טיוטה:פינוי צפון רצועת עזה
ב-13 באוקטובר 2023, הורה צבא ההגנה לישראל על פינוי צפון עזה לכל היישובים מצפון לוואדי עזה, לרבות העיר עזה, לפינוי דרומה. לפי האו"ם, הצבא הישראלי נתן תאריך יעד של 24 שעות לפינוי, בעוד שדובר צבאי ישראלי לא ציין תאריך יעד ואמר שצה"ל הבין שפינוי "ייקח זמן". [1] [2] [3] ההוראה התקבלה שבוע לאחר מתקפת פתע על ישראל מעזה על ידי חמאס. עד 14 באוקטובר, מאות אלפי פלסטינים פינו את צפון עזה. [4] פלסטינים תיארו את התרוקנות האוכלוסייה של צפון עזה כ"נכבה השנייה ". [5]
הקו בשחור מייצג את גבול צה"ל בוואדי עזה לפינוי. פאולה גביריה בטנקור, הכתבת המיוחדת של האו"ם לזכויות אדם של עקורים פנימיים, גינתה את צו הפינוי הכפוי כ"פשע נגד האנושות והפרה בוטה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי". [6]
שר הביטחון הישראלי, יואב גלנט, קרא לפלסטינים לעזוב את צפון עזה, כולל העיר עזה, ואמר: "ההסוואה של המחבלים היא האוכלוסייה האזרחית. לכן צריך להפריד ביניהם. אז מי שרוצה להציל את חייהם, בבקשה לך דרומה." [7]
רקע כללי
[עריכת קוד מקור | עריכה]המתיחות הסלימה כאשר חמאס פתח במתקפה על ישראל. ישראל הגיבה בשורה של תקיפות אוויריות על עזה. צבא ההגנה לישראל (צה"ל) פרסם אזהרה לתושבים באזורי הצפון להתפנות. האו"ם ראה בתחילה את צו הפינוי הזה כבלתי מעשי לביצוע בבטחה בגלל המספר המשמעותי של אנשים שהוא השפיע. [8]
תגובות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תגובת האו"ם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהצהרה, הזהיר האו"ם מפני "השלכות הומניטריות הרסניות" של עקירת 1.1 מיליון פלסטינים. [9] זמן קצר לאחר הוצאת צווי הפינוי, קיבלו מתקני האו"ם, כולל אונר"א, [10] הוראה לעבור לרפיח. [1]
תגובת חמאס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכירי חמאס דחו את האזהרה והפצירו בתושבים באזורים שנפגעו להתעלם מהצו ולהישאר בבתיהם. [11] [12] רשות חמאס לענייני פליטים אמרה לתושבים בצפון עזה "להישאר איתנים בבתים ולעמוד איתן מול המלחמה הפסיכולוגית המגעילה הזו שמנהל הכיבוש". [13]
ארגונים בינלאומיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רופאים ללא גבולות פרסמו הודעה הקוראת להוראה לפינוי "מקוממת" ו"מתקפה על הטיפול הרפואי והאנושות" וגינתה את הצו הישראלי "באופן החריף ביותר". [14]
ארגון הבריאות העולמי פרסם בקשה "הקוראת לישראל לבטל לאלתר צווים לפינוי של למעלה ממיליון בני אדם המתגוררים מצפון לוואדי עזה" בטענה שקשה מאוד להעביר חולים לטיפול נמרץ, ציוד רפואי מתדלדל וכי "ארבעת בתי החולים של משרד הבריאות בדרום עזה כבר מעבר ליכולת". [15] הצהרות דומות פורסמו על ידי UNICEF ו-IRC. [16] [17]
האשמות בפשע מלחמה ותביעות הומניטריות ישראליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראה גם: טענות לפשעי מלחמה נגד ישראל § 2023 מלחמת ישראל-חמאס
פקודת הפינוי של ישראל אופיינה כהעברת אוכלוסין בכוח על ידי יאן אגלנד, הדיפלומט הנורווגי לשעבר המעורב בהסכם אוסלו. [18] "העברה בכפייה" היא העברה כפויה של אוכלוסייה אזרחית כחלק מעבירה מאורגנת נגדה ונחשבת לפשע נגד האנושות על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי. [19] בראיון ל-BBC, אגלנד הצהיר, "יש מאות אלפי אנשים שנמלטים על נפשם - [זה] לא משהו שצריך לקרוא לו פינוי. זו העברה בכפייה של אנשים מכל הצפון עזה, שלפי אמנת ז'נבה היא פשע מלחמה". [18] הכתבת המיוחדת של האו"ם פרנצ'סקה אלבניזה הזהירה מפני טיהור אתני המוני בעזה. [20] רז סגל, היסטוריון ישראלי ומנהל התוכנית ללימודי שואה ורצח עם באוניברסיטת סטוקטון, כינה זאת "מקרה ספרי לימוד של רצח עם". [21]
הקריאה לתושבי צפון עזה לצאת מדרום לאזור הקרבות אופיינה על ידי קצין ישראלי לשעבר כ"יציאת מצרים הומניטרית" כדי להציל חיים רבים ככל האפשר. [22] ב-15 באוקטובר האשים הדובר הצבאי הראשי של ישראל את חמאס בניסיון להשתמש באזרחים כמגן אנושי ופרסם פנייה חדשה לתושבי עזה לעבור דרומה מאזור הקרבות. [23]
ניסיונות לבלום את הפינוי הפלסטיני
[עריכת קוד מקור | עריכה]מידע נוסף: פיגועים ב-2023 על פלסטינים המפנים את העיר עזה
תקיפות אוויריות של צה"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-13 באוקטובר 2023, תקיפות אוויריות מרובות של ישראל כוונו לפלסטינים שניסו לעזוב את צפון העיר עזה והרגו 70 בני אדם, רובם נשים וילדים, וזאת במקביל להוראת פינוי מישראל, הקוראת ליותר ממיליון תושבים מצפון עזה לעבור לחלק הדרומי של הרצועה. שֶׁטַח. [24] [25] [26] [27] [28] [29] [30] [31]
חמאס פרסם הודעה המבקרת את ישראל על הפצצת אזרחים. [32]
תסיסה נגד עזיבה של חמאס
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-13 באוקטובר שידרו מסגדים בעזה מסרים המורים לתושבי רצועת עזה לא להתפנות. [33]
על פי הדיווחים, צה"ל אמר כי כאשר מאות אלפי פלסטינים החלו לנוע דרומה, רבים נתקעו בתנועה שנגרמה מחסימות כבישים שחמאס אכן הקים בשבת, 14 באוקטובר. [34]
מאמצים בינלאומיים לפתיחת מסדרון הומניטרי
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות המאמצים הבינלאומיים לפתוח מסדרון הומניטרי לאזרחים, לא נרשמה הצלחה בהגעה לעסקה. מצרים הייתה מעורבת בדיון על מתן סיוע הומניטרי, אך לא הוקמו מסדרונות פינוי בטוחים נכון ל-11 באוקטובר. [35]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלחמות ישראל | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
העצמאות | סיני | ששת הימים | ההתשה | יום הכיפורים | לבנון הראשונה | המערכה ברצועת הביטחון | לבנון השנייה | חרבות ברזל | |
1947–1949 | 1956 | 1967 | 1967–1970 | 1973 | 1982 | 1982–2000 | 2006 | 2023– |
זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע רבות הדרכים • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • מבצע חץ הבשן | ||||||
החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024) • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל |
היסטוריה של מדינת ישראל | ||
---|---|---|
ביטחון • תעשייה • מדע וטכנלוגיה • חינוך • כלכלה • משפטים • דת • תרבות | ||
שנות ה-40 | הכרזת העצמאות • מלחמת העצמאות • אלטלנה • הסכמי שביתת הנשק • הממשל הצבאי על ערביי ישראל • מבצע על כנפי נשרים | |
שנות ה-50 | העלייה ההמונית • תקופת הצנע • המדיניות הכלכלית החדשה • הסכם השילומים • חינוך ממלכתי • העסק הביש • פעולות התגמול • ייבוש החולה • מלחמת סיני • אירועי ואדי סאליב | |
שנות ה-60 | הקמת המוביל הארצי • המלחמה על המים • משפט אייכמן • הקמת הקריה למחקר גרעיני - נגב • מיתון 1966 • תקופת ההמתנה • מלחמת ששת הימים • מלחמת ההתשה | |
שנות ה-70 | הפנתרים השחורים • מלחמת יום הכיפורים • הקמת גוש אמונים • מבצע יונתן • יום האדמה • המהפך • הקמת שלום עכשיו • מבצע ליטני • הסכם השלום עם מצרים | |
שנות ה-80 | מלחמת לבנון הראשונה • המערכה ברצועת הביטחון • פרשת קו 300 • האינפלציה • משבר מניות הבנקים • תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 • משבר הקיבוצים • האינתיפאדה הראשונה | |
שנות ה-90 | מלחמת המפרץ • העלייה מברית המועצות לשעבר • ועידת מדריד • הסכמי אוסלו • טבח מערת המכפלה • הסכם השלום עם ירדן • רצח יצחק רבין • המהפכה החוקתית • אסון המסוקים | |
עשור ראשון של המאה ה-21 | הנסיגה מרצועת הביטחון • אירועי אוקטובר 2000 • האינתיפאדה השנייה • מבצע חומת מגן • חומת מגן כלכלית • הקמת גדר ההפרדה • תוכנית ההתנתקות • מלחמת לבנון השנייה • מבצע עופרת יצוקה | |
עשור שני של המאה ה-21 | אסון הכרמל • המחאה החברתית • מבצע עמוד ענן • מבצע צוק איתן • הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל • הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן • המשבר הפוליטי | |
עשור שלישי של המאה ה-21 | מגפת הקורונה בישראל • הסכמי אברהם • אסון הר מירון • מבצע שומר החומות • הרפורמה המשפטית • טבח שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל | |
פורטל ישראל • היסטוריה של עם ישראל • היסטוריה של ארץ ישראל • ציר הזמן של ההיסטוריה של ישראל |
הלחימה ברצועת עזה במאה ה-21 | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|
גורמים מעורבים |
מצרים (צבא מצרים) • איראן (משמרות המהפכה האסלאמית, סיוע חימוש ומימון חמאס והגא"פ) |
|||||
אזורי הלחימה | רצועת עזה • ציר פילדלפי • גדר המערכת סביב רצועת עזה • עוטף עזה • שדרות • סיני | |||||
עימותים מרכזיים | האינתיפאדה השנייה (2000–2005) • אסון הנגמ"שים ומבצע קשת בענן (2004) • מההתנתקות עד עופרת יצוקה (2005–2009) • מבצע גשמי קיץ (2006) • מבצע עופרת יצוקה (2008–2009) • בין עופרת יצוקה לעמוד ענן (2009–2012) • מתקפת הטרור בדרום ישראל (2011) • מבצע הד חוזר (2012) • מתקפת הטרור במפגש הגבולות ישראל–מצרים–רצועת עזה (2012) • מבצע עמוד ענן (2012) • בין עמוד ענן לצוק איתן (2012–2014) • מבצע צוק איתן (2014) (החדירה לחוף זיקים • קרב שג'אעייה • אירועי מבצע צוק איתן) • הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן (2014–2018) • פיצוץ מנהרת הטרור ליד כיסופים (2017) • העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה (2018–2021) (אירועים) • מבצע חגורה שחורה (2019) • מבצע שומר החומות (2021) • הלחימה ברצועת עזה בין מבצע שומר החומות למלחמת חרבות ברזל (2021–2023) • מבצע עלות השחר (2022) • מבצע מגן וחץ (2023) • טבח שבעה באוקטובר (2023) • מלחמת חרבות ברזל (2023 - ) | |||||
מונחים ומושגים | גוש קטיף • סיכול ממוקד • ציר פילדלפי • תוכנית ההתנתקות • גדר המערכת סביב רצועת עזה • שיגורי רקטות מרצועת עזה לישראל • שיגורים כושלים מרצועת עזה • הסגר על רצועת עזה • ציר ה-ח' | |||||
לוחמת מנהרות |
| |||||
אמצעי לחימה |
| |||||
ארטילריה רקטית פלסטינית |
|
הסכסוך הישראלי-פלסטיני בשנות ה-20 של המאה ה-21 | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מבצעים צבאיים | שומר החומות • הלחימה ברצועת עזה בין מבצע שומר החומות למלחמת חרבות ברזל • שובר גלים • עלות השחר • מגן וחץ • בית וגן • מלחמת חרבות ברזל • מחנות קיץ | ||||||||||||
עימותים ומבצעים מוגבלים | העימות במחנה הפליטים ג'נין (ינואר 2023) • העימות במחנה הפליטים ג'נין (יוני 2023) • טבח שבעה באוקטובר • המבצע בנור א-שמס (2024) | ||||||||||||
פיגועים, מהומות ואירועים נוספים |
|
בנימין נתניהו | ||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אירועים במהלך כהונותיו כראש ממשלת ישראל |
|
|||||||||||||
משפחתו | נתן מיליקובסקי (סבא) • בנציון נתניהו (אבא) • עדו נתניהו (אח) • יוני נתניהו (אח) • יאיר נתניהו (בן) • שמואל בן ארצי (חותן) | |||||||||||||
בנות זוג | מיקי הרן (1972–1978) • פלור קייטס (1981–1989) • שרה נתניהו (1991–הווה) | |||||||||||||
ספריו | הטרור: כיצד יוכל המערב לנצח (1987) • מקום תחת השמש (1995) • מלחמה בטרור (1996) • ביבי: סיפור חיי (2022) | |||||||||||||
ספרים אודותיו | נתניהו: הדרך אל הכוח (1997) • נתניהו: ביוגרפיה (2018) • מר הפקרה (2024) | |||||||||||||
חשדות ואישומים פליליים | פרשת בר-און חברון (1997) • פרשת עמדי (1999) • פרשת ביביטורס • תיק 1000 • תיק 2000 • פרשת הצוללות • פרשת המניות של נתניהו • תיק 4000 • המחאה נגד בנימין נתניהו • משפט נתניהו (2020) • פרשת גניבת והדלפת המסמכים המסווגים (2024) | |||||||||||||
שונות | פרשת הקלטת הלוהטת (1993) • מסמך שטאובר (1995) • נאום בר-אילן (2009) • מכון יונתן לחקר הטרור • המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי • לא יהיה כלום, כי אין כלום • ניצחון מוחלט • רק לא ביבי • ביביסטים • קאיה (כלבה) • The Bibi Files • פגיעת הכטב"ם בבית משפחת נתניהו בקיסריה |