ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/דצמבר 2005
דצמבר | |||
---|---|---|---|
1 בדצמבר 2005 | ![]() איידס או תסמונת הכשל החיסוני הנרכש היא מחלה קשה של מערכת החיסון. המחלה הקטלנית וחשוכת המרפא הופיעה לראשונה במדינות המערב בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20. מאז הפכה מחלת האיידס למגפה עולמית – ומתוקף כך לאחת המחלות המדוברות והנחקרות ביותר כיום. ארגון הבריאות העולמי מעריך שלמעלה מ-25 מיליון בני אדם מתו עד סוף 2006 מהמחלה. המצב חמור מאוד באפריקה שמדרום לסהרה, ובמיוחד בדרום אפריקה ובסביבותיה, שם יותר מ-20% מהתושבים הבוגרים נדבקו במחלה. נגיף האיידס שזוהה לראשונה בשנת 1981 הוא רטרו וירוס הקרוי HIV. הנגיף תוקף את תאי הדם הלבנים שתפקידם לאתר חיידקים, נגיפים ותאים סרטניים בגוף ו"לקרוא" לתאי דם לבנים אחרים להילחם בהם. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
2 בדצמבר 2005 | ![]() איידס או תסמונת הכשל החיסוני הנרכש היא מחלה קשה של מערכת החיסון. המחלה הקטלנית וחשוכת המרפא הופיעה לראשונה במדינות המערב בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20. מאז הפכה מחלת האיידס למגפה עולמית – ומתוקף כך לאחת המחלות המדוברות והנחקרות ביותר כיום. ארגון הבריאות העולמי מעריך שלמעלה מ-25 מיליון בני אדם מתו עד סוף 2006 מהמחלה. המצב חמור מאוד באפריקה שמדרום לסהרה, ובמיוחד בדרום אפריקה ובסביבותיה, שם יותר מ-20% מהתושבים הבוגרים נדבקו במחלה. נגיף האיידס שזוהה לראשונה בשנת 1981 הוא רטרו וירוס הקרוי HIV. הנגיף תוקף את תאי הדם הלבנים שתפקידם לאתר חיידקים, נגיפים ותאים סרטניים בגוף ו"לקרוא" לתאי דם לבנים אחרים להילחם בהם. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
3 בדצמבר 2005 | ![]() בקעת תמנע – בקעה בשוליים המערביים של הערבה הדרומית, כ-30 ק"מ מצפון לאילת. הבקעה, שלה צורת פרסה, משתרעת על כ-60 קמ"ר, ותחומה במצוקים תלולים. היא מנוקזת על ידי נחל תמנע בצפון ונחל נחושתן בדרום, הזורמים לערבה. במרכזה מתרומם הר תמנע (453 מ'). באזור שורר אקלים מדברי קיצוני. האדם נמשך לבקעת תמנע החל בתקופה הנאוליתית בשל עפרות הנחושת המצויות בבקעה. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
4 בדצמבר 2005 | ![]() בקעת תמנע – בקעה בשוליים המערביים של הערבה הדרומית, כ-30 ק"מ מצפון לאילת. הבקעה, שלה צורת פרסה, משתרעת על כ-60 קמ"ר, ותחומה במצוקים תלולים. היא מנוקזת על ידי נחל תמנע בצפון ונחל נחושתן בדרום, הזורמים לערבה. במרכזה מתרומם הר תמנע (453 מ'). באזור שורר אקלים מדברי קיצוני. האדם נמשך לבקעת תמנע החל בתקופה הנאוליתית בשל עפרות הנחושת המצויות בבקעה. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
5 בדצמבר 2005 |
