ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/אוקטובר 2014

אוקטובר
1 באוקטובר 2014	לילית אפורה לילית אפורה היא מין דורס לילה ממשפחת הינשופיים הנפוץ בחצי הכדור הצפוני. היא שוכנת ביערות הצפון, ומעדיפה לדור בסמוך לאזורים פתוחים שבהם היא נוהגת לצוד. הלילית האפורה נמנית עם דורסי הלילה הגדולים ביותר, ואולי אף הגדולה מביניהם. נוצותיה משוות לה חזות גדולה. הן מנומרות בגווני אפור, חום ולבן, ומאפשרות לה להסתוות היטב בבית הגידול שלה. האוכלוסייה העולמית מונה כ-60,000 פרטים, לפיכך מצב השימור שלה מוגדר "ללא חשש". המין מוגן בחוק הפדרלי של ארצות הברית ובחוק המדינתי של אלסקה. הלילית האפורה הוכרזה אף כציפור הרשמית של מניטובה, קנדה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 באוקטובר 2014	מיכלאנג'לו אנטוניוני "יצרים" (Blowup) הוא סרטו של מיכלאנג'לו אנטוניוני שצולם בלונדון ב-1966. הסרט מספר את סיפורו של צלם בשם תומאס, שבאופן מקרי הופך עד למעשה רצח. Blowup היא מילה בעלת כמה משמעויות באנגלית, לרבות התפוצצות, אך גם תהליך הגדלת התמונה, המתואר בסרט לפרטיו. בישראל הופץ הסרט בשם "יצרים". בסרט מככבים דייוויד המינגס בתפקיד תומאס, הצלם, וונסה רדגרייב בתפקיד ג'יין, אישה מסתורית המעורבת במעשה הרצח. הסרט עוסק באומנות הצילום וביחס בין הצלם ונושא הצילום, ובין המציאות, המציאות המצולמת וההזיה. כן מתעד הסרט את לונדון של שנות ה-60, את תרבות הפסיכדליה והשימוש בסמים, והוא כולל גם סצינות עירום נועזות לזמנו, שהביאו להתנגשויות עם הצנזורה במקומות בהם הופץ. הסרט נחשב לאחד מסרטיו החשובים של אנטוניוני, והשפיע על במאים רבים, לרבות פרנסיס פורד קופולה ובריאן דה פלמה. הסרט זכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן, וכן היה מועמד למספר פרסי אוסקר ופרסי באפט"א. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 באוקטובר 2014	מיכלאנג'לו אנטוניוני "יצרים" (Blowup) הוא סרטו של מיכלאנג'לו אנטוניוני שצולם בלונדון ב-1966. הסרט מספר את סיפורו של צלם בשם תומאס, שבאופן מקרי הופך עד למעשה רצח. Blowup היא מילה בעלת כמה משמעויות באנגלית, לרבות התפוצצות, אך גם תהליך הגדלת התמונה, המתואר בסרט לפרטיו. בישראל הופץ הסרט בשם "יצרים". בסרט מככבים דייוויד המינגס בתפקיד תומאס, הצלם, וונסה רדגרייב בתפקיד ג'יין, אישה מסתורית המעורבת במעשה הרצח. הסרט עוסק באומנות הצילום וביחס בין הצלם ונושא הצילום, ובין המציאות, המציאות המצולמת וההזיה. כן מתעד הסרט את לונדון של שנות ה-60, את תרבות הפסיכדליה והשימוש בסמים, והוא כולל גם סצינות עירום נועזות לזמנו, שהביאו להתנגשויות עם הצנזורה במקומות בהם הופץ. הסרט נחשב לאחד מסרטיו החשובים של אנטוניוני, והשפיע על במאים רבים, לרבות פרנסיס פורד קופולה ובריאן דה פלמה. הסרט זכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן, וכן היה מועמד למספר פרסי אוסקר ופרסי באפט"א. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 באוקטובר 2014	ציור דיוקנו של קרול הראשון קרול הראשון, מלך רומניה (20 באפריל 1839 – 10 באוקטובר 1914), היה קצין גרמני ובנו השני של הנסיך הגרמני קרל אנטון. קרול נבחר בשנת 1866 לתפקיד דומניטור של הנסיכויות הרומניות המאוחדות ובשנת 1881 הוכרז כמלך רומניה. הוא היה חבר כבוד של האקדמיה הרומנית מ-1867 ונשיא כבוד ופטרון של האקדמיה מ-1879 ועד ל-1914, מרשל של צבא האימפריה הרוסית ומפקד הכוחות הרומנים והרוסיים שלחמו ברומניה ובבולגריה נגד צבא האימפריה העות'מאנית במלחמת רוסיה-טורקיה, 1878-1877. תחת שלטונו הממושך (48 שנים) רומניה שינתה את פניה, השתתפה במלחמות והרחיבה גבולות, פרשיות שונות זעזעו את המדינה, את המשפחה המלכותית ואפילו את כס המלכות. לקרול היה יחס מורכב ליהודי רומניה, שבכל שנות שלטונו לא זכו לקבלת האזרחות הרומנית, למרות השתתפותם במלחמות הרומנים. מותו, לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, מקושר לאכזבתו מכך שלא קיבלו את עמדתו שעל רומניה להצטרף למעצמות המרכז. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 באוקטובר 2014	ציור דיוקנו של קרול הראשון קרול הראשון, מלך רומניה (20 באפריל 1839 – 10 באוקטובר 1914), היה קצין גרמני ובנו השני של הנסיך הגרמני קרל אנטון. קרול נבחר בשנת 1866 לתפקיד דומניטור של הנסיכויות הרומניות המאוחדות ובשנת 1881 הוכרז כמלך רומניה. הוא היה חבר כבוד של האקדמיה הרומנית מ-1867 ונשיא כבוד ופטרון של האקדמיה מ-1879 ועד ל-1914, מרשל של צבא האימפריה הרוסית ומפקד הכוחות הרומנים והרוסיים שלחמו ברומניה ובבולגריה נגד צבא האימפריה העות'מאנית במלחמת רוסיה-טורקיה, 1878-1877. תחת שלטונו הממושך (48 שנים) רומניה שינתה את פניה, השתתפה במלחמות והרחיבה גבולות, פרשיות שונות זעזעו את המדינה, את המשפחה המלכותית ואפילו את כס המלכות. לקרול היה יחס מורכב ליהודי רומניה, שבכל שנות שלטונו לא זכו לקבלת האזרחות הרומנית, למרות השתתפותם במלחמות הרומנים. מותו, לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, מקושר לאכזבתו מכך שלא קיבלו את עמדתו שעל רומניה להצטרף למעצמות המרכז. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 באוקטובר 2014	ראול ולנברג בתמונת דרכון, יוני 1944 ראול ולנברג (נולד ב-4 באוגוסט 1912, תאריך מותו אינו ידוע), איש עסקים שפעל כדיפלומט שוודי בהונגריה בתקופת מלחמת העולם השנייה, ותוך שימוש במעמדו הדיפלומטי הביא להצלתם ממוות של עשרות אלפי יהודים הונגרים. בין היתר הנפיק וחילק אלפי דרכוני חסות שוודיים ליהודי בודפשט, הקים רשת של בתי מחסה בחסות הכתר השוודי כמקלט בטוח ליהודים, הפעיל לחצים שונים על בכירים נאצים והונגרים לעצירת משלוחי יהודים לאושוויץ, ואף התעמת עם אנשי אס אס ובלם בגופו גירוש של יהודים. בתום המלחמה, לאחר פעילותו הנמרצת להצלת יהדות הונגריה, נפל ולנברג בשבי הסובייטי ומאז אופפת תעלומה את גורלו. סיפורו ומורשתו של ולנברג מצוינים ברחבי העולם, והוא מן האישים הבולטים והמוכרים ביותר שהוכתרו בתואר חסיד אומות העולם. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 באוקטובר 2014	ראול ולנברג בתמונת דרכון, יוני 1944 ראול ולנברג (נולד ב-4 באוגוסט 1912, תאריך מותו אינו ידוע), איש עסקים שפעל כדיפלומט שוודי בהונגריה בתקופת מלחמת העולם השנייה, ותוך שימוש במעמדו הדיפלומטי הביא להצלתם ממוות של עשרות אלפי יהודים הונגרים. בין היתר הנפיק וחילק אלפי דרכוני חסות שוודיים ליהודי בודפשט, הקים רשת של בתי מחסה בחסות הכתר השוודי כמקלט בטוח ליהודים, הפעיל לחצים שונים על בכירים נאצים והונגרים לעצירת משלוחי יהודים לאושוויץ, ואף התעמת עם אנשי אס אס ובלם בגופו גירוש של יהודים. בתום המלחמה, לאחר פעילותו הנמרצת להצלת יהדות הונגריה, נפל ולנברג בשבי הסובייטי ומאז אופפת תעלומה את גורלו. סיפורו ומורשתו של ולנברג מצוינים ברחבי העולם, והוא מן האישים הבולטים והמוכרים ביותר שהוכתרו בתואר חסיד אומות העולם. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 באוקטובר 2014	בפסיכותרפיה, חשיפה עצמית היא מצב שבו המטפל משתף רגשות או מידע אישי אודותיו בתהליך טיפולי, דבר העשוי להיות כלי משמעותי של התערבות טיפולית. חוקרים רבים שבדקו את הכלי מצאו כי יש בו פוטנציאל גבוה לקידום התהליך הטיפולי. לעיתים קרובות הוא בא לידי ביטוי כחלק אינטגרלי מתהליך זה, ויש לו תפקיד חשוב בהתפתחות הקשר הטיפולי. יחד עם זאת, כתלות בדרך, בעיתוי ובסיבות לשימוש בכלי, הוא יכול להוות הפרה של הגבולות הטיפוליים והאתיים או לעיתים אף להקשות על הטיפול. ההבנה של החשיפה העצמית כעניין העוסק בגבולות בטיפול והשלכותיה על הקשר ועל התהליך הטיפולי, חיוניים לכל מטפל. הלגיטימציה של השימוש בחשיפה העצמית ככלי התערבות בידי המטפל הולכת וגוברת; זאת בניגוד לקביעתו של אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, שהתנגד לשיתוף המטופל בעולמו הפנימי של המטפל בטענה שהמטופל לא יידע שובע, והזהיר מפני ההשלכות של חשיפת פרטים על אודות המטפל ושבירת עקרון האנונימיות. מלבד שנדור פרנצי‏ והרולד סירלס דגלו כל התאורטיקנים בתפיסה זו, עד הופעתן של גישות חדשות יותר (כמו הגישה הבין-אישית של הפסיכיאטר הארי סאליבן, הגישה האינטרסובייקטיבית שהוגיה המרכזיים הם רוברט סטולורו וג'ורג' אטווד, והגישה ההתייחסותית שבין נציגיה הבולטים סטיבן מיטשל וארון לואיס). גישות אלו נתנו פתח לחשיפה עצמית בתהליך הטיפולי. מחברים אלו מציעים לעשות שימוש בחשיפה העצמית באופן שקול וסלקטיבי, ומבלי לפגוע בחוסר הסימטריה ביחסים הטיפוליים בין המטפל למטופל. לטענתם, שימוש זה יכול לשחרר מצבים בהם הטיפול תקוע, לחזק את ההדדיות בקשר ולהקטין את תחושת ההירארכיה שבטיפול. בנוסף, חשיפה זו מגבירה תחושה של שיתוף פעולה ושל אותנטיות, ומצליחה לפתוח אזורים חדשים בחוויית המטופל, שלא היה להם ביטוי במערכות היחסים שלו. היעדר תחושת המטופל שהוא נמצא בתהליך של היכרות עם המטפל, מעידה על חוסר בליבת התהליך הטיפולי ועל יחסים טיפוליים לא אישיים. מנגד, מזהירים התאורטיקנים מפני נזק אפשרי שיכולה להביא החשיפה העצמית לתהליך הטיפולי כשנעשה בה שימוש שגוי, הממקד את החקירה במטפל, כשהיא עולה