הפארקים הלאומיים של ארצות הברית
בארצות הברית יש 63 אזורים מוגנים המכונים פארקים לאומיים.[1] המנוהלים על ידי שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית, סוכנות של מחלקת הפנים של ארצות הברית. פארקים לאומיים יכולים לקום אך ורק מתוקף חוק של הקונגרס של ארצות הברית. החוק שיצר את הפארק הלאומי הראשון, הפארק הלאומי ילוסטון, נחתם על ידי נשיא ארצות הברית יוליסס ס. גרנט ב-1872 ואחריו הפארק הלאומי מקינק (Mackinac National Park) ב-1875 (נסגר ב-1895) ואז פארק רוק קריק (Rock Creek Park), שמוזג מאוחר יותר לתוך הפארקים הלאומיים של הבירה (National Capital Parks), הפארק הלאומי סקוויה והפארק הלאומי יוסמיטי ב-1890. שירות הפארקים הלאומיים הוקם ב-1916 מתוקף חוק (National Park Service Organic Act) שקבע שמטרת הארגון ”לשמר את הנוף ואת האובייקטים הטבעיים וההיסטוריים וחיות הבר שבהם, ולאפשר את ההנאה מהם בדרך כזו ובאמצעים כאלו שלא יפגמו בהם למען הנאת הדורות הבאים”.[2] פארקים לאומיים רבים התחילו כאזור מוגן במעמד של מונומנט לאומי שהוקם על ידי נשיא ארצות הברית במסגרת סמכותו על פי חוק העתיקות בטרם שודרג מעמדם על ידי הקונגרס. לשבעה פארקים לאומיים (שישה מתוכם באלסקה) צמודה שמורה לאומית, אזורים עם רמת הגנה שונה המנוהלים יחדיו, אבל נחשבים יחידות נפרדות ושטחיהם אינם כלולים בטבלה להלן. הקריטריונים לבחירת אזור כפארק לאומי כוללים: יופי טבעי, מאפיינים גאולוגיים ייחודיים, מערכות אקולוגיות יוצאות דופן, ואפשרויות לנופש (אם כי לא תמיד שוקלים את כל הקריטריונים יחד). מונומנטים לאומיים לעומת זאת נבחרים לעיתים קרובות בשל חשיבותם ההיסטורית או הארכאולוגית. ארבעה עשר פארקים לאומיים מוגדרים גם כאתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו,[3] בעוד ש-21 פארקים לאומיים מוגדרים שמורות ביוספריות.[4] שמונה פארקים לאומיים מוגדרים הן כאתר מורשת עולמית והן כשמורה ביוספרית.
ב-30 ממדינות ארצות הברית יש פארקים לאומיים, כמו גם הטריטוריות של סמואה האמריקנית ואיי הבתולה של ארצות הברית. המספר הגדול ביותר של פארקים לאומיים הוא בקליפורניה (תשעה), אחריה אלסקה (שמונה), יוטה (חמישה) וקולורדו (ארבעה). הפארק הלאומי הגדול ביותר הוא הפארק הלאומי ראנגל-סנט אליאס באלסקה, 32,375 קילומטרים רבועים (גדול משטחה של בלגיה). גם שלושת הפארקים הגדולים הבאים הם באלסקה. הפארק הקטן ביותר הוא הפארק הלאומי קשת השער במיסורי, המשתרע על 368 דונם. השטח הכולל המוגן על ידי פארקים לאומיים הוא 211,000 קילומטרים רבועים, כשהממוצע הוא 3,500 קילומטרים רבועים, אבל החציון הוא רק 840 קילומטרים רבועים.[5]
כמות המבקרים בפארקים הלאומיים הגיעה לשיא של יותר מ-84 מיליון מבקרים ב-2017.[6] הפארק עם כמות המבקרים הגדולה ביותר היה הפארק הלאומי גרייט סמוקי מאונטיינז בקרוליינה הצפונית וטנסי עם מעל ל-11.3 מיליון מבקרים ב-2017, ואחריו הפארק הלאומי גרנד קניון באריזונה עם מעל ל-6.2 מיליון מבקרים. לעומת זאת רק 11,117 איש ביקרו באותה שנה בפארק הלאומי שערי האזור הארקטי המרוחק שבאלסקה.[6]
כמה פארקים לאומיים לשעבר איבדו הגדרה זו או פורקו. ליחידות אחרות של שירות הפארקים הלאומיים (בסך כל 423) מתייחסים כפארקים לאומיים במסגרת מערכת הפארקים הלאומיים, אף שאין להן הכרה רשמית ככאלו.[7]
פארקים לאומיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם | תמונה | מיקום | התאריך שבו הוקם הפארק[8][9] | שטח בקמ"ר (2017)[10] | מספר מבקרים (2017)[6] | תיאור BR - שמורה ביוספירית WHS - אתר מורשת עולמית |
---|---|---|---|---|---|---|
אקדיה | מיין 44°21′N 68°13′W / 44.35°N 68.21°W |
26 בפברואר 1919 | 198.6 | 3,509,271 | הפארק משתרע על מרבית אי הר המדבר ואיים אחרים הסמוכים לחוף, ובו ההר הגבוה ביותר בחוף האוקיינוס השקט של ארצות הברית, פסגות גרניט, חוף האוקיינוס, יערות ואגמים. בפארק יש בתי גידול של מים מתוקים, שפך נהר, יער ואזור הכרית.[11][12] | |
סמואה האמריקנית | סמואה האמריקנית 14°15′S 170°41′W / 14.25°S 170.68°W |
31 באוקטובר 1988 | 33.4 | 69,468 | הפארק הלאומי הדרומי ביותר המשתרע על שלושה מאיי סמואה ומגן על שוניות אלמוגים, יערות גשם, הרים ממוצא געשי וחופים לבנים. האזור הוא משכן לשועל-מעופף סמואי (Pteropus samoensis), סולה לבנת-בטן, צבי ים ו-900 מינים של דגים.[13] | |
ארצ'ס | יוטה 38°41′N 109°34′W / 38.68°N 109.57°W |
12 בנובמבר 1971 | 310.3 | 1,539,028 | באתר יש יותר מ-2,000 קשתות טבעיות מאבן חול, כשבין הקשתות הפופולריות ביותר בפארק הן קשת דליקט (Delicate Arch), קשת לנדסקייפ (Landscape Arch) וקשת דאבל (Double Arch).[14] מיליוני שנות סחיפה יצרו מבנים אלו השוכנים באקלים מדברי שבו לאדמה הצחיחה יש קרום קרקע ביולוגי מקיים חיים וגבים המשמשים כאגנים אוגרי מים טבעיים. צורות גאולוגיות נוספות כוללות צריחי אבן, סנפירי אבן וסלעים תלויים.[15] | |
בדלנדס | דקוטה הדרומית 43°45′N 102°30′W / 43.75°N 102.50°W |
10 בנובמבר 1978 | 982.4 | 1,054,325 | בדלנדס (Badlands) או בעברית בתרונות הם אוסף של הרי כפתור, צריחים ומגדלים טבעיים וערבת עשב מעורב (Mixed grass prairie). הבתרונות של הנהר וייט (White River) מכילים את המכלול הגדול ביותר הידוע של מאובני יונקים מהאאוקן והאוליגוקן.[16] בעלי החיים הנפוצים בפארק כוללים ביזון, כבש גדול-קרניים, חמוס שחור-רגל ונובחניות.[17] | |
ביג בנד # | טקסס 29°15′N 103°15′W / 29.25°N 103.25°W |
