ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/אוקטובר 2007

אוקטובר
1 באוקטובר 2007	פסל של אלכסנדר הגדול אלכסנדר הגדול (ידוע בעברית גם כ"אלכסנדר מוקדון"; 356 לפנה"ס – 10 ביוני 323 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, ואחד מגדולי המצביאים והפוליטיקאים של העת העתיקה. כיבושיו הנרחבים כללו את ערי המדינה של יוון, האימפריה הפרסית, מספר ממלכות נוספות באסיה וחלקים מהודו. פעמים רבות אלכסנדר מתואר כגבר אתלטי ויפה תואר. לא ברור עד כמה התיאור הוא אמת ועד כמה הוא בגדר דברי חנופה. כבר במהלך חייו נחשב לאל, ורבים, במיוחד במצרים התלמית, סגדו לו. אישיותו והישגיו של אלכסנדר שימשו כמופת לאישים מפורסמים רבים לאורך ההיסטוריה, שהבולט בהם הוא יוליוס קיסר. אלכסנדר שינה במו ידיו את מהלכה של ההיסטוריה האנושית, אף שחי חיים קצרים ומת בגיל צעיר. אלכסנדר הגדול נולד ומלך במוקדון, אזור הנמצא בצפון יוון ודרום מקדוניה הצפונית של היום. בזמנו של אלכסנדר הייתה מוקדון ממלכה עצמאית, והוא שלט בה בין השנים 336‏-323 לפני הספירה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 באוקטובר 2007	צב יבשה מרגינטי בוקע מביצתו צב יבשה מרגינטי הוא מין צב המשתייך לסוג צב יבשה. צב זה הוא הגדול מבין הצבים האירופאיים: משקלו יכול לעלות על חמישה קילוגרמים ואורכו יכול לעלות על 35 סנטימטרים. שריונו מלבני בצורתו, ועוביו מסביב למרכז גופו גדול יחסית. הקצה האחורי של השריון הוא דמוי מסור, והוא מתעקם מעלה בדומה לפעמון. צבעו של שריון של פרט בוגר הוא שחור כמעט לחלוטין, כאשר מפוזרים עליו אזורים קטנים צהובים. בית הגידול הטבעי של צבי היבשה המרגינטיים הוא דרום יוון וסביבתה, מפלופונסוס ועד הר האולימפוס. ניתן למצוא אותם גם באזורים מבודדים בבלקנים ובאיטליה, ואוכלוסיות מעטות חיות אף בצפון-מזרח סרדיניה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 באוקטובר 2007	צב יבשה מרגינטי בוקע מביצתו צב יבשה מרגינטי הוא מין צב המשתייך לסוג צב יבשה. צב זה הוא הגדול מבין הצבים האירופאיים: משקלו יכול לעלות על חמישה קילוגרמים ואורכו יכול לעלות על 35 סנטימטרים. שריונו מלבני בצורתו, ועוביו מסביב למרכז גופו גדול יחסית. הקצה האחורי של השריון הוא דמוי מסור, והוא מתעקם מעלה בדומה לפעמון. צבעו של שריון של פרט בוגר הוא שחור כמעט לחלוטין, כאשר מפוזרים עליו אזורים קטנים צהובים. בית הגידול הטבעי של צבי היבשה המרגינטיים הוא דרום יוון וסביבתה, מפלופונסוס ועד הר האולימפוס. ניתן למצוא אותם גם באזורים מבודדים בבלקנים ובאיטליה, ואוכלוסיות מעטות חיות אף בצפון-מזרח סרדיניה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 באוקטובר 2007	אטיין-ז'ול מארה בצעירותו אֶטיֶין-ז'ול מָארֶה (1830–1904) היה מדען צרפתי רב-תחומי. בהכשרתו היה רופא והתמחה בעיקר בפיזיולוגיה. היה ממייסדי הביומכניקה ונחשב בתקופתו למדען שידו בכול; למחקריו נודעה השפעה על תחומים רבים, ביניהם קרדיולוגיה, תעופה, מכניקה ופיזיולוגיה. עם זאת, מארה מוכר בעיקר הודות למחקר ופיתוח של מכשור מדעי ויישומים מדעיים של צילום, קולנוע והנפשה. לניסוייו ולטכניקות שהמציא הייתה השפעה גדולה על התפתחות הסינמטוגרפיה. מארה היה חבר בקולז' דה פראנס ובאקדמיה הצרפתית למדעים. על שמו של מארה נקרא המכון שבו עבד ביער בולון, וכן רחוב ברובע העשרים של פריז. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 באוקטובר 2007	אטיין-ז'ול מארה בצעירותו אֶטיֶין-ז'ול מָארֶה (1830–1904) היה מדען צרפתי רב-תחומי. בהכשרתו היה רופא והתמחה בעיקר בפיזיולוגיה. היה ממייסדי הביומכניקה ונחשב בתקופתו למדען שידו בכול; למחקריו נודעה השפעה על תחומים רבים, ביניהם קרדיולוגיה, תעופה, מכניקה ופיזיולוגיה. עם זאת, מארה מוכר בעיקר הודות למחקר ופיתוח של מכשור מדעי ויישומים מדעיים של צילום, קולנוע והנפשה. לניסוייו ולטכניקות שהמציא הייתה השפעה גדולה על התפתחות הסינמטוגרפיה. מארה היה חבר בקולז' דה פראנס ובאקדמיה הצרפתית למדעים. על שמו של מארה נקרא המכון שבו עבד ביער בולון, וכן רחוב ברובע העשרים של פריז. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 באוקטובר 2007	שדרות בן-גוריון בתל אביב תוכנית גדס היא תוכנית המתאר הראשונה של העיר תל אביב, שתוכננה בשנים 1927–1929 על ידי מתכנן הערים הסקוטי סר פטריק גדס. תוכנית זו הקנתה לאזור מרכז תל אביב ולאזור המכונה היום "הצפון הישן" של העיר את מראם ואופיים המוכר כיום. תוכניתו של גדס הוכנה כחלק ממאמצי שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל להביא לפיתוח הארץ. גדס הופקד, בין היתר, גם על תכנון ערים בקולוניות בריטיות אחרות, כדוגמת הודו, ופעל גם בבריטניה. גדס הביא לישראל את עקרונות עיר הגנים בשנות ה-20 של המאה ה-20, ותל אביב היא אחד המקומות היחידים שבהם הצליח להגשים את חזונו. ההישג העיקרי של תוכנית גדס הוא ביצירת מרקם עירוני אחיד בעל השטח הגדול ביותר בערי ישראל והגדול ביותר בעולם מסוגו – מאפיין המהווה את אחד הגורמים להכרזתה של "העיר הלבנה" בתל אביב כאתר מורשת עולמית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 באוקטובר 2007	שדרות בן-גוריון בתל אביב תוכנית גדס היא תוכנית המתאר הראשונה של העיר תל אביב, שתוכננה בשנים 1927–1929 על ידי מתכנן הערים הסקוטי סר פטריק גדס. תוכנית זו הקנתה לאזור מרכז תל אביב ולאזור המכונה היום "הצפון הישן" של העיר את מראם ואופיים המוכר כיום. תוכניתו של גדס הוכנה כחלק ממאמצי שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל להביא לפיתוח הארץ. גדס הופקד, בין היתר, גם על תכנון ערים בקולוניות בריטיות אחרות, כדוגמת הודו, ופעל גם בבריטניה. גדס הביא לישראל את עקרונות עיר הגנים בשנות ה-20 של המאה ה-20, ותל אביב היא אחד המקומות היחידים שבהם הצליח להגשים את חזונו. ההישג העיקרי של תוכנית גדס הוא ביצירת מרקם עירוני אחיד בעל השטח הגדול ביותר בערי ישראל והגדול ביותר בעולם מסוגו – מאפיין המהווה את אחד הגורמים להכרזתה של "העיר הלבנה" בתל אביב כאתר מורשת עולמית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 באוקטובר 2007	חצר סרגיי מגרש הרוסים הוא מתחם משולש המשתרע על שטח של כ-68 דונם במרכז ירושלים, וכולל מספר מבני ציבור. המתחם נבנה ביוזמתה ובמימונה של משפחת הצאר הרוסי ב-1860, בגבול רחוב יפו מדרום, רחוב שבטי ישראל ממזרח, ורחוב הלני המלכה מצפון. מבנה אחד בלבד חורג מתחום "המגרש" והוא חצר סרגיי, שנבנתה בתקופה מאוחרת יותר. המתחם עבר כמה וכמה גלגולים, וכיום הוא משמש בחלקו את משטרת ירושלים וכמרכז שלטוני, ובחלקו כמתחם בילויים ומסעדות. אחד הממצאים המעניינים במגרש הרוסים מכונה "אצבעו של עוג". זהו עמוד אבן גדול מחובר לסלע האם, המצוי בתוך בור בסמוך לכניסה לבית המעצר במגרש הרוסים. ההשערה היא כי במקום פעלה מחצבה, ששימשה את בנאי בית המקדש השני בתקופת הורדוס. העמוד, שיועד לבית המקדש, נסדק כנראה במהלך החציבה והוחלט להשאירו במקומו. בירושלים התגלו שני עמודי אבן דומים נוספים, שניהם בשכונת מחנה יהודה, אך כיום הבניה העירונית מסתירה אותם. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 באוקטובר 2007	חצר סרגיי מגרש הרוסים הוא מתחם משולש המשתרע על שטח של כ-68 דונם במרכז ירושלים, וכולל מספר מבני ציבור. המתחם נבנה ביוזמתה ובמימונה של משפחת הצאר הרוסי ב-1860, בגבול רחוב יפו מדרום, רחוב שבטי ישראל ממזרח, ורחוב הלני המלכה מצפון. מבנה אחד בלבד חורג מתחום "המגרש" והוא חצר סרגיי, שנבנתה בתקופה מאוחרת יותר. המתחם עבר כמה וכמה גלגולים, וכיום הוא משמש בחלקו את משטרת ירושלים וכמרכז שלטוני, ובחלקו כמתחם בילויים ומסעדות. אחד הממצאים המעניינים במגרש הרוסים מכונה "אצבעו של עוג". זהו עמוד אבן גדול מחובר לסלע האם, המצוי בתוך בור בסמוך לכניסה לבית המעצר במגרש הרוסים. ההשערה היא כי במקום פעלה מחצבה, ששימשה את בנאי בית המקדש השני בתקופת הורדוס. העמוד, שיועד לבית המקדש, נסדק כנראה במהלך החציבה והוחלט להשאירו במקומו. בירושלים התגלו שני עמודי אבן דומים נוספים, שניהם בשכונת מחנה יהודה, אך כיום הבניה העירונית מסתירה אותם. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 באוקטובר 2007	המטוס, כפי שצולם בפברואר 2008 דאון גימלי הוא השם שניתן לתקרית תעופתית חמורה שאירעה ב-23 ביולי 1983. במהלך טיסת אייר קנדה 143 אזל הדלק למטוס נוסעים מסוג בואינג 767, והמטוס, שהיה בגובה של 40,000 רגל (כ-12 קילומטר) מעל צפון קנדה, נאלץ לגלוש לנחיתה בשדה תעופה נטוש, סמוך לעיירה גימלי במניטובה שבקנדה. בחקירת האירוע התברר שמדובר בטעות אנוש. את נתוני הדלק של בואינג 767 צריכים להזין למחשב המטוס ביחידות של קילוגרמים, בניגוד לשאר המטוסים של אייר קנדה באותה תקופה, אליהם הוזנו נתוני הדלק בפאונדים. אנשי צוות האחזקה של חברת התעופה הזינו למחשב ערך שגוי. בדרך נס לא גרם האירוע לנפגעים בנפש. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 באוקטובר 2007	מכתב של ילדה בת חמש עם שגיאות כתיב האופייניות לגילאי לימוד הכתיבה שגיאת כתיב היא שימוש ברצף תווים שנועד לייצג מילה או צירוף לשוני, השונה באיותו מהנחשב לתקני בשפה. חלק משגיאות הכתיב מקורן בשוני בין צליל המילה ובין האופן שבו היא נכתבת; זה המצב במקרים שהכתיב של אותיות או של צירופים שונה בעוד הצליל שלהם זהה, כאשר יש הכפלה או השתקה של אותיות, או כאשר רצף התווים זהה למילה מוכרת או מקובלת אך משילובו במשפט ברור כי הכותב כיוון למילה שונה. יש להבחין בין שגיאות כתיב לשגיאות דקדוקיות, שבהן המילים מאויתות נכון אך בחירתן, סידורן במשפט או הטייתן שגויים. במקרים מסוימים עשויה שגיאת כתיב לגרום גם לשינוי במשמעותה של מילה. כך, למשל, השם הפרטי "שבתי" נחשב ביהדות לשם חיובי (והוא אף מופיע בתנ"ך), בעוד השם "שבתאי" נחשב למזוהה עם האל הרומי סטורן ולשם של רוח רעה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 באוקטובר 2007	מכתב של ילדה בת חמש עם שגיאות כתיב האופייניות לגילאי לימוד הכתיבה שגיאת כתיב היא שימוש ברצף תווים שנועד לייצג מילה או צירוף לשוני, השונה באיותו מהנחשב לתקני בשפה. חלק משגיאות הכתיב מקורן בשוני בין צליל המילה ובין האופן שבו היא נכתבת; זה המצב במקרים שהכתיב של אותיות או של צירופים שונה בעוד הצליל שלהם זהה, כאשר יש הכפלה או השתקה של אותיות, או כאשר רצף התווים זהה למילה מוכרת או מקובלת אך משילובו במשפט ברור כי הכותב כיוון למילה שונה. יש להבחין בין שגיאות כתיב לשגיאות דקדוקיות, שבהן המילים מאויתות נכון אך בחירתן, סידורן במשפט או הטייתן שגויים. במקרים מסוימים עשויה שגיאת כתיב לגרום גם לשינוי במשמעותה של מילה. כך, למשל, השם הפרטי "שבתי" נחשב ביהדות לשם חיובי (והוא אף מופיע בתנ"ך), בעוד השם "שבתאי" נחשב למזוהה עם האל הרומי סטורן ולשם של רוח רעה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 באוקטובר 2007	קרב קאנאי קרב קאנאי היה אחד הקרבות העיקריים, שנערכו במסגרת המלחמה הפונית השנייה. הקרב נערך ב-2 באוגוסט שנת 216 לפנה"ס, בין כוחות הרפובליקה הרומית ובעלות בריתה לבין צבא קרתגני בפיקוד חניבעל ברקא סמוך לעיירה קאנאי על גדת נהר