ממניעים שגויים, כשהיא מביאה לתוצאות לא רצויות, או כשהיא אינה נשקלת בכובד ראש על פי כללי האתיקה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 באוקטובר 2014	בפסיכותרפיה, חשיפה עצמית היא מצב שבו המטפל משתף רגשות או מידע אישי אודותיו בתהליך טיפולי, דבר העשוי להיות כלי משמעותי של התערבות טיפולית. חוקרים רבים שבדקו את הכלי מצאו כי יש בו פוטנציאל גבוה לקידום התהליך הטיפולי. לעיתים קרובות הוא בא לידי ביטוי כחלק אינטגרלי מתהליך זה, ויש לו תפקיד חשוב בהתפתחות הקשר הטיפולי. יחד עם זאת, כתלות בדרך, בעיתוי ובסיבות לשימוש בכלי, הוא יכול להוות הפרה של הגבולות הטיפוליים והאתיים או לעיתים אף להקשות על הטיפול. ההבנה של החשיפה העצמית כעניין העוסק בגבולות בטיפול והשלכותיה על הקשר ועל התהליך הטיפולי, חיוניים לכל מטפל. הלגיטימציה של השימוש בחשיפה העצמית ככלי התערבות בידי המטפל הולכת וגוברת; זאת בניגוד לקביעתו של אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, שהתנגד לשיתוף המטופל בעולמו הפנימי של המטפל בטענה שהמטופל לא יידע שובע, והזהיר מפני ההשלכות של חשיפת פרטים על אודות המטפל ושבירת עקרון האנונימיות. מלבד שנדור פרנצי‏ והרולד סירלס דגלו כל התאורטיקנים בתפיסה זו, עד הופעתן של גישות חדשות יותר (כמו הגישה הבין-אישית של הפסיכיאטר הארי סאליבן, הגישה האינטרסובייקטיבית שהוגיה המרכזיים הם רוברט סטולורו וג'ורג' אטווד, והגישה ההתייחסותית שבין נציגיה הבולטים סטיבן מיטשל וארון לואיס). גישות אלו נתנו פתח לחשיפה עצמית בתהליך הטיפולי. מחברים אלו מציעים לעשות שימוש בחשיפה העצמית באופן שקול וסלקטיבי, ומבלי לפגוע בחוסר הסימטריה ביחסים הטיפוליים בין המטפל למטופל. לטענתם, שימוש זה יכול לשחרר מצבים בהם הטיפול תקוע, לחזק את ההדדיות בקשר ולהקטין את תחושת ההירארכיה שבטיפול. בנוסף, חשיפה זו מגבירה תחושה של שיתוף פעולה ושל אותנטיות, ומצליחה לפתוח אזורים חדשים בחוויית המטופל, שלא היה להם ביטוי במערכות היחסים שלו. היעדר תחושת המטופל שהוא נמצא בתהליך של היכרות עם המטפל, מעידה על חוסר בליבת התהליך הטיפולי ועל יחסים טיפוליים לא אישיים. מנגד, מזהירים התאורטיקנים מפני נזק אפשרי שיכולה להביא החשיפה העצמית לתהליך הטיפולי כשנעשה בה שימוש שגוי, הממקד את החקירה במטפל, כשהיא עולה ממניעים שגויים, כשהיא מביאה לתוצאות לא רצויות, או כשהיא אינה נשקלת בכובד ראש על פי כללי האתיקה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 באוקטובר 2014	ארמון בלנהיים ארמון בלנהיים הוא בית מידות מונומנטלי בעיירה וודסטוק שבאוקספורדשייר, אנגליה. הארמון משמש מאז הקמתו כמשכנה של שושלת דוכסי מרלבורו, שחבריה כיהנו בתפקידים בכירים בממלכה המאוחדת, ובהם חברי בית הנבחרים הבריטי, בית הלורדים והמועצה המלכותית. ב-1987 הוכרז הארמון על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. הבניין נבנה בין השנים 1705 ל-1722, בתקופת הבארוק האנגלי, על ידי האדריכל סר ג'ון ואנברו עבור ג'ון צ'רצ'יל, הדוכס הראשון ממרלבורו, כהוקרה על תפקודו בניצחון הצבאי על צרפת ובוואריה בקרב בלנהיים. בניית הארמון גררה בסופו של דבר שורת מחלוקות פוליטיות פנימיות שבשיאה הוגלה מרלבורו מארצו. ייחודו של הארמון בהשוואה לבתי מגורים אחרים היא שהוא כולל גם מאוזוליאום ונחשב למונומנט לאומי. רבים מבני משפחת ספנסר-צ'רצ'יל ביצעו שינויים מבניים בפנים הבית, בפארק ובגנים. ב-30 בנובמבר 1874 נולד בארמון וינסטון צ'רצ'יל, לימים ראש ממשלת בריטניה. בשלהי המאה ה-19 סבלו הארמון והמשפחה משפל כלכלי והיו קרובים לפשיטת רגל, אך בעקבות נישואיו של הדוכס התשיעי ממרלבורו ליורשת האמריקנית העשירה קונסואלו ואנדרבילט ב-1892 נמנע מצב זה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 באוקטובר 2014	ארמון בלנהיים ארמון בלנהיים הוא בית מידות מונומנטלי בעיירה וודסטוק שבאוקספורדשייר, אנגליה. הארמון משמש מאז הקמתו כמשכנה של שושלת דוכסי מרלבורו, שחבריה כיהנו בתפקידים בכירים בממלכה המאוחדת, ובהם חברי בית הנבחרים הבריטי, בית הלורדים והמועצה המלכותית. ב-1987 הוכרז הארמון על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. הבניין נבנה בין השנים 1705 ל-1722, בתקופת הבארוק האנגלי, על ידי האדריכל סר ג'ון ואנברו עבור ג'ון צ'רצ'יל, הדוכס הראשון ממרלבורו, כהוקרה על תפקודו בניצחון הצבאי על צרפת ובוואריה בקרב בלנהיים. בניית הארמון גררה בסופו של דבר שורת מחלוקות פוליטיות פנימיות שבשיאה הוגלה מרלבורו מארצו. ייחודו של הארמון בהשוואה לבתי מגורים אחרים היא שהוא כולל גם מאוזוליאום