לדלג לתוכן

ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 106

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

השוואה קטנה

[עריכת קוד מקור]

הפיזיקאי הדני הנודע, נילס בוהר, היה גם כדורגלן נלהב. הוא בן לאם יהודיה ואב לותרני והוטבל לנצרות. כל זה כתוב בוויקיפדיה העברית. את הערך המקביל באנציקלופדיה העברית כתב ישעיהו ליבוביץ. אין שם זכר לפעילותו של בוהר ככדורגלן; מצוינת העובדה שאמו יהודיה, אך אין אף מילה על דתו של אביו ועל דתו של בוהר עצמו. נדמה לי שההבדלים אינם מקריים, אלא משקפים הבדלים בגישה הבסיסית של עורכי שתי האנציקלופדיות. דוד שי - שיחה 20:04, 1 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

כתוב אצלנו שנילס היה "כדורגלן מצטיין", זה לא אומר כלום. עדיף לפרט מעט (כמו בוויקי האנגלית) או למחוק. אגסי - שיחה 01:17, 2 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
לא אומר כלום? אומר הרבה יותר מאשר האנציקלופדיה העברית, אבל אני מבין שאין הקומץ משביע את הארי, הרחבתי מעט. דוד שי - שיחה 05:25, 2 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
סקרנותי גברה, ובדקתי את ההתייחסות של אנציקלופדיות נוספות לשני הנושאים הנ"ל. אנציקלופדיה בריטניקה (מהדורת 1972) מציינת את שמות שני הוריו, אך אינה עוסקת בדתם. בגרסה המקוונת של הבריטניקה מצוין שאמו באה ממשפחה יהודית. בריטניקה החדשה לנוער מציינת שנולד לאב "לא יהודי" ולאם יהודייה. אנציקלופדיה "יבנה לרוס" מציינת שבוהר היה "בן לאב דני ולאם יהודיה" (ניסוח מוזר, בהתחשב בכך שגם האם הייתה דנית). כל ארבע האנציקלופדיות לא מזכירות את פעילותו ככדורגלן.
ועכשיו לשאלה החשובה יותר, שממנה התעלמתי עד כה: עם כל הכבוד לכדורגל, מי האנציקלופדיה שמתארת הכי טוב את פעילותו כפיזיקאי? הרושם שלי הוא שהמנצחת היא הגרסה המקוונת של הבריטניקה, ואחריה "אנציקלופדיה בריטניקה" המודפסת (אבל ויקיפדיה האנגלית עולה על כולן). דוד שי - שיחה 08:37, 2 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
נילס בוהר היה כדורגלן לא פחות מאשר איינשטיין היה כנר. אין לי גישה לכל המקורות שהוזכרו למעלה, אבל אהמר 10:1 שבכל אחד ואחת מהמקורות הללו, בערך על איינשטיין, מוזכר שהיה כנר חובב. ודאי שיש אנשים שעבורם "כנר חובב" זה חשוב, ו"כדורגלן" זה טפל (ואעז לנחש שכך ראו זאת כותבי האנציקלופדיה העברית), אבל יחס כזה הוא סובייקטיבי, לא אובייקטיבי. לגבי בוהר, הקשר שלו לכדורגל הוא גם משפחתי: אחיו הצעיר, הראלד בוהר(אנ'), הגיע בכדורגל רחוק יותר מנילס, ושיחק במדי נבחרת דנמרק באולימפיאדת 1908, לפני שעשה קריירה של מתמטיקאי (שמחקריו ייסדו ענף חדש במתמטיקה, פונקציות כמעט מחזוריות, ענף שמאוחר יותר ענקים כמו הרמן וייל וג'והן פון נוימן תרמו לו). הראלד ונילס שיחקו באותה קבוצה, עם נילס בתפקיד השוער. אנקדוטה מעניינת היא שכשבור מונה לפרופסר מלא באוניברסיטת קופנהאגן, הוא הוצג למלך דנמרק כריסטיאן העשירי, בהתאם למנהג שהמלך פוגש פרופסורים חדשים. בפגישתם, המלך הביע התלהבות מהמפגש עם הכדורגלן המפורסם... קיפודנחש 20:13, 2 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
בערך אלברט איינשטיין לא כתוב שהיה כנר חובב, אלא שבהיותו ילד "החל גם ללמוד לנגן בכינור". יצחק רבין היה טניסאי חובבן, אך לא כתוב על כך בערך, אם כי יש שם תמונה שלו משחק טניס. מאחר שנילס בוהר שיחק בקבוצת כדורגל בליגה, זה ראוי לאזכור. אגסי - שיחה 22:32, 2 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
בהחלט יש להרחיב על כך בערכים על נילס בוהר והראלד בוהר (למה עדיין אין לנו ערך עליו? גם מתמטיקאי וגם כדורגלן מצטיין). ‏ MathKnight (שיחה) 16:35, 3 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
היה עליו ערך כבר יותר מעשור, רק תחת השם הארלד בוהר. יצרתי הפניה. Mbkv717שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ו • 17:38, 3 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
ויש גם את קטע הידעת? הזה. ‏עמיחישיחה 23:30, 3 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
בתבנית הזו היה יותר פירוט מאשר בערך (לפני שהערך עודכן אתמול). אגב, חבל שאין לנו את ערך אקדמיסק בולדקלאב (אנ') שמופיע ב-24 ויקיפדיות. אגסי - שיחה 23:53, 3 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
אני מוחא על הגדרת בוהר כפיזיקאי, בוהר היה פילוסוף עם (התמקדות בטבע)! 7-; ולעניין הערך אינו על "הפיזיקאי בוהר" אלא על "בוהר" ולכן ראוי שיהיה כתוב בו גם איזו מוזיקה אהב אם אהב(אני מניח שכן) ואיזה טעם גלידה העדיף, כל מה שמאפשר לך להכיר את האיש(ובתנאי שהדברים היו בעלי משמעות למשל איינשטין חקר את תנועת עלי התה בספל!). 213.8.204.9 21:31, 11 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

שת"פ עם חברת החדשות של ערוץ 2

[עריכת קוד מקור]

היי, חלקכם אולי זוכרים את מיזם "יוצרים ערך" של חדשות ערוץ 2 ועמותת ויקימדיה ישראל לרגל עשור לוויקיפדיה העברית - במסגרתו 5 הכתבים הבכירים של הערוץ כתבו ערכים וסיפרו עליהם בתכנית "שש עם". הפרויקט זכה לתגובות כל כך טובות שהוא שודר בשבוע שלאחר מכן בשידורים חיים (וסה"כ הגיע לחשיפה של למעלה מ-2 מיליון איש).

לשמחתנו ערוץ 2 ביקש להמשיך את שיתוף הפעולה איתנו ולהמשיך לתרום ולסייע לוויקיפדיה. אחרי הרבה מאוד דיונים ופגישות - אני שמח לבשר על מיזם חדש - שחרור חומרי וידיאו מארכיון ערוץ 2 לוויקיפדיה ברישיון חופשי!. זה לא מובן מאליו שערוץ מסחרי שמוכר את קטעי הארכיון שלו משחרר קטעי וידיאו ששווים עשרות אלפי ש"ח. עד כה קיבלנו 30 קטעי וידיאו (אותם אתם כבר יכולים למצוא בוויקישיתוף). בשלב הראשון הקטעים נבחרו לפי דירוג הערכים הנקראים ביותר בוויקיפדיה העברית. הם סופקו ללא כתוביות או קריינות בעברית כדי לאפשר את השימוש שלהם בוויקיפדיות בשפות השונות.

משתמשת:Hanay התנדבה ללוות ולהוביל את הפרויקט. בקרוב נפתח דף מיזם כדי לאסוף בקשות לקטעי וידיאו נוספים מהערוץ. בינתיים - אנחנו מזמינים אתכם לסייע ולשלב את קטעי הווידיאו בערכים השונים, בעברית ובאנגלית :)

--Itzike - שיחה 23:21, 4 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

כל הכבוד ויישר כוח! ‏ MathKnight (שיחה) 23:36, 4 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
כתבתי לך בוויקישיתוף ואכתוב שוב כאן: כל הכבוד על היוזמה ועל הסבלנות! ביקורת - שיחה 23:45, 4 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
איזה יופי! ‏עמיחישיחה 01:20, 5 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
מחיאות כפיים לכם ולערוץ 2. ‏DGtal‏ - שיחה 01:29, 5 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
כל הכבוד !! דני Danny-wשיחה 09:19, 5 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
כל הכבוד לכם. יואב ר. - שיחה 16:57, 5 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
בהמשך להודעתו של Itzike, פתחתי דף מיזם ויקיפדיה:ויקימדיה ישראל/מיזם וידאו חדשות 2, אשמח אם ויקיפדים יכנסו למיזם יוסיפו את סרטוני הווידאו לערכים ויעדכנו את דף המיזם. אני מתייגת את המגיבים כאן, Danny-w, משתמש:DGtal, עמיחי, ביקורת ואת משתמש:MathKnight שמאתמול פועל במרץ להוספת הקבצים לערכים. תודה חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 16:18, 5 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

אפשר להעלות בקשות לסרטונים בערכים ספציפיים לדף המיזם. אז כנסו ואל תהססו לבקש. תודה חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 21:53, 5 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

צריך קישור לסרטונים עצמם (באתר שלהם אולי) שנדע מה לבקש. Geagea - שיחה 22:33, 5 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
אני כבר ביקשתי כמה MathKnight (שיחה) 22:35, 5 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

סרטון מקסים שמציג את צדק וארבעת הירחים הגדולים שלו, הירחים הגליליאניים, כפי שג'ונו ראתה אותם במהלך ההתקרבות שלה אליו. מקווה לעוד תמונות יפות בהמשך. אליסף · שיחה 17:44, 5 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

שאלה על js

[עריכת קוד מקור]

הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ# שאלה על js

בר מצווה לוויקיפדיה!

[עריכת קוד מקור]

מ ז ל ט ו ב ! עד 120 שנה ומעבר! אור/Dororשיחההצטרפו למיזם הויקייטנה! 01:33, 8 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

איך בר מצווה? ברית מילה עשו כבר? Geagea - שיחה 04:09, 8 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
מ ז ל ט ו ב ! --Mikey641 - שיחה 05:14, 8 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
כן. ברית מילה עשו. אמנם בגיל תשעה חודשים ולא ביום השמיני. אבל איך ברמצווה? מדובר ביומולדת עפ"י תאריך לועזי. יש עוד שבוע עד הבר-מצווה. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • ב' בתמוז ה'תשע"ו • 08:43, 8 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
אני אוהב מאוד הסמליל שעוצב ליום ההולדת. הייתי מודה למעצב/ת, אבל כשלוחצים עליו מגיעים לעמוד הראשי ולא לדף התמונה, ולכן איני יודע למי להודות... ‏ Amitayzl - שיחה 13:00, 8 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
Amitayzl, קובץ:Wiki.png. בברכה, אור/Dororשיחההצטרפו למיזם הויקייטנה! 13:07, 8 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
תודה לאור על העזרה, לחנה על שינוי הקובץ, וכמובן לבנימין על העיצוב היפה. ‏ Amitayzl - שיחה 13:17, 8 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
בבקשה :) בנימין - שיחה 13:20, 8 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
בקובץ הזה חסרה תבנית רישיון. יש תבנית של ויקימדיה וחסרה תבנית נוספת עבור החלק היצירתי של היוצר. Geagea - שיחה 15:48, 8 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
מזל טוב לוויקיפדיה ותודה על הסמליל! ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 19:40, 8 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
מ ז ל ט ו ב ! לוויקיפדיה ולעורכים שגידלו (והגדילו) אותה! ‏ MathKnight (שיחה) 19:56, 8 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

הונאה, הימורים, שקרים ו-CSGO

[עריכת קוד מקור]

לצפייה: Deception, Lies, and CSGO, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 13:47)Hyuna‏ • שיחה • חציל-צילון • 10:16, 8 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

מה הטעם בבדיקת תגובות באתר הארץ

[עריכת קוד מקור]

אם מי שאחראי שם מאשר תגובות שמצדיקות את הרצח של השוטרים בארה"ב? הזוי ביותר ואני מצטער מאד שהארץ התדרדר לרמה כזאת. אליסף · שיחה 14:45, 8 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

שלחתי להם תגובה נזעמת ואני ממתין לראות אם תפורסם. על כך נאמר Sic transit gloria mundi. בברכה. ליש - שיחה 15:36, 8 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
זה התחיל בהצדקת רצח יהודים, וכמו שקרה בעבר, זה לא הסתיים שם. ‏ MathKnight (שיחה) 19:58, 8 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
לא קראתי את התגובות שם, אבל ברור שהרג של שוטרים (ושל כל גבר, אשה וילד) לא פסול בעיניינו בכל מקרה, "3 שוטרים סורים נהרגו בעת דיכוי הפגנה כנגד המשטר", "3 שוטרי חמאס נהרגו בתגובת צה"ל", אלא רק במקרים בהם אנחנו סבורים שההרג בוצע שלא בצדק. אני אמנם סבור, שהשוטרים האמריקאים נרצחו והמעשה הוא פשע, אבל הדעה לפיה הרצח היה מוצדק, עדיף שתושמע ותגונה מאשר שתושתק. בברכה, --איש המרק - שיחה 13:02, 12 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

ויקיפדיה חשובה לעולם

[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם. כידוע לכם כנס ויקימניה התקיים השנה בכפר אזינו לאריו באיטליה. השנה השתתפתי בכנס כמקבלת מלגה מהקרן הבינלאומית, והעברתי יחד עם דרור את ההרצאה "פרויקטים מגניבים שנעשו בקרן בשנה האחרונה". הכנס היה מאוד מעניין, והמיקום בצפון איטליה הוסיף לכנס את הנופים היפיפים של הרי האלפים.

בשנים הקודמות שהשתתפתי בכנס תמיד שמחתי לגלות כי האנרגיה החיובית של המיזם, ושל המתנדבים לא דועכת, וכי המחויבות של כולנו לשנות את העולם לטובה רק הולכת ומתעצמת משנה לשנה.

השנה שמחתי לגלות כי לא רק הוויקיפדים מחויבים לשנות את העולם, אלא העולם מתחיל להפנים כי עליו להשתנות. קודם כל המיקום הלא שגרתי של הכנס שינה את חייהם של אנשי הכפר. אנשי הכפר פתחו את בתיהם, בנו תשתיות, ושינו את כל המקום כדי לקבל את פנינו. היה זה מחמם לב לראות את הכנסת האורחים הזאת. בנאום הפתיחה של ג'ימי ויילס הוא אמר שהעולם שבו אנחנו (הוויקיפדים) חיים בו הוא לא אותו העולם בו יש אלימות, ושנאה. הוא דיבר על המחויבות שלנו לעולם טוב יותר ועל היכולת שלנו לשנות דברים לטובה. זה היה מאוד מרגש. הייתי גם בהרצאה של ויקיפדיה לירח. אחד המסרים הכי ברורים של האנשים שמעורבים בפרויקט הזה הוא שהשמיים הם כבר לא הגבול . אפשר לחלום כמה רחוק שרק רוצים. מסר תמים אולי, אבל מחמם את הלב.

מה שבלט במיזמים רבים הוא שהיוזמה כבר לא תמיד באה מוויקימדיה, אלא ממקומות עצמם. בעבר הלא רחוק היינו צריכים לנסות לשכנע את עולם האקדמיה לקבל אותנו. כיום המצב שונה. באוניברסיטת ז'נבה שמו לב שחסרים ערכים על נשים רבות והם פנו לעמותה המקומית וביקשו לעשות מיזם ויקיפדי כדי לצמצם את הפער מגדרי. זוהי פעילות ביוזמת האוניברסיטה, המיזם נקרא "בוא נסגור את הפער המגדרי". בתי ספר רוצים ליצור איתנו קשר, מוסדות תרבותים הולכים ופותחים את האוספים שלהם לקהל הרחב מתוך מודעות לשינוי. הבקשה של אוניברסיטת ז'נבה, הדגימה עבורי יותר מכל דבר אחר את השינוי שחל בעולם שלנו. וכמובן שעם הכוח באה אחריות גדולה, להמשיך בקו ניטרלי, מהימן וראוי.

כמובן שממשיכים לנסות כיוונים חדשים עם גלאם, עם חינוך, עם מגדר ומשפט. בכנס היתה נציגות מכובדת של ישראלים, שגם מובילים, כל אחד, פרויקטים נהדרים. הייתי מאוד גאה להיות ישראלית!

