ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/אוקטובר 2012
אוקטובר | |||
---|---|---|---|
1 באוקטובר 2012 |
הפלמ"ח (פלוגות מחץ), הכוח הצבאי הסדיר של "ההגנה" בארץ ישראל בשנים 1941 – 1948. השפעתו של הפלמ"ח על תולדותיה של מדינת ישראל, על תרבותה ועל ההיסטוריה שלה, גדולה בהרבה אף מתרומתו הצבאית, אשר גם היא חשובה. בימיה הראשונים של מלחמת העצמאות היה הפלמ"ח חוט השדרה של הצבא החדש, ונשא בעול הגנת הנגב כולו, ובמלחמה בצפון ובמרכז, עד שהתארגן הצבא, התגייס והחל בפעולה. הפלמ"ח יצר אתוס של לוחם וחלוץ, איש רעים ומפקד, אשר מתגלם בדמויות כגון יגאל אלון או יצחק רבין. תרומתו של הפלמ"ח למאבק בשלטון הבריטי, להעפלה ולעלייה היא רבה, כן רבה תרומתו בהגנה על המדינה הצעירה במלחמת העצמאות, אך רבה אף תרומתו של הפלמ"ח ליישוב הארץ, לתרבותה, לספרות העברית ולזמר העברי.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
2 באוקטובר 2012 |
הסימפוניה השנייה בדו מינור של גוסטב מאהלר, המכונה "התחייה", נכתבה בין 1888 ל-1894 ובוצעה לראשונה ב-1895. מלבד הסימפוניה השמינית, הייתה זו היצירה הפופולרית והמצליחה ביותר של מאהלר בתקופת חייו. אורך היצירה בין 80 ל-90 דקות. הסימפוניה השנייה כתובה בסגנונו האופייני, הקל לזיהוי, של מאהלר, הן במבנה והן בתזמור. יש בה פאתוס והומור, לגלוג וייאוש, נעימת מחול קלילה וכמיהה לירית, השלמה ותקווה לחיי נצח. הרכב התזמורת גדול מן הרגיל וכולל כלי נשיפה וכלי הקשה מעבר למקובל, נוסף לנבלים ולעוגב, ומאהלר אף מרחיב את תחום התזמורת ומציב קבוצות נגנים גם מאחורי הקלעים. מאהלר בנה את הסימפוניה בהדרגה, תחילה כפואמה סימפונית בת פרק אחד, ובהמשך צירף אליו עוד שלושה פרקים. רק ב-1894, בעת הלווייתו של הנס פון בילוב, באה לו ההשראה לכתיבת הפרק האחרון, הכוראלי, בהשפעת "התחייה", פואמה של פרידריך גוטליב קלופשטוק. מאהלר הוסיף טקסט משלו לפואמה המקורית, ופסקת המפתח שלו הייתה:
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
3 באוקטובר 2012 |
הסימפוניה השנייה בדו מינור של גוסטב מאהלר, המכונה "התחייה", נכתבה בין 1888 ל-1894 ובוצעה לראשונה ב-1895. מלבד הסימפוניה השמינית, הייתה זו היצירה הפופולרית והמצליחה ביותר של מאהלר בתקופת חייו. אורך היצירה בין 80 ל-90 דקות. הסימפוניה השנייה כתובה בסגנונו האופייני, הקל לזיהוי, של מאהלר, הן במבנה והן בתזמור. יש בה פאתוס והומור, לגלוג וייאוש, נעימת מחול קלילה וכמיהה לירית, השלמה ותקווה לחיי נצח. הרכב התזמורת גדול מן הרגיל וכולל כלי נשיפה וכלי הקשה מעבר למקובל, נוסף לנבלים ולעוגב, ומאהלר אף מרחיב את תחום התזמורת ומציב קבוצות נגנים גם מאחורי הקלעים. מאהלר בנה את הסימפוניה בהדרגה, תחילה כפואמה סימפונית בת פרק אחד, ובהמשך צירף אליו עוד שלושה פרקים. רק ב-1894, בעת הלווייתו של הנס פון בילוב, באה לו ההשראה לכתיבת הפרק האחרון, הכוראלי, בהשפעת "התחייה", פואמה של פרידריך גוטליב קלופשטוק. מאהלר הוסיף טקסט משלו לפואמה המקורית, ופסקת המפתח שלו הייתה:
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
4 באוקטובר 2012 |
כפר אוריאל היה מיזם ישראלי ייחודי שהתקיים בסמוך למושבה גדרה בין השנים 1950–1967. המיזם ששילב בתוכו הקמת יישוב עם שיכון מגורים ומפעל תעסוקתי הוקם ביוזמה משותפת של הסוכנות היהודית וארגון הג'וינט ויועד לעולים עיוורים ובני משפחותיהם, יוצאי תימן, עיראק ובולגריה. כפר אוריאל היה אמנם מיזם חד פעמי וייחודי מסוגו אך היווה דוגמה לקונספט שרווח עד אמצע המאה ה-20 ואפיין גם את מדיניות הקליטה של מדינת ישראל בשנותיה הראשונות, ולפיה הדאגה והטיפול בנכים ובעלי מוגבלויות נעשים במסגרות נפרדות מיוחדות הממוקמות בדרך כלל מחוץ לחברה הכללית או בשוליים הגאוגרפיים שלה. הכפר הוקם בשיאה של העלייה ההמונית וכונה בתחילה "שיכון העיוורים" עד