ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/יוני 2004
יוני | |||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
1 ביוני 2004 | תבנית:ערך מומלץ 1 ביוני 2004 | עריכה - תבנית - שיחה | |||||||||||||||||
2 ביוני 2004 | תבנית:ערך מומלץ 2 ביוני 2004 | עריכה - תבנית - שיחה | |||||||||||||||||
3 ביוני 2004 | תבנית:ערך מומלץ 3 ביוני 2004 | עריכה - תבנית - שיחה | |||||||||||||||||
4 ביוני 2004 | תבנית:ערך מומלץ 4 ביוני 2004 | עריכה - תבנית - שיחה | |||||||||||||||||
5 ביוני 2004 | תבנית:ערך מומלץ 5 ביוני 2004 | עריכה - תבנית - שיחה | |||||||||||||||||
6 ביוני 2004 | תבנית:ערך מומלץ 6 ביוני 2004 | עריכה - תבנית - שיחה | |||||||||||||||||
7 ביוני 2004 | תבנית:ערך מומלץ 7 ביוני 2004 | עריכה - תבנית - שיחה | |||||||||||||||||
8 ביוני 2004 | תבנית:ערך מומלץ 8 ביוני 2004 | עריכה - תבנית - שיחה | |||||||||||||||||
9 ביוני 2004 | תבנית:ערך מומלץ 9 ביוני 2004 | עריכה - תבנית - שיחה | |||||||||||||||||
10 ביוני 2004 | אקסטזי הוא כינוי נפוץ לסם סינתטי ששמו המדעי MDMA. הרכב ה-MDMA התגלה בשנת 1914 ושימש כתרופה בעיקר בשנות ה-70 וה-80, עד אשר הוצא אל מחוץ לחוק בשל הסיכונים שהתגלו בשימוש בו. כיום הוא מיוצר על ידי מעבדות פרטיות ומופץ בדרך כלל בטבליות, שלעיתים קרובות מעורבים בהן גם חומרים כימיים וסמים נוספים. השפעתו העיקרית של האקסטזי מתבטאת בשחרור רמות גבוהות מאוד של סרוטונין, הגורם לתחושת אופוריה, פתיחות, אנרגיה ושמחה. בטווח הארוך עשוי השימוש בו לגרום לפגיעה ברקמות המוח והפרעות בפעילתו, ולתלות נפשית המביאה למצבי דיכאון. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||||||||||||||||
11 ביוני 2004 | אקסטזי הוא כינוי נפוץ לסם סינתטי ששמו המדעי MDMA. הרכב ה-MDMA התגלה בשנת 1914 ושימש כתרופה בעיקר בשנות ה-70 וה-80, עד אשר הוצא אל מחוץ לחוק בשל הסיכונים שהתגלו בשימוש בו. כיום הוא מיוצר על ידי מעבדות פרטיות ומופץ בדרך כלל בטבליות, שלעיתים קרובות מעורבים בהן גם חומרים כימיים וסמים נוספים. השפעתו העיקרית של האקסטזי מתבטאת בשחרור רמות גבוהות מאוד של סרוטונין, הגורם לתחושת אופוריה, פתיחות, אנרגיה ושמחה. בטווח הארוך עשוי השימוש בו לגרום לפגיעה ברקמות המוח והפרעות בפעילתו, ולתלות נפשית המביאה למצבי דיכאון. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||||||||||||||||
12 ביוני 2004 | אקסטזי הוא כינוי נפוץ לסם סינתטי ששמו המדעי MDMA. הרכב ה-MDMA התגלה בשנת 1914 ושימש כתרופה בעיקר בשנות ה-70 וה-80, עד אשר הוצא אל מחוץ לחוק בשל הסיכונים שהתגלו בשימוש בו. כיום הוא מיוצר על ידי מעבדות פרטיות ומופץ בדרך כלל בטבליות, שלעיתים קרובות מעורבים בהן גם חומרים כימיים וסמים נוספים. השפעתו העיקרית של האקסטזי מתבטאת בשחרור רמות גבוהות מאוד של סרוטונין, הגורם לתחושת אופוריה, פתיחות, אנרגיה ושמחה. בטווח הארוך עשוי השימוש בו לגרום לפגיעה ברקמות המוח והפרעות בפעילתו, ולתלות נפשית המביאה למצבי דיכאון. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||||||||||||||||