אַוּפִידוּס (כיום אופַנטו), בחבל אפוליה (כיום פוליה) בדרום מזרח חצי האי האפניני באיטליה. הוא הסתיים בניצחון מוחץ של חניבעל, ובהשמדה כמעט מוחלטת של הצבא הרומאי. הקרב נערך בשנה השלישית של המלחמה הפונית השנייה, לאחר מספר ניצחונות של חניבעל על הצבא הרומאי בקרבות קודמים במסגרת פלישתו לאיטליה. הרומאים, שהכירו בעליונותו הטקטית של חניבעל, גייסו כוח חסר תקדים בגודלו כדי להבטיח את ניצחונם בקרב, ואת השמדת צבאו. אולם עובדה זו רק הגדילה את תבוסתם. למרות שהקרב לא היה ניצחון אסטרטגי, ולא הכריע את גורל המלחמה בין רומא לקרתגו, הוא נחשב אחד הניצחונות הטקטיים הגדולים ביותר בהיסטוריה הצבאית האנושית, והקנה לחניבעל הכרה כאחד מגדולי המצביאים בעת העתיקה. הוא נלמד עד ימינו, כדוגמה ומופת לשימוש בטקטיקת הלפיתה הכפולה. קרב קאנאי היה גם אחד הקרבות הקטלניים ביותר בעת העתיקה ובהיסטוריה האנושית בכלל, מבחינת מספר ההרוגים ביום אחד. ההערכות ביחס למספר ההרוגים בקרב, נעות בין 50,000 עד ל-70,000 איש. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 באוקטובר 2007	קרב קאנאי קרב קאנאי היה אחד הקרבות העיקריים, שנערכו במסגרת המלחמה הפונית השנייה. הקרב נערך ב-2 באוגוסט שנת 216 לפנה"ס, בין כוחות הרפובליקה הרומית ובעלות בריתה לבין צבא קרתגני בפיקוד חניבעל ברקא סמוך לעיירה קאנאי על גדת נהר אַוּפִידוּס (כיום אופַנטו), בחבל אפוליה (כיום פוליה) בדרום מזרח חצי האי האפניני באיטליה. הוא הסתיים בניצחון מוחץ של חניבעל, ובהשמדה כמעט מוחלטת של הצבא הרומאי. הקרב נערך בשנה השלישית של המלחמה הפונית השנייה, לאחר מספר ניצחונות של חניבעל על הצבא הרומאי בקרבות קודמים במסגרת פלישתו לאיטליה. הרומאים, שהכירו בעליונותו הטקטית של חניבעל, גייסו כוח חסר תקדים בגודלו כדי להבטיח את ניצחונם בקרב, ואת השמדת צבאו. אולם עובדה זו רק הגדילה את תבוסתם. למרות שהקרב לא היה ניצחון אסטרטגי, ולא הכריע את גורל המלחמה בין רומא לקרתגו, הוא נחשב אחד הניצחונות הטקטיים הגדולים ביותר בהיסטוריה הצבאית האנושית, והקנה לחניבעל הכרה כאחד מגדולי המצביאים בעת העתיקה. הוא נלמד עד ימינו, כדוגמה ומופת לשימוש בטקטיקת הלפיתה הכפולה. קרב קאנאי היה גם אחד הקרבות הקטלניים ביותר בעת העתיקה ובהיסטוריה האנושית בכלל, מבחינת מספר ההרוגים ביום אחד. ההערכות ביחס למספר ההרוגים בקרב, נעות בין 50,000 עד ל-70,000 איש. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
15 באוקטובר 2007	שבתי צבי בציור משנת 1665 שבתי צבי (1 ביולי 1626 – 17 בספטמבר 1676) היה יהודי יליד איזמיר, ממשיחי השקר המפורסמים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל. סביב דמותו התרקמה תנועת השבתאות שהקיפה את רוב העולם היהודי במשך מספר שנים, ונמשכה אצל קבוצות מאמינים במאות ה-17 וה-18. ספיחיה שרדו עד ימינו. עוד בצעירותו עסק צבי במיסטיקה ובקבלה. בתקופה זו החלו להתגלות אצלו סימני שיגעון שהמשיכו ללוות אותו כל חייו. נתן העזתי היה זה ששכנע את צבי בדבר היותו משיח. שבתי צבי סבב בעולם ואסף תומכים ומאמינים רבים. באותה תקופה הוא תיקן תקנות, ביטל מנהגים דתיים ומינה את אחיו ואת מכריו ל"מלכים". צבי נאסר על ידי העות'מאנים ב-1666 בעקבות האשמות של מקובל בשם נחמיה כהן. לצבי ניתנה אפשרות לבחור בין התאסלמות למיתה. הוא בחר להתאסלם, ואחריו התאסלמה קבוצה מתלמידיו. הדבר הכה בתדהמה את העולם היהודי. בעקבות המקרה, הוטלו הגבלות במזרח אירופה על לימוד הקבלה, והשם שבתי צבי הפך לשם גנאי. צבי נפטר בגלות באלבניה בגיל חמישים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