ציד הסנרק (מסכת ייסורים בשמונה צירים) מאת לואיס קרול הוא ספר משעשע על קבוצת הרפתקנים שיוצאים לצוד סנרק – יצור אגדי שטבעו לא ברור. זוהי אחת מיצירות האיגיון החשובות ביותר. ב"ציד הסנרק" רמיזות לשיר הקצר ג'ברווקי מתוך מבעד למראה ומה אליס מצאה שם (במיוחד היצורים והלחמי המילים המופיעים בספר) אבל היצירה, שפורסמה ב-1876 בהוצאת מקמילן, עומדת בפני עצמה. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
6 בדצמבר 2005 |
ציד הסנרק (מסכת ייסורים בשמונה צירים) מאת לואיס קרול הוא ספר משעשע על קבוצת הרפתקנים שיוצאים לצוד סנרק – יצור אגדי שטבעו לא ברור. זוהי אחת מיצירות האיגיון החשובות ביותר. ב"ציד הסנרק" רמיזות לשיר הקצר ג'ברווקי מתוך מבעד למראה ומה אליס מצאה שם (במיוחד היצורים והלחמי המילים המופיעים בספר) אבל היצירה, שפורסמה ב-1876 בהוצאת מקמילן, עומדת בפני עצמה. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
7 בדצמבר 2005 | "הטור השביעי" הוא מדור של המשורר נתן אלתרמן שהופיע במשך 24 שנים בעיתון "דבר", וכלל טור מחורז בענייני אקטואליה. השם "הטור השביעי" נובע ממיקומו של הטור, השביעי משמאל בעמוד של העיתון. הטורים היו סאטיריים וביקורתיים, אך רבים מהם הגיעו לדרגת שירה לירית ופואמה לאומית. בשנים האחרונות להופעת הטור נכתבו חלק מן הטורים בפרוזה. | עריכה - תבנית - שיחה | |
8 בדצמבר 2005 | "הטור השביעי" הוא מדור של המשורר נתן אלתרמן שהופיע במשך 24 שנים בעיתון "דבר", וכלל טור מחורז בענייני אקטואליה. השם "הטור השביעי" נובע ממיקומו של הטור, השביעי משמאל בעמוד של העיתון. הטורים היו סאטיריים וביקורתיים, אך רבים מהם הגיעו לדרגת שירה לירית ופואמה לאומית. בשנים האחרונות להופעת הטור נכתבו חלק מן הטורים בפרוזה. | עריכה - תבנית - שיחה | |
9 בדצמבר 2005 | ![]() בנטוסטן הוא הכינוי הלא-רשמי שניתן לכל אחת מעשר מדינות החסות שיצר ממשל האפרטהייד בדרום אפריקה עבור הילידים השחורים בחלקים משטחה של המדינה. הבנטוסטנים, או "ארצות המולדת" (homelands) כפי שנקראו רשמית, נועדו לתת מענה, לכאורה, לשאיפות הפוליטיות של בני האוכלוסייה השחורה נטולי הזכויות, תוך הבחנתם כעמים שונים והפרדתם הגאוגרפית והפוליטית זה מזה – ובו זמנית מן המיעוט הלבן, שנותר לשלוט על מרבית שטחי המדינה. מנהיגי האפרטהייד ראו בבנטוסטנים את הפתרון האולטימטיבי למצב הדמוגרפי-פוליטי הבעייתי במדינה, ולהגשמת חזונם – שלטון לבן לאורך ימים במדינה שבה הלבנים יהפכו לרוב, כאשר במקביל ובסמוך לה מדינות שחורות אוטונומיות. מדיניות ההפרדה הופסקה עם סיום שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה, ובשנות ה-90 של המאה ה-20 שולבו הבנטוסטנים בתוך המדינה.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
10 בדצמבר 2005 | ![]() בנטוסטן הוא הכינוי הלא-רשמי שניתן לכל אחת מעשר מדינות החסות שיצר ממשל האפרטהייד בדרום אפריקה עבור הילידים השחורים בחלקים משטחה של המדינה. הבנטוסטנים, או "ארצות המולדת" (homelands) כפי שנקראו רשמית, נועדו לתת מענה, לכאורה, לשאיפות הפוליטיות של בני האוכלוסייה השחורה נטולי הזכויות, תוך הבחנתם כעמים שונים והפרדתם הגאוגרפית והפוליטית זה מזה – ובו זמנית מן המיעוט הלבן, שנותר לשלוט על מרבית שטחי המדינה. מנהיגי האפרטהייד ראו בבנטוסטנים את הפתרון האולטימטיבי למצב הדמוגרפי-פוליטי הבעייתי במדינה, ולהגשמת חזונם – שלטון לבן לאורך ימים במדינה שבה הלבנים יהפכו לרוב, כאשר במקביל ובסמוך לה מדינות שחורות אוטונומיות. מדיניות ההפרדה הופסקה עם סיום שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה, ובשנות ה-90 של המאה ה-20 שולבו הבנטוסטנים בתוך המדינה.