13 ביוני 2004 | אקסטזי הוא כינוי נפוץ לסם סינתטי ששמו המדעי MDMA. הרכב ה-MDMA התגלה בשנת 1914 ושימש כתרופה בעיקר בשנות ה-70 וה-80, עד אשר הוצא אל מחוץ לחוק בשל הסיכונים שהתגלו בשימוש בו. כיום הוא מיוצר על ידי מעבדות פרטיות ומופץ בדרך כלל בטבליות, שלעיתים קרובות מעורבים בהן גם חומרים כימיים וסמים נוספים. השפעתו העיקרית של האקסטזי מתבטאת בשחרור רמות גבוהות מאוד של סרוטונין, הגורם לתחושת אופוריה, פתיחות, אנרגיה ושמחה. בטווח הארוך עשוי השימוש בו לגרום לפגיעה ברקמות המוח והפרעות בפעילתו, ולתלות נפשית המביאה למצבי דיכאון. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||||||||||||||||
14 ביוני 2004 | אקסטזי הוא כינוי נפוץ לסם סינתטי ששמו המדעי MDMA. הרכב ה-MDMA התגלה בשנת 1914 ושימש כתרופה בעיקר בשנות ה-70 וה-80, עד אשר הוצא אל מחוץ לחוק בשל הסיכונים שהתגלו בשימוש בו. כיום הוא מיוצר על ידי מעבדות פרטיות ומופץ בדרך כלל בטבליות, שלעיתים קרובות מעורבים בהן גם חומרים כימיים וסמים נוספים. השפעתו העיקרית של האקסטזי מתבטאת בשחרור רמות גבוהות מאוד של סרוטונין, הגורם לתחושת אופוריה, פתיחות, אנרגיה ושמחה. בטווח הארוך עשוי השימוש בו לגרום לפגיעה ברקמות המוח והפרעות בפעילתו, ולתלות נפשית המביאה למצבי דיכאון. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||||||||||||||||
15 ביוני 2004 | אקסטזי הוא כינוי נפוץ לסם סינתטי ששמו המדעי MDMA. הרכב ה-MDMA התגלה בשנת 1914 ושימש כתרופה בעיקר בשנות ה-70 וה-80, עד אשר הוצא אל מחוץ לחוק בשל הסיכונים שהתגלו בשימוש בו. כיום הוא מיוצר על ידי מעבדות פרטיות ומופץ בדרך כלל בטבליות, שלעיתים קרובות מעורבים בהן גם חומרים כימיים וסמים נוספים. השפעתו העיקרית של האקסטזי מתבטאת בשחרור רמות גבוהות מאוד של סרוטונין, הגורם לתחושת אופוריה, פתיחות, אנרגיה ושמחה. בטווח הארוך עשוי השימוש בו לגרום לפגיעה ברקמות המוח והפרעות בפעילתו, ולתלות נפשית המביאה למצבי דיכאון. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||||||||||||||||
16 ביוני 2004 | אקסטזי הוא כינוי נפוץ לסם סינתטי ששמו המדעי MDMA. הרכב ה-MDMA התגלה בשנת 1914 ושימש כתרופה בעיקר בשנות ה-70 וה-80, עד אשר הוצא אל מחוץ לחוק בשל הסיכונים שהתגלו בשימוש בו. כיום הוא מיוצר על ידי מעבדות פרטיות ומופץ בדרך כלל בטבליות, שלעיתים קרובות מעורבים בהן גם חומרים כימיים וסמים נוספים. השפעתו העיקרית של האקסטזי מתבטאת בשחרור רמות גבוהות מאוד של סרוטונין, הגורם לתחושת אופוריה, פתיחות, אנרגיה ושמחה. בטווח הארוך עשוי השימוש בו לגרום לפגיעה ברקמות המוח והפרעות בפעילתו, ולתלות נפשית המביאה למצבי דיכאון. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||||||||||||||||
