על העיוורון
 | |
| עטיפת הספר בגרסתו העברית, המציגה קטע מהציור משל העיוורים | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | ז'וזה סאראמאגו |
| שפת המקור | פורטוגזית |
| סוגה | רומן |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 1995 |
| מספר עמודים | 259 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאת הקיבוץ המאוחד |
| תאריך | 2001 |
| תרגום | מרים טבעון |
| סדרה | |
| ספר קודם |
The Gospel According to Jesus Christ  |
| הספר הבא |
Seeing |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 002072970 |
  | |
על העיוורון (בפורטוגזית: Ensaio sobre a cegueira) הוא רומן מאת הסופר הפורטוגלי ז'וזה סאראמאגו.
הספר יצא לאור לראשונה בשנת 1995 בפורטוגזית. התרגום העברי של מרים טבעון פורסם בשנת 2001. בשנת 2008 נוצרה גרסה קולנועית לסיפור. לספר נכתב ספר המשך, "על הפקחון".
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית הסיפור בנהג שמתעוור באופן פתאומי. אין זה עיוורון רגיל, אלא עיוורון מיוחד - הנהג רואה לבן בלבד למול עיניו. עובר אורח מתנדב להסיע את הנהג לביתו, אך לאחר מכן מנצל את עיוורונו וגונב את רכבו. העיוור פונה לרופא עיניים, אולם הרופא אינו מוצא כל פגם בעיניו.
לאט לאט מסתבר שהעיוורון עובר מאדם לאדם; כאשר עיוור (נשא) "מביט" באדם אחר, גם האדם האחר מתעוור. כך נדבקים עובר האורח שגנב את רכב העיוור הראשון, האנשים בחדר ההמתנה של הרופא והרופא עצמו. רק אדם אחד נשאר מחוסן מפני העיוורון - אשת הרופא. כאשר מגפת העיוורון ממשיכה להתפשט מכריזים השלטונות על מצב חירום, ומכניסים את כל העיוורים להסגר בבית משוגעים נטוש במטרה למנוע את התפשטות העיוורון, המכונה ״המגפה הלבנה״. אשת הרופא, שנשארה רואה, מתחזה לעיוורת ומצטרפת לבעלה בהסגר. בית המשוגעים נתון תחת שמירה של כוח צבאי, שיורה בכל מי שמנסה לצאת. בהדרגה מובאים עוד ועוד עוורים למקום, והתנאים נעשים קשים ביותר - המזון לא מגיע בעקביות, המים באיכות ירודה, תנאי התברואה בלתי-אפשריים, ואין אף אדם רואה שיכול לפקח על הנעשה. כנופיה של עיוורים אשר בראשה עיוור נושא אקדח משתלטת באלימות על כל הנמצאים במקום, משתכנת באחד מהחדרים, לוקחת לעצמה את המזון ובהמשך אף אונסת את הנשים.
אשת הרופא, שאינה יכולה לשאת את המצב, רוצחת את ראש הכנופיה בעזרת מספריים, וחברי הכנופיה הנותרים מתבצרים בחדר. לאחר ניסיון מרידה כושל בכנופיה, עיוורת אחת מבעירה את החדר שבו מתבצרת הכנופיה, והאש מתפשטת אל כל בית המשוגעים. העיוורים המבועתים מנסים לברוח מהתופת, ומגלים שהחיילים ששמרו על המקום נעלמו (ככל הנראה התעוורו אף הם), וכי איש אינו מונע מהם לברוח. שישה עיוורים - הרופא, הבחורה במשקפיים הכהים, הזקן בעל הרטייה השחורה והילד הפוזל שהיו בחדר ההמתנה של הרופא והעיוור הראשון ואשתו, בהנהגת אשת הרופא, פונים לעיר, על מנת לחפש את מה שנשאר מבתיהם. מחוץ לבית המשוגעים הם מגלים שכל תושבי העיר התעוורו והאנדלרמוסיה שולטת בכול. אל הקבוצה מצטרף כלב המכונה "כלב הדמעות", שפגש באשת הרופא במהלך אחד משיטוטיה בעיר במטרה למצוא אוכל. הקבוצה מנסה לשמר חיי חברה תקינים בעולם שאין בו חוק ומשטר, ומתמודדת עם קשיי החיים שנוצרו ועם הצורך לחפש מזון ומים. בסוף הספר הראייה חוזרת לכל תושבי העיר, באותו הסדר שבו נדבקו בעיוורון - תחילה לעיוור הראשון, אז לבחורה במשקפיים הכהים, וכן הלאה. הגורם לעיוורון אינו מוסבר במהלך הספר, ונותר בגדר תעלומה.
אמצעים ספרותיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעבר לתוכן, ממחיש סרמאגו לקורא את העיוורון גם באמצעים ספרותיים. באופן יוצא דופן, שאינו קיים בדרך כלל בספרות, אין לדמויות בספר שם פרטי או שם משפחה כלשהו. הדמויות מתוארות על ידי סימנים חיצוניים או תכונות, כדוגמת "הרופא", "אשת הרופא", "נהג המונית", "הבחורה במשקפיים הכהים", "הילד הפוזל", וכן הלאה. אפילו גיבורת הספר, אשת הרופא, אינה מוזכרת בשמה לאורך כל העלילה. פרט נוסף התורם ל"עיוורונו" של הקורא הוא היעדר כל סימון מזהה, בשם או במספר לפרקים. היעדר שיום (מתן שם) או מספור לפרקים מתחילת הספר ועד סופו עשוי להקשות על הקורא להתמצא מבחינת מיקומו בספר, והוא נותר, לכאורה, בעיוורונו.
משמעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר עוסק בשאלות המוסר והחוק, ובחיים שבהם חוקים כאלה אינם תקפים. אשת הרופא, היחידה שנשארת רואה לאורך כל המגפה, והקבוצה שעמה, מסמלים את הניסיון לשמר את התרבות והחוק; לעומתם עומדים אנשי הכנופיה בבית המשוגעים, שמנצלים את חולשת האנשים שסביבם כדי לקחת בכוח הזרוע טובות הנאה. שתי הקבוצות האלה מזכירות את שתי קבוצות הילדים שבספר "בעל זבוב".
מבין דפי הספר בולטת הביקורת החברתית הנוקבת: התנהגות הכלל במצב של כאוס ואי סדר, כמתואר בספר, מרמזת על אופי התנהגות החברה כיום. יש הטוענים שלבחירת האשה דווקא, כדמות שנותרה רואה בעוד שכולם מתעוורים, יש משמעות סמלית. הנשים מסוגלות להבין את החולשה והמצוקה, ולעזור במידת הצורך. האשה, כאם, רגישה למצוקות הסובבים אותה, והיא אולי תוכל לפתור בעתיד את בעיות החברה.
את עטיפת המהדורה העברית של הספר נבחר לעטר קטע מהציור "משל העיוורים", מאת פיטר ברויגל האב. בציור זה מופיעים שישה עיוורים, ואף בספר ישנם שישה גיבורים עיוורים, הנמלטים מבית המשוגעים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- על העיוורון, באתר OCLC (באנגלית)
- ד״ר רות קנאי,״על העיוורון״ מאת ז'וזה סאראמאגו בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
- הארץ, על העיוורון / ז'וזה סאראמאגו, באתר הארץ, 19 ביוני 2001