לדלג לתוכן

אזור סחר חופשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אזורי סחר חופשי שונים בעולם

אזור סחר חופשי הוא אזור הפטור ממס, בדרך כלל כרוך בהסכם סחר בינלאומי שבו קבוצת מדינות מסכימה לבטל מכסים, הגבלות יבוא והעדפות אחרות על הסחורות והשירותים (או רובם) הנסחרים בין המדינות. הקמת אזור סחר חופשי הוא השלב השני באינטגרציה כלכלית. מדינות בוחרות בדרך זו של אינטגרציה כלכלית אם המבנה הכלכלי שלהן משלים זו את זו. אם מדובר במדינות בעלות כלכלות מתחרות, הן תבחרנה באיחוד מכסים.

שלא כמו באיחוד מכסים, החברות באזור סחר חופשי אינן שותפות לתעריף מכס חיצוני משותף (מדיניות אחידה ביחסי המסחר עם מדינות שאינן חברות באזור הסחר החופשי) ולכל אחת מדיניות מכסים והגבלות יבוא עצמאית. כדי למנוע התחמקות מתשלום מיסים (על ידי יבוא למדינה חברה אחת ויצוא למדינה אחת בתוך אזור הסחר) המדינות שותפות במערכת של אישורים על ארץ המוצא של הסחורות, המכונה "כללי מוצא" (rules of origin), המפרטים את הדרישות למינימום של חומרים ועבודה מקומיים בכל סחורה העוברת בין המדינות. סחורות שאינן עומדות בכללים אלה, אינן זכאיות לטיפול המיוחד שלו זוכות בדרך כלל סחורות העוברות בין המדינות באזור הסחר החופשי.[1]

אזור הסחר החופשי בסין[2]

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור הסחר החופשי של שנחאי (Shanghai FTZ או SFTZ), הוא רשמית אזור הסחר החופשי של סין (Shanghai). ב-22 באוגוסט 2013 אישרה מועצת המדינה את הקמת האזור. הוא הושק רשמית ב-29 בספטמבר 2013 בגיבוי של ראש ממשלת סין לי קצ'יאנג. זהו אזור הסחר החופשי הראשון ביבשת סין ומשתרע על שטח של 240.2 קמ"ר (92.7 מייל רבוע). מאז 21 באפריל 2015 אף הורחבו שטחי אזור הסחר. סחורות הנכנסות לאזור אינן כפופות למכס ושחרור ממכס כפי שקורה עם סחורות אחרות. זהו יתרון לתעשיית היין בסין, שכן הוא מעניק ליבואנים גמישות רבה יותר בהכנסת יין למדינה.

ה-FTZ כולל מנגנון ייחודי ליישוב סכסוכים מזה הקיים במקומות אחרים בסין. הבוררות באזור כפופה למערכת נפרדת של כללי בוררות שהונפקו על ידי מרכז הבוררות הבינלאומי של שנחאי (SHIAC). אלה מציגים מספר רפורמות המועדפות להשקעות זרות ב-FTZ, כולל בוררות חירום, גישור/בוררות היברידי וחסמים נמוכים יותר להליך מסכם. בנוסף, ניתן לבחור בוררים מחוץ לסגל הרשמי המנוהל על ידי SHIAC, בתנאי שהם עומדים בקריטריונים מתאימים מסוימים.[3]

שער 2 - שער הכניסה לאזור הסחר החופשי של שנחאי

היבטים משפטיים של אזורי סחר חופשי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור סחר חופשי, מעצם קיומו, למעשה מפר את עקרון האומה המועדפת ביותר (MFN) - עקרון בסיסי באמנות עליהן חתומות מדינות החברות בארגון הסחר העולמי (ה-WTO, ארגון בו חברות כמעט כל המדינות בעולם). לפי עיקרון זה, מדינה אינה יכולה לתת תנאי סחר עדיפים למדינה אחרת בארגון, מבלי לתת אותו ליתר המדינות החברות בארגון (למשל, הפחתת מכסים על תוצרת של מדינה אחת בלבד). אזור הסחר החופשי למעשה נותן עדיפות מובהקת למדינות המצויות באזור על פני מדינות שאינן נמצאות בו ויוצר הפליה.

עם זאת, על מנת שלא למנוע את היווצרותם של אזורי סחר חופשי, שכן הם ככלל מעודדים מסחר ורצויים, סעיף XXIV להסכם ה-GATT (אחד ההסכמים המרכזיים עליהם חתומות המדינות החברות בארגון הסחר העולמי) מאפשר למדינות, כחריג, להקים אזורי סחר חופשי. על מנת למתן את הפגיעה בעקרון האומה המועדפת, קובע ההסכם כי המדינות שיצרו אזור סחר חופשי לא יגבילו את הסחר עם המדינות שאינן חלק מהאזור מעבר להגבלות שהיו קיימות ערב היווצרות אזור הסחר החופשי.[4]

הסכמי סחר היוצרים אזורי סחר חופשי נמצאים בדרך כלל מחוץ לתחום מערכת הסחר הרב-צדדית של ארגון הסחר העולמי. עם זאת, על המדינות החברות בארגון מוטלת חובה להודיע למזכירות הארגון כאשר אלו חותמות על הסכמי סחר חופשי חדשים (ובהם, הסכם על הקמת אזור סחר חופשי). בנוסף, באופן עקרוני, תוכנם של הסכמי סחר חופשי נתון לבדיקה במסגרת הוועדה להסכמי סחר אזוריים בארגון המכס העולמי.[5]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אינטגרציה אזורית
  2. ^ Announcement | China (Shanghai) Pilot Free Trade Zone, en-shftz.pudong.gov.cn
  3. ^ Establishing a Company in the Shanghai FTZ, China Briefing News, ‏2014-03-12 (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ "General Agreement on Tariffs and Trade" (PDF). WTO. נבדק ב-5 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "The Committee on Regional Trade Agreements". WTO.
ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.