שבשנת 1951 החליטה מועצת גדרה להסב את שמו לשם הסמלי "כפר אוריאל" שמשמעותו היא כי בהיעדר מאור עיניים האל הוא אורי. על ניהול הכפר הופקד ד"ר ניסן הגל ועל אף הקשיים, שנותיו הראשונות של הכפר התאפיינו בהצלחה שיקומית וכלכלית כאחד, כשתושבי הכפר מתפרנסים מעבודתם במפעל ומהפעלת משקי עזר חקלאיים. הכפר היווה מודל לשיקום מוצלח ומשך אליו מבקרים רבים, בהם אשת נשיא ארצות הברית לשעבר, אלינור רוזוולט, והפעילה החברתית העיוורת-חירשת הלן קלר. עם השנים החלו להתעורר קשיים מסוגים שונים שהביאו לבסוף לסגירת המפעל בקיץ 1967. תושבי כפר אוריאל וצאצאיהם המשיכו להתיישב במקום ובשנת 1973 צורף היישוב למועצה המקומית גדרה והפך לשכונה רגילה לכל דבר בגדרה. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
5 באוקטובר 2012 |
כפר אוריאל היה מיזם ישראלי ייחודי שהתקיים בסמוך למושבה גדרה בין השנים 1950–1967. המיזם ששילב בתוכו הקמת יישוב עם שיכון מגורים ומפעל תעסוקתי הוקם ביוזמה משותפת של הסוכנות היהודית וארגון הג'וינט ויועד לעולים עיוורים ובני משפחותיהם, יוצאי תימן, עיראק ובולגריה. כפר אוריאל היה אמנם מיזם חד פעמי וייחודי מסוגו אך היווה דוגמה לקונספט שרווח עד אמצע המאה ה-20 ואפיין גם את מדיניות הקליטה של מדינת ישראל בשנותיה הראשונות, ולפיה הדאגה והטיפול בנכים ובעלי מוגבלויות נעשים במסגרות נפרדות מיוחדות הממוקמות בדרך כלל מחוץ לחברה הכללית או בשוליים הגאוגרפיים שלה. הכפר הוקם בשיאה של העלייה ההמונית וכונה בתחילה "שיכון העיוורים" עד שבשנת 1951 החליטה מועצת גדרה להסב את שמו לשם הסמלי "כפר אוריאל" שמשמעותו היא כי בהיעדר מאור עיניים האל הוא אורי. על ניהול הכפר הופקד ד"ר ניסן הגל ועל אף הקשיים, שנותיו הראשונות של הכפר התאפיינו בהצלחה שיקומית וכלכלית כאחד, כשתושבי הכפר מתפרנסים מעבודתם במפעל ומהפעלת משקי עזר חקלאיים. הכפר היווה מודל לשיקום מוצלח ומשך אליו מבקרים רבים, בהם אשת נשיא ארצות הברית לשעבר, אלינור רוזוולט, והפעילה החברתית העיוורת-חירשת הלן קלר. עם השנים החלו להתעורר קשיים מסוגים שונים שהביאו לבסוף לסגירת המפעל בקיץ 1967. תושבי כפר אוריאל וצאצאיהם המשיכו להתיישב במקום ובשנת 1973 צורף היישוב למועצה המקומית גדרה והפך לשכונה רגילה לכל דבר בגדרה. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
6 באוקטובר 2012 |
הפארק הלאומי והפארקים המדינתיים רדווד שוכנים לאורך החוף הצפוני של קליפורניה שבארצות הברית, ושטחם הכולל הוא 534 קמ"ר. המאפיין העיקרי של מערכת הפארקים הוא עצי רדווד, הנמנים עם האורגניזמים הגבוהים ביותר בכדור הארץ. בנוסף ליערות הרדווד הפארקים הם גם אזור השימור של מערכות פלורה, פאונה, ערבות דשא, משאבים תרבותיים, נהרות ונחלים, ו-60 ק"מ של קו חוף בתולי. שטח יערות הרדווד בחוף הצפוני של קליפורניה היה גדול יותר בעבר, אך בעקבות שנים רבות של כריתת עצים בלתי מבוקרת החלו גורמים שונים לפעול למען שימור הסביבה הטבעית של האזור. הפארק הלאומי רדווד הוקם ב-1968, ועד לאותה תקופה נכרתו כבר כ-90% מיערות הרדווד. ב-1994 שילבו שירות הפארקים הלאומיים ומחלקת הפארקים והפנאי של קליפורניה את הפארק הלאומי רדווד עם שלושה פארקים מדינתיים בעלי אותו שם, על מנת ליצור הנהלה משותפת שתנהל את היערות והקרקעות הלחות כיחידה אחת. אופן שיתוף הפעולה הזה בין הרשויות הפדרליות לרשויות המקומיות הוא היחיד מסוגו בארצות הברית. במערכת האקולוגית של הפארקים גדלים מספר בעלי חיים מאוימים. מתוך הכרה במערכת האקולוגית הנדירה ובהיסטוריה התרבותית שבפארקים, הכריז ארגון אונסק"ו על הפארקים כעל אתר מורשת עולמית ב-5 בספטמבר 1980, וכשמורה ביוספרית בינלאומית ב-20 ביוני 1983.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
7 באוקטובר 2012 |
