ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/נובמבר 2022
נובמבר | |||||
---|---|---|---|---|---|
1 בנובמבר 2022 |
מנחם אלעזר אֵלון (1923–2013) היה פרופסור למשפטים, היסטוריון של ההלכה ומומחה למשפט העברי. כיהן כשופט בית המשפט העליון (1977–1993) וכמשנה לנשיא בית המשפט העליון (1988–1993). חתן פרס ישראל למשפט (1979) וראש משפחת אלון. היה מועמדה של הקואליציה לכהונת נשיא מדינת ישראל בשנת 1983. מפעל חייו האקדמי עסק בחקר המשפט העברי והוא נחשב לאחד מגדולי המומחים בנושא זה. הקים ועמד בראש הקתדרה למשפט עברי באוניברסיטה העברית בירושלים, והיה נושא הדגל של שילוב המשפט העברי במשפט הכללי בפסיקותיו כשופט בבית המשפט העליון. נודע גם כמתנגד תקיף לאקטיביזם שיפוטי וכבעל עמדות ליברליות בנושאי חירות הפרט וזכויות האדם. חיבר וערך ספרים רבים בנושאי משפט, הלכה ופילוסופיה יהודית. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||
2 בנובמבר 2022 |
האתר הגרעיני באוק רידג' היה אתר הייצור והעשרת האורניום של פרויקט מנהטן. האתר פעל באוק רידג' בטנסי שבארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה. האורניום המועשר שייצר שימש בפצצת האטום שהוטלה על הירושימה באוגוסט 1945, פצצת האטום הראשונה אי פעם שהוטלה באופן מבצעי. בנוסף, יוצרו בו לראשונה כמויות קטנות של פלוטוניום, יסוד בקיע שהתגלה לראשונה באותם ימים. באתר נבנו מפעלי ההעשרה והייצור, תחנת כוח ייעודית, והעיירה אוק רידג' למגורי עובדי הבנייה והייצור, והוא שכן במזרח מדינת טנסי, כ-29 ק"מ מערבית לנוקסוויל. מטה פרויקט מנהטן שכן תחילה ברובע מנהטן שבניו יורק, אך באוגוסט 1943, לאחר שכבר נבנו באתר חלק ממפעלי הייצור והעשרת האורניום, הועבר המטה ממנהטן לאוק רידג'. במהלך המלחמה התבצע עיקר המחקר המדעי המתקדם שנדרש לאתר על ידי המעבדה המטלורגית של אוניברסיטת שיקגו. האתר נבנה כולו בלוח זמנים קצר ובמאמץ כביר, החל מהפקעת הקרקעות הדרושות ועד הקמת מפעלי הייצור. בשל ראשוניותו של הפרויקט, חוסר הבשלות המדעית של תהליכי הפיתוח והייצור של פצצות אטום באותה עת, והעדיפות הגבוהה שנתן הממשל האמריקאי וצבא ארצות הברית לפרויקט, נבנו בו במקביל שלושה מפעלי ייצור והעשרה ענקיים שכל אחד מהם ייצר אורניום מועשר בשיטה שונה: האחד באמצעים אלקרומגנטיים, השני בשיטה של דיפוזיה תרמית, והשלישי באמצעות דיפוזיה גזית, שעבורו נבנה מבנה הגדול ביותר בעולם באותה עת. כל זאת על מנת להבטיח שלפחות שיטה אחת תפיק כמות מספיקה של אורניום מועשר כדי לייצר פצצת אטום עוד במהלך מלחמת העולם השנייה, גם אם שאר השיטות ייכשלו. על פי הערכת ארצות הברית, אם פצצה כזאת תיוצר ותוטל, כוח ההרס חסר התקדים שלה יהיה כל כך גדול, כך שיכריע באופן מוחץ את המלחמה ויביא לניצחון בעלות הברית. במהלך המלחמה היו אתר הייצור והעיירה אוק רידג' מקומות סודיים ביותר, הוקפו בגדרות, ואף לא סומנו במפות. הסודיות והחשדנות היו כל כך גבוהים שאפילו ארונות קבורה נפתחו ונבדקו בידי אנשי ביטחון. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||
3 בנובמבר 2022 |
קאקאפו הוא תוכי לילי האנדמי לניו זילנד. לקאקאפו מספר תכונות ייחודיות: יש לו שיטת חיזור מיוחדת; הוא התוכי היחיד החסר יכולת תעופה; הוא התוכי הכבד ביותר; וכן הוא אחד העופות בעלי תוחלת החיים הארוכה ביותר. המין מצוי בסכנת הכחדה חמורה: ידוע על 246 פרטים בלבד בעולם כולו, כולם מסומנים על ידי האדם ונתונים במעקב תמידי. האב הקדמון של הקאקאפו נפרד ממיני התוכיים האחרים כשניו זילנד הפכה לאי, לפני כ-70 מיליון שנה. שם, כמעט בהיעדר טורפים, איבד את יכולת התעופה. עם התיישבות הפולינזים בניו זילנד, ולאחריהם האירופאים, הגיעו עמם טורפים המהווים מינים פולשים, כגון חתולים, חולדות וסמוריים, ואוכלוסיית הקאקאפו הוכחדה כמעט כליל. מאמצי שימור המין החלו בשנות התשעים של המאה ה-19, אך לא נחלו הצלחה משמעותית עד להפעלת תוכנית השבת הקאקאפו לטבע בשנות השמונים של המאה ה-20. כל הפרטים ששרדו שמורים במספר איים זעירים ונטולי-טורפים בקרבת ניו זילנד, בהם צ'אלקי, שבדרום-מערב פיורדלנד, וקודפיש, הסמוך לאי סטיוארט שבקרבת האי הדרומי, שם הם נמצאים תחת השגחה קפדנית. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||
4 בנובמבר 2022 |
התנינאים הם סדרה של בעלי חיים בקבוצת הזאורופסידה הכוללת כ-23 מינים הנפוצים בדרום אסיה, בצפון אוסטרליה, באפריקה ובאמריקה. הסדרה כוללת שלוש משפחות: תניניים, אליגטוריים וגאביאליים. מבין אלו החיים, היצורים הקרובים ביותר לתנינאים הם העופות. היסטוריית המאובנים של התנינאים עשירה מאוד, ותחילתה לפני 200 מיליוני שנים לערך. מבנה גופם מותאם היטב לסביבה, ולכן השתנה רק במידה מועטה בחלוף מיליוני השנים. כך, עורם מכוסה מגנים קרניים קשיחים; זנבם חזק; רגליהם מותאמות לזחילה, להליכה ולריצה גם יחד; גופם שטוח יחסית; מערכות הגוף מותאמות לאורח חייהם המימי למחצה; וחושיהם חדים. שיטות הציד שלהם מגוונות, כשהידועה שבהן היא מארב סבלני לטרפם. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||
5 בנובמבר 2022 |
במלחמת סיני נלחמה ישראל במצרים, בין 29 באוקטובר ל-5 בנובמבר 1956. במהלך המלחמה כבשה ישראל את חצי האי סיני ולאחר סיומה פינתה אותו. המלחמה נוהלה בתיאום מדיני וצבאי עם בריטניה וצרפת. המבצע הבריטי-צרפתי כנגד מצרים שהוחל בביצועו במקביל למבצע קדש נקרא בשם מבצע מוסקטר. צבא הגנה לישראל בפיקוד ראש המטה הכללי משה דיין, זכה בניצחון רב רושם במלחמה זו. מלבד המהלכים המדיניים והצבאיים של המלחמה, הייתה לה, בזירת הפנים, השפעה מרוממת ומעודדת על העורף הישראלי ועל הציבור בישראל. ביטוי עז לתחושת הרווחה והשמחה שחש העם בישראל לאחר הסרת האיום המצרי ועל גודל ההישג הצבאי בא לביטוי בדבריו של דוד בן-גוריון באיגרת לחיילי חטיבה 9 ולמפקדיה, לרגל מסדר הניצחון של החטיבה שנערך בשארם א-שייח' ב-6 בנובמבר 1956:
|
עריכה - תבנית - שיחה | |||
6 בנובמבר 2022 |
אוניית מערכה היא סוג של אוניית מלחמה. במאות ה-19 וה-20 היה כלי שיט זה בין האוניות העיקריות בציי המלחמה. ההגדרה אוניית מערכה ניתנה לאוניות בעלות החימוש הכבד ביותר והשריון הכבד ביותר. המונח אוניית מערכה במובנו הצר מתייחס לסוג מסוים של אוניית קרב כבדת-החימוש ביותר, הגדולה מסיירת, ולתקופה המשתרעת מהופעת ה"דרדנוט" בראשית המאה ה-20 ועד לאחר מלחמת העולם השנייה. יש המכנים "אוניות מערכה" גם את אוניות הקרב המשוריינות בתקופת המעבר ממפרש לקיטור, במחצית השנייה של המאה ה-19, אשר בישרו את הופעתה של אוניית המערכה המודרנית. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||
7 בנובמבר 2022 |
רבי אברהם ישעיהו קרליץ, המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו (תרל"ט, 1878 – תשי"ד, 1953) היה תלמיד חכם, מגדולי הדור ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20. ממעצבי דרכה של היהדות החרדית בארץ ישראל. אף על פי שהחזון איש לא שימש במשרה רבנית רשמית, יצירתו התורנית הייתה בעלת השפעה רבה, הן בתחום פרשנות התלמוד והן בפסיקת הלכה ובפסיקת דין.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |||
8 בנובמבר 2022 |
מרד החשמונאים הוא מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתרחש בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס. לצד מאבק לעצמאות מדינית היה המרד, בין היתר, מאבק על דמותה של החברה היהודית בארץ ישראל. מצד אחד ניצב מרבית העם, נאמני המסורת, ומהצד השני ניצב מיעוט אליטיסטי מתייוון, שרצה להמשיך בביצוע שינויים מרחיקי לכת באופיה של החברה היהודית, בחסות השלטון ההלניסטי. המרד הסתיים בתבוסת המורדים בשדה הקרב, אך בכך לא תמה הפרשה. הממלכה הסלאוקית נחלשה מאוד בעקבות אירועים נוספים שקרו בתקופה זו וכתוצאה מהם לא מימשה את ריבונותה המלאה על יהודה, אף על פי שזכתה בניצחון צבאי בשדה הקרב. יתרה מכך, לאחר המרד החל תהליך איטי של ניתוק יהודה מהממלכה הסלאוקית. בתחילה זכו היהודים באוטונומיה ולאחר מכן ביססו ממלכה עצמאית בארץ ישראל. שם המרד נגזר משמה של משפחת החשמונאים שהנהיגה אותו. ברבות הימים הצמיחה מתוכה משפחת החשמונאים שושלת מלוכה ששלטה בארץ ישראל. לזכר המרד נקבע במסורת היהודית חג החנוכה. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||
9 בנובמבר 2022 |
ספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), במטרה לשמר אותם ולאפשר שימוש יעיל בהם. הספריות פועלות לשמר את הידע האנושי שהצטבר לאורך השנים ולאפשר למשתמשיהן לגשת בצורה יעילה לידע זה. חלק מהספריות משרתות את הציבור הרחב, במטרה להרחיב את הידע של הציבור בכללותו. ספריות אחרות מיועדות לאנשי מחקר ובעלי מקצוע הזקוקים למידע מקצועי לצורך עבודתם. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||
10 בנובמבר 2022 |
חזקה היא פעולה מתמטית המתבצעת בין שני מספרים ומסומנת . בצורתה הבסיסית ביותר, כאשר הוא מספר טבעי, החזקה שווה ל- מופעים של הנכפלים זה בזה. את ההגדרה הבסיסית הזו ניתן להרחיב למערכות מספרים רבות, ואף לעצמים מתמטיים שאינם בהכרח מספרים, תוך שמירה על תכונותיה הבסיסיות הייחודיות של הפעולה, הנקראות חוקי חזקות. לחזקה תפקיד מרכזי בתחומים רבים במתמטיקה. השערות ומשפטים הקשורים בפעולה העסיקו מתמטיקאים במשך מאות שנים. פונקציות המבוססות על פעולת החזקה, כגון פולינומים ופונקציות מעריכיות, משמשות בכל תחומי המדעים. בשל כך פותחו שיטות המאפשרות חישוב חזקות באופן יעיל, במקום הכפלה חוזרת שעשויה לקחת זמן רב. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||
11 בנובמבר 2022 |
הכרזת העצמאות של רודזיה הייתה הכרזת העצמאות הרשמית שאימצה ממשלת רודזיה הדרומית ב-11 בנובמבר 1965. הכרזת העצמאות בישרה את עצמאותה והקמתה של מדינת רודזיה, אשר השתרעה בשטחי זימבבואה המודרנית. בטרם עצמאותה הייתה רודזיה הדרומית מושבה בריטית בליבה של אפריקה הדרומית שאוכלסה באותן השנים בכרבע מיליון לבנים, מרביתם ממוצא בריטי. הכרזת העצמאות החד צדדית אשר סימנה את התנתקותה של רודזיה מבריטניה, הייתה תולדה של סכסוך מתמשך בין ממשלת בריטניה לממשלתה הנבחרת של רודזיה הדרומית. תהליך זה הגיע לשיאו בשנת 1964, עם עלייתו של הפוליטיקאי הרודזי איאן סמית לראשות הממשלה. ממשלת רודזיה הדרומית, אשר החל מהכרזת העצמאות כינתה עצמה "ממשלת רודזיה", התבססה על המיעוט הלבן במדינה, ששלט בה באופן כמעט בלעדי. הלבנים ברודזיה חששו מתהליכי הדה-קולוניזציה אשר שטפו באותן השנים את יבשת אפריקה, לנוכח כוונת ממשלת בריטניה לסיים את השליטה הבריטית ברודזיה ולהעביר את השלטון לרוב השחור. לבסוף, לאחר שהמשא ומתן בין הממשלות עלה על שרטון, ולאחר משאל עם שערכו בנושא, הכריזו הלבנים על עצמאות רודזיה באופן חד-צדדי. עם בידוד בינלאומי נרחב ועל רקע מלחמה קשה ועקובה מדם, תחת מנהיגותו של סמית התקיימה רודזיה כחמש עשרה שנים נוספות לאחר הכרזת העצמאות, בעיקר בתמיכת משטר האפרטהייד בדרום אפריקה והמשטר הרודני בפורטוגל. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||
12 בנובמבר 2022 |
העלייה מרומניה לארץ ישראל ובהמשך למדינת ישראל, התחילה עוד לפני העלייה הראשונה, שבה יוצאי רומניה, מחובבי ציון, בהנהגת דוד שוב, היו מבוני ראש פינה וזכרון יעקב, ונמשכה עד לעזיבת רובם. לא ידוע כמה יהודים עלו מרומניה בתקופה העות'מאנית, אך מסיום מלחמת העולם הראשונה ועד שנת 1995 עלו מרומניה כ-313,400 יהודים. סיפור העלייה מרומניה, שלא נפסקה אפילו בימי מלחמת העולם השנייה, כולל פרקי גבורה ואסונות, כמיהה ציונית חזקה שגברה על מכשולים רבים, ומאידך גיסא חרפת המשטרים השונים שהתעללו ביהודים, ניצלו אותם ומכרו אותם תמורת כסף ושווה כסף. למרות שנשדדו בצורה שיטתית מרכושם, לא הגיעו יהודי רומניה לארץ ישראל בחוסר כל. הם הביאו איתם נכסי תרבות, שתרמו לתרבות העברית-ישראלית המתגבשת. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||
13 בנובמבר 2022 |