16 באוקטובר 2007	שבתי צבי בציור משנת 1665 שבתי צבי (1 ביולי 1626 – 17 בספטמבר 1676) היה יהודי יליד איזמיר, ממשיחי השקר המפורסמים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל. סביב דמותו התרקמה תנועת השבתאות שהקיפה את רוב העולם היהודי במשך מספר שנים, ונמשכה אצל קבוצות מאמינים במאות ה-17 וה-18. ספיחיה שרדו עד ימינו. עוד בצעירותו עסק צבי במיסטיקה ובקבלה. בתקופה זו החלו להתגלות אצלו סימני שיגעון שהמשיכו ללוות אותו כל חייו. נתן העזתי היה זה ששכנע את צבי בדבר היותו משיח. שבתי צבי סבב בעולם ואסף תומכים ומאמינים רבים. באותה תקופה הוא תיקן תקנות, ביטל מנהגים דתיים ומינה את אחיו ואת מכריו ל"מלכים". צבי נאסר על ידי העות'מאנים ב-1666 בעקבות האשמות של מקובל בשם נחמיה כהן. לצבי ניתנה אפשרות לבחור בין התאסלמות למיתה. הוא בחר להתאסלם, ואחריו התאסלמה קבוצה מתלמידיו. הדבר הכה בתדהמה את העולם היהודי. בעקבות המקרה, הוטלו הגבלות במזרח אירופה על לימוד הקבלה, והשם שבתי צבי הפך לשם גנאי. צבי נפטר בגלות באלבניה בגיל חמישים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 באוקטובר 2007	תפוח אדמה שלקה במחלת הכימשון רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד או "הרעב הגדול" הוא השם שניתן לרעב ההמוני ששרר באירלנד בין השנים 1846 ו-1849. התנאים לקיומו של רעב במדינה מערב אירופית באמצע המאה ה-19 נוצרו בחמישים השנה שקדמו לרעב, ומחולליהם היו המדיניות הכלכלית של ממלכת בריטניה הגדולה (אשר אירלנד הייתה חלק ממנה), שיטות חקלאיות כושלות, והופעת הכימשון, פרוטיסט שהרס את יבול תפוחי האדמה שהיה מקור מחייתם של רוב תושבי האי. תוצאותיו המיידיות של הרעב נמשכו עד 1851, ובשנים שבין אלו מיוחסות בין 750 אלף למיליון מיתות לרעב. מספר דומה של אנשים היגרו מן האי לאנגליה, לארצות הברית, לקנדה ולאוסטרליה ויצרו שם פזורה אירית. ההשפעה המיידית של הרעב על אירלנד הייתה הרסנית, והתוצאות לטווח רחוק היו כבדות משקל. הן גרמו לשינוי של קבע בתרבות האירית ובמסורת האירית עד היום. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 באוקטובר 2007	נורמן בורלוג נואם בוועידה למדע ולטכנולוגיה חקלאיים ביוני 2003 נורמן ארנסט בורלוג (25 במרץ 1914 – 12 בספטמבר 2009) היה חוקר חקלאות אמריקאי וחתן פרס נובל לשלום. נחשב לאבי המהפכה הירוקה שבעזרת הכלאת זני דגנים שונים הביאה לגידול משמעותי ביבולי החיטה, התירס, האורז וצמחים אחרים המשמשים כמקור מזון עיקרי במדינות רבות. בשנות החמישים והשישים, בעת שעסק במחקר חקלאי במקסיקו, פיתח בורלוג זני חיטה ננסיים למחצה, עתירי יבול ועמידים למחלות. בורלוג הוביל באותן שנים את הכנסת השימוש בזנים אלו, ובמקביל את הכנסת הטכנולוגיות המודרניות של גידול הדגנים האינטנסיבי במקסיקו, בהודו ובפקיסטן. כתוצאה מפעולות אלו הפכה מקסיקו ב-1963 ליצואנית חיטה. בין השנים 1965 ו-1970 כמעט והוכפל יבול החיטה בהודו ובפקיסטן, דבר אשר שיפר בצורה מהותית את יכולת מניעת הרעב במדינות אלו. יש המעריכים כי לולא הפעולות שבהן נטל בורלוג חלק, היו עלולים מיליארד אנשים לגווע ברעב. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
19 באוקטובר 2007	נורמן בורלוג נואם בוועידה למדע ולטכנולוגיה חקלאיים ביוני 2003 נורמן ארנסט בורלוג (25 במרץ 1914 – 12 בספטמבר 2009) היה חוקר חקלאות אמריקאי וחתן פרס נובל לשלום. נחשב לאבי המהפכה הירוקה שבעזרת הכלאת זני דגנים שונים הביאה לגידול משמעותי ביבולי החיטה, התירס, האורז וצמחים אחרים המשמשים כמקור מזון עיקרי במדינות רבות. בשנות החמישים והשישים, בעת שעסק במחקר חקלאי במקסיקו, פיתח בורלוג זני חיטה ננסיים למחצה, עתירי יבול ועמידים למחלות. בורלוג הוביל באותן שנים את הכנסת השימוש בזנים אלו, ובמקביל את הכנסת הטכנולוגיות המודרניות של גידול הדגנים האינטנסיבי במקסיקו, בהודו ובפקיסטן. כתוצאה מפעולות אלו הפכה מקסיקו ב-1963 ליצואנית חיטה. בין השנים 1965 ו-1970 כמעט והוכפל יבול החיטה בהודו ובפקיסטן, דבר אשר שיפר בצורה מהותית את יכולת מניעת הרעב במדינות אלו. יש המעריכים כי לולא הפעולות שבהן נטל בורלוג חלק, היו עלולים מיליארד אנשים לגווע ברעב. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 באוקטובר 2007	"הקרב על סנטו דומינגו" בין החיילים הפולנים בשירות הצבא הצרפתי ובין המורדים בני האיטי הרפובליקה הדומיניקנית היא מדינה המשתרעת על חלקו המזרחי של האי היספניולה. לאחר גילוי האי על ידי כריסטופר קולומבוס בשנת 1492, החלה בו התיישבות אירופית, שהביאה להכחדת תושביו המקוריים, בני הטאינו, וליישובו באירופאים ובעבדיהם האפריקנים. מוסד העבדות השפיע השפעה ניכרת על ההיסטוריה של האי. במקביל להיסטוריה של האיטי, המדינה שהתגבשה במערב האי, השיגה גם הרפובליקה הדומיניקנית את עצמאותה ושחררה את עבדיה. מאז רצופה ההיסטוריה של האי במתחים בין הרצון לעצמאות, ובהשפעותיהן של מעצמות זרות – צרפת, ספרד וארצות הברית, בין החתירה לדמוקרטיה ומנגד – לרודנות אכזרית, בין יציבות שלטונית וכלכלית המבוססת על הגידולים שהאי התברך בהם, ובמיוחד הטבק וקנה הסוכר, ובין תקופות של מחסור ואנרכיה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
21 באוקטובר 2007	"הקרב על סנטו דומינגו" בין החיילים הפולנים בשירות הצבא הצרפתי ובין המורדים בני האיטי הרפובליקה הדומיניקנית היא מדינה המשתרעת על חלקו המזרחי של האי היספניולה. לאחר גילוי האי על ידי כריסטופר קולומבוס בשנת 1492, החלה בו התיישבות אירופית, שהביאה להכחדת תושביו המקוריים, בני הטאינו, וליישובו באירופאים ובעבדיהם האפריקנים. מוסד העבדות השפיע השפעה ניכרת על ההיסטוריה של האי. במקביל להיסטוריה של האיטי, המדינה שהתגבשה במערב האי, השיגה גם הרפובליקה הדומיניקנית את עצמאותה ושחררה את עבדיה. מאז רצופה ההיסטוריה של האי במתחים בין הרצון לעצמאות, ובהשפעותיהן של מעצמות זרות – צרפת, ספרד וארצות הברית, בין החתירה לדמוקרטיה ומנגד – לרודנות אכזרית, בין יציבות שלטונית וכלכלית המבוססת על הגידולים שהאי התברך בהם, ובמיוחד הטבק וקנה הסוכר, ובין תקופות של מחסור ואנרכיה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
22 באוקטובר 2007	כיכר איחוד איטליה בטריאסטה טריאסטה היא עיר נמל בצפון-מזרח איטליה, על גבול סלובניה, המשמשת כבירת המחוז האוטונומי פריולי-ונציה ג'וליה מאז 1963, וכבירת נפת טריאסטה. אוכלוסיית העיר מנתה 208,590 תושבים, בדצמבר 2006. לטריאסטה עבר מפואר כעיר נמל וכמרכז מסחרי וכלכלי בדרום אירופה, והיא שימשה כנמל העיקרי של אוסטריה משך מאות שנים. במהלך מאתיים השנים האחרונות של השלטון האוסטרי, החזיק הנמל במעמד של אזור סחר חופשי, ובחלק מהזמן אף הוחל מעמד זה על העיר כולה. טריאסטה הייתה ונותרה מוקד חשוב של ענף הביטוח האיטלקי והבינלאומי, והתפתחה בה קהילה יהודית עשירה שלמרות גודלה הצנוע הוציאה מקרבה מספר לא מבוטל של אישים מפורסמים. כיום, טריאסטה היא עיר שוקקת חיים, ומעמדה כנמל חופשי אושר על ידי האיחוד האירופי. מאז שנות השישים של המאה ה-20 היא הפכה למרכז מחקר וחינוך בינלאומי מהשורה הראשונה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
