים זאת רק כנקודת התחלה. נרו יאיר • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ח • 15:12, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

"החיים הסודיים של הויקיפדים" , מה מניע את הוויקיפדים לכתוב ולערוך ערכים?

מוזמנים לקרוא כאן (מבוסס על מחקר שהתקיים בוויקיפדיה העברית בשנת 2011).

תודה לעמוס רבן, מוביל מיזם ליידי דייויס (משתמש:Rabanam), שהפנה את תשומת ליבנו.

Ranl-WMIL - שיחה 10:33, 24 בספטמבר 2017 (IDT)

המאמר נערך בידי עמי סלנט והוא תקציר של הרצאתה של ד"ר יהודית שקולניצקי ליברמן (הסרתי את שמו של עמי מהכותרת, כדי לתת את הקרדיט הראוי לחוקרת). ביקורת - שיחה 12:36, 24 בספטמבר 2017 (IDT)

יש לנו ריכוז מאמרים אודות ויקיפדיה? אולי כדאי לצרף את כל זה בפרק קישורים חיצוניים בערך "ויקיפדיה" או בערך "ויקיפדיה העברית"? גילגמש • שיחה 12:39, 24 בספטמבר 2017 (IDT)

המאמר הספציפי הזה לא מומלץ לקישור שם, אפשר לצרף אותו לרשימה הכללית של אזכורים בתקשורת. אולי העבודה המקורית משמעותית, אבל המאמר המקוצר דל מאד, כתוב שם בערך כך: חלק מהוויקיפדים כותבים בגלל תועלת אישית שהם מקבלים מהכתיבה (העמקת הידע של עצמם למשל) וחלק כותבים בגלל תועלת חברתית (הן שלהם מהחברה בוויקיפדיה והן כתרומה שלהם לחברה שנובעת מאלטרואיזם או מהדדיות), וחלק גם וגם. עד כאן ותודה שהייתם אתנו. ביקורת - שיחה 14:06, 24 בספטמבר 2017 (IDT)

נהניתי מהמאמר. אני אוהבת לקרוא מחקרים איכותניים. • צִבְיָה • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"ח 15:28, 24 בספטמבר 2017 (IDT)

בביתו של הפח אין מדברים על הזבל

_{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:35, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

? Uziel302 - שיחה 20:42, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

חידוד שעלה במוחי, ואני די גאה בו, על משקל "בבית התלוי לא מדברים על החבל". _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 22:00, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

ובביתו של הנפח אין מדברים על ההבל. השאלה המעניינת היא האם כיכר העיר היא ביתו של הפח, ומה מכל דברי החכמה שעליהם מתנצחים כאן למעלה נמשל לזבל... ביקורת - שיחה 00:30, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

לגמרי לא כיוונתי לזה, אם זו שאלתך. סתם רציתי לשתף התחכמות, שבאמת יכולה להיות מענה עוקצני מצויין בנסיבות מסוימות. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 00:34, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

גועל נפש בפרסום: 'עליונות לבנה' מוכרת דירות יוקרה בירושלים

• ידיעה בבלוג 'עונג שבת'. צחי לרנר - שיחה 23:19, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

בסך הכל בתמונה של דירה יש ספר על המדף ועל הספר כתוב white supremacy, או שזו הטרלה של מישהו שהיה לו גישה לתמונה או שזה ניסיון מכוון למשוך פרסום, הכי פחות סביר שעומדת מאחורי זה גזענות. Uziel302 - שיחה 08:29, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

עליונות לבנה וספרים יהודיים. מעניין מי יכול להרשות לעצמו בית כזה. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 10:03, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

ראה את התגובה הבאה בפוסט: "נראה לי שאולי יש כאן איזו אירוניה שלא ירדתי לעומקה. צריך לציין שיש ספר כזה והוא דווקא ספר אנטי-גזעני. [7]" יזהר ברק • שיחה • י"א בתשרי ה'תשע"ח • 11:01, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

שינוי סמנטי

ראיתי היום באתר האוניברסיטה העברית כתובת שכיחה במחוזותינו: ”המידע באתר מנוסח בלשון זכר אך מיועד לשני המינים”. אכן ההכרח לא יגונה, אבל בינתיים, עד למציאת פתרון שיאפשר לכל גולש/ת לקבל אתר שפונה אליה/ו, הייתי מציע לכתוב את אותן מילים בסדר אחר שקצת יציק יותר: ”המידע באתר מיועד לשני המינים אך מנוסח בלשון זכר”. מי יודע? אולי כך יימצא איכשהו התקציב לפתרון ה"בעיה". ביקורת - שיחה 17:19, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

הצעתך התקבלה. למי פונים? אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 17:46, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

כל אחד לאתר הקרוב למקום מגוריו שמשתמש בכיתוב הזה. בעבר היו מדפיסים דברים כאלה על נייר ונוצר צורך בהתפלפלויות-כמעט-משפטיות מהסוג הזה. בעידן המקוון, אפשר בקלות לסדר את זה, ליצור שני טקסטים חלופיים והדפדפן יזהה אותי. ביקורת - שיחה 17:49, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

דווקא נשמע לי שזו משימה לא פשוטה בכלל, גם בטכנולוגיה של ימינו. משה פרידמן - שיחה 18:36, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

למה? יצירת תא מסוג X שבו ייכתב "אתה" ותא מסוג Y שבו ייכתב "את", והצגה סלקטיבית שלהם. ביקורת - שיחה 18:40, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

זה לא מעניינו של כל מתחזק אתרים לדעת את ההעדפות הפרטיות שלך. וזאת מתוך הנחה שלא יקצפו עליו בגלל שהוא תכנן את אתרו לשני מגדרים בלבד. תחזוקת תוכן לשפות מרובות היא גם כך בעיה לא פשוטה (ולרוב משתדלים להמנע ממנה). Tzafrir - שיחה 19:11, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

אני מדבר על אתר שכבר כן מודע לזה ועושה מזה עסק גדול עם ציטוט כמו זה שהזכרתי. ביקורת - שיחה 19:19, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

כי מישהו מכין תוכן לאתר, והוא כותב מסמך, נניח של שלושה עמודים. זה מאוד קשה לכותב אנושי לכתוב בצורה כזאת. לקחת מסמך קיים ולעשות לו התאמות זו עבודה מתישה מאוד. ומכיוון שזה לא רק "את" ו"אתה", אלא המון סיומות שונות של זכר ונקבה, זה משהו שקשה לתכנת. תעשה ניסוי: תבחר מסמך עם לפחות 5000 מילים, שכתוב בלשון הפונה לזכר או לנקבה, ותנסה להכין עותק שלו המיועד לנקבה. אתה תראה שזה לוקח זמן. עכשיו תכפיל את הזמן הזה בכמות האדירה של התוכן שיש באתר של האוניברסיטה העברית. בנוסף, מישהו צריך לעבור ולראות שלא נעשו טעויות, כי זה מאוד קל לפספס סיומת אחת מתוך 10000 מילה, וזה משהו שמוסד מכובד לא יכול להרשות לעצמו. בקיצור, כדי לקחת את התוכן של אתר גדול ולהתאים אותו לשני המינים, צריך המון השקעה וכסף, וזה אפילו לא חד פעמי. משה פרידמן - שיחה 19:20, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

מן הסתם אתה צודק, אבל אם זה ייכנס לסטנדרט, לאט לאט יוכלו להסיר את ההודעות הללו. בכל מקרה - ההתנצלות הזו מבליטה את הבעיה שאותה היא מנסה לכסות. ביקורת - שיחה 20:14, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

אני בהחלט חושב שההתנצלות יותר מזיקה משהי מועילה. מאידך, אני לא מבין מה העניין הגדול בזה. השפה העברית מכילה פניות שונות לזכר ונקבה, וכשמישהו כותב באופן כללי הוא צריך לבחור. התקבע שהבחירה תהיה בצורת זכר, ואני לא רואה בזה שום דבר מעליב. וזה בכלל לא משנה האם ההתקבעות הזו נבעה מסיבות כשרות או לא - זה המצב, וזה חסר משמעות. בזמנו למדתי לפסיכומטרי מתוך ספרים שנכתבו בלשון נקבה, וחוץ מחיוך כשנפגשתי עם זה לראשונה, זה לא הזיז לי. בוודאי שלא הרגשתי שהספר פונה אלי פחות בגלל שהוא בלשון נקבה. משה פרידמן - שיחה 20:40, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

זה רק קצה הקרחון של הבעיה. נסה לנסח פנייה מתאימה לכל אחד מ-139 המגדרים החדשים שהומצאו בשנים האחרונות. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 22:38, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

"הומצאו"... התגלו!

אגלי טל - שיחה 22:48, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

לא "התגלו", רק הוגדרו לאחרונה. איך שיהיה, השינוי הקטן בסדר המילים הופך את זה מחוצפה לכאילו התנצלות. ואני אומר: לפעמים הבעיה היא חלק מהפתרון, אבל אם הפתרון לא כולל התייחסות לבעיה, אולי הוא לא הפתרון שלה. ביקורת - שיחה 22:58, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

בויקיפדיה למשתמשות יש טקסט בלש נקבה. אני בכל אופן מעדיפה שהפניה תהיה בלש זכר אם האופציה השנייה היא לו/כסני/ם. ואישית הייתי מבטלת את המגדר בעברית כליל. • צִבְיָה • שיחה • ט' בתשרי ה'תשע"ח 00:57, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

אלמונים (ואלמוניות) וכן משתמשים (ומשתמשות) רשומים שלא בחרו במפורש את המגדר מקבלים לשון זכר. שינוי המגדר הוא חלק קטן מאותו ידע וניסיון שהופך משתמשת מתחילה לוותיקה שיודעת איך באמת עורכים בוויקיפדיה. Tzafrir - שיחה 23:30, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

על שגיאה ששרדה בערך מעמד האישה בערב הסעודית מ-25 בדצמבר 2011, ועל כתיבה ללא מקורות

ב- 26 בספטמבר 2017, התפרסמה ידיעה שמלך סעודיה החליט לתת לנשים לנהוג החל מ-2018. ראו ידיעה בכלכליסט. כששמעתי על כך מיהרתי להוסיף את הידיעה בשער של ויקיפדיה תוך קישור לערך מנאל א-שריף שהיא פמיניסטית סעודית ידועה שגם נאסרה בגלל מאבקה בנושא. הערך נכתב במסגרת מיזם כתיבת ערכים כמטלה אקדמית באוניברסיטת חיפה, וידעתי על קיומו.

היום ראיתי שביקורת קישר בתבנית:חדשות ואקטואליה לערך מעמד האישה בערב הסעודית שלא ידעתי על קיומו, נכנסתי לערך, ומצאתי בפסקת הפתיח שכתוב עד 2011 היה אסור לה לנהוג במכונית ואסור לה לעבוד במחיצת גברים. שזאת כמובן שגיאה. עריכה זאת נעשתה על ידי משתמש:דיסקוברי ב-25 בדצמבר 2011, ראו כאן, ללא תקציר עריכה המבליט את התוספת הזאת, וללא מקור. אגסי נכנס לערך ב-28 בספטמבר 2017, והוסיף את הידיעה על החלטת מלך סעודיה, בלי לשים לב לשגיאה בפתיח של הערך ושוב ללא ציון מקור.

תיקנתי את הפתיח של הערך עם הוספת מקור, וביקשתי מקור לחלק שנשאר: שעד 2011 אסור היה לה לעבוד במחיצת גברים. סביר שגם זאת שגיאה.

יש עורכים בוויקיפדיה שחושבים שזה בסדר גמור להעלות ערכים ללא מקורות, ולהוסיף מידע מהותי בערכים ללא מקורות ונוזפים על החמרת יתר מצד עורכים הדורשים זאת. בחודש אוגוסט 2017, נוצר קשר ביני ובין הסופר מאיר שלו שהתלונן על שגיאות המופיעות בערך עליו. הוא שלח אלי את התיקונים בערך עליו ועל אביו יצחק שלו, ואני שיפרתי ותיקנתי את הערכים בהתאם. בין הדברים שהוא כתב לי היה: "ויקיפדיה ניחנה ברוח נבואה: כתוב שם שכבר מספר שנים אני גרוש, אבל התגרשתי רק לפני חצי שנה". עריכה זאת נעשתה לראשונה על ידי משתמש:שושושושון ב-2 בינואר 2014 ראו כאן, שוב ללא מקור.

אני גם רוצה להדגיש בהזדמנות זאת שהוספת הערות שוליים, אין משמעותה שיש לתת הערת שוליים לכל משפט ומשפט ובוודאי שאין צורך לציין מספר הערות שוליים לאותה ידיעה. למשל אין צורך לתת הערות שוליים מעיתונים שונים, לידיעה על השינוי בנושא הנהיגה בערב הסעודית, המקור בכלכליסט מספיק. כי עודף הערות שוליים הופך את קריאת הערך ללא נעימה וקוטע את רצף הקריאה. יש להפעיל שכל ישר ובקרה עצמית לאיזה מידע בערך יש להוסיף הערות שוליים וכמה הערות שוליים לאותה ידיעה. חנה Hanay • שיחה • וגמר חתימה טובה 05:40, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

מאיר שלו כמובן מגזים. כאשר כתבתי בינואר 2014 שהוא גרוש, הוא היה כבר פרוד מאשתו (ראו דיווחים במדורי רכילות מ-2012 כאן וכאן) וכבר חי עם בת זוג חדשה (מקור כאן). הוא מכנה זאת בהומור נבואה. אני קורא לזה אי דיוק, ומודה באשמה. אגב אם זה כל כך הפריע לו, יכול היה כמובן לתקן מזמן. צום קל. שושושושון - שיחה 07:13, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

הוא לא מגזים. גרוש ופרוד אינם אותו דבר. ישנם פרודים החוזרים לנשותיהם. אם היית מוסיף מקור אולי היו אחרים שמים לב לשגיאה ומסירים את המידע הזה. אנחנו לא הבלוג של עמרי חיון לא ראוי לציין פרט כזה.

ולגבי הטלת חובת התיקון על מאיר שלו. באמת לא במקום. חובתך להוסיף מידע אמין ולא להפיל תיקים על נשואי הערך. חנה Hanay • שיחה • וגמר חתימה טובה 08:05, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

תיקנתי את הערך מאיר שלו כך שישקף טוב יותר את התפתחות המצב המשפחתי של שלו, לפי האסמכתאות שניתנו כאן.

זה המקום להעיר שמבחינת הגברים, האיסור על ביגמיה שבחוק העונשין הוא סוג של בדיחה - גבר יכול להיות נשוי לאחת וידוע בציבור של אחרת, מצב השקול לביגמיה, ורק הרישום הפורמלי במרשם האוכלוסין מבדיל ביניהם. אם כך, אולי הגיע הזמן לבטל את האיסור מחוק העונשין? דוד שי - שיחה 08:08, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

חנה, אני בטוח שהעריכה מ-2011 לא הייתה ללא מקור, למרות שהיא לא נכונה. אני מכיר את דרך הכתיבה הזאת ופוגש את זה הרבה, לצערי. מה שהוא רצה להגיד זה ש"עד היום", כלומר עד יום עריכתו, זה המצב. כמו שכותבים נכון ל-2011, או נכון להיום, ואז לא מעדכנים. עברתי על הערך המקביל באנגלית, ולא מצאתי תאריך כלשהו לביטול האיסור. מה שכן אפשר להסיק, זה שהאיסור עדיין קיים, אבל יש יותר ויותר מקומות בהם עובדים שני המגדרים, ואני מניח שזה מסתדר כי הכוונה היא בחדרים שונים, או משהו בסגנון. וגם כתוב במפורש שאסור לגברים ונשים לעבוד ביחד עם ציון מקור. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 09:02, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

עוד אני רוצה לחדד לכל המתרגמים, שויקיפדיה האנגלית היא לא מקור. התופעה ניכרת בעיקר בערכי שחקנים וזמרים, שבה מעתיקים את כל האמרות המופיעות בערך האנגלי ללא ציון מקורות או בדיקתם, וללא ציון בדף השיחה שהתרגום מבוסס על ויקיפדיה האנגלית. אמא של גולן - שיחה 09:12, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

(הועבר לפרק חדש בדף זה) עורך-בורוכוב - שיחה 13:55, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

חנה, אם לדייק, אני הוספתי בתבנית "חדשות ואקטואליה" את הקישור הפנימי לערך מעמד האישה בערב הסעודית. לאחר מכן הוספתי את הידיעה הזו לערך, כדי שיהיה מעודכן, כי זה חשוב מאחר שהערך כבר נזכר בדף הראשי. עשיתי את זה אתמול בלילה, ולא היה לי זמן לבדוק את הערך כולו, אבל הערכתי שלאחר שהעריכות שלי הפנו את תשומת לב החברים לקיומו של הערך, אחרים יבדקו אותו יותר לעומק ויתקנו את מה שצריך. אגסי - שיחה 09:27, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

יגאל, אם בעריכה מ-2011 לא צוין מקור, אז היא ללא מקור. אין לי מושג מה העורך שהוסיף את זה קרא באותו הזמן, כי הוא לא טרח לציין זאת. לא הייתי מגדיר זאת "דרך כתיבה". מי שמתכוון "נכון ל-2011" אבל כותב "עד 2011 היה אסור לה" - עושה שגיאה בתוכן ולא רק בניסוח. קשה לצפות ממשתמשים לא רשומים שיציינו מקורות, כי רובם לא יודע כיצד עושים זאת, אבל למה זה קשה לצפות לכך ממשתמשים ותיקים? Liad Malone - שיחה 13:03, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

אז כנראה לא הבנת אותי, ליעד הוא לא קרא כלום ולא חשב שמשהו השתנה, זאת דרך ניסוח קלוקלת, אבל אני בטוח שהוא כתב את האמת. עכשיו 2017, ואם אוסיף לערך על גאולה אבן כי עד 2017 לא היו לה נכדים, זה יהיה נכון עובדתית, כי באמת לא היו לה בכל נקודת זמן עד לשנה הזאת. ואם הייתה לי הבטחה שב-31.12.2017 הערך יימחק, אז גם הניסוח בסדר גמור. רק כי אנו יודעים שיום אחד יגיע 2018, הניסוח הופך ללא נכון. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:09, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

אגסי, לא עקבתי מי הכניס את הקישור, ראיתי עריכה של ביקורת. ועכשיו מגיע האבל: אני חושבת שעדיף היה לא לקשר לערך מעמד האישה בערב הסעודית, מאשר לקשר לערך שגוי, כי כל מי שנכנס לערך דרך התבנית בשער, הסתכל ולא הבין מה אנחנו רוצים ממנו. לא צריך להיות בתחרות מי הראשון שמקשר, עדיף לעשות זאת כשיש זמן, מלעשות זאת חלקית בלי לבדוק. אז בבקשה בפעם הבאה. תודה חנה Hanay • שיחה • וגמר חתימה טובה 13:13, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

להיפך: חשוב במיוחד לקשר לערכים שאינם מושלמים, כדי להביא לשיפורם. אנחנו כאן לא בשביל להתגאות בערכים אלא כדי ליצור מידע איכותי. דוד שי - שיחה 13:50, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

דוד, יש הבדל בין קישור לערך לא מושלם, לבין קישור לערך שבו מופיע מידע הסותר את הנאמר בתבנית חדשות ואקטואליה. יגאל, איזו התפלפלות ביצעת כאן כדי לנסות לתת לגיטימציה לטקסט מטעה. לפעמים מידע שגוי הוא פשוט מידע שגוי. אם היה מוסף מקור, היה אפשר לבדוק ולהתייחס עניינית. חנה Hanay • שיחה • וגמר חתימה טובה 02:40, 30 בספטמבר 2017 (IDT)

חנה, כנראה לא ממש קראת אם את חושבת שההסבר הפשוט שנתתי נותן לגיטימציה לשגיאה הזאת. הוא בפירוש לא לגיטימי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:13, 30 בספטמבר 2017 (IDT)

לעניות דעתי, "עד 2011 היה אסור לה לנהוג במכונית ואסור לה לעבוד במחיצת גברים." זו שגיאת ניסוח כשהכוונה הייתה "נכון ל 2011 .... " כפי שכבר הציעו כאן. עם כל הכבוד, לא התחברתי למתיחת ביקורת עם שמות המבוקרים בכיכר העיר (רק לי זה מפריע?). אם יש למישהו מידע ברור וידוע (למשל המידע לגבי איסורי נהיגה לנשים בערב הסעודית) אך קשה לו מסיבות שונות לציין מקור, אני חושב שכדאי שיוסיף את המידע. בברכה אגלי טל - שיחה 22:18, 30 בספטמבר 2017 (IDT)

נחמד איך כשלא התחברת למתיחת ביקורת, העברת ביקורת. הוויקיפדים חכמים מאד ויודעים להגיע לכל מידע, ולגבי משתמש:דיסקוברי, הוא בובת קש של משתמש חסום, אז אינך צריך לדאוג לרגשותיו, הוא גם לא יכול לתקן. יש לנו עוד כאלה, אתה מוזמן להסתכל בדף ויקיפדיה:פרשת בובות קש 2011 ויש דפים נוספים. חנה Hanay • שיחה • חג סוכות שמח 04:27, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

לגבי גירושין, יש אנשים שמעדיפים להפרד ללא גירושין כדי שבבוא היום נשותיהם יהיו אלמנות. למשל, בפסק הדין הזה, אם נקבל את טענת הידועה בציבור, בני הזוג נפרדו כ-30 שנה לפני שהבעל נפטר והשאיר את אשתו אלמנה.

לגבי מאיר שלו, בערך יצחק שלו הוכנסה טענה שדורשת הבהרה. אין ספק שמאיר שלו יודע את הנתונים ומן הסתם אם מישהו יפנה אליו הוא יוכל להבהיר את הטעון הבהרה, כפי שמוסבר בשיחה:יצחק שלו. למרבה הצער, אין לי קשר ישיר למאיר שלו ולא מצאתי דוא"ל שלו. אם מישהו יכול לפנות אליו ולשאול אותו כדי לתקן את הטעון תיקון או להבהיר את הטעון הבהרה, אשמח מאוד. כל טוב וגמר חתימה טובה. עדירל - שיחה 13:52, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

בערך יצחק שלו, בפרק הקישורים החיצוניים יש בעיה של קפיצת שורה. מישהו יודע לסדר? יגאל? Liad Malone - שיחה 13:59, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

סודר. ביקורת - שיחה 14:20, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

ויקיפדיה האנגלית כמקור

גמר חתימה טובה לכל העורכות והעורכים, שנה טובה, והעיקר – הרבה בריאות.
כתבתי את דבריי בשיחה על מעמד האשה בערב הסעודית, והעברתי אותם לכאן אחרי שהדיון שם נמשך כאילו לא כתבתי דבר.
לעצם העניין, חשוב לי לציין בהמשך לדברי אמא של גולן על כך שוויקיפדיה האנגלית איננה מקור, שכעת אני עורך את ארמון בלוודר (וינה), ומסתמך במידה רבה על המקור בוויקיפדיה האנגלית. קראתי מספר מדריכי תיירים, והנוסח בהם אינו מסייע לי רבות, גם משום שיש עליהם זכויות יוצרים, גם משום שהם עוסקים בעיקר בתערוכות בארמון בהווה ובמחירי כרטיסים, וגם משום שהם מפארים את הארמון, בעוד שאני מעוניין בכתיבה נייטרלית ואנציקלופדית. כך רשמתי ללא מקור את התאריכים שבהם רכש הנסיך את המגרשים בווינה כדי לבנות עליהם את הארמון, ואין לי אפשרות לנסוע לווינה ולשאול את הנסיך (הנמצא בעולם שכולו טוב) אם אכן קנה את המגרשים בשנים שציינה ויקיפדיה האנגלית. בוויקיפדיה האנגלית כל הזמן כתוב "records show that" וזה נראה לי כחמקמילה, או שאינני יודע מהי חמקמילה.
בקליפת אגוז: האם ייבוא נתונים מוויקיפדיה האנגלית לערך חדש בוויקיפדיה העברית ללא ציון מקורות – קביל, כמו הדוגמא שציינתי לעיל (העדר מקורות לשנים שבהן קנה הנסיך את המגרשים על מנת לבנות עליהם את הארמון והגן)? עורך-בורוכוב - שיחה 13:55, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

אין שום בעיה לתרגם מכל ויקיפדיה אחרת ללא סימוכין (רק צריך לכתוב את המקור בתקציר העריכה). כך נכתב חלק נכבד מהויקיפדיה העברית. כמובן, עדיף להוסיף מקורות וכל המרבה הרי זה משובח, עד גבול הטעם הטוב. צריך לזכור שגם מקורות טועים ולא צריך לפחד מטעויות. עם הזמן נתקן אותם. עדירל - שיחה 14:47, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

הבעיה עם ציון המקור - במקרה הזה תרגום מויקיפדיה האנגלית - בתקציר העריכה בלבד, היא שעם הזמן זה נעלם כלא היה, מכיון שכדי למצוא את זה צריך לעבור על כל הגרסאות שנערכו במשך שנים מאז היווצרות הערך. סקירה כזאת נעשית רק אחרי שהטעות מתגלה - ורק אם היא חמורה. אם מדובר בתרגום של קטע שלם או יותר - לדעתי עדיף בהרבה לציין זאת בדף השיחה של הערך עם ציון תאריך העריכה. כך ניתן יהיה אחר כך לגשת אל אותה עריכה ספציפית (או מספר עריכות) ולבדוק אם המידע שעומד למבחן נוסף במהלכה.

אבל אולי זו בכלל טעות לאסור על ציון ויקיפדיה האנגלית כמקור. הרי הפרדוקס בענין זה עולה שוב ושוב. אם היתה אפשרות להציב (בהערת השוליים) תבנית בעלת נוסח קבוע, המציינת שמדובר בתרגום מויקיפדיה זרה, בשילוב תאריך ההצבה, אך מדגישה כי אותה ויקיפדיה אינה יכולה לשמש בעצמה לסימוכין - היה הרבה יותר ברור מאין הגיע המידע הספציפי, מתי הוא הגיע והיכן ניתן לאתר אותו, וכך בעצם להתמודד איתו לאחר מכן בכלים המתאימים. Liad Malone - שיחה 15:20, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

לטעמי, אם עורך נתקל בעובדה בערך והוא רוצה מקור לאותה עובדה, הוא יכול להציב דרישת מקור לעובדה זו. בערך על דב בר בורוכוב, מישהו הציב דרישת מקור לפרט מסויים. מצאתי את המקור והוספתי אותו. אחר כך התברר שמדובר בטרול והוא נחסם, אך המקור נשאר בערך. עדיף מקורות של שני פרופסורים מאשר מקור של פרופסור אחד. הייתי שמח למצוא אסמכתה לשנים שבהן נרכשו הקרקעות, וכנראה זה יצטרך לחכות לסיום הערך. עורך-בורוכוב - שיחה 00:20, 30 בספטמבר 2017 (IDT)

הי, כמו שציינתי גם אני, אין בעייה לתרגם ולהסתמך על ויקיפדיה האנגלית, בהנחה שכותבים בדף השיחה שהערך תורגם ו/או הפסקה הוספה משם. בעיקר כשאלמונים מוספים כל מני פרטים על ידוענים כגון (ממוצע צרפתי, אנגלי, שוודי וסיני), רצוי לומר מאיפה זה מגיע.(עוד יותר עדיף, לבדוק את המקור באמת) בברכה אמא של גולן - שיחה 11:00, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

שירות ממסר

אתמול בבוקר שאלתי נציג טלפוני בחברה סלולרית אם שירות הממסר יפעל ביום כיפור, והוא ענה לי שכן. לפני יותר משעה פניתי לחברה הסלולרית, קיבלתי מענה אוטומטי: "שלום, קיבלנו את פנייתך ונתחיל בטיפולה בדקות הקרובות", אך נציג לא חזר אלי. אחרי 17 דקות פניתי שוב לאותה חברה סלולרית, שוב קיבלתי את אותו המענה האוטומטי, אך נציג אנושי – אין. לאחר מכן פניתי למגן דוד אדום, ותוך דקה קיבלתי תשובה מנציגה נחמדה, ששאלה אותי אם אני צריך אמבולנס. עורך-בורוכוב - שיחה 00:31, 30 בספטמבר 2017 (IDT)

אתה מדבר על שירות ממסר טלפוני? Uziel302 - שיחה 17:47, 30 בספטמבר 2017 (IDT)

אכן, ואתמול בבוקר לא ענתה לי חברה סלולרית שנייה. יצרתי קשר עם ח"כ והנושא יטופל. עורך-בורוכוב - שיחה 00:25, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

מצחיק

אני קורא את הערך על ברק אובמה בוויקי האנגלית ומסתבר שכל אחד משני הכלבים שלו זכה בערך: הראשון בו והשניה סאני; נראים כלבים חביבים. צחי לרנר - שיחה 04:50, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

בו (כלב) הוא כנראה סלב-על, שכן הוא זכה לערך גם אצלנו וסה"כ ב-18 ויקיפדיות. אגסי - שיחה 09:38, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

לא הבחנתי בכך. צחי לרנר - שיחה 14:18, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

סדנת חוקרים צעירים של העת העתיקה - בחיפה ב- 16 באוקטובר בקמפוס הנמל ליד תחנת הרכבת חיפה מרכז - השמונה

ביום שני ה-16 באוקטובר תתקיים סדנה של חוקרים צעירים של העת העתיקה. הסדנה מאורגנת על ידי אוניברסיטת חיפה, בית הספר להיסטוריה. קמפוס הנמל נמצא ליד תחנת הרכבת חיפה מרכז - השמונה וקל להגיע ברכבת.

תוכנית הסדנה בקישור הזה

יתקיימו 4 מושבים

1. ארכאולוגיה, מזרח קדום ופרס
2. מקרא
3. חז"ל
4. עולם קלאסי, נצרות קדומה.

לתשומת לב ראובן מ. והיידן שימו לב למושב בנושא המקרא. המגיב שם הוא פרופסור יונתן בן-דב שכבר יצרתי איתו קשר במטרה ליצור שיתוף פעולה עם הוויקיפדיה לכתיבת ערכים בנושא המקרא במסגרת מטלה אקדמית. אני אהיה שם. אשמח אם מישהו מכם יוכל להגיע. חנה Hanay • שיחה • חג סוכות שמח 05:01, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

הקרב שיכריע למי שייך המידע שקיים עלינו ברשת

• כתבה בדה מרקר. צחי לרנר - שיחה 05:21, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

ממש מעניין! שמזן#שיחה • ערכי בראבו • 18:50, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

תמונות

אחרי שיצרתי קטגוריית ידוענים ישראלים בלי תמונה, והיא נמחקה בהצבעת מחיקה, מאקו בא חשבון עם תמונות אינסטגרם של סלביות ישראליות, וערך עליהן כתבה עם תמונות צפות (מוטבעות, embedded). בעקבות הפוסט נמחקה תמונה מאינסטגרם, ואולי תימחקנה תמונות נוספות. כשכל התמונות תוסרנה מאינסטגרם, הכתבה תשיג את מטרתה. עורך-בורוכוב - שיחה 07:40, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

הזמנה להגשת מועמדות לוועידת הגיוון של ויקימדיה - 2017

שלום לכולם ושבוע טוב,

במהלך חודש נובמבר הקרוב (5-3 בנובמבר 2017), ויקימדיה שבדיה תקיים כנס מיוחד בנושא גיוון על גבי ויקיפדיה ושאר מיזמי ויקימדיה ("Wikimedia Diversity Conference 2017"). הכנס יתקיים בשטוקהולם שבשבדיה (במלון שרתון), כאשר המטרה היא שגם משתתפי הכנס יגיעו ממקומות ומאזורים שונים ברחבי העולם, מה שיאפשר לדיונים בכנס להיות פוריים ומעניינים יותר.

מסיבה זו, ויקימדיה שבדיה מציעה מלגות כספיות עבור משתתפים מאזורים שונים בעולם, המכסות את העלות הכוללת של ההשתתפות. בקשות למלגות ניתן להגיש עד התאריך 20 באוגוסט 2017, כאשר הודעה סופית לגבי הזוכים במלגות תימסר עד התאריך 31 באוגוסט.

מדובר בהזדמנות מעולה לקחת חלק באירוע מרתק, כאשר נראה לנו שנוכחות של נציג (או יותר) מוויקיפדיה העברית תהיה בהחלט מבורכת.

להלן פרטים מלאים אודות הכנס במטא-ויקי

רצ"ב גם קישור לטופס הבקשה לקבלת מלגה

מוזמנות ומוזמנים להגיש מועמדות! Ranl-WMIL - שיחה 10:52, 23 ביולי 2017 (IDT)

יוזמה מעניינת רק אירוני משהו שהיא מתקיימת במקום לא מגוון כמו שבדיה שגם יקר להגיע אליו. אכתוב זאת שם.אבנר - שיחה 11:01, 23 ביולי 2017 (IDT)

מה עושים בכנס כזה? כדאי להגיע אליו? ולא קצת קר בנובמבר בשטוקהולם? זה מטר מהקוטב בערך. גילגמש • שיחה 11:03, 23 ביולי 2017 (IDT)

גילגמש, הכנס אמור לכלול דיונים שונים בין המשתתפים בנושא הגיוון בפרויקטי ויקימדיה, הזדמנות להעלות רעיונות שונים להכללת עורכים נוספים ממקורות מגוונים לפעילות, וניסיון להחליט מהי דרך הפעולה הטובה ביותר להרחבת הגיוון בפרויקטים שלנו. יש גם פירוט בנושא בדף במטא-ויקי.

לגבי הקור - אני מניח שזה עניין סובייקטיבי. בפברואר האחרון, בעיצומו של החורף, הייתי ברובניימי שבפינלנד (לפלנד), שנמצאת הרבה יותר צפונה משטוקהולם, והטמפרטורה הממוצעת הייתה בסביבות מינוס 10-5 מעלות. כך ששטוקהולם בנובמבר לא אמורה להיות קרה יותר (אבל בלי להתחייב ) Ranl-WMIL - שיחה 11:47, 23 ביולי 2017 (IDT)

Ranl-WMIL , עדיין לא הבנתי מה הכוונה במילה גיוון, תוכל לתת דוגמאות? חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 12:08, 23 ביולי 2017 (IDT)

אנו בהחלט צריכים לגוון את הקהילה שלנו. אף על פי שהערבים מהווים 20% מאזרחי ישראל רק בודדים כתבו בוויקיפדיה העברית ואף אחד מהם לא נשאר במשך זמן רב. אולי יש להם הצעות כיצד לשפר את הנתון הזה. הכיסוי שלנו לעולם הערבי ודת האסלם לוקה בחסר בגלל העדר כותבים שזה מעניין אותם. המלגה מכסה הן את הטיסה והן את בית המלון? גילגמש • שיחה 12:09, 23 ביולי 2017 (IDT)

חנה Hanay, אין לנו עוד פרטים על הכנס נוסף לאלו שמופיעים בדף הכנס במטא ובטופס הרישום, אני מניח שלאחר הגשת בקשה למלגה, וככל שהתאריך יתקרב, יעודכנו פרטים נוספים בדף במטא. גילגמש, קיימים 3 סוגים שונים של מלגות שניתן לבקש, כפי שמפורטות כאן. Ranl-WMIL - שיחה 12:17, 23 ביולי 2017 (IDT)

אדם אוהב לדעת מה המטרה של כנס לפני שהוא מתאמץ לבקש מלגה. אז כדאי לברר יותר. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 12:20, 23 ביולי 2017 (IDT)

זה אכן בעייתי. היתי שמח לראות לו"ז כדי לדעת אם הכנס מתאים לי. גילגמש • שיחה 12:23, 23 ביולי 2017 (IDT)

לגבי מטרת הוועידה, יש כאמור פירוט רחב יותר כאן (מעבר לתמצות שלי). לעניין הלו"ז, בשלב זה כאמור טרם עודכנו הפרטים המלאים. אני מניח שבימים הקרובים, וככל שהתאריך יתקרב, יהיו פרטים נוספים. Ranl-WMIL - שיחה 12:30, 23 ביולי 2017 (IDT)

אתה ממליץ לנסוע? גילגמש • שיחה 12:31, 23 ביולי 2017 (IDT)

האפשרות להיפגש עם ויקימדים נוספים מכל רחבי העולם, ולקיים דיונים עם משתתפים אחרים בנושא איך למשוך עורכים נוספים ממגזרים שונים להשתתף במיזם, נשמעת לי מעניינת. אבל זו דעתי, וההחלטה היא של כל אחד מכם . Ranl-WMIL - שיחה 12:35, 23 ביולי 2017 (IDT)

כמה תשובות: גיוון - diversity - זה מונח שמכסה גם את ההכללה הפורמלית של אנשים מכל מיני רקעים (בין המדוברים יותר: גאוגרפיה, מגדר וזהות מגדרית, נטייה מינית, גזע/מוצא אתני, דת, לאום, נכות/מוגבלויות, וגיל), וכן (ובמיוחד) את ההכרה שלכל קבוצה נקודת מבט אחרת המבוססת על חוויית חיים אחרת (בדרך כלל יש קבוצות מסוימות ש"קובעות" מהי אמת, או מה ניטרלי, בהתאם למידת הכוח היחסי שלהן אל מול אחרות, וזה עדיין תוצאה מחוויות מסוימות, אך זה שקוף ונראה "נייטרלי" לחברי הקבוצה). במיזם כמו ויקיפדיה, נושא הדייוורסיטי עולה כחשוב בכמה וכמה הקשרים. כולל זה שאני עובדת עליו בוויקיפדיה העברית, והוא נושא הייצוג המגדרי, שהוא דוגמה מצוינת לחוסר גיוון קיים בוויקיפדיה המשפיע גם על התכנים. אך נושא הגיוון גם נוגע לנושאים כמו מקורות - מה קורה כשבחברה יש מסורת בע"פ ופחות היסטוריה כתובה? ובמיוחד אם חברה זו עברה קולוניזציה, וההיסטוריה הכתובה היחידה היא של הכוחות הכובשים? מה קורה כשאין נגישות למיזם וכך בעלי מוגבלויות אינם יכולים להשתתף? וכיצד זה משפיע על ערכים בנושאי מוגבלויות? אלו רק כמה דוגמאות, יש עוד הרבה.

לגבי קיום הכנס בשוודיה - לפי הבנתי זו יוזמה של הצ'אפטר השוודי, אז זה הגיוני שהם יקיימו אותו אצלם, אבל יש גם שיקולים הקשורים לגיוון: למשל ששוודיה היא דווקא בין המדינות הכי נגישות בעולם מבחינת ויזות, וכן אמצעי תחבורה. וכבר יצא לי להיות שם בכנסים באמצע החורף, ולא היה קר במיוחד (נגיד, בהשוואה לקנדה או צפון ארצות הברית).

חזרתי בשבוע שעבר מכנס ויקי נשים, ואני יודעת שיהיו פגישות המשך בכנס בשוודיה בנושאי פערים מגדריים, לא יודעת עד כמה כחלק מתכני הכנס הפורמליים, למרות שאני מניחה שיהיה גם תוכן מגדרי. ‏TMagen‏ • שיחה • מיזם ויקי נשים 14:13, 23 ביולי 2017 (IDT)

קחו בחשבון שיותר גיוון פירושו יותר מריבות, סכסוכים ומלחמות עריכה. מה לעשות, אזרחי כל העולם עדיין לא מסתדרים ביניהם, ואין שום טעם בלייבא את הסכסוכים ביניהם גם למרחב הווירטואלי. צריך לחשוב גם על הריאליות והתועלת שבעל רעיון ולא רק להפריח לאוויר סיסמאות אוטופיות, אחרת נקבל שוב את "פרשת הטרולים מאנגולה ומרוקו". ‏MathKnight ✡ (שיחה) 18:55, 24 ביולי 2017 (IDT)

לא צריך לחשוש. לא יקרה שום דבר רע. גילגמש • שיחה 19:00, 24 ביולי 2017 (IDT)

אביר המתמטיקה, צודק, לא צריך להפריח לאוויר סיסמאות אוטופיות. מחקרים מראים שגיוון חברתי תורם להפרייה הדדית וגם מביא לסבלנות הדדית. אבנר - שיחה 19:34, 24 ביולי 2017 (IDT)

MathKnight לידיעתך, קיבלתי מילגה מלאה לכנס ואני הולכת להעביר שם הרצאה או לנהל מושב בנושא מתאים, אספר לך כשאחזור איזה מריבות נוראיות היו שם לידיעת אבנר וגילגמש. חנה Hanay • שיחה • וגמר חתימה טובה 07:02, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

ברכותיי על קבלת המלגה. אני לא יכול להגיע בתאריכים הנ"ל בגלל מחויבויות קודמות. גילגמש • שיחה 16:59, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

טוסו על חשבון הברון לשטוקהולם! שאלו אותי כיצד!

אשמח אם מישהי תרצה לטוס לשטוקהולם על כנפי מיזם סיפורי סבתא הנושן. אם תרחיבו מעט את פסקת הפתיחות בפרק החזון, כך שתכלול עמותה או שתיים של נשים מוחלשות או מהגרים מושתקים, מקומכן בשטוקהולם מובטח (: ליאור पॣ • ב' באב ה'תשע"ז • 19:47, 24 ביולי 2017 (IDT)

תחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת

שלום לכולם במהלך חודש ספטמבר (ב21.09.17) תחל תחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת זו השנה השישית. למרות שכבר צילמנו הרבה (למעלה ממליון וחצי תמונות לויקי שיתוף), עדיין יש אתרים שאין להם תמונות, סיפורים חדשים, והיסטוריה שיש לתעד. אתם מוזמנים לצלם תמונות לתחרות, להשתתף בתחרות כתיבת ערכים על אתרי מורשת, וכמובן להשתתף בסיורים שיתקיימו בחודש אוקטובר (סביב החג). אם אתם מעוניינים לסייע לצוות התחרות (אם בליווי סיורים, או כל פעולה אחרת) נשמח לעזרתכם. שיהיה בהצלחה דריה - שיחה 15:13, 27 באוגוסט 2017 (IDT)

קריאה למתנדבים - בואו לסייע במיזם האחות שלנו - ויקיטקסט!

פרויקט ספר החוקים הפתוח נועד להנגיש את החוק לאזרחי המדינה, כך שהחוק יהיה קריא ונגיש וחופשי לכל. המדינה מפרסמת את החוק כאוסף שינויים ותיקונים, ואינה מפרסמת את הנוסח המשולב של החוק. הפרויקט נועד למלא את הוואקום שהמדינה הותירה. בשנים האחרונות הכנסת הקימה את מאגר החקיקה הלאומי, אבל המאגר כולל את החוקים בנוסחי "רשומות", כלומר את התיקונים של החוק, לא את החוק בנוסח משולב. עוד על הפרויקט ניתן לקרוא כאן.

הפרויקט רץ כבר הרבה זמן, ומתקרב לאבן דרך משמעותית – החוק ה-1,000 .

כדי להמשיך ולהתפתח, הפרויקט מחפש מתנדבים מוויקיפדיה למספר משימות פשוטות (יותר או פחות):

• קישוריות כללית: כל הזמן מתווספים חוקים חדשים לפרויקט. אם קיים כבר ערך בוויקיפדיה, צריך להוסיף קישור לוויקיטקסט ובחזרה.
• קישוריות בתוך הטקסט: אתם מכירים את תבנית {{תנ"ך}}, המשמשת לקישור פרק או פסוק בתנ"ך. בדומה לה, תבנית {{סחפ}} משמשת לקשר לפרק או לסעיף מסוים בחוק. אם בטקסט מוזכר סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התבנית מוסיפה קישור אל הסעיף הרלוונטי בחוק. התבנית מאפשרת לקורא לעיין בלשון החוק, ובמקביל מגדילה משמעותית את החשיפה לפרויקט.
• תבניות ניווט לחוקים: זאת משימת תוכן ממשית. המטרה היא לקבץ את החוקים והתקנות תחת אשכולות נושאיים. למשל, תבנית:חוקי עונשין, תבנית:חוקי ביטחון סוציאלי, תבנית:חוקי מקרקעין וכדומה. נכתבו כמה תבניות ניווט, אבל המלאכה עוד רבה. אפשר לנצל את ההזדמנות ולהוסיף תבניות ניווט מקבילות בווקיפדיה – זאת תהיה סינרגיה אמיתית.
• שילוב נוסחים: אלו כבר משימות שבלב הפרויקט. השילוב פשוט אבל דורש תשומת לב לפרטים. הושקעה מחשבה רבה מאוד במטרה לפשט עד כמה שניתן את העריכה של החוקים: למשל, הקישורים בין סעיפים בחוק נעשים כמעט אוטומטית. עדכון החוק זאת משימה פשוטה כמו הרכבה בסגנון איקאה: לרוב קלי קלות, בד"כ סביר, אבל יש גם פעמים בהם לא ברור מי ניסח את התיקון לחוק (פקודת מס הכנסה, אני מדבר אליך). מי שרוצה להתנסות, מתנדבי הפרויקט השאירו כמה משימות פשוטות למתנדבים חדשים.

לפרטים נוספים, תרגישו חופשי לפנות אלי , וכן כמובן להיכנס לדף הפרויקט.

תודה, Ranl-WMIL - שיחה 09:56, 13 בספטמבר 2017 (IDT)

מיזם ספר החוקים הפתוח הוא מיזם חשוב ביותר. זה מיזם שבזכותו מדינת ישראל יכולה להיקרא מדינת חוק, מפני שהוא מנגיש את ספר החוקים לציבור. זו כמובן משימה שהמדינה הייתה צריכה לקחת על עצמה לפני שנים רבות. לפני כ-12 שנים ביקשתי מח"כ מיכאל איתן שהכנסת תיקח משימה זו על עצמה, אך זה לא קרה. אני שמח מאוד שמיזם ספר החוקים הפתוח הגשים את משאלתי, באיכות גבוהה ביותר, ואני כמובן מקשר אליו בכל הזדמנות.

כיוון שאין הקומץ משביע את הארי אביע משאלה: להמשיך את המיזם הנוכחי במיזם ספר החוקים ההיסטורי, שבו ניתן יהיה לקבל את החוק כלשונו בכל מועד רצוי, למשל מה היה נוסח פקודת מס הכנסה ב-31 בדצמבר 2010. במידה מסוימת זה קישור לגרסאות קודמות של החוק, שנמצאות אף הן בוויקיטקסט. דוד שי - שיחה 19:53, 13 בספטמבר 2017 (IDT)

הנושא של גרסאות היסטוריות נמצא בתוכנית העבודה הכללית. יש מחשבה גם על השוואה בין גרסאות היסטוריות, כלומר, הצגה ויזואלית של ההוספות וההחסרות של תיקון כלשהו. אלו משימות לעתיד יותר רחוק. קודם כל נגייס מתנדבים חדשים, נסגור את המשימות דלעיל, נתקדם עם חקיקה מסדר שני (תקנות, צווים, חקיקת איו"ש אם מישהו בעניין), ואז אפשר להתקדם לגרסאות היסטוריות. – Fuzzy ‏– 20:17, 13 בספטמבר 2017 (IDT)

לפני שלושה שבועות שאלתי שם איך לפרסם תקנות, ולא הייתה תשובה. עורך-בורוכוב - שיחה 04:24, 16 בספטמבר 2017 (IDT)

מפגש חורף 2018

חברים, הגיע העת להתחיל ולתכנן (ולהצביע) ולהכין את מפגש חורף 2018 - אנא הביעו דעתכם כאן. דרור - שיחה 22:30, 23 בספטמבר 2017 (IDT)

שאלה לי: היכן יש מידע מסודר בנוגע למהם מפגשי ויקיפדיה? בתודה אגלי טל - שיחה 01:27, 24 בספטמבר 2017 (IDT)

אפשר לנחש - ויקיפדיה:מפגשים. ביקורת - שיחה 02:27, 24 בספטמבר 2017 (IDT)

האם יש דף שמסביר מה קורה במפגשים, כיצד הם מתנהלים, מה מטרתם, מי מוזמן אליהם וכו' וכו'? (כי בדף שצוין אין את כל זה). בתודה אגלי טל - שיחה 20:25, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

אין דף. בא מי שרוצה, עושים מינגלינג, אוכלים כיבוד ושומעים הרצאות של ויקיפדים ואורחים. בסוף גם עושים צילום קבוצתי. יואב ר. - שיחה 21:43, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

סקרנות: איך יודעים מי מהבאים אכן ויקיפד? בתודה אגלי טל - שיחה 21:53, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

זה הכי פשוט - לוויקיפדים יש פרצוף של יורם. בברכה. ליש - שיחה 21:56, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

אגלי טל, כולם מסתובבים עם השם משתמש שלהם. יכולים לבוא גם כאלה שרוצים להיות ויקיפדים אמא של גולן - שיחה 08:49, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

אין צורך להזדהות בשם אמיתי? בברכה אגלי טל - שיחה 10:47, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

אין צורך להזדהות בכלל, גם לא בשם משתמש. אבל לא נחמד להכיר את האדם מאחורי הכינוי? זו המטרה בדר"כ. שנילי - שיחה 10:51, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

שיתוף פעולה ויקימדיה ישראל - חברת החשמל - עשרות אלפי תמונות וקבצים ברישיון חופשי זמינים לשיבוץ בערכים!

שלום לכולם,

כידוע, ויקימדיה ישראל פועלת בשוטף לצורך יצירת קשרים חדשים עם מוסדות וארגונים בישראל, לצורך שחרור תכנים חופשיים הניתנים לשיבוץ בוויקיפדיה.

אני שמח לעדכן שלאחרונה התחלנו בשיתוף פעולה ממוסד עם חברת החשמל. במסגרת שיתוף פעולה זה, החברה בין היתר הביעה נכונות לשחרור כמות עצומה של תוכן ארכיוני המצוי בידם, בין השנים 1911 - 1975. אף שחלק מהחומר הארכיוני כולל מטבע הדברים תוכן אדמיניסטרטיבי פנימי, ממבט חטוף בלבד נראה שקיימת כמות כמעט בלתי נתפסת של "אוצרות", שניתנים לשיבוץ במאות (ואולי אלפי) ערכים בוויקיפדיה.

להלן הרשימה המלאה של התוכן הארכיוני, המצוי במאגרי המדע הדיגיטליים של חברת החשמל, אותם החברה מוכנה לשחרר כתוכן חופשי.

לאור היקף התוכן העצום, וחוסר היכולת של החברה לשחרר את כל הקבצים בבת אחת (ובמיוחד שכאמור, לא כולם אכן רלוונטיים לוויקיפדיה), בשלב זה, ובהתאם להסכמת חברת החשמל, אנו מבקשים את עזרתם של הוויקיפדים - אנא עברו על הרשימה, ואתרו תוכן רלוונטי, בו ניתן יהיה לעשות שימוש בוויקיפדיה. את הבקשות לתיקים ספציפיים אנו נדאג להעביר לחברת החשמל, ולשחרר אותם בצורה מסודרת לוויקישיתוף, משם ניתן יהיה לשבצם בוויקיפדיה.

בקשות ספציפיות ניתן בשלב זה להפנות ישירות אלי, באמצעות דף השיחה או בדוא"ל. במידה ותהיה היענות (ולאור היקף וחשיבות התוכן - אני מאוד מקווה שכך יהיה), אדאג גם ליצור דף בקשות מסודר, על מנת להקל את התהליך להבא.

תודה לכולם.

Ranl-WMIL - שיחה 15:32, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

זה מקרה קלסי שהיה עדיף שהקרן תעסיק בשכר צוות של אדם אחד או שניים או שלושה שיעברו על כל החומרים האלה. אם היא מעסיקה אנשים בשביל שתלמידי חטיבה יכתבו ערכים, מוטב שיהיה לה תקציב גם לזה. מקווה שימצאו מתנדבים, אבל אני בספק מאד אם זה יקרה. אחרת כל שיתופי הפעולה האלה בין ויקימדיה למוסדות שונים הוא ברכה לבטלה. • צִבְיָה • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ח 15:48, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

כדאי גם לבדוק בוויקיטקסט, חלק גדול מהדברים שם שייכים לשיבוץ שם. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ז' בתשרי ה'תשע"ח • 16:06, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

יש בעיה בקובץ, עמודים 17-34 ריקים. הקובץ לא מכיל פירוט של התכנים. לא ברור מההודעה הפותחת מה טיב הקבצים שאינם תמונות. טקסטים אולי יהיה ניתן להעלות בצורה סיטונית עם בוט של ויקיטקסט. לגבי תמונות לוויקישיתוף, מן הסתם כל תמונות האישים שיש עליהם ערך יכולות להיות רלוונטיות. Uziel302 - שיחה 16:17, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

ההודעה משמחת מאוד, אבל הביצוע לוקה בחסר. מה אנו אמורים לעשות עם קובץ PDF? הרי הקובץ נוצר מקובץ אקסל. הביאו לנו את האקסל, ונוכל להוסיף לו טור: "מעניין/לא מעניין". ככה אי אפשר אפילו להכין רשימה של מה שמעניין... ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 09:51, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

תודה רבה לכל המגיבים. אנחנו כרגע בוחנים דרכים חלופיות להתקדם עם שחרור החומרים. נעדכן בהמשך. Ranl-WMIL - שיחה 12:06, 3 באוקטובר 2017 (IDT)

אני רואה כאן הצעות שהקרן תשכור וכו'. אז לעמותת ויקימדיה ישראל יש תקציב נתון שתלוי בכסף שהיא מקבלת מקרן ויקימדיה ומתורמים נוספים, קל להגיד שהעמותה תשכור, המציאות מורכבת הרבה יותר. אפשר לקרוא את הדוחות הכספיים של העמותה באתר של עמותת ויקימדיה ישראל ולראות לאן הכסף הולך. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 14:23, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

היכרות עם איתמר נחמה, שיחליף אותי במהלך חופשת הלידה

שלום לוויקיפדיות ולוויקיפדים היקרים,

בחג הסוכות אצא לחופשת לידה. אני שמחה לערוך היכרות וירטואלית ביניכם לבין איתמר נחמה, שיחליף אותי במהלך החופשה, וייכנס רשמית לתפקיד בתאריך 15.10. איתמר נחמה הוא מורה ותיק למחשבת ישראל ותנ"ך, בוגר תכנית 'רביבים' של האוניברסיטה העברית. היה שותף לפיתוח והובלה של תכניות לימוד ומיזמים חינוכיים המשלבים יהדות ואמנות. כיום, גר בירושלים.

אני שמחה להפקיד את תחום החינוך בידיו הנאמנות ורבות הכישרון של איתמר. אתם מוזמנים לפנות אליו בכל נושא הנוגע לעבודה עם תלמידים ומורים במיזמי ויקימדיה ישראל. בטוחה שכמוני, גם איתמר יזכה ליד מושטת ולסיוע מקצועי, ענייני ואדיב מצד חברי הקהילה - סיוע, שמהווה תשתית חיונית עבור מיזמי החינוך של ויקימדיה ישראל, ומאפשר למיזמים אלה להניב מאות ערכים בשנה, ולהתאים את הערכים האלה לסטנדרטים המקובלים בוויקיפדיה העברית.

בתודה ובהערכה, Shai-WMIL - שיחה 17:57, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

לידה קלה והרבה שמחה בהמשך, Shai-WMIL. שלומית קדם - שיחה 22:20, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

שלומית, תודה רבה! גם לך, הרבה שמחה ואושר. Shai-WMIL - שיחה 23:34, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

תודה שי לידה קלה וברוך בואך איתמר. חנה Hanay • שיחה • חג סוכות שמח 13:26, 2 באוקטובר 2017 (IDT)

שי היקרה, זוכר בשמחה את שיתופי הפעולה המזדמנים, ומצטרף לאיחולי לידה קלה. איתמר - בהצלחה. Ehud Amir - שיחה 15:31, 2 באוקטובר 2017 (IDT)

הרבה תודה אהוד! גם לי יש זיכרונות טובים משיתופי הפעולה ואני מודה לך על הנכונות הרבה לתמוך במיזמים בתחומי המומחיות שלך. בטוחה שתוכל לסייע רבות גם לאיתמר. מאחלת חג שמח ושנה נהדרת, Shai-WMIL - שיחה 01:12, 4 באוקטובר 2017 (IDT)

משאל העם הכורדי

מישהו יודע מה קורה עם זה? לא מצאתי כלום בעיתונות. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:21, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

אוקי, מצאתי יותר מ90% בעד עצמאות. שיהיה להם בהצלחה! _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 21:41, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

מחיר ההצלחה: פרוסט שילם על ביקורות חיוביות ל"בעקבות הזמן האבוד"

• כתבה ב-Ynet. צחי לרנר - שיחה 21:39, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

מסתבר שלייקים ממומנים ורכישת לייקים זה לא משהו חדש שהומצא רק בעידן הפייסבוק... ‏MathKnight ✡ (שיחה) 13:18, 7 באוקטובר 2017 (IDT)

5 שנים למותו של ישראל קרול היום

התמונה ממפגשי ויקיפדים בפארק הירקון, מה- 2 באוקטובר 2009

משתמש:ישראל קרול 147.235.8.62 02:33, 2 באוקטובר 2017 (IDT)

תודה על האזכור, בכל פעם שאני נתקלת בעריכה שלו בגרסאות קודמות, הלב שלי מחסיר פעימה . הייתי איתו בקשר, גם קשר טלפוני. הוא אהב לערוך בערכים העוסקים בארכאולוגיה. חנה Hanay • שיחה • חג סוכות שמח 04:03, 2 באוקטובר 2017 (IDT)

איש יקר ואהוב. עם המון אנרגיות חיוביות. עצוב כל כך!!! דריה - שיחה 15:21, 2 באוקטובר 2017 (IDT)

עצוב מאוד. צחי לרנר - שיחה 16:42, 2 באוקטובר 2017 (IDT)

גם אני זוכר, ועדיין פוגש בעריכות שלו. H. sapiens - שיחה 20:49, 2 באוקטובר 2017 (IDT).

ישראל... גם אני לא שוכח. בדיוק העליתי את זכרו לפני כמה ימים :(

למדן וספקן, מלא חיוניות, צמא לידע ולדיוק. ממש עליו נאמר: חבל על דאבדין ולא משתכחין.

תמיד אני מהרהר: אילו רק... אביעדוס • שיחה 01:11, 3 באוקטובר 2017 (IDT)

איש יקר. יהי זכרו ברוך. Danny-w • שיחה 13:52, 23 באוקטובר 2017 (IDT)

הלך בטרם באתי. יהי זכרו ברוך. ביקורת - שיחה 17:05, 23 באוקטובר 2017 (IDT)

איירבוס A380

מנוע התפוצץ באוויר בטיסה מפריז ללוס אנג'לס, והתוצאה הייתה נחיתת אונס בקנדה. הקרדיט על הידיעה ניתן ליגאל רביד. העורכים מוזמנים לכתוב על כך בערך. עורך-בורוכוב - שיחה 08:46, 2 באוקטובר 2017 (IDT)

נדייק. מנוע של מטוס Airbus A380 התפוצץ. למטוס ולנוסעים שלום והם ביצעו נחיתת חירום. הדיווח הראשוני של הנוסעים מהמטוס (ובינם בכיר בNBC) אמא של גולן - שיחה 13:21, 2 באוקטובר 2017 (IDT)

כתבתי שמנוע התפוצץ באוויר. זה לא היה נכון? עורך-בורוכוב - שיחה 07:29, 3 באוקטובר 2017 (IDT)

שתיקת הארכיון: יוטיוב מוחקת את מלחמת סוריה

• כתבה ב-AP. צחי לרנר - שיחה 11:16, 2 באוקטובר 2017 (IDT)

יוטיוב הוא שרות שמפעילה חברה מסחרית בשם גוגל. החברה הזו מספקת לא מעט שירותים בחינם לכמעט כל דצריך והתרגלנו לסמוך על קיומם. אבל פרשה כזו מזכירה לנו שהם לא מובנים מאליהם. לחברת גוגל יש חוקים משלה. היא צריכה כמה שיותר לקוחות כדי שתוכל להציג כמה שיותר פרסומות מוצלחות. למרות הטענות על הנוער של היום, יש רתיעה הולכת וגוברת מתמונות זוועה ורצון הולך וגובר שחברות כמו גוגל לא יספקו סרטוני זוועה לכל צופה מזדמן. זה מה שלקוחות שונים וקולניים של גוגל רוצים. קבוצה אחרת דווקא רוצה שיהיו שם כמה סרטוני זוועה (הם אמנם זוועה, אבל הם הזוועה שלנו).

פתרון שתמיד צריך לזכור את קיומו הוא לארח את הסרטונים בנפרד. אתם יודעים יותר טוב מאחרים שהסרטונים הללו תקינים לפי מיטב שיפוטכם: העלו אותם לאחסון משלכם (לדוגמה: להריץ מדיה גובלין )). כן, עולה קצת כסף לתחזק אחסון (אבל לא כל כך הרבה. ואפשר לממן את זה עם קצת רצון טוב). וככה לא תלויים בהחלטות של גוגל. Tzafrir - שיחה 02:47, 3 באוקטובר 2017 (IDT)

Tzafrir, תודה על הניתוח המעמיק. צחי לרנר - שיחה 03:34, 3 באוקטובר 2017 (IDT)

הידעתם שחתן פרס נובל לרפואה גם מעביר קורס בהיסטוריה של מלחמת האזרחים?

מצאתי שג'פרי סי הול , חתן פרס נובל לרפואה השנה (2017), גם כתב ספר על קרב גטיסברג. בהתחלה חשבתי שזו טעות או שני אנשים שונים, אבל מסתבר שכאשר כבר היה מרצה לביולוגיה, החל ללמוד היסטוריה של מלחמת האזרחים כתחביב (כך לפי דף המידע על הספר באתר אוניברסיטת אינדיאנה), והפך למרצה באוניברסיטת ברנדייס גם בתחום מלחמת האזרחים. נראה לי קטע מתאים ל"הידעת"? Ehud Amir - שיחה 13:06, 2 באוקטובר 2017 (IDT)

אולי כדאי שיכתב עליו ערך תחילה. Uziel302 - שיחה 18:46, 2 באוקטובר 2017 (IDT)

Uziel302, כבר נכתב עליו ערך לפני מספר שעות - רק תחת השם ג'פרי סי. הול. בכל מקרה יש להרחיב אותו. Mbkv717 • שיחה • י"ב בתשרי ה'תשע"ח • 19:21, 2 באוקטובר 2017 (IDT)

כל הכבוד ל-Meir138, שמיד עם פרסום הזכייה יצר ערכים על שלושת הזוכים. דוד שי - שיחה 03:48, 3 באוקטובר 2017 (IDT)

תודה רבה. Meir138 - שיחה 09:47, 3 באוקטובר 2017 (IDT)

חסימת הכניסה לנמל אשדוד

בכתבה. עורך-בורוכוב - שיחה 07:32, 3 באוקטובר 2017 (IDT)

ספרים רבותי, ספרים

במסגרת כתיבתי בהגניוס היהודי, בפרק על הסופרים ממוצא יהודי, כתבתי על מרסל פרוסט ויצירתו רבת הכרכים, בעקבות הזמן האבוד. בהזדמנות זו נוכחתי לראות שאין ערך עברי על הספר וכתבתי על כך ערך קצר. תוך כדי כתיבת הערך, ציינתי את מקומו הנכבד ברשימות של הספרים הטובים ביותר אי פעם. ברשימות האלה השגחתי גם בספר מרטין עדן (כן, אדום), של ג'ק לונדון וחשבתי שראוי שיהיה לו ערך, אך לפני שאכתוב לו ערך, רצוי שארענן את זכרוני, כי קראתי אותו לפני כחמישים שנה או יותר. הספר, שיצא לאור בישראל ב-1959 המתין לי כל השנים ללא תלונות וטענות והתחלתי לקרוא. מה אגיד לכם, ב-1959 דיברו עברית שונה במקצת, אך המתרגם נולד כנראה במאה ה-19 ושימר את העברית הנושנה, שכבר ב-1959 הייתה מאוד מיושנת. בספר שותים מרק מאגרטלים שותים קהוה (קפה) וכך הלאה. בכל זאת התחלתי לקרוא מחדש. שלומית רצתה גם היא, אך לא הייתה מוכנה להתמודד עם התרגום העתיק ומכאן היא תמשיך את העלילה. בברכה. ליש - שיחה 15:05, 3 באוקטובר 2017 (IDT)

ובכן, הואיל וזכרתי את ייסורי ההתמודדות עם התרגום הארכאי (וזאת בעדינות) משנת 1959, לא הייתי מוכנה להתנסות בכך שוב, לכן הזמנתי את הספר במקורו האנגלי מחנות "Better World Books" דרך האינטרנט. להפתעתי, קיבלתי כבר למחרת אישור, שהספר נשלח ועושה את דרכו אלי, אבל לא זה החלק המעניין. להודעה צורף מכתב מן הספר, מעשה שאיננו מקובל, אבל הם לא רצו לדחות את בקשתו. קראתי, צחקתי ונהניתי ועל כן אשתף אתכם בהנאה:

Hello Bww-alibris,

(Your book(s) asked to write you a personal note - it seemed unusual, but who are we to say no?)

Holy canasta! It's me... it's me! I can't believe it is actually me! You could have picked any of over 2 million books but you picked me! I've got to get packed! How is the weather where you live? Will I need a dust jacket? I can't believe I'm leaving Mishawaka, Indiana already - the friendly people, the Hummer plant, the Linebacker Lounge - so many memories. I don't have much time to say goodbye to everyone, but it's time to see the world!

I can't wait to meet you! You sound like such a well read person. Although, I have to say, it sure has taken you a while! I don't mean to sound ungrateful, but how would you like to spend five months sandwiched between Jane Eyre (drama queen) and Fundamentals of Thermodynamics (pyromaniac)? At least Jane was an upgrade from that stupid book on brewing beer. How many times did the ol' brewmaster have one too many and topple off our shelf at 2am?

I know the trip to meet you will be long and fraught with peril, but after the close calls I've had, I'm ready for anything (besides, some of my best friends are suspense novels). Just five months ago, I thought I was a goner. My owner was moving and couldn't take me with her. I was sure I was landfill bait until I ended up in a Better World Books book drive bin. Thanks to your socially conscious book shopping, I've found a new home. Even better, your book buying dollars are helping kids read from Brazil to Botswana.

זהו, עד כאן דבר הספר. מקווה שנהניתם ומאחלת לכל אוהבי הספר חוויה דומה בהזמנת ספרים מאותה חנות אדיבה, יעילה ובעלת חוש הומור. חג שמח,שלומית קדם - שיחה 15:19, 3 באוקטובר 2017 (IDT)

אני חייבת להודות, שלומית, שעל אף רכישות רבות של ספרים מחו"ל, מעולם לא קיבלתי מכתב אישי חמוד כל כך. ובכל זאת, הרשי לי להציע לך חלופה שהיא הרבה פחות אינטימית,אבל מהירה הרבה יותר. לפני מספר שנים רכשתי את Kindle של אמאזון, ומאז, כל ספר באנגלית שרק עולה במוחי נמצא תוך 2 שניות אצלי בקינדל לקריאה. לפעמים אני מזמינה את הsample כדי לבחון פרק או שניים, האם הספר לרוחי. אם לא - לא קרה כלום ואני לא מחוייבת עליו. אם לרוחי - אני מזמינה את הספר בלחיצה אחת והוא אצלי כאמור תוך שתי שניות בערך. הקינדל שלי כבר ישן, ואני בטוחה שהיום המכשירים הרבה יותר מתוחכמים, אבל זו, לדעתי, הייתה אחת הרכישות המוצלחות שלי. מתרגלים די מהר לקרוא מהמסך ויש בונוס נוסף - מילון צמוד לכל מילה לא ברורה. וזאת בלחיצה אחת. אבל שוב, הכייף הכי גדול זו הזמינות. בינתיים תיהני לך מקריאת מרטין עדן השובב שמפליג לארץ הקודש לאחר שחשב שזמנו כבר חלף . Tmima5 - שיחה 23:54, 3 באוקטובר 2017 (IDT)

Tmima5, אני בטוחה שקינדל זאת המצאה נפלאה וראויה, אבל מה לעשות, אני שייכת לדור הולך ונעלם של אנשים שאוהבים ספרים ממש - להחזיק אותם, לדפדף בהם, להסתכל עליהם במדף. הרעיון של ספר שעולה על מסך בלחיצת כפתור ומפנה את מקומו לאחר בעוד לחיצת כפתור עוד לא מצא את מקומו אצלי. אולי בעתיד. בדיוק דיברנו היום, אריה ואני, על המעבר ממכונת כתיבה למחשב. היום קשה לי לתפוס, איך תרגמתי כל כך הרבה ספרים במכונת כתיבה ישנה, ואחר כך בחידוש הגדול - מכונת כתיבה חשמלית, עם מניפת אותיות ומחיקון. אז אולי בעוד 10-20 שנה אחזיק את הקינדל החדש והמשוכלל שלי ואתפלא, איך יכולתי פעם לטרוח כל כך, להחזיק ספר (שמתעקש לפעמים להיסגר כשאני מנסה גם לאכול תוך כדי קריאה), להעביר דפים, למצוא סימניה... אבל הזמן הזה עוד לא הגיע ואולי לעולם לא יגיע.שלומית קדם - שיחה 00:57, 4 באוקטובר 2017 (IDT)

השאלה היא עד מתי תעמוד לרשותנו האופציה לקבל ספרים בגרסת נייר. אנציקלופדיה עדכנית כבר לא נוכל להשיג בדפוס, וגם ספר טלפונים נדמה לי שכבר אין בדפוס. בשלב כלשהו מגמה זו תגיע גם לסיפורת, ואז נצטרך להתרגל לקריאת ספר אלקטרוני, כשם שהתרגלנו לטכנולוגיות אחרות שדחקו את הישנות. דוד שי - שיחה 06:18, 4 באוקטובר 2017 (IDT)

מעבר למה שכתבה תמימה, הקינדל יכול להכיל אלפי ספרים, שאם היו בגרסת הנייר היו תופסים ארונות שלמים ומעלים שם אבק ומשמשים בית גידול לזחלי העש, וכמובן שאין צורך מדי פעם להיפטר מספרים ישנים (ואם כן אז זה בלחיצת כפתור), או למלא ארגזים קטנים בעת מעבר דירה (ספרים הם בין הדברים הכבדים ביותר ולכן אסור למלא ארגזים גדולים בהם). שלא לדבר על כך שלייצר נייר צריך לכרות עצים. דרך אגב, גם הספריות מתאימות את עצמן לעולם החדש. היום אתה יכול לשאול שני ספרים בחודש מהאפליקציה "עברית" באמצעות קבלת קופונים מהספרייה בה אתה מנוי. אביהו - שיחה 07:20, 4 באוקטובר 2017 (IDT)

דוד שי, יש לי מספיק ספרי נייר שאני יכול לקרוא, כמו "דבר דבור" (1949) של משה שרת, בן 1000 עמודים. הגעתי לעמוד 250 ורוב הנאומים חוזרים על עצמם. שרת מדבר בעיקר על שביתת הנשק ברודוס. במהלך סדר בין ספרים, מצאתי חוברת מיום עיון ביד טבנקין על הספר "המעגל הראשון" של מתתיהו מינץ. מינץ היה קיצוני בעניין בורוכוב וניפץ מיתוסים על אודותיו. חלק מהם הכנסתי בפרק "אחרית דבר" בערך על בורוכוב. ביום העיון ביד טבנקין, דברי מינץ היו קיצוניים יותר, ואני בדילמה אם להכניס אותם לערך על בורוכוב. הערך ידע עליות ומורדות, והייתי מעדיף להניח לו. כמובן ניתן לחלוק עלי, ובמקרה זה אעדכן את הערך. עורך-בורוכוב - שיחה 07:41, 4 באוקטובר 2017 (IDT)

מיזם בנושא החי והצומח בארץ ישראל

שלום, ברצוני להקים מיזם במטרה להרחיב ולהכחיל ערכים על החי והצומח של ארץ ישראל, אני חדש יחסית בויקיפדיה אך הספקתי לתרום מספר ערכים בנושא פרפרים בארץ ישראל. רציתי לדעת כמה מכם היו רוצים לקחת חלק במיזם כזה? תומר - השאר הודעה אחריי הביפ... 00:33, 4 באוקטובר 2017 (IDT)

בהצלחה תומר. צחי לרנר - שיחה 22:36, 4 באוקטובר 2017 (IDT)

האם טרנסג'נדרים מתחרטים? עלייה ניכרת בניתוחים להחזרת המין המקורי אצל טרנסג'נדרים

• באתר רוטר נט. צחי לרנר - שיחה 22:33, 4 באוקטובר 2017 (IDT)

  הכתבה בטלגרף, למי שלא אוהב לקרוא יד שנייה ברוטר. Uziel302 - שיחה 16:10, 5 באוקטובר 2017 (IDT)

תודה Uziel302, היד שנייה שם מרגישה לי כמו יד שלישית. צחי לרנר - שיחה 16:25, 5 באוקטובר 2017 (IDT)

סיבה ותוצאה.... הייתה עלייה משמעותית בניתוחי שינו בעשורים האחרונים וההליך הפך להיות קל יותר חברתית, רפואית, וכלכלית.Icewhiz - שיחה 16:40, 5 באוקטובר 2017 (IDT)

יש הרבה טרנסג'נדרים שבוחרים (וזה היה עוד יותר בעבר) לעשות ניתוח תחתון בגלל מגוון לחצים - שהגדולים ביניהם: הלחץ החברתי "להתאים" (מי שלא "עובר" חווה בגינוי ואיומים פיזיים מוגברים), לחץ מהמגזר הרפואי-פסיכיאטרי-בריאות הנפש "לבחור" מתוך תפישה שמין ומגדר הם בינריים וכל אדם חייב להיות או-או, ואולי המשמעותי ביותר - לחץ משפטי, שדורש בעצם בהרבה מקומות שאנשים ישלימו תהליכים של שינוי פיזי כדי לקבל סיוע, לשנות תעודות זהות, ועוד היבטים חוקיים. כל עוד הלחץ "ללכת עד הסוף" יתקיים אל מול הלחץ להתכחש מהתחלה, אנשים יאלצו לבחור בחירות שהם לא שלמים איתם. בינתיים, אכן יש הרבה יותר ניתוחים היום, אז גם אם אחוז הבוחרים לעשות דה-טרנזישן לא גדל, משמע הדבר מספר גדול יותר של ניתוחים כאלה. ובנוסף - יש גישה כאילו החוויה הטרנסג'נדרית מתמצית בניתוח, שהוא-הוא הדבר הקובע. אבל במציאות זה לא נכון. יש מצבים שאנשים בוחרים לעשות שינוי שמרגיש להם נכון, אבל אחרי זה התוצאות החברתיות, התעסוקתיות, האלימות ותוצאות שליליות אחרות גורמות להם להחליט שזה לא שווה את המחיר. ‏TMagen‏ • שיחה • מיזם ויקי נשים 17:13, 5 באוקטובר 2017 (IDT)

אין שום דבר "קל" בניתוח הזה. פרינציפ - שיחה 14:59, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

קל זה לא, קל יותר זה כן. יש כבר מימון ציבורי בהרבה מדינות - והעלויות הפכו להיות ברמה יותר שפוייה ביחס להכנסה הממוצעת איפה שלא. הניתוח גם יותר מקובל, והפרוצדורה מבחינה רפואית יותר מדוייקת וממוקצעת. אז קל זה לא - אבל זה הרבה יותר קל (בסדר גודל אחד או שניים) היום מאשר בשנות ה80.Icewhiz - שיחה 15:11, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

הארווי ויינסטיין, אחד המפיקים הבולטים בהוליווד

ואין לו ערך. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 12:07, 7 באוקטובר 2017 (IDT)

אני מנחש ששמת לב לזה בעקבות החדשות האחרונות. Uziel302 - שיחה 14:37, 7 באוקטובר 2017 (IDT)

אכן הארווי ויינשטיין הוא מפיק סרטים יהודי-אמריקאי חשוב למדי, שנזכר כאן בערכים רבים, ויש לו ערך ב-19 ויקיפדיות, כולל בוויקי הפרסית. אגסי - שיחה 16:12, 7 באוקטובר 2017 (IDT)

עדכון: טוב לראות שהערך הוכחל, ועל כך מגיע תודה למשתמש האנונימי שכתב אותו. אגסי - שיחה 16:59, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

עדכון נוסף: הערך הארווי ויינשטיין נמחק! ( דף ההפניה הארווי ויינסטיין מפנה לשומקום). הנימוק ביומון המחיקות " ‏(נכתב על ידי טרול, וממילא גם לא באיכות מדהימה)". כלום לא נכתב בדף שיחה:הארווי ויינשטיין. כותב הערך האנונימי נחסם, אך דבר לא נכתב בדף השיחה שלו שיחת משתמש:213.57.43.27. מה שנשאר שם זה תודות שהוא קיבל מוויקיפדים ובהם אני על תרומתו לוויקיפדיה. אגסי - שיחה 13:37, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

הערך אכן נמחק. האנונימי הוא לא כל כך אלמוני כמו שהכתובת מרמזת. מדובר בטרול שלנו סתרה. קישרתי מדף שיחתה כמקובל. גילגמש • שיחה 13:40, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

צביה פתחה את הערך מחדש. גילגמש • שיחה 14:27, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

טוב עשתה, כי האיש נמצא בכותרות. אגסי - שיחה 15:05, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

הודעות מציקות של אנטי וירוס AVG

מותקן אצלי אנטי וירוס של AVG בגרסה החינמית, והוא לא מפסיק להציק לי בהודעות שיווקיות שאומרות לי כמה ההגנה שלי מחורבנת ולכן אני צריך כמובן לשדרג לחשבון פרימיום תמורת טבין ודולרין. בסדר, הבנתי. לא מעוניין. יש איזו דרך להפסיק את זה? פרינציפ - שיחה 14:53, 7 באוקטובר 2017 (IDT)

להסיר את התוכנה? Uziel302 - שיחה 15:57, 7 באוקטובר 2017 (IDT)

ואז אהיה בלי אנטי וירוס... פרינציפ - שיחה 16:02, 7 באוקטובר 2017 (IDT)

בחלונות יש Windows Defender או Microsoft Security Essentials, למשתמש הממוצע הם יכולים להספיק בימינו. Uziel302 - שיחה 16:15, 7 באוקטובר 2017 (IDT)

Uziel302, ההגנות האלו של וינדוז מופעלות אוטומטית עם מערכת ההפעלה או שצריך להוריד/להתקין אותן? כי רק כשהתקנתי את האנטיוירוס החינמי של Avira, היה לי משהו שיטפל בוירוס שמשבש את הדיסק און קי. מעבר לזה, יש לי תחושה שהאנטיוירוס הזה מאט את המחשבים שאני משתמש בהם ברמות קשות. יש הצעות? Liad Malone - שיחה 06:50, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

דפנדר פועל בברירת מחדל בחלונות 8/10. לאחר התקנת אנטיווירוס אחר הוא מופסק. מה מאט את המחשב? המובנים של חלונות לא מאטים מחשבים לפי מה שידוע לי. Uziel302 - שיחה 13:23, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

עצם הפעולה של האנטיוירוס לא גורמת למחשב להשקיע מאמץ? לפני שהתקנתי אותו, הוירוס של הדיסק און קי השתולל בכל מחשב שהכנסתי לתוכו את הדיסק און קי שלי. מאז שהתקנתי את Avira, לא נפגעתי מהוירוס הזה שוב. Liad Malone - שיחה 13:54, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

למען האמת, מקום השאלה הוא בהכה את המומחה. על כל פנים: פעולת אנטיוירוס אכן מאטה את ביצועי המחשב בצורה משמעותית. בין אנטיוירוסים שונים יש הבדל גדול במידת ההאטה, ו AVG נמצא במקום לא טוב ברשימה, בהשוואה למשל ל Eset היושב דרך קבע קרוב למקום הראשון.

מה הפתרון? ובכן, בשימוש זהיר למעשה אין צורך באנטיוירוס. שימוש זהיר כולל:

• הגדרת המחשב כך שלא יפעיל אוטומטית דיסק און קי.
• בדיקת כל קובץ הפעלה (בעל סיומת exe, msi, vbs וכ"ו) באתר [virustotal.com וירוסטוטאל].
• התקנת התוסף WOT בדפדפן והמנעות מכניסה לאתרים המסומנים באדום.
• חסימת תוכנת פלאש בדפדפנים (כיום זו ברירת המחדל).
• המנעות מהפעלת תוכנות Java אלא אם מקורן ידוע ואמין.

בברכה _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 22:20, 10 באוקטובר 2017 (IDT)

האתר הארכאולוגי תל א-סקן ברצועת עזה נהרס על ידי חמאס, מי מתנדב לתרגם את הערך?

ראו כתבה באתר Ynet כאן-> בסיס צבאי באתר עתיקות: חמאס משמיד את העבר יש ערך קצר בוויקיפדיה האנגלית (Tell El Sakan). אז מי מתנדב לכתוב את הערך, לפחות ערך קצר וגם לאזכר את הריסתו. עוד תהיה לנו בסוף קטגוריה בשם קטגוריה:אתרים שנהרסו על ידי חמאס, בדומה לקטגוריה:מבנים ובניינים שנהרסו על ידי ארגון המדינה האיסלאמית. כמה חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 06:33, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

על ההזנחה וההרס שנגרמים לאתרים ארכאולוגיים בעזה כותבת ראשה אבו-ג'לאל, פריילנסרית שגרה בעזה במאמר Perpetual neglect jeopardizes Gaza’s archaeological sites, אביהו - שיחה 07:48, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

תודה אביהו על הקישור לכתבה. בעזרתו של עמיחי בנעט, הגעתי אל כרמל שאמה הכהן נציגנו באונסק"ו, ודיווחתי לו על ההרס הזה עם הקישור ל-2 הכתבות. צפויה בקרוב ועידה שבה לראשונה, לא תועבר החלטת גינוי לישראל. רציתי שהיה מודע להרס הזה, את החמאס אף אחד לא מגנה. שיעלה זאת בוועידה, בהתאם לצורך של ישראל. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 16:12, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

"נציגנו באונסק"ו"? האמנם יש לויקיפדיה נציגים באונסק"ו? יורם שורק - שיחה 13:16, 10 באוקטובר 2017 (IDT)

עדכנתי את הערך באנגלית עם ההריסה.Icewhiz - שיחה 09:33, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

Icewhiz, תודה חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:02, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

יש מחסור בדם בבנק הדם

מי שיכול :

מקומות למתן תרומה --• איקס איקס - שיחה 13:49, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

המלחמות של ויקיפדיה

ערוץ 2: המאבקים בויקיפדיה ומלחמות עריכה.

אני מאמין שלחלק מכם זה לא חדש. נחמד לראות את הדיברור של ידידנו הוותיק דוד שי. בהנאה. eli - שיחה 07:57, 10 באוקטובר 2017 (IDT)

הכתבה שודרה ב-26 ביולי 2013. נעים להיזכר. --א 158 - שיחה 16:48, 11 באוקטובר 2017 (IDT)

יונתן חורן אמר שם:

"מי שם אותנו לקבוע שחיזבאללה הוא ארגון טרור, ושהאצ"ל הוא לא ארגון טרור. הוא גם ביצע פעולות שיש הרבה אנשים שהיו מגדירים אותם כפעולות טרור. אז מה? בגלל שאנחנו ויקיפדיה בעברית אז אנחנו ננקוט בעד העמדה הישראלית? ואז בוויקיפדיה הערבית אולי יכתבו שהשואה לא קרתה."