17 ביוני 2004 | אקסטזי הוא כינוי נפוץ לסם סינתטי ששמו המדעי MDMA. הרכב ה-MDMA התגלה בשנת 1914 ושימש כתרופה בעיקר בשנות ה-70 וה-80, עד אשר הוצא אל מחוץ לחוק בשל הסיכונים שהתגלו בשימוש בו. כיום הוא מיוצר על ידי מעבדות פרטיות ומופץ בדרך כלל בטבליות, שלעיתים קרובות מעורבים בהן גם חומרים כימיים וסמים נוספים. השפעתו העיקרית של האקסטזי מתבטאת בשחרור רמות גבוהות מאוד של סרוטונין, הגורם לתחושת אופוריה, פתיחות, אנרגיה ושמחה. בטווח הארוך עשוי השימוש בו לגרום לפגיעה ברקמות המוח והפרעות בפעילתו, ולתלות נפשית המביאה למצבי דיכאון. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||||||||||||||||
18 ביוני 2004 | אקסטזי הוא כינוי נפוץ לסם סינתטי ששמו המדעי MDMA. הרכב ה-MDMA התגלה בשנת 1914 ושימש כתרופה בעיקר בשנות ה-70 וה-80, עד אשר הוצא אל מחוץ לחוק בשל הסיכונים שהתגלו בשימוש בו. כיום הוא מיוצר על ידי מעבדות פרטיות ומופץ בדרך כלל בטבליות, שלעיתים קרובות מעורבים בהן גם חומרים כימיים וסמים נוספים. השפעתו העיקרית של האקסטזי מתבטאת בשחרור רמות גבוהות מאוד של סרוטונין, הגורם לתחושת אופוריה, פתיחות, אנרגיה ושמחה. בטווח הארוך עשוי השימוש בו לגרום לפגיעה ברקמות המוח והפרעות בפעילתו, ולתלות נפשית המביאה למצבי דיכאון. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||||||||||||||||
19 ביוני 2004 | אקסטזי הוא כינוי נפוץ לסם סינתטי ששמו המדעי MDMA. הרכב ה-MDMA התגלה בשנת 1914 ושימש כתרופה בעיקר בשנות ה-70 וה-80, עד אשר הוצא אל מחוץ לחוק בשל הסיכונים שהתגלו בשימוש בו. כיום הוא מיוצר על ידי מעבדות פרטיות ומופץ בדרך כלל בטבליות, שלעיתים קרובות מעורבים בהן גם חומרים כימיים וסמים נוספים. השפעתו העיקרית של האקסטזי מתבטאת בשחרור רמות גבוהות מאוד של סרוטונין, הגורם לתחושת אופוריה, פתיחות, אנרגיה ושמחה. בטווח הארוך עשוי השימוש בו לגרום לפגיעה ברקמות המוח והפרעות בפעילתו, ולתלות נפשית המביאה למצבי דיכאון. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||||||||||||||||
20 ביוני 2004 | אקסטזי הוא כינוי נפוץ לסם סינתטי ששמו המדעי MDMA. הרכב ה-MDMA התגלה בשנת 1914 ושימש כתרופה בעיקר בשנות ה-70 וה-80, עד אשר הוצא אל מחוץ לחוק בשל הסיכונים שהתגלו בשימוש בו. כיום הוא מיוצר על ידי מעבדות פרטיות ומופץ בדרך כלל בטבליות, שלעיתים קרובות מעורבים בהן גם חומרים כימיים וסמים נוספים. השפעתו העיקרית של האקסטזי מתבטאת בשחרור רמות גבוהות מאוד של סרוטונין, הגורם לתחושת אופוריה, פתיחות, אנרגיה ושמחה. בטווח הארוך עשוי השימוש בו לגרום לפגיעה ברקמות המוח והפרעות בפעילתו, ולתלות נפשית המביאה למצבי דיכאון. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||||||||||||||||