אני כמובן מודה מאוד לאנשי הקרן על ההזדמנות להגיע לכנס. היה מדהים!!! דריה - שיחה 18:27, 10 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

תודה על הסקירה! ביקורת - שיחה 20:25, 10 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

מה דעתכם על Everipedia?

[עריכת קוד מקור]

גיליתי עכשיו אתר חדש יחסית בשם Everipedia שהוא דומה לוויקיפדיה, אבל עם כמה הבדלים מהותיים:

  • יש בו מדיניות מחיקה מאד סלחנית. האתר מעודד כתיבת ערך על כל נושא, כל עוד הוא מגובה במקורות.
  • רק עורכים רשומים יכולים לערוך.
  • לעורכים יש ניקוד הקרוי IQ. ככל שעורכים יותר, הניקוד עולה. לעורכים מתחילים יש אפשרויות עריכה מוגבלות, והאפשרויות המתקדמות מתאפשרות ככל שהניקוד עולה.
  • העיצוב מאד יפה בעיניי (זו דעה סובייקטיבית).
  • יש בו מעט פרסומות, ומייסדי האתר שוקלים לתגמל כספית את העורכים, בהתאם לניקוד (IQ) שלהם.
  • בינתיים אין לאתר גירסה בעברית.
  • לארי סנגר כותב בו.

מעניין אותי לדעת אם גם אתם מכירים את האתר הזה, ומה דעתכם עליו.

בברכה, -- ‏גבי‏ • שיח 10:55, 11 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

בסופו של דבר מה שחשוב זה מבחן התוצאה. אני נוטה לתמוך בקונספט של לכתוב (כמעט) על כל דבר בתנאי שהערך כתוב כהלכה ומגובה במקורות. ומה שהכי חשוב - העיצוב והממשק שם נראים יפים ואיכותיים הרבה יותר מויקיפדיה. לדעתי, הבעיה המרכזית בויקיפדיה היא שלכל אלפי הכותבים בה יש חשיבות לדעתם כמעט באותה מידה. זה גורם לכך שאי אפשר לערוך שינויים משמעותיים כי כולם מתקוממים שהזיזו להם את הגבינה, וכך אנחנו נשארים עם אתר ברמה של תחילת שנות האלפיים. אישית, אין לי בעיה עם פרסומות מתונות. זה לא עולה כסף לגולשים, ואם זה נעשה בצורה שמתחשבת בגלישה זה לא כל כך מציק. אני לא חושבת שכסף זה מילה מגונה, ולא חושבת שזה עלול לגרום הטייה כלשהי מבחינת תוכן האנציקלופדיה. גם אנציקלופדיות איכותית וטובות בסופו של דבר הרוויחו כסף. אם זה מה שיגרום לויקיפדיה להיות טובה יותר, אני בעד. • צִבְיָהשיחה • ה' בתמוז ה'תשע"ו 11:09, 11 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
מישהו יכול לתת קישור לדף שם שמבטא את העיצוב? מהרושם הראשוני שלי זה נראה כמו "בלוגופדיה". מנחם.אל - שיחה 11:19, 11 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
נתקלתי בו בחיפוש אחרי ערכים שנמחקו מוויקיפדיה האנגלית. מיזם נחמד, וקנאת סופרים תרבה חכמה. אולי חלק מהאלמנטים העיצוביים שם ניתנים לחיקוי פה.
בעיני לוויקיפדיה יש תפקיד חשוב בהפרדת עיקר מטפל בים המידע המקוון ולכן ככל שמדיניות הסינון של התוכן יותר מתירנית, יש ירידה במילוי התפקיד הזה.‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 13:02, 11 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
לא ראיתי את האתר המדובר, אבל ממה שקראתי כאן, אינני חושבת שאנחנו אמורים ללכת בדרכו (מלבד אולי מבחינה עיצובית - לא ראיתי ועל כן אין לי דעה). דעתי על הכנסת פרסומות שלילית ביותר. אם מדברים על מדרון חלקלק, זו הדוגמה המובהקת לכך. בה במידה אני מתנגדת לתגמול כספי לכותבים, ועל כך כבר נשפכו הררי מילים בדיונים אין קץ ונקבעה דעה ברורה. באשר למדיניות מחיקה, אינני חושבת שצריך או ראוי לכתוב על כל נושא שבעולם, משום שיש מישהו שהעניין חשוב בעיניו. חייבים להיות קריטריונים ברורים, שמהם אפשר אולי לסטות מעט במקרה הצורך, בהסכמת הקהילה. ולצביה, אינני חושבת ש"לכל אלפי הכותבים בה יש חשיבות לדעתם כמעט באותה מידה", כדברייך, ראשית, משום שאין לנו אלפי כותבים בשום נקודת זמן שהיא - אנשים באים והולכים, ומי שכתב ערך לפני שמונה שנים ועזב לפני שש שנים, איננו טורח לעקוב אחרי הנעשה בערך שלו וודאי איננו זועק חמס כשמזיזים לו את הגבינה. שינויים מתבצעים כל הזמן בכל הערכים, רובם מתקבלים ואת האחרים, אם אינם מנומקים או מוצדקים, יכול בעל העניין, שהערך מופיע ברשימת המעקב שלו, לשחזר או לשפץ, לפי הצורך. בסך הכל, יש מעט מאד אנשים שטורחים לשנות, לשפר, לעדכן או לתקן, ומעט מאד אנשים שבודקים את מעשיהם ומאשרים או שוללים אותם, לפי העניין. מה היית מעדיפה, ויקיפדיה שכל החפץ בכך יכול להיכנס ולמחוק/לשכתב/להשחית ערכים בתוכה בלי שאיש יעקוב אחרי הנעשה ויתקן במידת הצורך? לא כל מחאה על שינוי, מחיקה או תוספת היא בחזקת "הזיזו לי את הגבינה שלי". לפעמים היא מוצדקת ונחוצה לשמירת הרמה והאיכות. תתקיים לה ה-Everipedia החדשה כרצונה ושיהיה לה בהצלחה, ואנחנו נמשיך בדרכנו וננסה לשפר ולהרחיב את הוויקיפדיה שלנו כמיטב יכולתנו.שלומית קדם - שיחה 18:16, 11 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
קראתי קצת ב"אבריפדיה" ודעתי רק התחזקה - לא תודה. הערך על ארצות הברית של אמריקה מתחיל במילים: המדינה הטובה ביותר עלי אדמות. ממש אנציקלופדי. ויקיפדיה לעצלנים ולמי שרוצה לכתוב ערך על החתול שלו, כדבריהם.שלומית קדם - שיחה 18:39, 11 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
אני מדברת על העניין הטכני והחזותי בויקיפדיה. כל שינוי שממסים לעשות בנושא גורר תמיד הזדעקות נגד המודרנה. העניינים נורא איטיים בתחום, והמצב נראה בהתאם. • צִבְיָהשיחה • ה' בתמוז ה'תשע"ו 18:50, 11 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
צביה, ככל הידוע לי, העורך החזותי קיים ופעיל לכל המעוניין. אין לי שום התנגדות לקיומו, בתנאי שאני ואחרים כמוני נוכל להמשיך לערוך בקוד מקור, כפי שהורגלנו זה שנים. אותו דבר לגבי תוכנת התרגום שמציעים לי מדי פעם ואני מסרבת בנימוס. חידושים יכולים להועיל, כפי שאני רואה עכשיו בנושא הבינויקי, שבתחילה היה מסורבל ומבלבל ועכשיו מפשט מאד את הפעולה, אבל לא כל חידוש ולא בכפייה. לא ברור לי מה רע במצב הקיים, והרגשתי היא, שהמחדשים דווקא פעילים כל הזמן ובמהירות רבה מדי לטעמי. כדאי להתחשב גם באזרחים הוותיקים של הוויקיפדיה, ולא לנסות לאכוף עלינו הר כגיגית בכל פעם שמישהו הוגה איזה חידוש.שלומית קדם - שיחה 19:09, 11 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
אני חושב שצביה מדברת יותר על העיצוב הגרפי ופחות על ממשק העריכה. יש אפשרות לשנות את העיצוב הגרפי בוויקיפדיה, בין בהעדפות בתוך ויקיפדיה ובין בעזרת אפליקציות ותוספים חיצוניים, למשל en:Wikiwand.‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 19:34, 11 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
האיכות של הערכים הרבה יותר נמוכה מבויקיפדיה, אבל אהבתי מאוד את העיצוב כמו צביה.--Mikey641 - שיחה 20:59, 11 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
שלומית קדם - אני מנחש שגם ויקיפדיה בתחילתה התמודדה עם תוכן כמו "המדינה הטובה ביותר עלי אדמות". דווקא התגמול לעורכים יכול למנוע, לדעתי, מצב שבו עורכים באים והולכים. בתסריט האופטימי, יהיו שם אנשים רציניים (כמו לארי סנגר) שיוסיפו בכל יום תוכן איכותי, כולל עריכת ערכים קיימים, ויראו במיזם מקור הכנסה מכובד - בדיוק כמו באנציקלופדיות של פעם. הדרך לשם ארוכה, אבל ייתכן שזה יקרה. דרך אגב, יש הרבה ערכים על חתולים בוויקיפדיה (אנ') - כל עוד יש להם סימוכין אז זה בסדר. אפילו בעברית יש כמה. -- ‏גבי‏ • שיח 11:50, 12 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
לא מספיק שיהיו סימוכין. זה צריך להיות משהו מסודר. כאשר אתה מנסה למשוך תוכן שנדחה מוויקיפדיה, אתה הולך למשוך את מה שמגובה באסמכתאות פחות מסודרות. בינתיים זה גם מה שראיתי בערכים קיימים. דרך אגב, המשפט על "הארץ הטובה בעולם" לא מופיע סתם בערך מרכזי אלא בערך שמוצג כדוגמה בדף ההסברים. נראה הם גאים בערך הזה ולא סתם לא טרחו תקן אותו אלא מציגים אותו בראש חוצות. ככה כותבים שם ערכים. Tzafrir - שיחה 13:30, 12 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

עוד נקודה קטנה: מעיון ראשוני לא ברור לי מה אמור להיות הרישיון של התוכן ששם. חלק מהמאמרים מתבססים על תוכן מוויקיפדיה, ולכן הרישיון שלהם צריך להיות CC-BY-SA. חלק מהם מועתקים ממקורות חיצוניים. בדף תנאי השימוש הם דורשים (License to User Content) מה שלעניות דעתי נראה כמו ניסיון לקבל בעלות על כל התוכן. בקיצור: מיזם מפוקפק. Tzafrir - שיחה 21:41, 11 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

זה מיזם חדש יחסית, והמייסד מזכיר כל הזמן שוויקיפדיה היא המודל שלו, לכן נראה לי שגם אם יש כרגע אי-בהירות בנושא רישוי התוכן, אז בסופו של דבר הנושא יוסדר. אהבתי את הכוונה של המייסד לתגמל כספית את העורכים בהתאם לניקוד שלהם, זה יכול לשפר את איכות הערכים. מכיוון שלכל עורך שם יש "אישיות מקוונת", אני מאמין שרישוי התוכן יהיה כזה: כל פיסת תוכן לא תהיה חופשית אלא תהיה שייכת למי שיצר את התוכן, אבל אוסף כל התכנים באתר יהיה שייך לאתר בלבד. במודל כזה יש היגיון עסקי, והוא לא פוגע בעורכים. מי שיצר ערך נרחב על X יוכל להשתמש בו לאחר מכן, כי הוא בעל הזכויות, ואף אחד אחר לא יוכל להעתיק את הערך כלשונו, וכמו כן אף אחד לא יוכל לשכפל את האתר כולו (כפי שעושים לוויקיפדיה בצורה די ברברית). -- ‏גבי‏ • שיח 11:41, 12 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
משני הדברים שציינתי: תוכן מועתק יכול להיות בהחלט עניין של חוסר תשומת לב באתר צעיר. לא מצאתי דרך לדווח על כך (ואין לי עניין באתר, או מושג על המדיניות שלהם). אבל ניסיון לקבל בעלות על כל התוכן הוא (לפחות מנסיוני) דגל אדום לגבי האפשרות לחטיפה של התוכן בעתיד. כל עוד לא תהיה הבהרה מאוד מפורשת לגבי הסעיף המוזר הזה בתנאי השימוש, אני בכלל לא מתכוון לחשוב לתרום לאתר הזה. Tzafrir - שיחה 13:13, 12 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
אין שם את ישראל (או לפחות אני לא הצלחתי למצוא) כל ה"קישורים" שם מפנים חזרה לעמוד הראשי ולא לערך שמתאים למילים המקושרות. לא רואה מה העדיפות בעיצוב שלו, זה לא נראה שונה באופן משמעותי מוויקיפדיה רק מוסט ימינה באופן מעצבן. לא בדקתי אבל אם אכן מדובר בתוכן מועתק מוויקיפדיה ואתרים אחרים וה"כותבים" (או המעתיקים) הופכים להיות בעלי זכויות היוצרים כפי שנאמר לעיל, אזי אתר זה הוא מפר זכויות יוצרים ובלתי חוקי. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • ו' בתמוז ה'תשע"ו • 12:27, 12 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

בדקתי את הערך Soccer ונראה שהם העתיקו את קטע הפתיחה מויקיפדיה. נראה שמישהו רוצה לעשות אתר מסחרי (פרסומות) מהידע בויקיפדיה. Danny Gershoni - שיחה 13:21, 12 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

אני לא מטיף בעד האתר הזה, אבל לכל המלעיזים אני רוצה להזכיר את הסיפור על האתר Wikitravel, שהתמלא בתוכן ויום אחד בעלי האתר החליטו לשים בו פרסומות, ועקב כך התפצלה קהילת העורכים לשתי קבוצות: קבוצה אחת המשיכה לערך באתר Wikitravel וקבוצה אחרת הקימה אתר בשם Wikivoyage שהוא "נאמן לרוח המקורית" ואין בו פרסומות. לא ברור לי למה, אבל האתר Wikitravel שוקק מידע, מתעדכן לעתים קרובות ואני נעזר בו מפעם לפעם, ולעומתו באתר השני איכות הערכים נמוכה בהרבה, וחלקם לא עודכנו כבר כמה שנים. אני לא יודע אם זה קשור לפרסומות או לא, אני רק מעיר שקהילות של עורכים באתרי אינטרנט זה דבר דינמי ולא צפוי. -- ‏גבי‏ • שיח 15:47, 12 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
בדקתי את ה...המצאה החדשה דנן ונחרדתי (ואני רחוק מלהיות חסיד, כידוע, של המתחולל פה). כבר ה"קום", במקום ה"אורג", ניבא רעות, שנית: אנציקלופדיה, אינה עלון-פרסומת וגם אסור להּ, באיסור חמור, להיות כזה. ולאחר כניסה, אל האתר עצמו: באמת - מה זה הקשקוש הזה? על פוטין, לדוגמא, יש שני ערכים שונים(!), אחד יחסית~אובייקטיבי (גם אם לא יותר מקצרמר, במקרה הטוב - מן-הסתם, מישהו פשוט תמצת, את הערך הויקיפדי עליו?), אחד מתבכיין, מתלהם וצווח תעמולה מערבית זולה; רשומת-בלוג תעמולתית ובלתי-מוצלחת, לא אנציקלופדיה. הצגת מספר הצפיות בכניסה, כמו גם "אפשרויות העיצוב" (תודה רבה), מזכירות אתר-בלוגים לבני-נוער ובשום-פנים-ואופן לא אנציקלופדיה רצינית. אולי נגדיר, גם, את אתר "ישרא-ברוך" כאנציקלופדיה? או את "תפוז בלוגים"? ועל נסיון בעלי-האתר, להשיג בעלות גם על תכני-הגולשים וגם על העתקות מאתר זה, עדיין לא דיברתי: "תנאי-השימוש" שלהם, נראים כהכלאה, בין "תפוז בלוגים" בעשור הקודם, ל"פייסבוק" דהיום = סקאם נצלני, לכל דבר ועניין, לצד ניחוח תעמולתי, מבית קלינטון-היא, וול-סטריט ורשת "פוקס" (שלוש שהן אחת). כל קשר, בין זה, לבין אנציקלופדיה ממשית, פשוט אינו קיים; יותר "מייספייס" חדש. שיעלה לשם, כל משתמש, סרטון של החתלתול שלו וגמרנו; לזה, מן-הסתם, הם מתאימים. אנציקלופדיה? הצחקתיהוני.דניאל איילי קלטי אל-כורדי - שיחה 17:48, 26 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

מי בתמונה?

[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחת קובץ:Shilo Adler.jpg. דוד שי - שיחה 20:11, 9 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]

עצומה נגד טבח פילים

[עריכת קוד מקור]

חברים, אני מצרפת כאן עצומה להצלת פילים מטבח המוני לשם מסחר בשנהב. המחשבה, שאנשים משמידים בן רגע חיה מפוארת כל כך כדי לעשות רווחים קלים מחטיה מעוררת פלצות. אינני יודעת מה הסיכוי לעצור את הטבח, אבל כל ניסיון ראוי. בבקשה, הוסיפו את חתימותיכם לעצומה. תודה, שלומית קדם - שיחה 08:58, 12 ביולי 2016 (IDT) https://secure.avaaz.org/en/global_ivory_ban_sus_loc/?aqNzdcb[תגובה]

שלומית קדם, לחתום על עצומה לא עולה כסף. מהמעט שאני יודע זה גם לא ישפיע, מכיוון שיש מאמצים רבים שמושקעים בנסיונות למנוע טבח פילים. אם אכפת לך מהנושא את מוזמנת להשקיע מזמנך בהרחבת הערך שנהב, בתרגום הערך סחר בשנהב (אנ') ואולי גם ערכים אחרים בסביבתו: השמדת שנהב (אנ'), פשע סביבתי (?) (אנ'), (Poaching) (עברית?), ועוד. Tzafrir - שיחה 18:47, 13 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
Tzafrir, נכון שלחתום על עצומה לא עולה כסף, ולכן אני מצפה שכל אחד ואחד יחתום עליה. אם היא תשפיע במשהו או לא, אינני יודעת, אבל ל-Awaaz יש ניסיון בעצומות שהשיגו את מטרתן בתחומים שונים, וכשמאות אלפי אנשים מתגייסים לנושא מסוים, יש לכך השפעה מסוימת. כך לפחות אני מקווה. לגבי הערכים שהזכרת, אראה מה אוכל לעשות, אבל ברור שכתיבת ערכים לא תמנע טבח פילים, והשפעתה בכל מקרה תהיה איטית מאד. לעצומה עם חצי מיליון או מיליון חתימות יש סיכוי טוב יותר לפעול, ובכל מקרה, אין האחד דוחה את האחר - אפשר לחתום וגם לתרגם את הערכים.שלומית קדם - שיחה 23:43, 13 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
אם לחתום על עצומה „לא עולה כסף״, מה שווה החתימה עליה? את באמת מתכוונת לכך? האם את מעדיפה להקצות תקציבים למטרה הזו (תקציבים שמשמשים למימון כוחות שיטור בשמורות הפילים, לדוגמה) על חשבון תקציבים לריפוי מלריה (או מחלה אחרת) באותם האזורים? Tzafrir - שיחה 00:50, 14 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
איך הגעת למסקנה הזאת? זה לא מה שאמרתי ונא לא להכניס דברים לפי. וכן, אני חושבת שצריך לפעול למניעת טבח פילים וקרנפים וכל חיה אחרת בשמורות הטבע, לשם כך הן שמורות טבע. אינני יודעת מה בדיוק יכול לעשות שוטר נגד מסוק או מטוס קל עם כמה מיליארדרים משועממים, אבל לפעול צריך. מצדי שיפילו כל מסוק או מטוס כזה.שלומית קדם - שיחה 08:25, 14 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
את מצפה שהעצומה תגרום לציידים הלא-חוקיים להפסיק לצוד? או שאת מצפה שהעצומה תגרום לממשלות להשקיע יותר כסף במניעת הציד הלא-חוקי? אני מניח שאת מאמינה שזה יהיה השני כיוון שמה הסיכוי להשפיע על מישהו שממילא לא אכפת לו מה החוק ואכפת לו רק מהכסף. מה שצפריר מציין הוא שההשקעה הכספית במימון ציד הציידים יבוא על חשבון התקציבים לטיפול במחלות. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • ט' בתמוז ה'תשע"ו • 18:07, 14 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
אפשר לומר את זה על כל דבר: תקציב החינוך בא על חשבון תקציב הסרטן שבא על חשבון תקציב הביטחון שבא על חשבון תקציב ההתנחלויות שבא על חשבון תקציב הפוריות שבא על חשבון בלה-בלה-בלה. אין לדבר סוף. לכן יש מדרג, אין דבר שחשוב באופן אבסולוטי. מחר בבוקר מישהו יאמר שצריך לבטל את כל תקציב התרבות ולהפנות את כל הכסף למאבק במלחמה בסרטן (וואלה יש מצב שהוא יהיה צודק). • צִבְיָהשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ו 21:38, 14 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
אכן במקום הבלה-בלה בוא נגיע לתכלס: אני חושב שלאחרי זה וזה לא נותרה ברירה לצפריר אלא להיכנע לשלומית ולחתום על העצומה מנחם.אל - שיחה 08:15, 15 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
שלומית ודאי שאפשר להגיד את זה על כל דבר, וזה אכן מה שאני עושה ומקווה שגם כל יתר האנשים יעשו ככה. השאלה היא האם את חושבת שמניעת ציד פילים חשובה מספיק לקחת מהתקציבים שנועדו להחיות בני אדם או לא? בנוגע לחינוך אני כן חושב שיש לו חשיבות רבה ביותר, אפילו יותר מאשר תוספת כסף לתקציב המחקר המדעי לפיתוח תרופות. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • ט' בתמוז ה'תשע"ו • 09:31, 15 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
אני חושבת, שמניעת טבח פילים, לווייתנים, גורילות וכל חיה אחרת, חשובה לא פחות ממניעת מחלות, משום שהאדם איננו מבודד מן הטבע הסובב אותו, ואם נתיר השמדה שיטתית ומאורגנת של בעלי חיים הנתונים להגנתנו, לא תהיה דרך למנוע השמדה שיטתית ומאורגנת של בני אדם, כפי שההיסטוריה מלמדת. אדישות לאכזריות ורדיפת בצע באה לביטוי בכל תחום, ומי שקוטל היום חיות מסיבה זו או אחרת, יקטול מחר בני אדם מסיבה זו או אחרת. אותם אנשים שיוצאים על גב סוסים, עם להקת כלבים מאומנים וברוב רעש ומהומה כדי לצוד שועל אחד, קטן ומפוחד, ייצאו בהזדמנות אחרת לצוד שחורים, להטב"ים או יהודים - תלוי בזמן ובמקום. הכל כבר קרה ועוד עתיד לקרות - אם נשתוק ונמשוך בכתפינו לנוכח קטל חיות חסרות-מגן. חקר מחלות חשוב, חינוך חשוב, מניעת רעב והתעללות חשובה, וגם מניעת ציד חשובה.שלומית קדם - שיחה 11:02, 15 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
ותודה גדולה וכל הכבוד למנחם, שלקח את העניינים לידיו ותרגם שני ערכים גדולים וחשובים בזמן שיא.שלומית קדם - שיחה 11:05, 15 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
זו דעתך, וזה בסדר. רק חשוב שמי שחותם שיהיה מודע מה באמת המשמעות, ולא יניחו בתמימות שזה לא בא על חשבון שום דבר. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • ט' בתמוז ה'תשע"ו • 11:12, 15 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
העניין מורכב למדי, כפי שכבר ציינה צִבְיָה, מדובר יצירת מאזן בין צרכים שונים ושימור מיני בעלי חיים הוא צורך לגיטימי ואם הזכרת את חשיבות החינוך, גם שימור מיני בעלי חיים ומניעת התאכזרות לבעלי חיים אמורים להיות מרכיב בחינוך האנושי. בברכה. ליש - שיחה 11:33, 15 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
בהחלט מורכב. מה שחשוב הוא שלאדם יהיה שיקול דעת וישקלל את סדר העדיפויות שלו. אם הוא יחליט שזה חשוב מספיק ונכנס לראש סדר העדיפויות אז הוא מוזמן לחתום, אבל שיהיה סדר עדיפויות (מורכב כמובן). בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • ט' בתמוז ה'תשע"ו • 11:58, 15 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

גיהוק אחד של יאיר לפיד

[עריכת קוד מקור]

עד ה-6/7 רק אנשים בודדים התעניינו מי זאת נעה לנדאו. עד אותו יום, רוב הזמן לא היה אפילו אדם אחד שצפה בערך שלה, ולפעמים היו שניים, שלושה, מקסימום שישה אנשים שצפו בערך.

ב-7/7 בערב יאיר לפיד פרסם עליה סטטוס בפייסבוק. באותו יום זינק מספר הצפיות בדף ל-20, ולמחרת 1256! מאז יש בכל יום מאות אנשים שטורחים לבדוק מי זאת נעה לנדאו.

אני מקווה שלפיד מודע לכוח ההשפעה של סטטוס בודד שלו. הוא הצליח להביא בין לילה אדם למרכז התודעה הציבורית בהזזה קלה של כמה אצבעות על המקלדת. עם כוח כזה נדרשת אחריות גדולה - יש לו, נכון?

-- ‏גבי‏ • שיח 11:59, 12 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

לא לכל סטטוס שלו יש כזו השפעה, הכוח של הסטטוס נובע מבעלי השפעה רבים שראו בדברים טעם לפגם (למשל ציפי לבני).‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 01:47, 13 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
עדיין לא הבנתי במה העניין... כנראה משום, שהיהיר אינו מעניינני כקליפת-השום-דאשתקד... :-) דניאל איילי קלטי אל-כורדי - שיחה 18:07, 26 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

אחרי 35 שנה: פתרון לבעיית השלשות הפיתגוריות

[עריכת קוד מקור]

כתבה ב ווי-נט בכיכובו של פרופ' עוזי וישנה. Corvus-TAU - שיחה 15:43, 12 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

ועדין אין לנו ערך על הבעייה. רק בויקיאנגלית יש (אנ'). אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 08:54, 13 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
עוד מעט יהיה: בעיית השלשות הפיתגוריות הבוליאניות (אני מקווה שזה השם הנכון). דוד שי - שיחה 20:44, 14 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
צריך להעביר לבעיית השלשות הפיתגוריות הבוליאנית (ביחיד). עוזי ו. - שיחה 21:03, 14 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

אחרי 35 יום (לא באמת): בעיית שלושת צבעי הלק

[עריכת קוד מקור]
ויקיפדים עם לק בצבעי ויקידטה
ויקיפדים עם לק בצבעי ויקידטה

האם תצליחו לזהות מיהם הויקיפדים שהשתעשעו עם לק במהלך כנס ויקימניה וצבעו את אצבעותיהם בצבעי לוגו ויקידטה? 3 מתוכם עורכים כאן. אבנר - שיחה 18:52, 12 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

מישהו עם התג של Amir E. Aharoni‏. Tzafrir - שיחה 19:50, 12 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
ואת השנים האחרונים, אבנר עצמו מסגיר. לא כן? ביקורת - שיחה 23:23, 12 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
נראה שיש לנו זוכים מאושרים. היד הנוספת שייכת למנכ"לית ויקידטה. האם תצליחו לזהות איזה ידיים שייכות לה? ועוד שאלה למתקדמים: מה המשמעות של סדר הצבעים? שימו לב שיש צבעים שחוזרים על עצמם ברצף. שמעתי את הסיבה בכנס אך לא מצאתי לכך תיעוד בין דפי ויקיפדיה.. אבנר - שיחה 09:45, 13 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

בורות או נבזות, טיפשות או רשעות?

[עריכת קוד מקור]

כל מיני מומחים מטעם עצמם תוקפים את מינויו של הרב אייל קרים, על רקע דרשה שלו שעסקה בפרשת אשת יפת תואר. ההתייחסות של הדוברים השונים לדרשתו כאילו נאמרה כפסיקה הלכתית עכשווית, מזכירה לי את הבדיחות הישנות על האנטישמים הבורים. חבל חבל שכמה חברי כנסת ודמגוגי רדיו לא התקינו את האפליקציה של ויקיפדיה, להשלמת השכלה. ביקורת - שיחה 23:23, 12 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

