קרלו (תת-מקלע)
 | |
| תת מקלע מאולתר שנתפס במחסום בית פוריכ ממזרח לשכם בשנת 2006 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | תת מקלע מאולתר |
| מדינה מייצרת |
 הרשות הפלסטינית |
| תקופת השימוש | 2000–הווה (כ־25 שנים) |
| מלחמות | הסכסוך הישראלי-פלסטיני |
| מדינות המשתמשות | מחבלים ברשות הפלסטינית וכן אצל ערבים-ישראלים |
| מחיר ליחידה | 3,500-8,000 שקלים בשוק השחור (נכון ל-2018).[1] |
| מידע טכני | |
| קליבר | משתנה |
| הזנה | מחסנית בגודל משתנה |
| אורך כולל | משתנה |
| אורך קנה | משתנה |
| קצב אש | משתנה |
| מהירות לוע | משתנה |
| טווח אפקטיבי | משתנה |
קרלו הוא כינוי נפוץ לתת-מקלע מאולתר שמיוצר במחרטות ומסגריות ביהודה ושומרון. במקור, הנשק אולתר על בסיס תת-מקלע קרל גוסטב (בערבית, كارلوجستاف – כארלו ג'יסתאף) ומכאן שמו, שהפך עד מהרה לשם גנרי לתת-מקלעים מאולתרים מתוצרת פלסטינית מקומית, בין אם עוצבו על בסיס הנשק המקורי או שאולתרו מחלקים של נשקים אחרים (למשל על בסיס רובי M16). פעמים רבות חל בלבול בכלי התקשורת בין נשק זה לתת-מקלע קרל גוסטב המקורי.
בשל מספר היצרנים הרב, קיים מגוון רחב של תתי-דגמים לדגם זה, הנבדלים ביניהם גם באיכות הייצור. לצד השימוש שעושים בו הפלסטינים ביהודה ושומרון, תת-מקלע זה נתפס באירועים רבים בידי משטרת ישראל, במהלך חיפושים שנערכו במגזר הערבי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפעם הראשונה שבה כוחות הביטחון הישראלים ראו את רובי הקרלו הייתה בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21, כאשר כוחות של משטרת ישראל נתקלו ברובי קרלו שהוחזקו על ידי כנופיות של ערבים ישראלים.[2][3] במהלך אינתיפאדת הבודדים הקרלו החל לצבור פופולריות בקרב הפלסטינים, ומאז נעשה בו שימוש במספר פיגועים נגד אזרחים ישראלים, בין היתר בפיגועים הבאים:
- ב-3 בפברואר 2016 הדר כהן לוחמת מג"ב בת 19 נהרגה בפיגוע שביצעו שלושה מחבלים פלסטינים בשער שכם. המחבל שרצח את כהן ירה עליה באמצעות רובה קרלו.[4]
- ב-8 ביוני 2016 שני מחבלים פלסטינים השתמשו ברובי קרלו בפיגוע הירי במתחם שרונה. בפיגוע הם רצחו ארבעה בני אדם, מתוכם אישה אחת שמתה מדום לב.
- ב-14 ביולי 2017 שלושה מחבלים ערבים ישראלים מאום אל-פחם ביצעו פיגוע ירי בהר הבית שבו הם רצחו את שוטרי משטרת ישראל, האיל סתאוי וכמיל שנאן באמצעות רובי קרלו.
- ב-29 באפריל 2022 שני מחבלים פלסטינים ביצעו פיגוע ירי בכניסה ליישוב אריאל שבו הם רצחו מאבטח בן 23 באמצעות רובי קרלו.[5]
- ב-8 בספטמבר 2022 נתפס ביפו מחבל משכם עם רובה קרלו ומטעני חבלה בדרכו לביצוע פיגוע.[6]
- ב - 22 באפריל ערב פסח 2024, ניסיון פיגוע ירי שכשל בשל תקלה ברובה.
מחיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת שנת 2016, מחירו של רובה קרלו עמד על 1,500 שקלים. במהלך שנת 2016 כוחות צה"ל איתרו כ-43 בתי מלאכה לייצור נשק ביהודה ושומרון לעומת 0 ב-2015, מה שגרם לעלייה חדה במחירו של רובה הקרלו, שזינק ל-7,000 שקלים חדשים בינואר 2017.[7]
נכון ל-2018 מחירו של רובה הקרלו בשוק השחור נע בין 3,500 ל-8,000 שקלים.[1]
דוגמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
מספר תת-מקלעים מאולתרים שנתפסו בשכם במבצע חומת מגן, 2002 -
-
"קרלו" מבוסס M-16 לצד אקדח וכלי תקיפה נוספים, אבו לחם, 2005 -
בית פוריכ, 2010 -
קרלו שנתפס על ידי כוחות צה"ל במהלך מבצע שובו אחים, 2014
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יניב קובוביץ ועמוס הראל, תת-מקלע "קרלו", הנשק ששב"כ התעלם ממנו, מחמם את האינתיפאדה, באתר הארץ, 12 במרץ 2016- דיאא חאג׳ יחיא, זול, זמין, קטלני: הרובה המאולתר שעומד במרכז משבר הפשיעה בחברה הערבית, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2022
- תמ"ק מאולתר "קרלו" בשימוש המגזר הערבי והפלסטינים, ונקרא בטעות קרל גוסטב - דיון בפורום צבא וביטחון של פְרֶש.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 יוחאי עופר, מפיינטבול ל-M-16: עלייה בנשקים מאולתרים המשמשים לפיגועים, בעיתון מקור ראשון, 22 באפריל 2018
- ^ "Lethal weapon: The homemade gun that's firing up the terror wave". Haaretz.com. יניב קובוביץ, עמוס הראל, תת-מקלע "קרלו", הנשק ששב"כ התעלם ממנו, מחמם את האינתיפאדה, באתר הארץ, 12 במרץ 2016
- ^ "Homemade guns used in Palestinian attacks on Israelis". the Guardian. 14 במרץ 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ רועי ינובסקי, יעל פרידסון ואליאור לוי, הדר הצילה את חיי חברתה הלוחמת - ונרצחה, באתר ynet, 3 בפברואר 2016
- ^ יואב זיתון, נינה פוקס, מאבטח נרצח בפיגוע בכניסה לאריאל: שני מחבלים ירו מטווח אפס וברחו, הכוחות במצוד, באתר ynet, 29 באפריל 2022
- ^ ירון דורון, איציק סבן, לאחר ניסיון הפיגוע: גורם מדיני אמר כי ישראל מצפה מהרש"פ להתערב, באתר ישראל היום, 8 בספטמבר 2022
- ^ מיכל רוטנברג, סיכום 2016 ביהודה ושומרון: פחות פיגועים, יותר תפיסות נשק, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 27 בינואר 2017
שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
סוג לא תואם [ 3 ]
סיכום שנה באיו"ש: הנתונים וקולות הקשר נחשפים, באתר צה"ל, 26 בינואר 2017