הפארק הלאומי והפארקים המדינתיים רדווד שוכנים לאורך החוף הצפוני של קליפורניה שבארצות הברית, ושטחם הכולל הוא 534 קמ"ר. המאפיין העיקרי של מערכת הפארקים הוא עצי רדווד, הנמנים עם האורגניזמים הגבוהים ביותר בכדור הארץ. בנוסף ליערות הרדווד הפארקים הם גם אזור השימור של מערכות פלורה, פאונה, ערבות דשא, משאבים תרבותיים, נהרות ונחלים, ו-60 ק"מ של קו חוף בתולי. שטח יערות הרדווד בחוף הצפוני של קליפורניה היה גדול יותר בעבר, אך בעקבות שנים רבות של כריתת עצים בלתי מבוקרת החלו גורמים שונים לפעול למען שימור הסביבה הטבעית של האזור. הפארק הלאומי רדווד הוקם ב-1968, ועד לאותה תקופה נכרתו כבר כ-90% מיערות הרדווד. ב-1994 שילבו שירות הפארקים הלאומיים ומחלקת הפארקים והפנאי של קליפורניה את הפארק הלאומי רדווד עם שלושה פארקים מדינתיים בעלי אותו שם, על מנת ליצור הנהלה משותפת שתנהל את היערות והקרקעות הלחות כיחידה אחת. אופן שיתוף הפעולה הזה בין הרשויות הפדרליות לרשויות המקומיות הוא היחיד מסוגו בארצות הברית. במערכת האקולוגית של הפארקים גדלים מספר בעלי חיים מאוימים. מתוך הכרה במערכת האקולוגית הנדירה ובהיסטוריה התרבותית שבפארקים, הכריז ארגון אונסק"ו על הפארקים כעל אתר מורשת עולמית ב-5 בספטמבר 1980, וכשמורה ביוספרית בינלאומית ב-20 ביוני 1983.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
8 באוקטובר 2012 |
ישראל בר (9 באוקטובר 1912 – 1 במאי 1966) היה ישראלי שהסתופף בצל הצמרת הביטחונית במדינת ישראל ונחשף כי ריגל למען ברית המועצות. בר נדון לחמש עשרה שנות מאסר, ומת בכלא. חשיפתו כמרגל סובייטי הייתה זעזוע לרבים שראו בו איש סודם של גדולי המדינה, ופרשן ביטחוני מוערך. תפיסתו נחשבת לאחד מהישגיו הגדולים של איסר הראל, ששימש בתפקיד ראש השב"כ, וחשדו בבר הוא שהביא לתפיסתו. פרטי זהותו האמיתית של בר, דתו, השכלתו, רקעו הצבאי וקורות חייו, בתקופה טרם הגיעו לארץ ישראל, עודם לוטים בערפל.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
9 באוקטובר 2012 |
ישראל בר (9 באוקטובר 1912 – 1 במאי 1966) היה ישראלי שהסתופף בצל הצמרת הביטחונית במדינת ישראל ונחשף כי ריגל למען ברית המועצות. בר נדון לחמש עשרה שנות מאסר, ומת בכלא. חשיפתו כמרגל סובייטי הייתה זעזוע לרבים שראו בו איש סודם של גדולי המדינה, ופרשן ביטחוני מוערך. תפיסתו נחשבת לאחד מהישגיו הגדולים של איסר הראל, ששימש בתפקיד ראש השב"כ, וחשדו בבר הוא שהביא לתפיסתו. פרטי זהותו האמיתית של בר, דתו, השכלתו, רקעו הצבאי וקורות חייו, בתקופה טרם הגיעו לארץ ישראל, עודם לוטים בערפל.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
10 באוקטובר 2012 | קבוצת קנטור היא קבוצה שנבנית בצורה האיטרטיבית הבאה: לוקחים קטע, ומסירים ממנו את השליש האמצעי. מבצעים פעולה דומה בכל אחד משני הקטעים שנותרו, ונשארים עם ארבעה קטעים, שגם עליהם ממשיכים את התהליך, וכך הלאה עד אינסוף. קבוצה זו תוארה בידי המתמטיקאי גאורג קנטור בשנת 1883. חשיבותה הרבה היא בתכונותיה המיוחדות, שסותרות את האינטואיציה ומציגות מעט ממורכבותו ומייחודו של האינסוף. תכונות אלה עודדו את קנטור לפתח את תורת הקבוצות. קרוב למאה שנים מאוחר יותר נמנתה קבוצת קנטור עם הקבוצות שעליהן ביסס בנואה מנדלברוט את רעיון הפרקטל.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
11 באוקטובר 2012 | קבוצת קנטור היא קבוצה שנבנית בצורה האיטרטיבית הבאה: לוקחים קטע, ומסירים ממנו את השליש האמצעי. מבצעים פעולה דומה בכל אחד משני הקטעים שנותרו, ונשארים עם ארבעה קטעים, שגם עליהם ממשיכים את התהליך, וכך הלאה עד אינסוף. קבוצה זו תוארה בידי המתמטיקאי גאורג קנטור בשנת 1883. חשיבותה הרבה היא בתכונותיה המיוחדות, שסותרות את האינטואיציה ומציגות מעט ממורכבותו ומייחודו של האינסוף. תכונות אלה עודדו את קנטור לפתח את תורת הקבוצות. קרוב למאה שנים מאוחר יותר נמנתה קבוצת קנטור עם הקבוצות שעליהן ביסס בנואה מנדלברוט את רעיון הפרקטל.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
12 באוקטובר 2012 |
טנק הוא רכב קרבי משוריין המיועד לפגוע בכוחות אויב יבשתיים באש ישירה. הטנק הראשון יוצר בבריטניה במהלך מלחמת העולם הראשונה. האנגלים נתנו לטנק את שמו (Tank), שפירושו באנגלית "מְכָל", בשל רצונם להטעות את האויב, ולא, כפי שחושבים לעיתים בטעות, על שום דמיונו לחבית מים.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
13 באוקטובר 2012 |
טנק הוא רכב קרבי משוריין המיועד לפגוע בכוחות אויב יבשתיים באש ישירה. הטנק הראשון יוצר בבריטניה במהלך מלחמת העולם הראשונה. האנגלים נתנו לטנק את שמו (Tank), שפירושו באנגלית "מְכָל", בשל רצונם להטעות את האויב, ולא, כפי שחושבים לעיתים בטעות, על שום דמיונו לחבית מים.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
14 באוקטובר 2012 |
במוזיקה, פוּגָה היא טכניקת הלחנה מוזיקלית למספר קולות, וכך גם נקראת כל יצירה הכתובה בטכניקה זו. בפוגה מוצג נושא ראשי, אשר מושמע במהלך היצירה שוב ושוב כשהוא "עובר" בין קולות שונים, בדרך כלל בשינויים מלודיים וריתמיים לצורך התאמה לקולות האחרים או לסולמות שונים. מלבד ההתפתחויות השונות שעובר הנושא הראשי, מוצגים במהלך הפוגה גם נושאים משניים וקטעי מעבר. פוגה יכולה להיכתב להרכבים כליים, להרכבים קוליים של זמרים סולנים או מקהלה, ואף לכלי מקלדת יחיד. בין הפוגות המפורסמות ידועות הסימפוניה השלישית שכתב לודוויג ואן בטהובן לתזמורת מלאה, הרקוויאם שכתב וולפגנג אמדאוס מוצרט למקהלה, והפסנתר המושווה שכתב יוהאן סבסטיאן באך לכלי מקלדת יחיד.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
15 באוקטובר 2012 |
במוזיקה, פוּגָה היא טכניקת הלחנה מוזיקלית למספר קולות, וכך גם נקראת כל יצירה הכתובה בטכניקה זו. בפוגה מוצג נושא ראשי, אשר מושמע במהלך היצירה שוב ושוב כשהוא "עובר" בין קולות שונים, בדרך כלל בשינויים מלודיים וריתמיים לצורך התאמה לקולות האחרים או לסולמות שונים. מלבד ההתפתחויות השונות שעובר הנושא הראשי, מוצגים במהלך הפוגה גם נושאים משניים וקטעי מעבר. פוגה יכולה להיכתב להרכבים כליים, להרכבים קוליים של זמרים סולנים או מקהלה, ואף לכלי מקלדת יחיד. בין הפוגות המפורסמות ידועות הסימפוניה השלישית שכתב לודוויג ואן בטהובן לתזמורת מלאה, הרקוויאם שכתב וולפגנג אמדאוס מוצרט למקהלה, והפסנתר המושווה שכתב יוהאן סבסטיאן באך לכלי מקלדת יחיד.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
16 באוקטובר 2012 |
ג'וּנקה היא דגם עתיק של ספינת מפרש סינית הנמצא בשימוש גם בימינו. פיתוח הג'ונקה התרחש בתקופת שושלת האן (206 לפנה"ס–220) והשתמשו בה כספינת ים. מבנה הג'ונקות התפתח והשתכלל במרוצת השושלות הבאות, והשתמשו בהן בכל רחבי אסיה למסעות ארוכים במרחבי האוקיינוס השקט והאוקיינוס ההודי. השימוש בג'ונקות היה נפוץ, והוא עדיין נפוץ, אם כי במספרים הולכים וקטנים, ברחבי דרום-מזרח אסיה והודו, ובעיקר בסין. המקום הידוע ביותר שבו ניתן למצוא ג'ונקות כיום הוא הונג קונג. השימוש בג'ונקות כאמצעי לשינוע סחורות ואנשים הולך ופוחת, אבל מצד שני יש גידול בכמות היכטות המודרניות המשתמשות בטכניקת המפרש הייחודית של הג'ונקות.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
17 באוקטובר 2012 |
ג'וּנקה היא דגם עתיק של ספינת מפרש סינית הנמצא בשימוש גם בימינו. פיתוח הג'ונקה התרחש בתקופת שושלת האן (206 לפנה"ס–220) והשתמשו בה כספינת ים. מבנה הג'ונקות התפתח והשתכלל במרוצת השושלות הבאות, והשתמשו בהן בכל רחבי אסיה למסעות ארוכים במרחבי האוקיינוס השקט והאוקיינוס ההודי. השימוש בג'ונקות היה נפוץ, והוא עדיין נפוץ, אם כי במספרים הולכים וקטנים, ברחבי דרום-מזרח אסיה והודו, ובעיקר בסין. המקום הידוע ביותר שבו ניתן למצוא ג'ונקות כיום הוא הונג קונג. השימוש בג'ונקות כאמצעי לשינוע סחורות ואנשים הולך ופוחת, אבל מצד שני יש גידול בכמות היכטות המודרניות המשתמשות בטכניקת המפרש הייחודית של הג'ונקות.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
18 באוקטובר 2012 |
אדנו וירוסים היא משפחה של נגיפי DNA דו-גדילי, חסרי מעטפת ("ערומים"), בגודל של 90-120 ננומטר, המכילים קפסיד איקוסהידרלי, בעלי תפוצה עולמית. משפחת ה-Adenoviridae התגלתה לראשונה בשנת 1953, כאשר החוקרים שמו לב לניוון של תרבית אדנואידית ולא יכלו לייחס זאת לשום פתוגן ידוע, ומכאן מקור שמה. מחזור החיים של הנגיפים במשפחה מחולק לשלושה שלבים, בדומה למרבית הנגיפים הידועים: שלב מוקדם, שלב ביניים ושלב מאוחר. השלב המוקדם מתאפיין באינטראקציה של הווירוס עם הרצפטור על פני ממברנת התא, בחדירה, בשעתוק ובתרגום של הגנים הוויראליים המוקדמים. שלב הביניים מתאפיין בשכפול הגנום הוויראלי ואילו השלב המאוחר מתאפיין בשעתוק וסינתזה של חלבונים מבניים, אריזת ויריונים, הרג התא המאכסן ושחרור הווירוסים החדשים אל מחוץ לתא המאכסן. המשפחה מורכבת מ-5 סוגים של הנגיף, להם פונדקאים רבים בעולם החי. הסוג Mastadenovirus, אשר כמעט באופן בלעדי גורם למחלות בבני האדם, מכיל 57 זנים של אדנו וירוסים. וירוסים אלה גורמים למחלות בדרכי הנשימה, בעיניים במערכת העיכול ועוד, בילדים ובמבוגרים כאחד.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
19 באוקטובר 2012 |
אדנו וירוסים היא משפחה של נגיפי DNA דו-גדילי, חסרי מעטפת ("ערומים"), בגודל של 90-120 ננומטר, המכילים קפסיד איקוסהידרלי, בעלי תפוצה עולמית. משפחת ה-Adenoviridae התגלתה לראשונה בשנת 1953, כאשר החוקרים שמו לב לניוון של תרבית אדנואידית ולא יכלו לייחס זאת לשום פתוגן ידוע, ומכאן מקור שמה. מחזור החיים של הנגיפים במשפחה מחולק לשלושה שלבים, בדומה למרבית הנגיפים הידועים: שלב מוקדם, שלב ביניים ושלב מאוחר. השלב המוקדם מתאפיין באינטראקציה של הווירוס עם הרצפטור על פני ממברנת התא, בחדירה, בשעתוק ובתרגום של הגנים הוויראליים המוקדמים. שלב הביניים מתאפיין בשכפול הגנום הוויראלי ואילו השלב המאוחר מתאפיין בשעתוק וסינתזה של חלבונים מבניים, אריזת ויריונים, הרג התא המאכסן ושחרור הווירוסים החדשים אל מחוץ לתא המאכסן. המשפחה מורכבת מ-5 סוגים של הנגיף, להם פונדקאים רבים בעולם החי. הסוג Mastadenovirus, אשר כמעט באופן בלעדי גורם למחלות בבני האדם, מכיל 57 זנים של אדנו וירוסים. וירוסים אלה גורמים למחלות בדרכי הנשימה, בעיניים במערכת העיכול ועוד, בילדים ובמבוגרים כאחד.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
20 באוקטובר 2012 |
אוניית צובר היא אוניית משא המובילה מטענים יבשים בתפזורת שאינם ארוזים, כמו דגנים, סוכר, פחם ועפרות מתכת. מאז שנבנתה אוניית הצובר הייעודית הראשונה, בשנת 1852, הביאו שיקולים כלכליים לפיתוחן של אוניות רבות מסוג זה, בהן גדולות ומשוכללות יותר. אוניות צובר נבנות בימינו תוך שימת דגש מיוחד על ניצול מקסימלי של קיבולת מטענן, בטיחותן, יעילותן, ושיפור תנאי העבודה של צוות האונייה. אוניות צובר מהוות כיום כ-40% מכלל אוניות הסוחר בעולם, וגודלן נע מאוניות קטנות, שלהן סַפְנָה (מחסן) אחת ומעמס של אלפי טונות בודדים, ועד לאוניות ענק בעלות מעמס של מאות אלפי טונות, הנמנות עם האוניות הגדולות ביותר השטות בימים. כיום, מבוצע חלק ניכר מהסחר העולמי באמצעות אוניות צובר. על פי נתוני ההתאחדות הבינלאומית של בעלי אוניות הצובר, בין השנים 1990 – 1994 הובלו באוניות צובר 99.9% מהמטענים היבשים בתפזורת בעולם.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
21 באוקטובר 2012 |
אוניית צובר היא אוניית משא המובילה מטענים יבשים בתפזורת שאינם ארוזים, כמו דגנים, סוכר, פחם ועפרות מתכת. מאז שנבנתה אוניית הצובר הייעודית הראשונה, בשנת 1852, הביאו שיקולים כלכליים לפיתוחן של אוניות רבות מסוג זה, בהן גדולות ומשוכללות יותר. אוניות צובר נבנות בימינו תוך שימת דגש מיוחד על ניצול מקסימלי של קיבולת מטענן, בטיחותן, יעילותן, ושיפור תנאי העבודה של צוות האונייה. אוניות צובר מהוות כיום כ-40% מכלל אוניות הסוחר בעולם, וגודלן נע מאוניות קטנות, שלהן סַפְנָה (מחסן) אחת ומעמס של אלפי טונות בודדים, ועד לאוניות ענק בעלות מעמס של מאות אלפי טונות, הנמנות עם האוניות הגדולות ביותר השטות בימים. כיום, מבוצע חלק ניכר מהסחר העולמי באמצעות אוניות צובר. על פי נתוני ההתאחדות הבינלאומית של בעלי אוניות הצובר, בין השנים 1990 – 1994 הובלו באוניות צובר 99.9% מהמטענים היבשים בתפזורת בעולם.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
22 באוקטובר 2012 |
טורקית עות'מאנית היא רובד היסטורי של השפה הטורקית, אשר דובר בשטחיה של טורקיה המודרנית ובשטחים נוספים של האימפריה העות'מאנית, ואשר שימש כשפת המינהל, הספרות והתרבות ברחבי האימפריה העות'מאנית כולה. הטורקית העות'מאנית מתאפיינת במבנים דקדוקיים ובמספר גדול של מילים שנשאלו בעיקר מפרסית ומערבית, ובמהלך המאה ה-20 היא התפתחה במהירות לטורקית מודרנית כתוצאה מהכוונה ממשלתית. הטורקית העות'מאנית אינה מדוברת מאז אמצע המאה ה-20, אך בניגוד לטעות רווחת, היא לא נכחדה ועברה מהעולם, בדיוק כפי שאנגלית עתיקה או עברית מקראית לא נכחדו ונעלמו. תחת זאת השתנתה הטורקית העות'מאנית והתפתחה לטורקית מודרנית במהלך המאה ה-20. המקור לסברה הרווחת המוטעית הנ"ל נעוץ בכך שחלק גדול מהשינויים שהתחוללו במהלך המאה ה-20 בטורקית העות'מאנית לא עלו מהרחוב, אלא הוכתבו באופן מזורז על ידי מוסדות השלטון של הרפובליקה הטורקית שקמה על חורבותיה של האימפריה העות'מאנית לאחר מלחמת העצמאות של טורקיה. דבר זה נעשה באמצעות המוסד לשפה הטורקית, הגוף הממשלתי שהוקם בשנת 1932 לשם בקרת השפה והפיקוח עליה. המוסד לשפה הטורקית, שטען במשך חמישים שנה כי טורקית וטורקית עות'מאנית הן שפות שונות, הכיר לבסוף באופן רשמי בשנת 1983 בקשר ובקרבה שבין שני רובדי השפה, ולשם כך הכשיר את השימוש במילים ובביטויים עות'מאניים כחלק מהשפה הטורקית העכשווית.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
23 באוקטובר 2012 |
טורקית עות'מאנית היא רובד היסטורי של השפה הטורקית, אשר דובר בשטחיה של טורקיה המודרנית ובשטחים נוספים של האימפריה העות'מאנית, ואשר שימש כשפת המינהל, הספרות והתרבות ברחבי האימפריה העות'מאנית כולה. הטורקית העות'מאנית מתאפיינת במבנים דקדוקיים ובמספר גדול של מילים שנשאלו בעיקר מפרסית ומערבית, ובמהלך המאה ה-20 היא התפתחה במהירות לטורקית מודרנית כתוצאה מהכוונה ממשלתית. הטורקית העות'מאנית אינה מדוברת מאז אמצע המאה ה-20, אך בניגוד לטעות רווחת, היא לא נכחדה ועברה מהעולם, בדיוק כפי שאנגלית עתיקה או עברית מקראית לא נכחדו ונעלמו. תחת זאת השתנתה הטורקית העות'מאנית והתפתחה לטורקית מודרנית במהלך המאה ה-20. המקור לסברה הרווחת המוטעית הנ"ל נעוץ בכך שחלק גדול מהשינויים שהתחוללו במהלך המאה ה-20 בטורקית העות'מאנית לא עלו מהרחוב, אלא הוכתבו באופן מזורז על ידי מוסדות השלטון של הרפובליקה הטורקית שקמה על חורבותיה של האימפריה העות'מאנית לאחר מלחמת העצמאות של טורקיה. דבר זה נעשה באמצעות המוסד לשפה הטורקית, הגוף הממשלתי שהוקם בשנת 1932 לשם בקרת השפה והפיקוח עליה. המוסד לשפה הטורקית, שטען במשך חמישים שנה כי טורקית וטורקית עות'מאנית הן שפות שונות, הכיר לבסוף באופן רשמי בשנת 1983 בקשר ובקרבה שבין שני רובדי השפה, ולשם כך הכשיר את השימוש במילים ובביטויים עות'מאניים כחלק מהשפה הטורקית העכשווית.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
24 באוקטובר 2012 |
ההיסטוריה של המיסיון הנוצרי משתרעת על תקופה בת כאלפיים שנה, ממותו של ישו ועד ימינו, שבה פעל המיסיון הנוצרי להפצת הנצרות. בראשיתה הייתה הנצרות כת, אחת מבין מספר כתות יהודיות בתקופת הבית השני, אך כתוצאה מפעולות הפצת דת נמרצות הפכה לדת חובקת עולם. בתחילת המאה ה-21 משתייך כשליש מאוכלוסיית העולם לאחד מן הזרמים של הדת הנוצרית. הנצרות היא הדת הנפוצה והמגוונת ביותר, וקיימות כנסיות נוצריות בכל אומה בעולם. סימן לדינמיות של הדת הנוצרית היא מעבר המרכז הדמוגרפי של הנצרות ממדינות המערב לאמריקה הלטינית, לאפריקה, לאסיה ולאגן האוקיינוס השקט, אזורים שבהם חיים למעלה ממחצית הנוצרים בעולם. הנצרות, ככנסייה האוניברסלית האמיתית הראשונה, היא תופעה יחידה במינה בהיסטוריה של הדתות, והצלחתה מיוחסת בראש ובראשונה לפעולותיו של המיסיון הנוצרי.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
25 באוקטובר 2012 |
ההיסטוריה של המיסיון הנוצרי משתרעת על תקופה בת כאלפיים שנה, ממותו של ישו ועד ימינו, שבה פעל המיסיון הנוצרי להפצת הנצרות. בראשיתה הייתה הנצרות כת, אחת מבין מספר כתות יהודיות בתקופת הבית השני, אך כתוצאה מפעולות הפצת דת נמרצות הפכה לדת חובקת עולם. בתחילת המאה ה-21 משתייך כשליש מאוכלוסיית העולם לאחד מן הזרמים של הדת הנוצרית. הנצרות היא הדת הנפוצה והמגוונת ביותר, וקיימות כנסיות נוצריות בכל אומה בעולם. סימן לדינמיות של הדת הנוצרית היא מעבר המרכז הדמוגרפי של הנצרות ממדינות המערב לאמריקה הלטינית, לאפריקה, לאסיה ולאגן האוקיינוס השקט, אזורים שבהם חיים למעלה ממחצית הנוצרים בעולם. הנצרות, ככנסייה האוניברסלית האמיתית הראשונה, היא תופעה יחידה במינה בהיסטוריה של הדתות, והצלחתה מיוחסת בראש ובראשונה לפעולותיו של המיסיון הנוצרי.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
26 באוקטובר 2012 |
בשם תחיית הלשון העברית מכנים תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמסגרתו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית בעיקרה ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית. תהליך זה לא היה תהליך לשוני גרידא, אלא השתבץ במערכת רחבה של תהליכים שחלו בעם ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובמחצית הראשונה של המאה העשרים, ובעיקר השתלב במהפכה הלאומית הציונית ובהקמת היישוב העברי החדש בארץ ישראל, תהליכים שהביאו בסופו של דבר להקמת מדינת ישראל כמדינה לאומית עברית. השם "תחייה" אינו שם מדויק לתהליך זה, משום שלפי מרבית ההגדרות לא הייתה העברית לשון מתה לפני התהליך; נעשה בה שימוש נרחב וניכרו בה תהליכים של התפתחות והשתנות גם לפני תחילת התהליך. עם זאת, התהליך נחשב ליחיד במינו, והבלשנות המודרנית איננה מכירה מקרה נוסף שבו לשון שכלל לא הייתה מדוברת בפי דוברים ילידיים הפכה ללשון לאומית המשמשת באופן רב מערכתי, וכל זאת בתוך פרק זמן קצר של כמה עשרות שנים בלבד.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
27 באוקטובר 2012 |
בשם תחיית הלשון העברית מכנים תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמסגרתו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית בעיקרה ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית. תהליך זה לא היה תהליך לשוני גרידא, אלא השתבץ במערכת רחבה של תהליכים שחלו בעם ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובמחצית הראשונה של המאה העשרים, ובעיקר השתלב במהפכה הלאומית הציונית ובהקמת היישוב העברי החדש בארץ ישראל, תהליכים שהביאו בסופו של דבר להקמת מדינת ישראל כמדינה לאומית עברית. השם "תחייה" אינו שם מדויק לתהליך זה, משום שלפי מרבית ההגדרות לא הייתה העברית לשון מתה לפני התהליך; נעשה בה שימוש נרחב וניכרו בה תהליכים של התפתחות והשתנות גם לפני תחילת התהליך. עם זאת, התהליך נחשב ליחיד במינו, והבלשנות המודרנית איננה מכירה מקרה נוסף שבו לשון שכלל לא הייתה מדוברת בפי דוברים ילידיים הפכה ללשון לאומית המשמשת באופן רב מערכתי, וכל זאת בתוך פרק זמן קצר של כמה עשרות שנים בלבד.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
28 באוקטובר 2012 |
אבשלום היה בנו השלישי של דוד המלך. אמו הייתה מעכה בת תלמי מלך גשור, ממלכה קטנה בגולן. אבשלום נולד בחברון עם תחילת מלכות דוד ביהודה והוא מתואר כגבר יפה תואר במיוחד, חכם וערמומי. חייו היו קצרים וסוערים. הוא הרג את אחיו למחצה אמנון לאחר שהלה אנס את אחותו תמר. לאחר חזרתו מגלות, ומשהוסרו שאר המתחרים על הכתר מדרכו, מרד בדוד והצליח לתפוס את השלטון. בקרב מכריע שנערך בין צבאות שני הצדדים הובס צבא המורדים ואבשלום הוצא להורג במצוות יואב בן צרויה. סיפור חייו ומותו של אבשלום עורר עניין ומחלוקת בקרב חוקרי המקרא. מערכת היחסים המורכבת והאינטנסיבית של אבשלום עם אביו דוד, שסופם במרד ובגידה, הפכו את אבשלום לסמל לבן סורר שבא על עונשו. כפי שמסכם מדרש רבה: "כיוצא בו דוד שלא ייסר לאבשלום בנו ולא רידהו יצא לתרבות רעה, ובקש להרוג את אביו, ושכב עם פלגשיו, וגרם לו לילך יחף והוא בוכה, ונפלו מישראל כמה אלפים וכמה רבבות, וגרם לו דברים קשים הרבה שאין להם סוף". מאידך, הסיפור המקראי התמציתי מתאפיין בעמימות ואף ברב-משמעות, שבה נשמעים קולות אחדים בתיאור מעשיו של אבשלום. רב המשמעות פתחה פתח לפרשנותו של הסיפור על ידי פרשנים רבים במספר רבדים: פשט (המובן הראשוני של הכתוב), רמז (פרשנות), דרש (פרשנות מרחיבה) וסוד (מיסטיקה).
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
29 באוקטובר 2012 |
אבשלום היה בנו השלישי של דוד המלך. אמו הייתה מעכה בת תלמי מלך גשור, ממלכה קטנה בגולן. אבשלום נולד בחברון עם תחילת מלכות דוד ביהודה והוא מתואר כגבר יפה תואר במיוחד, חכם וערמומי. חייו היו קצרים וסוערים. הוא הרג את אחיו למחצה אמנון לאחר שהלה אנס את אחותו תמר. לאחר חזרתו מגלות, ומשהוסרו שאר המתחרים על הכתר מדרכו, מרד בדוד והצליח לתפוס את השלטון. בקרב מכריע שנערך בין צבאות שני הצדדים הובס צבא המורדים ואבשלום הוצא להורג במצוות יואב בן צרויה. סיפור חייו ומותו של אבשלום עורר עניין ומחלוקת בקרב חוקרי המקרא. מערכת היחסים המורכבת והאינטנסיבית של אבשלום עם אביו דוד, שסופם במרד ובגידה, הפכו את אבשלום לסמל לבן סורר שבא על עונשו. כפי שמסכם מדרש רבה: "כיוצא בו דוד שלא ייסר לאבשלום בנו ולא רידהו יצא לתרבות רעה, ובקש להרוג את אביו, ושכב עם פלגשיו, וגרם לו לילך יחף והוא בוכה, ונפלו מישראל כמה אלפים וכמה רבבות, וגרם לו דברים קשים הרבה שאין להם סוף". מאידך, הסיפור המקראי התמציתי מתאפיין בעמימות ואף ברב-משמעות, שבה נשמעים קולות אחדים בתיאור מעשיו של אבשלום. רב המשמעות פתחה פתח לפרשנותו של הסיפור על ידי פרשנים רבים במספר רבדים: פשט (המובן הראשוני של הכתוב), רמז (פרשנות), דרש (פרשנות מרחיבה) וסוד (מיסטיקה).
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
30 באוקטובר 2012 |
גאיוס מריוס (157 לפנה"ס – 13 בינואר 86 לפנה"ס) היה מצביא ומדינאי רומי, המנצח של מלחמת יוגורתה ומלחמת הקימברים והטווטונים. גאיוס מריוס היה מחדש צבאי ומנהיג הסיעה הפופולרית ברומא. מריוס היה האדם היחידי בתולדות הרפובליקה הרומית שנבחר שבע פעמים למשרת הקונסול.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
31 באוקטובר 2012 |
גאיוס מריוס (157 לפנה"ס – 13 בינואר 86 לפנה"ס) היה מצביא ומדינאי רומי, המנצח של מלחמת יוגורתה ומלחמת הקימברים והטווטונים. גאיוס מריוס היה מחדש צבאי ומנהיג הסיעה הפופולרית ברומא. מריוס היה האדם היחידי בתולדות הרפובליקה הרומית שנבחר שבע פעמים למשרת הקונסול.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
ערכים מומלצים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|