12 ביוני 1944 | 3,242.2 | 440,276 | קרוי על שם העיקול החד הגדול בתוואי הנהר ריו גראנדה לאורך גבול ארצות הברית–מקסיקו. פארק זה מקיף אזור גדול ומרוחק של מדבר צ'יוואווה. האטרקציות העיקרית בפארק הן מחנאות בשטח בהרי צ'יסוס (Chisos Mountains) הצחיחים ובקניונים לאורך הנהר. בתחומי הפארק קיים מגוון נרחב של מאובנים מהקרטיקון ומהשלישון וחפצי תרבות של ילידים.[18] (BR)[19] | |
ביסקיין | פלורידה 25°39′N 80°05′W / 25.65°N 80.08°W |
28 ביוני 1980 | 700 | 446,961 | בפארק זה, השוכן במפרץ ביסקיין בקצה הצפוני של הפלורידה קיז, יש ארבעה בתי גידול ימיים הקשורים זה בזה: יער מנגרובים, המפרץ, האיים, ושוניות האלמוגים. בין בעלי החיים בסיכון תחש נהרות קריבי, תנין אמריקני, כמה מינים של צבי ים ובז נודד.[20] | |
הקניון השחור של הגניסון | קולורדו 38°34′N 107°43′W / 38.57°N 107.72°W |
21 באוקטובר 1999 | 124.6 | 307,143 | פארק זה מגן על רבע מהנהר גניסון, שחצב קניון שקירותיו תלולים מסלע כהה מהפרקמבריון. הקניון כולל כמה מהצוקים התלולים והעתיקים ביותר באמריקה הצפונית, והוא אתר פופולרי לרפטינג בנהר וטיפוס מצוקים. קירות הקניון העמוק והצר עשוים סלעי גנייס וצפחה שנראים שחורים כשהם בצל.[21] | |
ברייס קניון | יוטה 37°34′N 112°11′W / 37.57°N 112.18°W |
25 בפברואר 1928 | 145 | 2,571,684 | קניון ברייס הוא אמפיתיאטרון גאולוגי על רמת פאונסאגנט (Paunsaugunt Plateau) ובו מאות עמודונים (באנגלית הודוס (hoodoos)) מאבן חול שנוצרו כתוצאה מסחיפה. האזור יושב בתחילה על ידי ילידים ואחר-כך על ידי חלוצים מורמונים.[22] | |
קניונלנדס | יוטה 38°12′N 109°56′W / 38.2°N 109.93°W |
12 בספטמבר 1964 | 1,366.2 | 742,271 | נוף הפארק הוא מבוך של קניונים, הרי כפתור והרי שולחן בשל פעילות הנהרות קולורדו, גרין ויובליהם, שחילקו את הפארק לשלושה חלקים. הפארק כולל צריחי אבן וקשתות, כמו גם שרידים מאנשי הפואבלו הקדומים.[23] | |
קפיטול ריף | יוטה 38°12′N 111°10′W / 38.20°N 111.17°W |
18 בדצמבר 1971 | 979 | 1,150,165 | המתלול בן 160 הקילומטרים הקרוי קמט ווטרפוקט (Waterpocket Fold - מילולית "קמט הגבים") – הוא מונוקלינה המציגה את השכבות הגאולוגיות המגוונות של כדור הארץ. מאפיינים טבעיים נוספים כוללים מונוליתים, הרי כפתור, קניונים ושורת צוקים מאבן חול נאוואחו לבנה שבה תצורות של כיפה – המזכירות את הכיפות הלבנות שעל גג בנייני ממשל (קפיטול).[24] | |
מערות קרלסבד * | ניו מקסיקו 32°10′N 104°26′W / 32.17°N 104.44°W |
14 במאי 1930 | 189.3 | 520,026 | במערות קרלסבד יש 117 מערות, כשהארוכה שבהן היא באורך של 190 קילומטרים. אורכו של האולם המכונה "החדר הגדול" (The Big Room) הוא כמעט 1,200 מטרים, והמערות הן משכן ללמעלה מ-400,000 עטלפים מהמין אשף מקסיקני ו-16 מיני עטלפים אחרים. מעל לקרקע משתרע מדבר צ'יוואווה ומעיינות רטלסנייק (Rattlesnake Springs).[25] (WHS)[26] | |
איי התעלה # | קליפורניה 34°01′N 119°25′W / 34.01°N 119.42°W |
5 במרץ 1980 | 1,009.9 | 383,687 | חמישה משמונת איי התעלה של קליפורניה מוגנים כחלק מהפארק, ומחצית משטח הפארק שוכנת מתחת למים. באיים יש מערכת אקולוגית ים-תיכונית ייחודית והם יושבו בעבר על ידי הילידים בני הצ'ומאש. האיים הם משכן ללמעלה מ-2,000 מינים של צמחי יבשה ובעלי חיים, ו-145 ייחודים להם, כולל שועל איים אפור. שירותי מעבורות מציעים תחבורה לאיים מהיבשת.[27] (BR)[28] | |
קונגארי # | קרוליינה הדרומית 33°47′N 80°47′W / 33.78°N 80.78°W |
10 בנובמבר 2003 | 107.4 | 159,595 | פארק זה, השוכן על הנהר קונגארי, הוא החלקה הגדולה ביותר של יער ראשוני הגדל במישור הצפה שנשאר באמריקה הצפונית. כמה מהעצים הם הגבוהים ביותר במזרח ארצות הברית. שביל קורות מוגבה הקרוי בוארדווק לופ (Boardwalk Loop) מוביל את המבקרים דרך הביצה.[29] (BR)[30] | |
קרייטר לייק | אורגון 42°56′N 122°06′W / 42.94°N 122.1°W |
22 במאי 1902 | 741.5 | 711,749 | אגם קרייטר לייק שוכן בתוך הקלדרה של הר מזאמה, הר געש קדום שהתמוטט לפני 7,700 שנים. האגם הוא העמוק ביותר בארצות הברית ונודע בשל צלילות מימיו וצבעם הכחול העז. האיים ויזארד (Wizard Island) ופנטום שיפ (Phantom Ship) הם תצורות געשיות שנוצרו מאוחר יותר בתוך הקלדרה. נהרות אינם נשפכים לאגם או זורמים ממנו, ועל ההתאיידות והחלחול מפצים משקעים בצורת גשמים ושלגים בקצב שבו מתחלפים מימיו של האגם לחלוטין כל 250 שנים.[31] | |
עמק קויאהוגה | אוהיו 41°14′N 81°33′W / 41.24°N 81.55°W |
11 באוקטובר 2000 | 131.8 | 2,226,879 | הפארק משתרע לאורך 35 קילומטרים של נפתולי הנהר קויאהוגה, בין הערים קליבלנד ואקרון ויש בו מפלי מים, גבעות שבילי הליכה ותערוכות על חיי החקלאות האירופאית המוקדמים. "שביל נתיב הגרירה של תעלת אוהיו ואירי" עוקב אחרי המסלול הקדום של תעלת אוהיו ואירי (Ohio and Erie Canal) שבו פרדות גררו את הספינות בתעלה. בפארק יש מספר רב של בתים היסטוריים, גשרים ומבנים.[32] והוא אף מציע נסיעה ברכבת נופית.[33] | |
עמק המוות # | קליפורניה, נבדה 36°14′N 116°49′W / 36.24°N 116.82°W |
31 באוקטובר 1994 | 13,650.3 | 1,294,827 | עמק המוות הוא המקום החם ביותר, הנמוך ביותר והצחיח ביותר בארצות הברית, שבו טמפרטורות השיא עלו על 54°C. הפארק מגן על אגן בדווטר (Badwater Basin) ומישורי המלח הנרחבים שלו השוכנים במקום הנמוך ביותר באמריקה הצפונית, 86- מטרים מתחת לגובה פני הים.[34] הפארק מגן גם על קניונים, בתרונות, דיונות חול, רכסי הרים, מכרות היסטוריים, מעיינות, ויותר מ-100 מינים של צמחים הגדלים בגראבן גאולוגי זה.[35] (BR)[36] | |
דנאלי # | אלסקה 63°20′N 150°30′W / 63.33°N 150.50°W |
