האקדמיה הרומנית
 סמל האקדמיה הרומנית | |
 | |
| בניין האקדמיה הרומנית בדרך הניצחון (אנ'), בוקרשט | |
| אקדמיה למדעים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1866–הווה (כ־158 שנים) |
| מייסדים |
Vincențiu Babeș, וסילה אלכסנדרי, Ştefan Gonata, Ioan Străjescu, Constantin Stamati, Ion G. Sbiera, Nicolae Ionescu, טיטו מאיורסקו, August Treboniu Laurian, קוסטקה נגרוצי, I. C. Massim, קונסטנטין א. רוסטי, Alexandru Roman, Andrei Mocioni, Timotei Cipariu, Dimitrie Cozacovici, Ioan D. Caragiani, George Bariț, Gavriil Munteanu, Ambrosiu Dimitrovici, יון הליאדה רדולסקו, Alexandru Hâjdeu, Alexandru Hurmuzaki, Iosif Hodoșiu, V. A. Urechia  |
| בעלי תפקידים | |
| יו"ר |
יונל ולנטין ולאד |
| מיקום | |
| מיקום |
בוקרשט,  רומניה |
| מדינה |
רומניה |
| קואורדינטות | 44°26′47″N 26°05′24″E / 44.446305555556°N 26.09°E |
| academiaromana.ro | |
|
(למפת בוקרשט רגילה)   האקדמיה הרומנית | |
  | |
האקדמיה הרומנית (ברומנית: Academia Română) היא המוסד הרומני הגבוה ביותר בתחום התרבות והמדע.
האקדמיה נוסדה ב-1 באפריל 1866 בבוקרשט, רומניה ונקראה תחילה "החברה הספרותית הרומנית" (Societatea Literară Română), מ-1867 "החברה האקדמית הרומנית" (Societatea Academică Română) ומ-1879 האקדמיה הרומנית.
ייסוד האקדמיה הרומנית התרחש באותה שנה בה עלה לשלטון ברומניה מייסד המלוכה הרומנית, קרול הראשון, מלך רומניה, שהיה מ-1867 חבר כבוד של האקדמיה הרומנית ומ-1879 עד 1914 נשיא כבוד ופטרון של האקדמיה.
מטרות האקדמיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהתאם לתקנון שלה, התפקיד העיקרי של האקדמיה מתמצה בטיפוח השפה והספרות הרומנית, קביעת הנורמות המחייבות באורתוגרפיה של השפה הרומנית, לימוד ההיסטוריה הלאומית הרומנית וחקירת תחומי המדע החשובים ביותר.
היצירות האקדמיות המייצגות ביותר הן: "מילון השפה הרומנית" (Dicţionarul limbii române), "המילון המבואר של השפה הרומנית" (Dicţionarul explicativ al limbii române), "המילון הכללי של הספרות הרומנית" (Dicţionarul general al literaturii române), "המילון האקדמי הקטן" (Micul dicţionar academic) ו"סקירת ההיסטוריה של הרומנים" (Tratatul de istoria românilor).
חברי האקדמיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברי האקדמיה יכולים להיות חברי כבוד, חברים מתכתבים או חברים מלאים. החברות היא לכל החיים, אך ניתן להעניק את החברות גם למי שהלך לעולמו. החברים המלאים והחברים המתכתבים יכולים להמליץ על מועמדים לחברים מתכתבים. המלצה למועמדות לחברות מלאה יכולים לתת רק חברים מלאים. המספר המרבי של חברים מלאים וחברים מתכתבים הוא 181, והמספר המרבי של חברי כבוד מרומניה ומחוץ לה הוא 135, מתוכם לא יותר מ-40 מרומניה. חברי האקדמיה הרומנית נבחרים מתוך מדענים ואנשי תרבות, אשר התבלטו באמצעות יצירות התורמות להתקדמות הרוחנית של המדינה, בעלות ערך תאורטי ומעשי רב. את התואר אקדמאי יכול לשמש רק חברים מלאים באקדמיה הרומנית.
על פי סיכום משנת 1999 היו במהלך השנים לאקדמיה 1,494 חברים, 980 אזרחים רומנים ו-514 זרים. בין הרומנים היו 25 מייסדים, 375 חברים מלאים, 361 חברים מתכתבים ו-178 חברי כבוד - 41 נבחרו לאחר מותם. בין הזרים היו 109 חברים מתכתבים ו-404 חברי כבוד - אחד נבחר לאחר מותו.
אלנה צ'אושסקו הייתה חברה מלאה באקדמיה וגם בעלה, ניקולאה צ'אושסקו, שהיה גם נשיא כבוד - השניים סולקו משורות האקדמיה בישיבה שנערכה ב-26 בדצמבר 1989, יום לאחר הוצאתם להורג. היו מקרים נוספים של סילוק משורות האקדמיה, בגלל הרשעות פליליות או הימלטות ממשפט.
פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]האקדמיה ממומנת מתקציב המדינה, אך יש לה אוטונומיה ניהולית. בנוסף למימון התקציבי יש לאקדמיה הכנסות מפעילותה ומניצול מקורות פנימיים והיא גם זוכה לתרומות.
האקדמיה מנוהלת על ידי משרד הנשיאות של האקדמיה שכוללת שישה אנשים, הנשיא, 4 סגנים ומזכיר. נשיא נבחר פעם ב-4 שנים ולא יותר מפעמיים.
רשת המחקר של האקדמיה הרומנית מורכבת מ-70 מכוני מחקר ומרכזי מחקר, בתיאום ובפיקוח המדורים המדעיים, ומכסה את כל שטחה של המדינה, מבוקרשט, ועד קלוז'-נפוקה, יאשי, טימישוארה, קראיובה, סיביו וטרגו מורש. להלן המדורים המדעיים של האקדמיה:
- המחלקה לפילולוגיה וספרות
- המדור למדעים היסטוריים וארכאולוגיה
- המחלקה למדעי המתמטיקה
- המחלקה למדעי הפיזיקה
- המחלקה למדעי הכימיה
- המחלקה למדעי הביולוגיה
- המחלקה למדעי הגאונומיה
- המדור למדעים טכניים
- המחלקה למדעי החקלאות והיערנות
- המדור למדעי הרפואה
- המדור למדעי הכלכלה, המשפט והסוציולוגיה
- המחלקה לפילוסופיה, תאולוגיה, פסיכולוגיה ופדגוגיה
- המדור לאמנות, אדריכלות ואודיו-ויזואלי
- המחלקה למדע וטכנולוגיית מידע
תרומות לאקדמיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלק מעשירי רומניה ציוו מרכושם לאקדמיה בעודם בחיים או בצוואתם. בין הנדבנים נמנו כמה פילנתרופים יהודים, דוגמת ז'ק אליאס ויעקב נוישוץ.
ספרייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לספריית האקדמיה הרומנית, שהוקמה בשנת 1867, יש אוסף של למעלה משבעה מיליון ספרים ואוספים של רישומים, תחריטים, מפות ומטבעות. האקדמיה מפעילה גם הוצאה לאור משלה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של האקדמיה הרומנית (ברומנית)- התכנית האסטרטגית לשנים 2018–2022 (ברומנית)
- תקנון קבלת חברים באקדמיה הרומנית (ברומנית)
