רכס טיטון

רכס הרי טיטון
Teton Range
	מראה ההרים
	מראה ההרים
מידע כללי
גובה	4,198 מטר (הר גרנד טיטון)
מדינה	ארצות הברית
מיקום	ויומינג שבארצות הברית
רכס הרים	הרי הרוקי
אורך הרכס	65 קילומטר
קואורדינטות	43°44′28″N 110°48′06″W / 43.74111°N 110.80167°W
	(למפת ארצות הברית רגילה) וושינגטון ניו יורק לוס אנג'לס שיקגו סן פרנסיסקו אטלנטה דאלאס יוסטון בוסטון סיאטל מיאמי ה; א; ט; ל; נ; ט; י; ה; ש; ק; ט; מפרץ; מקסיקו; קנדה מקסיקו איי; בהאמה; רכס טיטון

רכס טיטון (באנגלית: Teton Range) הוא רכס הרים קטן יחסית הממוקם בצפון אמריקה, ומהווה שלוחה של הרי הרוקי. הרכס עובר בצד של מדינת ויומינג בגבולה עם איידהו, מעט דרומית לפארק הלאומי ילוסטון. הרי רכס טיטון, שפסגותיהם מכוסות בשלג במשך כל עונות השנה, משתרעים לאורך 65 קילומטרים ולרוחב 11 עד 15 קילומטרים. שתי הפסגות הגבוהות והעיקריות ברכס הן הר גרנד טיטון, שגובהו 4,199 מטרים, והר מוראן שלמרגלותיו אגם ג'קסון, וגובהו 3,842 מטרים. גובהן של עשר פסגות נוספות ברכס הוא יותר מ-3,660 מטרים מעל גובה פני הים. רוב שטחו של הרכס נמצא בתחומי הפארק הלאומי גרנד טיטון.

שמו של הרכס (במקור - "שלושת הטיטונים" Three Tetons Range), ניתן לו על ידי צידים צרפתים מקנדה, שתיארו את ההרים בסלנג צרפתי כחזה נשי.

תהליך בניית הרי טיטון, המכונה "אורוגנזת לאראמיד", החל בהתרוממות קרקע בצפון-מערב ארצות הברית לפני כ-70 מיליון שנים, תהליך שהביא לבסוף ליצירת הרי הרוקי. תהליך זה ביטל את נתיב המים המערבי של הקרטיקון ויצר מערכת העתקים שלאורכן התרוממו הרמות של צפון אמריקה. סחופת, תוצר בלאי של האזורים שהתרוממו, מילאה אזורים נמוכים, כמו עמק ג'קסון, בעוד שהעתקים הפוכים יצרו את החלק הראשון של רכס טיטון, בתקופת האאוקן. התפרצויות געשיות עזות בתקופת האאוקן באזור ילוסטון, יחד עם התפרצויות געשיות מאוחרות יותר באזור זה מהפליסטוקן, הביאו ליצירת שכבות עבות של סלעים געשיים בעמקים בסביבה.

רכס טיטון החל לגדול לאורך מערכת ההעתקים שכיוונה צפון דרום בתקופת המיוקן לפני 9 מיליון שנים. אז, החל בתקופת הפליוקן, כיסה אגם טיווינוט לסירוגין את עמק ג'קסון והשאיר משקעים עבים של קרקעית האגם. האגם כבר היה יבש כשסדרה של תקופות קרח בתקופת הפליסטוקן גרמו להופעת קרחונים גדולים ברכס טיטון וברכסים אחרים. בזמן תקופת הקרח הקרה ביותר התלכדו כל הקרחונים כחלק מ"מעטה הקרח הקנדי". הקרחונים סחפו אתם את כל הקרקע מעמק ג'קסון ומהעמקים הסמוכים. קרחונים בתקופות הקרח שבאו אחר־כך ושהיו קרות פחות, תיקנו את הנזק חלקית כשיצרו קרקע בצורת מורינות.