26 בפברואר 1917 | 19,185.8 | 642,809 | מרכז הפארק הוא הר דנאלי, ההר הגבוה ביותר באמריקה הצפונית, ויש אליו כביש גישה אחד בלבד המוביל לאגם וונדר (Wonder Lake). הר דנאלי ופסגות אחרות ברכס אלסקה מכוסים בקרחונים גדולים וביערות הטאיגה. בעלי החיים כוללים דוב גריזלי, כבש דאל, אייל הצפון ותת-המין של זאב אפור המכונה "זאב צפון-מערבי".[37] (BR)[38] | |
דריי טורטוגס # | פלורידה 24°38′N 82°52′W / 24.63°N 82.87°W |
26 באוקטובר 1992 | 261.8 | 54,281 | הפארק משמר את פורט ג'פרסון ואת שבעת האיים של דריי טורטוגס, האיים המערביים ביותר והמבודדים ביותר מבין איי פלורידה קיז. לב הפארק הוא פורט ג'פרסון, מבצר חוף מאסיבי לא גמור מתקופת מלחמת האזרחים האמריקנית. פורט ג'פרסון הוא מבנה הלבנים הגדול ביותר בחצי הכדור המערבי. הפארק ידוע בשל שפע בעלי החיים הימיים, אזורי קינון של עופות טרופיים, שוניות אלמוגים צבעוניות והאגדות על ספינות טרופות ואוצרות תת-מימיים, ונגיש רק באמצעות ספינות או מטוסים.[39] (BR)[40] | |
אוורגליידס | פלורידה 25°19′N 80°56′W / 25.32°N 80.93°W |
30 במאי 1934 | 6,106.4 | 1,018,557 | האוורגליידס הם אזור טבע בראשיתי טרופי הגדול ביותר בארצות הברית. מערכת אקולוגית זו של ביצות, מנגרובים ויער גשם טרופי וסביבה ימית של שפכי נהרות היא משכן ל-36 מינים של בעלי חיים מוגנים, כולל פומת פלורידה, תנין אמריקני ותחש נהרות קריבי.[41] (WHS)[42] (BR)[40] | |
שערי האזור הארקטי | אלסקה 67°47′N 153°18′W / 67.78°N 153.30°W |
2 בדצמבר 1980 | 30,448.1 | 11,177 | הפארק הצפוני ביותר בארצות הברית מגן על שטח נרחב של אזור טבע בראשיתי ברכס ברוקס באלסקה ואין בו מתקנים של שירות הפארקים. הגישה לפארק היא בדרך האוויר, ובשל כך ובשל ריחוקו הוא הפארק עם מספר המבקרים הקטן ביותר. האזור היה משכן לילידי אלסקה שהסתמכו לקיומם על האדמה ועל אייל הצפון במשך 11,000 שנים.[43] | |
קשת השער | מיזורי 38°38′N 90°11′W / 38.63°N 90.19°W |
22 בפברואר 2018 | 0.368 | 1,398,188 | קשת השער היא המבנה הגבוה ביותר במדינת מיזורי. גובהה של הקשת 192 מטרים, והמרחק בין שתי רגלי הקשת בבסיס גם הוא 192 מטרים. היא נבנתה במטרה להנציח את משלחת לואיס וקלארק שהחלה ביוזמת תומאס ג'פרסון וההתרחבות מערבה של ארצות הברית בהמשך. בית המשפט הישן של סנט לואיס השוכן מערבית לקשת, גם הוא חלק מהפארק והיה המקום בו נערך לראשונה משפטו של דרד סקוט בנושא העבדות. מוזיאון, השוכן במרכז המבקרים התת-קרקעי שמתחת לקשת מתמקד בנושא בניית הקשת וההתרחבות של ארצות הברית מערבה.[44] | |
גליישר | מונטנה 48°48′N 114°00′W / 48.80°N 114.00°W |
11 במאי 1910 | 4,100 | 3,305,512 | המחצית של ארצות הברית בפארק השלום הבינלאומי ווטרטון-גליישר, הפארק כולל 26 קרחונים ו-130 אגמים בעלי שם המוקפים על ידי פסגות הרי הרוקי. באתר יש בתי מלון היסטוריים וכביש הידוע בשם דרך ההולכים אל השמש באזור זה של הקרחונים המתמוססים במהירות.[45] ההרים במקום נוצרו על יד העתק דחיקה, חושפים מאובנים מהפלאוזואיקון כולל טרילוביטים, רכיכות, שרכי ענק ודינוזאורים.[46] (WHS)[47] (BR)[48] | |
גליישר ביי | אלסקה 58°30′N 137°00′W / 58.50°N 137.00°W |
2 בדצמבר 1980 | 13,044.6 | 547,057 | גליישר ביי כולל קרחונים הזורמים לים, הרים, פיורדים ויער גשם ממוזג, והוא משכן לאוכלוסיות גדולות של דובי גריזלי, צפיר הקורדילרים, לווייתנים, כלבי ים ועייטים. כאשר ג'ורג' ונקובר גילה את המפרץ ב-1794 הוא היה מכוסה לחלוטין בקרח, אבל מאז הקרחונים נסוגו יותר מ-100 קילומטרים.[49] (WHS)[50] (BR)[51] | |
גרנד קניון * | אריזונה 36°04′N 112°08′W / 36.06°N 112.14°W |
26 בפברואר 1919 | 4,862.9 | 6,254,238 | אורכו של הגרנד קניון שנחצב על ידי הנהר קולורדו הוא 446 קילומטרים, עומקו עד 1.8 קילומטרים ורוחבו עד 29 קילומטרים. מיליוני שנים של סחיפה חשפו את השכבות הרבגוניות של רמת קולורדו בהרי שולחן וקירות הקניון, הנשקפים הן מהגדה הדרומית והן והגדה הצפונית, או ממספר שבילים היורדים לתוך הקניון. הפארק משתרע על חלקו המרכזי של הגרנד קניון.[52] (WHS)[53] | |
גרנד טיטון # | ויומינג 43°44′N 110°48′W / 43.73°N 110.80°W |
26 בפברואר 1929 | 1,254.7 | 3,317,000 | גרנד טיטון הוא ההר הגבוה ביותר ברכס טיטון. המאפיינים הבולטים הם עמק ג'קסון הול ההיסטורי והאגמים המשקפים את פסגות ההרים המשוננות המתנשאות בחטף מהעמק המכוסה מרווה.[54] | |
האגן הגדול | נבדה 38°59′N 114°18′W / 38.98°N 114.30°W |
27 באוקטובר 1986 | 312.3 | 168,028 | הפארק ידוע בשל חורשות של עצי אורן האצטרובל הזיפני (Pinus longaeva), האורגניזם החי העתיק ביותר שאיננו משתכפל, בשל מערות ליהמן (Lehman Caves) שבבסיס פסגת ויילר ובשל קרחון פסגת וילר (Wheeler Peak Glacier). שמי הפארק הם בין החשוכים ביותר בארצות הברית בשל מיקומו המבודד. בעלי החיים בפארק כוללים את מין העטלף Corynorhinus townsendii, אנטילוקפרה אמריקנית וטרוטת קלארק יוטה (Oncorhynchus clarkii utah).[55] | |
הדיונות הגדולות | קולורדו 37°44′N 105°31′W / 37.73°N 105.51°W |
13 בספטמבר 2004 | 434.4 | 486,935 | דיונות החול הגדולות ביותר באמריקה הצפונית עד לגובה של 230 מטרים, נוצרו ממשקעים של הריו גראנדה הקדום בעמק סן לואיס. הדיונות גובלות בערבות עשב, ערבות שיחים וביצות, יש בפארק גם אגמים אלפיניים, שש פסגות מעל 3,940 מטרים (13,000 רגל), ויערות ראשוניים.[56] | |
גרייט סמוקי מאונטיינז | טנסי, קרוליינה הצפונית 35°41′N 83°32′W / 35.68°N 83.53°W |