21 ביוני 2004 | אקסטזי הוא כינוי נפוץ לסם סינתטי ששמו המדעי MDMA. הרכב ה-MDMA התגלה בשנת 1914 ושימש כתרופה בעיקר בשנות ה-70 וה-80, עד אשר הוצא אל מחוץ לחוק בשל הסיכונים שהתגלו בשימוש בו. כיום הוא מיוצר על ידי מעבדות פרטיות ומופץ בדרך כלל בטבליות, שלעיתים קרובות מעורבים בהן גם חומרים כימיים וסמים נוספים. השפעתו העיקרית של האקסטזי מתבטאת בשחרור רמות גבוהות מאוד של סרוטונין, הגורם לתחושת אופוריה, פתיחות, אנרגיה ושמחה. בטווח הארוך עשוי השימוש בו לגרום לפגיעה ברקמות המוח והפרעות בפעילתו, ולתלות נפשית המביאה למצבי דיכאון. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||||||||||||||||
22 ביוני 2004 | אקסטזי הוא כינוי נפוץ לסם סינתטי ששמו המדעי MDMA. הרכב ה-MDMA התגלה בשנת 1914 ושימש כתרופה בעיקר בשנות ה-70 וה-80, עד אשר הוצא אל מחוץ לחוק בשל הסיכונים שהתגלו בשימוש בו. כיום הוא מיוצר על ידי מעבדות פרטיות ומופץ בדרך כלל בטבליות, שלעיתים קרובות מעורבים בהן גם חומרים כימיים וסמים נוספים. השפעתו העיקרית של האקסטזי מתבטאת בשחרור רמות גבוהות מאוד של סרוטונין, הגורם לתחושת אופוריה, פתיחות, אנרגיה ושמחה. בטווח הארוך עשוי השימוש בו לגרום לפגיעה ברקמות המוח והפרעות בפעילתו, ולתלות נפשית המביאה למצבי דיכאון. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||||||||||||||||
23 ביוני 2004 |
תורת המשחקים היא ענף של המתמטיקה והכלכלה העוסק במצבי עימות בין בני אדם, כדוגמת המצבים המתעוררים במשחקים שונים, בהם כל אחד מהמתחרים צריך לתכנן אסטרטגיה שתביא אותו לניצחון, תוך הבאת שיקולי הצד השני בחשבון. ענף זה שימושי, למשל, בפעילות כלכלית, בה כל אחד מהעוסקים רוצה להגיע לרווח מקסימלי, לעיתים על-חשבון מתחריו ולעיתים תוך שיתוף פעולה אתם. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||||||||||||||||
24 ביוני 2004 |
תורת המשחקים היא ענף של המתמטיקה והכלכלה העוסק במצבי עימות בין בני אדם, כדוגמת המצבים המתעוררים במשחקים שונים, בהם כל אחד מהמתחרים צריך לתכנן אסטרטגיה שתביא אותו לניצחון, תוך הבאת שיקולי הצד השני בחשבון. ענף זה שימושי, למשל, בפעילות כלכלית, בה כל אחד מהעוסקים רוצה להגיע לרווח מקסימלי, לעיתים על-חשבון מתחריו ולעיתים תוך שיתוף פעולה אתם. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||||||||||||||||
25 ביוני 2004 |
תורת המשחקים היא ענף של המתמטיקה והכלכלה העוסק במצבי עימות בין בני אדם, כדוגמת המצבים המתעוררים במשחקים שונים, בהם כל אחד מהמתחרים צריך לתכנן אסטרטגיה שתביא אותו לניצחון, תוך הבאת שיקולי הצד השני בחשבון. ענף זה שימושי, למשל, בפעילות כלכלית, בה כל אחד מהעוסקים רוצה להגיע לרווח מקסימלי, לעיתים על-חשבון מתחריו ולעיתים תוך שיתוף פעולה אתם. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||||||||||||||||
26 ביוני 2004 |
תורת המשחקים היא ענף של המתמטיקה והכלכלה העוסק במצבי עימות בין בני אדם, כדוגמת המצבים המתעוררים במשחקים שונים, בהם כל אחד מהמתחרים צריך לתכנן אסטרטגיה שתביא אותו לניצחון, תוך הבאת שיקולי הצד השני בחשבון. ענף זה שימושי, למשל, בפעילות כלכלית, בה כל אחד מהעוסקים רוצה להגיע לרווח מקסימלי, לעיתים על-חשבון מתחריו ולעיתים תוך שיתוף פעולה אתם. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||||||||||||||||