ונחשב למונומנט לאומי. רבים מבני משפחת ספנסר-צ'רצ'יל ביצעו שינויים מבניים בפנים הבית, בפארק ובגנים. ב-30 בנובמבר 1874 נולד בארמון וינסטון צ'רצ'יל, לימים ראש ממשלת בריטניה. בשלהי המאה ה-19 סבלו הארמון והמשפחה משפל כלכלי והיו קרובים לפשיטת רגל, אך בעקבות נישואיו של הדוכס התשיעי ממרלבורו ליורשת האמריקנית העשירה קונסואלו ואנדרבילט ב-1892 נמנע מצב זה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 באוקטובר 2014	ויליאם לורנס בראג סר וִילְיִאם לוֹרֶנְס בְּרַאג (31 במרץ 1890 – 1 ביולי 1971), פיזיקאי אנגלי יליד אוסטרליה, שזכה יחד עם אביו, ויליאם הנרי בראג, בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1915, על המחקר שערכו על המבנה הגבישי של החומר באמצעות עקיפה של קרני רנטגן. חלקו של ויליאם לורנס בראג היה גילוי חוק בראג, שבו קשר בין אורך הגל של קרינת הרנטגן למרחק בין מישורי האטומים בגביש ולזווית שבין הכיוון המקורי של הקרניים המוקרנות לכיוונן של הקרניים המוחזרות. תגלית זו החלה תחום חדש של מחקר החומר המוצק שהצלחתו הגדולה ביותר הייתה ארבעים שנים אחר כך – גילוי מבנה ה-DNA, ולוויליאם לורנס בראג היה חלק בתגלית זו. בראג היה מנהל מעבדת קוונדיש באוניברסיטת קיימברידג' בתקופה שבה גילו צמד החוקרים שעבדו במעבדה, ג'יימס ווטסון ופרנסיס קריק, את תגליתם ההיסטורית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 באוקטובר 2014	ויליאם לורנס בראג סר וִילְיִאם לוֹרֶנְס בְּרַאג (31 במרץ 1890 – 1 ביולי 1971), פיזיקאי אנגלי יליד אוסטרליה, שזכה יחד עם אביו, ויליאם הנרי בראג, בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1915, על המחקר שערכו על המבנה הגבישי של החומר באמצעות עקיפה של קרני רנטגן. חלקו של ויליאם לורנס בראג היה גילוי חוק בראג, שבו קשר בין אורך הגל של קרינת הרנטגן למרחק בין מישורי האטומים בגביש ולזווית שבין הכיוון המקורי של הקרניים המוקרנות לכיוונן של הקרניים המוחזרות. תגלית זו החלה תחום חדש של מחקר החומר המוצק שהצלחתו הגדולה ביותר הייתה ארבעים שנים אחר כך – גילוי מבנה ה-DNA, ולוויליאם לורנס בראג היה חלק בתגלית זו. בראג היה מנהל מעבדת קוונדיש באוניברסיטת קיימברידג' בתקופה שבה גילו צמד החוקרים שעבדו במעבדה, ג'יימס ווטסון ופרנסיס קריק, את תגליתם ההיסטורית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 באוקטובר 2014	התפרצות הר סנט הלנס, 1980 הר געש הוא מבנה גאולוגי הנוצר כאשר מאגמה פורצת דרך סדקים בקרום כדור הארץ ונפלטת אל פני השטח בתהליך הנקרא התפרצות געשית, ומהווה ביטוי לחום העצום האצור במעמקי כדור הארץ, חום שיש בו כדי להתיך סלעים. המאגמה צפופה פחות מהסלעים המוצקים המרכיבים את קרום כדור הארץ, ולכן היא עולה ופורצת אל פני השטח, שם היא נקראת לבה. החומרים הנפלטים מתוך צינור ההזנה שבתוך הר הגעש יוצרים שני מבנים אופייניים: חרוט געשי והר געש שכבתי. כאשר פליטת החומרים חוזרת ונשנית לאורך תקופה ארוכה, נוצרת שכבת כיסוי עבה – בזלתית או פירוקלסטית – הנקראת רמה געשית. תפוצתם של הרי געש נרחבת וניתן למצוא אותם ביבשות, על קרקעית האוקיינוסים ואף בגרמי שמים קרובים: הר הגעש הגבוה ביותר במערכת השמש הוא אולימפוס מונס הנמצא במאדים, ואף בימות שבירח נמצאו שרידים לפעילות געשית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
15 באוקטובר 2014	התפרצות הר סנט הלנס, 1980 הר געש הוא מבנה גאולוגי הנוצר כאשר מאגמה פורצת דרך סדקים בקרום כדור הארץ ונפלטת אל פני השטח בתהליך הנקרא התפרצות געשית, ומהווה ביטוי לחום העצום האצור במעמקי כדור הארץ, חום שיש בו כדי להתיך סלעים. המאגמה צפופה פחות מהסלעים המוצקים המרכיבים את קרום כדור הארץ, ולכן היא עולה ופורצת אל פני השטח, שם היא נקראת לבה. החומרים הנפלטים מתוך צינור ההזנה שבתוך הר הגעש יוצרים שני מבנים אופייניים: חרוט געשי והר געש שכבתי. כאשר פליטת החומרים חוזרת ונשנית לאורך תקופה ארוכה, נוצרת שכבת כיסוי עבה – בזלתית או פירוקלסטית – הנקראת רמה געשית. תפוצתם של הרי געש נרחבת וניתן למצוא אותם ביבשות, על קרקעית האוקיינוסים ואף בגרמי שמים קרובים: הר הגעש הגבוה ביותר במערכת השמש הוא אולימפוס מונס הנמצא במאדים, ואף בימות שבירח נמצאו שרידים לפעילות געשית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