15 ביוני 1934 | 2,114.2 | 11,338,893 | הרי גרייט סמוקי, חלק מהרי האפלצ'ים, משתרעים על תחום נרחב של גבהים, ולכן הם משכן למעל ל-400 מיני חולייתנים, 100 מיני עצים ו-5,000 מיני צמחים. הליכה בשבילים היא האטרקציה העיקרית בפארק שבו למעלה מ-1,300 קילומטרים של שבילים, כולל 110 קילומטרים משביל האפלצ'ים. פעילויות אחרות כוללות, דיג, רכיבה על סוסים, וסיור בקרוב ל-80 מבנים היסטוריים.[57] (WHS)[58] (BR)[59] | |
הרי גוואדלופה | טקסס 31°55′N 104°52′W / 31.92°N 104.87°W |
15 באוקטובר 1966 | 349.5 | 225,257 | הפארק כולל את החלק הדרומי של הרי גוואדלופה שבתחומי מדינת טקסס, ובהם פסגת גוואדלופה, הנקודה הגבוהה ביותר בטקסס, ואת האגן הצחיח שמערבית להם. בין האתרים: קניון מקקיטריק שבו צומחים עצי האדר מהמין Acer grandidentatum ושונית אלמוגים מאובנת מתור הפרם.[60] | |
הליאקלה # | הוואי 20°43′N 156°10′W / 20.72°N 156.17°W |
1 באוגוסט 1916 | 134.6 | 1,112,390 | הפארק כולל את הר הגעש הליאקלה באי מאווי שבו לוע גדול מאוד ובתוכו חרוטי אפר גדולים, את "חורשת הוסמר" (Hosmer's Grove) - יער של עצים מיובאים, ואת אזור החוף המכונה קיפאהולו (Kipahulu), שבו בריכות של מים מתוקים ובהם דגים. בעל חיים ייחודי בפארק הוא ברנטה הוואית, מין העוף אנדמי. הפארק מגן על המספר הגדול ביותר של מינים בסיכון בתוך פארק לאומי בארצות הברית.[61][62] | |
הרי הגעש של הוואי | הוואי 19°23′N 155°12′W / 19.38°N 155.20°W |
1 באוגוסט 1916 | 1,308.9 | 2,016,702 | פארק זה על האי הוואי מגן על הרי הגעש קילוואה ומאונה לואה, שהם בין הרי הגעש הפעילים ביותר בעולם. הפארק כולל מערכות אקולוגיות מגוונות, החל מיערות טרופיים בגובה פני הים לשכבות לבה צחיחות בגובה מעל 4,000 מטרים.[63] (WHS)[64] (BR)[62] | |
הוט ספרינגס | ארקנסו 34°31′N 93°03′W / 34.51°N 93.05°W |
4 במרץ 1921 | 22.5 | 1,561,616 | הוט ספרינגס הוקם כשמורה פדרלית על ידי הקונגרס ב-20 באפריל 1832, האתר הישן ביותר המנוהל על ידי שירות הפארקים הלאומיים. הקונגרס שינה את הגדרת הוט ספרינגס לפארק לאומי ב-4 במרץ 1921. מעיינות חמים נובעים מהמדרון המערבי של הר הוט ספרינגס, חלק מרכס הרי ואשיטה (Ouachita Mountains), ומספקים מים לבתי מרחץ היסטוריים המשמרים דוגמאות לאדריכלות של המאה ה-19 ב"שורת בתי המרחץ" (Bathhouse Row).[65] הוט ספרינגס הוא הפארק הלאומי הראשון הממוקם בתוך עיר והיה הפארק הלאומי הקטן ביותר עד הקמת הפארק הלאומי קשת השער ב-2018.[66] | |
אינדיאנה דיונס | אינדיאנה 41°39′12″N 87°03′09″W / 41.6533°N 87.0524°W |
15 בפברואר 2019 | 62.1 | 2,134,285 | בעבר הוכרז כחוף אגם לאומי, חלקים הקטע בן ה-32 קילומטרים של החוף הדרומי של ימת מישיגן כוללים חופים חוליים ודיונות גבוהות. הפארק כולל ערבות דשא, ביצות כבול, וביצות בהן למעלה מ-2,000 מינים.[67] | |
הפארק הלאומי אייל רויאל # | מישיגן 48°06′N 88°33′W / 48.10°N 88.55°W |
3 באפריל 1940 | 2,314 | 28,196 | אייל רויאל, האי הגדול ביותר בימת סופיריור, הוא מקום מבודד ופראי. יחד עם הספינות הטרופות הרבות, נתיבי המים ושבילי ההליכה, הפארק כולל מעל ל-400 איים קטנים יותר בתחומי 7.2 קילומטרים מחופי האי. יש רק 20 מינים של יונקים על האי כולו, אם כי היחסים בין זאבים לאיילים קוראים ייחודיים במיוחד.[68] (BR)[69] | |
עץ יהושע # | קליפורניה 33°47′N 115°54′W / 33.79°N 115.90°W |
31 באוקטובר 1994 | 3,200 | 2,853,619 | משתרע על אזורים גדולים של מדבר קולורדו ומדבר מוהאבי ורכס הרי ליטל סן ברנרדינו (Little San Bernardino Mountains), נוף מדברי זה מאוכלס על ידי חורשות נרחבות של עץ יהושע. שינויים גדולים בגובה חושפים סביבות מנוגדות שונות כולל דיונות חול לבנות, אגמים יבשים, הרי טרשים ומקבצים דמויי מבוך של מונוליתים של מונזוגרניט.[70] (BR)[36] | |
קטמיי | אלסקה 58°30′N 155°00′W / 58.50°N 155.00°W |
2 בדצמבר 1980 | 14,870.3 | 37,818 | פארק זה בחצי האי אלסקה מגן על עמק עשרת אלפי תימרות העשן (Valley of Ten Thousand Smokes), שכבת אפר געשי עבה שנוצרה ב-1912 מהתפרצות הרי הגעש נובארופטה והר קטמיי. מעל ל-2,000 דובי גריזלי מגיעים לאזור מדי שנה על מנת ללכוד דגי אלתית בדרכם לאתרי הרבייה. בעלי חיים נוספים כוללים את אייל הצפון, זאב אפור, אייל קורא וגרגרן.[71] | |
הפיורדים של קינאי | אלסקה 59°55′N 149°39′W / 59.92°N 149.65°W |
2 בדצמבר 1980 | 2,710 | 303,598 | פארק זה, בסמוך לעיירה סיוארד בחצי האי קינאי מגן על שדה הקרח הרדינג ועל לפחות 38 קרחונים והפיורדים שנוצרו מהם. האזור היחיד הנגיש באמצעות כביש הוא קרחון אקזיט. אל הקרחונים האחרים אפשר להגיע או לצפות מסיורים בספינות היוצאות מסיוארד.[72] | |
קינגס קניון # | קליפורניה 36°48′N 118°33′W / 36.80°N 118.55°W |
4 במרץ 1940 | 1,870 | 692,932 | פארק זה הוא משכן לכמה חורשות עצי סקוויה ענקית ובהם גנרל גרנט, העץ השני בגודלו בעולם. בפארק זורם גם הנהר קינגס, שחצב קנין גרניט דרמטי שעל שמו קרוי הפארק, והנהר סן חואקין, כמו גם מערת בוידן.[73] (BR)[74] | |
עמק קובוק | אלסקה 67°33′N 159°17′W / 67.55°N 159.28°W |
2 בדצמבר 1980 | 7,085 | 15,500 | עמק קובוק מגן על כ-100 קילומטרים של הנהר קובוק ושלושה אזורים של דיונות חול. דיונות החול הגדולות של קובוק, דיונות החול הקטנות של קובוק והדיונות של נהר האנט נוצרו מפעילות קרחונים ומגיעות לגובה של 30 מטרים, והן דיונות החול הגדולות ביותר באזור הארקטי. פעמיים בשנה עוברים כמיליון איילי צפון דרך הדיונות וחוצים את הנהר, שבו הצוקים חושפים מאובנים שנשמרו היטב מעידן הקרח.[75] | |
ימת קלארק | אלסקה 60°58′N 153°25′W / 60.97°N 153.42°W |
2 בדצמבר 1980 | 10,602 | 22,755 | באזור סביב ימת קלארק יש ארבעה הרי געש פעילים, כולל הר רדאוט (Mount Redoubt), כמו גם שפע נהרות, קרחונים ומפלי מים. יערות גשם ממוזגים, רמת טונדרה ושלושה רכסי הרים משלימים את הנוף.[76] | |
לאסן | קליפורניה 40°29′N 121°31′W / 40.49°N 121.51°W |
9 באוגוסט 1916 | 431.4 | 507,256 | הפארק הלאומי הגעשי לאסן הוא בין המקומות הבודדים בעולם שבו ניתן למצוא את כל ארבעת הסוגים של הרי הגעש (כיפת לבה, חרוט מגן, חרוט אפר והר געש שכבתי). אף שפסגת לאסן התפרצה לאחרונה ב-1915 מרבית שטח הפארק פעיל געשית. מאפיינים הידרותרמיים, כולל פומורולות, בריכות מים רותחים ובריכות בוץ מבעבע מתחממים מהסלע המותך שמתחת לפסגה.[77] | |
מערת מאמות' | קנטקי 37°11′N 86°06′W / 37.18°N 86.10°W |
1 ביולי 1941 | 218.6 | 587,853 | עם יותר מ-600 קילומטרים מערות שנחקרו, מערת מאמות' היא מערכת המערות הגדולה ביותר בעולם. בעלי חיים החיים בה כוללים שמונה מינים של עטלפים, מין של סרטן עיוור (Palaemonias ganteri), מין של דג עיוור (Amblyopsis spelaea) וסלמנדרות. על פני הקרקע, מציע הפארק שיט בנהר גרין, מעל ל-100 קילומטרים של שבילי הליכה, ושפע בולענים ומעיינות.[78] (WHS)[79] (BR)[80] | |
הפארק הלאומי מסה ורדה * | קולורדו 37°11′N 108°29′W / 37.18°N 108.49°W |
29 ביוני 1906 | 212.4 | 613,788 | באזור זה יש מעל ל-4,000 אתרים ארכאולוגיים של אנשי הפואבלו הקדומים, שחיו פה ובמקומות אחרים באזור ארבע הפינות במשך לפחות 700 שנים. מגורים בצוקים שנבנו במאות ה-12 וה-13 כוללים את ארמון הצוק (Cliff Palace), ובו 150 חדרים ו-23 מבני קיווה, ובית המרפסת (Balcony House), ובו מעברים ומנהרות רבים.[81] (WHS)[82] | |
הר ריינייר | וושינגטון 46°51′N 121°45′W / 46.85°N 121.75°W |
2 במרץ 1899 | 956.6 | 1,415,867 | הר ריינייר הוא הר געש שכבתי פעיל, הפסגה הבולטת ביותר ברכס קסקייד והוא מכוסה על ידי 26 קרחונים שקיבלו שמות כולל קרחון קרבון וקרחון אמונס, הקרחון הגדול ביותר בתחומי ארצות הברית מחוץ לאלסקה. ההר הוא אתר טיפוס הרים פופולרי, ויותר ממחצית הפארק מכוסה ביערות וכרי דשא אלפיניים ותת-אלפיניים הפורחים באביב. אתר פרדייז על המדרון הדרומי הוא המקום המושלג ביותר על פני כדור הארץ היכן שנערכות מדידות באופן קבוע.[83] מרכז המבקרים לונגמיר הוא אחד מנקודות ההתחלה של שביל סובב הר ריינייר (Wonderland Trail).[84] | |
קניון ניו ריבר | וירג'יניה המערבית 38°04′N 81°05′W / 38.07°N 81.08°W |
27 בדצמבר 2020 | 28.4 | – | קניון ניו ריבר הוא ערוץ הנהר העמוק ביותר שממזרח לנהר המיסיסיפי. הפארק הוא בעיקר אזור הערוץ התחתון סביב גשר קניון ניו ריבר, הכולל כמה מהקטעים הטובים במדינה לרפטינג במים לבנים. קטעים קטנים יותר שאינם רציפים כוללים את עיירת הרפאים תורמונד, נוף גרנדוויו המרהיב, ומפלי סנדסטון. האזור האחר בן 263 קילומטרים רבועים של אזור הנהר המוגדר כנהר לאומי הוא כיום שמורה לאומית, ומשתרע על פני קטע בן 85 קילומטרים של הנהר ניו ריבר.[85][86] | |
צפון רכס קסקייד | וושינגטון 48°42′N 121°12′W / 48.70°N 121.20°W |
2 באוקטובר 1968 | 2,042.8 | 30,326 | מכלול זה כולל שתי יחידות נפרדות גאוגרפית, כמו גם אזור הנופש הלאומי אגם רוס ואזור הנופש הלאומי אגם צ'לאן. ההרים המשופעים בקרחונים הם דוגמאות מרהיבות של הגאולוגיה של רכס קסקייד. אתרי הליכה וטיפוס פופולריים כוללים את מעבר קסקייד, הר שוקסן, הר טריומף ופסגת אלדורדו.[87] | |
אולימפיק | וושינגטון 47°58′N 123°30′W / 47.97°N 123.50°W |
29 ביוני 1938 | 3,733.8 | 3,401,996 | הפארק שוכן על חצי האי אולימפיק, וכולל מגוון של מערכות אקולוגיות: מקו החוף של האוקיינוס השקט, דרך יערות גשם ממוזגים ועד המדרונות האלפיניים של רכס הרי אולימפיק, שהגבוה בהם הוא הר אולימפוס. יער הגשם הוה (Hoh Rainfores) ויער הגשם קווינאולט (Quinault Rainforest) הם האזור הגשום ביותר בארצות הברית מחוץ להוואי, כשממוצע המשקעים של יער הוה הוא 3,700 מילימטרים בשנה.[88][89] (WHS)[90] (BR)[91] | |
פטריפייד פורסט | אריזונה 35°04′N 109°47′W / 35.07°N 109.78°W |
9 בדצמבר 1962 | 896 | 627,757 | חלק זה של תצורת צ'ינלה כולל ריכוז גדול של עצים מאובנים בני 225 מיליון שנים. המדבר הצבוע המקיף את האתר מבליט צוקים שעברו סחיפה של סלע געשי בגוון אדמדם המכונה בנטוניט. מאובני דינוזאורים ומעל ל-350 אתרים של ילידי אמריקה מוגנים אף הם בפארק זה.[92] | |
פינקלס | קליפורניה 36°29′N 121°10′W / 36.48°N 121.16°W |
10 בינואר 2013 | 108 | 233,334 | פינקלס (Pinnacles) הוא כינוי לפסגות בצורת צריחים שהם השרידים שנסחפו של הר געש כבוי. המונוליתים המסיביים מאנדזיט וריוליט בצבעי שחור וזהב הם יעד פופולרי לטיפוס מצוקים. למטיילים יש שבילים החוצים את אזור הטבע הבראשיתי של רכס הרי החוף הפסיפי. הפארק הוא משכן לקונדור קליפורני המצוי בסיכון, ואחד המקומות היחידים בעולם בו ניתן לראות עוף נדיר זה בטבע. פארק פינקלס הוא גם משכן לאוכלוסייה צפופה של בז ערבות (Falco mexicanus), ויותר מ-13 מינים של עטלפים הלנים במערות שבדרדרות הסלעים.[93] | |
רדווד * | קליפורניה 41°18′N 124°00′W / 41.30°N 124.00°W |
2 באוקטובר 1968 | 562.5 | 445,000 | פארק זה, והפארקים המדינתיים המנוהלים במשותף, מגינים על כמעט מחצית מכל מעצי סקוויה נאה, העץ הגבוה ביותר בעולם, שנותרו. יש שלוש מערכות נהר גדולות באזור פעיל מאוד סייסמית זה, ו-60 קילומטרים של קו החוף המוגן כוללים בריכות גאות וסטאקים. המערכות האקולוגיות של הערבה, השפך, החוף, והיער כוללות מגוון נרחב של מיני בעלי חיים וצמחים.[94] (WHS)[95] | |
הרי הרוקי # | קולורדו 40°24′N 105°35′W / 40.40°N 105.58°W |
26 בינואר 1915 | 1,075.6 | 4,437,215 | בחלק זה של הרי הרוקי, הנחצה לשניים על ידי קו פרשת המים של אמריקה יש מערכות אקולוגיות מגוונות, החל בלמעלה מ-150 אגמים, דרך יערות הרריים ותת-אלפיניים ועד טונדרה הררית חסרת עצים. בעלי חיים כוללים אייל פרדי, כבש גדול-קרניים, דוב שחור אמריקני ופומה צפון-אמריקאית החיים בהרים ובעמקים הקרחוניים שבפארק. היעדים הפופולריים בפארק הם פסגת לונגס (Longs Peak), אחת מ-53 הפסגות בקולורדו מעל 14,000 רגל (4,267 מטרים), ואגם בר (Bear Lake), כמו גם "כביש שביל הרכס" (Trail Ridge Road) ההיסטורי המגיע עד לגובה 3,713 מטרים.[96] (BR)[97] | |
סגווארו | אריזונה 32°15′N 110°30′W / 32.25°N 110.50°W |
14 באוקטובר 1994 | 371.2 | 964,760 | הפארק מחולק לשתי יחידות המכונות נפות (districts), נפת הרי רינקון שוכנת בערך 32 קילומטרים מזרחית למרכז לעיר טוסון ונפת הרי טוסון השוכנת 24 קילומטרים מערבית לו. הפארק הוא עדות לכך שמדבר סונורה הוא עדיין משכן למגוון גדול של בעלי חיים כשהוא משתרע על שש קהילות של צמחייה ובעלי חיים. מעבר לקקטוס הסגווארו הענק, שעל שמו קרוי הפארק, גדלים בפארק מינים של קקטוס כדורי (שם כולל למינים מהסוגים Echinocactus ו-Ferocactus), קקטוס צ'ויה (Cylindropuntia) וצבריים (Opuntia), כמו גם עטלף קטן ארך-חוטם (Leptonycteris yerbabuenae), תת-המין המקסיקני של לילית מנוקדת (Strix occidentalis lucida) ופקארי מגוון.[98] | |
סקוויה # | קליפורניה 36°26′N 118°41′W / 36.43°N 118.68°W |
25 בספטמבר 1890 | 1,635.2 | 1,291,256 | פארק זה מגן על היער הענק (Giant Forest), חורשה שבה גדלים כמה מהעצים הגדולים בעולם, כשגנרל שרמן הוא העץ הגדול ביותר בפארק. אטרקציות נוספות כוללות מעל ל-240 מערות, קטע ארוך של רכס סיירה נבדה, כולל ההר הגבוה ביותר ב-48 המדינות הרצופות של ארצות הברית, וסלע מורו (Moro Rock), כיפת גרניט גדולה.[99] (BR)[74] | |
שננדואה | וירג'יניה 38°32′N 78°21′W / 38.53°N 78.35°W |
26 בדצמבר 1935 | 806.2 | 1,458,874 | הרי בלו רידג' בשננדואה מכוסים ביערות עצים רחבי עלים הרוחשים במגוון נרחב של בעלי חיים. כביש הסקייליין (Skyline Drive) ושביל האפלצ'ים עוברים פארק צר זה לכל אורכו, בנוסף ליותר מ-800 קילומטרים של שבילי הליכה העוברים תצפיות נוף ואשדות של הנהר שננדואה.[100] | |
תאודור רוזוולט | דקוטה הצפונית 46°58′N 103°27′W / 46.97°N 103.45°W |
10 בנובמבר 1978 | 285.1 | 708,003 | באזור זה, שמשך אליו את נשיא ארצות הברית לעתיד תאודור רוזוולט והשפיע על דעותיו, כולל הפארק שלוש יחידות של הבתרונות הצפוניים. מלבד בקתת צלב מלטה של רוזוולט, יש כבישים נופיים והזדמנות לטיולים בחיק הטבע. בעלי החיים כוללים ביזון אמריקאי, אנטילוקפרה, כבש גדול-קרניים, וסוסי פרא.[101] | |
איי הבתולה # | איי הבתולה של ארצות הברית 18°20′N 64°44′W / 18.33°N 64.73°W |
2 באוגוסט 1956 | 60.5 | 304,408 | פארק השוכן בעיקר על האי סנט ג'ון משמר את האתרים הארכאולוגיים של בני הטאינו וחורבות מטעי קנה הסוכר מתקופת קולומבוס, כמו גם כל הסביבה הטבעית. את החופים הלבנים מקיפים יערות מנגרובים, ערוגות עשב ים ושוניות אלמוגים.[102] (BR)[103] | |
וויאז'ורס | מינסוטה 48°30′N 92°53′W / 48.50°N 92.88°W |
8 בינואר 1971 | 883 | 237,250 | פארק זה, המגן על ארבעה אגמים סמוך לקו הגבול בין ארצות הברית לקנדה, הוא אתר לשיט בסירות קאנו וקיאקים ולדיג. הפארק גם משמר היסטוריה של הילידים בני האוג'יבווה, סוחרי פרוות צרפתיים המכונים וויאז'ורס וכורי זהב. באזור, שעוצב על ידי קרחונים, יש צוקים גבוהים, גני סלע, איים, מפרצים וכמה בניינים היסטוריים.[104] | |
וייט סנדס | ניו מקסיקו 32°47′N 106°10′W / 32.78°N 106.17°W |
20 בדצמבר 2019 | 592.2 | 608,785 | הפארק הלאומי וייט סנדס ("החולות הלבנים") שוכן באגן טולרוסה המוקף הרים. הוא כולל את החלק הדרומי של שדה דיונות החול הלבן הבנוי מגבישים של גבס - שדה דיונות הגבס הגדול בעולם. הפארק נמצא כולו בתוך מטווח הטילים וייט סנדס והוא נסגר בעת שיגור טילים.[105] | |
וינד קייב | דקוטה הדרומית 43°34′N 103°29′W / 43.57°N 103.48°W |
9 בינואר 1903 | 137.5 | 619,924 | מערת וינד קייב (באנגלית Wind Cave, "מערת הרוח") שבה יש תצורות קלציט דמויות סנפיר המכונות באנגלית boxwork ("מעשה קופסה"), תצורה ייחודית שאינה קיימת כמעט באף מקום אחר בעולם, והספלאותם המכונה "frostwork" ("מעשה הכפור"), תצורה הדומה לגבישי הקרח הנוצרים בכפור. המערה היא אחת המערות הגדולות והמורכבות ביותר בעולם. מעל הקרקע יש ערבת עשב מעורב שבה בעלי חיים דוגמת ביזון, חמוס שחור-רגל ונובחניות, ויערות אורן הזפת הם משכן לפומה צפון-אמריקאית ואייל קנדי.[106] המערה חשובה תרבותית לבני הלקוטה כאתר ש"ממנו ואקן טנקה, הרוח הגדולה, שלח את הביזון לשדות הציד".[107] | |
ראנגל-סנט אליאס * | אלסקה 61°00′N 142°00′W / 61.00°N 142.00°W |
2 בדצמבר 1980 | 33,682.6 | 68,292 | מעל ל-33,000 קילומטרים רבועים של אזור הררי, הפארק הלאומי הגדול ביותר, מגן על אזור המפגש בין רכסי ההרים של אלסקה, צ'וגאץ' וראנגל-סנט אליאס, הכוללים רבים מהרי הגעש וההרים הגבוהים ביותר באמריקה הצפונית, כולל הר סנט אליאס, שבגובה 5,489 מטרים הוא הר השני בגובהו באמריקה הצפונית. יותר מרבע מהפארק מכוסים בקרחונים, כולל קרחון האברד (Hubbard Glacier) הזורם לים, קרחון מלאספינה (Malaspina Glacier) הזורם לרגלי ההרים וקרחון נבסנה (Nabesna Glacier) הזורם בעמק.[108] (WHS)[50] | |
ילוסטון | ויומינג, מונטנה, איידהו 44°36′N 110°30′W / 44.60°N 110.50°W |
1 במרץ 1872 | 8,983.2 | 4,116,524 | הפארק שוכן על הקלדרה של ילוסטון וכולל רשת נרחבת של אזורים גאותרמיים, כולל בריכות בוץ רותח, מעיינות חמים בצבעים עזים כדוגמת המעיין Grand Prismatic, וגייזרים המתפרצים בקביעות, כשהידוע בהם הוא אולד פיית'פול. הקניון הגדול של הנהר ילוסטון שקירותיו בגוון צהוב כוללים כמה מפלי מים גבוהים, וארבעה רכסי הרים חוצים את הפארק. הפארק הוא אחד המקומות הטובים יותר בארצות הברית לצפות בחיות הבר. יותר מ-60 מיני יונקים חיים בו, כולל זאב מצוי, דוב גריזלי, דוב שחור אמריקני, שונר קנדי, ביזון אמריקני ואייל קנדי.[109] (WHS)[110] (BR)[111] | |
יוסמיטי * | קליפורניה 37°50′N 119°30′W / 37.83°N 119.50°W |
1 באוקטובר 1890 | 3,082.7 | 4,336,890 | בפארק יש צוקי גרניט תלולים, מפלי מים גבוהים מאוד, ויערות ראשוניים בהצטלבות ייחודית של גאולוגיה והידרולוגיה. הצוקים של האפ דום ואל קפיטן מתנשאים מלב הפארק, הוא עמק יוסמיטי, ומקירותיו האנכיים צונחים מפלי יוסמיטי, שבגובה של 739 מטרים, הם אחד המפלים הגבוהים ביותר באמריקה הצפונית. שלוש חורשות של סקוויה ענקית, יחד עם אזור טבע בראשיתי טהור בלב רכס סיירה נבדה הם משכן למינים נדירים של צמחים ובעלי חיים.[112] (WHS)[113] | |
ציון | יוטה 37°18′N 113°03′W / 37.30°N 113.05°W |
19 בנובמבר 1919 | 596 | 4,504,812 | פארק זה, השוכן במפגש שבין רמת קולורדו, האגן הגדול ומדבר מוהאבי, מכיל תוואי נוף מאבן חול כדוגמת הרי שולחן, צריחי סלע וקניונים, כולל הקניון הצר של הנהר וירג'ין (Narrows). תצורות אבן החול השונות והיובלים של הנהר וירג'ין יוצרים אזור טבע בראשיתי המחולק לארבע מערכות אקולוגיות: מדבר, צמחיית גדות, חורש פתוח ויערות מחטניים.[114] |
פארקים לפי מדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פארקים בלעדיים - פארקים שכל שטחם נמצא במדינה אחת. פארקים משותפים - פארקים ששטחם נמצא ביותר ממדינה אחת.
מדינה | פארקים בלעדיים | פארקים משותפים |
---|---|---|
קליפורניה | 8 | 1 |
אלסקה | 8 | - |
יוטה | 5 | - |
קולורדו | 4 | - |
אריזונה | 3 | - |
פלורידה | 3 | - |
וושינגטון | 3 | - |
הוואי | 2 | - |
ניו מקסיקו | 2 | - |
דרום דקוטה | 2 | - |
טקסס | 2 | - |
מונטנה | 1 | 1 |
נבאדה | 1 | 1 |
ויומינג | 1 | 1 |
סמואה האמריקנית | 1 | - |
ארקנסו | 1 | - |
אינדיאנה | 1 | - |
קנטקי | 1 | - |
מיין | 1 | - |
מישיגן | 1 | - |
מינסוטה | 1 | - |
מיזורי | 1 | - |
דקוטה הצפונית | 1 | - |
אוהיו | 1 | - |
אורגון | 1 | - |
קרוליינה הדרומית | 1 | - |
איי הבתולה של ארצות הברית | 1 | - |
וירג'יניה | 1 | - |
וירג'יניה המערבית | 1 | - |
איידהו | - | 1 |
קרוליינה הצפונית | - | 1 |
טנסי | - | 1 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של הפארקים הלאומיים של ארצות הברית
- פארקים בארצות הברית - המדריך המלא של פארקים בארצות הברית מסע אחר
- ארצות הברית - עשרת הפארקים הלאומיים הטובים למשפחות למטייל
- United States National Parks at wikivoyage
- Find a Park by the NPS
- The National Parks: America's Best Idea by PBS
- Visitor use statistics
- America's Natural Heritage - The Essential Guide to the National Parks by the Washington Post
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "National Park System (U.S. National Park Service)". 2018-03-15.
- ^ Organic Act Overview
- ^ "World Heritage List - United States of America". whc.unesco.org. UNESCO World Heritage Centre.
- ^ "UNESCO » Biosphere Reserves » United States of America". unesco.org. UNESCO. בנובמבר 2015.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "The National Parks: Index 2012-2016" (PDF). go.nps.gov/national-parks-index. National Park Service. 2012. ארכיון (PDF) מ-15 בפברואר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ 1 2 3 "Annual Visitation by Park Type or Region for: 2017 By Park Type". Irma.NPS.gov.
- ^ "Lower, Rocío (17 באוקטובר 2016). "How many national parks are there?". nationalparks.org. National Park Foundation. ארכיון מ-22 בפברואר 2017.
The National Park System encompasses 417 national parks in the United States.... Within the system, there are 59 sites that include 'National Park' as part of their proper name
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ The National Parks: Index 2009–2011 (PDF). Washington, D.C.: National Park Service.
- ^ "National Park System Areas Listed in Chronological Order of Date Authorized under DOI" (PDF). National Park Service. 27 ביוני 2005. אורכב מהמקור ב-11 במרץ 2012.
{{cite web}}
: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: unfit URL (link) - ^ "National Reports". National Park Service.
Click on Park Acreage Reports (1997 – Last Calendar/Fiscal Year), then select By Park, Calendar Year, <choose year>, and then click the View PDF Report button - the areas used here are the Gross Area Acres which are in the final column of the report
- ^ "Acadia National Park". National Park Service.
- ^ "Acadia National Park Places To Go". National Park Service.
- ^ "National Park of American Samoa". National Park Service.
- ^ "Arches National Park - Arches Rock Stars". National Park Service.
- ^ "Arches National Park". National Park Service.
- ^ "Badlands National Park - Fossils". National Park Service.
- ^ "Badlands National Park". National Park Service.
- ^ "Big Bend National Park". National Park Service. 8 בדצמבר 2009.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Big Bend Biosphere Reserve and National Park". unesco.org. UNESCO. ארכיון מ-24 בפברואר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Biscayne National Park". National Park Service.
- ^ "Black Canyon of the Gunnison National Park". National Park Service.
- ^ "Bryce Canyon National Park". National Park Service.
- ^ "Canyonlands National Park". National Park Service.
- ^ "Capitol Reef National Park". National Park Service.
- ^ "Carlsbad Caverns National Park". National Park Service.
- ^ "World Heritage List - Carlsbad Caverns National Park". unesco.org. UNESCO. ארכיון מ-24 בפברואר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Channel Islands National Park". National Park Service.
- ^ "Channel Islands Biosphere Reserve". unesco.org. UNESCO. ארכיון מ-24 בפברואר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Congaree National Park". National Park Service.
- ^ "South Atlantic Coastal Plain Biosphere Reserve". unesco.org. UNESCO. ארכיון מ-24 בפברואר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Crater Lake National Park". National Park Service.
- ^ "Cuyahoga Valley National Park". National Park Service.
- ^ "Cuyahoga Valley National Park Scenic Railroad". National Park Service.
- ^ "Must See Highlights: Badwater Basin". National Park Service.
- ^ "Death Valley National Park". National Park Service.
- ^ 1 2 "Mojave and Colorado Deserts Biosphere Reserve". unesco.org. UNESCO. ארכיון מ-24 בפברואר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Denali National Park". National Park Service.
- ^ "Denali Biosphere Reserve and National Park". unesco.org. UNESCO. ארכיון מ-24 בפברואר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Dry Tortugas National Park". National Park Service.
- ^ 1 2 "Everglades & Dry Tortugas Biosphere Reserve". unesco.org. UNESCO. ארכיון מ-24 בפברואר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Everglades National Park". National Park Service.
- ^ "World Heritage List - Everglades National Park". unesco.org. UNESCO. ארכיון מ-24 בפברואר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Gates of the Arctic National Park". National Park Service.
- ^ "Gateway to the West". National Park Service.
- ^ "Glacier National Park". National Park Service.
- ^ "Glacier National Park - Fossils". National Park Service.
- ^ "World Heritage List - Waterton Glacier International Peace Park". unesco.org. UNESCO. ארכיון מ-24 בפברואר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Glacier Biosphere Reserve and National Park". unesco.org. UNESCO. ארכיון מ-24 בפברואר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Glacier Bay National Park". National Park Service.
- ^ 1 2 "World Heritage List - Kluane / Wrangell-St. Elias / Glacier Bay / Tatshenshini-Alsek". unesco.org. UNESCO. ארכיון מ-24 בפברואר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Glacier Bay and Admiralty Island Biosphere Reserve". unesco.org. UNESCO. ארכיון מ-24 בפברואר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Grand Canyon National Park". National Park Service.
- ^ "World Heritage List - Grand Canyon National Park". unesco.org. UNESCO. ארכיון מ-24 בפברואר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Grand Teton National Park". National Park Service.
- ^ "Great Basin National Park". National Park Service.
- ^ "Great Sand Dunes National Park". National Park Service.
- ^ "Great Smoky Mountains National Park". National Park Service.
- ^ "World Heritage List - Great Smoky Mountains National Park". unesco.org. UNESCO. ארכיון מ-24 בפברואר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Southern Appalachian Biosphere Reserve". unesco.org. UNESCO. ארכיון מ-24 בפברואר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Guadalupe Mountains National Park". National Park Service.
- ^ "Haleakala National Park". National Park Service. (BR)
- ^ 1 2 "Hawaiian Islands Biosphere Reserve". unesco.org. UNESCO. ארכיון מ-24 בפברואר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Hawaii Volcanoes National Park". National Park Service.
- ^ "World Heritage List - Hawaii Volcanoes National Park". unesco.org. UNESCO. אורכב מ-המקור ב-24 בפברואר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Hot Springs National Park". National Park Service.
- ^ "President Donald J. Trump Signs S. 1438 into Law". White House.
- ^ "Indiana Dunes National Park". National Park Service.
- ^ "Isle Royale National Park". National Park Service.
- ^ "Isle Royale Biosphere Reserve and National Park". unesco.org. UNESCO. ארכיון מ-24 בפברואר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Joshua Tree National Park". National Park Service.
- ^ "Katmai National Park". National Park Service.
- ^ "Kenai Fjords National Park". National Park Service.
- ^ "Kings Canyon National Park". National Park Service.
- ^ 1 2 "Sequoia and Kings Canyon Biosphere Reserve and National Parks". unesco.org. UNESCO. ארכיון מ-24 בפברואר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Kobuk Valley National Park". National Park Service.
- ^ "Lake Clark National Park". National Park Service.
- ^ "Lassen Volcanic National Park". National Park Service.
- ^ "Mammoth Cave National Park". National Park Service.
- ^ "World Heritage List - Mammoth Cave National Park". unesco.org. UNESCO. ארכיון מ-24 בפברואר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Biosphere Reserve and National Park". unesco.org. UNESCO. ארכיון מ-24 בפברואר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Mesa Verde National Park". National Park Service.
- ^ "World Heritage List - Mesa Verde National Park". unesco.org. UNESCO. ארכיון מ-24 בפברואר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Mount Rainier National Park - Frequently Asked Questions (U.S. National Park Service)". National Park Service. 19 בינואר 2007 [4 August 2005].
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Mount Rainier National Park". National Park Service.
- ^ "New River Gorge National Park and Preserve". National Park Service.
- ^ Averill, Graham (2020-12-22). "West Virginia's New River Gorge Will Be Our 63rd National Park". Outside Online (באנגלית).
- ^ "North Cascades National Park". National Park Service.
- ^ "Olympic National Park-Weather and Climate" (PDF). National Park Service.
- ^ "Olympic National Park". National Park Service.
- ^ "World Heritage List - Olympic National Park". unesco.org. UNESCO. ארכיון מ-24 בפברואר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Olympic Biosphere Reserve and National Park". unesco.org. UNESCO. ארכיון מ-24 בפברואר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Petrified Forest National Park". National Park Service.
- ^ "Pinnacles National Monument". National Park Service. 9 בינואר 2009.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Redwood National Park". National Park Service.
- ^ "World Heritage List - Redwood National and State Parks". unesco.org. UNESCO. ארכיון מ-24 בפברואר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Rocky Mountain National Park". National Park Service.
- ^ "Rocky Mountain Biosphere Reserve and National Park". unesco.org. UNESCO. ארכיון מ-24 בפברואר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Saguaro National Park". National Park Service.
- ^ "Sequoia National Park". National Park Service.
- ^ "Shenandoah National Park". National Park Service.
- ^ "Theodore Roosevelt National Park". National Park Service.
- ^ "Virgin Islands National Park". National Park Service.
- ^ "Virgin Islands Biosphere Reserve and National Park". unesco.org. UNESCO. ארכיון מ-24 בפברואר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Voyageurs National Park". National Park Service.
- ^ "White Sands National Park". National Park Service. 26 בדצמבר 2019.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Wind Cave National Park". National Park Service.
- ^ "Wind Cave's Early Days". National Park Service.
- ^ "Wrangell – St. Elias National Park". National Park Service.
- ^ "Yellowstone National Park". National Park Service.
- ^ "World Heritage List - Yellowstone National Park". unesco.org. UNESCO. ארכיון מ-24 בפברואר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Biosphere Reserve and National Park". unesco.org. UNESCO. ארכיון מ-24 בפברואר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Yosemite National Park". National Park Service.
- ^ "World Heritage List - Yosemite National Park". unesco.org. UNESCO. ארכיון מ-24 בפברואר 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Zion National Park". National Park Service.
הפארקים הלאומיים של ארצות הברית | ||
---|---|---|
|