בהמשך צצו תשובות נוספות שלו, שלפחות על פניו נראות כהתייחסויות עכשוויות. ר' אתר למנויים בלבד גילי כהן, הרב הצבאי המיועד: יש להרוג מחבלים שנפצעו, הומואים הם חולים ונשים הן סנטימנטליות, באתר הארץ, 12 ביולי 2016. מה שכן, יש שם קישור לתשובה עצמה רק במקרה אחד. הייתי רוצה לקרוא את התשובות שלו בעצמי Tzafrir - שיחה 00:29, 13 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
ההבהרה של הרב קרים אמנם הסירה ספק לגבי כוונותיו, אבל בשאלה המקורית השואל שואל במפורש על המשמעות של זה היום ובתשובה שלו הוא לא הבדיל כלל וכלל בין עבר להווה, למרות שזה היה אמור להיות הדבר הכי חשוב בתשובתו. אליסף · שיחה 00:58, 13 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
לבקשתו של Tzafrir, ‏ריכוז תשובות של הרב קרים ב'שאל את הרב' באתר כיפה. יש צדק בטענה שהגדרה סתמית של 'דיון תיאורטי בלבד' לא ממש משכנעת, ע"ע פרשת הספר תורת המלך. מצד שני, האם עדיף רבנים פחדנים שנמנעים מלהתייחס לכל דבר שעלול לעורר מחלוקת? שנמנעים מלהשיב תשובות לציבור בפרהסיה? מצד שלישי, רב שינסה לאמץ קו חשיבה מודרני-הומניסטי ימצא עצמו מותקף על ידי רבנים-שמרנים בטענה צודקת (לכאורה) שהוא סוטה מהמקורות ונמצא בדרך לחבירה עם הזרם הרפורמי / קונסרבטיבי. למסקנה: ניתן להתקיל כמעט כל רב בשאלות בנושא אשת יפת תואר, עבודה עברית, מצוות השמדת ז' עממים, ביעור עבודה זרה מארץ ישראל (האם הנצרות הינה עבודה זרה? לכאורה כן), השאיפה להקים את בית המקדש בהר הבית במקום כיפת הסלע ומסגד עומר, חידוש עבודת הקורבנות, היחס ללהט"בים (בדגש על הצד הגברי). קשה מאוד לענות תשובות שיתאימו עם המשנה ההלכתית המסורתית (בלא אוקימתות וחילוקים) וגם עם תפיסות מודרניות. אגב, הכנופייה של מאיר אטינגר ניסתה ללכת בדיוק על הכיוון הזה - בוא נפוצץ את כל הסוגיות הרגישות ונכריח את הציבור להתייחס אליהם, לדוגמא הצתת כנסיות כדי שרבנים יהיו מוכרחים להתייחס לנושא הנצרות כעבודה זרה, והמצווה לבער עבודה זרה מארץ ישראל. נת- ה- - שיחה 01:24, 13 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
המוסר היהודי שונה מהמוסר המערבי ואין להתפלא על הבדלים ביניהם, שמגיעים במצבי קיצון להבדלים קיצוניים. יש להתפלא על הדרישה להכפיף אחד לשני.
מצד שני טבעי שבמערכת ממלכתית במדינה מערבית יבחרו נציגי יהדות שקרובים בדעותיהם למקובל במערכת, ובצדק תמהו בתקשורת על דעותיו. העובדה שהן כתובות בתורה לא רלוונטית כל עוד יש נציגי יהדות אחרים שנמנעים מלחזור על דברי התורה שסותרים את המוסר המערבי.‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 01:43, 13 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
כאשר אדם כרב אייל קרים נותן תשובות למאות שאלות, ותשובותיו הן בעולם ההלכה בלבד תוך התעלמות מהכלל דינא דמלכותא דינא, סביר שיצאו לו תשובות אחדות בעייתיות במיוחד. תורתנו "תורת חיים היא", ולכן אין שום תשובה הלכתית שהיא בגדר "דיון תאורטי בלבד" - תמיד יימצא הפושע הכסיל שיהפוך את הדיון התאורטי ליריית אקדח. על כך אמר אבטליון, "חכמים, הזהרו בדבריכם". אינני יודע האם הרב קרים חכם, אבל בוודאי אינו מושלם. דוד שי - שיחה 06:08, 13 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
לאו עכברא גנב אלא חורא גנב - מגוחך ולא מוצדק מבחינה עניינית שרב ראשי בצה"ל יהיה בעל דרגה ומעמד שווים לאלוף פיקוד. צריך להתאים את המערכת, לשנות את התקן של הרב הראשי לתקן של אלוף משנה (מפקד חטיבה) וכך עם כל מדרג הרבנים הצבאים ואז נחסוך במשכורות בזבזניות ולא נתרגש כל כך אם ימצאו בעברו התבטאויות בעייתיות. בברכה. ליש - שיחה 07:25, 13 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
תזכורת: לא זה ולא זה. יש לו תקן של תת אלוף. הרב הצבאי הראשי הנוכחי הוא תא״ל רפי פרץ. Tzafrir - שיחה 07:33, 13 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
טוב, לא עדכנו אותי , אני עוד זוכר את גורן, פירון ונבון שכל אחד מהם היה רב אלוף... לדעתי גם תקן של תת אלוף זה יותר מדי עבור התפקיד הזה. בברכה. ליש - שיחה 07:40, 13 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
כל אחד מהם היה אלוף! Nachum - שיחה 09:52, 13 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
נחום רב אלוף. לא רב אלוף. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • ז' בתמוז ה'תשע"ו • 13:16, 13 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
דוד, אז כנראה שכותב התורה לא הייתה כל כך חכם. יש ים של ציטוטים בעייתיים משם. דעותיו של הרב משקפות את דעותיה של הרבנות האורתודוכסית, והעליהום שנעשה עליו רק מלמד על הבורות של הכותבים והעיתונאים. אמת שהיהדות של ימינו נמצאת במתח מתמיד מול המוסר היהודי למוסר המערבי (או שזה כבר לא פוליטקלי קורקט לקרוא לו מןסר מערבי), ולפיכך לא בהכרח נוהגים ומקיימים את כל ההלכות (למרות שהנימוק "נשים הם רגשניות" הוא הסיבה לכך שבישראל 2016 רק גברים מתמנים לדיינים, והגמוניה גברית כללית בכל נושאי הדת), אבל ברמה התיאורתית - המוסר היהודי הנעלה היה (אולי) נעלה רק בזמנו. היום היהדות מכפיפה את עצמה וכללי המוסר החילונים הפכו אור ליהודים. • צִבְיָהשיחה • ז' בתמוז ה'תשע"ו 10:15, 13 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
צביה: אבל זוהי נקודת המחלוקת הבסיסית. אני לא מקדש את גתה, יום או ניטשה. כל אחד מהם כתב לא מעט דברים חכמים, וגם כל מיני דברים לא לגמרי נכונים. היחס אליהם הוא רימון מצא, תוכו אכל, קליפתו זרק. באותה מידה אני מודע לכך שיש דברי טעם רבים במוסר היהודי, אבל אני לא מקבל את הצורך לא לסתור את דברי חז"ל. הבעיה הבסיסית היא שרב עם דעות פחות שמרניות לא היה מצליח להתגבר על התנגדויות הממסד: ר' את המינויים לרבנות הראשית היום כדוגמה נוספת. הניסוח הוא אולי ניסוח פופוליסטי, אבל יש לי הרגשה שמי שהעלו את הטענות במקור מודעים היטב לבעיה הבסיסית ולא מזדעקים סתם על פסיק בודדת. Tzafrir - שיחה 10:47, 13 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
הבעיה הבסיסית היא הדת, לא הרב שמצטט אותה. לעיתונים ולמזדעקים יש בעיה עם הדת ועם אלוהיה, לא עם הרב הספציפי הזה. אם זה לא יהיה הוא זה יהיה רב אחר, שמאמין באותה תורה. הבעיה הבסיסית שלהם צריכה להיות לעצם הקשר בין דת למדינה, רבנות וצבא. לפיכך זו הוא היתממות או תממות. • צִבְיָהשיחה • ז' בתמוז ה'תשע"ו 11:57, 13 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
הבעיה איננה הדת, אלא היחס הרבני אליה. הלל הזקן התקין פרוזבול, והתורה שבעל פה הבהירה שאין לקיים עין תחת עין כפשוטה, ואילו כיום רבנים מתחרים זה בזה מי ימציא חומרה חדשה. סביר שבדומה לאייל קרים יש עוד רבנים רבים שדילגו על הדף במסכת פסחים שבה נאמר "יפה שתיקה לחכמים", וגם הכלל "הלכה ואין מורין כן נסתר מבינתם. עם אלה יש בעיה, לא עם הדת. דוד שי - שיחה 19:47, 13 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
הדת והרמה המוסרית שלה - מוסר של תקופת הברונזה המאוחרת - היא אמנם ליבת הבעיה, אבל גם האיש הוא בעיה. הרבצ"ר הנוכחי רפי פרץ הוא רב אורתודוקסי, ובכל זאת לא נתפס באמירות איומות כמו אלה של אייל קרים. אדם דתי מוסרי נאלץ (ואף נדרש) להתעלם באלגנטיות מפרשיות והוראות מזוויעות שהן חלק אינטגרלי מהדת או לפרש אותן באופן המטפורי ביותר, לא לדוש בהן ואף לרמוז כאילו יש בהן רלווינטיות להווה. Ben tetuan - שיחה 20:01, 13 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
יכול להיות שהרב רפי פרץ "לא נתפס" כי לא ענה על אלפי שאלות בכתב, או כי פשוט היה קצת יותר מתוחכם ולא כתב כל מה שהוא מאמין בו. למיטב שיפוטי דעותיו (ודעות רוב מוחלט של הרבנים בכלל) דומות ברוב אם לא כל העניינים שעלו לאלה של הרב קרים. ובכל מקרה, מה לעשות, רבנים מאמינים במה שכתוב בתורה. אם התורה לא מוצאת חן בעיני מישהו - אפשר למנות רבנים רפורמים, שלא מסתבכים יותר מדי עם מה שכתוב בתורה, אבל מאותה סיבה גם אין להם ביקוש רב. ודוד, אני מאמין שאתה יודע שדינא דמלכותא דינא שייך לתחום של ענייני כספים, לא לכל מקום שמשהו לא מוצא חן בעיני מישהו כי הוא לא נראה מספיק נאור לפי האופנה של היום. כבר כתבתי לך פעם: זו התורה. אפשר לאהוב או לשנוא אותה, אבל אין טעם לטמון ראש בחול. גם הלל הזקן לא ביטל את השמיטה. נרו יאירשיחה • ז' בתמוז ה'תשע"ו • 20:22, 13 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
את השמיטה לא ביטלו, אך מצאו דרכים לעקוף אותה. בכל זאת יש רבנים אורתודוקסים, שמצאו דרכים לחדש פרשנויות לכיוון של התקרבות לקני המידה המוסריים המודרניים וציפור קטנה לחשה לי שגם הרב הצבאי הראשי החדש הולך בדרכם. לא חוכמה להביא דברים מלפני 14 שנים, כשהוא לא היה בצבא - אני מניח שעם הזמן הבשיל ולמד ואולי היום היה נמנע מלהשיב או שהיה משיב אחרת. נראה איך ינהג עכשיו, עם כל האחריות על כתפיו. בברכה. ליש - שיחה 20:57, 13 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
זה בדיוק העניין, שגם לפני 14 שנה הרב קרים לא חלם אפילו ליישם את דין אשת יפת תואר. לא השתנה שום דבר בעניין בשנות חייו, אלפי שנים לא מיישמים את זה. לכן הכול ספין ציני. נרו יאירשיחה • ז' בתמוז ה'תשע"ו • 22:13, 13 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
אם לא נוהגים כך, מדוע לא ענה "אין נוהגים כך בימינו, ויש להיזהר בכבוד אישה שבויה"? זו תשובה קצרה, שאינה סותרת את הכתוב בתורה, גם המחמיר שבאורתודוקסים יכול לענות כך. דוד שי - שיחה 22:33, 13 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
זו תשובה לקונית שלא מתייחסת לדין שעליו דיברה השאלה. יש רבנים שעונים תשובות לקוניות ומתחמקים מעיקר השאלה, אבל זו לא דרישה לגיטימית בעיני.
הבעיה היא שאחד מסעיפי השאלה היה "והאם מותר במינו לחייל צה"ל, לדוגמא, לאנוס בחורות בזמן לוחמה, או שדבר זה אסור?" ולסעיף זה הרב לא התייחס כלל, מה שיכול להשתמע כאילו אין הבדל בין הדין המקורי ובין ימינו.
לכל מי שטוען שלא מיישמים את זה, האם יש סיבה הלכתית שבגללה אסור ליישם את זה או שמא לא מיישמים את ההלכה אלפי שנים בגלל הגלות והשלטון הכופר, ואילו היה מונהג דין תורה לא הייתה מניעה הלכתית להתיר את זה?‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 05:32, 14 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
דוד, הוא לא ענה כפי שהיית רוצה, כי יש לו דעות שונות משלך. הוא לא עובד לפי אותם כללים של פוליטיקלי קורקט, ואני מקווה שתכבד גם אנשים כאלה, לפחות בתור בני אדם, אם לא כרבנים. זה לא רק הוא, רוב לימוד התורה אינו מכוון לעשייה ספציפית, אלא לימוד לצורך לימוד. לגבי הטענה של עוזיאל, אני מתקשה להאמין שמישהו רציני (לא כולל מי שמחפש כיצד לתקוף ולהשמיץ) היה מבין מדבריו שהיום מותר לאנוס. לגבי השאלה למה לא מיישמים - לדעתי זה יותר ממניעות טכניות, וכמו דין ייבום. נרו יאירשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ו • 11:10, 14 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
"פוליטיקלי קורקט"?! זו לא שאלה של פוליטיקלי קורקט אלא של ערכי המוסר שכל האנשים הנורמטיביים בחברה המערבית בהווה נוהגים לפיהם (אני מניח שגם אתה). ההתפתלויות האלה לא מכובדות. איש ציבור, ובוודאי קצין בכיר בקבע, ובוודאי קצין שעיקר תפקידו הוא ערכי/סמלי, אמור להיות מודע לרגישויות האלה ולהיזהר בדבריו. Reuveny - שיחה 11:27, 14 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
כל מי שלא יענה כמו דוד שי הוא לא נורמטיבי? דוד טען לגבי ניסוח התגובה, לא לגבי עשייה כלשהי בפועל. אם תרצה קרא לדבריי התפתלויות, אני כותב רק את דעתי. נרו יאירשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ו • 11:37, 14 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
ראובן, יותר הגיוני לאסור את המקור (תורה) מאשר את מי שמצטט אותה. • צִבְיָהשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ו 15:58, 14 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
נכון. Reuveny - שיחה 20:42, 14 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

הפיגוע בניס

[עריכת קוד מקור]

לקרוא ולא להאמין - כתבת דעה שפורסמה בהבלטה באתר הגרדיאן טוענת שאין שום דבר שאפשר לעשות בתגובה לטרור חוץ מלהביע הזדהות וסימפטיה. שום תגובה או פעולה אחרת, שכן כל דבר אחר עשוי לטענת הכותב רק להפוך את המצב לגרוע יותר. השמאל לצערי הרב איבד את הראש (או שהוא נמצע עמוק מידי באדמה). אליסף · שיחה 14:19, 15 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

בטח כי אתם כן יודעים מה עשוי לא להפוך את המצב לגרוע יותר. ביקורת - שיחה 15:12, 15 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
המציאות היא שבישראל, למרות טפטוף הטרור היומיומי, לא מתרחשים פיגועים בסדר גודל כמו באירופה. אפשר לומר שאנחנו פרובינציאלים, אפשר לומר שאולי למדנו להתגונן באופן יחסי. פעם פיגועי תופת של הרוגים רבים היו תופעה נפוצה, היום לא. (אם כי משאית ספציפית זה זאנר חדש לגמרי. רק שלא יתן רעיונות לאנשים). פיתרון מוחלט כמובן שלא יהיה. גישה קיצונית לא טובה לשום צד. הכל עניין של איזון. • צִבְיָהשיחה • ט' בתמוז ה'תשע"ו 15:20, 15 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
אני חושב שכדי להכניע את הטרור, צריך להכאיב לטרור- כמו לכל רשע אחר- בנקודה שהכי כואבת לו. לעשות ליהפך מרצונו. ענישה מרתיעה- פועלת ומונעת פשעים, זו מהותה של ענישת מערכת המשפט. משל למה הדבר דומה- לאברך חרדי שנתפס בנהיגה בשכרות, וישפוט אותו השופט להרחקה של 60 יום מ... דיסקוטקים ופאבים. העונש צריך להכאיב, רק כך הוא מרתיע ומונע את הפשע הבא.
אני חושב שמה שמרתיע את הטרוריסטים האסלאמים שהורגים בנו, הוא לא כליאה (עם צפייה ביורו ותארים אקדמאים), הוא גם לא הריסת הבית או אפילו מוות, שכולם בבחינת דיסקוטק לחרדי. האסלאם אינו פוחדים מהמוות או הסבל, אלא מקדשו. אכן- אם אלה הפתרונות היחידים- אכן אין באמתחתנו לעשות הרבה, וצודק הכותב בגרדיאן. הכישלון הגדול ביותר של הטרור בישראל הוא תנופת בנייה ביהודה ושומרון, והקמת יישובים חדשים. סול במול - שיחה 15:42, 15 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
טרור זה כמו יתוש, הוא מטריד ועוקצני, אך לא יכול לגרום נזק מהותי. טרור לא יכול להכריע מדינות, פלישת גדוד שריון כן. מטרת הטרור מאז ומעולם הייתה לזרוע פחד וליצור הרתעה באמצעות מעשים קיצוניים ומעוררי אימה, כתחליף לשימוש בכח צבאי קונבנציונאלי, ובדרך כלל בגלל חולשה ואי-יכולת לנצח בעימות צבאי ישיר. הפתרון העיקרי לטרור הוא להתעלם ממנו, להמשיך בשגרת החיים, וכך למעשה להוציא את הרוח ממפרשי המוטיבציה של הטרוריסטים. אין ספק שכדאי מאוד גם להתחקות אחר השורשים, להעניש משתפי פעולה ומסיתים, למנוע הסתה טרוריסטית או תמיכה עתידית בטרור ולעצור מפגעים פוטנציאלים, אבל העיקר הוא להראות כיצד הציבור חזק ברוחו ואינו יוצא משיווי משקל. הציבור הבריטי הצליח להתגבר על הבליץ, הציבור הישראלי על האינתיפאדה השניה, וגם הצרפתים יצליחו. נת- ה- - שיחה 16:10, 15 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
אירופה ניסתה להתעלם מהטרור (ועדיין נמנעת מלעשות משהו אמיתי ומשמעותי) ומהמקור שלו בסוריה ובעיראק, והתוצאה הייתה גלי הגירה עצומים שישפיעו באופן ניכר על עתיד היבשת הזו. אז התעלמות מהטרור או כניעה אליו לא יועילו לאף אחד. מה גם שלא מדובר רק בפיגועי הטרור עצמם והטרגדיות שבאות בעקבותיהם, אלא באידיאולוגיה קיצונית שמתפשטת ביבשת, ולמנהיגים של אירופה אין שום מושג מול מה הם מתמודדים, וגם אם יש להם אין להם אומץ לעשות מעשים אמיתיים. אני מסכים שהתגובה לא צריכה ללכת לקיצון השני, אבל בצורה שבה מגיבים אנשים כמו הולנד הם מכתירים את הימין הקיצוני והאנטישמי במו ידיהם. ואגב צפון אפריקה יכולה להיחשב כחלק מהמזרח התיכון, אבל זה לא ממש משנה לצורך הדיון. אליסף · שיחה 16:22, 15 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
תגובה לאליסף - אתה מערב בין נושא הטרור לבין ה'רב-תרבותיות' האירופית שמתעלמת מההבדל התרבותי בין פליטים יוצאי מדינות מוסלמיות לתושבי אירופה הנוצריים. דבר פשוט שאם אתה מקדם בברכה אוכלוסייה בעלת תרבות שונה משלך, חסרת רצון להטמע באוכלוסייה המקומית ובעלת סובלנות נמוכה, בסוף היא תשליט עליך את קוד התרבות שלה, במידה מועטת או רבה. נכון גם שגל ההגירה טומן בחובו סכנה לטרוריסטים בתוכו משיקולי כמות (אוכלוסייה גדולה יותר = סיכוי גדול יותר לקיצוניות), אבל סוגיית הרב-תרבותיות אינה קשורה ישירות ליחס לטרור. לפחות במקרה הנוכחי, מדובר בצרפתי בעל שורשים מצפון אפריקה, לא מהמזרח התיכון. האידאולוגיה הקיצונית של דאע"ש מוצאת מקומה בקרב חלק מאזרחי צרפת המוסלמים, ללא קשר לגל ההגירה. נת- ה- - שיחה 16:33, 15 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
אני לא מערבב, אלא המציאות מערבבת, כי הכל קשור להכל והכל מסובך. הרי זו לא מלחמה עם אויב ברור ומוגדר. פיגועי הטרור הם רק הביטוי הקיצוני של תהליכים הרבה יותר הרסניים בטווח הארוך. אליסף · שיחה 16:47, 15 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
ובגלל שאלו תהליכים ולא סתם "משוגע אחד", כמו שטוען הכותב במאמר שקישרתי אליו, אי-תגובה משמעותו כניעה. אליסף · שיחה 16:50, 15 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
החסרון באסטרטגיה המחוכמת הזו הוא שאינה יציבה. גם אם רוב הציבור יבין שאסור לנו להתרגש מטבח 80 אנשים חפים מפשע פן נהיה כמוסיפים רוח במפרשי הטרור, עדיין יהיה אחוז מסויים, פחות מתוחכם כמובן, שדווקא כן יתרגש. ואם כך, הטרוריסטים שמטרתם כידוע לרגש את הציבור יצטרכו לנקוט באמצעים קיצוניים יותר על מנת להשיג את האפקט הרצוי. לאחר שמבינים כך את המציאות, האסטרטגיה מתהפכת: מוטב להרעיש עולמות ולצאת במפורש משיווי המשקל בגלל רצח של חף-מפשע אחד. עוזי ו. - שיחה 16:29, 15 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
אבל כשאתה יוצא משיווי משקל אתה עושה בדיוק מה שהטרוריסט רצה, היתוש שרצה שהענק יכה בכל הכוח בביצה כדי להשפריץ עוד קצת רפש. אנחנו בפלונטר, יש לנו רק מה להפסיד, זה מה שטוענים הכותבים. הטיפול הפסיכולוגי שאנחנו יכולים לעשות לעצמנו זה להסביר שהמצב הזה נובע דוקא מכך שאנחנו יותר גדולים בכמה סדרי גודל, אבל לא באמת לעצור את זה. ביקורת - שיחה 16:44, 15 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
הענק לא חייב לחבוט בביצה, הוא יכול לרסס את היתושים. ‏ MathKnight (שיחה) 18:18, 15 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
מנסים את האסטרטגיה הזו כבר שנים, אפילו סנו כבר הגיעה למסקנה שיותר קל לרסס את המתגונן ופיתחה את "סנו-די!". הבטונאדה הלא-מי-יודע-מה יעילה של עולם היתושים. בקיצור, תמיד יש את אלו שאוהבים לסנן את המילה "לרסס", בשטח זה לא ישים, זו רק חבטה בביצה. ביקורת - שיחה 18:42, 15 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
לרסס וליבש את הביצה יעבוד. בזכות הפעילות הצבאית מאז מבצע חומת מגן הצליחה ישראל לדכא את גל פיגועי התאבדות בישראל ולהביא למצב שהחל מ-2008 כבר לא היו כמעט פיגועי התאבדות והיכולת של המחבלים הפלסטיניים לבצע פיגועי ענק כמעט הושמדה לחלוטין (מעבדות הנפץ הושמדו כמעט כולן, איכות מעט המטענים שעוד מייצרים נמוכה מאוד, במקום רקטות נגד טנקים ונשק אוטומטי תקני הפלסטינים משתמשים בקרלו (תת-מקלע)) כך שהפלסטינים נאלצים להסתפק ב"פיגועים לא איכותיים" בהם נהרג בדרך כלל לא יותר מ-4 בני אדם כ"א. גם את גל הטרור הפלסטיני (2015–2016) אפשר לדכא וישראל הצליחה לדכאו באופן חלקי (שכן היא עדיין לא מפעילה את מלוא האמצעים נגד המחבלים, אבל איילת שקד מקדמת חקיקה שתאפשר לטפל במסיתים לטרור, במחבלים ובתומכיהם). ‏ MathKnight (שיחה) 18:58, 15 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
אליסף, אתה צודק לחלוטין. בניגוד לתזת הכניעה של השמאל (שמסרב באופן עקבי לנקוט פעולות נגד הטרור חוץ למשיר "קומבאיה" אחרי כל פיגוע ולומר ש"האסלאם לא אשם") הימין מציע פיתרון. הפיתרון של הימין היא דיכוי הטרור בכוח צבאי שכולל הריגת מחבלים. ישראל כבר הוכיחה שהפיתרון הזה אפקטיבי. הצרה היא שהאירופאים והשמאל (כולל השמאל בישראל) לא מוכנים לפיתרון שכולל פגיעה מידתית בזכויות אדם: איסור הגירה וסגירת גבולות, גירוש מסיתים, מעצרים מנהליים והריגת בני אדם, אפילו אם הם מחבלים או אזרחים תומכי טרור. ‏ MathKnight (שיחה) 18:13, 15 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
כל ההבדל הוא במספרי ההרוגים, אין כאן פחות פיגועים, האם אתה טוען שהפתרון האפקטיבי של ישראל גורם למחבל לומר: "זהו, הרגתי 4, עשיתי את היומית, אסור, אסור להתפרע עם זה יותר"? כדי להגיע ל"הישג" הזה הפכנו לכנופיה של חמושים שמסתובבת ברחובות בנשקים טעונים ובאצבעות עצבניות. הילדים שלנו גדלים בתוך הרחובות הללו. ביקורת - שיחה 18:45, 15 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
הפתרון של ישראל מונע מהמחבלים לבצע פיגועי איכות עקב מחסור באמצעים, יכולות, הכשרה, אימונים, תקציב וכן עקב גורמים סיכוליים: מודיעין צבאי (תודה לשב"כ) שמאפשר מניעת וסיכול פיגועים, נוכחות אבטחתית שמאפשרת תגובה מהירה לכל פיגוע ומניעת טבח המוני כמו שקרה בצרפת וכן רדיפה מתמדת של מחבלים שלא נותנת להם זמן וביטחון להכין פיגועים אלה מאלצת אותם להימלט על חייהם כל הזמן. ‏ MathKnight (שיחה) 18:58, 15 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
זה נכון (וזה נעשה גם באירופה) כאשר יש תשתית. במקרה של הפיגוע בניס לא הייתה תשתית שאפשר לפעול נגדה. לייתר דיוק: שירותי הבטחון בצרפת בודקים עכשיו אם הייתה תשתית כזו (כלומר: האם מדובר במישהו שפעל לבד לחלוטין או שהייתה לו עזרה מסודרת יותר), אבל די סביר שהוא פעל לבד לחלוטין. Tzafrir - שיחה 10:12, 16 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

פאנל אסטרונאוטים בשידור חי היום ה18.7.16

[עריכת קוד מקור]

שלום, אוניברסיטת החלל הבינלאומית עורכת את מושב לימודי חלל בטכניון בחיפה. במסגרת האירועים הפתוחים לקהל יתקיים היום פאנל אסטרונאוטים - ג'ף הופמן (אנ') שתיקן את טלסקופ החלל האבל והיה 5 פעמים בחלל, ג'סיקה מאיר (אנ') ופאולו נספולי האיטלקי, שחזר לא מזמן מתחנת החלל הבינלאומית. הפאנל יועבר בשידור חי היום החל מהשעה 19:30 בקישור הזה, בברכה אמא של גולן - שיחה 10:37, 18 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

קפיצה בסטטיסטיקת צפייה

[עריכת קוד מקור]

כמות הצפייה בערך של המתעמלת האמנותית הישראלית לשעבר רחלי ויגדורצ'יק קפצה בימים האחרונים מ-5 עד ל-250. נראה שהסיבה לכך היא שהקוראים מחפשים את הערך על אמה, אירה ויגדורצ'יק שמאמנת את נבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית, ומככבת בשערוריה גדולה שנמצאת בכותרות, לפיה היא מואשמת שבעטה במתעמלת והמתעמלות אינן מסכימות שהיא תאמן אותן באולימפיאדה. מן הסתם המאמנת ראויה לערך, ולבטח לאזכור בערך של הנבחרת. אגסי - שיחה 19:53, 18 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

בורסת ההימורים נפתחת

[עריכת קוד מקור]

מה דעתכם? ההפיכה בטורקיה-סיפור אותנטי או שידור חוזר של שריפת הרייכסטאג? (למען הסר ספק, איני משווה בין טורקיה לגרמניה הנאצית, אלא מתייחס לניסיון לפגוע בדמוקרטיה ובמתנגדי שלטון על בסיס אירוע שייתכן שאמיתי וייתכן שלא) ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 22:02, 18 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

ההצגה הכי גרועה בעיר, אבל הסרט שבר קופות בפחות מ-24 שעות. ציפיתי מסולטן כמו ארדואן שלא יזלזל באיטלגנציה שלנו ויכתוב תסריט קצת יותר משכנע. תנחומי לחיילים שלקחו חלק בהפקה הזאת ואני מקווה שיוציאו בהקדם את חלק 2. 👎 מנחם.אל - שיחה 22:56, 18 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
אם יינתנו הוכחות לכך שמדובר בהפיכה מבוימת, ארדואן יהפוך למוקצה מחמת מיאוס בעולם כולו. לא סביר שארדואן יצא למהלך כזה של התאבדות פוליטית. הנה הסבר סביר יותר, ששמעתי ממקור ישראלי רם דרג ביותר: חתולים מסוממים, שתודרכו על ידי "המוסד", הם שפיתו את אנשי הצבא הטורקיים להפיכה, לאחר שהתברר שארדואן לקח לכיסו את 20 מיליון הדולרים שישראל העבירה לטורקיה, ומתכוון לבזבז אותם על אלכוהול. דוד שי - שיחה 07:50, 19 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
נראה לי שכחת לציין שישראל גם ספקה את הנשק למורדים או שזה מסווג? בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • י"ג בתמוז ה'תשע"ו • 12:44, 19 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
ארדואן כבר מוקצה מחמת מיאוס בכל המדינות שסביבו. מנחם.אל - שיחה 13:43, 19 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
לפי הכותרת הייתי בטוח שמהמרים כאן על מועד כתיבת הערך ה־200,000. אז הבורסה נפתחה? Tzafrir - שיחה
טקס חלוקת הזכיות יתקיים בכיכר הטקסים[דרושה הבהרה]. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • י"ד בתמוז ה'תשע"ו • 21:51, 19 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

ארדואן ממשיך בגל הטיהור, ומפטר אלפי שופטים, תובעים, חיילים, שוטרים, מורים ומרצים; כעת הוא אוסר על אקדמאים לצאת מטורקיה. בקצב המסחרר שבו מנהיגי העולם יוצאים מגדרם כדי לגנות את המהלכים המפחידים האלה, ארדואן יהפוך למוקצה מחמת מיאוס בשנת 2937. עוזי ו. - שיחה 12:17, 20 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

יש לי הרגשה שבמוקדם או במאוחר הסולטן הולך להרגיש על בשרו מה זה בומרנג. מנחם.אל - שיחה 12:45, 20 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
האם לדעתכם הוא יעבור את כמות ההרוגים/עצורים בטיהורים הגדולים? לדעתי לא. (שימנשמע?) מה, אין? 18:47, 20 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
האיסור על יציאת אקדמאים מטורקיה מתבסס על דברי קהלת: "יוסיף דעת - יוסיף מכאוב". דוד שי - שיחה 21:17, 20 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
והשלב הבא של ארדואן יהיה "מרבה נכסים - מרבה דאגה"? תלמיד חכם של ממש! בן עדריאלשיחה • ט"ו בתמוז ה'תשע"ו 21:23, 20 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
הוא גם לומד מחבריו הישנים חדשים מישראל ומעוניין להכריז על מצב חירום. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 07:57, 21 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
היום מסתבר שאויבי האומה הם בתי הספר הפרטיים, האוניברסיטאות, משרד האוצר, מערכת המשפט ואכיפת החוק. ‏Hummingbird° יש לך הודעה ° כולי אוזן 16:59, 24 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

מצד אחד ארדואן, מצד שני צבאו ושניהם רוצחי-כורדים עם קבלות.

בעיניי, הם לחלוטין היינו הך. הגורם החיובי האחד והיחיד, בכל רחבי שלטונהּ של טורקיה, הוא ה-PKK. דניאל איילי קלטי אל-כורדי - שיחה 18:17, 26 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

בר בורוכוב והסכסוך הישראלי פלסטיני

[עריכת קוד מקור]

הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון

בוקר טוב,
נכנסתי מספר פעמים לערך על בר בורוכוב בוויקיפדיה האנגלית, והוא מהווה 'גן עדן' לפלסטינים, משום שבורוכוב כתב באחד המחקרים שלו שהפלחים כעובדי אדמה, ישתתפו במלחמת המעמדות עם הפועלים היהודים. בורוכוב לא היה בארץ ישראל, ולא עמד מקרוב על אורח החיים של הערבים שחיו בישראל. הוא הניח באופן בלתי נכון שהערבים יחברו אל היהודים, וכעת הפלסטינים עושים מזה מטעמים. בערך על בורוכוב הם כתבו:

A key part of Borochovian ideology was that the Arab and Jewish working classes had a common proletarian interest and would participate in the class struggle together once Jews had returned to Palestine.

תרגום לפלסטינית: מדינת כל אזרחיה.
ובערך על Palestinians כתוב:

Ber Borochov, one of the key ideological architects of Marxist Zionism, claimed as early as 1905 that, "The Fellahin in Eretz-Israel are the descendants of remnants of the Hebrew agricultural community", believing them to be descendants of the ancient Hebrew and Canaanite residents 'together with a small admixture of Arab blood'".

האם יש מה לעשות? בערך העברי על בורוכוב לא העליתי כלל עניין זה, משום שהוא מינורי. בורוכוב האמין בציונות מעשית, והעלה נושא זה כתמיכה בציונות המעשית על פני הציונות המדינית בה נקט הרצל. בגלל העדפתם את הציונות המעשית, פרשו בורוכוב ומפלגתו מההסתדרות הציונית, אך בערוב ימיו תמך בורוכוב בציונות המדינית. כמובן הפלסטינים לא נכנסו לסוגיות אלו, אלא לקחו את משנת בורוכוב כמוצאי שלל רב.
משום שזו ויקיפדיה האנגלית, אני בספק אם ניתן לעשות דבר מה. עורך בורוכוב - שיחה 07:10, 22 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

ראשית כל, המזנון אינו המקום המתאים לדיוני מדיניות של ויקיפדיה האנגלית. מעבר לכך: בעיקרון השאלה אינה מהי דעתך בנושא (או דעתו של כל עורך אחר בוויקיפדיה האנגלית). השאלה היא מה באמת נכתב. או בפועל: מה מקובל לחשוב במחקר על משנתו של בורוכוב. האם הערך באנגלית מתבסס על מקורות אמינים? המקור למשפט שהבאת לא נראה מוצלח במיוחד. אם תמצא מקור טוב שמבהיר את טענתך, תוכל לתקן את הערך. בהצלחה. Tzafrir - שיחה 14:30, 22 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

סוף העברה

א. אני לא רואה מה הפלסטינים הרוויחו הרבה באמירות האלה. יש בויקיפדיה האנגלית דברים הרבה יותר בעייתיים. ב. אני לא בטוח שהבנתי מה השגיאה. זה לא היה מרכזי במשנתו? הוא נסוג בפירוש מהרעיון המצוטט? נרו יאירשיחה • ט"ז בתמוז ה'תשע"ו • 15:12, 22 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
עברתי לנוסח העברי של דברי בורוכוב:

בנוגע לטריטוריות בעלות אוכלוסייה היושבת על הקרקע, נובעות התביעות ההכרחיות הבאות : 1) המעצמה המחזיקה בטריטוריה אינה צריכה להיות ארץ בעלת משק קפיטליסטי מפותח; 2) המעצמה צריכה להיות חלשה מבחינה מדינית עד כדי כך, שהיא תהא כפופה לפיקוחן של המעצמות הגדולות; 3) בארץ כבר צריכה להימצא אוכלוסייה יהודית, היושבת שם מכבר והמוכנה כבר לפרולטריזציה; 4) ההרכב הגזעי של האוכלוסייה המקומית ומבנה המחשבה שלה צריכים להיות קרובים לשלנו עד כדי כך, שבשיטת התיישבות מתאימה ובהנהלה תכליתית של הארץ תוכל האוכלוסייה לסגל לה את תרבותנו הרוחנית, באופן שלא תיבדל ממנו בשום דבר; 5) הטריטוריה אינה צריכה להימצא בשכנותו של יישוב קפיטליסטי.

