ישעיה תשבי

ישעיה תשבי

לידה	31 באוגוסט 1908
פטירה	15 במרץ 1992 (בגיל 83)
ענף מדעי	פילוסופיה, תיקון המידות, קבלה, מיסטיקה יהודית, שירה
מקום קבורה	הר המנוחות
מנחה לדוקטורט	גרשם שלום
תלמידי דוקטורט	משה חלמיש
פרסים והוקרה	פרס גרשם שלום (1991) פרס רוטשילד (1981) פרס קפלון (1979) פרס ישראל (1979) פרס ביאליק (1972)
צאצאים	נפתלי תשבי

ישעיה תשבי בצעירותו

ישעיה תשבי (31 באוגוסט 1908 – 15 במרץ 1992) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרות המחשבה והמוסר והמיסטיקה היהודית, יליד טרנסילבניה. חתן פרס ישראל (1979), פרס ביאליק, פרס רוטשילד, וכן חתן הפרס הראשון בחקר הקבלה על שם גרשם שלום.

תולדות חייו

נולד בשם שאנדור שוורץ (Sándor Schwartz ברומנית) למשפחה אורתודוקסית, לא חסידית, בכפר סאניסלו (Szaniszló) באזור סאטמר שבצפון-טרנסילבניה, אז בהונגריה (כיום Sanislău ברומניה), בשנת תרס"ח-1908. גדל בעיר קרולי, שבה למד בחדר ובישיבה, ונחשב לתלמיד מצטיין. משנות העשרים של המאה ה-20 היה פעיל ציוני, ונרדף משום כך על ידי ראש הישיבה בה למד וחוגים חסידים קיצונים בעיירתו. בתום לימודיו בישיבה חי זמן מה בבודפשט ובווינה. באותה תקופה פרסם בהונגרית שירים ומאמרים בכתבי עת ציונים, והתעניין בהתפתחות הספרות העברית בארץ ישראל. בשנת 1933 עלה לארץ ישראל, מבלי לקבל היתר עלייה. בהמשך למד באוניברסיטה העברית במגמת ספרות אצל יוסף קלאוזנר, אך משהתאכזב מלימודי הספרות, בחר ללמוד קבלה והפך לתלמידו הראשון של גרשם שלום. בהנחייתו סיים דוקטורט ב-1943.

אף על פי שהיה תלמידו של גרשם שלום, התנגד שלום לתשבי ומנע ממנו ללמד קבלה בחוג למחשבת ישראל. יוסף דן טוען שהקרע בין תשבי לשלום החל לאחר שתשבי הוציא לאור את הספר משנת הזוהר, שהיה מהדורה פופולרית של קטעים מהזוהר, בעוד ששלום סבר שהציבור הישראלי אינו יכול להתמודד עם קריאת הזוהר ואין לעשות לו פופולריזציה.

בשנת 1959 התמנה לפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית. לימד פילוסופיה יהודית וכללית, מקרא וקבלה, והקים את המדור לספרות המחשבה והמוסר בחוג לספרות עברית. כמו כן הרצה, כפרופסור אורח, בבית המדרש לרבנים באמריקה וב"היברו יוניון קולג'" בניו יורק.

תשבי הלך לעולמו בירושלים בתשנ"ב (15 במרץ 1992), בן 83 היה במותו. הוא הובא לקבורה בהר המנוחות. היה נשוי לאסתר ואב לשני בנים, נפתלי תשבי ואריאל תשבי.

ארכיונו מופקד במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית בירושלים.

יצירתו הספרותית

בזמן לימודיו בישיבה החל לכתוב פואמות ורשימות לעיתונות. אחת הרשימות, שהתפרסמה בעיתון "אוי קלט", כללה מחאה כנגד החלטתה של ממשלת הונגריה לסלק תלמידים יהודים גרמניים מהישיבה בה למד. באותו הזמן, כתב בסתר ספר על ילד חסידי המגיע לשווייץ ומתפקר, אך משגילה אביו של תשבי את כתב היד שרפוֹ מיד.

לאחר שסיים את לימודיו בישיבה הוא המשיך לפרסם רשימות באוי קלט, וכשעבר לבודפשט, החל לכתוב לעיתונות הכללית וגם ל- Mult ăs Jövö, בעריכתו של יוסף פטאי. כמו כן פרסם שירים בהונגרית ובעברית תחת שם העט אליהוא קידר, שהתפרסמו מאוחר יותר בספרו שביבי עלטה.

לאחר עלייתו ארצה ולימודיו באוניברסיטה, כתב תשבי מאמרים וספרים רבים בחקר הקבלה, המשיחיות ומחשבת ישראל, וחלק מהם תורגם לאנגלית.

בשנות השישים כתב, יחד עם פרופ' יוסף דן, תלמידו, את הערך על החסידות וספרותה באנציקלופדיה העברית. הערך נחשב מעמיק ומקיף ביותר והיה לתחילת עבודתו בחקר החסידות. כמו כן כתב מאמרים רבים על ראשית הקבלה, הקבלה בארץ ישראל ובאיטליה במאות השש עשרה והשבע עשרה ולאחריהן, הרמח"ל וחוגו, ועל השבתאות.

ספרו הראשון בחקר הקבלה, תורת הרע והקליפה בקבלת האר"י, אשר היה במקור עבודת סיום, שנכתבה בהדרכתו של גרשם שלום, יצא לאור בשנת תש"ב, ונחשב לאחד המחקרים החשובים בנושא. הספר יצא לאור במספר מהדורות ובשנת 2002 תורגם לאנגלית. בשנת תשי"ד הוציא לאור מהדורה מוערת של הספר ציצת נובל צבי ליעקב ששפורטש. בשנת תש"ט הוציא לאור, יחד עם פישל לחובר, את הכרך הראשון של משנת הזוהר. הספר מכיל לקט של קטעים מתורגמים ומבוארים של ספר הזוהר. בתחילת הספר נכתב מבוא מחקרי מקיף לספר, וכן בתחילת כל נושא נכתב לו מבוא. במקור היה אמורים לצאת לאור שלושה כרכים של "משנת הזוהר", אולם תוכנית זו לא יצאה בסופו של דבר לפועל, ורק הכרך השני יצא לאור, בשנת תשכ"א. סדרת הספרים זכתה להצלחה רבה, יצאה לאור במספר מהדורות והדפסות, ובשנת 1989 תורגמה לאנגלית.

עמדותיו

בתחום החסידות, גרס תשבי, בניגוד לגרשם שלום, שתנועת החסידות היא תנועה משיחית שעיקר עבודתה הדתית מכוונת לקירוב הגאולה, וכי היא דוגמה לתנועה משיחית שלא גלשה לכפירה. תשבי חלק על טענתה של רבקה שץ אופנהיימר שחסידות חב"ד שונה מהחסידויות האחרות ואינה ספיריטואלית. לטענתו, על אף שהתניא אינו ספיריטואלי, הרי שכתבים אחרים של החסידות מעידים על הספיריטואליות של חב"ד, והם הקובעים את צביונה האמיתי של החסידות.

פרסים ואותות הוקרה

• פרס נורדאו למדעי יהדות, 1971.
• פרס ביאליק לחכמת ישראל, 1972.
• פרס קפלון, מטעם האוניברסיטה העברית, 1979.
• חתן פרס ישראל, לשנת 1979.
• חתן הפרס הראשון בחקר הקבלה על שם גרשם שלום, בדצמבר 1991.

ספריו

כשלושים וחמישה מאמרים משל ישעיה תשבי בנושאי מחקרו ומסביבם, רשומים בקטלוג של בית הספרים. רובם כונסו בקובצי מחקריו. בנוסף חיבר את הספרים הבאים:

חיבוריו בעברית

• תורת הרע והקליפה בקבלת האר"י (מחקרים ומקורות בתורת הסוד בישראל, בעריכת גרשם שלום, ספר שני), ירושלים, הוצאת שוקן, תש"ב (מהדורת צילום, מפעל השכפול, ירושלים, תשכ"ב, תשכ"ג; הדפסה נוספת, בהוצאת אקדמון, תשל"ט; הדפסה חדשה, בתוספת פתח-דבר ומפתחות, ירושלים, בהוצאת מאגנס, תשמ"ד-1984). הספר תורגם לאנגלית, ראו פרטים להלן.
• פירוש האגדות לרבי עזריאל, מראשוני המקובלים בגירונה, הוצאת מקיצי נרדמים, ירושלים, תש"ה (דפוס צילום, ירושלים, הוצאת אקדמון, תשל"ח; מהדורה שנייה, הוצאת מאגנס, תשמ"ג).
• משנת הזוהר, 2 כרכים (כרך א' עם פישל לחובר), ירושלים, מוסד ביאליק, תש"ט - תשכ"א (כרך א': מהדורה שנייה, תשי"ז-1957; מהדורה שלישית מורחבת ומתוקנת, תשל"א-1971; הדפסות נוספות: תשמ"ב-1982, תש"ן-1990, תשנ"ו-1996; כרך ב': תשל"א-1971, תשמ"ב-1982, תשנ"ב-1992, תשנ"ח-1997, תשס"ד-2003; כרך ג': תשע"ו - 2006, כרך המפתחות, ערך אבריאל בר-לבב). הספר תורגם לאנגלית, ראו פרטים להלן.
• ספר ציצת נובל צבי לרבי יעקב ששפורטש, בצירוף מבוא, הערות וחילופי נוסחאות, מוסד ביאליק, ירושלים, תשי"ד.
• תורת החסידות וספרותה (עם יוסף דן), ירושלים, בהוצאת אקדמון, תשכ"ו (תדפיס מיוחד מתוך האנציקלופדיה העברית, כרך י"ז, עמ' 770 - 822.
• פרקי זוהר, מבחר מאמרי הזוהר מתורגמים עברית בצירוף ביאורים ומבואות, ספריית דורות 16-17, 2 כרכים, ירושלים, מוסד ביאליק, תשכ"ט (הדפסה שנייה, תשל"ב).
• נתיבי אמונה ומינות: מסות ומחקרים בספרות הקבלה והשבתאות, רמת גן, הוצאת אגודת הספרים בישראל, 1964 (מהדורה שנייה, הוצאת מאגנס, תשמ"ב; הדפסה חוזרת: תשנ"ד).
• מבחר ספרות המוסר: פרקים נבחרים בצירוף ציונים, ביאורים ומבואות, מאת ישעיה תשבי בשיתוף עם יוסף דן, ירושלים-תל אביב, הוצאת מ’ ניומן, תשל"א-1970.
• משיחיות בדור גירושי ספרד ופורטוגל, ירושלים, מרכז זלמן שזר, תשמ"ה-1985 (פורסם לראשונה בציון - רבעון לחקר תולדות ישראל, דפי גניזה מחיבור משיחי-מיסטי על גירושי ספרד ופורטוגאל (כרך מח, תשמ"ג, עמ' 55 - 102, 347 - 385; כרך מט, תשמ"ד, עמ' 26 - 60).
• חקרי קבלה ושלוחותיה, מחקרים ומקורות, 3 כרכים, ירושלים, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ב-1982 - תשנ"ג–1993. כרך ג' תורגם לאנגלית, ראו פרטים להלן.
• אליהוא קידר, שביבי עלטה: שירים, תל אביב: ספרית פועלים, תשמ"ג-1983.

חיבוריו בשפות אחרות

• Sötét percek éneke, versek, 1932. (בהונגרית)
• The wisdom of the Zohar, an anthology of texts (English translation by David Goldstein), 3 volume, Oxford, Published for the Littman Library by Oxford University Press, 1989. (תרגום של משנת הזוהר)
• The doctrine of evil in lurianic Kabbalah, Kegan Paul, 2002. (תרגום של תורת הרע והקליפה בקבלת האר"י)
• Messianic mysticism, Moses Hayim Luzzatto and the Padua school (translated by Morris Hoffman), Oxford, Littman Library of Jewish Civilization, 2008. (תרגום של חקרי קבלה ושלוחותיה, כרך ג)

הנצחתו

ספרים לכבודו

• מחקרים בקבלה מוגשים לישעיה תשבי, במלאת לו שבעים וחמש שנים (ערכו יוסף דן ויוסף הקר), מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ג' (א' - ב'), הוצאת מאגנס, ירושלים, תשמ"ד.
• מחקרים בקבלה, בפילוסופיה יהודית ובספרות המוסר וההגות, מוגשים לישעיה תשבי במלאת לו שבעים וחמש שנים, (ערכו יוסף דן ויוסף הקר), הוצאת מאגנס, ירושלים, תשמ"ו.
• מרדכי פכטר, כתבי ישעיה תשבי - ביבליוגראפיה, מוגש לפרופ’ ישעיה תשבי בהגיעו לגבורות, מפעלים אוניברסיטאים, תל אביב, תשמ"ט.

פרס ע"ש ישעיה תשבי

• פרס על שמו ניתן מטעם משפחת תשבי, לתלמידי מחקר מצטיינים של האוניברסיטה העברית.

ערבים לזכרו

• לאחר פטירתו התקיים ערב לזכרו באוניברסיטה העברית. בין נושאי הדברים הייתה רחל אליאור: "על ישעיה תשבי".
• ביום 23 במאי 2011 התקיים ערב לזכרו ולציון תרומת ספרייתו וארכיונו לספרייה הלאומית. ספריו צורפו לאוסף גרשם שלום.

לקריאה נוספת

• יצחק פרי (פרידמן), תולדות היהודים בטראנסילבניה במאה העשרים, תל אביב: הוצאת תרבות, 1995, עמ' 259.
• מרדכי פכטר, "כתביו המדעיים של ישעיה תשבי": ביבליוגרפיה, מחקרים בקבלה, בפילוסופיה יהודית ובספרות המוסר וההגות, תשמ"ו-1986.
• שמואל ורסס, "עולמו של חוקר ומשורר: דברים בערב זיכרון לפרופ’ ישעיהו תשבי ז"ל", מחקרי ירושלים בספרות עברית, יד (תשנ"ג) 1993. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• יוסף דן, "קווים לפעלו המדעי של ישעיה תשבי", מדעי היהדות, 32, תשנ"ב-1992.
• אברהם אדרת, "משנתו של ישעיה תשבי בחקר הקבלה", עלי-שיח, 24, תשמ"ז-1987.
• רבקה ש"ץ-אופנהיימר, "ציצת נובל צבי" ומהדורתו השלמה", הרעיון המשיחי מאז גירוש ספרד, תשס"ה-2005.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ישעיה תשבי בוויקישיתוף

עליו

• רחל אליאור, ישעיהו תשבי וחקר החסידות באתר פרויקט בן יהודה.
• ישעיה תשבי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה".
• יוסי קליין הלוי, Tishby - My early years, אקדמיה אדו (באנגלית)

מפרי עטו

• רשימת הפרסומים של ישעיה תשבי, בקטלוג הספרייה הלאומית.
• ישעיה תשבי, הערות לרשימה על 'משנת הזוהר', דבר, 10 ביוני 1949.
• ישעיהו תשבי, חקר הדימונולוגיה ומעשים דימוניים, דבר, 20 בספטמבר 1957.
• יעקב (צ"ל ישעיה) תשבי, דבר לספרות ולאמנות, משנת גרשם שלום בחקר השבתאות, תפיסת השבתאות והערכתה (חלק א') - עמ' 6, דבר, 8 בינואר 1965. דבר לספרות ולאמנות, גרשם שלום בחקר השבתאות (המשך חלק א') - עמ' 7, דבר, 8 בינואר 1965. דבר לספרות ולאמנות, משנת גרשם שלום בחקר השבתאות (חלק ב'), דבר, 15 בינואר 1965.
• רשימת המאמרים של ישעיה תשבי באתר רמב"י
• ישעיה תשבי (1908-1992), דף שער בספרייה הלאומית

בקורת על ספריו

• א. ח. אלחנני, גלות וגאולה בנגלה ובנסתר (ישעיהו תשבי - בעל 'משנת הזוהר'), דבר, 12 באפריל 1963.