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
11 בדצמבר 2005 | ![]() לוי אשכול (25 באוקטובר 1895, ז' בחשוון ה'תרנ"ו – 26 בפברואר 1969, ח' באדר ה'תשכ"ט) היה ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל (1963–1969) ושר בממשלות ישראל. במשך שנים רבות היה אשכול דמות מפתח במשק הישראלי, מהן כ-11 שנים שימש כשר האוצר – תקופת הכהונה הארוכה ביותר בתפקיד זה בתולדות המדינה. עבודתו קירבה אותו אל דוד בן-גוריון, וברבות הימים הפך ליורשו המיועד. עם פרישת בן-גוריון מתפקיד ראש הממשלה בשנת 1963, הוא הביא למינויו של אשכול לראשות הממשלה. בשנת 1964 פרץ סכסוך גלוי בין שני האישים על רקע דרישת בן-גוריון להקים ועדת חקירה משפטית לחקר פרשת מודיעין שהסתבכה, ונודעה לימים בשם "העסק הביש". הסכסוך הביא לפרישתו של בן-גוריון ממפא"י ולהקמת רפ"י. הבחירות לכנסת השישית הביאו לניצחון גדול של אשכול על בן-גוריון ואנשי סיעתו: רפ"י זכתה ב-10 מנדטים בלבד, ואשכול המשיך להחזיק, כמנהיג מפא"י, בכהונת ראש הממשלה, בימים קשים של מתיחות ביטחונית ומיתון כלכלי. במהלך כהונתו כראש הממשלה עברה מדינת ישראל תמורות רבות במישור החברתי, הכלכלי והפוליטי. אשכול הביא לביטולו של הממשל הצבאי על ערביי ישראל והנהיג מדיניות מפויסת כלפי מפלגות יריבות. בין היתר הוביל את המגעים ליצירת המערך הראשון וב-1968 ניצח על איחוד המפלגות על בסיסו הוקמה מפלגת העבודה הישראלית. במהלך תקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, פרץ משבר מנהיגות, ואשכול נאלץ למנות כשר ביטחון את משה דיין, ולהקים את ממשלת הליכוד הלאומי בהשתתפות תנועת החרות. לשותפות זו קדמה החלטתו מ-1964 להעלאת עצמותיו של מנהיג הציונות הרוויזיוניסטית זאב ז'בוטינסקי לקבורה בישראל.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
12 בדצמבר 2005 | ![]() לוי אשכול (25 באוקטובר 1895, ז' בחשוון ה'תרנ"ו – 26 בפברואר 1969, ח' באדר ה'תשכ"ט) היה ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל (1963–1969) ושר בממשלות ישראל. במשך שנים רבות היה אשכול דמות מפתח במשק הישראלי, מהן כ-11 שנים שימש כשר האוצר – תקופת הכהונה הארוכה ביותר בתפקיד זה בתולדות המדינה. עבודתו קירבה אותו אל דוד בן-גוריון, וברבות הימים הפך ליורשו המיועד. עם פרישת בן-גוריון מתפקיד ראש הממשלה בשנת 1963, הוא הביא למינויו של אשכול לראשות הממשלה. בשנת 1964 פרץ סכסוך גלוי בין שני האישים על רקע דרישת בן-גוריון להקים ועדת חקירה משפטית לחקר פרשת מודיעין שהסתבכה, ונודעה לימים בשם "העסק הביש". הסכסוך הביא לפרישתו של בן-גוריון ממפא"י ולהקמת רפ"י. הבחירות לכנסת השישית הביאו לניצחון גדול של אשכול על בן-גוריון ואנשי סיעתו: רפ"י זכתה ב-10 מנדטים בלבד, ואשכול המשיך להחזיק, כמנהיג מפא"י, בכהונת ראש הממשלה, בימים קשים של מתיחות ביטחונית ומיתון כלכלי. במהלך כהונתו כראש הממשלה עברה מדינת ישראל תמורות רבות במישור החברתי, הכלכלי והפוליטי. אשכול הביא לביטולו של הממשל הצבאי על ערביי ישראל והנהיג מדיניות מפויסת כלפי מפלגות יריבות. בין היתר הוביל את המגעים ליצירת המערך הראשון וב-1968 ניצח על איחוד המפלגות על בסיסו הוקמה מפלגת העבודה הישראלית. במהלך תקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, פרץ משבר מנהיגות, ואשכול נאלץ למנות כשר ביטחון את משה דיין, ולהקים את ממשלת הליכוד הלאומי בהשתתפות תנועת החרות. לשותפות זו קדמה החלטתו מ-1964 להעלאת עצמותיו של מנהיג הציונות הרוויזיוניסטית זאב ז'בוטינסקי לקבורה בישראל.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
13 בדצמבר 2005 |
מעבר לשיטה המטרית או מטריפיקציה הוא התהליך של מעבר מדינות שונות לשימוש בשיטה המטרית תוך איסור השימוש ביחידות מידה שהיו נהוגות קודם לכן. הליך זה החל בצרפת בשנת 1790, לאחר המהפכה הצרפתית, והתפשט על פני שאר מדינות העולם. כיום משתמשים 95% מאוכלוסיית העולם בשיטה המטרית. לאחרונה סיימו מדינות שנשלטו בעבר בידי האימפריה הבריטית את המעבר לשיטה המטרית, כשהאחרונה מהן לבצע מעבר זה הייתה אירלנד שסיימה את המהלך ב-20 בינואר 2005. כיום, למעט ארצות הברית, מיאנמר (בורמה) וליבריה (כאשר השתים האחרונות משתמשות בפועל בשיטה המטרית), כל מדינות העולם משתמשות בשיטה המטרית כשיטה רשמית. בבריטניה, אף שהשיטה המטרית הינה שיטה רשמית, המעבר המלא לשיטה זו טרם הסתיים. במדינות רבות (ובעיקר בצרפת, בריטניה, קנדה ויפן) עורר הליך המעבר לשיטה המטרית התנגדות רבה, ובארצות הברית עדיין ישנה התנגדות רבה לניסיונות הממשל הפדרלי לעבור לשיטה המטרית. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
14 בדצמבר 2005 |
מעבר לשיטה המטרית או מטריפיקציה הוא התהליך של מעבר מדינות שונות לשימוש בשיטה המטרית תוך איסור השימוש ביחידות מידה שהיו נהוגות קודם לכן. הליך זה החל בצרפת בשנת 1790, לאחר המהפכה הצרפתית, והתפשט על פני שאר מדינות העולם. כיום משתמשים 95% מאוכלוסיית העולם בשיטה המטרית. לאחרונה סיימו מדינות שנשלטו בעבר בידי האימפריה הבריטית את המעבר לשיטה המטרית, כשהאחרונה מהן לבצע מעבר זה הייתה אירלנד שסיימה את המהלך ב-20 בינואר 2005. כיום, למעט ארצות הברית, מיאנמר (בורמה) וליבריה (כאשר השתים האחרונות משתמשות בפועל בשיטה המטרית), כל מדינות העולם משתמשות בשיטה המטרית כשיטה רשמית. בבריטניה, אף שהשיטה המטרית הינה שיטה רשמית, המעבר המלא לשיטה זו טרם הסתיים. במדינות רבות (ובעיקר בצרפת, בריטניה, קנדה ויפן) עורר הליך המעבר לשיטה המטרית התנגדות רבה, ובארצות הברית עדיין ישנה התנגדות רבה לניסיונות הממשל הפדרלי לעבור לשיטה המטרית. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
15 בדצמבר 2005 |
אמו (Dromaius) הוא העוף השני בגודלו אחרי היען, ששייך אף הוא לסדרת היענאים. בדומה ליען, גם האמו חסר יכולת תעופה. המין Dromaius novaehollandiae הינו המין היחיד ששרד בסוג זה, ומצוי ביבשת אוסטרליה בלבד. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
16 בדצמבר 2005 |
אמו (Dromaius) הוא העוף השני בגודלו אחרי היען, ששייך אף הוא לסדרת היענאים. בדומה ליען, גם האמו חסר יכולת תעופה. המין Dromaius novaehollandiae הינו המין היחיד ששרד בסוג זה, ומצוי ביבשת אוסטרליה בלבד. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
17 בדצמבר 2005 |
שדרות סאנסט (סאנסט – שקיעת החמה) הוא סרטו של הבמאי והתסריטאי בילי ויילדר משנת 1950, הכולל אלמנטים של דרמה, אימה, וקומדיה שחורה. הסרט קיבל את שמו משמה של השדרה המפורסמת העוברת לאורך לוס אנג'לס ובוורלי הילס. הסרט זכה לשבחי הביקורת בעת הקרנתו, ואף היה מועמד לאחד עשר פרסי אוסקר. הדעה הרווחת היא כי הסרט הינו סרט קלאסי, ורבים מציינים אותו כאחד הסרטים הטובים ביותר שנעשו אי פעם בארצות הברית. הסרט הוכרז כ"בעל חשיבות תרבותית" על ידי ספריית הקונגרס בשנת 1989. "שדרות סאנסט" נשמר בארכיב הסרטים הלאומי של ארצות הברית, ובשנת 1998 דורג כמספר 12 ברשימת מאה הסרטים האמריקנים הטובים ביותר שנעשו במהלך המאה ה-20 על ידי קרן הקולנוע האמריקנית. הסרט נחשב לאחד המבטים החושפניים והציניים ביותר שהנפיקה הוליווד לתוככי עצמה, ולניסיון רב עוצמה לנפץ את המיתוס הריקני של "כוכב הקולנוע", שהייתה זו הוליווד שעמלה במשך עשרות השנים שקדמו ליצירת הסרט לבנות ולשווק ברחבי העולם.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
18 בדצמבר 2005 |
שדרות סאנסט (סאנסט – שקיעת החמה) הוא סרטו של הבמאי והתסריטאי בילי ויילדר משנת 1950, הכולל אלמנטים של דרמה, אימה, וקומדיה שחורה. הסרט קיבל את שמו משמה של השדרה המפורסמת העוברת לאורך לוס אנג'לס ובוורלי הילס. הסרט זכה לשבחי הביקורת בעת הקרנתו, ואף היה מועמד לאחד עשר פרסי אוסקר. הדעה הרווחת היא כי הסרט הינו סרט קלאסי, ורבים מציינים אותו כאחד הסרטים הטובים ביותר שנעשו אי פעם בארצות הברית. הסרט הוכרז כ"בעל חשיבות תרבותית" על ידי ספריית הקונגרס בשנת 1989. "שדרות סאנסט" נשמר בארכיב הסרטים הלאומי של ארצות הברית, ובשנת 1998 דורג כמספר 12 ברשימת מאה הסרטים האמריקנים הטובים ביותר שנעשו במהלך המאה ה-20 על ידי קרן הקולנוע האמריקנית. הסרט נחשב לאחד המבטים החושפניים והציניים ביותר שהנפיקה הוליווד לתוככי עצמה, ולניסיון רב עוצמה לנפץ את המיתוס הריקני של "כוכב הקולנוע", שהייתה זו הוליווד שעמלה במשך עשרות השנים שקדמו ליצירת הסרט לבנות ולשווק ברחבי העולם.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
19 בדצמבר 2005 | ![]() קרב קדש היה קרב גדול בין צבאות מצרים והאימפריה החיתית, שהתחולל בסוף מאי או סוף יוני סביב 1274 לפנה"ס לפי הכרונולוגיה הנמוכה של המזרח הקרוב הקדום (תאריכים אפשריים נוספים הם שנת 1300 או 1286 לפנה"ס), בסמוך לעיר קדש. הקרב היה שיאו של מסע מלחמה מצרי, שנועד להכריע מחלוקת ארוכת שנים בין מצרים לבין האימפריה החתית סביב השליטה בלבנון ובסוריה הדרומית ובדרכי המסחר שעברו בהן. הקרב הסתיים, אמנם, ללא הכרעה טקטית, אך הניצחון האסטרטגי במלחמה היה של החתים, ורעמסס נאלץ לחזור למצרים. בסופו של דבר, הצדדים חתמו על הסכם שלום כ-16 שנה אחרי פרוץ מעשי האיבה. הקרב, שהתרחש באזור שנמצא כיום בדרום-מערב סוריה, הוא הקרב הראשון בהיסטוריה האנושית, שנותר בידינו תיעוד מפורט למדי שלו במקורות העתיקים, כולל תנועות הצבאות היריבים והיערכותם לפני הקרב, והשתלשלות המאורעות במהלכו. הקרב גם נחשב אחד מקרבות המרכבות הגדולים בהיסטוריה, אם לא הגדול מכולם, משום שהשתתפו בו אלפי מרכבות משני הצדדים. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
20 בדצמבר 2005 | ![]() קרב קדש היה קרב גדול בין צבאות מצרים והאימפריה החיתית, שהתחולל בסוף מאי או סוף יוני סביב 1274 לפנה"ס לפי הכרונולוגיה הנמוכה של המזרח הקרוב הקדום (תאריכים אפשריים נוספים הם שנת 1300 או 1286 לפנה"ס), בסמוך לעיר קדש. הקרב היה שיאו של מסע מלחמה מצרי, שנועד להכריע מחלוקת ארוכת שנים בין מצרים לבין האימפריה החתית סביב השליטה בלבנון ובסוריה הדרומית ובדרכי המסחר שעברו בהן. הקרב הסתיים, אמנם, ללא הכרעה טקטית, אך הניצחון האסטרטגי במלחמה היה של החתים, ורעמסס נאלץ לחזור למצרים. בסופו של דבר, הצדדים חתמו על הסכם שלום כ-16 שנה אחרי פרוץ מעשי האיבה. הקרב, שהתרחש באזור שנמצא כיום בדרום-מערב סוריה, הוא הקרב הראשון בהיסטוריה האנושית, שנותר בידינו תיעוד מפורט למדי שלו במקורות העתיקים, כולל תנועות הצבאות היריבים והיערכותם לפני הקרב, והשתלשלות המאורעות במהלכו. הקרב גם נחשב אחד מקרבות המרכבות הגדולים בהיסטוריה, אם לא הגדול מכולם, משום שהשתתפו בו אלפי מרכבות משני הצדדים. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
21 בדצמבר 2005 | בתולדות עם ישראל, ובמיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד, מכנים בשם הראשונים את הרבנים והיוצרים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 לערך. תקופת הראשונים באה אחרי תקופת הגאונים ולפני תקופת האחרונים, ונודעה לה חשיבות רבה בעיצוב עולם ההלכה וביצירת ארון הספרים היהודי. בין הרבנים המרכזיים שפעלו בתקופת הראשונים בולטים הרי"ף, רש"י, הרמב"ם, הרא"ש, בנו רבי יעקב בן אשר, הרמב"ן ועוד כמה עשרות רבנים שיצרו בתחומי ההלכה, פרשנות המקרא והתלמוד, הפילוסופיה היהודית, המיסטיקה היהודית, השירה והפיוט ועוד. | עריכה - תבנית - שיחה | |
22 בדצמבר 2005 | בתולדות עם ישראל, ובמיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד, מכנים בשם הראשונים את הרבנים והיוצרים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 לערך. תקופת הראשונים באה אחרי תקופת הגאונים ולפני תקופת האחרונים, ונודעה לה חשיבות רבה בעיצוב עולם ההלכה וביצירת ארון הספרים היהודי. בין הרבנים המרכזיים שפעלו בתקופת הראשונים בולטים הרי"ף, רש"י, הרמב"ם, הרא"ש, בנו רבי יעקב בן אשר, הרמב"ן ועוד כמה עשרות רבנים שיצרו בתחומי ההלכה, פרשנות המקרא והתלמוד, הפילוסופיה היהודית, המיסטיקה היהודית, השירה והפיוט ועוד. | עריכה - תבנית - שיחה | |
23 בדצמבר 2005 | ![]() הרשל פייבל גרינשפן (28 במרץ 1921–1945[?] ) – פליט יהודי שהתנקש בחיי דיפלומט גרמני נאצי בפריז, כ-10 חודשים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. התנקשות זו שימשה עילה לפרעות ביהודי גרמניה המכונות "ליל הבדולח". גרינשפן היה בן 17 בעת ביצוע ההתנקשות בארנסט פום ראט – פקיד זוטר של גרמניה הנאצית בפריז. גרינשפן הסגיר את עצמו לשלטונות צרפת, ומאוחר יותר הועבר לידי הגרמנים, שהעבירוהו בין מתקני כליאה שונים. גורלו לאחר ספטמבר 1944 אינו ידוע, אך למרות שמועות ששרד את המלחמה, ב-1960 הכריז רשמית בית המשפט המערב גרמני על מותו בידי הנאצים בספטמבר 1944 או כמה חודשים לאחר מכן. בעת ההתנקשות הכריז גרינשפן על המעשה בשם העם היהודי, ואף הציג מכתב על כך שנמצא בכיסו. כך גם אמר לאסירים במחנה זקסנהאוזן ולקצינים גרמנים בעת חקירתו. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
24 בדצמבר 2005 | ![]() הרשל פייבל גרינשפן (28 במרץ 1921–1945[?] ) – פליט יהודי שהתנקש בחיי דיפלומט גרמני נאצי בפריז, כ-10 חודשים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. התנקשות זו שימשה עילה לפרעות ביהודי גרמניה המכונות "ליל הבדולח". גרינשפן היה בן 17 בעת ביצוע ההתנקשות בארנסט פום ראט – פקיד זוטר של גרמניה הנאצית בפריז. גרינשפן הסגיר את עצמו לשלטונות צרפת, ומאוחר יותר הועבר לידי הגרמנים, שהעבירוהו בין מתקני כליאה שונים. גורלו לאחר ספטמבר 1944 אינו ידוע, אך למרות שמועות ששרד את המלחמה, ב-1960 הכריז רשמית בית המשפט המערב גרמני על מותו בידי הנאצים בספטמבר 1944 או כמה חודשים לאחר מכן. בעת ההתנקשות הכריז גרינשפן על המעשה בשם העם היהודי, ואף הציג מכתב על כך שנמצא בכיסו. כך גם אמר לאסירים במחנה זקסנהאוזן ולקצינים גרמנים בעת חקירתו. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
25 בדצמבר 2005 | חריזה היא טכניקה שירית המבוססת על חזרה של צליל דומה בסופי מילים, בדרך כלל בסיומו של הטור השירי. סדרת הצלילים החוזרת בשתי המלים מכונה בשם חֶרֶז.
בשפות שונות, ואף בתקופות שונות באותה שפה, נהוגים כללים שונים כדי לקבוע מהו חרוז הראוי לשימוש בשירה. כללים אלו עוסקים בדרך כלל במספר ההגיינים (פונמות) המשתתפים בחֶרֶז, בטבעם (עיצורים או תנועות), ולעיתים אף בהטעמה של הגיינים אלו. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
26 בדצמבר 2005 | חריזה היא טכניקה שירית המבוססת על חזרה של צליל דומה בסופי מילים, בדרך כלל בסיומו של הטור השירי. סדרת הצלילים החוזרת בשתי המלים מכונה בשם חֶרֶז.
בשפות שונות, ואף בתקופות שונות באותה שפה, נהוגים כללים שונים כדי לקבוע מהו חרוז הראוי לשימוש בשירה. כללים אלו עוסקים בדרך כלל במספר ההגיינים (פונמות) המשתתפים בחֶרֶז, בטבעם (עיצורים או תנועות), ולעיתים אף בהטעמה של הגיינים אלו. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
27 בדצמבר 2005 | חריזה היא טכניקה שירית המבוססת על חזרה של צליל דומה בסופי מילים, בדרך כלל בסיומו של הטור השירי. סדרת הצלילים החוזרת בשתי המלים מכונה בשם חֶרֶז.
בשפות שונות, ואף בתקופות שונות באותה שפה, נהוגים כללים שונים כדי לקבוע מהו חרוז הראוי לשימוש בשירה. כללים אלו עוסקים בדרך כלל במספר ההגיינים (פונמות) המשתתפים בחֶרֶז, בטבעם (עיצורים או תנועות), ולעיתים אף בהטעמה של הגיינים אלו. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
28 בדצמבר 2005 | חריזה היא טכניקה שירית המבוססת על חזרה של צליל דומה בסופי מילים, בדרך כלל בסיומו של הטור השירי. סדרת הצלילים החוזרת בשתי המלים מכונה בשם חֶרֶז.
בשפות שונות, ואף בתקופות שונות באותה שפה, נהוגים כללים שונים כדי לקבוע מהו חרוז הראוי לשימוש בשירה. כללים אלו עוסקים בדרך כלל במספר ההגיינים (פונמות) המשתתפים בחֶרֶז, בטבעם (עיצורים או תנועות), ולעיתים אף בהטעמה של הגיינים אלו. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
29 בדצמבר 2005 | ![]() ויה דולורוזה פירושה דרך הייסורים (מילולית: ויה-דרך, דולורוזה-מלאת ייסורים) ולפי האמונה הנוצרית, זהו מסלול הפסיון בו עבר ישו ובסופו נצלב, אשר תחילתו בבית המשפט וסופו בגבעת הגולגולתא. היא נקראת כך בגלל הייסורים שעברו לפי האמונה הנוצרית על ישו בלכתו בדרך זו. המסלול קרוי גם "via crucis" – "דרך הצלב". ויה דולורוזה מתחילה ברובע המוסלמי של ירושלים, בשער האריות, ומסתיימת ברובע הנוצרי בכנסיית הקבר. הדרך כוללת 14 תחנות, מתוכן תשע תחנות לאורך הרחוב עצמו וחמש תחנות אחרונות בכנסיית הקבר הקדוש. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
30 בדצמבר 2005 | ![]() ויה דולורוזה פירושה דרך הייסורים (מילולית: ויה-דרך, דולורוזה-מלאת ייסורים) ולפי האמונה הנוצרית, זהו מסלול הפסיון בו עבר ישו ובסופו נצלב, אשר תחילתו בבית המשפט וסופו בגבעת הגולגולתא. היא נקראת כך בגלל הייסורים שעברו לפי האמונה הנוצרית על ישו בלכתו בדרך זו. המסלול קרוי גם "via crucis" – "דרך הצלב". ויה דולורוזה מתחילה ברובע המוסלמי של ירושלים, בשער האריות, ומסתיימת ברובע הנוצרי בכנסיית הקבר. הדרך כוללת 14 תחנות, מתוכן תשע תחנות לאורך הרחוב עצמו וחמש תחנות אחרונות בכנסיית הקבר הקדוש. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
31 בדצמבר 2005 |
פרידנסרייך הונדרטוואסר (נולד ב-15 בדצמבר 1928, נפטר ב-19 בפברואר 2000) היה אמן, צייר, פסל ואדריכל אוסטרי-יהודי. הונדרטוואסר נחשב לגדול אומני אוסטריה של שלהי המאה ה-20. למרות ששלח ידו בתחומי אומנות רבים ואף היה ידוע בפעילות חברתית וסביבתית ענפה, מורשתו העיקרית והידועה ביותר מצויה בבנייניו הייחודיים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
ערכים מומלצים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|