23 באוקטובר 2007	כיכר איחוד איטליה בטריאסטה טריאסטה היא עיר נמל בצפון-מזרח איטליה, על גבול סלובניה, המשמשת כבירת המחוז האוטונומי פריולי-ונציה ג'וליה מאז 1963, וכבירת נפת טריאסטה. אוכלוסיית העיר מנתה 208,590 תושבים, בדצמבר 2006. לטריאסטה עבר מפואר כעיר נמל וכמרכז מסחרי וכלכלי בדרום אירופה, והיא שימשה כנמל העיקרי של אוסטריה משך מאות שנים. במהלך מאתיים השנים האחרונות של השלטון האוסטרי, החזיק הנמל במעמד של אזור סחר חופשי, ובחלק מהזמן אף הוחל מעמד זה על העיר כולה. טריאסטה הייתה ונותרה מוקד חשוב של ענף הביטוח האיטלקי והבינלאומי, והתפתחה בה קהילה יהודית עשירה שלמרות גודלה הצנוע הוציאה מקרבה מספר לא מבוטל של אישים מפורסמים. כיום, טריאסטה היא עיר שוקקת חיים, ומעמדה כנמל חופשי אושר על ידי האיחוד האירופי. מאז שנות השישים של המאה ה-20 היא הפכה למרכז מחקר וחינוך בינלאומי מהשורה הראשונה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
24 באוקטובר 2007	איסר ברונזה מהשנה הראשונה למרד מרד בר כוכבא הוא כינוי למרד שערכו יהודים בארץ ישראל כנגד שלטון האימפריה הרומית בימי הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132 ו-135 לספירה. בראש המרד עמד שמעון בר כוכבא, אשר זכה לתמיכת חכמי דורו ובראשם רבי עקיבא. המרד נחל הצלחה בתחילתו, אך לאחר מכן דוכא ביד ברזל. מאות אלפי יהודים נהרגו, והיישוב היהודי בארץ ישראל חרב. תקופת שלוש השנים שבהן שלט בר כוכבא בממלכת יהודה, הייתה לתקופת העצמאות האחרונה של עם ישראל בארצו, וזאת עד להקמת מדינת ישראל בשנת 1948. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
25 באוקטובר 2007	בניין בנק אנגלו-פלשתינה ברחוב יפו בירושלים בנק אנגלו-פלשתינה היה המוסד הפיננסי המרכזי של היישוב בסוף תקופת האימפריה העות'מאנית, בכל תקופת המנדט הבריטי, ואף בראשית ימי מדינת ישראל. הבנק הוקם בשנת 1902 כחברה בשם "אנגלו-פלסטיין קומפני" (אפ"ק) – חברת אנגלו-פלשתינה, אשר הייתה חברה-בת של אוצר התיישבות היהודים שנרשמה בבריטניה. החברה החלה לפעול כבנק ביפו בשנת 1903, ובשנת 1931 קיבלה את השם "בנק אנגלו פלשתינה". ההסתדרות הציונית העולמית, באמצעות אוצר התיישבות היהודים, הייתה בעלת השליטה בבנק, והיא השתמשה בו למימון המשק הארץ-ישראלי. במהלך השנים הראשונות לאחר הקמת מדינת ישראל, טרם הקמתו של בנק ישראל, שימש בנק אנגלו-פלשתינה כבנק מרכזי של המדינה הצעירה. בשנת 1951 הוקמה חברה ישראלית בשם בנק לאומי לישראל, אליה הועברו כל הנכסים והפעילויות של בנק אנגלו-פלשתינה שנחשב לחברה בריטית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 באוקטובר 2007	בניין בנק אנגלו-פלשתינה ברחוב יפו בירושלים בנק אנגלו-פלשתינה היה המוסד הפיננסי המרכזי של היישוב בסוף תקופת האימפריה העות'מאנית, בכל תקופת המנדט הבריטי, ואף בראשית ימי מדינת ישראל. הבנק הוקם בשנת 1902 כחברה בשם "אנגלו-פלסטיין קומפני" (אפ"ק) – חברת אנגלו-פלשתינה, אשר הייתה חברה-בת של אוצר התיישבות היהודים שנרשמה בבריטניה. החברה החלה לפעול כבנק ביפו בשנת 1903, ובשנת 1931 קיבלה את השם "בנק אנגלו פלשתינה". ההסתדרות הציונית העולמית, באמצעות אוצר התיישבות היהודים, הייתה בעלת השליטה בבנק, והיא השתמשה בו למימון המשק הארץ-ישראלי. במהלך השנים הראשונות לאחר הקמת מדינת ישראל, טרם הקמתו של בנק ישראל, שימש בנק אנגלו-פלשתינה כבנק מרכזי של המדינה הצעירה. בשנת 1951 הוקמה חברה ישראלית בשם בנק לאומי לישראל, אליה הועברו כל הנכסים והפעילויות של בנק אנגלו-פלשתינה שנחשב לחברה בריטית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 באוקטובר 2007	קרלוס השלישי, מלך ספרד, שבזמן שלטונו בוצעו מרבית הרפורמות הבורבוניות הרפורמות הבורבוניות הוא הכינוי המקובל בהיסטוריוגרפיה לסדרת צעדים שנקט הכתר הספרדי תחת בית בורבון במרוצת המאה ה-18, במיוחד בשליש האחרון שלה תחת קרלוס השלישי, שנועדו להגביר את אחיזת הכתר באימפריה הספרדית ולהגדיל את הרווח המופק מהקולוניות, וזאת ברוח הנאורות שעלתה באותה העת באירופה כולה. תחילה יושמו הרפורמות בספרד עצמה, ומאוחר יותר ברחבי האימפריה, ונגעו בכל תחומי החיים. כך למשל, הקמת מיליציות, חיזוק הצי ושיפוץ מבצרים נועדו לשמור על ביטחון האימפריה כנגד מעצמות קולוניאליות אחרות בעולם החדש, ושינוי שיטת המיסוי וכינון סחר חופשי בתוך האימפריה נועדו להגדיל את הרווחים מהקולוניות. הרפורמות השפיעו עמוקות על החברה הקולוניאלית ותרמו לתחילת תהליך העצמאות של אמריקה הספרדית בראשית המאה ה-19. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
28 באוקטובר 2007	קרלוס השלישי, מלך ספרד, שבזמן שלטונו בוצעו מרבית הרפורמות הבורבוניות הרפורמות הבורבוניות הוא הכינוי המקובל בהיסטוריוגרפיה לסדרת צעדים שנקט הכתר הספרדי תחת בית בורבון במרוצת המאה ה-18, במיוחד בשליש האחרון שלה תחת קרלוס השלישי, שנועדו להגביר את אחיזת הכתר באימפריה הספרדית ולהגדיל את הרווח המופק מהקולוניות, וזאת ברוח הנאורות שעלתה באותה העת באירופה כולה. תחילה יושמו הרפורמות בספרד עצמה, ומאוחר יותר ברחבי האימפריה, ונגעו בכל תחומי החיים. כך למשל, הקמת מיליציות, חיזוק הצי ושיפוץ מבצרים נועדו לשמור על ביטחון האימפריה כנגד מעצמות קולוניאליות אחרות בעולם החדש, ושינוי שיטת המיסוי וכינון סחר חופשי בתוך האימפריה נועדו להגדיל את הרווחים מהקולוניות. הרפורמות השפיעו עמוקות על החברה הקולוניאלית ותרמו לתחילת תהליך העצמאות של אמריקה הספרדית בראשית המאה ה-19. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
29 באוקטובר 2007	קיפודן נמלים אוסטרלי קיפודן נמלים אוסטרלי הוא מין ממשפחת הקיפודניים המשתייך, יחד עם הברווזן, לסדרת יונקי הביב. הסדרה כוללת את היונקים הפרימיטיביים ביותר כיום – הם היונקים היחידים שמטילים ביצים. המאובנים המוקדמים ביותר של קיפודן הנמלים האוסטרלי תוארכו לסוף תקופת הפליסטוקן. מין זה נפוץ ברחבי אוסטרליה, וכן באזורים החופיים וההרריים שבדרום מערב גינאה החדשה. באוסטרליה הוא המין האנדמי הנפוץ ביותר כיום. המין אינו נתון בסכנת הכחדה, אולם פעילות אנושית כגון ציד, הרס בתי גידול והחדרת מינים פולשים המזיקים לקיפודן, הביאו לירידה בתפוצתו ביבשת אוסטרליה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
30 באוקטובר 2007	קיפודן נמלים אוסטרלי קיפודן נמלים אוסטרלי הוא מין ממשפחת הקיפודניים המשתייך, יחד עם הברווזן, לסדרת יונקי הביב. הסדרה כוללת את היונקים הפרימיטיביים ביותר כיום – הם היונקים היחידים שמטילים ביצים. המאובנים המוקדמים ביותר של קיפודן הנמלים האוסטרלי תוארכו לסוף תקופת הפליסטוקן. מין זה נפוץ ברחבי אוסטרליה, וכן באזורים החופיים וההרריים שבדרום מערב גינאה החדשה. באוסטרליה הוא המין האנדמי הנפוץ ביותר כיום. המין אינו נתון בסכנת הכחדה, אולם פעילות אנושית כגון ציד, הרס בתי גידול והחדרת מינים פולשים המזיקים לקיפודן, הביאו לירידה בתפוצתו ביבשת אוסטרליה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
31 באוקטובר 2007	עצים מכוסי שלג בגרמניה עץ הוא כינוי כולל לצמח רב-שנתי בעל גזע מרכזי אשר ממנו צומחים ענפים מכוסי עלים. עצים נבדלים משיחים במספר הגזעים – לשיחים יש מספר גזעים קטנים הצומחים מהאדמה ומשתלבים זה בזה; ומצמחים מטפסים בכך שהם אינם זקוקים לתמיכה של מבנה מלאכותי (קיר למשל) או של עץ כדי לצמוח בצורה מאונכת. מאפיין חשוב של העצים הוא העלווה, מכלול הענפים והעלים שלעולם אינה צומחת בסמוך לקרקע, אלא מתחילה לצמוח בגובה מסוים, דבר המותיר מקטע של גזע חשוף מהקרקע ועד לעלווה. מאפיין נוסף הוא החומר העיקרי המרכיב את הגזע והענפים הקרוי בעברית גם כן עץ, על שם הצמח עצמו. התרכובות העיקריות שמהן עשוי חומר הגלם הן תאית, ליגנין והמיצלולוז. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה