תודות לצלם המוכשר עמרי סילבר, העליתי לויקישיתוף את התמונות אותן צילם הערב - רחובות תל אביב ריקים מנפש חיה. המון תמונות מדהימות, שהן פשוט היסטוריה, מצולמות בימים האלה, מזמין גם אתכם לבקש אישור מצלמים כדי להעלות, ראוי שחתיכות ההיסטוריה האלה יהיו בערכים שלנו. ראו פה. חג שמח. מו סיזלאק • הטברנה00:25, 9 באפריל 2020 (IDT)
ואם נמליץ, איך תשיג את הספר? ראוי להמליץ רק על ספרים שאפשר להשיג בסופרמרקט, בקופת חולים או בבית המרקחת. אענה לאתגר. בביקורי האחרון בקופת חולים מצאתי שם את הספרון "מקום קטן" מאת הסופרת בת עמנו ג'מייקה קינקייד, שהוא קינה נזעמת על גורלה של אנטיגואה תחת השלטון הקולוניאלי האנגלי ותחת השלטון המושחת שצמח בה לאחר שזכתה בעצמאות. הקריאה בו מעוררת מחשבה, אבל הדבר האחרון שאפשר לומר עליה הוא שהיא נינוחה. דוד שי - שיחה05:32, 20 במרץ 2020 (IST)
גם אני אהבתי את "מקום קטן", אם כי יש להעיר שהוא ככה"נ לא מקור מהימן להיסטוריה של אנטיגואה . מסקרנות בדקתי קצת כמה מהטענות היותר קשות שלה על התקופה הקולוניאלית, ונראה שלא כולן מבוססות. דב ט. - שיחה14:06, 20 במרץ 2020 (IST)
אני ממליץ להמנע מספרים שעוסקים במגפות ולהתמקד בספרים אפוקליפטיים שמציבים את הקורונה בפרופורציות הנכונות, כמו למשל, הדרך או פטיש השטן. ככה אפשר לזכור שיש גם דברים גרועים ממגפה עולמית. בברכה, Easy n - שיחה18:04, 20 במרץ 2020 (IST)
ביקורת, "הדבר" הוא לא ממש ספר מרגיע ונינוח, עד כמה שזכור לי. אך אם אתה לו שמעני, קח לך ספר מותח, אבל כתוב היטב כמו "שלוש" של דרור משעני, או "צבע החלב" המעולה של נל לישון, "יהודים ומילים" של עמוס עוז ובתו פניה עוז-זלצברבר - לא קליל, אבל חכם, מאוד קריא ומאיר עיניים. ואחרי שתסיים את אלו, אני מקווה שתסתיים המגיפה, אי"ה. אשר לזמינות, ניתן להזמין את הספרים באפליקציה: "עברית" ולקרוא דיגיטלית. זמינות מיידית וחצי או אפילו שליש מחיר מספר מודפס. תיהנה! Tmima5 - שיחה00:23, 21 במרץ 2020 (IST)
איך קוראים ספר ב"עברית"? יש להוריד את האפליקציה חינם לטלפון חכם או טאבלט. לבחור מרשימת הספרים ספר שמסקרן. ניתן לקרוא פרק ראשון מהספר, וזה יתרון חשוב לגבי סוג הכתיבה והכיוון, ואז להזמין, והספר יורד מיידית למכשיר. אתה יושב באוטובוס, בהמתנה לרופא, או בבידוד... מוציא את הטלפון וקורא להנאתך את הספר, לאחר כמה ניסיונות כושלים של ניסוי וטעייה... לגבי המחיר, "צבע החלב" למשל עולה 29.- ש"ח, לעומת 89 מחירו הקטלוגי. יש גם ספרים חינם, ויש אפשרות לשאול ספרים, אבל אני לא בקיאה בשיטה הזו. Tmima5 - שיחה09:57, 21 במרץ 2020 (IST)
אני לא משתמש ב"עברית" אבל הספרייה אצלנו מאפשרת לשאול כותרים דיגיטליים דרך "הספרייה הדיגיטלית הישראלית" ולקרוא אותם דרך הדפדפן או ב-OverDrive על הטאבלט או בטלפון. אני לא זוכר שאחד מהספרים הללו מופיע שם, אבל ניתן לבקש, ואולי ירכשו. ביקורת - שיחה20:37, 21 במרץ 2020 (IST)
חחח...ביקורת, זה הולך ונהיה גרוע יותר ויותר. הרגת אותי . אני אהבתי מאוד, וגם שופטי פרס ספיר שמו אותו ברשימה הקצרה (בגלל הקורונה טרם הוכרז הפרס), וזו אחת הפעמים הבודדות שהסכמתי איתם. קרא מה שכתבתי עליו בערך. אבל אין אונס, לא קוראים ספר בכפייה. נסה את "צבע החלב" או אולי עדיף "יהודים ומילים" שלדעתי תיהנה מאוד ממנו. לחילופין, תן לי דוגמא לספרים שאהבת, ואולי אבין את הכיוון. Tmima5 - שיחה00:55, 2 באפריל 2020 (IDT)
תמימה, זה לא סתם הכעיס אותי. אם לא להאמין (=ללכת שולל) לסיפורי האמנות וההרמזים ושאר מילים גבוהות, מדובר (חלק 1) בסיפור פטפטני סביר ורגוע, ואז בסוף הוא פשוט הורג את הגיבורה בדחיפות כזו שלא מותירה מקום להיזכר בדבר מלבד הקלישאה הידועה על סופרים גרועים שמחסלים דמות כשאין לה עוד לאיפה להתפתח. ביקורת - שיחה01:19, 2 באפריל 2020 (IDT)
כמה חבל, ביקורת, שביקורתך על הספר "שלוש" לא בדיוק מצטיינת בהבחנות נכונות. עזוב את "שלוש", אם כך, ונסה לקרוא את "יהודים ומילים". זה גם התחום שאתה קרוב אליו. Tmima5 - שיחה02:18, 2 באפריל 2020 (IDT)
תמימה, רגע לפני שסגרתי, רפרפתי על חלק 2 ופתאום גיליתי שהגיבור של חלק 1 מופיע גם שם. נפל לי באיחור האסימון (וחבל שזה לא ברור מהערך) שיש גיבור-פושע אחד לכל הסיפורים, אז המשכתי וקראתי את כל הספר, והוא אכן נהדר. באמת לא חידוש גדול בעולם הספרות הבלשית, אבל כעת אני מבין את שבחי הבקורת על המתח הנבנה אט אט. ביקורת - שיחה12:25, 2 באפריל 2020 (IDT)
והרי זה ספר מתח! השתדלתי כל הזמן ללכת בין הטיפות, ולא להסגיר את הרוצח, אבל הנחתי רמזים רבים. אני שמחה שנהנית בסופו של דבר, שהרי לא חיפשנו חידושים מפליגים, אלא בידור בימי קורונה. Tmima5 - שיחה12:45, 2 באפריל 2020 (IDT)
תודה, ביקורת. אני תקועה כבר זמן מה בקינדל עם ספר בשם: Where the Crawdads sing [תורגם ל"שירת סרטני הנהר" - דליה אוונס]. הספר זכה לשבחים רבים באמריקה, אבל הוא מלא מונחים לא מוכרים לי מתחום הטבע - מה שמאט את קצב קריאתי, כי אני צריכה כל הזמן לחפש מילים במילון, תוך כדי קריאה. נראה לי שעד שאסיים - יסתיים גם הבידוד... אם הספר שלך לא מתעסק בפנטזיות, כמו שאוהב לכתוב גיום מוסו - אקרא אותו בשמחה. אני לא נוגעת בפנטזיות ולא במד"ב Tmima5 - שיחה08:36, 10 באפריל 2020 (IDT)
קשה להגדיר את הספר הזה 'נטול מד"ב' אבל מאידך צריך להיות מאד מאד שמרן כדי לחשוב את הטיפה'לה הגזמה-עתידנית-רפואית בספר כמד"ב. ביקורת - שיחה12:44, 10 באפריל 2020 (IDT)
מצד אחד זה נכון, מצד שני עוד לפני זה נמצא מי שהאשים את היהודים/ציונות בהפצת הקורונה. תמיד יימצא התירוץ המתאים למה היהודים אשמים. מיכאל.צבאן • שיחה • י"א בניסן ה'תש"ף • 21:00, 4 באפריל 2020 (IDT)
תמיד נכון להתנהג כמו שצריך. עם זאת, לעולם לא נגיע למצב שבו אף אחד לא יוכל לטעון נגדנו. לא בדרך הטבע. נרו יאיר • שיחה • י"א בניסן ה'תש"ף • 20:23, 5 באפריל 2020 (IDT)
בניו יורק נקבע עכשיו שיש למכור ציוד רפואי במחיר מסוים, כדי לסייע לציבור להצטייד בציוד למגננה. המחיר המופקע פוגע במי שרוצה לרכוש מסכות וכפפות. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 20:27, 6 באפריל 2020 (IDT)
זה חוק חדש ומיוחד למסכות וכפפות? חבל שהם לא יודעים לקבוע חוקים דומים לגבי אינסולין למשל, או תרופות אחרות שמחירן מופקע באופן קבוע. עוזי ו. - שיחה20:37, 6 באפריל 2020 (IDT)
אני חושב שהחוק כולל גם ציוד רפואי אחר, קראתי על זה בטוויטר. חבל באמת שלא קובעים חוקים דומים באופן קבוע. נראה שרק מגפות עולמיות מובילות אותנו לצעדים נכונים... שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 21:05, 6 באפריל 2020 (IDT)
משתמש:עוזי ו. - אני חושב שהכוונה לחוק הזה Price gouging הנוגע למצבי חירום (מצוין בערך שיש גם סעיף כללי של התנהלות מסחרית לא הוגנת). בנוסף לפי הכתבה הוא גם השתעל על אנשי ה-FBI שעצרו אותו וטען שהוא חולה בקורונה, ולכן הוא מואשם גם בתקיפה. דב ט. - שיחה16:22, 12 באפריל 2020 (IDT)
שלום לכולם! לאחר שיעור גאוגרפיה מוצלח במסגרת המיזם בית ספר ויקיפדיה, בו נכתבו כ-22 ערכים חדשים, רציתי לעדכן אתכם שהשבוע יהיה שיעור ספרות. במסגרת שיעור ספרות יהיה ניתן לכתוב ולערוך ערכים בנושא ספרים, סיפורים, קומיקס, סופרים, מאיירים, מחזות, דמויות ספרותיות, חברות הוצאה לאור, פרסים בתחום, עיבודים המבוססים על הנושאים וכו'. כולכם מוזמנים להצטרף למיזם ולקחת חלק בשיעור! נתראה בשיעור! GUNR7229 - שיחה14:27, 5 באפריל 2020 (IDT)
למרות שאין לי ממש מושג על המיזם הזה, אני מניח שיש מישהו שאחראי על זה שאמור להפעיל את המיזם, אך משום מה לא פעל לפעילות המיזם. Euro know - שיחה14:19, 12 באפריל 2020 (IDT)
מרגיזים אותי שלושת ערוצי הטלוויזיה המרכזיים, החושפים בסקופים אדירים, את אי הקפדת ראש הממשלה והנשיא על הנחיות משרד הבריאות, כשהם עצמם בריש גלי, בכל התוכניות שלהם מפרים בעקביות את הנחיית שמירת המרחק של שני מטר. מעניין ממה הציבור מושפע יותר: מביבי וריבלין או מההתנהגות החופשית שהוא רואה בכל תוכניות הטלוויזיה.אודי - שיחה19:03, 11 באפריל 2020 (IDT)
לא שדרני הטלוויזיה קובעים את ההוראות. מי שמורה לציבור שלא לבקר את ההורים ולא להתכנס הם מקבלי ההחלטות ולכן הפרה שלהם משמעותית יותר. אם הרמטכ"ל יפר פקודות קבע של הצבא זה חמור יותר מאשר אם יעשה זאת הש"ג למרות שאת הש"ג רואים יותר אנשים. יורם שורק - שיחה22:03, 11 באפריל 2020 (IDT)
הוא מדבר, אם ניישם במשל שבו בחרת, על זה שראש אכ"א יצעק בפומבי על הרמטכ"ל למה הוא הפר פעם אחת את ההוראות שנתן, בזמן שראש אכ"א מפר אותן נון סטופ. זה מלבד מה שאפשר לדון לגבי ראש הממשלה והנשיא אם זה נחשב הפרת ההוראות, כשילדיהם נמצאים באופן שוטף בבית. נרו יאיר • שיחה • י"ז בניסן ה'תש"ף • 22:07, 11 באפריל 2020 (IDT)
ראש אכ"א נמנה על מקבלי ההחלטות בצבא ולכן גם הפרה שלו חמורה. שדרני טלויזיה לא מקבלים החלטות ואין בסמכותם להורות דבר לציבור. את ההוראות שהופרו הטילה על הציבור הממשלה: ראש הממשלה ושר הבריאות ולא שדרן. אגב גם במשל בו בחרת הפרת ההוראות של הרמטכ"ל חשובה בלי שום קשר מה עושה ראש אכ"א, הפםרה "נון סטופ" של ראש אכ"א אינה מקלה כהוא זה את חומרת ההפרה של הרמטכ"ל. יורם שורק - שיחה22:50, 11 באפריל 2020 (IDT)
┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└
על מה העצבים.צריך לשמור על ההנחיות קטנים וגדולים.אין צורך להגן על ראש הממשלה הוא יודע לדאוג לעצמו.מה שכן מקומם אם כבר מדברים על מקומם זה היחס הבזוי ברשתות החברתיות כלפי המגזר החרדי. ובמקרה הזה הפכתי להיות שומר סף של המגזר החרדי בישראל. להביט לאופק - שיחה22:45, 14 באפריל 2020 (IDT)
ויקימדיה ישראל מציגה לראשונה: סדרת הרצאות מקוונות בנושא ויקיפדיה
היי. למען הדורות הבאים או אפילו ליום שאחרי המגפה, מומלץ לצלם את מתחמי הדרייב אין של ה"היבדק וסע". צריך לפנות אולי למד"א או משרד הבריאות. בנתיים יש למישהו תמונה מאחד המתחמים? בברכה וחג מקסים 90Desertboy - יום נעים - שיחה21:36, 14 באפריל 2020 (IDT)
אחת הדוקטרינות הקיימות בקהילה, היא שרצוי להתייחס יפה לעורכים חדשים, גם אם הם מעלים ערכי הבל/ערכים סוג ד, כיוון ש"חסרים לנו עורכים, ואם נהיה נחמדים אליהם, יום אחד הם ישתפרו, וגם אנחנו לא התחלנו לערוך בוויקיפדיה עם המון ניסיון".
שאלתי היא: האומנם? האם מישהוא מכיר מקרים שבהם הגיע עורך חסר כל ניסיון, כישורים והבנה מה זה אנציקלופדיה ומה לא (אני לא מדבר על הצצדדים הטכניים של וקיפדיה, אלא על הצדדים של כתיבה אנציקלופדית), שלאחר תמיכה עידוד ועזרה השתפר והגיע לרמה מספקת? לי יש הרגשה, שרבים מעורכי ההבל מגיעים ללא כל הבנה מה זה אנציקלופדיה, וגם לאחר הרבה עזרה והדרכה, הערכים שלהם עוברים מסוג ד, לסוג ג, תוך בזבוז המון זמן וכוחות של עורכים בניסיון להסביר להם במה צריך לשפר את הערך, ובמקרים רבים הם פורשים מויקיפדיה לאחר כתיבת ערך שניים (שלעיתים קרובות הם ערכים פרסומיים/נכתבו למטרות פרסום גם אפם יש להם חשיבות).
אשמח לשמוע שאני טועה, או סתם לשמוע מה דעתכם בנושא.איסורו חג שמח.david7031 • שיחה • כ"ב בניסן ה'תש"ף • 21:52, 15 באפריל 2020 (IDT)
דעתי שיש מקרים בהם אתה צודק ויש כאלה שלא. איפה הבעיה? לא ניתן לדעת מי זה מי. ההיגיון שלי אומר לקבל בסבר פנים יפות כל אדם שרוצה לתרום. אל תשכח שחלק מאותם חדשים הם בני נוער שלפעמים מקבלים קבלת פנים צוננת ומיותרת. ראה לדוגמא כאן. להביט לאופק - שיחה21:57, 15 באפריל 2020 (IDT)
אני לא בטוח שהבנתי למה התכוונת, האם אתה מתכוון שמבחינת רמה וכתיבה הוא סוג ד'? ג'? או שהערך פשוט עוסק בתחומים קיקיוניים... בכל מקרה אני התחלתי בלי ניסיון בכלל בכתיבה אנציקלופדית והתוצאות היו בהתאם בהתחלה, אבל עם עידוד של Dovno, Amirosan, ו-Yoavd הצלחתי ללמוד את המערכת, את האתר ואת הנפשות הפועלות ולהשתפר לאט לאט... יש מקרים שאתה צודק, שיש אנשים שבאים לפרסם את עצמם בעקיפין או שבאים לעשות עבודה שקיבלו עבורה תשלום, אבל גם יש מקרים של אנשים שרוצים לתרום וקבלת פנים טובה ומתחשבת זה חשוב מאוד. ValgrenValverde - שיחה03:41, 16 באפריל 2020 (IDT)
כל אחד מגיע לויקיפדיה עם ההשכלה והכישורים האישיים שלו. ברור שכאשר חונכים פרופסור באוניברסיטה שיצא לגמלאות ומעונין לערוך ערכים בתחום שלו, עיקר החונכות היא טכנית, כי את החומר המקצועי הוא יודע הרבה יותר טוב מכל אחד אחר, במהלך הקריירה שלו הוא (או היא) כתב מאמרים רבים ויודע היטב איך לערוך (לפחות עריכה מדעית). כאשר אתה חונך נער או נערה בגילאי העשרה, מעבר להיבט הטכני שאותו הם תופסים בקלות, יש צורך להסביר איך לכתוב, לתקן שגיאות בעברית והדגשים שונים. הנקודה המרכזית היא שעם סבלנות ומאור פנים, כל מי שיש לו כישורים בסיסיים יכול לתרום וצריך לעודד את כולם, כי אין לדעת מי יישאר כאן לאורך זמן ויתרום רבות בעתיד. --Yoavd • שיחה07:45, 16 באפריל 2020 (IDT)
שלום david7031. הגעתי לכאן לפני עשר שנים בערך בתור ילד שחרש את ויקיפדיה ובשלב מסוים גילה שחסר מידע על התחביבים שלו. אז התחלתי מלכתוב קצרמרים חסרי מקורות, שנמחקו, כעסתי ולא פעלתי לפי כללי הקהילה. לאט לאט ועם עזרה מכמה חבר'ה שרובם כבר לא פעילים לצערי הגעתי בהדרגה למה שאני היום; לא יצא לי לכתוב ערך מומלץ, אבל אני מקווה שזו רמה מספקת מבחינתך. אני מאוד מזדהה עם התסכול שבעבודה עם עורכים חדשים, ועובדתית אני לא עוסק בזה היום, אבל אנחנו באמת צריכים עוד עורכים, ובדרך כלל אם מגיע לכאן משום מקום ויקיפד שיש לו מושג טוב מאוד מעריכה, הוא כנראה בובה של מישהו חסום. Mbkv717 • שיחה • כ"ב בניסן ה'תש"ף • 13:49, 16 באפריל 2020 (IDT)
בתור מישהו שרק בקיץ האחרון יצא מההגדרה של בן נוער ועוד טיפה מרגיש ככזה. אני נאלץ לא להסכים עם דעתך. קודם כל כל אחד יכול להשתפר אם באמת זה רצונו ויש לו תמיכה כלשהי מהקהילה הנחמדה שצומחת כאן. שנית לדעתי לפחות כל שיפור זעיר ככל שיהיה הוא צעד לשיפור "רציני", בנוסף לכך גם אם יש 70% עורכי הבל יש את ה30% שיעזרו למיזם לצמוח, כמובן ברמה שהוא ידע ובאמינות המרבית. לגבי המשפט האחרון - תמיד, גם אם זה בן אדם שלא נראה לנו טוב בעין - צריך לקבל אותו יפה ובאופן מסביר פנים משום ש1. לאף אחד מאיתנו לא יהיה נעים, בלשון המעטה. אם נבנה ערך ראשון או נערוך משהו עם עבודה קשה (בהתאם לרמה) אבל נקבל יחס כמו לפח אשפה. בברכה ויום מקסים 90Desertboy - יום נעים - שיחה14:10, 16 באפריל 2020 (IDT)
אני בהחלט מסכים עם בסיס דבריו של דוד, וייתכן שחוץ מכישורי התנסחות וכתיבה, יש גם דרישה ליכולת התגמשות והכלת ביקורת של אחרים על היצירה העצמית (באופן אישי חשבתי לא פעם ליצור ערך מחוץ לחשבון, בלי קישורי בינוויקי וקטגוריה, ולראות מה יעלה בגורלו, והאם גם כאן ישנו הד לאפקט קריאת הקוקיה). חסר תקנה :-) • שיחה • כ"ב בניסן ה'תש"ף • 15:06, 16 באפריל 2020 (IDT)
אני מזדהה ביותר עם דברי דוד. עורכים שלא בקיאים בממשק הטכני ילמדו מהר. עורכים שמעוניינים לכתוב ערכים טובים, ישתלבו תוך זמן סביר. ילד בן 16 שיש לו גישה למאמרים ב-Academia.edu ומעוניין לכתוב נייטרלי לא נופל במאומה ממרצה באוניברסיטה עם דירוג QS גבוה בפן זה. מי שבא לתרום, ניכר מיד בערכים החדשים/תוכן לקיימים שהוא כותב. אקטיביסטים, תועמלנים, מפרסמים, וסתם תמהונים – את אלו אפשר לאתר בקלות ובמהירות, ואסור לקהילה התורמת (כותבים ומנטרים) לבזבז עליהם זמן מעבר למינימלי. לדעתי, הפתרון הוא החמרת הקריטריונים לזכות הצבעה ראשונית, ואפילו התנייתה במעמד autoconfirmed. קודם הוכח שבאת לכתוב, ואחר כך תתערב בדיונים בדפי השיחה. אין כאן, אגב, עניין של ותיקים לעומת חדשים: בתור עורך "חדש", התנגשתי ללא רחם בעורך ותיק בהרבה, ושכתבתי ערך שלם שהיה במצב מזעזע. אנחנו סובלים רבות מעורכים קצרי-טווח רבים שבאו להפיץ את האג'נדה הפוליטית שלהם או סתם להלאות ולהטריח, הם מבזבזים את זמננו. AddMore-III - שיחה20:45, 16 באפריל 2020 (IDT)
ואני מצטט מפסק הדין כפי שמופיע בערך הויקיפדי: ”הסדר הפוגע ביודעין ובאופן בלתי שוויוני בזכות הקניין של תושבי האזור הפלסטינים...”. לא הבנתי מה זה רלוונטי לדיון בחוקתיותו של החוק. הרי ערך השוויון הוצא במכוון מ"חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" בעת הליך חקיקתו. ואם כן, על מה התבכיינו בשמאל בנוגע לחוק הלאום שלא הוכנס בו ערך השוויון?! הרי לשיטת השופטת חיות ושאר השופטים שתמכו בפסילה, ערך השוויון כבר קיים בחוקה הישראלית. זה כמו שאקבול על כך שערך "ירושלים - בירת ישראל" לא מופיע ב"חוק יסוד: חופש העיסוק". עוד נקודה שהועלתה בנושא: באם הזכות לשוויון בפני החוק מוקנית לערבים תושבי יו"ש שאינם אזרחי ישראל, בעצם מה מונע מהם לקבל ביטוח לאומי מהמדינה?! ובכלל, למה רק ביטוח לאומי? מה מונע מהם לבחור ולהיבחר לכנסת?! הרי הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות יסוד בכל דמוקרטיה, ששלילתה היא צעד קיצוני ויוצא דופן! אם שוויון בפני החוק, אז עד הסוף! אני כמובן לא מרחיב על הסוגיה שהפסיקה היא אווילית המתאימה יותר לחוקי סדום, של "זה לא נהנה וזה חסר". שהרי לאחר הרס הבתים, אף אדם לא יבוא להתגורר באדמות הללו, כולל טועני הבעלות הערבים. שכן אף אחד לא הצליח להוכיח בעלות על השטח, וכל ניסיונות העבר לכך לא עברו בבתי המשפט המחוזיים. בר-כח - שיחה21:12, 10 ביוני 2020 (IDT)
"כפות הרגליים של אסתר חיות הן לא משהו" – זה רמז דק כפיל לתחביביו של בר־כח לכפות רגליים; "כתבתי כי לא בא לי להתחיל להתווכח עם טיעונים ימניים בכייניים" – זה ניסיון להשתיק את הדיון. במה אתה כופר? דגש חזק - שיחה23:42, 10 ביוני 2020 (IDT)
עזבו שטויות. מי שמעוניין להתייחס לתוכן הדברים, מוזמן. מי שלא, לא חייב להגיב. הבעתי את דעתי על ההליך שנראה לי פסול מיסודו. משום מה, עם כל הדיונים ששמעתי בתקשורת, אף אחד ממצדדי פסיקת בג"ץ לא הגיב לתוכן הטענות הנ"ל. בר-כח - שיחה23:45, 10 ביוני 2020 (IDT)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: נראה לך שאני יכול להשתיק את הדיון כאן? הלוואי ויכולתי. אני פשוט לא מסוגל לדבר לגופו של אותו עניין. זה יהיה ויכוח עקר. מי שמתעב את בג"צ לא ישנה את דעתו בגללי. יבואו אחרים ויטחנו עכשיו את הנושא. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 1023:46, 10 ביוני 2020 (IDT)
המילה שוויוני בפסק הדין התייחסה להשוואה בין זכויות הקנין של ערביי השטחים אל מול זכויות הקניין של התושבים היהודים שם. האם אתה סבור שהשוואה כזו מול החוק בדיני קניין איננו שיקול במתן פסק הדין? להקצנה לצורך הדגמה, זה כמו שחוק מסויים יגדיר שערביי השטחים שוזרקים סיגריה על הרצפה יידונו ל 4 שנות מאסר ותושבים יהודים יקבלו קנס של שקל. אפשר להכשיר כך כל שרץ, ושוויון מסוים מול החוק, עד כמה שזה נראה שזה מצער אותך, הוא כנראה הכרחי. בקשר להופעת השוויון בחוק היסוד - כמו שירושלים היתה בירת ישראל לפני שחוקק חוק יסוד בנושא, הרי גם ששוויון מסויים בפני החוק, גם בתפיסה לוחמתית, הוא אבן יסוד שאין צורך אפילו לדון עליה. ובכל זאת, טוב שיהיה בחוק יסוד - אולי בשביל אנשים כמוך, שלא הפנימו אותו כל כך טוב. אסף השני - שיחה23:54, 10 ביוני 2020 (IDT)
השוויון בזכות הקניין ביו"ש בין יהודים וערבים הוא בכל מקרה פיקטיבי. החוק הפלסטיני הרי קובע עונש מוות עבור פלסטיני שמוכר קרקע ליהודי, מה שאין כן להפך. ואם בכל זאת תתעקש שבג"ץ צריך לשמור על השוויון בחוק מבלי להתייחס למערכת החוק הפלסטינית - מה הבעיה?! הוא הדין יהיה גם הפוך: באם פלסטיני יבנה את ביתו כחוק בתום לב על קרקע שלפי דעתו ולדעת המדינה שהכשירה את ביתו, הייתה קרקע מדינה, ולבסוף יתגלה שזו קרקע יהודית, הרי שלפי החוק גם ביתו לא יצטרך להיהרס, ובעלי הקרקע המקוריים יפוצו. והרי לך שוויון בפני החוק. החוק לא מזכיר "יהודים" ו"פלסטינים" בתוכנו. בנוגע לכך שירושלים הייתה בירת ישראל עוד לפני חקיקת חוק היסוד - נראה לך שהחוק הישראלי היה חל על מזרח ירושלים באם לא היה חוק מפורש על כך? הרי בג"ץ לעולם לא היה מקבל את זה. הוא היה דורש חוק מפורש. מה שאין כן במקרה הזה - שבג"ץ פסק על דעת עצמו ללא חוק. בר-כח - שיחה00:05, 11 ביוני 2020 (IDT)
אני מבין שאתה רואה בחוק הפלסטיני דוגמה ומופת שצריך לשאוף אליו. אני לא מופתע כלל. .בקשר לירושלים , כפי שמופיע בפירוט בערך, "לחוק ירושלים הייתה בעיקר משמעות הצהרתית." אסף השני - שיחה00:16, 11 ביוני 2020 (IDT)
אדרבה, אני רואה בחוק הפלסטיני עניין שהמדינה צריכה להתמודד איתו עם אפליה מתקנת, כתגובה ציונית. אך נראה שאתה ובג"ץ הם אלו שקוראים להתעלם מהחוק המפלה יהודים, והדומה במאפייניו לחוקי נירנברג, "למען השוויון". החוק הוא הצהרתי מפני שמזרח ירושלים כבר סופחה בחוק על ידי לוי אשכול. בגין סה"כ קבע אותו כחוק יסוד, כהצהרה עתידית. אבל החוק כבר חוקק. בר-כח - שיחה00:21, 11 ביוני 2020 (IDT)
בכל אופן, הנקודה של ירושלים הועלתה כדי להבהיר שאם ערך מסוים כבר מופיע בספר החוקים של מדינת ישראל, לא צריך להפוך את העולם ולצאת לרחובות במחאה שהוא לא מופיע בחוק ספציפי אחר. לפי בג"ץ ערך השוויון כבר מופיע ב"חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" - אז על מה הייתה הטענה בנוגע לחוק הלאום? שלא מכיל את ערך השוויון?! הרי הוא כבר מופיע בחוק אחר (לפי פרשנות בג"ץ שמנוגדת לחוק, כמובן) ועל בסיסו פוסלים חוקים כאמור. בר-כח - שיחה01:14, 11 ביוני 2020 (IDT)
תיקון: החוק הפלסטיני לא מזכיר יהודים, אלא ישראלים (כולל ערבים) ולמעשה ל"כל אדם או תאגיד ישראלי, החי בישראל או מטעמה". בקיצור יהודי אסטוני יכול, ערבי ישראלי לא. יוצאת מכן הכלל היא העיר רוואבי שנבנתה ביוזמת המנהל האזרחי. בר 👻 שיחה02:14, 11 ביוני 2020 (IDT)
אם הבנתי נכון, חוק ההסדרה ביקש להסדיר בנייה של יהודים על קרקע פלסטינית פרטית. בר-כח טוען שזו פסיקה אווילית כי אף אחד לא יבנה שם בגלל שלא הוכיחו בעלות בבתי משפט מחוזיים. אם לא היתה הוכחת בעלות מדוע בג"ץ מתייחס לאדמות כפרטיות? לא מובן. להביט לאופק *חלזונים | יונות | וד"ל* - שיחה09:32, 11 ביוני 2020 (IDT)
תרגיל. בחרו סוגיה שנויה במחלוקת, והראו כיצד נובעות מאקסיומת השוויון מסקנות שונות, בתלות בקבוצת השווים. הדרכה. נסו שוויון בקבוצות יצירתיות כגון: שוויון בין בני שני המינים, שוויון בין בלי הגילאים השונים, שוויון עם בעלי חיים, שוויון עם אלו שהלכו לעולמם, שוויון עם אלו שטרם נולדו. עוזי ו. - שיחה14:28, 12 ביוני 2020 (IDT)
בהנחה שכוונתך רצינית, זה יהיה חידוש עצום. האם לכל בני האדם זכות שווה לטיפול רפואי בישראל? לביטוח לאומי? לבחור ולהבחר לכנסת? עוזי ו. - שיחה15:36, 14 ביוני 2020 (IDT)
והאם לשיטתך בג"ץ אמור להתעלם ממדיניות הרשות הפלסטינית בנושא המתממשת בפועל בשטח? כי זה בדיוק מה שהוא עשה. פסיקת בג"ץ לא יוצרת שוויון. היא מנציחה את האפליה. בר-כח - שיחה19:15, 14 ביוני 2020 (IDT)
אין לך מושג קלוש מה דעתי בעניין. הצבעתי על כך ששימוש בעקרון ה"שוויון" מאפשר להגיע לתוצאות שונות בתכלית בהתאם לקבוצה המוגדרת כבעלת התייחסות שווה. השאלה באיזה סוג של שוויון אתה רוצה להסתפק רק מדגימה את הנקודה הזו. עוזי ו. - שיחה19:18, 14 ביוני 2020 (IDT)
עוזי ו., ברור שעיקרון השוויון, כמו כל "נקודת משיכה" משפטית, יכול למשוך את ההכרעה לכיוונים שונים. כך גם חופש העיסוק שלי כדייג עשוי להפגע מחופש העיסוק שלך כבעל אונייה, וכבוד האדם של חרדי הדורש שאשה תוזז מהמקום שלידו במטוס נשקל מול כבוד האדם שלה. וודאי שאם נרחיב הגדרות אלו נוכל לקבל מגוון תוצאות שונות ומשונות. תפקידו של בית המשפט לשקלל, בעזרת שופטיו, השכלתם ונסיונם, מהי הנקודה הנכונה. למשל, במקרה זה, החליט בית המשפט שזכות הקניין נפגעת בצורה כל כך לא שוויונית כל כך עד שהיא בלתי חוקתית (זאת לדעת בית המשפט, כמובן). במקרה זה, בחר בית המשפט (באופן טבעי), לעסוק בשוויון זכות הקניין, ולכלול בה גם את ערביי השטחים ואת אזרחי ישראל. האם אתה סבור שבמקרה זה עליו לקחת דווקא את השוויון מול בעלי החיים? אסף השני - שיחה23:13, 15 ביוני 2020 (IDT)
כידוע, לפי ההלכה מהמרים פסולים לעדות (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ד, עמוד ב') מפני שנחשדו בגזל, שהרי המהמר מתכוון לזכות ומניח שלא יצטרך בסופו של דבר לתת מה שהבטיח, ומי שמרוויח כספים במשחקי מזל, הריהו נהנה מכסף שאינו שלו על פי דין, והוא נחשב כגזלן. ברוח גישה זו של חז"ל ארשה לעצמי לומר שמי שפותח דיון בלי שיש לו שמץ של כוונה להשתכנע מדברי אחרים, אף הוא נחשב כגזלן, הגוזל את זמנם של אלה המנסים לשכנע אותו. דוד שי - שיחה18:43, 12 ביוני 2020 (IDT)
רק הערה, מש:דוד שי. בר כח ראה בתחילת הדיון להיכן הרוח נושבת, וביקש להסיר את הדיון שפתח בכיכר העיר. אסף השני, באקט שלדעתי גובל ברשעות, התעקש לאחזר את הדיון (לא דיון מדיניות, לא שיחה על תוכן ערך, סתם הגיגים בכיכר העיר). בדוק בהיסטוריית הגרסאות. עכשיו מעניין יהיה לדעת האם לדעתך מי שמחזיר בכוח דיון עקר לכיכר העיר נקרא גזלן זמן. דגש חזק - שיחה02:44, 14 ביוני 2020 (IDT)
ההתייחסות שלי הייתה ל_אקט_ ש_לדעתי_ גובל ברשעות. וגם, כפיית דיון לא מחייב על מישהו שביקש להסיר את דבריו לא מכילה רחמנות או טוב לב. דגש חזק - שיחה14:58, 14 ביוני 2020 (IDT)
דגש חזק היקר. האם המוחק ביקש את רשותם של המשתמשים שהשתתפו בשיחה ואת דבריהם מחק? לא משתמעת התייעצות כזו בתקציר העריכה, ומחיקה שכזו נראית כאילו היא בניגוד לכללים. ובכן, מה אמור לעשות משתמש עובר אורח שרואה חריגה כזו מהכללים? משחזר, ולא צריך להתרגש. אגב, מכיוון שניסית לשחזר את עריכתי, למעשה פתחת מלחמת עריכה קצרצרה. עוד חריגה מהכללים. נו, ניחא. אסף השני - שיחה20:32, 15 ביוני 2020 (IDT)
מה שאמור לעשות משתמש אנושי במקרה הספציפי הזה: לשאול את המשתתפים האחרים אם הם מרגישים בנוח עם המחיקה. השחזור שלך היה ועודנו על גבול הרשעות. דגש חזק - שיחה20:36, 15 ביוני 2020 (IDT)
"לשאול את המשתתפים האחרים אם הם מרגישים בנוח עם המחיקה" - את זה היה אמור לעשות המוחק. אנא חזור בך מהעלבונות שאתה מטיח בי. פעלתי לפי הכללים, וכך אפעל גם בעתיד. בשולי הדברים אני רוצה להוסיף: באמא שלי, אני לא מבין על מה אתה כל כך מתרגש. אסף השני - שיחה20:56, 15 ביוני 2020 (IDT)
אחד הדיונים הפוגעניים והילדותיים ביותר שיצא לי לקרוא. מה זה כאן, טוקבקים? אני בטוחה שכמעט כל המשתתפים היו מעוניינים לחזור בהם ולמחוק את דבריהם. אם הפותח של הדיון רצה להסירו, ואחריו כמעט אף אחד לא ראה לנכון להוסיף דברים של טעם - אז אין כל כך טעם בלשאול ולהתייעץ עם כל החברים אם לא אכפת להם להוריד את הדיון. אם לא תהיה התנגדות תוך חמש דקות להסרה - אשמח למחוק זאת בעצמי (ולהסתכן במעבר על הכללים הקדושים - על זה נאמר אל תהי צדיק הרבה), דברים כאלה לא צריכים להישאר באוויר. תלם - בואו להצטרף לוויקישטעטל! 12:07, 17 ביוני 2020 (IDT)
הפורט התשיעי - מחיקה סיטונאית של תמונות בוויקישיתוף
בכניסה לפורט התשיעי בקובנה מוצבת אנדרטה חשובה. אבל מה? מתברר שאין חופש פנורמה בליטא, ולכן העלה מישהו בוויקישיתוף את הטענה שיש למחוק את כל התמונות של המקום מאחר שיוצר האנדרטה חי (לפחות עד לא מזמן). אני לא יודע איך "לאכול את זה", ולכן אני שם את זה כאן. ביקורת - שיחה22:37, 9 ביוני 2020 (IDT)
במחשבה שנייה, אני מניח שההשלכה המיידית של החלטה כזו תהיה מחיקה של אלפי תמונות שצולמו ברחובות ליטא ושנראה בהם מונומנט כלשהו, אפילו חזית של מבנה שהאדריכל שלה מחזיק בזכויות היוצרים (מניח שזה חלק מהרציונל של חופש פנורמה במקומות שבהם הוא נוהג). זה כבר נשמע לי טירוף. ביקורת - שיחה22:39, 9 ביוני 2020 (IDT)
קוריוז בהקשר זה: גישה זו קיימת גם באוקראינה, ובעקבות זאת הועלתה לדיון מחיקה בוויקישיתוף תמונה של אנדרטה לקהילה יהודית באוקראינה שחרבה בשואה, אף שהאנדרטה נמצאת בבית העלמין בחולון. רק לאחר שהסברתי שהחוק האוקראיני אינו רלוונטי לישראל, הסתיים הדיון. דוד שי - שיחה07:56, 10 ביוני 2020 (IDT)
לא יקרה. אני לא משפטן אבל הפתרון צריך להיות איפשהו במשפט הבינלאומי, שיתן את דעתו להסדיר דברים כאלו (אזרח שפרסם תמונות שמדינתו לא רואה בפרסומן הפרה של זכויות כלשהן, במדינה שלא רואה בפרסום הפרה של זכויות כלשהן, לא אמור להיות חשוף לתביעה במדינה שלישית שהחליטה על דעת עצמה להעניק למישהו זכויות, שלפי מחשבת המשפט במדינות הקודמות, אינן קיימות כל עיקר). ביקורת - שיחה02:42, 11 ביוני 2020 (IDT)
לא צריך להתפעל. מחיקות בוויקישיתוף על בסיס חופש הפנורמה קיימות למעשה מתחילת קיומה של ויקישיתוף. משפט בינלאומי פומבי לא עוסק ולא יכול לעסוק בעניינים אלה. מה שכן שייך אלה אמנות בינלאומיות כמו אמנת ברן למשל. לכל מדינה חוקים משלה. הכלל אומר (בוויקישיתוף למשל) שקובץ צריך להיות בנחלת במדינת המקור כתנאי לזה שיהיה בנחלת הכלל ביתר מדינות העולם. כל עוד החוק העוסק בחופש הפנורמה באותה מדינה קובע שאין חופש פנורמה באותה מדינה הרי שכל תצלום של פסל או מבנה מוגנות בזכויות היוצרים של הפסל או האדריכל. בוויקישיתוף מוסיפים קטגוריה לכל הקבצים שנמחקים מחופש הפנורמה לפי מדינה. לפעמים מדינות משנות את החוקים בנושא ואז משחזרים את כל הקבצים שנמחקו מהסיבה הזו. ראה מקרה ארמניה למשל וגם חופש הפנורמה על מבנים ברוסיה. Geagea - שיחה08:14, 11 ביוני 2020 (IDT)
לאור עליית התחלואה, קצת מפתיע אותי לראות את רמת החקירה האפידמיולוגית בישראל, לפחות את זאת המפורסמת לציבור הרחב על מנת שיעשה בה שימוש. וזאת, במדינה המתגאה בקדמה הטכנולוגית שלה. אם אני מניח שבכל אחד מהימים האחרונים היו לפחות 150 בדיקות חיוביות, הייתי מצפה למצוא באתר משרד הבריאות איתור מקומות חשיפה לנגיף קורונה, הרבה יותר רשומות ממה שמצוי בו עכשיו. למשל, בתאריך 14 ביוני, שחלפו ממנו כבר 48 שעות בזמן כתיבת פסקה זו, יש 5 שורות. 3 מהן הן של בתי חולים (מיון סורוקה (חדר המיון העמוס בישראל), בי"ח נהריה, ובי"ח וולפסון. מה עם בתי החולים האחרים? לשם לא הגיעו למיון אנשים שהתבררו אחר כך כחיוביים? ובתי החולים הללו שכן רשומים - הרי זה מקום כל כך גדול. כל מי שהיה באזור בית החולים וולפסון מחצות עד 7:30 בבוקר, צריך להיכנס לבידוד? ומה עם כל החולים האחרים? האם הם יושבים בבית כבר שבוע בבידוד ולכן אין עליהם חקירה אפידמיולוגית? בקיצור, אם מה שאנחנו רואים באתר - זו רמת החקירה, אז לפחות בתחום הזה יש לנו בעיה גדולה.אודי - שיחה23:45, 16 ביוני 2020 (IDT)
זה היה יעיל בהתחלה, כשהיו מעט נדבקים ואנשים בדקו כל הזמן. לאחר כמה חודשים יש התרופפות כללית. בגדול סומכים עכשיו הרבה יותר על הכלי של השב"כ, שזיהה מראש אלפי חולים והזהיר אותם ישירות. ככל הנראה זה גם גורם לכך שאנשים נכנסים לבידוד עוד לפני הופעת התסמינים, ואז גם לא מגיעים לחדר מיון או למרפאה אאוט אוף דה בלו. תוסיף לזה שרוב החולים כנראה נדבקים בבית. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בסיוון ה'תש"ף • 13:45, 17 ביוני 2020 (IDT)
ואני חשבתי שמשבוע שעבר כבר לא משתמשים בכלי של השב"כ. מה שעושים זה שאם ידוע על מפגשים מסויימים מודיעים לאותם אנשים (למשל מפגשים בעבודה). מה שמפרסמים זה מקומות שלא יודעים מי היה כמו בתי חולים, אוטובוסים וכדומה. אינג.יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה18:37, 17 ביוני 2020 (IDT)
היישומון האישי וולונטרי (גם בהתקנה, גם בהתייחסות לאתרעה שלו), זה לא. אולי זה מסביר את העלייה של הימים האחרונים. יש הרבה דרכים להציל חיים (למשל להתנדב במד"א), אבל הכלי הזה מציל חיים שכלים אחרים לא יודעים להציל, ומשמעות ההפסקה שלו היא שימותו אנשים שהיו יכולים לחיות. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בסיוון ה'תש"ף • 19:42, 17 ביוני 2020 (IDT)
העליה של הימים האחרונים? העליה החלה בערך 14 ימים לאחר חידוש הלימודים בבתי הספר. באופן כללי האמצעים המיוחדים של השב״כ לא מספיק מדויקים: הם קובעים לגבי יותר מדי אנשים שהם חשודים בבידוד. ובגלל חוסר השקיפות אי אפשר לקבל פרטים נוספים. התוצאה היא הכנסת מספר רב מדי של אנשים לסגר. זה פשוט לא אמצעי מוצלח. מצד שני, אין מספיק כח אדם לבדיקות ולחקירות אפידמיולוגיות. וכמובן שאין מספיק שקיפות, ובגלל זה אין לנו בכלל מושג מה באמת קורה. לדוגמה: מהו אחוז הדיוק של הבדיקות, ובפרט: אם קיבלתי תוצאה חיובית, מה הסיכוי שהתוצאה באמת חיובית? Tzafrir - שיחה21:45, 17 ביוני 2020 (IDT)
tzafrir, בר סימן טוב הזכיר את זה בראיון פרידה בדה מרקר בסופ"ש האחרון (אין לי מנוי, יש לי את גרסה המודפסת), בהתייחס לבעיות החוזרות עם הגדלת מספרי הבדיקות הוא ממעיט בחשיבות שלהן (רק באופן יחסי לעומת צועקי ה"מחדל!" כמובן) ואומר בין היתר: ”יש לכלי הזה [הבדיקות, תוספת שלי] מגבלות [...] יש לו אחוזי טעות גבוהים: 30% False Negative (תשובה שלילית מוטעית) ו-1%-2% False Positive (תשובה חיובית מוטעית)”. Mbkv717 • שיחה • כ"ה בסיוון ה'תש"ף • 23:34, 17 ביוני 2020 (IDT)
צפריר, א. לא מצליח להעלות את התמונה, אבל דווקא מה-10 ועד ה-14 לחודש הייתה ירידה. ב. אמנם מכניסים לבידוד ל-14 יום, אבל המחלה מופיעה בדרך כלל קודם. ג. האמצעים של השב"כ הכניסו לבידוד כמה אלפים או עשרות אלפים, שזה הרבה פחות מסגר גורף על כלל האזרחים. ד. במאקרו פחות משנה אם כמה עשרות אחוזים לא באמת חיוביים. שייכנסו גם הם לבידוד לתקופה מסוימת, ולא כלל האזרחים. ה. פרסום תוצאות החקירה האפידמיולוגית פשוט לא מאוד יעיל. רוב האנשים לא יכניסו את עצמם לבידוד של עשרה ימים רק כי היו באותו זמן בשופרסל רמת אביב. לא בשלב הזה של המגפה. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בסיוון ה'תש"ף • 23:43, 17 ביוני 2020 (IDT)
ואם אני מקבל מסרון שהמשמעות שלו היא שאולי הייתי באותו זמן בשופרסל בתל אביב ואולי זו בכלל טעות (אבל אין לי שום מושג), אני כן אכניס את עצמי לבידוד?
ואני רוצה להתעכב לרגע על המשמעות של 1% False Positive (מה השם בעברית? יש לנו שגיאות מסוג I ו-II אבל זה לא שם נוח לשימוש בדיון. למרות שגם השם האנגלי מבלבל עד שמבינים אותו). היום בערך 2% מהבדיקות מחזירות תוצאה חיובית. האם משמעות הנתון היא שחלק גדול מהתשובות החיוביות הן שגיאות בדיקה? Tzafrir - שיחה07:27, 18 ביוני 2020 (IDT)
Tzafrir ראה את הפסקה השנייה בפתיח בערך שהפנית אליו. I זה False Positive ו-II זה False Positive. אם לעשות את החישובים במקרה שתיארת (ואני מקווה שאני לא טועה, אם יש מישהו שמבין בעסק (עוזי ו.?) אשמח שיוודאו אותי), זה אומר שאולי עד 0.85% מהנבדקים באותו יום יצאו שליליים למרות שיש להם קורונה (יש גם עניין של א-סימפטומטים, שאני לא הבנתי עד הסוף אם הוא כלול ב-30% או לא), ואילו 0.02% מהאנשים שקיבלו תוצאה חיובית הם למעשה חסרי קורונה. Mbkv717 • שיחה • כ"ו בסיוון ה'תש"ף • 08:27, 18 ביוני 2020 (IDT)
בהשראת הדיון שהתחלתי למעלה על מיזם "לשימור" עורכים צעירים (שעדיין לא הספקתי אפילו לקרוא את כל התגובות החדשות בו), אני חושב להכין דף הדרכה מאוד בסיסי בסגנון "10 דברים שצריך לדעת כשעורכים בויקיפדיה" (המספר 10 אמנם עגול, אבל זה בקלות יכול להיות גם "7 דברים..." וכו'), ולשלב אותו במיזם מין הדיון הקודם. הכוונה היא לדף בסיסי במיוחד, שיקראו עורכים צעירים שמרגישים שיש להם פערים גדולים בהבנה ועדיין לא התחילו להתעמק בכל המדריכים השונים. ניסיתי לחשוב מה הנושאים שכדאי להתייחס אליהם (על קצה המזלג ובקלילות) בדף כזה, וחשבתי על חתימה, הזחה, עבודה בסיסית עם הערות שוליים מעורך חזותי, איפה לבקש עזרה, מלחמת עריכה והתנגדויות לעריכות (אני חושב שמצאתי דרך לצמצם את כל העניין ל-3-2 משפטים!), אולי מסר כללי של "מי יכול לערוך בויקיפדיה" שינפץ מיתוסים על ידע טכני וכדומה, והתייחסות קצרה לנושא של מחיקת דפים וחשיבות אנציקלופדית. מה דעתכם? איזה נושאים מתאימים? תודה מראש איש השום (Theshumai) - שיחה23:27, 18 ביוני 2020 (IDT)
רונאלדיניו המלך, תודה - אכן נתן לי 2 רעיונות בהתכתבות אישית עם עורך אחר הגדרתי את מה שאני רוצה ליצור כ"ערכת הישרדות" שמיועדת לאלו שכבר עשו צעד-שניים ראשונים במיזם ואנו רוצים לחזק את השרידות שלהם להמשך ולנסות לחזק אותם מראש במקומות שעשויים לעזור להם להיתפס/להרגיש יותר כחלק מהקהילה. וזו צריכה להיות רשימה קצרה וממוקדת ויחסית קלילה. אני חושב שבין עמודי התווך זווית הראייה הניטרלית וכללי הנימוס בקהילה הם אולי המתאימים לצורך זה. אם יש לך (או לאחרים) רעיון נוסף אשמח. אגב, המלך הכחול, אמנם הדיון למעלה התפזר וההערה שלך מתאימה לגביו, אבל לדעתי אין מניעה לפתוח נושא-צד ספציפי שאני זקוק לגביו לרעיונות כלליים. מה גם שהדף הזה לא בהכרח קשור למיזם מהדיון הקודם, אלא עשוי להיות בעל תועלת רבה גם בהקשרים נוספים במיזם. איש השום (Theshumai) - שיחה23:42, 20 ביוני 2020 (IDT)
בספרו של ג'ורדן פיטרסון 12 כללים לחיים, עמ' 309 (במהדורה העברית), מספר המחבר על חברו כריס שגורלו לא שפר עליו, ובין היתר הוא כותב כך: "כריס התקלח לעיתים תכופות, אבל ריח גופו נספג במגבות ובסדינים ודבק בהם גם לאחר כביסה. זהו ריח גוף טבעי הנודף מאדם במצבים קיצוניים של היעדר הרמוניה בין גוף לנפש. מכרה שלי, עובדת סוציאלית, שבמקרה הכירה גם את כריס, סיפרה לי על הריח הזה. כולם במקום עבודתה ידעו עליו, אף כי הקפידו לשוחח עליו רק בלחש בינם לבין עצמם. הם קראו לזה "צחנת האבטלה הכרונית". האם אומנם כך? תודה לעונים 89.139.118.21221:46, 20 ביוני 2020 (IDT)
1. הוספתי נוצות לשק עד שהוא איזן במאזניים משקולת ברזל. לקחתי את המשקולת, המאזניים והשק, גנבתי חללית אפולו וטסתי לירח, שם אני מבצע את המדידה שוב. מה תהיה התוצאה? 2. מכירים את הלכלוכים הצפים בגלגל העין, בלעז floaters? איך אפשר לגלות אם אחד מהם בעין ימין או בעין שמאל? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה10:02, 22 ביוני 2020 (IDT)
אין אטמוספרה על הירח. נפח השק גדול מנפח המשקולת. זה משפיע על המשקל ולא על המסה. מאזניים משוות מסה – כמות החומר לא השתנתה. השינוי במשקל מושפע לא רק מכוח הכבידה אלא גם מהיעדר אטמוספרה. הברזל ישקול פחות. טל"ח. חזרתי • ∞ • שיחה18:53, 22 ביוני 2020 (IDT)
אין לי מושג איך הגעת לתשובה הנכונה אחרי "מאזניים משוות מסה" אבל לא מתווכחים עם מבחן התוצאה. בנוגה נראה מחזה הפוך - הברזל ישקל יותר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה19:39, 22 ביוני 2020 (IDT)
אופס, עכשיו אני רואה שאפשר לקרוא את התשובה של חזרתי כך שהוא בכל זאת שגה. מאזניים משוות משקל ולא מסה. משקל שק הנוצות על הארץ = משקלו בואקום פחות משקל האוויר שהוא דוחק. בפועל המסה של שק הנוצות גדולה משל מסת המשקולת, ועל הירח כמובן ששק הנוצות יכריע את הכף. על נוגה יקרה דבר הפוך - צפיפות האטמוספירה גדולה בהרבה מאשר בארץ, ולכן העילוי על שק הנוצות יהיה גדול הררררבה יותר (יש לקרוא עם ר' מתגלגלת), ומשקולת הברזל תכריע את הכף. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה21:39, 22 ביוני 2020 (IDT)
אבל זה לא נוגע לשאלה מה מאזניים מודדים. מאזניים אינם מסוגלים למדוד מסה, הם מאפשרים להשוות בין משקלים. אגב, אפשר ולגיטימי בהחלט למדוד משקל ביחידות של קג"כ. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה23:53, 22 ביוני 2020 (IDT)
העפתי את הפסקה הזו, היא שגיאה גסה. תודה שהערת את תשומת הלב לקיומה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה23:54, 22 ביוני 2020 (IDT)
החידה שציינת היא אם כל החטאים. בתור התחלה, לא מוגדר האם מדובר בק"ג כוח או ק"ג מסה. שני דברים שונים לגמרי. הפתיח "מה שוקל יותר" מרמז שמדובר בק"ג מסה - אבל אז התשובה היא בהכרח שהברזל שוקל יותר, מאחר והצפיפות שלו גדולה יותר. לעומת זאת אם מדובר בק"ג כוח מתקבלת התשובה הסטנדרטית, "אותו דבר".
העמימות הזו, בחידה מתחום המדעים המדויקים, מעקרת את השאלה מכל תוכן, ומוסיפה חטא על פשע בכך שהיא משמרת ומחזקת את הבילבול הנפוץ בין משקל ומסה. בחידה שחיברתי הקפדתי מאד על כך שהפותר יהיה חייב להפריד בין משקל בהגדרה הבסיסית "הכוח שמפעילה הכבידה על גוף", למשקל במובן המדידה - מה יראה המשקל/מאזניים, לבין מסה, שהיא תכונה אינטריזית (כמסת מנוחה) של הגוף. המדידה בפועל תלויה גם בכבידה וגם בחוק הציפה של ארכימדס, ואם מדובר על מאזני קפיץ, גם בוריאציית הכבידה המקומית. אין לי טילדה בנייד... אילן שמעוני.
נחמד מאוד ובהצלחה, ויקי4800! רק שים לב שיש שם משום מה פירוט לכל ספרי עוץ, הייתי מכניסה בערך אחד כפסקאות (ערך שכבר קיים, למעשה). אולי בתור התחלה תתמקד באיתור רשימה של קלסיקות לילדים שראויות לערך. ואולי להוסיף הכוונה קלה לאיזה סוג של ספר זכאי לערך. אשתדל להוסיף ערך - אני בשלב שבו ספרי ילדים נראים לי כרמת הספרות הגבוהה ביותר (נראה לי שכל הורה חווה את זה מתישהו...) תלם - בואו להצטרף לוויקישטעטל! 11:51, 23 ביוני 2020 (IDT)
הוא לא יודע כלום, האלגוריתם שלו דפוק, אין הגיון בין רצף תשובות לבין השאלות הבאות. על דמות פוליטית הוא שאל אם השער שלה ירוק. חזרתי • ∞ • שיחה17:11, 23 ביוני 2020 (IDT)
מכונה לומדת. שאלה טובה לגבי מה מקור השאלות - לא יודע איך אפשר ליצור שאלות, אך כנראה שגם זה UGC - כי יש שאלות כפולות, שאלות שאמורות להסיק אחת על השנייה, או כאלה ששייכות לאותה קבוצה, אך הוא פתאום פונה לכיוונים אחרים. אכן יש הרבה מה לשפר. (¯`gal´¯) - שיחה22:33, 23 ביוני 2020 (IDT)
המשחק השתנה לרעה. פעם הוא עולה על הדמות ב3-4 שאלות. היום השאלות מוזרות לגמרי ואחרי ששאל אם מדובר בשחקן קולנוע, הגיעה שאלה האם לדמות יש כנפיים. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 23:24, 23 ביוני 2020 (IDT)
מה שטל אמר, היה כיף בהתחלה (לא 3-4, אולי 8-10). שחקנים הוסיפו שאלות קיימות, שאלות לא מועילות, שאלות טריקיות ושאלות ספציפיות - וקלקלו את המשחק. לירה - שיחה23:40, 23 ביוני 2020 (IDT)
אבסורד אבל גנץ לקח לי 28 שאלות, ניצן הורביץ 31 ומאי גולן לא הופיעה לי אפילו. פעם המשחק באמת היה טוב. עכשיו הוא שאל אותי אם הדמות חבר כנסת ואז שאל אם הדמות מהצד השמאל של המפה ואז הוא שאל אותי אם זמר והשיא הוא שהוא שאל אותי אם הדמות מהליכוד אחרי שכתבתי שהיא שמאלנית - הכוונה להורביץ, אצל גנץ הוא שאל אותי חייזר ואז על זמר ורק השאלה האחרונה הייתה אם הוא היה בתפקיד צבאי חשוב. --TheDesertboy - יום טוב - שיחה18:28, 24 ביוני 2020 (IDT)
עכשיו שניסיתי לחפש את עמית סגל הוא שאל אם את זה האם הדמות שחקנית טניס? המשיך בהאם הדמות שלך ממוחשבת?האם הוא חתיך (כן, בלי סימן שאלה) ושאל שוב בנוסח שונה - האם הדמות נוצרה בעולם וירטואלי? האם הדמות שלך חיה במאה ה 19? ואיכשהו הגיע לדרדסבא זה באמת עצוב --TheDesertboy - יום טוב - שיחה18:33, 24 ביוני 2020 (IDT)
אני מניח שאפשרי לפתור את הבעיות שתיארתי מקודם, אם מתארים את השאלות כגרף ומאתרים רכיבי קשירות (אולי קהילות?) לשאלות קשורות ע"פ הסיווגים של הדמויות. אולי גם שאלות מובילות בהתאם למידע שיש על האופן שבו השאלות עזרו להגיע לדמות, כמה זה מצמצם את האפשרויות, ובהינתן שהשאלות אכן קשורות. (¯`gal´¯) - שיחה05:06, 25 ביוני 2020 (IDT)
חיפשתי את עמית סגל ועכשיו הוא מצא אותו. אומנם מלא שאלות לא רלוונטיות אבל הוא מצא. מה שכן. בשאלה "האם הוא אישיות דתית?" עניתי לא והם ציפו לכן. קצת מוזר כי הוא לא אישיות דתית (רב, חזן, אדמור). אינג.יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה12:06, 29 ביוני 2020 (IDT)
כמו שבטח ראיתם במזנון פה, רוצים להביא לוויקיפדיה העברית כלים שונים לסייע למשתמשים חדשים להשתלב בוויקיפדיה (דף בית ייעודי למשתמשים חדשים, הצעות עריכה שונות, דלפק עזרה. קרדיט לאמיר א' אהרוני שפתח את הנושא במקור). יצא לי לדבר קצת עם מי שכתב על זה במזנון ומנסה להביא את זה אלינו מווויקימדיה העולמית ואני מנסה לקדם את זה. הוא רוצה קבוצת מתנדבים שיוכלו לעזור למשתמשים חדשים בשאלות. האם יש מי שמעוניין? אם כן מוזמנים לרשום פה או לשלוח לי במייל ואנסה ליצור רשימה (בתקווה שיהיו מספיק מעוניינים).המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון21:36, 29 ביוני 2020 (IDT)
אתה מוזמן לעיין בויקיפדיה:חממה יש שם רשימה של וויקיפדים שהסכימו לסייע לעורכים. אולי תנסה לפנות אליהם (או להפנות אותם לכאן). אני בכל מקרה, מוכן לסייע במתן מענה על שאלות (אני לא יכול להתחייב בתדירות הפעילות הזו). אינג.יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה09:01, 30 ביוני 2020 (IDT)
המקיסט, כפי שתיארת זאת כאן, זה נשמע דומה באופן משמח לרעיון שדיברתי עליו עם גיתית - זה שעמיחי קישר אליו (atbannett - תודה!). מעניין שבמזנון התיאור נשמע אחרת ואני סקרן לגבי הפער הזה ומהו בעצם המיזם המדובר. איש השום (Theshumai) - שיחה23:29, 1 ביולי 2020 (IDT)
גם אם אתם מזוהים כימין או כשמאל - מחר יהיה יום שייכתב בדפי ההיסטוריה, אגיד את דעתי האישית וייותר מאשמח שאני ואתם נצליח ליצור דיון פורה ומצליח.
אתחיל בזה שהסיפוח/החלת הריבונות/הכיבוש הרשמי או איך שלא נקרא למהלך הזה לא יעבור בשקט - חמאס: נאבק בסיפוח "בכל האמצעים", לצערי בתור תושב גוש דן צער לי על כאבם של תושבי שדרות - ומקווה שיחטפו כמה שפחות בסיבוב הזה. שנית יש מדינות רבות - [שרוצות להתקרב אלינו], אפילו להכיר בנו ו[ https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001290927 לנהל איתנו יחסים מלאים] ו[לפתוח לנו את השמיים] או אפילו ל[חנך את התושבים שלהם לשלום איתנו]. לצערי הרב הסיפוח יראה אותנו באור רע בעולם, במיוחד בהאיחוד האירופי ובהאומות המאוחדות - [שחמים עלינו עם הנושא]. או שאני חי בעבר אבל אצטט את ראש הממשלה יצחק רבין, "לאחר מלחמות ואירועי דמים לאין ספור, אנו שולטים על יותר מ־2 מיליוני פלשתינים באמצעות צה"ל ומנהלים את חייהם על־ידי מינהל אזרחי. אין זה פתרון של שלום. אנו יכולים להמשיך להילחם, אנחנו יכולים להמשיך להרוג ולהמשיך להיהרג, אבל אנחנו גם יכולים לנסות להפסיק את מעגל הדמים הבלתי־נגמר הזה; אנחנו יכולים לתת גם סיכוי לשלום". אני שר שיר לשלום ומאמין בעם היהודי, שבתור עם אשר נרדף כל ההיסטוריה - יעשה טוב לשכניו או כמן שאמרו במקרא שנהיה אור לגויים ולא רשעים. שה ברכה --TheDesertboy - יום טוב - שיחה23:09, 30 ביוני 2020 (IDT)
בתור אחד ששירת באיו"ש ודיבר עם הרבה פלסטינים, רובם הגדול שונא את הרשות ומעדיפים לחיות תחת שלטון ישראלי ("הכיבוש"), מה שחלק גדול מהאו"ם והרבה מתומכי ה-BDS מסרבים לראות. סיפוח ישראלי מלא באיו"ש זה ווין ווין לכולם, ההתעקשות שהרשות תישאר קיימת זה ביזיון לפלסטינים ולישראל. ולגבי הסיפוח עצמו - אמנם כביכול 1 ביולי הוא תאריך הסיפוח, אבל בפועל שום דבר לא מאושר והגבולות עדיין לא ברורים. הסיבה להתקרבות מדינות ערב ביחסים עם ישראל זה לדעתי בעיקר בגלל איראן, נורמליזציה עם המערב והעובדה שהסוגייה הפלסטינית כבר פחות מעניינת את העולם הערבי מבעבר. HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 23:17, 30 ביוני 2020 (IDT)
על טענה כמו "הסוגייה הפלסטינית כבר פחות מעניינת את העולם הערבי מבעבר" אפשר לשאול: למה. אולי זו תוצאה ולא סיבה. עוזי ו. - שיחה23:27, 30 ביוני 2020 (IDT)
לא יהיה כלום. גם מימין וגם משמאל לא כולם מתלהבים מסיפוח חד צדדי; ובכלל, תוכנית השלום של הנשיא טראמפ לא לגמרי אפויה. (כלומר: לא כל הפרטים בה נמסרו לציבור, אלה שכן - לא מקובלים על חלקים גדולים בציבור). הפלסטינים, שהם חלק מהעיסקה, לא מעורבים בה. גם המזרחנים מנבאים שחורות, בעולם המערבי יש הסתייגות, ואפילו לאמריקאים יש כרגע צרות גדולות יותר. נתניהו אדם חכם, והניחוש שלי הוא - שהוא לא ייכנס לזה כרגע. למה לו? דני Danny-w - שיחה09:02, 1 ביולי 2020 (IDT)
איך אני מכולם נפלתי לקנוניה של בנימבלוף נתניהו, האם הבייס עדיין חזק ואיתן בשביל שיתן אור ירוק למהלך הפופוליסטי לתת לנתניהו פטור ממס או מהשמפניה שיאיר נתניהו קונה במועדון הפוסיקאט????. נקווה שהסיפוח הזה יהפוך מיצור זוחל ליצור שנכחד. שה ברכה --TheDesertboy - יום טוב - שיחה22:19, 1 ביולי 2020 (IDT)
כותרות אתרי החדשות מבשרות ברק רביד ודני רופ בין המפוטרים מ"חדשות 13", והוויקיפדים רצים בעקבות הכותרות ומעדכנים את הערכים המתאימים, בלי לשים לב שבגוף הידיעה מדווח רק על זימון לשימוע לפני פיטורים. תגידו: "ברור, אם זימנו אותם לשימוע, יפטרו אותם", ובכן, זה לגמרי לא ברור. את השימוע על המעסיק לערוך בלב פתוח ובנפש חפצה, ורק לאחריו, ובפרט לאחר שישמע את דברי העובד, הוא רשאי לקבל החלטה סופית בעניינו של העובד. תאמרו: "הפור נפל, והשימוע הוא רק כדי לצאת ידי חובה", אבל זה לא כך. העובד יכול לומר: "אני מבין את הקשיים, ומוכן לקיצוץ של 50% בשכרי", ואולי המעסיק יסתפק בכך. העובד יכול לומר: "אני נמצא בטיפולי פוריות, ואין לפטר אותי ללא היתר ממשרד העבודה", אם זו עובדת, זה הזמן שלה לדווח על הריון (או למהר ולהרות לפני שהפיטורים נכנסו לתוקף), ויש כמובן דרכים נוספות שבהן העובד יכול לשכנע שלא לפטרו. גם אם הפיטורים יתממשו, אין זה תפקידנו לעסוק בראיית הנולד - כשתימסר לעובד הודעת הפיטורים, נדווח על כך, ולא קודם לכן. הגדיל לעשות מישהו שהגדיר את אחד המוזמנים לשימוע כ"מובטל". זה כבר ממש לא נכון. כל מפוטר זכאי להודעה מוקדמת של חודש לפי חוק, ואולי ליותר מכך לפי חוזה, ובתקופת ההודעה המוקדמת (אם תינתן וגם אם לא תינתן) אינו נחשב למובטל. מעבר לכך, מדובר בטלנטים, ומאוד ייתכן שימצאו מעסיק חדש עוד לפני סיום החוזה שלהם עם המעסיק הנוכחי. אנא, התאפקו לפני שאתם מסיקים מסקנות פזיזות מזימון לשימוע. דוד שי - שיחה20:25, 5 ביולי 2020 (IDT)
אתן דוגמא קיצונית, אומנם איני הייתי עורך אז אבל זכור לי שראיתי את זה כמה שנים לאחר מכן. פעם היה אדדם בשם יואב גלנט שהיה המועמד להחליף את גבי אשכנזי. היו פה אלמונים ומשתמשים רשומים שרצו כאילו מישהו נרצח. זו באמת בעיה. שה ברכה --TheDesertboy - יום טוב - שיחה20:49, 5 ביולי 2020 (IDT)
גם המנטרים והמפעילים צריכים לראות את הנולד, ובעקבות פרסומים בתקשורת, מיד לעקוב אחרי הערכים המדוברים, לשחזר עריכות פזיזות וגם ליזום הגנה עליהם.
אולי צריך לאפשר בבקשות להגן על הדף (או במקום אחר), גם אופציה לבקש לעקוב אחרי ערך שהפך אקטואלי, כאשר בעקבות פרסום ידיעה בתקשורת, או שמועה בהיקף משמעותי אודותיו, גוברת מאוד הסבירות לעריכות שגויות בערך או השחתות. אגסי - שיחה20:58, 5 ביולי 2020 (IDT)
כחלק ממחשבה משותפת של הארי פוטר 73 ושלי ליצור מיזם-על שירכז בתוכו כמה תתי-מיזמים להגברת האווירה הטובה במיזם, הייתה לי מחשבה ליצור את מיזם תעביר את זה הלאה - מיזם בהשראת הסרט תעביר את זה הלאה, כאשר הרעיון אמור להיות פשוט: בכל פעם כשעורך מקבל בדף שיחתו תבנית:תעביר את זה הלאה עם פרגון, הוא מוזמן להעביר את התבנית הלאה ל-2 עורכים נוספים שהוא מעוניין להביע בפניהם את הערכתו. התקווה היא שמדי פעם ניצור "גל" של פרגון שיעבור ברחבי המיזם.
אז יש לי כמה התלבטויות לגבי היישום, ואשמח לשמוע דעות - דבר ראשון דעות/תובנות כלליות על המיזם, מאחר שכשהוא יהיה פעיל הוא צפוי להגיע למשתמשים רבים, גם אם אף אחד לא באמת חייב לשתף פעולה.
התלבטות נוספת שלי היא יותר טכנית - אני שואף שהתבנית של המיזם תהייה כזו שאם מניחים אותה למישהו בדף השיחה, יהיה לו די ברור מה הוא אמור לעשות - טכנית - אם הוא רוצה להשתתף במיזם ולהעביר את הפרגונים הלאה, גם אם מדובר בעורך חדש למדי. מצד שני, הניסוח הקיים שכתבתי
בתבנית יצא קצת ארוך, ואני לא בטוח איך יהיה חכם להחזיק כאן את המקל משני קצותיו. ואגב, מאחר שבין קהלי היעד המרכזיים של מיזם זה הם לא רק עורכים-חדשים-למדי אלא גם נשים-עורכות, אני שוקל לייצר פתרון כמה-שיותר-פשוט-לתפעול שיאפשר להעביר תבנית "תעבירי את זה הלאה" בלשון נקבה, ובינתיים הפתרון שנראה לי הכי בר-קיימא זה שיהיו 2 תבניות - זכרית/נקבית ושההסבר של התבנית יהיה עוד קצת יותר ארוך, שזה מסבך את העלילה עוד קצת.
כל הכבוד על הרעיון! נשמע יפה. אסתכל על התבנית בהמשך אבל כבר עכשיו אני מציע את האפשרות להשתמש בניסוח שמתאים לשני המינים במקום שתי תבניות נפרדות (תעבירו את זה הלאה?). אולי זה יהיה יותר נוח משתי תבניות? המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון23:01, 6 ביולי 2020 (IDT)
המקיסט, תודה חשבתי על זה, אבל כשניסיתי לבדוק ניסוחים כאלו הם ממש לא נשמעו לי טוב, ובמיוחד לא נראו לי מספיק מזמינים לנשים (אגב, אשמח לשמוע דעות של נשים, אם במקרה יש עורכת שעוקבת אחר שינויים בכיכר העיר). מוזמן להציע ניסוח בתבנית כשיהיה לך רגע. איש השום (Theshumai) - שיחה23:04, 6 ביולי 2020 (IDT)
הרעיון נשמע נחמד. לדעתי אם מצליחים ליצור טקסט אחיד הכי טוב ("העיטור מוענק.. במסגרתו מועברת התבנית לשני עורכים שברצונך להוקיר. באפשרותך להשתתף בשרשרת הפרגונים באמצעות העתקת תוכן התבנית.." וכו'). אם זה לא מסתדר, אפשר להוסיף פרמטר מגדר/משתמשת כמו בתיבות המשתמש. אופק כחול - ביבר הזכוכית14:31, 8 ביולי 2020 (IDT)
לאחרונה אני לקחתי על עצמי פרויקט להוסיף מקורות למשפטים בערכים, כמו מינויים פוליטים או החלטות ממשלה. עשיתי זאת גם ביוסי וידר ושמתי לב שהייתה הוספת משפט מוטה פוליטית העריכה הייתה בערך כמעט 3 חודשים - ללא בסיס והחזקה במציאות, אני לא רואה בסרטון אי הבנה , הבן אדם לא התנצל ולא נעליים. גם אם היה מתנצל זו הבנה מאוד טובה שהסתיימה במה שנקרא בלשון העם "סלוחה". האם זו תופעה, אם כן מה אנחנו בקהילה יכולים לעשות, בברכה TheDesertboy - יום טוב - שיחה20:23, 7 ביולי 2020 (IDT)
אני רשום בוויקיפדיה יותר מ-11 שנים; לבוט שלי יש בקושי 10 ימים בוויקיפדיה – והוא כבר קיבל לענות על סקר לשיפור ויקיפדיה. למה הוא ולא אני? מותר לי לענות במקומו??? חזרתי • ∞ • שיחה20:02, 9 ביולי 2020 (IDT)
בהנחה שלא שכרת מספק האינטרנט שלך כתובת IP קבועה, כתובת ה-IP שלך מתחלפת מדי זמן מה, ולכן מן הסתם גם אנשים אחרים השתמשו בשלב זה או אחר בכתובת שברגע זה שייכת לך. מיכאל.צבאן • שיחה • י"ט בתמוז ה'תש"ף • 18:11, 10 ביולי 2020 (IDT)
אני רוצה עכשיו לבחון את עצמי במחשבים אבל פעם קודמת קיבלתי 60 בתחזוקות מחשבים ועכשיו אני רוצה לבחון את עצמי ברשתות מחשבים ואני ממש רוצה לקבל 100 אבל אני חושב שאין לי סיכוי לא משנה כמה אתאמץ כי הציון הכי גבוה שלי הוא רק 93, מה לעשות? ליאון12 - שיחה16:11, 11 ביולי 2020 (IDT)
16:07
אינני מצליח לראות שום תמונה בויקיפדיה. זה נראה כאילו כל התמונות נמחקו או שאחד השרתים נפל. רענון לא עזר, ואני חסר ידע טכני. מה עושים? :-( יאצקין52 - שיחה20:44, 15 ביולי 2020 (IDT)
עכשיו אני בקושי מצליח להתחבר לאתר ויקיפדיה. בפיירפוקס מתקבלת השגיאה: We can’t connect to the server at he.wikipedia.org. יאצקין52 - שיחה20:49, 15 ביולי 2020 (IDT)
החסימה השתחררה. מקווה שלא אחסם שוב :( כל האתרים באינטרנט עובדים לי למעט ויקיפדיה. VPN מסיר את החסימה של ויקיפדיה. יאצקין52 - שיחה22:13, 15 ביולי 2020 (IDT)
אחרי שבמשך הרבה זמן (3 שנים אם לדייק) דף המשתמש שלי היה לא יותר מערמה של תיבות משתמש, החלטתי לעצב ולפתח אותו.
אשמח שתסתכלו ותביעו את דעתכם פה או בדף השיחה שלי.
הערות, הארות ורעיונות למיניהם יתקבלו בברכה (וגם פידבק לא יזיק... ;) )
בתודה, מבריקון - שיחה (עיצבתי את דף המשתמש שלי. תקראו ותחוו דעה!) • כ"ד בתמוז ה'תש"ף • 18:23, 16 ביולי 2020 (IDT)
זה אמנם פורסם בפברואר אבל ראיתי את זה רק היום... חוקרים ב-MIT עובדים על מערכת שתקרא מאמרים חדשותיים ומדעיים, תנתח אותם באמצעות אלגוריתם ממוחשב ותעדכן ערכים בוויקיפדיה באופן אוטומטי, כך שזה ייראה כמו עריכה של בן אנוש. קישור: [1]
משום מה זה מזכיר לי מסחר אלגוריתמי. אני צופה שבעתיד המערכת גם תשתתף בדיוני חשיבות ובמלחמות עריכה.
בוטים - כלים אוטומטיים וחצי-אוטומטיים לעריכת ויקיפדיה
-ויקיפדיה נכתבת ומתעדכנת על ידי בני אדם, אבל גם תוכנות מחשב יודעות לעדכן את ויקיפדיה ולהצביע על ערכים שדורשים תיקון. בהרצאה נציג את התוכנות, בהן כאלה שמחליפות עורך אנושי וכאלה שמסייעות לעורך האנושי.
ההרצאה תתקיים באמצעות תוכנת זום ב-28 ביולי, בשעה 18:30, את הקישור לזום נשלח בהרשמה הקישור הזה,
סמוך למועד ההרצאה, כדי למנוע כניסה של טרולים עם זמן פנוי...
בעקבות יצירת הערך החוק הצרפתי קראתי את הצעת החוק, והיא עוררה בי תהיות קשות. תחילה, מה פתאום "החוק הצרפתי"? למה ללכת בדרכי הגויים, ועוד מהגרועים בגויים שמפטמים עצמם בצפרדעים ובאסקרגו, כשיש לנו משנה ברורה, "המלך לא דן ולא דנין אותו" (משנה, מסכת סנהדרין, פרק ב', משנה ב'). אל תגידו לי שביבי לא מלך, כי יש לי אסמכתא מכובדת שהוא King of Israel.
בנוסף, הופתעתי לגלות שהצעת החוק מחריגה עבירת מין או אלימות או ביטחון או סמים, כלומר על עבירה כזו ניתן יהיה לחקור ראש ממשלה מכהן. למה? למה ההחרגה הזו?
עבירת מין: אם כבר קוראים להצעה "החוק הצרפתי", כדאי לזכור שבצרפת הביטוי "עבירת מין של הנשיא" הוא אוקסימורון. אני נזכר בצער שבישראל איבדנו נשיא יקר, אהוב, מקובל על כל העם, אור לגויים, רק בגלל שנשים פוחזות טפלו עליו עבירת מין. עלינו למנוע נזק עתידי מסוג זה, ולתת לראש הממשלה חירות מינית מלאה. גם כאן ניתן להסתמך על מקורותינו: מעשה דוד ובת שבע ומעשה אחשוורוש ו"נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת טוֹבוֹת מַרְאֶה".
עבירות אלימות: למה, מי מת? גם ראש הממשלה הוא רק בן אדם, ואם בא לו להוריד כאפה על מישהו, את זה חוקרים? תגידו לי, את זה חוקרים?
עבירות ביטחון: האם חברי הכנסת שהכישו שהגישו את ההצעה הם עיוורים, או נפלו רק אתמול מהירח? הרי מה צועקים המפגינים הסמולנים בשנה האחרונה, ובראשם משה יעלון: לחקור את נתניהו בפרשת הצוללות. כן, כשרוצים להפיל ראש ממשלה מכהן, שרוב העם בחר בו, כל האמצעים כשרים, כולל האשמתו בעבירות ביטחון.
עבירות סמים: נו, באמת. ראש הממשלה עומד בחזית 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה, ומגן עלינו מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה, אז קורה שהוא רוצה להירגע עם סיגריית חשיש, מה הביג דיל? לא שמפניה של האליטה האשכנזית, לא מריחואנה של האליטה האמריקאית, קצת חשיש עממי כזה, על זה נעביר אותו מסכת חקירות? מה, אין לכם לב.
לא נותר לי אלא לקבוע שמגישי ההצעה עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס - הם מגישים הצעת חוק שלכאורה נועדה להגן על ראש ממשלתנו האהוב, ולמעשה יש בה די והותר חורים שיאפשרו ליועמ"ש שליח השמאל למרר את חייו. לא אתן ידי לכך: את הערך החוק הצרפתי יש למחוק, ויפה שעה אחת קודם. דוד שי - שיחה22:03, 22 ביולי 2020 (IDT)
גדול!! עניתי לשאלה שראיתי בפעמון ההתראות שמישהו שאל אותי. בלי לשים לב שאני עונה לשאלה בהכה את המומחה. אני כנראה באמת מַכָּה (שלא כתובה בתורה).
בכל אופן, נותרה לי עדיין שאלה. איך מגיעים לזה מתוך איזשהו תפריט או מתוך אחד הקישורים בעמודת הצד הראשית, או אולי מתוך אחד העמודים שמקושרים לתפריט או לעמודת הצד?
אולי יש איזה דף מרכזי לכל הדפים הצדדיים שכותב בכמה מילים מה ההבדל בין מזנון, כיכר העיר, ייעוץ ולוח המודעות, ולמה נועד ספר האורחים (טוב אכנס לראות מה זה בכלל)?
ואנא, תגידו לי שאתם מבינים אותי ומזדהים אתי, למרות מה שמשתמש חזרתי גילה לי על עצמי. כלומר: נכון שיש כאן משהו מבלבל ולא נגיש במיוחד? -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • ה' באב ה'תש"ף • 16:07, 26 ביולי 2020 (IDT)
יעקב אחימאיר מתאר ב"הארץ" איך אביו התקבל כעורך באנציקלופדיה העברית וכיצד נרקמו יחסי ידידות בינו לבין ישעיהו ליבוביץ'. [2]
בסוף הוא חותם: "כל המלים הנ"ל הן המחסום הבולם אותי מנטישת כרכי האנציקלופדיה. אתקשה מאוד לאתר מקום נטוש, מבודד, בו ימצאו כרכי האנציקלופדיה את מקום מנוחתם, אלא אם כן יימצא אלמוני שיגאל אותם."
ואני, ממש אתמול חלפתי על פני חנות ספרים משומשים שהייתה סגורה, אך בעל החנות הניח בחוץ את כל כרכי האנציקלופדיה העברית, במצב טוב, בערמה יפה ומסודרת. אבל אין קופצים. -- גבי (שיחה | תרומות) 18:51, 26 ביולי 2020 (IDT)
בנושאים עיוניים, שאינם זקוקים מהותית לעדכון, כמעט כל ערך באנציקלופדיה העברית עולה על הערך המקביל בוויקיפדיה. עוזי ו. - שיחה20:03, 26 ביולי 2020 (IDT)
בהחלט. הכוונה שלי לא הייתה לפער בין האנציקלופדיה העברית לוויקיפדיה, אלא לפער בין היחס לאנציקלופדיה העברית כיצירת מופת לבין הביקוש האפסי שיש ליצירה הזו כיום. -- גבי (שיחה | תרומות) 21:19, 26 ביולי 2020 (IDT)
ובהקשר הזה אני מוכרח להזכיר את מיזם "האנציקלופדיה העברית שלי" שנועד להקל על מי שמתקשים לנטוש את הכרכים הישנים מהסיבה הפשוטה שעוד לפני מבחן האיכות, חסרים לנו המון ערכים שקיימים באנציקלופדיה העברית (ובוויקיפדיות זרות, בדרך כלל) ואינם קיימים בוויקי העברית או בכלל ברשת. חברים, תנו כתף, סַייעו להשלים את הרשימה (חברים רבים תרמו שעות רבות, הבולטים בפעילים כעת: Danny Gershoni ורחל1), או קחו 2-3 ערכים ותַרגמו אותם או כִתבו אותם מאפס. ביקורת - שיחה11:58, 27 ביולי 2020 (IDT)
כמו שציין ביקורת אני עובד כבר כשנה במיזם "האנציקלופדיה העברית שלי". תהליך העבודה כולל בהרבה מקרים השוואת תוכן הערכים בין ויקיפדיה לאנציקלופדיה העברית ולכן אני מסכים עם עוזי ו. וממש לא מסכים עםגילגמש. להערכתי ב-80% מהמקרים הערכים באנצקלופדיה העברית עולים בהרבה על ערכי הויקיפדיה מבחינת היקף ועומק המידע. נכון שבהרבה מקרים האנציקלופדיה "חופרת" ומתישה אבל מומלץ לכל חוקר רציני לבדוק גם באנציקלופדיה. לגבי האימרה "היא מתארת עולם שחלף". נו אז מה ? אז נכון שאין בה נועה קירל או ביבי נתניהו אבל כמות גדולה מאוד של ערכים בויקיפדיה מתייחס לאנשים שפעלו או נפטרו לפני 1960 (עצירת פרוייקט האנציקלופדיה) ולכן היא עדיין רלוונטית במקרים אלו. אני חייב לציין שפיתחתי הרבה כבוד לאנציקלופדיה במהלך השנה הזאת. Danny Gershoni - שיחה12:46, 27 ביולי 2020 (IDT)
המחקר לא קופא על שמריו. זה לא משנה אם הדיון הוא על תקופה מוקדמת יותר. יש עדכונים גם בחקר של העת העתיקה. אם התקדמות זאת לא הייתה מתרחשת, הפקולטות למדעי הרוח היו נסגרות. היות שזה לא קרה, ניתן להניח שזה בכל זאת מתרחש. זה בלי להכנס לפרטים אודות המחקר. גילגמש • שיחה12:57, 27 ביולי 2020 (IDT)
┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└
לפני כמה שנים מישהו הניח בשכונת מגוריי על יד הפח הירוק, בצורה מסודרת, אבל על עיתון כדי שלא יתלכלך, את כל כרכי האנציק' העברית. בהוצאה לאור כנראה מתחילת שנות ה-70. זה עמד שם כשבוע ואיש לא נגע. בעצת חברים לקחתי הביתה, מתוך הנחה שאוכל להכניס עוד תוכן לוויקיפדיה. זה לא קרה. הערכים בה כבר כתובים בוויקיפדיה ומעודכנים. מסתבר שוויקיפדיה מפורטת פי 100 ממנה. מה שכן קרה זה, זה שבעיון רנדומלי בערכים שם, הופתעתי לראות ש- חצי האי סיני, שייך למדינת ישראל , ושיש איסור חוקי להגיע לפטרה, בירדן, למרות יופיה, כי היא במדינת אוייב, וגם שרבים שניסו להגיע אליה בדרכים לא חוקיות לא שבו ממנה, וכן הלאה. אין שם ערך על האירוויזיון, אבל אילו היה ערך כזה (בשנת 1971), היה כתוב שם שזאת תחרות שירה אירופאית, בהשתתפות 13 מדינות, ושישראל אינה משתתפת בה. בקיצור: יעקב אחימאיר מוזמן לקחת ממני את כרכי האנציקלופדיה העברית שברשותי. לי אין מה לעשות בהם (ואין לי לב לזרוק). דני Danny-w - שיחה14:18, 27 ביולי 2020 (IDT)
Danny-w, אתה מביא ערכים אקטואליים כדוגמה בוויכוח שבו הנושא הוא ערכים יציבים, ערכי ליבה וכיוצא באלו? אתה מוכן להשוות את הערך טוויה ואריגה באנציקלופדיה העברית, מול טוויה ואריגה אצלנו? למרות שהערך שם נכתב בתקופה של מיכון מיושן לזמננו, הוא מחכים ואינפורמטיבי, ומכיל הרבה יותר מידע (אולי פי 10) על הנושא מאשר הערכים אצלנו. אבל לא זו הנקודה, במיזם שהזכרתי, אנחנו ממחישים באמצעות קישורים אדומים, שעל רבים מהנושאים שעולים שם אין לנו כלל ערך. ביקורת - שיחה14:37, 27 ביולי 2020 (IDT)
כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת.
פתחתי את כרך י"א של האנציקלופדיה העברית באקראי. יש בו 200 טורי דפוס על גרמניה - כמעט ספר. מיד אחריו - ערכים קצרים ומחכימים על מוריס דה גרן, שרל גרן ופייר גרנגור, וקצת אחר כך על לואיס דה גרנדה ואנריקה גרנדוס (שאולי עדיף היה שלא יעלה במדגם). גם בערכים שנמצאים בשני המקורות אפשר לראות היטב את ההבדל בין החובבן החרוץ שמונחים בפניו כמה מקורות ועושה עבודה טובה יחסית - לבין בר הסמכא שהנושא פרוש לפניו כמפה. עוזי ו. - שיחה16:04, 27 ביולי 2020 (IDT)
אני רוחש כבוד רב לאנציקלופדיה העברית, לכן ארשה לעצמי להציג את הערך הגרוע ביותר בה (חייב להיות ערך כזה, לפי עקרון הסדר הטוב) - זהו הערך העוסק במתמטיקאי, רקטור אוניברסיטת תל אביב לשעבר, פרופ' דן עמיר. הערך מופיע בכרך מילואים ג' של האנציקלופדיה בשם המשובש מאוד "דן, אמיר". עוזי ו., מכל הוויקיפדים אתה המתאים ביותר לכתוב ערך זה, ואם תרחיב בו על עבודתו המתמטית של פרופ' עמיר, הערך שתיצור יכה שוק על ירך את הערך המקביל באנציקלופדיה העברית. דוד שי - שיחה14:48, 28 ביולי 2020 (IDT)
מישהו יכול לכתוב לו בבקשה תגובה ממש מגעילה? כמות ערכי היוטיוברים שהיינו צריכים להתמודד איתם בשלושה ימים האחרונים... קומפיוטר - שיחה12:02, 29 ביולי 2020 (IDT)
אם מרחב הערכים לא היה קדוש הייתי מעלה ערך על הערוץ שלו כמיטב המסורת של איןציקלופדיה ונועל את הערך לחסימה, אחרי 24 שעות אפשר למחוק אותו. לא נראה לי מישהו ינסה לעשות טריקים אחרי זה מה, באמת?12:09, 29 ביולי 2020 (IDT)
לפי בדיקה שלי, הרגע היו לסרטון כ-8100 צפיות. גם אם אחוז אחד מהם פעל כמוהו ונרשם (כדי לכתוב על ערוץ היוטיוב של עצמו/סתם כדי להרגיש שייך) זה נראה לי אמור להסביר את המבול מה, באמת?
היה שם תגובה של אדם בשם Our Esc שאמר שהוא טרול, סתם סקרן האם האדם טיפה ניפח את התואר שלו בשביל להגדיל את הסיכוי שהאיש יראה את התגובה או אכן מדובר על טרול מוכרז? אגב זה עדיף על שידור חי אחרת היינו חווים מלחמת יום כיפור (אפשר לנסות להתמודד עם כמה שבאים תוך חצי שעה ואז כמה שבאים תוך רבע שעה אבל בלתי אפשרי שכולם במכה). בברכה TheDesertboy - יום טוב - שיחה14:32, 28 ביולי 2020 (IDT)
החזרתי,ניסיון יפה של הצוות (אני מרגיש מעט סתום כי אני כבר לא בטוח האם הדבר נוצר על ידי עורכים כאן או אנשים שעובדים/העורכים בקרן ויקימדיה ונספחיה) שיצא מעט צולע. שה ברכה TheDesertboy - יום טוב - שיחה14:37, 28 ביולי 2020 (IDT)
מה זה הדבר המזעזע הזה? זה נראה כאילו שהדפדפן לא מצליח לפענח את הרעיון העיצובי החדש, או כאילו שהשרת נדפק. ככה זה נראה אצלי. חצי מהמסך זה מקומות ריקים לא חיוניים. Corvus,(Nevermore) 15:07, 28 ביולי 2020 (IDT)
למה אתה מתכוון "לא נכון"? אני באופן אישי מעולם לא שיניתי הגדרות נראות. תמיד היה וקטור. ופתאום שלשום השתנה העיצוב. הרי ברור שהשתנה משהו בתבנית. הקסגון - שיחה18:16, 29 ביולי 2020 (IDT)
זו כותרת קליק-בייט. בושה לאתר כיפה שירד כל כך נמוך רק בגלל שמדובר במתחרים מש"ס. הנושא אינו חסינות אלא חופש הביטוי. אבל ככה נראית העיתונות שלנו. תיקנתי את הכותרת, כי בכל זאת הקהל שלנו משכיל יותר מזה של אתרי החדשות. ביקורת - שיחה22:05, 28 ביולי 2020 (IDT)
חופש הביטוי לא נותן זכות לא לדפוק חשבון ולהגיד "מוות ליהודים" או "לזרוק את הערבים לים" כי למדנו שהיו גורמים שניצול פרצות כאלו בחוק וראינו מה הם עשו. לא קליק כן קליק בייט עוד כתם לעיתונאות במדינה הזו . בברכה Desertboy • שיחה • הצטרפו למיזם הפוליטי - המשך יום נעים 15:50, 29 ביולי 2020 (IDT)
חבל שהעיתון נותן במה לדבר כזה נמוך, כמו לתת במה למחבלים שמקבלים חסינות מהחמאס עם טענות "המטרה מקדשת את אמצעיה". לא נופל מההגדרה של שטיפת מוח (נשות הכותל מנסת לשבור תקרות זכוכית או במקרה הזה תקרות בטון ולא מקללות את הרבנים על אף יחסי האיבה) Desertboy • שיחה • הצטרפו למיזם הפוליטי - המשך יום נעים 15:52, 29 ביולי 2020 (IDT)
חופש הביטוי כן נותן שאם מישהו סטה מכללי הנימוס וקרא לאנשים אחרים לעלות עם לפידים על בית של חבר שלו גם במחיר של ישיבה בכלא, או אמר על ציבור שלם שהוא "נוהר לקלפיות" בפוזה דמונית, או חוזר בוקר-צהריים-וערב על מנטרות שתכליתן השחרת חלקים מהציבור כטפילים מוצצי כסף, לא יעצרו אותו. חופש הביטוי אומר שמבצעים מעצרים רק כאשר נשקפת סכנה מדבריו של האדם.
הייתי מוסיף שרמת הסכנה תלויה בשני דברים, בתוכן הדברים ובמידת ההשפעה של הדובר. לגבי תוכן הדברים יש לנו מבחנים בחקיקה ובפסיקה וכך גם לגבי השפעת הדובר, האם מדובר במורה, מנהיג רוחני או סתם פטפטן. בברכה. ליש - שיחה19:42, 29 ביולי 2020 (IDT)
על אף שגורמים רבים במערכת הפוליטית חושבים אחרת. אדם שאומר "נתניהו מושחת והוא מתנהג כמו חזיר מניאק", "חרדים הם רודפי בצע ולא משלמים מיסים כמו אחד האדם" או "גנץ עבריין בשקל והוא לא יודע לעשות כלום חוץ מלגמגם" לא הסית אלא הביע את דעתו (וזו זכותו המלאה על אף הסירחון שבניסוח של האדם שגורם במקרה הזה וברוב המקרים לא להבין את המטרה ומצייר את האדם בצורה לא טובה) לבין "תרצחו את מושחתנתיהו" או "בדם ואש את רבין נגרש" - השאלה היא מתי לאדם הפשוט תידלק נורה אדומה אתית ומוסרית, לצערנו זה לא תמיד קורה. פעם היה לנו (לדעתי) כבוד לשומרי הסף ובכך לשומרי הסף יש כבוד בחזרה לציבור. ראש הממשלה מנחם בגין ז"ל אמרה לא פעם "בית המשפט בישראל פסק ומה שהוא פסק - חובה על הממשלה לכבד ולקיים" ו"יש שופטים בירושלים". היום הדבר משול בפסקת התגברות, אישומים בהפיכה שלטונית ואישומים בניסיון לרסק את שומרי הסף וגם לא פעם בפופוליזם.ה לקצר כי כמו תמיד אני טיפה מנפח את התגובה, השאלה היא מה תפקידנו כאזרחי המדינה ומה תפקידה של התקשורת ויחסיה עם הרשות השופטת והמבצעת כי זו הסיבה שאנחנו כאן ואוספים את השברים של השיסוי והשנאה שהיו לנו במשך שנה וחצי (וזה רק בפאן הפוליטי ומגזרי). בברכה Desertboy • שיחה • הצטרפו למיזם הפוליטי - המשך יום נעים 15:12, 3 באוגוסט 2020 (IDT)
בוודאי לא נקבר סופית, ימשיך ללוות אותנו עוד שנים רבות, אבל תרם את תרומתו הצנועה להסחת הדעת מכך שבראש ממשלת ישראל עומד נאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים, שעומד אובד עצות מול מגפת הקורונה ופגיעתה הקשה בכלכלת ישראל. דוד שי - שיחה07:20, 30 ביולי 2020 (IDT)
אינני חושב שלמישהו יש נוסחת קסם לפתרון המשבר הכלכלי העולמי הזה, אך לדעתי ראש הממשלה צריך להתפטר בדצמבר (או לפני) ולהתעסק החל מינואר בענייני המשפט שלו. peledy - שיחה15:36, 30 ביולי 2020 (IDT)
במכתב למערכת "העולם הזה" משנת 1980 [3] מתואר יצחק שמיר כ"חסיד מוצהר של ארץ ישראל השלמה" שתומך בהתנחלויות ובסיפוח. כן, כבר אז הועלתה האפשרות לספח את השטחים, עוד לפני חוק סיפוח רמת הגולן, וביתר שאת אחריו. אם אתה מבין למה זה לא קרה במשך 40 שנה מאז, אז אתה מבין שזה גם לא יקרה 40 שנה מהיום. -- גבי (שיחה | תרומות) 07:11, 31 ביולי 2020 (IDT)
מזל שמייסדי מדינת ישראל לא חשבו כך במשך כל תקופת המנדט לגבי הקמת מדינה יהודית: "אם אתה מבין למה זה לא קרה במשך 40 שנה מאז, אז אתה מבין שזה גם לא יקרה 40 שנה מהיום". חבל שהפלסטינים לא חושבים כך לגבי הקמת המדינה שלהם. Liad Malone - שיחה13:48, 31 ביולי 2020 (IDT)
לא התכוונתי שיש כלל אוניברסלי, לפיו אם אירוע מסוים לא קרה במשך הרבה שנים אז הוא לא יקרה לאחר מכן. הנסיבות משתנות, והן יכולות הן לחזק והן להחליש את הגורמים לכך שאירוע מסוים יקרה או לא. בדוגמה שנתת, במהלך תקופת המנדט התחזקו הגורמים להקמת מדינת ישראל, ואכן כך קרה. המקרה של הסיפוח הוא הפוך: הגורמים לכך שיצחק שמיר לא ביצע את הסיפוח בשנת 1980 התחזקו מאז וממשיכים להיות בתוקף. ולגבי הפלסטינים, אני רק אצטט כאן חלק מהדברים שתומר פרסיקו כתב על הנסיגה הישראלית מרצועת עזה: "היה ברור שלא היה להתיישבות היהודית בעזה עתיד. לא מעשית, ולא מוסרית. מי שחושב שיש הגיון פרגמטי או מוסרי בכך ש-8000 איש יושבים על רבע מהרצועה, כאשר בשלושת הרבעים הנוספים יושבים מיליון שמונה מאות אלף איש; שאותו מיעוט מיוחס יושב בווילות מוקפות דשאים בזמן שאותו הרוב דחוס במחנות פליטים ובערים צפופות; שאותו מיעוט זעום נהנה מגישה למים, חשמל, אדמה ותשתיות יותר מאותו רוב שגדול ממנו בערך פי מאתיים; שאותו מיעוט נהנה מזכויות – ביטוי, התארגנות, בחירה, הגדרה לאומית – שנשללות מאותו רוב; שאותו מיעוט דכאני שולט על אותו הרוב בכוח הצבא שלו... מי שחושב שמצב כזה הגיוני או סביר או בר קיימא לא למד מעולם היסטוריה ולוקה בעיוורון מוסרי קשה. גוש קטיף היה כתם מוסרי מכוער ותושביו הפגינו לא רק אדנות אלא אטימות מוסרית כלפי שכניהם. היה מפתיע אם הוא לא היה נמחק." -- גבי (שיחה | תרומות) 18:09, 31 ביולי 2020 (IDT)
הענין הוא שעל אף הנסיבות הקבועות, שאף מחמירות, לפעמים מתרחשים אירועים בלתי צפויים שמהווים חלון הזדמנויות. אני חושב שהצהרת בלפור היתה אירוע כזה וכך גם כהונתו של דונלד טראמפ בנוגע לירושלים ולסיפוח. אני לא כל כך בטוח לגבי הקשר של הציטוט שהבאת, אבל למקרה שלא הובנתי נכון, הכוונה היתה שאם הפלסטינים היו חושבים "טוב, אם לא הצלחנו להקים מדינה במשך עשרות שנים עד היום, זה כנראה גם לא יקרה בכמה עשרות שנים הבאות", הם כבר היו מפסיקים את המאבק שלהם. מאבק על המולדת, בין אם יהודי או ערבי, דורש גם הרבה אמונה. Liad Malone - שיחה19:21, 31 ביולי 2020 (IDT)
לדעתי זה יקרה באיזשהו שלב משום שביהודה ושומרון חצי מיליון יהודים כשהיד עוד נטויה ולכן ריבונות מסוימת היא בלתי נמנעת. הפלשתינאים מעולם לא השיבו כן להצעה ריאלית (ולא, פינוי כל יהודה ושומרון זה אינו מהלך ריאלי) ולא נראה שהם מתכוונים לעשות כן. הצעת הנשיא טראמפ מכירה במציאות המסובכת הקיימת באזור גם אם היא כוללת חסרונות וכאן מדובר בחידוש היסטורי. אני מקווה שתהיה ריבונות לפחות על בקעת הירדן וצפון ים המלח משום שמהלך שכזה יבצר את מעמדה של בקעת הירדן וכך תוכל ישראל להתגונן בצורה יעילה בפני התקפות ממזרח (מי יודע כמה זמן ישרדו ההאשמים) ולמנוע בקלות הברחות נשק כמו שמתרחשות בציר פילדלפי, שלדעתי כולנו מבינים שהייתה טעות להפקיר את האזור בידי חמאס ומצרים. peledy - שיחה11:35, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
ארכיון היסטורי מעולה של כל הכתבות מראשית האתר הלך ואיננו. אם תחפשו "ארכיון כתבות ynet" בגוגל ותנסו להיכנס אליו בקישור הראשון, תקבלו שגיאת 404.
חבל מאוד.
איפא"ק מבחינתי פרו-ישראלים למרות ההנחיה שלהם שניתן לבקר את ישראל על הריבונות. מי שמארח את אילהן עומאר האנטישמית אינו בדיוק פרו-ישראלי. peledy - שיחה13:08, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
באמת תודה של שאתה מזכה את איפא"ק מחמת הספק. איך בדיוק החלטת להדביק לאילהן עומאר דווקא אנטישמיות מכל שמות התואר האפשריים? למה לא "אילהן עומאר הפדופילית" או "אילהן עומאר הקניבלית"? אבל נניח שמי שמארח את עומאר אינו פרו ישראלי ולכן גם מי שמארח את מי שמארח את עומאר אינו פרו ישראלי ובאינדוקציה פשוטה ניתן להסיק שכל מי שאינו נתניהו עצמו אינו פרו ישראלי. מ.ש.ל יורם שורק - שיחה21:37, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
האמת שמדובר בהסקה די מוזרה. עומאר היא אנטישמית עם קבלות שרמזה שאיפא"ק ממנים רפובליקנים על מנת שיתמכו בישראל. יש לך יותר אנטישמי מזה???? זאת מבלי שהזכרתי את תמיכה ב BDS בכלל. ג'יי סטריט גם התנגדו להצעה בסנאט נגד ה BDS בתואנה לפגיעה בחופש הביטוי. באמת ארגון פרו-ישראלי.... אם זה ארגון פרו-ישראלי מה זה מבחינתך פרו פלשתינאי? peledy - שיחה22:17, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
אנטישמיות אינה עוסק מורשה המנפיק קבלות. איפא"ק הוא שדולה וזה מה ששדולות עושות: מממנות פוליטיקאים. גם הBDS אגב אינו אנטישמי ואין קורלציה בין אנטי ישראליות לאנטישמיות (האם יואל טייטלבוים אנטישמי בעיניך האם מארֶק אדלמן אנטישמי?). הסיכוי למצוא אנטישמים מובהקים בקרב "ידידי ישראל" נוסח איפא"ק והמפלגה הרפובליקנית גבוה מהסיכוי למצוא אותם בג'יי סטריט. יורם שורק - שיחה15:01, 6 באוגוסט 2020 (IDT)!
תנועת ה-BDS היא תנועה שמטרתה היא השמדת מדינת ישראל. ומה לעשות שהתנועה האנטי-ציונית הזו היא אנטישמית? מי שפועל נגד המדינה היהודית היחידה בעולם הוא אנטישמי... מה לעשות? מי שמחרים את המדינה היהודית היחידה בעולם בשעה שמדינות אחרות עושות מעשים מזוויעים פי כמה ואין עליהן שום BDS אמור להיחשב כגזען לפי ההיגיון הבריא. לפי הערך, טייטלבוים אולי התנגד לקיומה של מדינת ישראל אך לא נקט נגדה באמצעים ממשיים ואף גינה את הפועלים כנגדה. מה שעומאר אמרה זה שהכסף של איפא"ק הוא הסיבה לתמיכה הרפובליקנית בישראל, מה שעובדתית לא נכון (שיקולים דתיים אצל האוונגליסטים או שיקולים ביטחוניים שכן ישראל שומרת על האינטרס האמריקני הביטחוני וכך חוסכת דם אמריקני). אם כבר, יותר הגיוני שעומאר האסלאמיסטית, התומכת האחים המוסלמים, מקבלת מימון מקטר, שכן אין שום סיבה ברורה לתמיכה של חברת קונגרס בארגון המתעב את הציוויליזציה המערבית. peledy - שיחה17:19, 6 באוגוסט 2020 (IDT)
הכתבה היא כתבה שלקחה כמה אירועים ומקרים ללא קשר אחד לשני שמוציאים את הארגון רע, תראו מה כתוב בערך " שלוחה לעמדות "בעד ישראל ובעד שלום", תוך תמיכה במדינת ישראל ובזכותה לביטחון, ובזכותם של הפלסטינים למדינה עצמאית", או שנפלתי על הראש אבל הם נשמעים כמו השמאל הציוני בימי רבין ופרס ולא כמו עופר כסיף. אם נעשה סלקציה לפי דעות נצא פשיסטים וסין מזרח תיכונית. פעם היינו שמחים לכל ביקורת בונה - היום אנחנו מחשיבים ביקורת על מבצע כעזה (בוטה ומוטה ככל שתהיה) כתעלומה, אז מה הפלא שאנחנו מרתוקים למסך שמדווחים על כל פיגוע? אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי הקיר. לא כל ארגון יהודי אמריקאי חייב להיות בתמיכת או במימון או בוואטבר של המפעל הרפובליקני - עובדה שהרבה נשיאים דמוקרטים לא ניתקו יחסים, לא ציננו, לא קיצצו תקציבים, השתמשו ברוב המקרים בווטו במועצת הביטחון וכן הלאה - מה ההבדל? היה התייחסות באותה מידה/יותר/איך שתרצו לתאר את זה לנרטיב של הצד השני וזו לא רק המפלגה הדמוקרטית, מלבד השוליים של השמאל והימין הקיצוני בארץ ובעולם המפלגות רוצות בצורה זו אחרת בטובתנו (מרקל וחברי המפלגה שלה כל יום שואה שולחים ברכות, מגנים פוסטים אנטישמיים, מקרון ופוטין לא מגלים סובלנות לאלימות נגד יהודים, הודו ומדינות דרום אמריקה פותחות ללא הפסקה את השמיים לישראלים). Desertboy • שיחה • הצטרפו למיזם הפוליטי - המשך יום נעים 14:55, 7 באוגוסט 2020 (IDT)
הלוואי שג'יי סטריט היו פועלים לפי מה שכתבת. השמאל הרדיקלי מתחזק בארצות הברית וזו הסיבה העיקרית להתחזקות האנטישמיות שם (הימין הקיצוני הוא קולני אך חלש וקרוב לוודאי שיישאר כך). מקרון ומרקל לא עושים דבר נגד אנטישמיות חוץ מגינויים, כנראה מפחד. הנציג של מרקל באו"ם (שאינו מחובבי ציון, הויסגן) השווה את ישראל לקוריאה הצפונית ובכיר במשרד החוץ שלה (ברנד ארבל) טען בריאיון לבילד שאין חיילים איראניים מחוץ לאיראן מאז המאה ה-18 (בבילד הוסיפו הערה שהדברים שגויים), שישראל הוקמה על חשבון עם אחר, שישראל הוא גוף זר באזור ועוד. peledy - שיחה18:28, 8 באוגוסט 2020 (IDT)
מי שמשתף פעולה עם אש"ף ואיראן בניסיון אקטיבי להשמיד את המדינה היהודית הוא לדעתי אוטו-אנטישמי. מקרון הוא סתם נשיא שנוא שמנסה להסית את תשומת הלב החוצה. זו הסיבה לביקור שלו בלבנון, לביקורת שלו כלפי ישראל ומלחמתו בנשיא טראמפ לטובת איראן. הסתובב עם כיפה ברחובות פריז או ברלין ואז תראה את האפקטיביות של מעשיהם של מקרון ומרקל. peledy - שיחה20:44, 8 באוגוסט 2020 (IDT)
שנסעתי לצרפת וביקרתי בניס דיברתי בעברית עם הוריי כאשר ברחה לי מהראש המילה בפולנית והייתי בשאנז אליזה לא קרה לי כלום, עם זאת שהייתי באמסטרדם ראיתי בכיכר דאם הפגנה נאו-נאצית שקוראת קריאות הייל ושורפת תמונות של יהודים כמו איינשטיין ואולמרט (בכל זאת אז היה ראש הממשלה) ושחזרנו למלון ראיתי הפגנה איסלמפובית והומופובית שבה שרפו תמונות של עבדאללה השני, מלך ירדן ויוהנה סיגורדרדוטיר אבל אני באמת לא רוצה לדעת מה היה קורה לי עם הייתי מדבר עברית או מסתובב עם כיפה. כמו שאבי אמר - לצערי רוב האנטישמיים הם אנטי-ציונים ולהפך. להגיד לך ממשלה שבאמת לא אחראית? תראה את פולין - אזור חופשי מלהט"ב, חוקים נגד האחריות הפולנית בשואה אז זה הכל או כלום. Desertboy • שיחה • הצטרפו למיזם הפוליטי - המשך יום נעים 09:11, 9 באוגוסט 2020 (IDT)
קשה לי לדון איתך בעניין הלהט"בי (מסיבה הפשוטה שאין לי ממש ידע בנושא). לדבר עברית זה הרבה פחות נוראי משום שאת העברית לא הרבה מזהים, בעוד שהכיפה היא סממן יהודי מובהק. אם אתה שואל אותי, החוק הפולני הזה הוא מתועב ומוטב שלא היה נחקק בכלל, אבל העובדה היא שוורשה ופולין יותר בטוחות ליהודים מאשר פריז או ניס, ופה לדעתי יש קשר למדיניות ההגירה של הממשלה. peledy - שיחה14:57, 9 באוגוסט 2020 (IDT)
נכון לעכשיו אין כניסת קהל לספרייה עקב מספר גבוה של עובדים חולי קורונה / שוהים בבידוד. השירותים המקוונים פועלים כרגיל. מי שיכולה לדעת טוב יותר זו אורלי. דגש חזק - שיחה23:19, 4 באוגוסט 2020 (IDT)
בימים האחרונים ריכזתי את הנתונים של כל הצבעות המחיקה המקוטלגות (תוך סינון של הצבעות שחזור והצבעות שנעצרו באמצע וכן הסרת הצבעותיהם של בובק"שים בהצבעות שלא נפתחו מחדש בעקבות הפרשה). ודאי תשאלו למה - למלש"ביות תופעות לוואי. בסך הכול, אספתי נתונים מ-1,153 הצבעות מחיקה שונות, הראשונה החלה ב-9 בספטמבר2004 והאחרונה החלה ב-28 ביולי2020. להלן מספר מסקנות:
ב-2020 יישבר שיא הצבעות המחיקה השנתי - ב-2019 (השיאנית) התקיימו 122 הצבעות מחיקה, וב-2020, עד כה, הסתיימו 121 ועוד הזרוע נטויה.
ההפרש בין דפים שנמחקו לדפים שנותרו קטן - רק 13 לטובת הדפים שנשארו (570:583). אף על פי כן, שנת 2020 מסתמנת כשנה מחקנית עם 73 דפים שנמחקו לעומת 48 שנותרו.
שנת 2008 מחזיקה בממוצע המשתתפים הגבוה ביותר: ~49.5 להצבעה (יש לציין כי נלקחו נתונים מ-39 הצבעות בלבד). לאחר ירידה דרסטית (2015 עם ~30.5 משתתפים בכל הצבעה) אנחנו נמצאים במגמת עלייה ונכון לכרגע ממוצע המשתתפים בהצבעה ב-2020 עומד על ~42.75.
הצבעות המחיקה עם המשתתפים הרבים ביותר (למעלה מ-100):
אני באמת מתקשה להבין מה קורה לאחרונה בויקיפדיה בנושא תבניות מחיקה. 7 שנים אני פעיל בויקיפדיה במהלכן העלתי מעל 250 דפים למרחב הערכים כשרובם הגדול מתייחס לאנשי העליות הראשונות שפעלו להקים פה את המדינה. במהלך השנים קיבלתי הערות (צודקות בד"כ) שצריך יותר מקורות וחלק מהדפים אף קוטלגו כקצרמרים אבל לא הועלתה אף פעם טענה לגבי חשיבות הערכים. והנה בשבועיים האחרונים סומנו 5 ערכים שלי בתבנית של חשיבות. אז עיני אינה צרה בכל מיני כדורגלנים מליגה ג' שמתהדרים בערכים אבל ליחס חוסר חשיבות לכל כך הרבה אנשים שפעלו כה רבות להקים את המדינה ולעצב את עתידה נראה לי כפגיעה משמעותית בעומק של ויקיפדיה ובמידע על התקופה שקדמה להקמת המדינה. Danny Gershoni - שיחה20:58, 5 באוגוסט 2020 (IDT)
אני אמנם לא במקום של לבקר, כי התרומה שלי היא מאוד שולית, אבל הרושם שלי הוא שאין אחידות בסטדנרטים בכמה תחומים, ובהם תחום החשיבות. כמובן, לכל ויקיפד יש את הנטיות שלו, ובכל דיון משתתפים ויקיפדים שונים. גם לדעתי יש בויקיפדיה הרבה ערכי אישים שלא היו נכנסים לאינציקלופדיה מודפסת, ומצד שני יכולים לדון בחשיבות של אנשים מאוד רציניים אבל פחות מוכרים לקהילת הויקיפדים. משה פרידמן - שיחה17:38, 6 באוגוסט 2020 (IDT)
Danny Gershoni, ייתכן מאוד שאתה צודק במה שכתבת לגבי האנשים שתרמו למדינה ומפקפקים בחשיבותם; אבל למיטב ידיעתי, לא ניתן לכתוב על כדורגלנים מליגה ג'; למיטב ידיעתי סף החשיבות לכדורגלנים בוויקיפדיה העברית הוא חמישים משחקים לפחות בליגת העל; למיטב זכרוני נמחק לאחרונה ערך על כדורגלן מליגת העל ששיחק רק 43 משחקים, בגלל שהיו חסרים לו שבעה משחקים כדי לעמוד בסף החשיבות. צחי לרנר - שיחה20:37, 6 באוגוסט 2020 (IDT)
בויקיפדיה האנגלית יש מאגר קישורים לארכיוני עיתונים
מסתבר שבנימין נתניהו (או מי שמצייץ בשמו) לא יודע כי רדיוס לא מודדים במעלות. "חיל האוויר פועל ברדיוס של 360 מעלות נגד האיומים" [5]. מה הייתם ממליצים לו לקרוא כדי להבין איך להשתמש בביטויים מתמטיים?
אם יש מקום לגאומטריה אוקלידית וגאומטריה לא אוקלידית, יש מקום גם לגאומטריית נתניהו, שבה מודדים רדיוס במעלות פרנהייט. מי אתם, זבובים, שתערערו על חוכמתו של נתניהו. דוד שי - שיחה21:51, 12 באוגוסט 2020 (IDT)
בנימין נתניהו אינו טועה לעולם. אם הוא קורא לשוחד "מתנות בין חברים", אז זה מתנות בין חברים, ואם הוא אומר "שרה, הוסיפי עוד שמפניה לגביע, אני רוצה שמפניה ברדיוס של 360 מעלות", כך נגיד גם אנחנו (רק עם קולה או מים במקום שמפניה, כי זה מה שהחברים שלנו יכולים לתת לנו). דוד שי - שיחה
יואב צרחתי בקול, גם גאומטריה נתניהו של דוד שי. גם אותי מצחיק שמה שאכפת לך זה מגאומטריה של אדון נתניהו בזמן שהוא נשפט על 3 כתבי אישום (ופרשת המניות של נתניהו שכנראה תאלץ להגנז בגלל ההסתה נגד היועץ שבלי רצח האופי נגדו מזמן היה לו כתב אישום מלא מלא בפרשת הצוללות ופרשת המתנות שגם היא נעלמה כלא הייתה). בושה שבדיון על מי מי האב המייסד של ישראל לא צוין מלך ישראל חי אשר היה צדיק בן צדיק, מחיה מתים, עושה הורים ליתומים, מאכיל רעבים, מפטר מפטרים, עוזר לעוזרים, מנשק מנשקים, אוהב אוהבים! צדיק בדורו ובכלל! האדם הנחמד, הדגול והיפה! אוהב אדם, לא רשע, מעניין ו. Desertboy • שיחה • הצטרפו למיזם הפוליטי - המשך יום נעים 10:35, 13 באוגוסט 2020 (IDT)
שלומית קדם - שיחה 09:57, 8 באפריל 2020 (IDT)
ובריא, לכל הוויקיפדים. Ronam20 - שיחה 10:03, 8 באפריל 2020 (IDT)
כפיים! מיכאל.צבאן • שיחה • ט"ז בניסן ה'תש"ף • 02:14, 10 באפריל 2020 (IDT)
. אני אהבתי מאוד, וגם שופטי פרס ספיר שמו אותו ברשימה הקצרה (בגלל הקורונה טרם הוכרז הפרס), וזו אחת הפעמים הבודדות שהסכמתי איתם. קרא מה שכתבתי עליו בערך. אבל אין אונס, לא קוראים ספר בכפייה. נסה את "צבע החלב" או אולי עדיף "יהודים ומילים" שלדעתי תיהנה מאוד ממנו. לחילופין, תן לי דוגמא לספרים שאהבת, ואולי אבין את הכיוון. Tmima5 - שיחה 00:55, 2 באפריל 2020 (IDT)
בעד המלך הכחול • שלח לי הודעה! 23:28, 12 באפריל 2020 (IDT)
. ―2A00:A040:188:AF6E:8513:798A:248E:8D84 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 12:14, 17 ביוני 2020 (IDT)
איש השום (Theshumai) - שיחה 23:27, 18 ביוני 2020 (IDT)
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:13, 22 ביוני 2020 (IDT)
אין לי מושג איך הגעת לתשובה הנכונה אחרי "מאזניים משוות מסה" אבל לא מתווכחים עם מבחן התוצאה. בנוגה נראה מחזה הפוך - הברזל ישקל יותר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:39, 22 ביוני 2020 (IDT)
--TheDesertboy - יום טוב - שיחה 14:56, 4 ביולי 2020 (IDT)
ט ו ב ! הארי פוטר 73 • שיחה • הטילדה הרביעית • בית ספר ויקיפדיה 11:14, 8 ביולי 2020 (IDT)
ט ו ב ! מָגָזִין יַהֲלוֹם - מֵיזַם הָעִטּוּר הַחָדְשִׁי - שִׂיחָה 23:06, 9 ביולי 2020 (IDT)
שלומית קדם - שיחה 20:04, 18 ביולי 2020 (IDT)
המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 17:08, 27 ביולי 2020 (IDT)
![[3]](https://olam.eu-central-1.linodeobjects.com/pages/2215/f-6.png){kind=link}