שואל כדי לדעת, ולא כדי להתווכח על העיקרון: האם בוויקפדיה בשפות עוינות כגון ערבית ופרסית אין הטיה נגד ישראל והן נכתבות בניטרליות? חזרתי • ∞ • שיחה 21:58, 11 באוקטובר 2017 (IDT)

למה להרחיק לכת לערבית ופרסית? בוויקי האנגלית יש הטיה ברורה. משתמש:עופר קדם נלחם בה במשך שנים, נגד צוות מגויס ומיומן היטב, עד שאמר נואש. אינני יודעת מה המצב עכשיו. כדאי לבדוק בערכים הרלוונטיים.שלומית קדם - שיחה 00:42, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

כי אם זו הנורמה בפועל, אז... גם לנו מותר, ורצוי. חזרתי • ∞ • שיחה 01:08, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

התבטאויות כמו זו של חזרתי הן בושה וכלימה לויקיפדיה העברית. העובדה שאין פוצה פה ומבהיר לו כיצד יש לכתוב אנציקלופדיה גם היא בושה וכלימה לויקיפדיה העברית. עצוב לראות לאן ויקיפדיה העברית הידרדרה ועצוב לראות שחזרתי נמנה עם כותביה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפני שאתה בכלל מגיב כאן בנושא זה, תכתוב קודם תו אחד לפחות במרחב הערכים. אני כאן 8 וחצי שנים, ומעולם לא בוטלה עריכה כלשהי שלי בגלל הטיה או אי אובייקטיביות (ויש לי יותר מ-28,000 עריכות כאן). להיפך – אני משחזר עריכות "ימניות" ו"שמאליות" כאחת. הדגשתי את המילה "אם" בכוונה, כי אם הרוב נוהגים כך, אז זו הנורמה. ולדעותיי אין השפעה על תו אחד בכתיבתי בוויקיפידיה, לעומת אחרים. לא תמצא אותי אפילו לא בוויכוח פוליטי אחד. כאן זה כיכר העיר, לא המזנון ולא הפרלמנט (לך ובדוק מה ההבדלים ביניהם; רמז: הצץ מתחת לתמונה שבראש דף זה). חזרתי • ∞ • שיחה 11:42, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

דברי חזרתי לא משקפים את מדיניות ויקיפדיה עברית וויקיפדיה בכלל והגישה שלו שגויה. דומה הדבר לכך שיש מי שמלכלך את החצר שלו, לכן מציע חזרתי, "בואו נלכלך גם את החצר שלנו". כתיבה מגויסת גרועה מלכלוך בחצר, היא הורסת את האמינות ואנציקלופדיה לא אמינה אינה שווה דבר. ועכשיו לאלמוני, להתייחס בהערכת יתר להתבטאות של ויקיפד אחד, להתייחס אליה כאל התבטאות מייצגת ולהסיק ממנה מסקנות על הוויקיפדיה כולה זה פזיז ולא חכם. כל אחד יכול להצטרף לכותבי ויקיפדיה אנשי ימין ואנשי שמאל, דתיים ואתאיסטים, ליברלים ושמרנים ולא חכם לבחור התבטאויות של מי מהם, כדי להסיק מסקנות על ויקיפדיה כולה. ויקיפדיה צריכה להישפט לפי תוכנה, תוכן שהוא סינטזה של התרומות השונות, תוכן מזוקק על ידי עריכות הבאות מצדדים מגויסים למטרות מנוגדות.

ולעצם העניין יש ויקיפדיות במצב טוב יותר ויש ויקיפדיות במצב פחות טוב, עלינו לשאוף לשיפור. הייתי פעיל במשך שנים בוויקיפדיה רומנית וראיתי שם מגמה לאומנית ואנטישמית חזקה ונאבקתי בה. עם הזמן הצטרפו לוויקיפדיה רומנית ויקיפדים נוספים ונאורים יותר והמגמה השתנתה וגם התכנים. טוב שלא לקחנו דוגמה ממנה בזמנים הרעים שלה. בברכה. ליש - שיחה 06:19, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

כאן זה כיכר העיר ולא מקום רשמי או מחייב, ומה שכותבים כאן לכשעצמו לא משקף כלום – פרט לדעות הכותב אותם. ואוי לו לאדם שלא מחזיק בדעות. חזרתי • ∞ • שיחה 11:51, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

כל כך הרבה שנים מאז ועדיין הערך טוורקינג שמופיע שם (דקה 3:37) בלטיפול דחוף, לא טופל. עצוב. Bear - השאר הודעה אחריי הביפ... 07:09, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

בוויקיפדיה העברית, העברת מסרים ישראלית נקראת הסברה (ראו ההסברה הישראלית וקטגוריה:הסברה ישראלית), בעוד העברת מסרים פלסטינית נקראת תעמולה (ראו: תעמולה פלסטינית וקטגוריה:תעמולה פלסטינית). בערך האנגלי של 'הסברה ישראלית' כתוב בפתיח:
Hasbara means "explanation", and is also a euphemism for propaganda (ככל הנראה, לא משהו שתמצאו בערך העברי בקרוב).

במשך 4 שנים, היה כתוב בערך מבצע כפפות משי שבמסגרת אותו מבצע, חיילי צה"ל הרגו מחבלים למרות שהם למעשה רצחו אזרחים חפים מפשע. התיקון מ'מחבלים' ל'אזרחים' אמנם בוצע בשנת 2015, אבל עדיין נעשה שימוש במושג פעולת תגמול שהיא מוגדרת בוויקיפדיה כפעולת הרתעה של צה"ל בעקבות פעולות טרור (ולא כפעולת נקם טרוריסטית). לימד אותי אחד המלמדים שלי שהדרישה לאובייקטיביות בכתיבה היסטורית היא נאיבית, ויש להחליף את הדרישה לאובייקטיביות בדרישה להוגנות (כלומר, להציג עד כמה שניתן את שני הצדדים של המטבע או את שמונה צלעות האוקטגון). כמובן שאי אפשר להשיג הוגנות במידה מושלמת כי הרי גם המילים שאנחנו בוחרים נטועות במשמעויות שונות. בפועל, בוויקיפדיה, כל אחד נלחם על הגרסה הניטרלית שלו, וההיסטוריה נכתבת על ידי עורכי ויקיפדיה שניצחו בדפי השיחה. דוג'רית - שיחה 07:38, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

המלמד שלך ואת – צודקים, ולכן אני מקווה ומאמין שגרם אחד מדעותיי לא נמצא בין הערכים בוויקיפדיה (בניגוד למיעוט קטן של כותבים). חזרתי • ∞ • שיחה 11:57, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

הרבה מאוד גרמים של דעות נמצאים בוויקיפדיה, ופחות מידי עורכים שמוכנים לקחת עליהם אחריות ו"להודות באשמה". עריכות מוטות נמצאות בוויקיפדיה מעצם העובדה שהן נוצרות על ידי בני אדם בשר ודם שמבצעים בחירה מודעת של מילים\מושגים\ארגון מידע\סינון מידע וכן הלאה. חוסר הניטרליות נמצא אפילו בפעולה לגיטימית ביותר של בחירת הנושא בו עורכים רוצים לטפל. עורך שמעדיף ליצור דווקא ערכים על אמריקאים כי זה מה שמעניין אותו, יזניח ככל הנראה ערכים שעוסקים בסינים. כשיש בנמצא הרבה עורכים כאלו (ואני מודה שאני בניהם), נוצר מצב מוזר של הטיה גסה לפיה הקטגוריה:אמריקאים הרבה יותר עשירה בערכים מאשר הקטגוריה:סינים (לשם השוואה: בסין יש 1,379,302,771 אנשים לעומת 326,625,791 באמריקה). לעתים, חוסר הניטרליות הוא בלתי נמנע וגם אין ממש דרך למנוע אותו חוץ מהניסיון להצביע עליו. ויקיפדיה מתארת את חסידי אומות העולם כאנשים שהצילו והבריחו יהודים, ולא כאנשים שגנבו וגזלו אותם. בערך האצ"ל כתוב שארגון האצ"ל נחשב בעיני ממשלת המנדט הבריטי וגורמים נוספים כארגון טרור, אבל האם הוא נחשב ארגון טרור בעיני עורכי ויקיפדיה? לא, כי הוא לא מקוטגר תחת קטגוריה:ארגוני טרור אלא תחת הקטגוריה:מחתרות בארץ ישראל. האם לעורכי ויקיפדיה יש בעיה מבחינת ניטרליות לקבוע מי כן מוגדר כארגון טרור? בוודאי שלא, ודי להציץ בקטגוריה:ארגוני טרור. לדעתי, אי אפשר להתחמק מהטיות ומחוסר ניטרליות באופן מושלם, אבל ניתן לנסות למתן, ובשביל למתן צריך קודם כל להיות מודעים לכך שכל החלטה של עריכה - נובעת מהליך חשיבה שמושפע בהכרח מגורמים חברתיים\פוליטיים רבים (והרי ההוכחה הכי טובה לכך היא כמות השחזורים, המחיקות והריבים שעורכים נתקלים בהם לעתים רבות - גם מול חברי קהילת העורכים שהם חברים בה, ובטח ובטח מול קהילות עורכים של ויקיפדיות בשפות אחרות) דוג'רית - שיחה 15:51, 12 באוקטובר 2017 (IDT).

וצריך לזכור שוויקיפדיה אינה אנציקלופדיה אחת שמתורגמת ל-299 שפות, אלא 299 אנציקלופדיות שפועלות תחת מיזם משותף, חובק עולם. ברור שבעברית יהיו מעט ערכים באופן יחסי על סנט וינסנט והגרנדינים לעומת ערכים "ישראליים" ו"יהודיים". אז ברור שיש הטיה מסוג זה, שהיא בלתי נמנעת. חזרתי • ∞ • שיחה 17:11, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

אלו בעיות שקיימות בכל אנציקלופדיה. כל הכותב ערך כותב זאת מנקודת השקפתו. אני יכול להעיד שתכופות מצאתי את הערכים באנציקלופדיה בריטניקה מוטים הרבה יותר מאשר בויקיפדיה. ריבוי העורכים של אותו ערך בויקיפדיה מקדם את אידאל ה NPOV שאמנם לא ניתן להגיע אליו, אבל ניתן לשאוף אליו. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:52, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

דוג'רית הבנתי נכון? אם לדעתך חסידי אומות העולם בעצם שדדו את הניצולים האסירי תודה כביכול מדוע אין רמז לזה במרחב הערכים? נת קייק - שיחה 13:48, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

חסידי אומות עולם הצילו והבריחו את היהודים ולא גנבו אותם. כך אני רואה את הדברים כי אני מאמינה בזכויות אדם, ואני מאמינה שבני אדם אינם רכוש. אלו אמונות וערכים שלי (בוויקיפדיה אני חולקת את הערכים האלו עם הרוב המוחץ של העורכים ולכן אין על זה ריבים ומחלוקות, אלא רוב העורכים, אם לא כולם, מקבלים זאת כאמת ברורה). במקום אחר, ובזמן אחר - לאנשים יש אמונות וערכים שונים. הרעיון הוא שהעובדה שעורכי ויקיפדיה (לפחות רובם הגדול) מאמינים בערך שנקרא זכויות אדם, גורמת להם בהכרח למסגר את הנושא הזה בצורה מסוימת. מדובר כאן בערכים. במקרה הזה, בגלל שהערכים האלו כ"כ מקובלים ונפוצים - הם שקופים, אבל הם עדיין ערכים שנובעים מתפיסת עולם מסוימת. עורך ויקיפדיה שטוען שהוא 100% ניטרלי וחסר פניות הוא במקרה הטוב נאיבי, ומי אם לא עורכי אנציקלופדיות צריכים להיות מאוד זהירים כשהם באים להתהדר בנוצות כאלו? דוג'רית - שיחה 14:23, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

הקטע עם חסידי אומות העולם לא הוברר לי. איזו השקפת עולם תראה אותם כגזלנים? בברכה אגלי טל - שיחה 16:51, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

הנראטיב הפלסטיני. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 16:52, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

לפני חודש הייתי באי בורנהולם בדנמרק והדני שהתארחתי בביתו (שמיד כשנפגשנו חש צורך עז להודיע לי שדעת הקהל הדנית מתנגדת בחריפות להתנחלויות) טען שהדייגים הדנים שהבריחו בסירות הדיג שלהם את יהודי דנמרק לשבדיה במלחמת העולם השניה, דאגו לקחת מהם את כל הכסף והתכשיטים שלהם תמורת שירותיהם, אבל אף אחד לא מזכיר את זה כשמספרים את סיפור ההצלה המופלא. Liad Malone - שיחה 01:14, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

הנה דוגמה להטיית חוסר עניין: פיגוע בישראל שבו שלושה נרצחים (ולעתים פחות) זוכה לערך. גם פיגועים באירופה ובארצות הברית זוכים לערך במספר נרצחים נמוך יחסית, ואילו הפיגוע במוגדישו (אוקטובר 2017) שבו נרצחו יותר מ-300 אנשים , עובר בקול דממה דקה. דוד שי - שיחה 07:50, 16 באוקטובר 2017 (IDT)