אל תהי צדיק הרבה
"אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה" היא עצה המופיעה במגילת קהלת, פרק ז', פסוקים ז'–ט"ז; הפסוק השלם הוא ”אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה, וְאַל תִּתְחַכַּם יוֹתֵר, לָמָּה תִּשּׁוֹמֵם”.
הוראתו הראשית של פסוק זה, לפי רוב המפרשים, היא הנחיה שלא להפריז במידת האדיקות הנדרשת בקיום המצוות. גישה קיצונית מדי בתחום זה עלולה לגרור את האדם המאמין לחסר מגופו ומנפשו דברים נחוצים - עד כדי סיגוף - ולהפוך לנטל על סביבתו.
חז"ל רואים בפסוק אזהרה לאדם שלא יחשוב להיות צדיק יותר מבוראו, כשאול, ש"דימה להיות צדיק וריחם על הרשעים" (כאשר לא קיים בשלמותה את מצוות הנביא על מחיית זכר עמלק):
"[וַיָּבֹא שָׁאוּל עַד עִיר עֲמָלֵק] וַיָּרֶב בַּנָּחַל" (ספר שמואל א', פרק ט"ו, פסוק א'. אמר רבי מני: על עסקי נחל. בשעה שאמ' לו הקב"ה לשאול, "לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר" (ספר שמואל א', פרק ט"ו, פסוק ג'); ומה נפש אחת אמרה תורה, הבא עגלה בנחל. עכשו אם אדם חטא, בהמה מה חטאה? אם גדולים חטאו, קטנים מה חטאו? יצאה בת קול ואמרה לו: שאול, "אל תהי צדיק הרבה".
"אל תהי צדיק הרבה": יותר מבוראך. מדבר בשאול, דכתיב "ויבא שאול עד עיר עמלק וירב בנחל". רב הונא ורבי בניה אומרים: התחיל מדיין כנגד בוראו, אמר: כך אמר הב"ה: "לך והכית את עמלק"; אם אנשים חטאו – נשים וטף ושור ובקר וצאן מה חטאו? יצתה בת קול ואמרה לו: "אל תהי צדיק הרבה" – יותר מבוראך. ורבנין אמרין: התחיל מדיין כנגד עגלה ערופה, אמר: כתיב "וערפו שם את הָעֶגְלָה בנחל" (ספר דברים, פרק כ"א, פסוק ד') – הוא הורג והיא נערפת; אם אדם חטא – בהמה מה חטאת? יצתה בת קול ואמרה "אל תהי צדיק הרבה". ריש-לקיש אמר: כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי – סוף שיעשה אכזרי במקום רחמן. ומנין שנעשה רחמן במקום אכזרי? שנאמר "ויחמול שאול" (ספר שמואל א', פרק ט"ו, פסוק ט'). ומנין שנעשה אכזרי במקום רחמן? שנאמר "ואת נוב עיר הכהנים הכה לפי חרב" (ספר שמואל א', פרק כ"ב, פסוק י"ט), ולא תהא כזרעו של עמלק. ורבנן אמרין: כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי סוף שמדת הדין פוגעת בו, שנאמר "וימת שאול ושלשת בניו" (ספר דברי הימים א', פרק י', פסוק ו').
לפי פירוש אחר, הפסוק ממליץ שלא להגזים ברדיפת הצדק. פרשנות זאת יוצאת מנקודת המוצא שההפרזה ברדיפת הצדק מפחיתה ממעלת הצדיקות ומורידה את דרגתה. לפיכך ניתן לראות בסיום הפסוק, ”לָמָּה תִּשּׁוֹמֵם”, אזהרה כי רדיפת הצדק המוחלט באופן בלתי מתפשר עלולה להמיט אסון. דוגמה לכך מספרות העולם ניתן למצוא בדמותו של מיכאל קולהאס בנובלה בשם זה מאת היינריך פון קלייסט.
הפסוק העוקב במגילת קהלת שולל גם הליכה בדרך הנגדית: ”אַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה וְאַל תְּהִי סָכָל לָמָּה תָמוּת בְּלֹא עִתֶּךָ”. לסיכום ממליץ קהלת על בחירה בשביל הזהב: ”טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תַּנַּח אֶת יָדֶךָ כִּי יְרֵא אֱלֹהִים יֵצֵא אֶת כֻּלָּם”.