27 ביוני 2004 | הוא השפיע על כל תולדות אירופה במאה ה-19, כבש מדינות, המליך מלכים, גילה את מצרים העתיקה ואף ביקר בארץ ישראל. עד ימנו אלה הוא סמל ליכולות אישיות מרשימות. נפוליאון בונפרטה (15 באוגוסט 1769 – 5 במאי 1821), כיהן כשליט צרפת בשנים 1799 עד 1814 ובשנת 1815 למשך מספר חודשים. נפוליאון עלה לשלטון בהפיכה לאחר קריירה צבאית מזהירה. לאחר שביסס את מערכות השלטון הפנימיות בצרפת וייצב את המדינה לאחר התקופה הסוערת של המהפכה הצרפתית הוא יצא למסע כיבושים בכל אירופה וכונן את "האימפריה הצרפתית" בראשותו כקיסר. מעצמות אירופה הוותיקות התנגדו לו וגרמו להפלת משטרו ולהגלייתו לאי אלבה. הוא הצליח לברוח מהאי, לשלוט בחזרה בצרפת מאה ימים עד שהובס בקרב וטרלו ונשלח לגלות באי סנט הלנה שם מת. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||||||||||||||||
28 ביוני 2004 | הוא השפיע על כל תולדות אירופה במאה ה-19, כבש מדינות, המליך מלכים, גילה את מצרים העתיקה ואף ביקר בארץ ישראל. עד ימנו אלה הוא סמל ליכולות אישיות מרשימות. נפוליאון בונפרטה (15 באוגוסט 1769 – 5 במאי 1821), כיהן כשליט צרפת בשנים 1799 עד 1814 ובשנת 1815 למשך מספר חודשים. נפוליאון עלה לשלטון בהפיכה לאחר קריירה צבאית מזהירה. לאחר שביסס את מערכות השלטון הפנימיות בצרפת וייצב את המדינה לאחר התקופה הסוערת של המהפכה הצרפתית הוא יצא למסע כיבושים בכל אירופה וכונן את "האימפריה הצרפתית" בראשותו כקיסר. מעצמות אירופה הוותיקות התנגדו לו וגרמו להפלת משטרו ולהגלייתו לאי אלבה. הוא הצליח לברוח מהאי, לשלוט בחזרה בצרפת מאה ימים עד שהובס בקרב וטרלו ונשלח לגלות באי סנט הלנה שם מת. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||||||||||||||||
29 ביוני 2004 | הזמר הישראלי המצליח ביותר מחוץ לגבולות המדינה, מייק בראנט (5 בפברואר 1947 – 25 באפריל 1975), התחיל את הקריירה שלו בשכונות של העיר התחתית בחיפה והגיע עד לפסגת מצעדי הפזמונים בצרפת. הוא היה כוכב על, אהוד על מיליוני מעריצים. ואז, בשיא הצלחתו הוא התאבד. בודד, מוקף אמרגנים, מנהלים ומותש ממסעות הופעות בלתי פוסקים. שיריו הרבים, בראשם "לֶס מוּאה טֶמֶה" מושמעים עד היום, כמעט שלושים שנה לאחר מותו. קברו בבית העלמין בחיפה הוא מוקד לעליה לרגל. |
עריכה - תבנית - שיחה | |||||||||||||||||
30 ביוני 2004 | הזמר הישראלי המצליח ביותר מחוץ לגבולות המדינה, מייק בראנט (5 בפברואר 1947 – 25 באפריל 1975), התחיל את הקריירה שלו בשכונות של העיר התחתית בחיפה והגיע עד לפסגת מצעדי הפזמונים בצרפת. הוא היה כוכב על, אהוד על מיליוני מעריצים. ואז, בשיא הצלחתו הוא התאבד. בודד, מוקף אמרגנים, מנהלים ומותש ממסעות הופעות בלתי פוסקים. שיריו הרבים, בראשם "לֶס מוּאה טֶמֶה" מושמעים עד היום, כמעט שלושים שנה לאחר מותו. קברו בבית העלמין בחיפה הוא מוקד לעליה לרגל. |
עריכה - תבנית - שיחה |
ערכים מומלצים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|