ההעפלה היא הכניסה הבלתי חוקית של מעפילים לארץ ישראל שאורגנה על ידי היישוב העברי בזמן המנדט הבריטי, משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948. היא כונתה גם "עלייה ב'" משום שנעשתה בד בבד עם העלייה החוקית, שהייתה מצומצמת בהיקפה. ההעפלה התגברה בתגובה לליל הבדולח בגרמניה ולאנטישמיות באירופה, ואל מול ההגבלות הקשות שהטילו הבריטים על העלייה. במהלך מלחמת העולם השנייה והשואה, הייתה ההעפלה אחד מנתיבי ההצלה מהשמדה החשובים של יהודים, ולאחר מכן היוותה את מפעל העלייה המשמעותי ביותר לארץ ישראל. מרבית המעפילים הפליגו מאירופה תוך קשיים גדולים ובספינות רעועות, ומקצתם הגיעו ארצה בהעפלה יבשתית מארצות המזרח. הבריטים הצליחו לתפוס חלק גדול מהמעפילים, ומשנת 1946 החלו לגרשם למחנות מעצר בקפריסין. ההעפלה קיבלה סיקור תקשורתי נרחב בעולם כולו, הפכה לסמל תודעתי חשוב עבור התנועה הציונית, ותרמה גם להישגים המדיניים שלה. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||
14 בנובמבר 2022 |
טורנדו על קנזס הוא ציור שמן על קנבס משנת 1929 של הצייר האֲזוֹרָני האמריקאי ג'ון סטיוארט קארי. הוא מתאר סצנה דרמטית שבה משפחה בורחת למחסה כשסופת טורנדו מתקרבת לחווה שלה, ומקביל בקומפוזיציה שלו לציורו של קארי ”הטבלה בקנזס“ מ־1928. מאמינים כי ביצירתו, הושפע האמן מאמנות הבארוק ומתצלומים של סופות טורנדו. הוא פיתח פחד מאסונות טבע ויראת שמיים כבר בילדותו, ושניהם ניכרים בציור. לאחר פרסומה לראשונה ב־1930, ”טורנדו על קנזס“ נחשבת ליצירה אֲזוֹרָנית ראויה לציון, אך ילידי קנזס לא אהבו את בחירת אזורם כמקום התרחשות האירוע שבציור. הציור אומנם זכה בפרסים, והיו ששיבחו אותו, אולם אחרים ביקרו את סגנון הציור של קארי כחובבני. עבודתו של קארי ספגה ביקורת מצד הציירים העכשוויים סטיוארט דייוויס ותומאס הארט בנטון, ואף צוינו שגיאות טכניות ביצירה. "טורנדו על קנזס" נמנית בין יצירותיו של קארי המתארות אסונות טבע בקנזס, ובהן גם הציור "אחרי הטורנדו" מ־1930 ו"הטורנדו" – הדפס אבן מ־1932. הציור הופיע במאמרים שפורסמו במגזינים שונים, לרבות "טיים" ו"לייף". זוהי אחת היצירות הידועות ביותר של קארי. החל מ-1935 מוצג הציור במוזיאון מוסקגון לאמנות. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||
15 בנובמבר 2022 |
אספקת המים לירושלים היוותה אתגר חשוב לשליטי ירושלים מיום היווסדה ועד ימינו, וזאת בשל קשיים גאוגרפיים, טופוגרפיים וגאולוגיים. מעיין הגיחון הסמוך לא הספיק לעיר המתפתחת במהירות, ולכן בתקופות קדומות נעשו ניסיונות לאגור מי גשמים, או לנצל את מי המעיינות שבקרבת העיר. החשמונאים לפני אלפיים שנה היו הראשונים שהשקו את ירושלים באמצעות אמת מים, והרומאים בנו אמה נוספת. האמה החשמונאית שימשה במשך דורות, אך אחזקתה דרשה משאבים רבים, והעיר נאלצה "לגַבּות" את עצמה בבורות ובבריכות אגירה. הבריטים היו הראשונים שביססו את מערכת המים בירושלים על משאבות וצינורות, אך קטיעת אספקת המים לירושלים בעת המצור על העיר במלחמת העצמאות הוכיחה עד כמה ירושלים פגיעה מבחינה זו, גם בעת המודרנית. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||
16 בנובמבר 2022 |
"מנורת הכנסת" היא אנדרטת ברונזה בגובה כחמישה מטרים, הניצבת בקצה גן הוורדים, מול משכן הכנסת בירושלים. את המנורה העניק הפרלמנט הבריטי כמחווה למדינת ישראל הצעירה בשנת 1956, והיא מעשה ידיו של בֶּנוֹ אֶלְקָן, אמן יהודי-בריטי ממוצא גרמני, שעמל עליה במשך שש שנים. המנורה מציגה כשלושים אירועים, ביטויים, דמויות ומושגים מכוננים בתולדות עם ישראל, ונחשבת ל"ספר לימוד" ויזואלי של ההיסטוריה היהודית לדורותיה. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||
17 בנובמבר 2022 |
חומות ירושלים הקיפו את העיר במשך אלפי שנים, ונבנו כדי להגן עליה מפני אויבים. כמעט בכל פעם שהעיר נכבשה ונהרסה, חרבו גם חומותיה, ובדרך כלל נבנו שוב על ידי הכובש החדש או על ידי תושבי העיר. החומה הראשונה נבנתה בירושלים בימי הכנענים לפני למעלה מ-4,000 שנה, והאחרונה, הקיימת עד היום, הוקמה על ידי סולימאן הראשון, סולטאן האימפריה העות'מאנית לפני כ-500 שנה. רוב החומות שהוקמו בירושלים במהלך השנים נבנו בהתאם לטופוגרפיה הטבעית של העיר ולנקודות התורפה שלה, ולכן לרבות מהן תוואי דומה, ולעיתים אף זהה. לא פעם נעשה שימוש משני בחומה עתיקה כבסיס לבניית חומה חדשה, עד כדי יצירת קירות המורכבים לעיתים מכמה שכבות על פי תקופות. במחצית המאה ה-19, עם תהליך היציאה מהחומות, איבדה חומת ירושלים חלק ניכר מחשיבותה הביטחונית, והיא משמשת היום בעיקר כמוקד תיירותי. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||
18 בנובמבר 2022 |
ספריית גרשם שלום היא ספריית עיון בתחומי הקבלה, החסידות, השבתאות והמיסטיקה היהודית. הספרייה מבוססת על אוסף הספרים של חוקר הקבלה גרשם שלום והיא כוללת את מרבית החיבורים שיצאו לאור בדפוס בתחום זה ונשתמרו במשך הדורות. הספרייה הייתה ממוקמת בביתו של שלום, בשכונת רחביה שבירושלים, וסודרה שם באופן כרונולוגי, בהתאם לחלוקה לתקופות השונות של תורת הסוד היהודית. לאחר פטירתו ובהתאם להנחיותיו, הועברה הספרייה לרשות בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, כיום הספרייה הלאומית, שם היא מוצגת בשני אולמות קריאה, הנפרדים משאר הספרייה. את הספרים הראשונים בתחום רכש שלום כבר מגיל צעיר, וככל הנראה כבר אז שאף ליצור ספרייה שתכלול את כל הדפוסים בתורת הסוד היהודית, על כל מהדורותיהם. כשעלה לישראל מגרמניה, הביא עמו 1,767 ספרים, מהם 503 בתחום זה. במשך השנים המשיכה הספרייה להתרחב, ולפני מותו היא הכילה כ-25,000 ספרים ודברי דפוס אחרים, כחצי מהם היו בתורת הסוד היהודית. הספרייה ממשיכה להתעדכן גם לאחר מותו, ומקפידה לרכוש ספרים ודפוסים חדשים הקשורים לתחום. כמו כן, צירפה הספרייה אוספים של שני חוקרי קבלה אחרים, מתלמידי שלום, ישעיה תשבי ורבקה ש"ץ אופנהיימר. נכון לשנת 2012, קיימים בספרייה כ-35,000 כותרים. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||
19 בנובמבר 2022 |
חוסה ראול קפבלנקה (19 בנובמבר 1888 – 8 במרץ 1942), גדול שחמטאי קובה, רב-אמן ואלוף העולם השלישי בשחמט (1921–1927). זכור במיוחד בשל זריזות השיפוט שלו, מיעוט טעויותיו וסגנון משחקו. לעיתים קרובות מזכירים אותו כמועמד לתואר גדול שחקני השחמט בכל הזמנים. בעקבות היותו עילוי שכישרונו בלט מגיל צעיר, היסטוריוני שחמט רבים מתייחסים אליו כאל "מוצרט של השחמט". ריכרד רטי אמר עליו "שחמט היה שפת האם שלו". קפבלנקה ניצח בדו-קרב מול עמנואל לסקר בתוצאה 4-0 ו-10 תיקו וזכה באליפות העולם. לאירוע של זכייה באליפות העולם ללא הפסד לא היה אח ורע עד לשנת 2000, אז זכה ולדימיר קראמניק 2-0 ו-13 תוצאות תיקו מול גארי קספרוב. במהלך כל הקריירה שלו, קפבלנקה הפסיד פחות מ-40 משחקים בתחרויות מקצועניות. הוא היה בלתי מנוצח במשך למעלה משמונה שנות פעילות ברמה העולמית הגבוהה ביותר, מ-10 בפברואר 1916, כאשר הפסיד מעמדה עדיפה לאוסקר חאייס, ועד 21 במרץ 1924, עת הפסיד לריכרד רטי בתחרות הבין-לאומית בניו יורק. מדובר על רצף של 63 משחקים תחרותיים כולל התחרות החזקה בלונדון בשנת 1922 וכן בדו-קרב על אליפות העולם מול לסקר. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||
20 בנובמבר 2022 |
F-15 איגל הוא מטוס קרב רב-משימתי להשגת עליונות אווירית מתוצרת חברת בואינג (לשעבר מקדונל דאגלס) האמריקאית. טיסת הבכורה של אב הטיפוס YF-15 נערכה ב-27 ביולי 1972. נגזרת של המטוס, ה-F-15E סטרייק איגל, הוא מטוס קרב רב-משימתי לתקיפת קרקע ואמנעה אווירית שנכנס לשירות ב-1988. למעלה מ-1,500 מטוסי F-15, על דגמיו הרבים, יוצרו עד כה. כיום פעיל במפעל בואינג בסנט לואיס רק קו הייצור של ה-F-15E ונגזרותיו. ה-F-15 נכנס לשירות בחיל האוויר הישראלי בדצמבר 1976, שם קיבלו דגמי ה-A, B, C, D שלו את הכינוי "בז". ב-1998 קיבלה ישראל גרסה של ה-F-15E, אשר קיבל את הכינויים F-15I ו"רעם".
|
עריכה - תבנית - שיחה | |||
21 בנובמבר 2022 |
טריצֶרָטוֹפּס הוא סוג של דינוזאור ממשפחת הצרטופסיים, שחי באמריקה הצפונית בשלהי תור הקרטיקון, החל מ-68 מיליון שנה לפני זמננו ועד הכחדת הקרטיקון-פלאוגן שלפני כ-66 מיליון שנה, שבה נכחדו גם שאר הדינוזאורים. הטריצרטופס נמנה עם הגדולים שבצרטופסים (אורכו 7.9–9 מטרים, גובהו 3 מטרים ומשקלו 6–12 טונות) והוא היה אחד הדינוזאורים הנפוצים ביותר בזמנו. כמו יתר הדינוזאורים בעלי אגן דמוי עוף, הטריצרטופס היה אוכל צמחים, וניזון בעיקר מצמחייה נמוכה שאותה תלש באמצעות המקור שלו. המאפיין העיקרי של הטריצרטופס הוא הגולגולת הגדולה שלו, שלה עטרה (מעין מניפה גרמית) ושלוש קרניים (קרן אחת מעל האף ושתי קרניים מעל אזור הגבות), ששימשו למגוון צרכים: הגנה מפני טורפים כמו הטירנוזאורוס רקס, צרכים חברתיים בעדר (כולל, ככל הנראה, התגוששות עם זכרים אחרים), עיגון לשרירי הלסת העצומים שלו ואמצעי לוויסות טמפרטורת גופו. הטריצרטופס הוא אחד הדינוזאורים הידועים והמוכרים ביותר, והקרבות שאולי התרחשו בינו לבין הטירנוזאור רקס שבו את דמיונם של מדענים, אמנים וחובבי דינוזאורים ברחבי העולם – ושוחזרו במידה זו או אחרת של מהימנות מדעית בסרטי קולנוע ותוכניות מדע פופולרי. את הטריצרטופס גילה ב-1889 הפלאונטולוג האמריקאי עותניאל צ'ארלס מארש. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||
22 בנובמבר 2022 |
המעיין הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 2006 בבימויו של דארן ארונופסקי. זוהי דרמה רומנטית בעלת מוטיבים של מדע בדיוני והרפתקאות. התסריט נכתב על ידי ארונופסקי במשותף עם ארי הנדל. הסרט מורכב משלוש עלילות בהן מגלמים השחקנים יו ג'קמן ורייצ'ל וייס דמויות שונות: הראשונה מתרחשת בעבר ובה קונקיסטאדור בן המאה ה-16 נשלח על ידי המלכה למשימת כיבוש למציאת עץ החיים, השנייה מתרחשת בהווה ובה מדען המנסה להציל את חיי אשתו חולת הסרטן, והשלישית מתרחשת בעתיד, ובה איש דת הנוסע בחלל בניסיון להציל את אהבתו הגוועת. קו העלילה, השזור בדפוסים גאומטריים ויזואליים ומוטיבים מעולמות הדת, הפילוסופיה והמיתולוגיה של המאיה, מהווה תמה העוסקת ביחסים שבין אהבה, חיים ומוות.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |||
23 בנובמבר 2022 |
פרקים של ספר המדינה הוא אוסף של ארבע סאטירות מאת ש"י עגנון, הנכלל בכרך "סמוך ונראה". בסאטירות לועג עגנון לסדרי הממשל והדיון הציבורי. תחילתם של "פרקים של ספר המדינה" ב"פתיחה לספר המדינה", שלאחריה ארבע סאטירות:
אף שהפרקים מופיעים בקובץ "סמוך ונראה" כמקשה אחת, הם נכתבו כל אחד בנפרד, ופורסמו בסדר שונה מזה שבו הם מופיעים בקובץ: "קליפת תפוח זהב" ראה אור ראשון, בשנת 1939, "החוטפים" ו"שלום עולמים" ראו אור בשנת 1942, ואחרונים ראו אור "על המיסים" ו"פתיחה לספר המדינה", ב-1950. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||
24 בנובמבר 2022 |
הרכבת האווירית לסטלינגרד הייתה ניסיון כושל של הלופטוואפה להעביר אספקה בדרך האוויר לכ-300 אלף חיילים של מדינות הציר, שכותרו בידי כוחות הצבא האדום בחורף 1943-1942 באזור העיר סטלינגרד שבדרום ברית המועצות, במסגרת מתקפת הנגד הסובייטית באזור סטלינגרד. במהלך המבצע האווירי שהחל בסוף נובמבר 1942 וארך למעלה מחודשיים, סיפקו מטוסי התובלה הגרמניים כמויות גדולות של ציוד ואספקה לכוחות הנצורים בסטלינגרד, אך לא היו מסוגלים לספק את כל צרכיה של הארמייה השישית. חוסר יכולתו של חיל האוויר הגרמני לעמוד במשימה שנטל על עצמו, יחד עם כישלון הניסיון הקרקעי לפרוץ את טבעת הכיתור הסובייטית ולחבור אל כוחות הארמייה השישית, חרץ את גורל הכוחות הגרמניים שכותרו ב"כיס סטלינגרד", ושרידיהם נאלצו להיכנע בראשית פברואר 1943. במהלך המבצע ספג מערך מטוסי התובלה של הלופטוואפה אבדות כבדות. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||
25 בנובמבר 2022 |
בבילון 5 היא סדרת טלוויזיה מדע בדיונית מסוגת אופרת חלל שנוצרה על ידי ג'יי מייקל סטרצ'ינסקי ונמשכה לאורך חמש עונות בין השנים 1993–1998. הנושאים שהוצגו בה נעו בין פוליטיקה, היסטוריה, דת, פילוסופיה וסוציולוגיה, ומוצגות בה מספר עלילות המתרחשות במקביל וברצף מתמשך. בשל כך, הסדרה נחשבת ל"נובלה טלוויזיונית". הייתה זו אחת הסדרות הראשונות שהשתמשה במודלים ממוחשבים מאשר מיניאטורות, דבר שהיה מקובל בסדרות מסוג זה עד לאותה תקופה. הסדרה זכתה בשני פרסי הוגו עבור העיבוד הדרמטי הטוב ביותר, פרס אמי בקטגוריות האיפור והאפקטים המיוחדים וכן פרס סאטורן בקטגוריית סדרת המדע בדיוני הטובה ביותר לשנת 1998. עם סיומה, הסדרה הובילה לזיכיון הכולל סרטים, ספרים, אלבומי פסקולים, מארזי DVD ומודלים מיניאטוריים. סטרצ'ינסקי ציין, כי מקורות ההשראה לסאגה הטלוויזיונית היו סדרות הספרים העדשאי מאת א.א. סמית', שר הטבעות מאת ג'.ר.ר. טולקין, סדרת המוסד מאת אסימוב וחולית מאת פרנק הרברט בין היתר. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||
26 בנובמבר 2022 |
אנטילופה הודית היא מין אנטילופה בינונית במשפחת הצבאיים המהווה מין יחיד בסוגה. היא תוארה מדעית לראשונה בשנת 1758 על ידי הזואולוג השוודי קארל לינאוס, ויש לה שני תת-מינים. היא בעלת מראה חינני, ומפגינה דו-צורתיות זוויגית מובהקת הבאה לידי ביטוי בצבע הפרווה: לזכרים פרווה שחורה כהה עם סימונים לבנים בולטים על הפנים ולנקבות פרווה חומה-כתמתמה בהירה. נוסף על כך, הזכרים מתאפיינים בזוג קרניים מסולסלות דמויות חולץ פקקים שנעדרות לרוב אצל הנקבות. האנטילופה ההודית פעילה בעיקר בשעות היום, והיא חיה בדרך כלל בקבוצות או בעדרים גדולים המורכבים מזכר דומיננטי ונקבות. שוכנת בסוואנות ובאזורים מיוערים בדלילות, ובית גידולה מושפע לרוב מהקרבה למים שלהם היא זקוקה באופן קבוע. במהלך עונת הרבייה, הזכרים מתקבצים בזירת הלק ונאבקים על שטח הליבה כדי להגדיל את הסיכוי שלהם להתרבות עם הנקבות. האנטילופה ההודית היא אצנית מהירה ביותר; בריצה לטווח קצר היא נמצאת במקום רביעי מבין היונקים המהירים בעולם, ובריצה לטווח ארוך היא נמצאת במקום השלישי בעולם לאחר הדלגן והאנטילוקפרה האמריקנית. נוסף על יכולת הריצה שלה, האנטילופה ההודית מסוגלת לבצע זינוקים מרהיבים בתופעה המוכרת כדלגנות. הטורף העיקרי שלה כיום הוא הזאב ההודי המסוגל להתחרות בה, ובעבר גם הברדלס האסייתי בטרם הוכחד מהאזור. כפי שמרמז שמה, האנטילופה ההודית מצויה בעיקר בהודו, אף על פי שבעבר הייתה מצויה גם במרבית המדינות הגובלות בה. בתחילת המאה ה-20, האנטילופה ההודית נמצאה במצב מאוים בשל ירידה דרסטית במספרים בעקבות ציד ואובדן בית גידול, אם כי כיום מצבה השתפר באופן כללי. האנטילופה ההודית תופסת מקום חשוב בדת ההינודאית, והיא הובאה למדינות רבות מחוץ לתחומי תפוצתה בשל היותה פופולרית בציד. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||
27 בנובמבר 2022 |
שמחה בלאס (27 בנובמבר 1897 – 18 ביולי 1982) היה מהנדס מים ישראלי, פעיל ציוני, מתכנן מפעלי מים עיקריים של היישוב בשנות ה-30 ובשנות ה-40, ממייסדי מקורות ויוזם תוכניותיה עד למוביל הארצי, "יועץ הממשלה לענייני המים" בישראל בשנותיה הראשונות, מייסד תה"ל, ראש המתכננים של מוביל המים הארצי, יוזם ההשקיה בטפטוף וממציא הטפטפות, יחד עם בנו ישעיהו. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||
28 בנובמבר 2022 |
ארס הוא תמיסה ביולוגית המופרשת על ידי בעל חיים ומורכבת מרעלנים העשויים מריכוז גבוה של חלבונים פפטידיים, מולקולות קטנות ומלחים, ואנזימים שמטרתם לשבש את תפקודן הנורמלי של מערכות שונות בגוף. הארס מיוצר בגופם של חלק מבעלי החיים למטרות התגוננות, תחרות, הכנעת הטרף והאצת תהליך עיכולו, ואצל טפילים לעיתים ישמש כחומר משתק. מינים מסוימים מנצלים את הארס למטרות משניות ובצורות ייחודיות. בעל חיים ארסי יחדיר את ארסו באמצעות פציעת גוף המותקף על ידי: הכשה, עקיצה וכן הלאה, אמצעים אלה מבדילים אותו מבעל חיים רעיל אשר יחדיר את רעלו באמצעות בליעה, ספיגה דרך העור, ריריות או שאיפה הארס התפתח במרוצת האבולוציה בקרב בעלי חיים שונים כך שצורת העברתו לקורבן מגוונת ביותר. הוא בנוי מאבני-היסוד הזעירות והחיוניות ביותר לתפקוד מערכות הגוף, אשר עברו מוטציה ותפקידן התהפך לרוב על מנת לשבש את פעילות המערכות האלה. התפתחות הארס במגוון גדול מאוד של מיני בעלי חיים היא דוגמה לאבולוציה מתכנסת ובעלת מאפיינים הומופלסיים – כלומר ללא נוכחות אב קדמון משותף. בעלי החיים הארסיים האחראים לעשרות אלפי מקרי מוות בקרב בני אדם מדי שנה הם אלה הנפוצים בסביבתו הקרובה ולאו דווקא הארסיים ביותר. בעת העתיקה בני האדם עשו שימוש בארס בתור כלי נשק ולצורכי רפואה. בימינו ישנן תרופות רבות שנרקחו מארס. תעשיית הפרמקולוגיה מגלה עניין רב בתחום זה, ומתנהלים מחקרים רבים לצורך ייצור תרופות חדשות ממרכיביו.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |||
29 בנובמבר 2022 |
מועדון הכדורגל ברצלונה הוא מועדון כדורגל מצליח מהעיר ברצלונה שבספרד. המועדון נוסד ב-29 בנובמבר 1899 על ידי קבוצת כדורגלנים שווייצרים, בריטים וקטלאנים, בראשות ז'ואן גאמפר. המועדון הפך למוסד קטלאני תרבותי בולט, ולפיכך המוטו שלו הוא "יותר ממועדון". קבוצת הבוגרים של המועדון עורכת את משחקי הבית שלה באצטדיון קאמפ נואו, האצטדיון הגדול באירופה, המונה 99,354 מקומות ישיבה והוא אחד הגדולים בעולם. מלבד קבוצת הכדורגל הידועה כולל המועדון גם קבוצת מילואים בשם ברצלונה אתלטיק, ועוד ארבע קבוצות מקצועניות בענפי ספורט אחרים: קבוצת כדורסל, כדוריד, כדורגל אולמות והוקי גלגיליות. המועדון חולק את פסגת הכדורגל הספרדי עם ריאל מדריד, והיריבות הספורטיבית ארוכת השנים בין השתיים הפכה לשם דבר בכדורגל הספרדי, שהתחדדה עקב הבדלים גדולים בעמדות הפוליטיות של תומכי שני המועדונים, במהלך שלטונו הדיקטטורי של פרנקו בספרד. המשחקים בין ברצלונה לריאל ידועים בכינוי "אל קלאסיקו". פרט ליריבות עם ריאל מדריד יש לברצלונה יריבות עירונית עם מועדון הכדורגל אספניול. המועדון הוא בין המובילים באירופה. במהלך השנים זכה המועדון מספר פעמים בגביעים יבשתיים על גלגוליהם השונים. הוא זכה 5 פעמים בתואר האירופי החשוב ביותר, ליגת האלופות. במועדון שיחקו במהלך השנים שחקנים ידועים רבים. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||
30 בנובמבר 2022 |
הוֹמוֹ פְלוֹרֵסִיֶּנְסִיס הוא מין נכחד מן הסוג אדם המיוחד בקומתו הנמוכה, כמטר אחד, שבגללה התפרסם בתקשורת בכינוי "הוביט". עצמות של מספר פרטים ממין זה התגלו החל משנת 2003 באי פלורס שבאינדונזיה, ובכללם גולגולת ושלד מפורטים של נקבה בוגרת אחת, וכן כלי אבן שבהם השתמשו ועצמות חיות נכחדות שאותן כנראה צדו. הנפח הפנימי של קופסת המוח בגולגולת הוא הקטן ביותר שנמצא בפרט בוגר כלשהו מסוג האדם – כשליש מגודל המוח של אדם בן-ימינו ודומה לגודלו של מוח קוף אדם. מחלוקות מדעיות קיימות סביב פלורסיינסיס, וישנם חוקרים שסברו כי אין מדובר במין נפרד באבולוציה של האדם, אלא באוכלוסייה של המין האנושי בן ימינו הומו ספיינס שהייתה חולה בפגם גנטי או התפתחותי כלשהו, אולי צורה של מיקרוצפליה או תסמונת דאון. סברה זו נבעה בין השאר מן התארוך הראשוני המאוחר יחסית של הממצאים, 74 אלף עד 13 אלף שנים בלבד לפני זמננו, תקופה החופפת ברובה לתקופת הגירתו של האדם המודרני לאיי דרום מזרח אסיה ולאוסטרליה. ואולם בשנת 2016 תוקן התארוך של ממצאי פלורסיינסיס לתקופות מעט קדומות יותר – 190 אלף עד 50 אלף שנים לפני זמננו, לפי מספר שיטות שונות של תארוך רדיומטרי. לפי תארוך זה היה פלורסיינסיס בן-תקופתם של האדם הניאנדרטלי, האדם הדניסובי והאדם המודרני, אך קדום מבני האדם המודרניים הקדומים ביותר הידועים בדרום-מזרח אסיה ובאיי סונדה. בנוסף, מאובני אדם בלתי-מזוהים עדיין וכלי אבן מסותתים שנמצאו בפלורס מתקופות של עד לפני כמיליון שנה מצביעים על קדמוניותו של יישוב האדם באי, ובכך תומכים באפשרות של פלורסיינסיס כמין שמוצאו מהומו ארקטוס או ממיני הומינינים קדומים אף יותר.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
ערכים מומלצים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|