הדרישות הרצויות: 6) כי פועלים לא-יהודים מאירופה יתאקלמו בקושי בטריטוריה; 7) כי לא יימצאו בטריטוריה מכרות זהב ויהלומים; 8) כי אוכלוסיית הטריטוריה תהיה בלתי-תרבותית למדי כדי שתהיה נתונה להשפעת תרבותנו אנו, הגבוהה יותר, ובו בזמן תהיה גם תרבותית למדי, הווה אומר, שמרנית, כדי שלא תקפוץ קפיצה מהירה מדי אל משק קפיטליסטי.

טריטוריה אחת ישנה, שממלאה את הדרישות ההכרחיות וגם את הרצויות. טריטוריה זו היא ארץ ישראל.

1, 2) ארץ ישראל נתונה לשלטונה של תורכיה. דבר זה מבטיח לנו גם ערך בינלאומי ליישוב היהודי העתיד בארץ ישראל, כיוון שנהיה נתונים בעיקר לא לחסותה של תורכיה, אלא לחסותן של כל המעצמות הגדולות. 3) בארץ ישראל כבר מצוי מספר ניכר של יהודים, שנשתקעו שם מכבר; יש התחלה, הונחו כבר, באופן בלתי תלוי בנו, ובמקצת במאמציהם של חובבי ציון, אותן אבני הפינה שתשמשנה לנו יסוד לבנות עליו את חברתנו העתידה. יש פועלים בריאים מקרב הספרדים והתימנים - פרולטריון בכוח; רבים מהם חפרים, גַּמָלים, סבלים. 4) ועוד דבר חשוב ביותר: האוכלוסייה המקומית בארץ ישראל קרובה ליהודים לפי ההרכב הגזעי יותר מכל עם אחר אפילו מן העמים ה'שמיים'; יש להניח הנחה המתקבלת מאוד על הדעת, כי הפלחים בארץ ישראל הם צאצאים ישרים של שרידי היישוב החקלאי היהודי והכנעני, בצירוף תערובת קלה מאוד של דם ערבי... יחד עם זה נמצאת ארץ ישראל במרכז העולם התרבותי, והרי זה מגדיל את ערכה הכלכלי והבינלאומי לגבי השאלה היהודית.

כתבי בר בורוכוב, 'לשאלת ציון וטריטוריה', 1905, כרך א', עמודים 147–148:
כל הדברים האלה נכתבו ב-1905, עוד לפני מלחמת העולם הראשונה.
אני מקבל את דברי נרו יאיר שיש דברים יותר גרועים בוויקיפדיה האנגלית. בכל מקרה, אין בכוונתי להיכנס ל'מלחמות עריכה' בוויקיפדיה האנגלית, משום שהפלסטינים לא יוותרו בקלות על האגדה האורבנית שהם כתבו שם, בעיקר לא בערך על הפלסטינאים. לשאלתך, בורוכוב אכן שינה את דעותיו בסוף ימיו, וזה כתוב באריכות בערך על בורוכוב בפרק "אחרית דבר". עורך בורוכוב - שיחה 16:19, 22 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
ואו! גרמת לי להסכים עם נרו יאיר! ואני אפילו אוסיף, לא רק שאני לא רואה מה הרווח של אנטי ישראלים מזה, אלא להפך. אם מישהו טוען שהציונות היא מטבעה גזענית, הנה יש דוגמה נגדית. ואני רק אוסיף שאני לא רואה מה הבעיה ב"מדינת כל אזרחיה". והדוגמה שהבאת אף מראה שזה לא סותר בהכרח את הציונות (לפחות לא את הציונות ההיסטורית שנועדה להחזיר את העם היהודי לארצו ולהיסטוריה). emanשיחה 16:28, 22 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
מצטער, אבל לא ענית לשאלה. הציטוט הזה לא מראה שרעיון זה או אחר לא היה רעיון מרכזי במשנתו של בורוכוב. זה שהרעיון לא עולה בקטע בן כמה פסקאות, לא אומר שהוא לא תפס מקום חשוב בחלקים אחרים של הגותו. כדי לסתור את זה אתה צריך סקירה אמינה של כתביו או הגותו. נקודה (8) בקטע מתייחסת לרעיון במידה מסוימת. Tzafrir - שיחה 08:39, 24 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

הכלל הראשון בחיסול בעיות: הניחו כוונות טובות. אתה יודע שאתה צודק (שזה לא ממש רלוונטי) ומתבסס על מקור אמין (שזה מה שחשוב): תקן את הערך. רוב הסיכויים שמדובר על ערך נידח שבקושי הסתכלו עליו. גבה את העריכות שלך במקורות אמינים. יהיה נחמד אם המקורות הללו יהיו זמינים (שפה ונגישות) - זה יעזור לשכנע עורכים אחרים. זכור שהם לא יכולים להסתמך על המילה שלך. Tzafrir - שיחה 19:15, 23 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

נו, אז בורוכוב צדק לחלוטין (והפלשתינים הם, אכן, ממוצא כנעני-יהודי; דבר זה ידוע היטב), אלא שלמרבה הצער, מרבית הפלשתינים, בחרו להיגרר, אחרי דמויות-שוליים מטורפות, דוגמת-המופתי - בעוד שהיהודים, למרבה-הצער, נהו אחרי בן-גוריון.

לא ברור לי, מה הבעיה בערך שציטטת. טוב ויפה, לו היו הפלשתינים מקבלים זאת, לכולנו היה נפלא, אך הם לא קיבלו זאת והעדיפו לעשות תרפ"א, תרפ"ט, תרצ"ו וכיו"ב. אז? דניאל איילי קלטי אל-כורדי - שיחה 18:22, 26 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

הספריה הבריטית

[עריכת קוד מקור]
הכותרת קצת מטעה. מדובר בקבצים שלספרייה הבריטית אין זכויות יוצרים בהם. הם פשוט עשו דיגיטציה לחומר בנחלת הכלל. התמונות שלהם נמצאות בפליקר ואפשר להעלות משם תמונות. האמת שאני העליתי מקבץ של תמונות אבל זה מצריך עבודה נוספת של מיון חיתוך וסידור. Geagea - שיחה 15:25, 28 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
גיאה, תודה על ההסבר. צחי לרנר - שיחה 16:37, 28 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
אין לגמד את פעולתה של הספרייה הבריטית. העובדה שזכויות היוצרים על תצלום פגו אינה מאפשרת אוטומטית שימוש חופשי בו, כל זמן שאין גישה נוחה אליו. דוגמה רעה לכך היא אוסף התצלומים של הארכיון הציוני המרכזי. באוסף יש קרוב למיליון תצלומים מתולדות הציונות, שעל רבים מהם פגו זכויות היוצרים, אך אין לנו אפשרות להשתמש בהם, משום שהארכיון לא מפרסם אותם באופן שיאפשר שימוש חופשי בהם. כל הכבוד לספרייה הבריטית על הנדיבות שהפגינה. דוד שי - שיחה 07:14, 29 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
לא התכוונתי לגמד את פעולתה של הספרייה הבריטית. ובעניין של הארכיון הציוני המרכזי יש לי חדשות. פניתי למיכל בעניין של תמונות של בר בורוכוב מאותו ארכיון וקיבלתי ממנה תשובה בסגנון שאתה כתבת. אולם מצאתי אוסף גדול של תמונות מהארכיון הציוני שנמסר לארכיון הרווארד. Geagea - שיחה 07:15, 30 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

ישראלים עלו על שיטה לפרוץ למחשב שלא מחובר לרשת

[עריכת קוד מקור]

[1] יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:29, 28 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

אנחנו אמורים להתגאות בזה? מנחם.אל - שיחה 13:36, 28 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
לא. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:49, 28 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
יגאל אכזבת אותי! ציפיתי לתשובה פטריוטית שהשיטה תהווה פריצת דרך (ורשת) ללחימה בטרור, בפשע, באבטלה, בסמים, בשעמום, ביאוש, בזעם, באפליה, בפוקימון, בתאונות, ... מנחם.אל - שיחה 13:59, 28 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
שוב פוקימון? אחת הסטודנטיות הגישה לי מבחן עם 18 עמודים ריקים ומכתב מנוסח היטב בן עמוד שלם: קיבלתי החלטה בחיים - לחפש פוקימונים ולא ללמוד למבחן, נפגש במועד ב', ואני לא מתחרטת. וגם אתה לשם? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:05, 28 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
אני?!!! זה האשמה הכי חמורה שטפלו עלי מאז עומדי על דעתי. בסך הכול הזכרתי את כל הכתבות שקראתי ביממה האחרונה. אבל גם בויקי דאגו להכניס את השיגעון הזה (GO) אז מה לנו כי נלין... מנחם.אל - שיחה 14:19, 28 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
בשביל מה זה טוב? ומה עם זכויות יוצרים? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:25, 28 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
כפי שציינת, מנחם, זה בהחלט משהו שעלינו להתגאות בו. כל עוד לא מדובר בתוכנה לשימוש אזרחי. יגאל, זה במקום {{לכו ללמוד}} קריצה. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ב בתמוז ה'תשע"ו • 15:13, 28 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
אני מלמד בקורס, לא לומד בו. מה קשור לכו ללמוד??? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:14, 28 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
פעם כשוויכוח היה מתארך יותר מדי היו שמים {{לכו ללמוד}}, עכשיו עם המצב כמו אצל הסטודנטית שלך רואים שעדיף {{פוקימון גו}}. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ב בתמוז ה'תשע"ו • 15:19, 28 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
לאן הגענו... יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:47, 28 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
לכיכרקריצה. אבל באמת, עכשיו אתה שואל? לא אחרי אותו מבחן? בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ב בתמוז ה'תשע"ו • 15:51, 28 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
אל תדאג, גם אז שאלתי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:52, 28 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
אם תחכה למועד ב אולי גם תקבל תשובות. (או שהיא תגיד נתראה במועד ג?). בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ב בתמוז ה'תשע"ו • 15:54, 28 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
לא יודע. נראה ביום שני. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:06, 28 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
שים לב שGO דומה ל60, אולי זה מרמז משהו על הציון שמגיע לה (עובר זה 70 גם אצלכם?). בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ב בתמוז ה'תשע"ו • 16:10, 28 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
56. איפה יש 70??? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:17, 28 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
לפחות אחד הקורסים אצלנו בבר-אילן (אם אני לא טועה זה היה אחד מקורסי החובה בערבית להמשך התואר, ולכן אולי צריך היה לעבור את ה-70, לא שזו הייתה בעיה). חשבתי ש-56 זה בגרויות בלבד. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ב בתמוז ה'תשע"ו • 16:20, 28 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
לא שמעתי על יותר אף פעם בתואר ראשון, כן שמעתי על פחות. במתקדמים ברור שזה יותר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:24, 28 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
בקורסי הבסיס הראשונים אין סף גבוה יותר? בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ב בתמוז ה'תשע"ו • 16:25, 28 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
לא. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:26, 28 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
נו, יגאל, פוקימון גו ומועד ג', או שהיא חזרה למציאות? בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ז בתמוז ה'תשע"ו • 21:41, 1 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
אתה יודע כמה זמן לוקח לבדוק 120 מבחנים? בוא נדבר עוד כמה ימים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:59, 1 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
אמרת ש"נראה ביום שני", אז חשבתי אולי שהיא אמרה לך בפרצוף או שלפחות אתה מרפרף על כל המבחנים קודם כדי לראות מה לבדוק קודם. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ז בתמוז ה'תשע"ו • 22:03, 1 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
אתה מודע לזה שהעניין בנוי ככה שאין לי שום אפשרות לדעת, מבחן של מי אני בודק, כדי למנוע בעיות, נכון? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:25, 1 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
בוודאי. רק שאילו היית עובר על כל המבחנים ברפרוף ורואה שיש מבחן ריק עם שורה אחת "קיבלתי החלטה בחיים - לחפש פוקימונים ולא ללמוד למבחן, נפגש במועד ג', ואני לא מתחרטת". היית מבין שזה חוזר על עצמו, וכך גם אם אחת הייתה ניגשת אליך באמצע המבחן. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ז בתמוז ה'תשע"ו • 22:30, 1 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
לא קרה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:35, 1 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
האם תוכנת נגד פשוטה שמשנה באופן אקראי ורציף את מהירות המאוורר יכולה להוות פתרון? חזרתישיחה 22:32, 1 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
נראה שכן. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ז בתמוז ה'תשע"ו • 22:39, 1 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]
הכותרת שגויה. זה לא מאפשר לפרוץ למחשב. זה מאפשר ליצור קשר עם מחשב. בהנחה שכבר מריצים קוד שלנו בתוכו. חשבו על עיר שמוקפת בתעלת מים עמוקה ורחבה. אי אפשר לצאת ולהכנס ממנה. אבל אפשר ליצור קשר עם מישהו בתוכה בעזרת סמפור. Tzafrir - שיחה 23:50, 1 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]

המספריים של ג'ושוע

[עריכת קוד מקור]

גטי אימג'ס גובה כספים ב"שיטת מצליח" ואולי זה יעלה לה ביוקר

[עריכת קוד מקור]

סיפור שיעניין אותנו במיוחד: הצלמת האמריקנית קרול הייסמית (אנ') תרמה את ארכיון הצילומים שלה לספריית הקונגרס ושיחררה אותם לרשות הציבור.

ואז היא קיבלה דרישה מגטי אימג'ס לשלם להם על תמונה שלה שהיא שמה באתר שלה. ככה היא גילתה שהם מפיצים את התמונות, ודורשים תשלום עבור תמונות שהם "השתלטו" עליהן. היא תובעת אותם במיליארד דולר. הנה הכתבה. בהצלחה! emanשיחה 15:46, 29 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

מישהו בגטי לא בדק כמו שצריך. אני מקווה שתזכה בכל הסכום. מי יודע אם אין עוד תמונות באתר שלהם שהם מוכרים ללא זכויות יוצרים, אולי גם לקחו תמונות מוויקישיתוף ומוכרים אותם. מגיע לה ערך בוויקיפדיה העברית. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 18:25, 29 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
הידעתם? ישנו מין של חמציץ שנקרא Oxalis debilis (אוקסליס דביליס).

עובדה נחמדה ומקרית. ‏ MathKnight (שיחה) 21:59, 30 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

ר' גם wikt:en:debilis#Adjective‏. Tzafrir - שיחה 23:19, 30 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]
עוד עובדה מוזרה: יש מין עש בשם Amata gil (ברדן החרמון) שנקרא על שם הזמר גיל עופרים. ‏DGtal‏ - שיחה 09:53, 31 ביולי 2016 (IDT)[תגובה]

זיהוי רבני בית הדין הרבני הגדול בתמונה מטקס ההשבעה

[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחת קובץ:טקס השבעת דיינים לבית הדין הרבני הגדול - 2.jpg. דוד שי - שיחה 20:09, 9 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]

חידות תרתי משמע

[עריכת קוד מקור]

חובבי חידות תרתי משמע מוזמנים לדף שלי: משתמש:ראובן מ./תרתי משמע. הפוגה ממרחב הערכים ;) ראובן מ. - שיחה 23:54, 1 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]

הטלת שתן בים

[עריכת קוד מקור]

הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה
צִבְיָהשיחה • ד' באב ה'תשע"ו 10:19, 8 באוגוסט 2016 (IDT)[תגובה]

נשים תימניות (העברה מהמזנון)

[עריכת קוד מקור]

[2] אתם מאחורה מבחינת תחושת שייכות, נשים תימניות הן ?כבר חלק מהקבוצה ההגמונית ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

לשם ההבהרה, האנונימי מפנה אותנו לעוד מאמר בו משתלחת בנו שרון גבע: אתר למנויים בלבד שרון גבע, למה מי את בכלל, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2016 . חבל שהיא שוב בוחרת בדרך זאת. לו היתה מקדישה לזה מעט זמן, הייתה מגלה שגם לה עצמה (משתמשת:Sharon Geva‎) יש זכות הצבעה, על אף בחירתה לא לנצל אותה. Ldorfmanשיחה 23:10, 17 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]
ד"ר שרון גבע היא ויקיפדית חשובה, והיא לא "משתלחת", אלא מותחת ביקורת לגיטימית (ובמידה מסוימת גם נכונה) לגבי תהליך בירור החשיבות אצלנו. בדיקה פשוטה מעלה שהיא דווקא כן מודעת לזכות ההצבעה שלה, ואף ניצלה אותה בויקיפדיה:רשימת מועמדים למחיקה/:דפנה מאיר. אגסי - שיחה 23:37, 17 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]
מהיכרותינו עם עמדותיך, שהובאו לאורך תקופה ארוכה, ברור לנו שאתם רואים עין בעין את עניין ההצבעות. מקריאת דבריה של ד"ר גבע במאמר זה, אני מפרש אותם בפירוש כהשתלחות, וזאת אף שקיימתי עמה שיחות, גם בנושא זה, ומהדברים אז קיבלתי את הרושם שלמדה להכיר אותנו טוב יותר. אני מניח שקוראים של המאמר שאינם בקיאים בהליכים בוויקיפדיה, יקבלו רושם רע מאוד לגבי המיזם והתנהלותו, ועל כך אני מצר פה. באותה נשימה, אני מברך על כך שהחלה לקחת חלק בהצבעות. לו הייתה מעודדת את הציבור לכתוב, כמו שהיא מבקשת מהסטודנטים שלה, לעבור להיות פעילים במקום להשאר בצד ולקטר, מצבנו היה טוב יותר. אצלנו פועל העקרון הפשוט של "Decisions are made by those who show up" . קבלת זכות הצבעה אינה דורשת יותר מדי ובמקום לרטון, יכול כל אדם לעשות את המעשה הנכון, ופשוט להצטרף לעשייה. לעומת זאת, מהדברים במאמר מתקבל הרושם כאילו קבלת זכות ההצבעה היא פועל יוצא של פעילות שאדם רגיל יתקשה לעמוד בה. חבל. Ldorfmanשיחה 00:02, 18 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]
יש להתייחס אל Sharon Geva כאל כל יחצ"ן הפועל בוויקיפדיה, שלא טובת הקורא עומדת לנגד עיניו, אלא קידום אינטרס אנטי-אנציקלופדי, שכל האמצעים כשרים להגשמתו. האינטרס של גבע הוא קידום ערכי נשים, גם כאשר מדובר בנשים שוליות לחלוטין מבחינה אנציקלופדית. אין זה שונה במאומה מיחצ"ן שמקדם ערך על זמר מתחיל או על פוליטיקאי מתחיל. מדוע "הארץ" נותן במה כל כך נרחבת ליחצ"נית זו? זו בעיה של "הארץ", ואחת הקטנות בבעיותיו. הערך שלפנינו מלמד שעל כל אדם ניתן לכתוב ערך. זה לא מפתיע, שהרי תמורת תשלום כל אדם יכול לקבל אוטוביוגרפיה שלו שנכתבה על ידי סופר צללים - חייו של אדם, כל אדם, הם סיפור שניתן לספרו. עלינו לקבל החלטה: האם נכתוב ערכים רק על בעלי "חשיבות אנציקלופדית", או שנקבע שכל אדם זכאי לערך, כל זמן שסיפור חייו מסופר היטב. מצב הביניים, שאליו חותרת שרון גבע, לפיו כל אישה זכאית לערך, אינו ראוי. דוד שי - שיחה 06:21, 18 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]
אני דווקא רואה במה שנאמר כאן השתלחות לא ראויה בוויקיפדית תורמת. אין שום הכרח שכל מי שבא או באה לערוך בוויקיפדיה יאמצו את אותן הגישות הקיימות או הישנות לגבי מה אנציקלופדי ומה בעל חשיבות אנציקלופדית ומה מטרת אנציקלופדיה מקוונת. לכל אחת ואחד מאיתנו אותה זכות לדעה בנושא. סופם של כל סוגי המיזמים לעבור שינויים במהלך הזמן, גם כי העולם משתנה, גם כי המדיום משתנה, וגם כי מי שמפעילים אותו משתנים. הרעיון שמה שקורה בוויקיפדיה - המקוונת! - לא יצא מ"כתלי" הוויקיפדיה זה wishful thinking ולא מציאותי בעידן הדיגיטלי. זה הולך להמשיך לקרות, כדאי להתרגל לזה. ומכיוון שבסופו של דבר מה שקובע זה הצבעות של ויקיפדים פעילים בעלי זכות הצבעה, ולא הסיקור החיצוני, זה אמור לא להטריד יותר מידי. ‏TMagen‏ • שיחהמיזם ויקי נשים 11:23, 18 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]
כל זה נכון. ובלבד שיתנהל דיון ישיר כנה והוגן על שינוי הכללים. ניסיון להתעלם מהכללים ולקבוע עובדות בשטח ואחר כך להתלונן כשזה לא עובד, אינו הוגן ואינו הגון. ביקורת - שיחה 11:37, 18 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]
איזה כללים בדיוק צריך לשנות? אולי את כללי ההתנהגות שאסורים לתקוף כאן אישית ויקיפדים? או אולי את הכללים שדורשים אכיפה שוויונית, ולא רק כאשר הנפגעים הם מהאליטות? אגסי - שיחה 13:55, 18 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]
ויקיפדיה היא קודם כל אנציקלופדיה, במעגל השני ישנה הקהילה. לכן בראש ובראשונה חשובים כללי הליבה. הייתה לך הזדמנות להעלות את הנושא הקרוב ללבך וניצלת אותה היטב, זה יפה. אבל הנושא כאן הוא שימוש פסול במיזם חיובי. בנוסף, לתקוף אישית ויקיפדים על גבי עיתון הארץ, חמור שבעתיים מלתקוף אותם כאן. ביקורת - שיחה 14:20, 18 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]
היא לא תקפה ויקיפדים, ולא עברה על הכללים, אלא בסך הכל הביאה בהארץ כמה ציטוטים (בלי לציין שמות) ואפילו לא אמרה מה דעתה עליהם. היא לא הלכה לאויב, וגם לא הסגירה סודות כמוסים של ויקיפדיה. מדי פעם ויקיפדים מתראיינים לתקשורת, ולא ראיתי שחל עליהם איסור להגיד מילת ביקורת, כאילו שזה סוג של בגידה. יתכן שהיא לא פתחה כאן דיון עקרוני, כי היא כבר למודת ניסיון שהיא תספוג התקפות אישיות, ולמעשה רוב הדיונים כאן חסרי תכלית. אגסי - שיחה 15:58, 18 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]
היא רמזה שגברים לא יכולים לדון באובייקטיביות בערכים על נשים, היא גם רמזה על מחיקה מכוונת של ערכים על תימנים - אתה צריך עוד? מדובר בהכפשות חסרות יסוד, מכוערות ושפלות. אם לא הבנת, אז אולי אתה כמו אלה שיורקים עליהם וטוענים שיורד גשם. בברכה. ליש - שיחה 16:16, 18 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]
לא כולם חייבים להסכים עם כל דעותיה או רמזיה. ואם הייתה חלילה רומזת (מה שאף פעם לא נרמז כאן) שיש ימנים שמתקשים לדון באופן אוביקטיבי על ערכי שמאלנים קיצונים, או להפך, אז כבר היה לא רק גשם אלא ברד. אני מציע לרדת מד"ר גבע ומהפרשה, בתקווה שאף אחד לא מתכוון לכנס את הפרלמנט המהולל שלנו, כדי להעביר החלטה, לפיה ויקיפדים שמתבטאים בתקשורת חייבים רק לפרגן. אגסי - שיחה 16:31, 18 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]
עניין ה"רמיזות" זה פשוט חוסר הבנה של מה שהיא כתבה, אבל בכל מקרה - היא לא ייחסה את הנושא של מה קורה כשאין שוויון מגדרי בדיונים או החלטות לאף משתמש אינדיווידואלי. ולגבי מה שכתבה על הדיון עצמו - היא לא זיהתה אף אחד בשמו או בכינויו, אלא ציטטה מתוך שיחה שהיא פתוחה גם ככה לציבור. מי שמרגיש מוכפש מזה שיש הרבה מאוד אנשים בעולם שמגיעים שוב ושוב ושוב ושוב בכל מדיום אפשרי ובכל בדיקה אפשרית למסקנה שיש פערים מגדריים וכל מיני מופעים של הטיות מגדריות בוויקיפדיה - אולי צריך לעשות בדק בית. אם אתם לא מייצרים את ההטיה זה לא אמור לגרום לכם להרגיש מוכפשים. ואם עצם הדיון על כך שיש פערים היא פסולה בעיניכם - אז חבל, אבל אני לא רואה שזה הולך להיפסק, בהתחשב שסגירת הפערים המגדריים זו מדיניות מוצהרת של ויקימדיה, וקיימים מיזמים או לפחות פעילויות לשם כך ברחבי עולם, אני מאמינה שברוב הוויקיפדיות - הנושא הולך להישאר עמנו. ‏TMagen‏ • שיחהמיזם ויקי נשים 16:42, 18 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]
למיטב זכרוני הפערים מדברים על חוסר האיזון בין כמות הנשים הכותבות לכמות הגברים. המציאות היא שגם הנשים הפעילות בויקיפדיה לא בהכרח מתעסקות בנושאים קשורי-מגדר או נשים. אני בהחלט מניחה שככל שיהיו יותר נשים יהיו יותר ערכים הקשורים בקשר כזה או אחר לנושא. אני אישית ערכתי כמה ערכים כאלה. אבל רוב העיסוק שלי הוא בטווח נרחב של נושאים. העלייה המצופה, אם תתרחש באופן טבעי (ולא יזום דרך מיזמים [שאין בהם שום דבר רע, רק מביאה את הדוגמה כדי להמחיש את הטיעון שלי]), תהיה שולית ממה שנדמה. • צִבְיָהשיחה • ט"ו באלול ה'תשע"ו 16:50, 18 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]
נכון, הפערים מדברים על מספר העורכות לעומת מספר העורכים. והאמירה שלה התייחסה לכך שכל המשתתפים בדיון היו גברים - כלומר היא מתייחסת בדיוק לפער הזה. אין אף אחת שטוענת שכל אישה שתבוא לוויקיפדיה תכתוב רק על נשים, כמו שגם גברים לא כותבים רק על גברים. אפילו אני, שבעוונותיי מקדמת מיזם לסגירת הפערים המגדריים - כותבת ערכים שאינן על נשים, ולפעמים, רחמנא לצלן, גם על גברים. השאלה שצריכה להישאל כאן, היא מה בעצם התוצאה של פערים מגדריים? האם פערים כאלה מביאים גם להטיה מגדרית? והתשובה היא *כן* עצום. לא בגלל זדון, לא בגלל קונספירציה, אני חושדת בממש מעט אנשים שיש להם כוונות כאלה. השאלה היא אם זה קורה ללא כוונה? כלומר, בגלל סיבות שקשורות לזהויות שלנו? מן הסתם, אנחנו כותבים על נושאים שמעניינים אותנו, נושאים שיש לנו בהם ניסיון וידע, דברים שלטעמנו הם חשובים - גם ללא מה שניתן לקרוא לו "אג'נדה פוליטית". ולכן - מה שנראה לערבייה נוצרית ביסקסואלית חשוב יכול להיות שונה מהותית למה שנראה לגבר יהודי-אשכנזי סטרייט חשוב. גם אם מדובר במוזיקה או מדע. מה שהם יבחרו לכתוב עליו כנראה לא יהיה חופף. יש לחוויות חיינו - המבוססות בגדול על ענייני שייכות (לדת, לאום, אתניות, גאוגרפיה, מעמד, נטייה מינית, זהות מגדרית וכן הלאה) - השפעה על כל החלטה וכל היבט של איך אנו תופשים את העולם. ו*זו* הסיבה שחשוב לוודא שיש מגוון בין העורכים בוויקיפדיה שתואם את מגוון האוכלוסיה: כי אחרת מה שנוצר הוא *אף פעם* לא משקף את המציאות בשטח, אלא את המציאות של קבוצת הייחוס שכותבת. וברור שזה לא 100% - תמיד יהיו גברים שיכתבו על נשים, ונשים על גברים, וכאלה שרק יכתבו על מדע או על גאוגרפיה - אבל לאורך זמן (וזה בדוק) זו התוצאה. *לכן* זה לא רק איזה "פוליטיקלי קורקט" פורמליסטי שהנושא של גיוון וסגירת פערים מגדריים עולה - אלא כי זה לטובת האנציקלופדיה ותכניה. ולכן - התחלתי את מיזם ויקי נשים במטרת גיוס נשים - ואינני קובעת להן על מה יכתבו, אם על גברים או חברות בע"מ או כל נושא שיעניין אותן - ורק כעבור שנתיים התחלתי שלב שני שמתייחס לסגירת פערי תוכן - שם אינני בוחנת מי כותב או כותבת את התוכן. אין שום דבר מהותני בגישה שלי (בהתייחס לזה שנשים יכתבו על נשים וכן הלאה), אלא מטרה להביא את ויקיפדיה למקום יותר מאוזן. ולכן אני גם לא מבינה שבאות אלי בטענות (כפי שקרה היום בדיון אחר, וגם כאן) לגבי היות הכותבת אישה שלאו דווקא כותבת על נשים: אף פעם לא התיימרתי לומר לאף אחד או אחת על מה לכתוב. ‏TMagen‏ • שיחהמיזם ויקי נשים 19:05, 18 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]
אגסי, ד"ר גבע העלתה כמה וכמה מאמרי דעה לאורך השנים אודות ויקיפדיה. את המאמר הראשון היא כתבה בעקבות דיון החשיבות בשיחה:טובה גולדברג (יוני 2013, "על מי כותבים בוויקיפדיה") ובו היא מלינה על שוביניזם בוויקיפדיה ("דף השיחה של ערך בוויקיפדיה הוא בבחינת פרוטוקול, ועדה מסדרת, או חדר הלבשה. וכמו במגרש הפוליטי, גם כאן זו זירה של גברים"). המאמר הבא אודות ויקפדיה (מרץ 2014, "גם וויקיפדיה לא חופשית") הוא מאמר שמטרתו העיקרית היא לתקוף את עורכי ויקיפדיה על כך שהם מוטים ואינם מספיק פמיניסטים (" כתיבה ועריכה בכל אנציקלופדיה, גם האנציקלופדיה העברית או בריטניקה, הן פוליטיות. גם כתיבת ערכים בוויקיפדיה העברית והעריכה בה הן פוליטיות, ומאחוריהן עומדים אנשים המבקשים לקדם אג'נדה.").
מאמר שלישי העוסק באתר זה - (אפריל 2014, "מי שווה ערך בויקיפדיה") נכתב בעקבות דיון החשיבות אודות הערך הלה רופאייזן-שיפר, וכמובן שנועד לתקוף את אלו שתהו אודות החשיבות האנציקלופדית של ערך הקרוב לליבה ("עורכים בוויקיפדיה דומים לעורכים בתקשורת המודפסת והאלקטרונית: גם הם נזכרים בנושא השואה סביב יום הזיכרון הלאומי, וגם הם יודעים שאין טוב מסיפור אישי אחד, שיש לו גיבור או גיבורה מזוהים, רצוי שתהיה גם תמונה. אך בשונה מן העיתונות, הדיון על הערך הלה שיפר־רופאייזן מלמד, שבוויקיפדיה אין רואים בסיפור הזה אפילו כלי להנחלת מסר הקשור לזיכרון השואה")
בפעם הרביעית שד"ר גבע כתבה אודות ויקיפדיה (מרץ 2015, "מדירים לא רק מזרחיות") עסקה בתקיפתה של האנצקילופדיה הזו דווקא בעקבות תחרות יוצרות ערך, כמובן על כך ש"הנפקדות של מזרחיות מרשימת הערכים על נשים המוצעת במסגרת התחרות אינה צריכה להפתיע. היא שיקוף של האג'נדה הכללית של קהילת ויקיפדיה העברית, הנשלטת רובה ככולה על ידי גברים, ולא פעם מערערת על חשיבותם של ערכים על נשים — מזרחיות כאשכנזיות, חדשות בארץ כוותיקות, מהפריפריה או מהמרכז"
המשכתי וחיפשתי את הפעם החמישית, שהייתה כבר לא מזמן (ינואר 2016, "מה ויקיפדיה אומרת עלינו") שעסק ברשימות 100 הערכים הנצפים ביותר בוויקיפדיה בשפות השונות. הופתעתי, מוכרח להודות. לשם שינוי מאמר הדעה הנ"ל לא עסק בתקיפתם של הכותבים בוויקיפדיה, אלא בתקיפת הקוראים שלנו ותחומי העניין שלהם. ("הציבור הישראלי עסוק בעצמו", "בראש סדר היום עומדת המלחמה, והשלום אינו רלוונטי", "מדעי הרוח הובסו כמעט סופית", "נשים הן חשובות ומעניינות בתנאי שהן צעירות, מצטלמות יפה, אשכנזיות וחכמות", "המזרחים ניצחו את האשכנזים", "הימין ממשיך להוביל")
הפעם השישית היא מאמר זה שבו אנחנו עוסקים היום (ספטמבר 2016, "למה מי את בכלל") שכמובן שב ועוסק בנושאים שבהם היא עוסקת תמיד כשהיא כותבת על ויקיפדיה. להתייחס לדבריה כאילו היא מישהו שמדי פעם מתראיין ולא יוצאים לו רק דברי הלל - זו תקיעת הראש בחול, ולצערי צודק משתמש:דוד שי שהיא נראית כיחצ"ן הפועל בוויקיפדיה. אודות הכותבים בויקיפדיה היא כתבה "גם כתיבת ערכים בוויקיפדיה העברית והעריכה בה הן פוליטיות, ומאחוריהן עומדים אנשים המבקשים לקדם אג'נדה". כל הפוסל במומו פוסל. Botend - שיחה 17:22, 18 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]
יש להתפלא על "הארץ" שנותן במה כל כך נרחבת לדעותיה, החוזרות על עצמן, של שרון גבע. גם מטהריה הנמרצים של ד"ר גבע יתקשו לטהר אותה מהשקר שבמאמרה - "אין זה מקרי שכל המשתתפים בדיון זה הם גברים", היא כותבת, וזאת בשעה שב-13 בספטמבר היא עצמה השתתפה בדיון, ובנוסף לה השתתפה בדיון כבשה משכוכית. דוד שי - שיחה 18:34, 18 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]
ד"ר גבע היא כותבת מוכשרת ואין לנו כל כך הרבה אנשי מקצוע ברמתה, ולא ראוי לתקוף אותה בצורה בוטה, בניגוד לכללים. עדיף להשקיע את הזמן בהגהה על העמוד הראשי, שם כתוב "סנט קיטס ונוויס (בתמונה) זכה בעצמאות מבריטניה". משתמש:כבשה משכוכית רשום/רשומה כ"משתמש" ולא "משתמשת", וברור שהכוונה למשתתפים אחרים מלבדה. אגסי - שיחה 11:35, 19 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

אני לא מבין איך אפשר להגן על מי שמשתמשת באופן קבוע לנגח את הבמה אותה היא עצמה מנצלת לשם קידום מטרותיה. בושה. לדעתי, משתמשת כזאת צריכה להיחסם. אנו חוסמים על מי שפוגע בוויקיפדיה כקהילה (כללי התנהגות) או כאנציקלופדיה (השחתות, הטייה). היא פוגעת בנו בשני התחומים, ואני לא רואה כל הצדקה לתת לה להמשיך כאן. אל תגידו לי היא לא עוברת על הכללים. הכללים כולם נועדו להגן עלינו כאמור כקהילה או כאנציקלופדיה. היא פוגעת בשתיהן. היא פוגעת בכל הבסיס לכללים. היא משתלחת בנו, מוציאה דיבתנו, מכפישה ומבזה ואנחנו עומדים וצופים בבזיון ושותקים כמו עדת עיזים משותקת. די להתחפרות. Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 15:34, 19 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]

לטעמי יש בעיה בהרגשה שביטאת של "אנחנו" מול העולם, כת ויקיפדיה הקטנה שצריכה להגן על עצמה מול אלה שרוצים לנשל אותה. אולי זאת תפיסת עולם ישראלית או יהודית אבל היא לא מתאימה לכאן, כי ויקיפדיה היא חלק מהציבור ואף אחד לא יכול לטעון עליה שייכות, הציבור נכנס ויוצא לקהילה בתור עורכים שבאים והולכים, הוא חלק מהקהילה בתור משתמש בויקיפדיה, כמוני וכמוך. לכן מותר לדבר על ויקיפדיה בכל מקום וגם מחוץ ל"קהילה", וזה רצוי מאד כי הקהילה היא הומוגנית מדי יחסית לציבור. רצוי לדבר בלי צנזורה ובלי הפחדות משתי סיבות, קודם כל כי רוב הידע נמצא אצל הציבור ולא אצלנו, ושנית כי תמיד יש מה לתקן בהתנהלות. -PelicanTwo - שיחה 16:12, 19 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]
הרגשתו של Mr. W מבטאת רצון להגן על ויקיפדיה, הן כאנציקלופדיה והן כחברת כותבים. יש איומים על ויקיפדיה, במיוחד איומים על אופיה האנציקלופדי. האיומים מקורם באינטרסנטים, חלקם אינטרסנטים הפועלים ממניעים כלכליים (כותבים בשכר, יחצ"נים וכדומה) וחלקם בעלי אג'נדה קיצוניים המנסים לקדם את האג'נדה שלהם על חשבון האופי האנציקלופדי של ויקיפדיה. ויקיפדיה מחויבת לאופי האנציקלופדי ומי שמנסה לאיים עליו, מציב עצמו/ה כאויב ויקיפדיה ויש לנהוג בהתאם. בברכה. ליש - שיחה 16:21, 19 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]
אנחנו לא מדברים על כותבים בשכר ויחצנים בשכר, אותם באמת צריך להסדיר לטובת האיכות של ויקיפדיה. ההתקפה נגד שרון גבע היא בגלל שכתבה בהארץ את הרגשתה על ההתנהלות כאן, כאילו בזה היא עשתה אקט של בגידה. היא לא בגדה בשום דבר, ויקיפדיה היא לא מועדון חברים יוקרתי, לפחות אנחנו לא אמורים לחשוב עליה ככה. שרון היא עשתה מה שהיא ראתה לנכון, אז במקום להרגיש מאוימים אפשר לחשוב במה היא אולי צודקת. ואם היא לא צודקת, זו עדיין זכותה להביע את דעתה בכל מקום. -PelicanTwo - שיחה 16:35, 19 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]
ואולי שרון גבע פגעה גם בכל מי שהתדיין איתה ובעורכים, שאותם היא הציגה בשלילה רק מכיוון שלא הייתה הסכמה ביניהם בדיון או מכיוון שהרוב חלקו על דעתה? למטבע יש שני צדדים, ולא מעט בקהילה, כפי שעולה מדיון זה, נפגעו ממעשיה של שרון. ‏ MathKnight (שיחה) 16:38, 19 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]
תקרא מה שהיא כתבה, היא לא פגעה אישית, האמירות ה"פוגעניות" שלה הן שיש פה הטיה גברית ויש הטיה נגד תימנים. בסדר, אני לא אומר שאני מסכים איתה אבל אני מבין מה שהיא אומרת וצריך לבדוק את זה. אני מכיר הטיה אחרת שיש פה. חוץ מזה, מקבלים פה פיצויים בגין פגיעה אישית? אז הרבה מאיתנו היו עשירים היום. -PelicanTwo - שיחה 16:46, 19 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]
PelicanTwo נא לא להפוך את היוצרות, לא מדובר בתקיפות נגד שרון גבע, מדובר בתקיפותיה של שרון גבע נגד ציבורי כותבים בוויקיפדיה. ממש לא מחממת אותי העובדה שהיא לא תקפה "אישית", תקיפת קבוצות גדולות חמורה יותר. אני מבין שתקיפתה נגד גברים לא מזיזה לך, לי היא כן מפריעה. האם תקיפה נגד ציבור הטבעונים גם לא הייתה מפריעה לך?
מי שבא לוויקיפדיה בשם אג'נדה, במקרה שלה אג'נדת השוויון, ובשם האג'נדה הזאת מנסה לשנות כללי יסוד (קבלת ערכים חסרי חשיבות אנציקלופדית) ומגייסת לשם כך לחצי תקשורת חיצוניים, שם תומכיה מדברים על ה"אשכנונאזים" בוויקיפדיה והיא, בעלת המאמר, נכנסת למרתף ולא מגיבה, לא מסתייגת מהכיוון, משאירה מלאכת הסנגוריה לאחרים, גם הם נגועים באג'נדות המנסות לשנות את כללי היסוד של ויקיפדיה. טוב, זאת מתקפה על ויקיפדיה ועל הכותבים בה. כשיורקים עלי, אני לא טוען שיורד גשם, אני מגיב. בברכה. ליש - שיחה 17:20, 19 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]
PelicanTwo, יש עוד המון דברים לתקן בוויקיפדיה, כמו הנושאים בהם הפרויקטים המבורכים של משתמשת:TMagen‎ עוסקים ואחרים, כמו גם נושאים קהילתיים וגם נושאים ויקיפדיים, וגם נושאים קהילתיים המשפיעים על אופיה של האנציקלופדיה (כמו ההומוגניות היחסית של הקהילה עליה דיברת). אך ישנו הבדל מהותי בין רצון כן לתקן את הדרוש תיקון, לבין ניסיון לקדם אג'נדה בכל מחיר, כולל דמגוגיות בסגנון "לעומת זאת, ערכים כדוגמת בן־אל תבורי, שעל פי ויקיפדיה גם הוא יוצא תימן ושירת בחיל האוויר, קיימים" - כאילו שכל ההבדל בניהם הוא שאחד הוא גבר ואחת היא אישה. אין ספק שכל ויקיפד שנמצא פה מאז 2012, כפי שכתוב בדף המשתמשת שלה, יוכל להסביר בנקל את ההבדל בחשיבות האנציקלופדית בין השניים (ללא קשר לחשיבותם האישית, שייתכן שהפוכה, איני מכיר אישית לא את זה ולא את זו).
ההבדל פה הוא בתום הלב. אני מסכים איתה שיש עוד צורך בכתיבת ערכים נוספים אודות נשים בולטות בהיסטוריה (וצורך רב יותר מערך על עוד זמר מתחיל), אך מאמרי הדעה שלה לא באו לקדם את ויקיפדיה כאנציקלופדיה. הם באו לנסות לקדם ולייחצן את האג'נדה האישית שלה. Botend - שיחה 17:33, 19 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]
אסור לפגוע בחופש הביטוי, כל אחד כמובן מביע את דעתו, ומקדם את האג'נדה שלו, כפי שרבים עושים כעת במזנון, ויש גם ויקיפדים שמתבטאים בתקשורת, וזה מקובל, ואין חובה רק לפרגן. אגסי - שיחה 17:53, 19 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]
יש חופש ביטוי ואין חובה רק לפרגן, אבל אין חובה גם רק להשמיץ. כפי שעולה מהדיון פה, לא מעט בקהילה חשים פגועים מהתנהלותה של שרון גבע, ואני מציע שגם היא תיקח את זה בחשבון (אתה יכול להמליץ לה על כך). ‏ MathKnight (שיחה) 23:57, 19 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]
אם שרון כתבה דברים חריפים נגד ויקיפדיה, התשובה לא תהיה לחסום אותה או לתקוף אותה חזרה. זה רק יעצים את חשיבות דבריה בציבור ויבליט את מה שהיא רצתה להבהיר: כוחניות מיותרת של ויקיפדיה. אם יש ממש בדבריה, צריך להרהר בכך שנית בקור רוח (לא בעיצומה של התקפה) ולנסות להשתפר בכך. אם אין בדבריה כלום, אין גם סיבה להגיב. סוף האמת לצאת לאור, הציבור הרב אמנם קורא את דבריה, אך סופו לראות בעצמו את התנהלותה של ויקיפדיה. ואם חלק מדבריה נכונים וחלק מוגזמים / מוטים / מסולפים - דין כל אחד מהם בנפרד, כנ"ל. קהילת ויקיפדיה היא אמנם שייכת לכולם, מי שרוצה יכול להיות חלק ממנה עם (מעט/הרבה) מאמץ עריכה, אך היא תמיד בנויה כקהילה נפרדת (לפחות זמנית ועם שינויים מתמידים). כך שכל שינוי מהמצב הקיים נתפס בעיני רוב חברי הקהילה כלא נכון, והמנסה לשנות כיוון - נדחה ומותקף (ולא חסרות דוגמאות לחידושים שזכו להתקפות חריפות בעת הצעתם, וכיום הם חלק אינטגרלי ממנה, אחר טִפטופם אט אט). תופעה זו מביאה את ה"חדשן" לבוא ולהביע את דבריו מחוץ לויקיפדיה, כאילוץ מצד מה. כך שאני רואה את דבריה הבוטים של שרון מלווים בכאוס ותסכול אחר שלא יכלה להביע את דעתה כאן בתוך הקהילה. אם שרון התלוננה על מצב הקנוניה הקיים בויקיפדיה, הברחתה ותקיפתה רק יחזקו את הדברים וישוו לויקיפדיה (על כל פנים העברית) אופי של מעין "מאפיה". קהילת ויקיפדיה לא תפשוט רגל ממאמרה ומעשרה כמותו, אך היא תבריח עורכים חדשים לוּ תמשיך עם הכשלים שיש בה. מה שאומר שהפתרון הוא לא לתקוף אותה עוד ולגרש אותה מהקהילה, אלא להשיב בענייניות על הן הן ועל לאו לאו ולשפר את הקיים. לכל פרויקט גדול יש מחדלים וטעויות, הם אינם מפחיתים מחשיבותו. להיפך, ככל שהמפעל גדול יותר, עלולות להיווצר ולהתגלות בו בעיות מהותיות. גם אם הביקורת נאמרה בצורה תוקפת ולא כביקורת מועילה - על ויקיפדיה להשתמש בה כביקורת בונה ולשפר את עצמה. דבריה של שרון יתמוגגו וייעלמו עם הזמן, אך ויקיפדיה, לוּ לא תטפל בבעיותיה (אם אכן ישנם), תקשה על עצמה. ההצלחה טמונה בהפנמת הביקורת, לא משנה ממי נאמרה; אם נכונה היא - הרי היא נכונה. ואם לאו - אין מה לדון בה כלל. קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּדכיצד חרבה ירושלים? 12:05, 20 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]

יש כאן משהו שאינני מבינה: Mr. W כתב כאן שהוא הזהיר את ד"ר גבע בדף שיחתה, ואז מחק את דבריו - למרות שיש כאן התייחסות למה שהוא כתב. כמובן האזהרה (!!) עדיין קיימת בדף השיחה של ד"ר גבע. האם זו התנהלות תקינה? ‏TMagen‏ • שיחהמיזם ויקי נשים 14:20, 21 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]

אין כאן שום התייחסות לדברים שכתבתי ומחקתי. לפני תגובה, ניתן לבטל את הנכתב. הסיבה שמחקתי, היא כי חשבתי שהודעתי כאן היא גרימת מהומה מיותרת. Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 14:33, 21 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]
עם כל הכבוד מפעילי מערכת הם לא מעל הכללים, והם אינם רשאים לכתוב דברים בוטים פוגעניים נגד משתמש במסגרת "אזהרה" והדברים מכוונים גם למפעילים בודדים אחרים. אני נגד סתימת פיות והשתקת ביקורת שאינה עושה שימוש במילים בוטות. אני כמובן נגד "עליהום" חסר פרופורציות. מותר לכתוב ביקורת באכסניה מכובדת, כמו "הארץ". חברים מרשים לעצמם לכתוב הערות מזלזות ומעליבות בדפי שיחה של ערכים, ואחרי זה הם נפגעים כאשר ההערות המזלזלות האלה שהן פומביות מצוטטות בתקשורת. אגסי - שיחה 14:39, 21 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]
אתה צודק. באשר להערתך עם הציטוטים. עיקר הפגיעה היא לא בשל ציטוט עמדות המתנגדים בתקשורת - זה היה הוגן אם העמדות המנומקות היו מוצגות - אלא העובדה שצוטטו עמדות התומכים, מפי אנשים עלומים שאינם פעילים בוויקיפדיה אלא בדף השיחה הספציפי בלבד. זה שקול לייחוס של דברי הכותבת עצמה לדברי הקהילה. ביקורת - שיחה 14:49, 21 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]
האכסנייה רחוקה מלהיות מכובדת. ההפך הוא הנכון, היא בזויה. אגב, איפה תגובת משתמשת:Sharon Geva לכל הדיון הזה? אני מציע לה (וכדאי שגם אתה תציע) שבמקום להתנגח בוויקיפדיה בתשקורת, שתנסה להסדיר ולתאם את המיזם שלה עם הקהילה ולהגיע לשיתוף פעולה שיתרום לשני הצדדים. אפשר לפתוח דף חדש, אבל זה דורש רצון טוב משני הצדדים, וגם משרון גבע. ‏ MathKnight (שיחה) 15:52, 21 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]


סוף העברה