16 באוקטובר 2014	ויליאם הנרי פוקס טלבוט ויליאם הנרי פוקס טלבוט (11 בפברואר 1800 – 17 בספטמבר 1877) היה מדען, בוטנאי, מתמטיקאי, בלשן, מו"ל וצלם אנגלי, הזכור בעיקר כאחד מאבות הצילום, וכממציא תהליך ההדפסה מנגטיב – שיטת הדפסת התצלומים המרכזית במהלך המאה ה-19 והמאה ה-20. בנוסף, פרסם את "עפרון הטבע" – האלבום הראשון אשר היה מלווה כולו בתצלומים. "עפרון הטבע" הדגים את רוחב מחקרו של טלבוט על יישומי הצילום; מתיאור מגוון של דוגמיות ביולוגיות, עבור דרך אדריכלות, צילום פסלים והכנת רפרודוקציות של רישומים והדפסים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 באוקטובר 2014	ויליאם הנרי פוקס טלבוט ויליאם הנרי פוקס טלבוט (11 בפברואר 1800 – 17 בספטמבר 1877) היה מדען, בוטנאי, מתמטיקאי, בלשן, מו"ל וצלם אנגלי, הזכור בעיקר כאחד מאבות הצילום, וכממציא תהליך ההדפסה מנגטיב – שיטת הדפסת התצלומים המרכזית במהלך המאה ה-19 והמאה ה-20. בנוסף, פרסם את "עפרון הטבע" – האלבום הראשון אשר היה מלווה כולו בתצלומים. "עפרון הטבע" הדגים את רוחב מחקרו של טלבוט על יישומי הצילום; מתיאור מגוון של דוגמיות ביולוגיות, עבור דרך אדריכלות, צילום פסלים והכנת רפרודוקציות של רישומים והדפסים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 באוקטובר 2014	חפצים דוממים באטלייה. נחשב לדאגרוטיפ הראשון או למוקדם ביותר ששרד. צולם על ידי דאגר ב-1837 ושמור כיום במרתפי החברה הצרפתית לצילום בפריז (SFP). עם השנים נעלם המראה והדאגרוטיפ הפך למשטח מונוכרומטי חסר דימוי. דאגֵרוֹטִיפּ‏ הוא אחד מתהליכי הצילום המוקדמים ביותר, והראשון שהופץ באופן מסחרי. את התהליך פיתח ב-1836 הצייר ומעצב התפאורות הצרפתי לואי ז'אק מנדה דאגר, כשכלול של ההליוגרפיה שהומצאה ב-1826 על ידי ז'וזף ניספור נייפס. התהליך התבסס על טכניקה המטביעה בעזרת קרני-אור את הדימוי המצולם באופן פוזיטיבי, ישירות על פני לוח כסף ממורק שהונח בגב קמרה אובסקורה. הדאגרוטיפ אינו תהליך הצילום הראשון, אך היה מתהליכי הצילום הראשונים שהצליחו לרשום ולקבע בצורה טובה ויציבה את הדימוי המצולם. הדאגרוטיפ הפך לשיטת הצילום המסחרי הראשונה, והיה נפוץ בעיקר בשנות הארבעים והחמישים של המאה ה-19. הפיכת הצילום לטכניקה שנמצאת בהישג ידו של הציבור הרחב, יצרה מצב חדש שהיו לו השלכות חברתיות, מדעיות ותרבותיות ניכרות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
19 באוקטובר 2014	חפצים דוממים באטלייה. נחשב לדאגרוטיפ הראשון או למוקדם ביותר ששרד. צולם על ידי דאגר ב-1837 ושמור כיום במרתפי החברה הצרפתית לצילום בפריז (SFP). עם השנים נעלם המראה והדאגרוטיפ הפך למשטח מונוכרומטי חסר דימוי. דאגֵרוֹטִיפּ‏ הוא אחד מתהליכי הצילום המוקדמים ביותר, והראשון שהופץ באופן מסחרי. את התהליך פיתח ב-1836 הצייר ומעצב התפאורות הצרפתי לואי ז'אק מנדה דאגר, כשכלול של ההליוגרפיה שהומצאה ב-1826 על ידי ז'וזף ניספור נייפס. התהליך התבסס על טכניקה המטביעה בעזרת קרני-אור את הדימוי המצולם באופן פוזיטיבי, ישירות על פני לוח כסף ממורק שהונח בגב קמרה אובסקורה. הדאגרוטיפ אינו תהליך הצילום הראשון, אך היה מתהליכי הצילום הראשונים שהצליחו לרשום ולקבע בצורה טובה ויציבה את הדימוי המצולם. הדאגרוטיפ הפך לשיטת הצילום המסחרי הראשונה, והיה נפוץ בעיקר בשנות הארבעים והחמישים של המאה ה-19. הפיכת הצילום לטכניקה שנמצאת בהישג ידו של הציבור הרחב, יצרה מצב חדש שהיו לו השלכות חברתיות, מדעיות ותרבותיות ניכרות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 באוקטובר 2014	שד"ל שמואל דוד לוצאטו (ה'תק"ס, 1800 – ה'תרכ"ו, 1865) היה משורר, פרשן מקרא, בלשן עברי, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם. איש תנועת ההשכלה היהודית, ראש בית המדרש לרבנים בפדובה שבאיטליה, וממייסדי תנועת חכמת ישראל (יחד עם רנ"ק, שי"ר וצונץ). תחומי עיסוקו היו רבים ומגוונים: הוא תרגם את חמשת חומשי התורה וכמה ספרי מקרא נוספים לאיטלקית והוסיף ביאור עברי ומבואות, חיבר שירים, כתב ספרי דקדוק לעברית ולארמית, תרגם את סידור התפילה לאיטלקית, פרסם מחקרים בהיסטוריה יהודית, בשירת ימי הביניים ובארון הספרים היהודי לרבות הקבלה, התפילה וההגות היהודית, וערך ספרי שירה, ביוגרפיות וספרי ביבליוגרפיה. הוא פרסם מאות מאמרים בכתבי העת העבריים של תקופתו ועמד בקשר של החלפת דעות והשפעה הדדית עם כל אנשי חכמת ישראל בני זמנו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
21 באוקטובר 2014	שד"ל שמואל דוד לוצאטו (ה'תק"ס, 1800 – ה'תרכ"ו, 1865) היה משורר, פרשן מקרא, בלשן עברי, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם. איש תנועת ההשכלה היהודית, ראש בית המדרש לרבנים בפדובה שבאיטליה, וממייסדי תנועת חכמת ישראל (יחד עם רנ"ק, שי"ר וצונץ). תחומי עיסוקו היו רבים ומגוונים: הוא תרגם את חמשת חומשי התורה וכמה ספרי מקרא נוספים לאיטלקית והוסיף ביאור עברי ומבואות, חיבר שירים, כתב ספרי דקדוק לעברית ולארמית, תרגם את סידור התפילה לאיטלקית, פרסם מחקרים בהיסטוריה יהודית, בשירת ימי הביניים ובארון הספרים היהודי לרבות הקבלה, התפילה וההגות היהודית, וערך ספרי שירה, ביוגרפיות וספרי ביבליוגרפיה. הוא פרסם מאות מאמרים בכתבי העת העבריים של תקופתו ועמד בקשר של החלפת דעות והשפעה הדדית עם כל אנשי חכמת ישראל בני זמנו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
22 באוקטובר 2014	קאקאפו בוגר קאקאפו הוא תוכי לילי האנדמי לניו זילנד. לקאקאפו מספר תכונות ייחודיות: יש לו שיטת חיזור מיוחדת; הוא התוכי היחיד החסר יכולת תעופה; הוא התוכי הכבד ביותר; וכן הוא אחד העופות בעלי תוחלת החיים הארוכה ביותר. המין מצוי בסכנת הכחדה חמורה: ידוע על 246 פרטים בלבד בעולם כולו, כולם מסומנים על ידי האדם ונתונים במעקב תמידי. האב הקדמון של הקאקאפו נפרד ממיני התוכיים האחרים כשניו זילנד הפכה לאי, לפני כ-70 מיליון שנה. שם, כמעט בהיעדר טורפים, איבד את יכולת התעופה. עם התיישבות הפולינזים בניו זילנד, ולאחריהם האירופאים, הגיעו עמם טורפים המהווים מינים פולשים, כגון חתולים, חולדות וסמוריים, ואוכלוסיית הקאקאפו הוכחדה כמעט כליל. מאמצי שימור המין החלו בשנות התשעים של המאה ה-19, אך לא נחלו הצלחה משמעותית עד להפעלת תוכנית השבת הקאקאפו לטבע בשנות השמונים של המאה ה-20. כל הפרטים ששרדו שמורים במספר איים זעירים ונטולי-טורפים בקרבת ניו זילנד, בהם צ'אלקי, שבדרום-מערב פיורדלנד, וקודפיש, הסמוך לאי סטיוארט שבקרבת האי הדרומי, שם הם נמצאים תחת השגחה קפדנית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
23 באוקטובר 2014	קאקאפו בוגר קאקאפו הוא תוכי לילי האנדמי לניו זילנד. לקאקאפו מספר תכונות ייחודיות: יש לו שיטת חיזור מיוחדת; הוא התוכי היחיד החסר יכולת תעופה; הוא התוכי הכבד ביותר; וכן הוא אחד העופות בעלי תוחלת החיים הארוכה ביותר. המין מצוי בסכנת הכחדה חמורה: ידוע על 246 פרטים בלבד בעולם כולו, כולם מסומנים על ידי האדם ונתונים במעקב תמידי. האב הקדמון של הקאקאפו נפרד ממיני התוכיים האחרים כשניו זילנד הפכה לאי, לפני כ-70 מיליון שנה. שם, כמעט בהיעדר טורפים, איבד את יכולת התעופה. עם התיישבות הפולינזים בניו זילנד, ולאחריהם האירופאים, הגיעו עמם טורפים המהווים מינים פולשים, כגון חתולים, חולדות וסמוריים, ואוכלוסיית הקאקאפו הוכחדה כמעט כליל. מאמצי שימור המין החלו בשנות התשעים של המאה ה-19, אך לא נחלו הצלחה משמעותית עד להפעלת תוכנית השבת הקאקאפו לטבע בשנות השמונים של המאה ה-20. כל הפרטים ששרדו שמורים במספר איים זעירים ונטולי-טורפים בקרבת ניו זילנד, בהם צ'אלקי, שבדרום-מערב פיורדלנד, וקודפיש, הסמוך לאי סטיוארט שבקרבת האי הדרומי, שם הם נמצאים תחת השגחה קפדנית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
24 באוקטובר 2014	מפעל מסון מפעלי עמק דֶרְוֶונְט הם אוסף מבנים ומפעלים הקשורים לתעשיית הטקסטיל של אזור נהר דרוונט בדרבישייר שבאנגליה. המערכת הוקמה במאה ה-18, על מנת להתמודד עם הטכנולוגיה החדשה לטוויית כותנה שפותחה על ידי ריצ'רד ארקרייט. לאחר שנכנסה לשימוש ברחבי העמק הפכה המערכת של ארקרייט לנפוצה ברחבי הממלכה כולה. מודל העבודה של ארקרייט יוצא גם לאירופה ולארצות הברית. מעמדם של המפעלים דעך החל מאמצע המאה ה-19, עם מעבר שוק הכותנה מדרבישייר ללנקשייר. כיוון שהמבנה התעשייתי הוקם בתוך נוף כפרי, היה צורך לבנות בתי מגורים עבור עובדי המפעל, ובאופן זה התפתחו כפרים חדשים סביב למפעלים; הכפרים, בהם קרומפורד, בלפר, מילפורד ודארלי אבי, קיימים עד היום. כמו כן, על מנת להוביל את תוצרת המפעלים לשווקים חדשים הוקמה תשתית תחבורה חדשה באתר, שהייתה מבוססת בעיקר על תעלת קרומפורד ומסילת הרכבת קרומפורד והיי פיק. האזור הוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 2001, ורבים מהמבנים השוכנים בו הוכרזו על ידי הרשויות כבניינים רשומים וכמונומנטים רשומים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
25 באוקטובר 2014	מפעל מסון מפעלי עמק דֶרְוֶונְט הם אוסף מבנים ומפעלים הקשורים לתעשיית הטקסטיל של אזור נהר דרוונט בדרבישייר שבאנגליה. המערכת הוקמה במאה ה-18, על מנת להתמודד עם הטכנולוגיה החדשה לטוויית כותנה שפותחה על ידי ריצ'רד ארקרייט. לאחר שנכנסה לשימוש ברחבי העמק הפכה המערכת של ארקרייט לנפוצה ברחבי הממלכה כולה. מודל העבודה של ארקרייט יוצא גם לאירופה ולארצות הברית. מעמדם של המפעלים דעך החל מאמצע המאה ה-19, עם מעבר שוק הכותנה מדרבישייר ללנקשייר. כיוון שהמבנה התעשייתי הוקם בתוך נוף כפרי, היה צורך לבנות בתי מגורים עבור עובדי המפעל, ובאופן זה התפתחו כפרים חדשים סביב למפעלים; הכפרים, בהם קרומפורד, בלפר, מילפורד ודארלי אבי, קיימים עד היום. כמו כן, על מנת להוביל את תוצרת המפעלים לשווקים חדשים הוקמה תשתית תחבורה חדשה באתר, שהייתה מבוססת בעיקר על תעלת קרומפורד ומסילת הרכבת קרומפורד והיי פיק. האזור הוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 2001, ורבים מהמבנים השוכנים בו הוכרזו על ידי הרשויות כבניינים רשומים וכמונומנטים רשומים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 באוקטובר 2014	” חיבור האדם אל אישתו כראוי [הרי הוא] בדמיון בריאת שמים וארץ... בניין העולם ויישובו, ונעשה בו שותף למעשה בראשית “ – אגרת הקודש המיוחסת לרמב"ן, אות ב יחסי אישות הוא כינוי ליחסי מין, לרוב בהקשרים הלכתיים או משפטיים. בהלכה היהודית ישנה הדרכה מפורטת לגבי האופן שבו יש לקיים יחסי אישות (בלשון חז"ל: תשמיש המיטה). ההדרכה מתייחסת למקום, לתדירות ולעיתוי שבהם יש לקיימם. כמו כן, ישנה התייחסות לדיבור, למחשבה ולכוונה בשעת קיום היחסים. יחסה של היהדות למין, קשור מהותית ליחסה לצרכים גופניים בכלל, כמו אכילה, שתייה וכדומה. לפי האידיאל, דברים אלו אמורים להיעשות מתוך מטרה להיות בריא בגוף ובנפש כבסיס לעבודת הבורא, וכמאמר הפסוק: "צדיק אוכל לשובע נפשו" (ספר משלי, פרק י"ג, פסוק כ"ה). כך גם נפסק להלכה, והרמב"ם כותב כי האדם צריך לכוון כל מעשיו לידיעת הבורא ועבודתו, ובפרט שהאכילה, השתייה ואף הבעילה ייעשו לשם בריאות הגוף והנפש כאמצעי לעבודת הבורא. היהדות רואה את התשוקה ואת ההנאה ביחסי אישות בין בני זוג כמרכיבים חיוביים, ובלבד שהשימוש בהם ייעשה גם לשם מצווה. השקפה זו נובעת מתוך גישה של קידוש החומר כשהוא נעשה בכוונה נכונה ובאופן של קדושה וצניעות. עם זאת, אין דעת חכמים נוחה מריבוי קיום יחסי אישות, והרמב"ן מכנה את ה"שטוף בזימת אשתו" ומפריז בקיום יחסי אישות "נבל ברשות התורה". הבעל והאישה מחויבים זה לזה לקיום יחסי אישות, אלא אם כן האישה נידה, כשאז אסור להם לקיים יחסי אישות כל עוד לא טבלה כדין. תדירות חובת קיום היחסים בהלכה נקבעת באופן המותאם למצבם של בני הזוג. בהלכה ישנן דוגמאות הקובעות פרקי זמן של בין אחת ליום ועד אחת לחצי שנה, לפי עיסוקו של הבעל. מחויבותו של הבעל לקיום היחסים מכונה מצוות עונה. על פי הפסיקה די בכוונתו לשמח את אשתו באמצעות יחסי המין, כדי להפוך אותם לדבר מצווה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 באוקטובר 2014	” חיבור האדם אל אישתו כראוי [הרי הוא] בדמיון בריאת שמים וארץ... בניין העולם ויישובו, ונעשה בו שותף למעשה בראשית “ – אגרת הקודש המיוחסת לרמב"ן, אות ב יחסי אישות הוא כינוי ליחסי מין, לרוב בהקשרים הלכתיים או משפטיים. בהלכה היהודית ישנה הדרכה מפורטת לגבי האופן שבו יש לקיים יחסי אישות (בלשון חז"ל: תשמיש המיטה). ההדרכה מתייחסת למקום, לתדירות ולעיתוי שבהם יש לקיימם. כמו כן, ישנה התייחסות לדיבור, למחשבה ולכוונה בשעת קיום היחסים. יחסה של היהדות למין, קשור מהותית ליחסה לצרכים גופניים בכלל, כמו אכילה, שתייה וכדומה. לפי האידיאל, דברים אלו אמורים להיעשות מתוך מטרה להיות בריא בגוף ובנפש כבסיס לעבודת הבורא, וכמאמר הפסוק: "צדיק אוכל לשובע נפשו" (ספר משלי, פרק י"ג, פסוק כ"ה). כך גם נפסק להלכה, והרמב"ם כותב כי האדם צריך לכוון כל מעשיו לידיעת הבורא ועבודתו, ובפרט שהאכילה, השתייה ואף הבעילה ייעשו לשם בריאות הגוף והנפש כאמצעי לעבודת הבורא. היהדות רואה את התשוקה ואת ההנאה ביחסי אישות בין בני זוג כמרכיבים חיוביים, ובלבד שהשימוש בהם ייעשה גם לשם מצווה. השקפה זו נובעת מתוך גישה של קידוש החומר כשהוא נעשה בכוונה נכונה ובאופן של קדושה וצניעות. עם זאת, אין דעת חכמים נוחה מריבוי קיום יחסי אישות, והרמב"ן מכנה את ה"שטוף בזימת אשתו" ומפריז בקיום יחסי אישות "נבל ברשות התורה". הבעל והאישה מחויבים זה לזה לקיום יחסי אישות, אלא אם כן האישה נידה, כשאז אסור להם לקיים יחסי אישות כל עוד לא טבלה כדין. תדירות חובת קיום היחסים בהלכה נקבעת באופן המותאם למצבם של בני הזוג. בהלכה ישנן דוגמאות הקובעות פרקי זמן של בין אחת ליום ועד אחת לחצי שנה, לפי עיסוקו של הבעל. מחויבותו של הבעל לקיום היחסים מכונה מצוות עונה. על פי הפסיקה די בכוונתו לשמח את אשתו באמצעות יחסי המין, כדי להפוך אותם לדבר מצווה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
28 באוקטובר 2014	הכניסה הראשית אל כנסיית הקבר כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש) היא כנסייה גדולה הממוקמת במקום הנחשב על פי מרבית המסורות הנוצריות כאתר צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו. הכנסייה שוכנת ברובע הנוצרי של העיר העתיקה בירושלים, בסופה של "ויה דולורוזה". הכנסייה נבנתה במאה הרביעית על ידי הלנה, אמו של הקיסר הרומי קונסטנטינוס הראשון, הנחשבת גם לצליינית הראשונה לארץ הקודש. כנסיית הקבר היא למעשה אחת הכנסיות הממסדיות הראשונות שנבנו בעולם. מאז בנייתה משמשת הכנסייה, הנחשבת לאחת הכנסיות החשובות והקדושות ביותר בעולם, כמוקד עלייה לרגל לצליינים מכל רחבי העולם. הכנסייה נהרסה ושוקמה פעמים רבות. המשארים הארכיטקטוניים מהתקופות השונות יוצרים בה פסיפס ארכיטקטוני מרתק ומורכב, אם כי אולי לא מורכב כמו האלמנט האנושי המחזיק בה. הכנסייה מחולקת בין שש עדות נוצריות. שלוש העדות הגדולות, ובידיהן מרבית הכנסייה, הן העדה היוונית אורתודוקסית, קתולית וארמנית. שלוש עדות קטנות נוספות חולקות מספר אתרים בתוך ומחוץ לכנסייה: העדה הקופטית, העדה הסורית-אורתודוקסית, והעדה האתיופית. היחסים בין העדות השונות, האלמנטים העיטוריים הייחודיים לכל אחת מהן, אופי הפולחן השונה, האקלקטיות הארכיטקטונית, ההיסטוריה הארוכה והקדושה הרבה של המקום, מעניקים לכנסייה ייחודיות ומורכבות והופכים אותה לאחד המקומות המרתקים ביותר בעולם. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
29 באוקטובר 2014	הכניסה הראשית אל כנסיית הקבר כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש) היא כנסייה גדולה הממוקמת במקום הנחשב על פי מרבית המסורות הנוצריות כאתר צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו. הכנסייה שוכנת ברובע הנוצרי של העיר העתיקה בירושלים, בסופה של "ויה דולורוזה". הכנסייה נבנתה במאה הרביעית על ידי הלנה, אמו של הקיסר הרומי קונסטנטינוס הראשון, הנחשבת גם לצליינית הראשונה לארץ הקודש. כנסיית הקבר היא למעשה אחת הכנסיות הממסדיות הראשונות שנבנו בעולם. מאז בנייתה משמשת הכנסייה, הנחשבת לאחת הכנסיות החשובות והקדושות ביותר בעולם, כמוקד עלייה לרגל לצליינים מכל רחבי העולם. הכנסייה נהרסה ושוקמה פעמים רבות. המשארים הארכיטקטוניים מהתקופות השונות יוצרים בה פסיפס ארכיטקטוני מרתק ומורכב, אם כי אולי לא מורכב כמו האלמנט האנושי המחזיק בה. הכנסייה מחולקת בין שש עדות נוצריות. שלוש העדות הגדולות, ובידיהן מרבית הכנסייה, הן העדה היוונית אורתודוקסית, קתולית וארמנית. שלוש עדות קטנות נוספות חולקות מספר אתרים בתוך ומחוץ לכנסייה: העדה הקופטית, העדה הסורית-אורתודוקסית, והעדה האתיופית. היחסים בין העדות השונות, האלמנטים העיטוריים הייחודיים לכל אחת מהן, אופי הפולחן השונה, האקלקטיות הארכיטקטונית, ההיסטוריה הארוכה והקדושה הרבה של המקום, מעניקים לכנסייה ייחודיות ומורכבות והופכים אותה לאחד המקומות המרתקים ביותר בעולם. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
30 באוקטובר 2014	העיר האסורה, בייג'ינג. מרכז השלטון של שושלת מינג שושלת מינג הייתה שושלת קיסרים ששלטו בסין מ-1368 ועד 1644. שושלת מינג הייתה השושלת האחרונה של קיסרים סינים אתניים (בני האן). היא החליפה בשלטון את שושלת יואן של הקיסרים ממוצא מונגולי, והוחלפה על ידי שושלת צ'ינג של בני המאנצ'ו (תושבי מנצ'וריה). סין תחת שלטון שושלת מינג נקראה "אימפריית מינג הגדולה", ובשיאה שלטה על אזורים נרחבים. בצפון האימפריה היו קוריאה, ואזורים במונגוליה ובטורקסטן אזורי חסות של האימפריה והעלו לה מס, ובדרומה שלטה האימפריה ישירות על וייטנאם ובורמה של ימינו. שטחה של האימפריה בשיאה היה השטח הגדול ביותר שעליו שלטו קיסרים ילידי סין אי פעם. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
31 באוקטובר 2014	העיר האסורה, בייג'ינג. מרכז השלטון של שושלת מינג שושלת מינג הייתה שושלת קיסרים ששלטו בסין מ-1368 ועד 1644. שושלת מינג הייתה השושלת האחרונה של קיסרים סינים אתניים (בני האן). היא החליפה בשלטון את שושלת יואן של הקיסרים ממוצא מונגולי, והוחלפה על ידי שושלת צ'ינג של בני המאנצ'ו (תושבי מנצ'וריה). סין תחת שלטון שושלת מינג נקראה "אימפריית מינג הגדולה", ובשיאה שלטה על אזורים נרחבים. בצפון האימפריה היו קוריאה, ואזורים במונגוליה ובטורקסטן אזורי חסות של האימפריה והעלו לה מס, ובדרומה שלטה האימפריה ישירות על וייטנאם ובורמה של ימינו. שטחה של האימפריה בשיאה היה השטח הגדול ביותר שעליו שלטו קיסרים ילידי סין אי פעם. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה