ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/דצמבר 2021

דצמבר
1 בדצמבר 2021	טבח יער רומבולה הוא טבח שאירע בתקופת השואה ביער רומבולה, סמוך לריגה שבלטביה, ובו נרצחו כ-25 אלף יהודים. הטבח ההמוני אירע בתאריכים 30 בנובמבר ו-8 בדצמבר בשנת 1941. הקורבנות – כ-24 אלף תושבי גטו ריגה וכאלף יהודים גרמנים שהועברו ברכבת לשדה הקטל. הרצח בוצע על ידי האיינזצגרופן בעזרת משתפי פעולה מקומיים של קומנדו ארייס ויחידות משטרה לטביות. בראש המבצע עמד קצין האס אס פרידריך יקלן. יש הרואים בטבח יער רומבולה ובטבח באבי יאר באוקראינה את מקרי הזוועה הגדולים ביותר בשואה עד תחילת פעולתם של מחנות ההשמדה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 בדצמבר 2021	הארלם היהודית הייתה שכונה יהודית בעלת מאפיינים של גטו שהתקיימה במנהטן מסוף המאה ה-19 ועד סוף שנות ה-20 של המאה ה-20. שכונה זו הייתה הריכוז היהודי העירוני השני בגודלו בניו יורק, והגיעה בשיאה ללמעלה מ-170 אלף נפש – יותר יהודים מאשר בלודז', בלונדון או בברלין באותה עת. תושבים יהודים מפורסמים של השכונה היו הארי הודיני, האחים מרקס, ארתור מילר, יוסלה רוזנבלט, הנרייטה סאלד, ג'ורג' גרשווין ובנג'מין פישוטו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 בדצמבר 2021	הארלם היהודית הייתה שכונה יהודית בעלת מאפיינים של גטו שהתקיימה במנהטן מסוף המאה ה-19 ועד סוף שנות ה-20 של המאה ה-20. שכונה זו הייתה הריכוז היהודי העירוני השני בגודלו בניו יורק, והגיעה בשיאה ללמעלה מ-170 אלף נפש – יותר יהודים מאשר בלודז', בלונדון או בברלין באותה עת. תושבים יהודים מפורסמים של השכונה היו הארי הודיני, האחים מרקס, ארתור מילר, יוסלה רוזנבלט, הנרייטה סאלד, ג'ורג' גרשווין ובנג'מין פישוטו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 בדצמבר 2021	חנה ארנדט, 1933 חנה ארנדט (14 באוקטובר 1906, הנובר, הקיסרות הגרמנית – 4 בדצמבר 1975, ניו יורק) הייתה פובליציסטית והוגת דעות יהודייה ילידת גרמניה. לכתביה נודעה תרומה גדולה לפילוסופיה הפוליטית, אף שדחתה את השימוש במושג זה, סירבה להיקרא פילוסופית, והעדיפה לשייך את פרסומיה לתחומים של תאוריה פוליטית והיסטוריה של הרעיונות. בעקבות רדיפתם של היהודים בגרמניה הנאצית, היגרה מגרמניה לצרפת, ובהמשך לארצות הברית. התאזרחה בארצות הברית בשנת 1951, ובה עבדה כעיתונאית ומרצה בקולג'. הגותה של ארנדט הדגישה את רעיון החירות, לא כביטוי לרצון החופשי לכאורה של הפרט או לריבונותו על עצמו, אלא להבטים הקשורים לקיום של בני אדם בעולם משותף עם אחרים. החירות, לפי ארנדט, קשורה ליכולת האנושית להתחיל דברים מחדש באופן לא דטרמיניסטי; יכולת שמתבטאת במעשה הפוליטי. בשל תפיסה זו הייתה ארנדט ביקורתית כלפי תפיסות שהדגישו תהליכים דטרמיניסטים, הבנה של הפוליטיקה כביטוי להכרחיות היסטורית, ביולוגית או כניהול כלכלי-חברתי של המדינה בדומה לניהול משק בית. כתביה של ארנדט התעמתו רבות עם פילוסופים בני כל התקופות. בזכות מחשבתה העצמאית, התאוריה שלה על הטוטליטריזם והגותה האקזיסטנציאליסטית, בולט שמהּ בשיח בן ימינו. ארנדט ביססה את כתביה על מסמכים פילוסופיים, פוליטיים והיסטוריים וכן על ביוגרפיות ויצירות ספרותיות. דרך הפרשנות שלה לטקסטים, שהושפעה בחלקה ממרטין היידגר, עזרה למצב אותה כהוגת דעות עצמאית במרחב שבין התחומים האקדמיים השונים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 בדצמבר 2021	חנה ארנדט, 1933 חנה ארנדט (14 באוקטובר 1906, הנובר, הקיסרות הגרמנית – 4 בדצמבר 1975, ניו יורק) הייתה פובליציסטית והוגת דעות יהודייה ילידת גרמניה. לכתביה נודעה תרומה גדולה לפילוסופיה הפוליטית, אף שדחתה את השימוש במושג זה, סירבה להיקרא פילוסופית, והעדיפה לשייך את פרסומיה לתחומים של תאוריה פוליטית והיסטוריה של הרעיונות. בעקבות רדיפתם של היהודים בגרמניה הנאצית, היגרה מגרמניה לצרפת, ובהמשך לארצות הברית. התאזרחה בארצות הברית בשנת 1951, ובה עבדה כעיתונאית ומרצה בקולג'. הגותה של ארנדט הדגישה את רעיון החירות, לא כביטוי לרצון החופשי לכאורה של הפרט או לריבונותו על עצמו, אלא להבטים הקשורים לקיום של בני אדם בעולם משותף עם אחרים. החירות, לפי ארנדט, קשורה ליכולת האנושית להתחיל דברים מחדש באופן לא דטרמיניסטי; יכולת שמתבטאת במעשה הפוליטי. בשל תפיסה זו הייתה ארנדט ביקורתית כלפי תפיסות שהדגישו תהליכים דטרמיניסטים, הבנה של הפוליטיקה כביטוי להכרחיות היסטורית, ביולוגית או כניהול כלכלי-חברתי של המדינה בדומה לניהול משק בית. כתביה של ארנדט התעמתו רבות עם פילוסופים בני כל התקופות. בזכות מחשבתה העצמאית, התאוריה שלה על הטוטליטריזם והגותה האקזיסטנציאליסטית, בולט שמהּ בשיח בן ימינו. ארנדט ביססה את כתביה על מסמכים פילוסופיים, פוליטיים והיסטוריים וכן על ביוגרפיות ויצירות ספרותיות. דרך הפרשנות שלה לטקסטים, שהושפעה בחלקה ממרטין היידגר, עזרה למצב אותה כהוגת דעות עצמאית במרחב שבין התחומים האקדמיים השונים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 בדצמבר 2021	הפארק הלאומי אוורגליידס הוא פארק לאומי של ארצות הברית בפלורידה שבדרום-מזרח ארצות הברית. הפארק הלאומי הוא הסביבה הטבעית הטרופית הגדולה ביותר בארצות הברית היבשתית. הפארק משתרע על הרבע הדרומי של האוורגליידס, ומאז ההכרזה על הקמתו ב-6 בדצמבר 1947 מבקרים בו כמיליון אנשים בכל שנה. הפארק הוא השלישי בגודלו מבין הפארקים הלאומיים בארצות הברית היבשתית, אחרי עמק המוות וילוסטון. בניגוד לפארקים לאומיים אחרים בארצות הברית, שהוקמו כדי להגן על מאפיינים גאוגרפיים ייחודיים, פארק זה נוצר על מנת להגן על מערכת אקולוגית רגישה. הפארק הוכרז כשמורה ביוספרית בינלאומית, כאתר מורשת עולמית, וכאזור ביצות בעל חשיבות בינלאומית, אחד משלושה אתרים בלבד בעולם שזכו לכל שלושת התארים. בתוך גבולות הפארק חיים 36 מינים מוגנים לפי תקנות פדרליות או שמצויים בסכנת הכחדה. מערכת המים של כל דרום פלורידה תלויה בפארק המזין מחדש במים טריים את אקוויפר ביסקיין (Biscayne). הפארק הוא בית הגידול החשוב ביותר באמריקה הצפונית עבור מינים טרופיים של עופות מסדרת החופמאים, והוא כולל בתוכו את המערכת האקולוגית המנגרובית הגדולה ביותר בחצי הכדור המערבי. בתוך הפארק חיים 350 מינים של עופות, 300 מינים של דגי מים מתוקים ומים מלוחים, 40 מיני יונקים ו-50 מיני זוחלים. אזור האוורגליידס הוא מערכת של נהרות איטיים, הזורמים בכיוון דרום-מערב במהירות של כחצי קילומטר ביום אל מפרץ פלורידה, המוזנת על ידי הנהר קיסימי (Kissimmee) ואגם אוקיצ'ובי (Okeechobee). אף על פי שבני אדם חיו באוורגליידס במשך אלפי שנים, רק החל מ-1882 הם ניסו לייבש את האוורגליידס למטרות חקלאיות או למטרות מגורים, ולפקח על זרימת המים מאגם אוקיצ'ובי כך שניתן יהיה להסיטה לאזורים המטרופוליניים במחוזות מיאמי-דייד, בראוורד ופאלם ביץ'. המערכות האקולוגיות בפארק ספגו נזקים משמעותיים בעקבות פעילות האדם, והתיקון והשימור הוא נושא טעון מבחינה פוליטית בדרום פלורידה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 בדצמבר 2021	הפארק הלאומי אוורגליידס הוא פארק לאומי של ארצות הברית בפלורידה שבדרום-מזרח ארצות הברית. הפארק הלאומי הוא הסביבה הטבעית הטרופית הגדולה ביותר בארצות הברית היבשתית. הפארק משתרע על הרבע הדרומי של האוורגליידס, ומאז ההכרזה על הקמתו ב-6 בדצמבר 1947 מבקרים בו כמיליון אנשים בכל שנה. הפארק הוא השלישי בגודלו מבין הפארקים הלאומיים בארצות הברית היבשתית, אחרי עמק המוות וילוסטון. בניגוד לפארקים לאומיים אחרים בארצות הברית, שהוקמו כדי להגן על מאפיינים גאוגרפיים ייחודיים, פארק זה נוצר על מנת להגן על מערכת אקולוגית רגישה. הפארק הוכרז כשמורה ביוספרית בינלאומית, כאתר מורשת עולמית, וכאזור ביצות בעל חשיבות בינלאומית, אחד משלושה אתרים בלבד בעולם שזכו לכל שלושת התארים. בתוך גבולות הפארק חיים 36 מינים מוגנים לפי תקנות פדרליות או שמצויים בסכנת הכחדה. מערכת המים של כל דרום פלורידה תלויה בפארק המזין מחדש במים טריים את אקוויפר ביסקיין (Biscayne). הפארק הוא בית הגידול החשוב ביותר באמריקה הצפונית עבור מינים טרופיים של עופות מסדרת החופמאים, והוא כולל בתוכו את המערכת האקולוגית המנגרובית הגדולה ביותר בחצי הכדור המערבי. בתוך הפארק חיים 350 מינים של עופות, 300 מינים של דגי מים מתוקים ומים מלוחים, 40 מיני יונקים ו-50 מיני זוחלים. אזור האוורגליידס הוא מערכת של נהרות איטיים, הזורמים בכיוון דרום-מערב במהירות של כחצי קילומטר ביום אל מפרץ פלורידה, המוזנת על ידי הנהר קיסימי (Kissimmee) ואגם אוקיצ'ובי (Okeechobee). אף על פי שבני אדם חיו באוורגליידס במשך אלפי שנים, רק החל מ-1882 הם ניסו לייבש את האוורגליידס למטרות חקלאיות או למטרות מגורים, ולפקח על זרימת המים מאגם אוקיצ'ובי כך שניתן יהיה להסיטה לאזורים המטרופוליניים במחוזות מיאמי-דייד, בראוורד ופאלם ביץ'. המערכות האקולוגיות בפארק ספגו נזקים משמעותיים בעקבות פעילות האדם, והתיקון והשימור הוא נושא טעון מבחינה פוליטית בדרום פלורידה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 בדצמבר 2021	My Heart Will Go On (בעברית: "לבי ימשיך לפעום") הוא שיר הנושא של הסרט "טיטניק", שהקליטה הזמרת-יוצרת הקנדית סלין דיון. השיר יצא לאור ב-8 בדצמבר 1997, כסינגל הרביעי מתוך אלבומה החמישי של דיון בשפה האנגלית, Let's Talk About Love, וכסינגל הראשון והיחיד מתוך הפסקול Titanic. השיר הפך ללהיט בינלאומי: הוא הופיע במקום הראשון ב-30 מצעדי פזמונים, נמכר בלמעלה מ-18 מיליון עותקים, זכה בפרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר, בארבעה פרסי גראמי, בפרס המוזיקה של בילבורד, בפרס המוזיקה הלטינית של בילבורד ובפרסים נוספים. בנוסף לכך, הפך לשיר השני הנמכר ביותר בכל הזמנים בביצוע זמרת, לשיר השמיני הנמכר ביותר בכל הזמנים ולשיר הנמכר ביותר בשנת 1998. במרוצת השנים הפך השיר למצליח ביותר של דיון, ולשיר המזוהה ביותר עמה. ב-2001 נכלל השיר ברשימת "שירי המאה", רשימת השירים המצליחים ביותר של המאה ה-20, שערכו איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי והקרן הלאומית לאמנויות. לכבוד חגיגות ה-20 ל"טיטניק" הופיעה דיון עם השיר בטקס פרסי המוזיקה של בילבורד, שנערך ב-21 במאי 2017. את הווידאו קליפ של השיר ביים ביל וודראף, והוא פורסם בסוף שנת 1997. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 בדצמבר 2021	My Heart Will Go On (בעברית: "לבי ימשיך לפעום") הוא שיר הנושא של הסרט "טיטניק", שהקליטה הזמרת-יוצרת הקנדית סלין דיון. השיר יצא לאור ב-8 בדצמבר 1997, כסינגל הרביעי מתוך אלבומה החמישי של דיון בשפה האנגלית, Let's Talk About Love, וכסינגל הראשון והיחיד מתוך הפסקול Titanic. השיר הפך ללהיט בינלאומי: הוא הופיע במקום הראשון ב-30 מצעדי פזמונים, נמכר בלמעלה מ-18 מיליון עותקים, זכה בפרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר, בארבעה פרסי גראמי, בפרס המוזיקה של בילבורד, בפרס המוזיקה הלטינית של בילבורד ובפרסים נוספים. בנוסף לכך, הפך לשיר השני הנמכר ביותר בכל הזמנים בביצוע זמרת, לשיר השמיני הנמכר ביותר בכל הזמנים ולשיר הנמכר ביותר בשנת 1998. במרוצת השנים הפך השיר למצליח ביותר של דיון, ולשיר המזוהה ביותר עמה. ב-2001 נכלל השיר ברשימת "שירי המאה", רשימת השירים המצליחים ביותר של המאה ה-20, שערכו איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי והקרן הלאומית לאמנויות. לכבוד חגיגות ה-20 ל"טיטניק" הופיעה דיון עם השיר בטקס פרסי המוזיקה של בילבורד, שנערך ב-21 במאי 2017. את הווידאו קליפ של השיר ביים ביל וודראף, והוא פורסם בסוף שנת 1997. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 בדצמבר 2021	דניאל גולדשמידט ארנסט דניאל גולדשמידט (תרנ"ו 1895, קניגסהוטה, שלזיה עילית – תשל"ג 1972, ירושלים) היה חוקר ופרשן תפילה ופיוט; הגיה, ערך והוציא לאור מהדורות ביקורתיות ומדעיות של סידורים ומחזורי תפילה, לפי מנהגי הקהילות והעדות השונות; חיבר את הספר "הגדה של פסח, מקורותיה ותולדותיה במשך הדורות" והיה אחד המגיהים של תנ"ך קורן. את לימודיו הגבוהים החל באוניברסיטת ברסלאו ובהמשך עבר לאוניברסיטת ברלין. במקביל ללימודיו באוניברסיטה, למד בבית המדרש לרבנים בברלין. בשנת 1925 הגיש את עבודת הדוקטורט, שעסקה בכתביו של המדינאי היווני, הרטוריקן, אייסכינס. הוא סיים את לימודיו, והתקבל לעבודה בספרייה המלכותית של ברלין. בנוסף, היה חבר מערכת ואחראי על כתיבת הערכים של האינקונבולים העבריים, ב"קטלוג הכללי של האינקונבולים", שיצא לאור ב-1925. הוא החל לגלות עניין גם בתחום חקר התפילה והפיוט, בעיקר לגבי נוסחיה השונים. לאחר עליית הנאצים לשלטון וחקיקת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, נפגעו תנאי העסקתו. בשנת 1936, עם ההחמרה במדיניות הנאצים כלפי היהודים, פוטר יחד עם כל העובדים היהודים האחרים מהספרייה. באותה השנה עלה לארץ ישראל והחל לעבוד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. מאוחר יותר, היה גם חבר המערכת של מפעל הביבליוגרפיה העברית. לאחר למעלה מ-25 שנים בהן עבד בבית הספרים הלאומי פרש לגמלאות, אך דווקא אז החל ביתר שאת במלאכת ההוצאה לאור של סידורים ומחזורי תפילה במהדורה מדעית, ובראשם מפעלו "מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם". הוא נפטר בשנת 1972, בעודו עובד על "מחזור סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, לפי מנהגי בני אשכנז". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 בדצמבר 2021	דניאל גולדשמידט ארנסט דניאל גולדשמידט (תרנ"ו 1895, קניגסהוטה, שלזיה עילית – תשל"ג 1972, ירושלים) היה חוקר ופרשן תפילה ופיוט; הגיה, ערך והוציא לאור מהדורות ביקורתיות ומדעיות של סידורים ומחזורי תפילה, לפי מנהגי הקהילות והעדות השונות; חיבר את הספר "הגדה של פסח, מקורותיה ותולדותיה במשך הדורות" והיה אחד המגיהים של תנ"ך קורן. את לימודיו הגבוהים החל באוניברסיטת ברסלאו ובהמשך עבר לאוניברסיטת ברלין. במקביל ללימודיו באוניברסיטה, למד בבית המדרש לרבנים בברלין. בשנת 1925 הגיש את עבודת הדוקטורט, שעסקה בכתביו של המדינאי היווני, הרטוריקן, אייסכינס. הוא סיים את לימודיו, והתקבל לעבודה בספרייה המלכותית של ברלין. בנוסף, היה חבר מערכת ואחראי על כתיבת הערכים של האינקונבולים העבריים, ב"קטלוג הכללי של האינקונבולים", שיצא לאור ב-1925. הוא החל לגלות עניין גם בתחום חקר התפילה והפיוט, בעיקר לגבי נוסחיה השונים. לאחר עליית הנאצים לשלטון וחקיקת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, נפגעו תנאי העסקתו. בשנת 1936, עם ההחמרה במדיניות הנאצים כלפי היהודים, פוטר יחד עם כל העובדים היהודים האחרים מהספרייה. באותה השנה עלה לארץ ישראל והחל לעבוד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. מאוחר יותר, היה גם חבר המערכת של מפעל הביבליוגרפיה העברית. לאחר למעלה מ-25 שנים בהן עבד בבית הספרים הלאומי פרש לגמלאות, אך דווקא אז החל ביתר שאת במלאכת ההוצאה לאור של סידורים ומחזורי תפילה במהדורה מדעית, ובראשם מפעלו "מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם". הוא נפטר בשנת 1972, בעודו עובד על "מחזור סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, לפי מנהגי בני אשכנז". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 בדצמבר 2021	לנדסמנשאפט הוא ארגון סיוע הדדי ונדבנות של מהגרים יהודים יוצאי אותה עיר או אותו אזור. הייתה זו צורת ההתארגנות המקובלת ביותר של מהגרים יהודים ממזרח אירופה החל מסוף המאה ה-19 ובמהלך העשורים הראשונים של המאה ה-20. עיקר מטרתם ופעולתם של ארגוני הלנדסמנשאפטים הייתה לעזור ולהקל על המהגרים היהודים ממזרח אירופה את תהליך קליטתם ושילובם, בעיקר בארצות הברית. רובם המוחלט של הלנדסמנשאפטים פעלו בניו יורק, אך היו שפעלו גם בערים אחרות בארצות הברית אליהן היגרו יהודים ממזרח אירופה, ואף במדינות אחרות כמו קנדה, דרום אפריקה, ארגנטינה, אוסטרליה וישראל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 בדצמבר 2021	לנדסמנשאפט הוא ארגון סיוע הדדי ונדבנות של מהגרים יהודים יוצאי אותה עיר או אותו אזור. הייתה זו צורת ההתארגנות המקובלת ביותר של מהגרים יהודים ממזרח אירופה החל מסוף המאה ה-19 ובמהלך העשורים הראשונים של המאה ה-20. עיקר מטרתם ופעולתם של ארגוני הלנדסמנשאפטים הייתה לעזור ולהקל על המהגרים היהודים ממזרח אירופה את תהליך קליטתם ושילובם, בעיקר בארצות הברית. רובם המוחלט של הלנדסמנשאפטים פעלו בניו יורק, אך היו שפעלו גם בערים אחרות בארצות הברית אליהן היגרו יהודים ממזרח אירופה, ואף במדינות אחרות כמו קנדה, דרום אפריקה, ארגנטינה, אוסטרליה וישראל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 בדצמבר 2021	משלחת אמונדסן לקוטב הדרומי, 16 בדצמבר 1911 משלחת הקוטב הדרומי היא המשלחת הראשונה שהגיעה אל הקוטב הדרומי הגאוגרפי. מנהיג המשלחת היה חוקר הארצות הנורווגי רואלד אמונדסן, שיחד עם ארבעה אנשים נוספים הגיע אל הקוטב ב-14 בדצמבר 1911, חמישה שבועות לפני הקבוצה הבריטית בהנהגת רוברט פאלקון סקוט, במסגרת משלחת טרה נובה. אמונדסן וצוותו חזרו בשלום לבסיסם, ולאחר זמן נודע להם, שסקוט וארבעת עמיתיו נספו בדרכם חזרה מן הקוטב. אמונדסן היה אחד מחוקרי אנטארקטיקה שנטבעו בזיכרון הקולקטיבי כאחד מגיבורי העידן ההרואי של חקר אנטארקטיקה, כאשר כל משלחת הייתה למעלל גבורה של כוח סבל ועמידות, שהעמידו את צוותה במבחנים עד גבול יכולותיהם הפיזיות והנפשיות, ולעיתים אף מעבר לו. הכינוי "הרואי", שהוצמד לתקופה זו במועד מאוחר יותר, הכיר בתלאות ובמכשולים שחלוצים אלה נאלצו להתמודד עמם, והיו שלא שרדו את הניסיון הקשה; במהלך תקופה זו נספו 19 חברים במשלחות לאנטארקטיקה.	עריכה - תבנית - שיחה
15 בדצמבר 2021	משלחת אמונדסן לקוטב הדרומי, 16 בדצמבר 1911 משלחת הקוטב הדרומי היא המשלחת הראשונה שהגיעה אל הקוטב הדרומי הגאוגרפי. מנהיג המשלחת היה חוקר הארצות הנורווגי רואלד אמונדסן, שיחד עם ארבעה אנשים נוספים הגיע אל הקוטב ב-14 בדצמבר 1911, חמישה שבועות לפני הקבוצה הבריטית בהנהגת רוברט פאלקון סקוט, במסגרת משלחת טרה נובה. אמונדסן וצוותו חזרו בשלום לבסיסם, ולאחר זמן נודע להם, שסקוט וארבעת עמיתיו נספו בדרכם חזרה מן הקוטב. אמונדסן היה אחד מחוקרי אנטארקטיקה שנטבעו בזיכרון הקולקטיבי כאחד מגיבורי העידן ההרואי של חקר אנטארקטיקה, כאשר כל משלחת הייתה למעלל גבורה של כוח סבל ועמידות, שהעמידו את צוותה במבחנים עד גבול יכולותיהם הפיזיות והנפשיות, ולעיתים אף מעבר לו. הכינוי "הרואי", שהוצמד לתקופה זו במועד מאוחר יותר, הכיר בתלאות ובמכשולים שחלוצים אלה נאלצו להתמודד עמם, והיו שלא שרדו את הניסיון הקשה; במהלך תקופה זו נספו 19 חברים במשלחות לאנטארקטיקה.	עריכה - תבנית - שיחה
16 בדצמבר 2021	תיאור התמונה הקרב על הבליטה הוא הכינוי שניתן למערכה צבאית בין צבא גרמניה הנאצית לבין צבאות בעלות הברית המערביות, שהתחוללה מאמצע דצמבר 1944 עד אמצע ינואר 1945 במסגרת החזית המערבית במלחמת העולם השנייה, והסתיימה בניצחון בעלות הברית. מטרת המתקפה הגרמנית הייתה ליצור פרצה רחבה בחזית בעלות הברית, לתפוס את נמל אנטוורפן, ולהשמיד את כוחות בעלות הברית בהולנד ובצפון בלגיה, שינותקו על ידי המתקפה הגרמנית. אדולף היטלר האמין כי הצלחה תגרום לקרע בתוך הקואליציה האנגלו-אמריקאית, ותאפשר לגרמניה להעביר לאחר מכן את כוחותיה לחזית המזרחית כדי לבלום את המשך התקדמות הצבא האדום מערבה. המתקפה החלה ב-16 בדצמבר והצליחה להפתיע את הכוחות האמריקאיים החלשים יחסית באזור. עד 24 בדצמבר יצרה המתקפה הגרמנית בליטה עמוקה בחזית האמריקאית, שעומקה המרבי היה כ-100 ק"מ. כוחות החלוץ הגרמניים הגיעו עד מרחק קילומטרים ספורים מהנהר מז, אך שם נבלמה התקדמותם. עד 26 בדצמבר איבדו הגרמנים את היוזמה, וכוחות בעלות הברית עברו למתקפת נגד. ב-7 בינואר 1945 הסכים היטלר לבסוף להפסיק את המבצע ולהסיג את כוחותיו מגזרת הארדנים, אך רק ב-25 בינואר השלימו הכוחות הגרמניים את נסיגתם לקווי ההתחלה שלהם. להוציא את קרב הפלישה לנורמנדי, קרב הארדנים היה הקרב הגדול ומרובה-האבדות ביותר שניהל הצבא האמריקאי במהלך מלחמת העולם השנייה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 בדצמבר 2021	תיאור התמונה הקרב על הבליטה הוא הכינוי שניתן למערכה צבאית בין צבא גרמניה הנאצית לבין צבאות בעלות הברית המערביות, שהתחוללה מאמצע דצמבר 1944 עד אמצע ינואר 1945 במסגרת החזית המערבית במלחמת העולם השנייה, והסתיימה בניצחון בעלות הברית. מטרת המתקפה הגרמנית הייתה ליצור פרצה רחבה בחזית בעלות הברית, לתפוס את נמל אנטוורפן, ולהשמיד את כוחות בעלות הברית בהולנד ובצפון בלגיה, שינותקו על ידי המתקפה הגרמנית. אדולף היטלר האמין כי הצלחה תגרום לקרע בתוך הקואליציה האנגלו-אמריקאית, ותאפשר לגרמניה להעביר לאחר מכן את כוחותיה לחזית המזרחית כדי לבלום את המשך התקדמות הצבא האדום מערבה. המתקפה החלה ב-16 בדצמבר והצליחה להפתיע את הכוחות האמריקאיים החלשים יחסית באזור. עד 24 בדצמבר יצרה המתקפה הגרמנית בליטה עמוקה בחזית האמריקאית, שעומקה המרבי היה כ-100 ק"מ. כוחות החלוץ הגרמניים הגיעו עד מרחק קילומטרים ספורים מהנהר מז, אך שם נבלמה התקדמותם. עד 26 בדצמבר איבדו הגרמנים את היוזמה, וכוחות בעלות הברית עברו למתקפת נגד. ב-7 בינואר 1945 הסכים היטלר לבסוף להפסיק את המבצע ולהסיג את כוחותיו מגזרת הארדנים, אך רק ב-25 בינואר השלימו הכוחות הגרמניים את נסיגתם לקווי ההתחלה שלהם. להוציא את קרב הפלישה לנורמנדי, קרב הארדנים היה הקרב הגדול ומרובה-האבדות ביותר שניהל הצבא האמריקאי במהלך מלחמת העולם השנייה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 בדצמבר 2021	קשת השלום בגבול שבין סארי שבקולומביה הבריטית, לבליין שבמדינת וושינגטון גבול ארצות הברית–קנדה הוא הגבול הבינלאומי בין ארצות הברית לבין קנדה. זהו הגבול הארוך ביותר בעולם בין שתי ארצות. סך כל אורכו של הגבול, כולל קטעי הגבול העוברים בימות הגדולות ובחופי האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס השקט, הוא 8,891 קילומטרים. חלקו היבשתי של הגבול מחולק לשני קטעים: גבול קנדה עם החלק הרציף של ארצות הברית בדרום, וגבול קנדה עם אלסקה במערב. ועדת הגבול הבינלאומי עוסקת בנושאים הקשורים לסימון הגבול ואחזקתו, ו"הוועדה הבינלאומית המשותפת" עוסקת בנושאים הקשורים לגבולות הימיים. הסוכנויות שאחראיות על המעבר החוקי של הגבול הבינלאומי הן סוכנות שירותי הגבול של קנדה וסוכנות המכס והגנת הגבולות של ארצות הברית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
19 בדצמבר 2021	קשת השלום בגבול שבין סארי שבקולומביה הבריטית, לבליין שבמדינת וושינגטון גבול ארצות הברית–קנדה הוא הגבול הבינלאומי בין ארצות הברית לבין קנדה. זהו הגבול הארוך ביותר בעולם בין שתי ארצות. סך כל אורכו של הגבול, כולל קטעי הגבול העוברים בימות הגדולות ובחופי האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס השקט, הוא 8,891 קילומטרים. חלקו היבשתי של הגבול מחולק לשני קטעים: גבול קנדה עם החלק הרציף של ארצות הברית בדרום, וגבול קנדה עם אלסקה במערב. ועדת הגבול הבינלאומי עוסקת בנושאים הקשורים לסימון הגבול ואחזקתו, ו"הוועדה הבינלאומית המשותפת" עוסקת בנושאים הקשורים לגבולות הימיים. הסוכנויות שאחראיות על המעבר החוקי של הגבול הבינלאומי הן סוכנות שירותי הגבול של קנדה וסוכנות המכס והגנת הגבולות של ארצות הברית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 בדצמבר 2021	הכיבוש הערבי של ארץ ישראל התרחש במאה השביעית, לאחר שכוח חדש הופיע על במת ההיסטוריה של המזרח התיכון, דת האסלאם. הצבאות המוסלמיים בחרו את ארץ ישראל כאזור העימות עם צבא האימפריה הביזנטית, והחל משנת 630 פשטו גדודים ערבים-מוסלמים על אזורי הספר והתנגשו עם חיל המצב הביזנטי. כישלונות ראשונים לא ריפו את ידי הפולשים והצלחות מקומיות הגבירו את נחישותם. סדרת קרבות, ששיאה הגיע בניצחון מכריע בקרב הירמוך, הביאה להתמוטטות המערך הביזנטי, לכיבוש כל ארץ ישראל ולפתיחת השערים לכיבוש מצרים מדרום וארמניה מצפון. המקורות הערביים הקדומים חלוקים ביניהם על פרטים רבים הנוגעים לסדרת הקרבות ומהלך כיבוש הלבנט על ידי הצבאות המוסלמיים, התאריכים, הנפשות הפועלות ומקומם המקורב של האירועים משתנים ממקור למקור. ההיסטוריה המבולבלת והמעורפלת התגבשה בכרוניקות שנכתבו במהלך המאה התשיעית על בסיס סיפורים שמקורם במחצית השנייה של המאה השמינית – כחמישה דורות לאחר המאורעות עצמם. במשך תקופה ארוכה זו התערבבו מסורות אלו באלו, פרטים נשכחו ואת מקומם תפסו סיפורי גבורה מן הרפרטואר הרומנטי של מלחמות השבטים הערביים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
21 בדצמבר 2021	הכיבוש הערבי של ארץ ישראל התרחש במאה השביעית, לאחר שכוח חדש הופיע על במת ההיסטוריה של המזרח התיכון, דת האסלאם. הצבאות המוסלמיים בחרו את ארץ ישראל כאזור העימות עם צבא האימפריה הביזנטית, והחל משנת 630 פשטו גדודים ערבים-מוסלמים על אזורי הספר והתנגשו עם חיל המצב הביזנטי. כישלונות ראשונים לא ריפו את ידי הפולשים והצלחות מקומיות הגבירו את נחישותם. סדרת קרבות, ששיאה הגיע בניצחון מכריע בקרב הירמוך, הביאה להתמוטטות המערך הביזנטי, לכיבוש כל ארץ ישראל ולפתיחת השערים לכיבוש מצרים מדרום וארמניה מצפון. המקורות הערביים הקדומים חלוקים ביניהם על פרטים רבים הנוגעים לסדרת הקרבות ומהלך כיבוש הלבנט על ידי הצבאות המוסלמיים, התאריכים, הנפשות הפועלות ומקומם המקורב של האירועים משתנים ממקור למקור. ההיסטוריה המבולבלת והמעורפלת התגבשה בכרוניקות שנכתבו במהלך המאה התשיעית על בסיס סיפורים שמקורם במחצית השנייה של המאה השמינית – כחמישה דורות לאחר המאורעות עצמם. במשך תקופה ארוכה זו התערבבו מסורות אלו באלו, פרטים נשכחו ואת מקומם תפסו סיפורי גבורה מן הרפרטואר הרומנטי של מלחמות השבטים הערביים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
22 בדצמבר 2021	המושל הכללי של ניו זילנד הוא נציג המונרך של ניו זילנד (בימינו צ'ארלס השלישי). המושל הכללי פועל כמשנה למלך המייצג את המלך בניו זילנד ויש הרואים בו ראש המדינה דה פקטו של ניו זילנד. "חוק החוקה" של 1986 קובע ש"המושל הכללי, הממונה על ידי הריבון, הוא נציג הריבון בניו זילנד". לא קיימת הגדרה מדויקת לאורך כהונתו של המושל הכללי, אך מקובל שהמושל הכללי מכהן כחמש שנים. הכינוי המלא של התפקיד הוא: "המושל הכללי והמפקד העליון של ממלכת ניו זילנד". תפקידי המושל הכללי מוגדרים במכתב הרשאה שהוצא ב-1983 (ותוקן ב-2006) והוא כולל מספר סמכויות סטטוריות. כל תפקידיו של המושל הכללי מבוצעים בשמו של המלך. מעבר לתפקידיו החוקתיים, למושל הכללי יש תפקידים טקסיים חשובים. הוא נוסע ברחבי ניו זילנד כדי לפתוח ועידות ונוכח בתפילות ובטקסי אזכרה. כאשר המושל הכללי נוסע מחוץ לניו זילנד, רואים בו כנציגם של המדינה ושל המלך הוא זוכה ליחס שניתן לראש מדינה כמעט ברוב המובנים. על פי "חוק החוקה של ניואה", המושל הכללי גם מייצג את המלך בניואה. בעוד שניואה היא חלק מממלכת ניו זילנד, משמעות מעמדה כשטח בממשל עצמי, הוא שהמושל הכללי מייצג את המלך כראש מדינה בניואה בנפרד ממשרתו כמושל הכללי של כל ממלכת ניו זילנד. המושלת הכללית הנוכחית היא דיים סינדי קירו, שהחלה את כהונתה ב-21 באוקטובר 2021. היא החליפה את דיים פטסי רדי. קירו היא האדם ה-22 המכהנת בתפקיד והאישה הרביעית. החל מ-2019, סגניתה של המושלת הכללית היא הלן וינקלמן, מתוקף תפקידה כנשיאת בית המשפט העליון של ניו זילנד. את הסיוע המנהלתי מקבל המושל הכללי ממשרד ראש ממשלת ניו זילנד והקבינט. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
23 בדצמבר 2021	המושל הכללי של ניו זילנד הוא נציג המונרך של ניו זילנד (בימינו צ'ארלס השלישי). המושל הכללי פועל כמשנה למלך המייצג את המלך בניו זילנד ויש הרואים בו ראש המדינה דה פקטו של ניו זילנד. "חוק החוקה" של 1986 קובע ש"המושל הכללי, הממונה על ידי הריבון, הוא נציג הריבון בניו זילנד". לא קיימת הגדרה מדויקת לאורך כהונתו של המושל הכללי, אך מקובל שהמושל הכללי מכהן כחמש שנים. הכינוי המלא של התפקיד הוא: "המושל הכללי והמפקד העליון של ממלכת ניו זילנד". תפקידי המושל הכללי מוגדרים במכתב הרשאה שהוצא ב-1983 (ותוקן ב-2006) והוא כולל מספר סמכויות סטטוריות. כל תפקידיו של המושל הכללי מבוצעים בשמו של המלך. מעבר לתפקידיו החוקתיים, למושל הכללי יש תפקידים טקסיים חשובים. הוא נוסע ברחבי ניו זילנד כדי לפתוח ועידות ונוכח בתפילות ובטקסי אזכרה. כאשר המושל הכללי נוסע מחוץ לניו זילנד, רואים בו כנציגם של המדינה ושל המלך הוא זוכה ליחס שניתן לראש מדינה כמעט ברוב המובנים. על פי "חוק החוקה של ניואה", המושל הכללי גם מייצג את המלך בניואה. בעוד שניואה היא חלק מממלכת ניו זילנד, משמעות מעמדה כשטח בממשל עצמי, הוא שהמושל הכללי מייצג את המלך כראש מדינה בניואה בנפרד ממשרתו כמושל הכללי של כל ממלכת ניו זילנד. המושלת הכללית הנוכחית היא דיים סינדי קירו, שהחלה את כהונתה ב-21 באוקטובר 2021. היא החליפה את דיים פטסי רדי. קירו היא האדם ה-22 המכהנת בתפקיד והאישה הרביעית. החל מ-2019, סגניתה של המושלת הכללית היא הלן וינקלמן, מתוקף תפקידה כנשיאת בית המשפט העליון של ניו זילנד. את הסיוע המנהלתי מקבל המושל הכללי ממשרד ראש ממשלת ניו זילנד והקבינט. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
24 בדצמבר 2021	דיוקן של קוזימה וגנר, צויר על ידי פרנץ פון לנבאך, 1879 קוזימה וגנר (24 בדצמבר 1837 – 1 באפריל 1930) הייתה אשתו של ריכרד וגנר, וממייסדי פסטיבל ביירוית, המוקדש בעיקר לביצוע האופרות של וגנר. לאחר מותו, הקדישה את שארית חייה לקידום יצירותיו האופראיות והספרותיות. במרוצת השנים זיהו פרשני אופרה רבים בקוזימה את ההשראה ליצירותיו המאוחרות של וגנר, דוגמת "פרסיפל". קוזימה הייתה בתם של הפסנתרן והמלחין ההונגרי-גרמני פרנץ ליסט ומארי ד'אגולט. בשנת 1857 היא התחתנה עם המנצח הנס פון בילוב, ונולדו להם שני ילדים. ב-1863 היא התאהבה בריכרד וגנר, שהיה מבוגר ממנה ב-24 שנים, והתגרשה מפון בילוב. וגנר וקוזימה התחתנו ב-1870. ב-1876 פתח הזוג את העונה הראשונה של פסטיבל ביירוית, שנועד להציג את מכלול יצירותיו של וגנר. ב-1883 מת וגנר מהתקף לב. קוזימה הקדישה את השנים הבאות של חייה לניהול הפסטיבל, הרחיבה את הרפרטואר שלו והפכה אותו לאירוע מרכזי בתחום המוזיקה הקלאסית. בתקופתה התנגדה לחידושים תיאטרליים בפסטיבל ודבקה בהפקות המקור של וגנר. בדומה לו, שמה אף היא את הדגש במיצגי האמנות על העליונות התרבותית של הגזע הארי ועל אנטישמיות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
25 בדצמבר 2021	דיוקן של קוזימה וגנר, צויר על ידי פרנץ פון לנבאך, 1879 קוזימה וגנר (24 בדצמבר 1837 – 1 באפריל 1930) הייתה אשתו של ריכרד וגנר, וממייסדי פסטיבל ביירוית, המוקדש בעיקר לביצוע האופרות של וגנר. לאחר מותו, הקדישה את שארית חייה לקידום יצירותיו האופראיות והספרותיות. במרוצת השנים זיהו פרשני אופרה רבים בקוזימה את ההשראה ליצירותיו המאוחרות של וגנר, דוגמת "פרסיפל". קוזימה הייתה בתם של הפסנתרן והמלחין ההונגרי-גרמני פרנץ ליסט ומארי ד'אגולט. בשנת 1857 היא התחתנה עם המנצח הנס פון בילוב, ונולדו להם שני ילדים. ב-1863 היא התאהבה בריכרד וגנר, שהיה מבוגר ממנה ב-24 שנים, והתגרשה מפון בילוב. וגנר וקוזימה התחתנו ב-1870. ב-1876 פתח הזוג את העונה הראשונה של פסטיבל ביירוית, שנועד להציג את מכלול יצירותיו של וגנר. ב-1883 מת וגנר מהתקף לב. קוזימה הקדישה את השנים הבאות של חייה לניהול הפסטיבל, הרחיבה את הרפרטואר שלו והפכה אותו לאירוע מרכזי בתחום המוזיקה הקלאסית. בתקופתה התנגדה לחידושים תיאטרליים בפסטיבל ודבקה בהפקות המקור של וגנר. בדומה לו, שמה אף היא את הדגש במיצגי האמנות על העליונות התרבותית של הגזע הארי ועל אנטישמיות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 בדצמבר 2021	יוהנס קפלר חוקי קֶפּלֶר הם שלושה חוקים אסטרונומיים המתארים את תנועתם של כוכבי הלכת סביב השמש. את החוקים ניסח המתמטיקאי, האסטרונום והאסטרולוג הגרמני יוהאנס קפלר (1571–1630), שבחן את תצפיותיו של האסטרונום הדני טיכו ברהה. בערך בשנת 1605 הבין קפלר שהתצפיות התאימו לשני חוקים מתמטיים פשוטים יחסית, וחוק נוסף הקשור לאותן תצפיות התגלה על ידו כעשור מאוחר יותר. לאחר כמאה שנים לערך מצא אייזק ניוטון כי חוקי קפלר נובעים מחוקי התנועה והכבידה שהוא עצמו ניסח, ובכך סיפק את ההסבר הפיזיקלי לתנועת גרמי השמים. הדבר לא היה מקרי – ניוטון הכיר את עבודתו של קפלר, וביקש למצוא את החוקים הפיזיקליים השולטים בתנועת כוכבי הלכת כך שיסבירו את חוקי קפלר. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 בדצמבר 2021	יוהנס קפלר חוקי קֶפּלֶר הם שלושה חוקים אסטרונומיים המתארים את תנועתם של כוכבי הלכת סביב השמש. את החוקים ניסח המתמטיקאי, האסטרונום והאסטרולוג הגרמני יוהאנס קפלר (1571–1630), שבחן את תצפיותיו של האסטרונום הדני טיכו ברהה. בערך בשנת 1605 הבין קפלר שהתצפיות התאימו לשני חוקים מתמטיים פשוטים יחסית, וחוק נוסף הקשור לאותן תצפיות התגלה על ידו כעשור מאוחר יותר. לאחר כמאה שנים לערך מצא אייזק ניוטון כי חוקי קפלר נובעים מחוקי התנועה והכבידה שהוא עצמו ניסח, ובכך סיפק את ההסבר הפיזיקלי לתנועת גרמי השמים. הדבר לא היה מקרי – ניוטון הכיר את עבודתו של קפלר, וביקש למצוא את החוקים הפיזיקליים השולטים בתנועת כוכבי הלכת כך שיסבירו את חוקי קפלר. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
28 בדצמבר 2021	תיאור התמונה מדיניות הפנים של ממשל ג'ורג' ווקר בוש ידעה התרחשויות ערות, הגם שבדרך כלל האפילו עליהן ענייני מדיניות החוץ. המהלכים המרכזיים שהנהיג ג'ורג' בוש במדיניות הפנים תחת ממשלו היו הורדות מיסים דרסטיות, וכן רפורמות שונות במערכות החינוך, הבריאות והרווחה. כנשיא ניהל בוש מספר משברים שונים אשר הקרינו על הזירה הפנימית של ארצות הברית, משברים להם נאלץ להגיב. בכלל זה מדובר בפיגועי 11 בספטמבר, הוריקן קתרינה והמשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008. כמו כן זכה בוש למנות שני שופטים לבית המשפט העליון של ארצות הברית. תחת בוש כיהנו שלושה מזכירי אוצר: פול אוניל (2001–2002), ג'ון ויליאם סנו (2002–2006) והנרי פולסון (2006–2009), כאשר לצדם כיהנו שני מזכירי פנים: גייל נורטון (2001–2006) ודירק קמפת'ורן (2006–2009). לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
29 בדצמבר 2021	תיאור התמונה מדיניות הפנים של ממשל ג'ורג' ווקר בוש ידעה התרחשויות ערות, הגם שבדרך כלל האפילו עליהן ענייני מדיניות החוץ. המהלכים המרכזיים שהנהיג ג'ורג' בוש במדיניות הפנים תחת ממשלו היו הורדות מיסים דרסטיות, וכן רפורמות שונות במערכות החינוך, הבריאות והרווחה. כנשיא ניהל בוש מספר משברים שונים אשר הקרינו על הזירה הפנימית של ארצות הברית, משברים להם נאלץ להגיב. בכלל זה מדובר בפיגועי 11 בספטמבר, הוריקן קתרינה והמשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008. כמו כן זכה בוש למנות שני שופטים לבית המשפט העליון של ארצות הברית. תחת בוש כיהנו שלושה מזכירי אוצר: פול אוניל (2001–2002), ג'ון ויליאם סנו (2002–2006) והנרי פולסון (2006–2009), כאשר לצדם כיהנו שני מזכירי פנים: גייל נורטון (2001–2006) ודירק קמפת'ורן (2006–2009). לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
30 בדצמבר 2021	לואיג'י לוצאטי, מי שכינה את יהודי רומניה "אחרוני העבדים באירופה" המעמד האזרחי-משפטי של יהודי רומניה העסיק רבים ברומניה ומחוץ לה במשך דורות, והיה נתון לשינויים. איחוד הנסיכויות הרומניות הוביל להסדרה של מעמד יהודי רומניה בחקיקה אחידה, שבמהלך הזמן חלו בה שינויים מפליגים, שהשפיעו עמוקות על חיי יהודי רומניה. בניגוד למגמה שהתפתחה בכל רחבי אירופה, סירבו הממשלים השונים ברומניה להעניק זכויות אזרח מלאות ליהודי המדינה. מעמדם האזרחי-משפטי של היהודים בתקופה מסוימת תואר על ידי המדינאי והפובליציסט היהודי איטלקי לואיג'י לוצאטי במילים: "אחרוני העבדים באירופה". כשאולצה ממשלת רומניה על ידי מעצמות אירופה, להסדיר את מעמד היהודים, ניסו הרומנים בדרכים שונות לצמצם זכויות אלה וכשנוצרו קונסטלציות מדיניות מתאימות, פעלו לביטול אזרחות יהודי רומניה, שלב מקדים לשואת יהודי רומניה. באוקטובר 1857 נקראו אסיפות מיוחדות בנסיכות מולדובה ובנסיכות ולאכיה ואסיפות אלה, על ידי בחירת אותו שליט בשתי הנסיכויות, אלכסנדרו יואן קוזה, יצרו אוניה פרסונלית, שזכתה לשם הנסיכויות הרומניות המאוחדות, שם ששונה בהמשך לרומניה. איחוד הנסיכויות איחד גם שתי קהילות יהודיות, יהדות נסיכות מולדובה ויהדות ולאכיה, שיצרו יחד את יהדות רומניה. הנסיכויות נקטו בחוקים ונוהגים דומים כלפי הקהילות היהודיות אך לא זהים, והאיחוד יצר את ההכרח לייצור חקיקה אחידה להסדרת המעמד האזרחי-משפטי של המיעוט היהודי במדינה המאוחדת. החקיקה החלה במרומז בחוזה פריז (1856), אך עם הזמן חלו בחקיקה זו שינויים מפליגים, שהשפיעו עמוקות על חיי יהודי רומניה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
31 בדצמבר 2021	לואיג'י לוצאטי, מי שכינה את יהודי רומניה "אחרוני העבדים באירופה" המעמד האזרחי-משפטי של יהודי רומניה העסיק רבים ברומניה ומחוץ לה במשך דורות, והיה נתון לשינויים. איחוד הנסיכויות הרומניות הוביל להסדרה של מעמד יהודי רומניה בחקיקה אחידה, שבמהלך הזמן חלו בה שינויים מפליגים, שהשפיעו עמוקות על חיי יהודי רומניה. בניגוד למגמה שהתפתחה בכל רחבי אירופה, סירבו הממשלים השונים ברומניה להעניק זכויות אזרח מלאות ליהודי המדינה. מעמדם האזרחי-משפטי של היהודים בתקופה מסוימת תואר על ידי המדינאי והפובליציסט היהודי איטלקי לואיג'י לוצאטי במילים: "אחרוני העבדים באירופה". כשאולצה ממשלת רומניה על ידי מעצמות אירופה, להסדיר את מעמד היהודים, ניסו הרומנים בדרכים שונות לצמצם זכויות אלה וכשנוצרו קונסטלציות מדיניות מתאימות, פעלו לביטול אזרחות יהודי רומניה, שלב מקדים לשואת יהודי רומניה. באוקטובר 1857 נקראו אסיפות מיוחדות בנסיכות מולדובה ובנסיכות ולאכיה ואסיפות אלה, על ידי בחירת אותו שליט בשתי הנסיכויות, אלכסנדרו יואן קוזה, יצרו אוניה פרסונלית, שזכתה לשם הנסיכויות הרומניות המאוחדות, שם ששונה בהמשך לרומניה. איחוד הנסיכויות איחד גם שתי קהילות יהודיות, יהדות נסיכות מולדובה ויהדות ולאכיה, שיצרו יחד את יהדות רומניה. הנסיכויות נקטו בחוקים ונוהגים דומים כלפי הקהילות היהודיות אך לא זהים, והאיחוד יצר את ההכרח לייצור חקיקה אחידה להסדרת המעמד האזרחי-משפטי של המיעוט היהודי במדינה המאוחדת. החקיקה החלה במרומז בחוזה פריז (1856), אך עם הזמן חלו בחקיקה זו שינויים מפליגים, שהשפיעו עמוקות על חיי יהודי רומניה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה