הפארק הלאומי הדיונות הגדולות

הפארק הלאומי הדיונות הגדולות

דיונות החול הגדולות
דיונות החול הגדולות
מידע כללי
תאריך הקמה	13 בספטמבר 2004
מבקרים בשנה	388,308 (נכון ל־2016)
גוף מנהל	שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית
נתונים ומידות
שטח	344 קמ"ר
מיקום
מדינה	קולורדו בארצות הברית
מיקום	מחוז אלאמוסה, מחוז סאגואצ'ה
קואורדינטות	37°43′58″N 105°30′44″W
Great Sand Dunes National Park and Preserve
(למפת ארצות הברית מוגדלת)   וושינגטון ניו יורק לוס אנג'לס שיקגו סן פרנסיסקו אטלנטה דאלאס יוסטון בוסטון סיאטל מיאמי ה א ט ל נ ט י ה ש ק ט מפרץ מקסיקו קנדה מקסיקו איי בהאמה הפארק הלאומי הדיונות הגדולות (למפת ארצות הברית רגילה)   וושינגטון ניו יורק לוס אנג'לס שיקגו סן פרנסיסקו אטלנטה דאלאס יוסטון בוסטון סיאטל מיאמי ה א ט ל נ ט י ה ש ק ט מפרץ מקסיקו קנדה מקסיקו איי בהאמה הפארק הלאומי הדיונות הגדולות (למפת קולורדו רגילה)   דנוור קולורדו ספרינגס אורורה פורט קולינס פואבלו גרילי גראנד ג'נקשן י ו ט ה ויומינג נברסקה ק נ ז ס אוקלהומה ניו מקסיקו א. הפארק הלאומי הדיונות הגדולות (למפת קולורדו מוגדלת)   דנוור קולורדו ספרינגס אורורה פורט קולינס פואבלו גרילי גראנד ג'נקשן י ו ט ה ויומינג נברסקה ק נ ז ס אוקלהומה ניו מקסיקו א. הפארק הלאומי הדיונות הגדולות

תצלום לוויין של הדיונות

הפארק הלאומי ושמורת הדיונות החול הגדולות (באנגלית: Great Sand Dunes National Park and Preserve) הוא פארק לאומי, השוכן בעמק סן לואיס (San Luis Valley), בחלקים המזרחיים ביותר של המחוזות אלאמוסה (Alamosa) וסאגואצ'ה (Saguache) בדרום-מרכז קולורדו. החל מ-17 במרץ 1932 היה ידוע בשם "המונומנט הלאומי דיונות החול הגדולות" וב-13 בספטמבר 2004 קיבל מעמד של פארק לאומי בחוק של הקונגרס של ארצות הברית. הפארק נפרש על גבי 179 קילומטרים רבועים והשמורה מגינה על 168 קילומטרים רבועים נוספים.

היסטוריה אנושית

ילידים

האנשים הראשונים שהגיעו לעמק סן לואיס ולדיונות החול הגדולות היו ככל הנראה ציידים-לקטים נודדים שצדו ממותות וביזונים שרעו בסמוך. הציידים השתמשו בחניתות שראשיהם העשויים אבן מעובדת משויכים לתרבויות פולסם או קלוביס.

כשהאירופאים הגיעו לאזור לפני כ-400 שנים הם פגשו בכמה שבטי אינדיאנים שהכירו היטב את המקום. בני שבט היוט כינו את הדיונות "Saa waap maa nache" ("חול שזז"), בני האפאצ'י חיקרייה קראו לדיונות "Sei-anyedi" ("הוא עולה ויורד"). פסגת בלנקה (Blanca Peak), דרומית-מזרחית לדיונות, היא אחד מארבעת ההרים הקדושים לנאוואחו. לתושבי הפואבלו לאורך הריו גראנדה היה האגם בסן לואיס שכונה בפיהם "Sip'ophe" ("אגם מקום החולות") מקום קדוש שממנו על פי האגדה הגיחו אנשיהם לאוויר העולם.

חוקרים ספרדים

חואן באוטיסטה דה אנסה

אדם רץ על דיונה בשטח הפארק.

הספרדי הראשון שידוע כי הגיע לעמק סן לואיס היה דון דייגו דה וארגס (Diego de Vargas) בשנת 1694, אם כי קרוב לוודאי שרועים וציידים מהמושבות הספרדיות בצפון ניו מקסיקו של ימינו נכנסו לעמק ככל הנראה החל משנת 1598. דה וארגס ואנשיו צדו ביזונים מתוך עדר גדול שרעה בעמק ושבו לסנטה פה. ב-1776 עברה בסמוך לדיונות המשלחת הגדולה של חואן באוטיסטה דה אנסה (Juan Bautista de Anza) ששבה ממסע עונשין כנגד הקומאנצ'י. בתקופה זו היה עמק סן לואיס חלק מהדרך שקישרה בין הרמות וסנטה פה והשתמשו בה הקומאנצ'י היוט וחיילים ספרדים.

חוקרים אמריקניים

ב-1806 נשלח לוטננט זבולון פייק (Zebulon Montgomery Pike) מצבא ארצות הברית לחקור מערבה עד הנהרות ארקנסו ורד. משלחתו חצתה את רכס סנגרה דה קריסטו מעל לדיונת החול והרישום ביומנו מ-28 בינואר 1807 מתאר את המפגש עם דיונות החול. פייק העריך שאורכן כ-15 מייל (24 קילומטרים) ורוחבן כ-5 מיילים (כ-8 קילומטרים).

ב-1848 נשכר ג'ון פרימונט לאתר נתיב למסילת ברזל מסנט לואיס לקליפורניה. פרימונט חצה את רכס סנגרה דה קריסטו לתוך עמק סן לואיס והוכיח בכך שהרכס עביר גם בחורף. ב-1853 חצתה משלחתו של קפטן ג'ון גניסון (John Gunnison) מהסקר הטופוגרפי של ארצות הברית את הדיונות ברכיבה איטית על סוסים.

דרכים אל העמק

בשנים אחר-כך התפתחה רשת של דרכים אל עמק סן לואיס. אף שרבים הגיעו מסנטה פה או דרך מעבר לה וטה (La Veta Pass), היו דרכים אחרות שחצו את רכס סנגרה דה קריסטו שהיו מוכרות לאינדיאנים ומתיישבים לבנים למדו להכיר ולהשתמש בשלהי המאה ה-19. עבור תושבי הערים המתפתחות במהירות ממזרח לרכס פרונט היו השבילים שעברו דרך מעבר מדאנו (Medano Pass) או מעבר מוסקה (Mosca Pass) קצרות יותר והם הסתיימו בעמק סן לואיס מזרחית לדיונות החול הגדולות. השבילים הפכו לדרכים שבהן יכלו לנוע עגלות ואחר-כך לכבישים. כביש האגרה מעבר מוסקה התפתח בשנות ה-70 של המאה ה-19 וכרכרות נוסעים ודואר עשו בו שימוש תדיר עד 1911. בשנה זו נהרס החלק המערבי של הדרך בשיטפון. ניסיונות לחדש את הדרך נעשו בין שנות ה-30 לשנות ה-50 של המאה ה-19 והוא נסגר שוב ושוב בשל שיטפונות וכיום משמש מטיילים בלבד.

מתיישבים

ב-1875 התיישבה משפחת הררד (Herard) לאורך ערוץ נחל מדאנו (Medano Creek) וגידלה בקר, סוסים ותרנגולות. בהדרגה התיישבו משפחות נוספות באזור וגידלו כבשים, בנו תעלות השקיה והתפתחו יישובים קטנים כדוגמת זפטה (Zapata‏; 1879), אוריאן (Orean‏; 1881) ומוסקו (Mosco‏; 1880) ששינתה שמה למונטוויל (Montville; 1887).

הבהלה לזהב

סביב 1853 החלה הבהלה לזהב בהרי הרוקי. אלפי כורים הגיעו למדינת קולורדו והקימו מחנות שחלקם הפכו לעיירות דוגמת טליורייד ויוראי. בהרים סביב עמק סן לואיס התגלו כמויות קטנות של זהב, ולעיתים קרובות הועלו השערות שזהב חבוי במעמקי דיונות החול הגדולות. בשנות ה-20 של המאה ה-20 התפרסמו בעיתונים המקומיים מאמרים ששוויו של הזהב בדיונות נע בין 17 סנט ל-3 דולר לטון. לאורך ערוץ נחל מדאנו פעלו כורים תוך שימוש בכריית פלייסר. ב-1932 הקימה חברת וולקניק מיינינג (Volcanic Mining Company) מפעל שנועד למצות זהב מהחולות. לאחר שהתגלו כמויות קטנות של זהב התהליך התברר כלא כלכלי ופעולות הכרייה הופסקו.

הקמת הפארק

עבור תושבי העיירות הסמוכות, אלאמוסה (Alamosa) ומונטה ויסטה (Monte Vista) היו דיונות החול הגדולות מקור לגאווה והחל משנות ה-20 של המאה ה-20 גם מקור להכנסות מתיירים. החשש מפגיעה באוצר טבע זה על ידי כריית החול לחיפוש זהב או לשימוש כחומר גלם במפעלי בטון הוביל חברות בארגון P.E.O. Sisterhood ליזום חקיקה בקונגרס להגדרת דיונות החול הגדולות מונומנט לאומי. הקהילה המקומית תמכה בחוק שעליו חתם נשיא ארצות הברית הרברט הובר ב-1932.

האזור סביב המונומנט הלאומי דיונות החול הגדולות הפך עם השנים למקבץ של אזורים מוגנים שעליהם פיקחו שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית, "החברה לשימור הטבע" (The Nature Conservancy) וארגונים אחרים. התהליך היה הדרגתי והתוצאה בסופו של דבר קרויה פסיפס של אזור מוגן (protected area mosaic) והיא שילבה שימור ושימוש בר קיימא במערכת האקולוגית.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 ביקשו התושבים לחזק את מעמד המונומנט הלאומי באמצעות הפיכתו לפארק לאומי. ב-22 בנובמבר 2000 חתם נשיא ארצות הברית ביל קלינטון על "חוק הפארק הלאומי והשמורה של דיונות החול הגדולות משנת 2000", כשהמטרה הסופית היא להגדיר מעמד של פארק לאומי לכל האזור. האתר קיבל מעמד של פארק לאומי בחוק של הקונגרס של ארצות הברית ב-13 בספטמבר 2004. בעזרת הארגון "החברה לשימור הטבע" רכש הממשל הפדרלי כ-3,900 קילומטרים רבועים של חוות בקה (Baca Ranch), פעולה ששילשה את שטח הפארק. הרכישה כללה את החלקים של החווה שבעבר גבלו בפארק מצפון וממערב, כולל הר קיט קארסון (Kit Carson Mountain), ובו הפסגות "קיט קרסון" (Kit Carson Peak) בגובה 4,319 מטרים, ונקודת צ'לנג'ר (Challenger Point) בגובה 4,292 מטרים. הקרקע שנרכשה חולקה לשלושה חלקים. החלק ברכס סנגרה דה קריסטו הועבר ליער הלאומי ריו גראנדה (Rio Grande National Forest), החלק המערבי מוקצה לחיות הבר, כולל עדר של ביזונים חופשיים, והחלק המזרחי נלקח מהיער הלאומי ריו גראנדה והוא פתוח לציד מוגבל.

גאוגרפיה

צילום אוויר של הדיונות מדרום-מערב, כשמעבר להם רכס סנגרה דה קריסטו (פברואר 2015, חורף יבש)

הפארק כולל ארבעה אזורים גאוגרפיים מובחנים:

• אגן הניקוז – הפארק כולל חלק מרכס סנגרה דה קריסטו, כולל שש פסגות מעל 3,940 מטרים (13,000 רגל). באזור גבוה זה יש טונדרה ואגמים אלפיניים, יערות אשוחית ואורן עתיקים, חורשות גדולות של צפצפות, כרי דשא וביצות. כל אלה מהווים בתי גידול לצמחייה מגוונת ובעלי חיים. באזור יורדים כל שנה גשמים ושלגים רבים. ערוצי הנחלים שמקורם באגמים האלפיניים זורמים דרך היערות ההרריים ובמורדות ההרים, ולבסוף סביב שדה הדיונות. הנחלים נושאים איתם בחזרה לעמק חול שהרוח סחפה מהדיונות. כשהנחלים נספגים בקרקעית העמק הרוחות נושאות את החול שסחפו אל שדה הדיונות. תהליך זה של מחזור המים והחול הוא שמאפשר את יצירת הדיונות הגדולות.

מבט מדיונת הכוכב, הדיונה הגבוהה ביותר בפארק

• שדה הדיונות (dunefield) – האזור שנתן לפארק את שמו. שדה הדיונות, משתרע על 78 קילומטרים רבועים למרגלות המערביים של רכס סנגרה דה קריסטו. השדה כולל את דיונת החול הגבוהה ביותר באמריקה הצפונית, המתנשאת עד לגובה של 229 מטרים, מקרקעית עמק סן לואיס. השדה מיוצב על ידי רוחות מכיוונים משתנים, נחלים המחזירים אליו חול ולחות מתחת לפני השטח היבשים. חפירה בדיונות החול בעומק של כמה סנטימטרים, אפילו בפסגת הדיונות חושפת חול לח (כ-7% לחות). ההערכה היא שבשדה הדיונות יש כ-5 מיליארד מטרים מעוקבים של חול.
• יריעת החול (sand sheet) – האזור הגדול ביותר בפארק המקיף את שדה הדיונות משלושה עברים בגובה 2,286–2,499 מטרים מעל פני הים כשהוא מכוסה צמחייה דלילה. כמעט 90% מהחול נמצאים באזור זה בהשוואה ל-10% בשדה הדיונות העיקרי. הוא מהווה מקור עיקרי של חול לדיונות החול הגדולות.
• סבחה (sabkha, בעברית מלחה) – נוצרת כאשר החול נספג בתקופה בשנה כאשר מי התהום עולים לפני השטח. כאשר המים מתאדים לחלוטין בשלהי הקיץ, מתרחש תהליך מילוט כשהמינרלים שבמים מאחים את גרגירי החול לקרום לבן קשה. אזורי סבחה נמצאים בחלקים המערביים של "יריעת החול" שבהם מי התהום מגיעים לפני השטח. במקום שבהם פני השטח נמוכים יכולים להיווצר ביצות עשירות בצמחים ובעלי חיים ובמקומות אחרים שטוחים פני השטח צחיחים ומלוחים.

שדה הדיונות

מטייל על פסגת דיונה גבוהה

זוג מטייל על דיונה משתנה כאשר בקו הרכס נוצרה התופעה המכונה "חומה סינית"

החוקרים מעריכים שהדיונות החלו להיווצר לפני פחות מ-440,000 שנים. הדיונות נוצרו מחול ומשקעים של הנהר ריו גראנדה ויובליו, הזורמים דרך עמק סן לואיס. במהלך השנים התמוססו קרחונים שהזינו את הנהר והאגם הרחב שהיה בעמק והמים התאדו. רוחות מערביות נשאו גרגירי חול מהאגם וממישור ההצפה של הנהר. הרוחות נחלשו במפגש עם רכס סנגרה דה קריסטו והחול שנשאו בכנפיהן נשר בקצה המזרחי של העמק. תהליך זה עדיין נמשך, והדיונות גדלות לאיטן. הרוחות משנות את צורתן של הדיונות כל יום.

שדה הדיונות כולל סוגים שונים של דיונות:

• דיונות סהר/ברחן (Barchan Dunes) – דיונות בצורת סהר בדרך כלל יותר ארוכות מאשר שהן גבוהות. משטחי ההחלקה (slip face) של הדיונה נמצאים בצידה הקעור. דיונות אלו נוצרות על ידי רוח הזורמת באופן קבוע מכיוון אחד. דיונות מסוג זה אינן נפוצות מכיוון שבפארק הרוחות נושבות מכמה כיוונים, אבל ניתן לראותן, למשל מול מגרש החניה של הפארק. עם הזמן מתחילות דיונות ברחן להתחבר וליצור רכסים ברחניים.
• דיונות כוכב (Star Dunes) – בדיונת כוכב אורך זרועות הכוכב סימטרי. דיונות אלו הן גבעות חול פירמידליות, בעלות משטחי החלקה (slip face) ב-3 או יותר זרועות היוצאות מהגבעה המרכזית, הגבוהה ביותר. דיונות אלו יימצאו במקומות בעלי רוח רב כיוונית. בפארק מצויים ריכוזים של דיונות כוכב בפינה הצפון-מזרחית של הפארק. הדיונה הגבוהה ביותר בפארק (ובאמריקה הצפונית כולה) היא דיונת כוכב הקרויה בפשטות "דיונת הכוכב" (The Star Dune) שגובה 229 מטרים.
• דיונות טראנסברסיות (Transverse Dunes) – דיונות אופקיות בשורה אשר מסודרות בניצב לרוח. למעשה אלה דיונות סהר שהתרחבו, כנראה משינויים אשר גרמו לאספקה מרובה יותר של חול. סדרה של דיונות מסוג זה מצויות בגבול הדרומי של שדה הדיונות והם מוזנות מחול המושב אליהם מנחל מדאנו (Medano Creek).
• דיונות משתנות (Reversing Dunes) – נוצרות במקומות בהן הרוחות משנות כיוון. דיונות משתנות הן אוסף של כל אחת מצורות הדיונות המוזכרות לעיל. באותה דיונה יכולות להופיע כמה סוגים של דיונות. זהו סוג הדיונה הנפוץ ביותר בשדה הדיונות. לעיתים נוצרות לאורך קו הרכס של דיונות אלו מתלול המכונה "חומה סינית" (Chinese Wall).
• דיונות פרבוליות (Parabolic Dunes) – דיונות פרבוליות הן בצורת U. דיונות אלו בעלות חלק עליון קמור ובולט, ובחלקה האחורי של הדיונה ניתן לזהות זרועות חול. דיונות אלו נוצרות מדיונות המתפזרות באזורים בהם הצמחייה נשחקת, שם נוצר שקע בצורת U כאשר הזרועות מוחזקות במקום על ידי הצמחייה. דיונות פרבוליות נפוצות ב"יריעת החול" המכוסה צמחייה דלילה דרומית-מערבית לשדה הדיונות העיקרי.
• דיונות נבחה (Nebkha dunes או גם coppice dunes) – דיונה הנוצרת סביב מקבץ של שיחים וצמחים. ככל שהחול עמוק יותר כך גם הצמחים גדלים יותר ומאפשרים לחול נוסף להצטבר מסביבם. דיונות מסוג זה נמצאות ב"יריעת החול".

קל מאוד לחוות את תהליך בניית הדיונות. באזור נושבות רוחות באורח קבע כפי שמטיילים בדיונות החול יכולים להעיד, כיוון שבמקרים רבים יומטרו עליהם חול ואפילו אבנים קטנות. החול והאבנים נישאים ממרחק רב. אף שהדיונות לא משנות מיקום או גודל לעיתים קרובות, יש דיונות פרבוליות המתחילות ב"יריעת החול", השטח העוטף משלושה צדדים את הדיונות, והנעות לעבר שדה הדיונות העיקרי. לעיתים הן תצטרפנה לשדה הדיונות העיקרי, ולעיתים הן תכוסנה בצמחייה ותיוצבנה. לכיוון הרוחות יש השפעה גדולה על סוג הדיונות. הרוחות נעות מדרום-מערב לצפון-מזרח. השינויים התכופים בכיוון הרוחות, בייחוד בשלהי הקיץ גורמים ליצירת הדיונות המשתנות. משטר הרוחות הוא חלק מהגורמים ליצירת הדיונות הגבוהות.

הדיונות מכילות שטחים של חול שחור שמקורו במשקעים של מגנטיט, מינרל שהוא אחד מסוגי התחמוצות של ברזל.

אקלים

השלג הראשון על הדיונות בחורף 2006

דיונות החול הגדולות שוכנות באזור של "מדבר גבוה" בעמק סן לואיס, מערבית לרכס סנגרה דה קריסטו. הטמפרטורות בקיץ באזור זה אינן טיפוסיות לאזורים של מדבר גבוה, אם כי טמפרטורות מעל 35°C אינן נדירות ביולי ובאוגוסט. השונות הגדולה בין הטמפרטורות הגבוהות והנמוכות טיפוסיות לאקלים של מדבר גבוה. הטמפרטורות בלילות החורף יכולות להיות קרות מאוד, כשלעיתים הטמפרטורה יכולה לרדת מתחת ל-18°C-. במרחק מדיונות החול הגדול כמות המשקעים במדבר גבוה זה נמוכות מאוד. אם כי גם בדיונות החול הגדולות כמות המשקעים עדיין נמוכה מאוד, מעט מעל ל-280 מילימטרים גשם בשנה. השטח מוגדר כמדבר אף על פי שכמות המשקעים גבוהה מ-250 מילימטרים בשנה בשל שיעורי האידוי הגבוהים בדיונות. על הדיונות יורד לעיתים שלג, אבל לזמן קצר באזור יבש ושמשי זה של קולורדו.

אקלים בפארק הלאומי הדיונות הגדולות
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר	שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	1.7	4	8.2	13.5	19	24.8	27.1	25.5	21.9	15.8	7.5	2.4	14.3
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	-12.3	-10.1	-6.1	-2.2	2.7	7.3	10.3	9.2	5.4	-0.2	-6.6	-11.5	-1.2
משקעים ממוצעים (מ"מ)	11.2	9.4	19.6	22.6	27.7	21.8	45.5	50.8	31	21.8	12.4	9.1	282.7
מקור: Great Sand Dunes N M, Colorado

אקולוגיה

צמחייה

תלתן ננסי

יש מאות מינים של צמחים בפארק הלאומי ושמורת הדיונות החול הגדולות המותאמים לסביבות מגוונות ושונות מטונדרה אלפינית ועד ביצות מים חמימים.

עצים כוללים צפצפה רעדנית, אשוח דאגלס, אורן פיניון (כמה מינים המייצרים צנוברים אכילים), אורן הזפת, מין האורן Pinus aristata (באנגלית Rocky Mountain bristlecone pine) וערער המצוקים (Juniperus scopulorum).

צמחים בעלי פרחים כוללים אוג משולש (Rhus trilobata)‏, Cornus sericea (באנגלית red osier dogwood), מין השלהב phlox condensate (באנגלית alpine phlox), תלתן ננסי (trifolium nanum), זכריני אלפיני (Myosotis alpestris), בכור אביב, גיאון הררי (Geum montanum), קסטייחה, הסוג Pedicularis (באנגלית lousewort)‏, פנסטמון כחול (Penstemon cyaneus)‏, Erigeron speciosu (באנגלית aspen daisy), קסטייחה מערבית (Castilleja occidentalis)‏, Pedicularis groenlandica (באנגלית elephant's head), נורית שלג (Ranunculus nivalis)‏, Draba smithii (באנגלית Smith's draba)‏, Oryzopsis hymenoides (באנגלית Indian ricegrass)‏, Redfieldia flexuosa (באנגלית blowout grass)‏, Helianthus petiolaris (באנגלית prairie sunflower), מין הבאשן cleome serrulata (באנגלית rocky mountain beeplant)‏, ericameria nauseosa (באנגלית rubber rabbitbush)‏, Tripterocalyx micranthus (באנגלית small-flowered sand verbena)‏, Yucca angustissima (באנגלית narrowleaf yucca), מין הצבר opuntia polyacantha (באנגלית prickly pear) ו-muhlenbergia torreyi (באנגלית ring muhly).

בעלי חיים

החיפושית Cicindela theatina, האנדמית לדיונות החול הגדולות

אייל קנדי בנחל ביג ספרינג (Big Spring Creek)

בתחומי הפארק יש לפחות שבעה מינים אנדמיים של חרקים: Cicindela theatina (באנגלית Great Sand Dunes tiger beetle)‏, Eleodes hirtipennis‏ (circus beetle)‏, Amblyderus werneri‏ (Werner's ant-like flower beetle)‏, Amblyderus triplehorni‏ (Amblyderus triplehorni), מין שטרם תועד של הסוג Hypocaccus‏ (clown beetle), מין שטרם תועד של תנשמית ומין שטרם תועד של טרפן (Asilidae).

דגים השוכנים בנחלים בפארק כוללים: תת-מין של טרוטת קלארק (Oncorhynchus clarki virginalis)‏, Catostomus plebeius (באנגלית Rio Grande sucker) ו-Pimephales promelas‏ (fathead minnow).

דו-חיים השוכנים בפארק כוללים: סלמנדרה מנומרת (Ambystoma tigrinum), סוג הצפרדע Pseudacris (באנגלית chorus frog), צפרדע האחו (Lithobates pipiens), חפרית אמריקנית, קרפדת המישורים הגדולים (Anaxyrus cognatus) וקרפדת וודהאוז (Anaxyrus woodhousii).

זוחלים השוכנים בפארק כוללים: איגואנית קצרת-קוצים (Phrynosoma hernandesi), לטאה דוקרנית מערבית (Sceloporus occidentalis), מין החומט Plestiodon multivirgatus, תת-מין של נחש גופר פסיפי Pituophis catenifer sayi‏ (bullsnake) ונחש בירית.

מעל ל-200 מינים של עופות השוכנים בפארק ובהם: מין הפרוש Leucosticte australis (באנגלית brown-capped rosy finch)‏, Sitta Canadensis (מין סיטה הקרוי באנגלית Red-breasted nuthatch), קיכלי הרים כחול (Sialia currucoides), שכווי לבן, בז נודד, כוס המחילות, מין של ינשוף ננסי Glaucidium californicum, עיטם לבן-ראש, עיט זהוב, קוליברים ואנפה כחולה גדולה.

יונקים השוכנים בפארק כוללים: פיקה אמריקאית, כבש גדול-קרניים, דוב שחור אמריקני, פומה צפון-אמריקאית, בונה קנדי, גירית אמריקאית, ביזון אמריקאי, ואנטילוקפרה אמריקנית.

תיירות

גישה לפארק ואתריו

נער מחליק על דיונה

מבקרים משכשכים רגליים בערוץ נחל מדאנו

מפלי זפטה

העיר הקרובה ביותר לפארק היא אלאמוסה (Alamosa), אם כי קנון סיטי (Canon City), פואבלו, קולורדו ספרינגס ודנוור בקולורדו ואלבקרקי בניו מקסיקו נמצאות במרחק של כמה שעות נהיגה. הגישה אל הפארק היא מדרום מכביש 150 של קולורדו המסתעף מכביש 160 של ארצות הברית מזרחית לאלאמוסה או ממערב דרך כביש מחוזי 6 (County Road 6) המסתעף מכביש 17 של קולורדו צפונית לאלאמוסה.

הגישה לדיונות ממגרש החניה דורשת חצייה של ערוץ נחל מדאנו (Medano Creek) הרחב והרדוד, הזורם רק מתחילת האביב ועד תחילת הקיץ. מותר לטפס על הדיונות, אבל מבקרים המגיעים מתחילת האביב ועד שלהי הסתיו מוזהרים שלא לעלות על הדיונות יחפים או נעולים בסנדלים. אף שהחול נראה מפתה גוון השוקולד של החול סופג חום. הטמפרטורה של החול ביום עלולה להגיע עד ל-60°C ודריכה על החול תגרום לכוויות. בחורף יורד לעיתים שלג על הדיונות.

מרכז המבקרים משאיל בחינם כיסאות גלגלים בעלי צמיגים רחבים במיוחד המותאמים לחול.

אתרים

• שדה הדיונות – מותר לשוטט בכל שטח הדיונות, אם כי אין בו שבילים מוסדרים. הזמן המומלץ לסייר בדיונות הוא מוקדם בבוקר או בערב במטרה להימנע מהחול החם מאוד של שעות הצהריים ומסופות רעמים שמקורן במונסון של אמריקה הצפונית המתפתחות אחרי הצהריים. מבקרים רבים מנסים להחליק במורד הדיונות. שירות הפארקים מפרסם מידע על הזמנים הטובים ביותר להחלקה, הציוד המתאים (מגלשי סקי או גלשני שלג אינם מתאימים לחול, אלא אם כן הוא לח מאוד) והיכן ניתן לשכור אותו. מותר גם ללון בכל שטח הדיונות כפוף להוצאת רישיון.
• ערוץ נחל מדאנו (Medano Creek) – נחל רדוד מאוד (כמה סנטימטרים) ורחב זורם בגבול המזרחי של הדיונות, קרוב למרכז המבקרים. מקור השם בספרדית "Médano" – "דיונת חול". משום שחול טרי נושר לתוך אפיק הנחל כל הזמן אין לנחל ערוץ קבוע. דיונות חול תת-מימיות קטנות הפועלות כסכרים נוצרות ונשברות כל הזמן, ולכן מי שמשכשך בזרם רואה נחשולי מים שנראים כמו גלים הזורמים במורד הנחל בפרקי זמן החל מכמה שניות ועד דקה או יותר. בעונה שבה יש מים רבים יכולים נחשולים אלו להגיע לגובה 30 סנטימטרים ודומים לגלי ים. כתלות בגובה פני המים המבקרים יכולים להשתעשע בפעילויות מגוונות בנחל: התזה ושכשוך במים, גלישה, גלישה בסקימבורד , שיט (רק ברפסודה קלה או אבוב עבור ילד בשיא הזרימה), בניית ארמונות מהחול בערוץ או פיסול בחול.
• שבילים – הפארק מציע שבילים ברמות קושי שונות. ההגעה לתחילת חלק מהשבילים דורשת רכב 4X4. בין השבילים המוצעים: שביל הטבע מונטוויל (Montville Nature Trail), שביל מיוער בקרבה למרכז המבקרים; שביל מעבר מוסקה (Mosca Pass Trail) מוביל אל מעבר מוסקה ברכס סנגרה דה קריסטו; שביל רמפת החול (Sand Ramp Trail), מוביל לאתרי מחנאות שונים לאורך קו הרכס; שביל אגם מדאנו והר הררד (Medano Lake and Mount Herard), שביל למיטבי לכת המוביל לפסגת הררד בגובה 4,052 מטרים שממנה נשקף נוף מרהיב של כל שדה הדיונות; ומעבר מיוזיק, אגמי סנד קריק ואגמים אלפיניים אחרים (Music Pass, Sand Creek Lakes, and Other Alpine Peaks), ההגעה לתחילת השביל דורשת נסיעה מהסתעפות מכביש 69 של קולורדו דרומית לווסטקליף אל מעבר מיוזיק וממנו אפשר לצעוד לאגמים אלפיניים או לפסגות קרובות.
• ערבות עשב – רוב שטח הפארק הוא ערבות עשב על גבי חול, אזור המכונה "יריעת החול". ניתן לסייר ואף ללון בשטח זה על פי רישיון. מעט מאוד מבקרים מגיעים לשטח זה שבו אפשר לצפות בחלק מבעלי החיים ובעונות מסוימת בפריחה.
• ביצות – מי הנחלים הזורמים מרכס סנגרה דה קריסטו מחלחלים לתוך האקוויפר הגדול שמתחת לקרקעית עמק סן לואיס. המים מגיעים לפני השטח במקומות נמוכים ויוצרים ביצות שהן בתי גידול לצמחים ובעלי חיים, בעיקר דו-חיים ועופות רבים, אם כי אפשר לצפות גם באיילים קנדים ואפילו בדובים המנסים לצוד דגים.
• מפלי זפטה (Zapata Falls) – שוכנים דרומית-מזרחית לפארק, ואף שאינם חלק ממנו הם אתר מומלץ למבקרים בפארק בתקופה החמה.

פעילויות נוספות

• מרכז המבקרים – מציע סרט הסברה, ספרים, תערוכה של ציורים וצילומים מהאזור, שירותים ומכירת חטיפים.
• ציד – שלא כמו במרבית הפארקים הלאומיים ב-48 המדינות הרצופות של ארצות הברית מוגדר חלק מהפארק כשמורה (Preserve) שבה מותר לצוד. הציד בתחומי השמורה כפוף לחוקים וכללים האוסרים למשל מרדף אחרי חיה פצועה אם נמלטה מהשמורה לתחומי הפארק או ציד בתחומי הפארק. ציד בחץ וקשת נפוץ בשמורה כשחיית הצייד העיקרית היא שכווי לבן. מותר לצוד פומת ההרים בעזרת כלבים, אבל הכלבים חייבים להיות קשורים עד הנקודה בה הבחינו בפומה.
• דיג – מותר בנחל סנד (Sand Creek), שבו יש מינים מיובאים כדוגמת טרוטת עין-הקשת וטרוטה חומה. בערוץ נחל מדאנו אפשר לדוג את תת-המין של טרוטת קלארק, אבל חייבים לשחרר אותו למים.
• פעילויות ליליות – האוויר הצלול, הגובה הרב, והעובדה שכמעט ואין זיהום אור באזור מאפשרים לצפות בכוכבים באיכות מעולה. הפארק עצמו מציע תוכניות לצפייה בלילה. מלבד הכוכבים אפשר לצפות בבעלי החיים הפעילים רק בלילה.
• צילום – הפארק מציע המלצות למקומות, עונות וזמנים לצילום.
• רכיבה על סוסים – מוצעת למי שלן בחוות זפטה בלבד. למעט אזורים מסוימים אפשר לרכב ברוב השבילים וברחבי הפארק.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הפארק הלאומי הדיונות הגדולות בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של הפארק הלאומי הדיונות הגדולות (באנגלית)
• הפארק הלאומי הדיונות הגדולות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• הפארק הלאומי הדיונות הגדולות, באתר פליקר

• Great Sand Dunes National Park: information from The Nature Conservancy
• Great Sand Dunes SummitPost.org
• AmericanSouthwest.net on the Sand Dunes
• Alamosa Official CVB

הערות שוליים

דיונות החול על רקע חורשות הצפצפה בסתיו