אלימות מינית במתקפת הפתע על ישראל 2023
לפי עדויות שונות, במהלך מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, ביצעו מחבלי חמאס תקיפות מיניות והתעללות מינית בהיקף נרחב נגד נשים, נערות וגברים ישראלים. על פי כוכב אלקיים-לוי, ההיקף והשיטתיות של פשעים אלה, לצד הרציחות והעינויים של תושבי ישראל, עונים על ההגדרה של פשעים נגד האנושות.[1][2][3]
לפי עדויות, הפשעים כללו אונס, אונס קבוצתי, הטלת מומים והשחתה מכוונת של איברי המין של הקורבנות.[1][4][5]
מחבלי חמאס שנעצרו על ידי כוחות הביטחון הישראליים הודו כי קיבלו פקודות מפורשות לתקוף מינית נשים ישראליות,[6] ואף תיארו בחקירתם את מעשי האונס שביצעו.[7] על פי עדויות שהגיעו לאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל, תקיפות אלה התרחשו בכל הזירות שבהן פעלו מחבלי חמאס, כולל בטבח בנובה, בבתים בעוטף עזה ובבסיסי צבא.[4][5]
הארגון פנה לנשיא הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום ולמשלחת הארגון בישראל בדרישה להגביר את המאמצים לשחרר את החטופים המוחזקים בעזה, בעקבות עדויות על אונס של אזרחי ישראל. על פי עדויות מחבלי חמאס מחקירות שב"כ, נראה כי מעשים אלו, לפחות בחלקם, תוכננו מראש ונעשו על מנת להעצים את אפקט הזעזוע וההשפלה על החברה הישראלית.[1][5] נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן גינה את חמאס ואמר כי פעולות חמאס היו "רוע טהור". בנאומו ב-10 באוקטובר, אמר ביידן, "תינוקות נהרגים, משפחות שלמות נהרגות, צעירים נרצחים, נשים נאנסות, מותקפות, מוצגות כשלל".[8][9]
עדויות וראיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשל הטראומה הנפשית הנגרמת כתוצאה מתקיפה מינית, החשש שרבים מאלו שהותקפו נרצחו מייד לאחר המעשה, והקושי לאסוף ראיות הנמצאות בגופם של פצועים ומתים בסביבה מרובת נפגעים, לעיתים תוך פינוי תחת אש, העדויות למעשים אלו מוגבלות מטבען.[5] לצד זאת, נכון לדצמבר 2023, הצטבר גוף ידע המצביע על היקף משמעותי של תקיפות מיניות.[4] הראיות כוללות תמונות,[1] ראיות פורנזיות, עדויות ראייה, צילומי מצלמות גוף של חמאס, צילומי טלוויזיה במעגל סגור, חומר שהועלה לרשתות החברתיות, וסרטונים שצולמו על ידי אנשי כוחות הביטחון, רפואה ואזרחים.[4][10] משטרת ישראל וארגונים נוספים כמו מרכזים למניעת אונס גבתה מעל 1,500 עדויות מניצולים, בני משפחה, אנשי כוחות הביטחון, כוחות כיבוי הצלה ורפואה, זק"א,[11] עדויות נוספות נאספו ממתנדבים של המחלקה לזיהוי גופות[1][5] וכן ממידע שמסרו מחבלי חמאס בחקירותיהם בשב"כ.[1][5]
צוותי חקירה מיוחדים של יחידת להב 443 של משטרת ישראל, שב"כ והפרקליטות אוספים חומרי חקירה בנושא.[1][12] תת ניצב שלומית לנדס, ראש חטיבת החקירות באגף החקירות במשטרה, מרכזת את נושא זיהוי החללים במחנה שורה, וניצב משנה שלי הרוש, מיחידת להב 433, ממונה על החקירות בעבירות הטבח.[11]
ד"ר כוכב אלקיים-לוי מהמחלקה ליחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית הקימה גוף אזרחי בשם "הנציבות האזרחית לעניין פשעי חמאס נגד נשים וילדים" שאוסף עדויות וחומרים במטרה להקים מאגר עדויות לפשעים שביצעו המחבלים נגד נשים וילדים. שותפה מרכזית בנציבות היא פרופ' למשפטים יפעת ביטון, נשיאת מכללת אחווה. הגוף כולל כ-15 משפטניות, פעילות, קרימינולוגיות, וחוקרות האוספות מידע בתחום. בטווח הקרוב החומרים עשויים לשמש את הקורבנות או בני משפחתם ובעתיד הרחוק הכוונה היא להקים ארכיון באוניברסיטת בן-גוריון, שהגישה אליו תתאפשר בכפוף לקריטריונים אתיים מחמירים.[1] בנובמבר 2023 ארגון רופאים לזכויות אדם פרסם מסמך בנושא.[4]
קושי מרכזי ביחס לעדויות על מעשי האלימות המינית הוא שרוב הקורבנות נרצחו לאחר מכן.[1][5] קושי נוסף באיסוף ראיות פורנזיות כגון דגימות די.אן.איי נובע משום שגופות הקורבנות נקברו עוד בטרם נבדקו וכי מדובר באירוע שהתרחש בשטחי לחימה.[12][5]
מעשי זוועה רבים שבוצעו על ידי מחבלים פלסטינים מעזה הוצגו על ידי ישראל בסרטון בן 40 דקות שהוקרן לעיתונאים ופוליטיקאים. עם זאת, העדויות הכוללות פשעים מיניים, אינן כלולות בסרטון זה, בטענה שמדובר בחומרים קשים מדי לצפייה, וכדי לשמור על כבודן של הקורבנות.[10] חלק מהעדויות בנוגע לפשעי תקיפה מינית הוצגו לעיתונאים בהקרנה מיוחדת נפרדת, על ידי משטרת ישראל.[13] הסרט הוקרן גם בישיבה מיוחדת של הוועדה לקידום מעמד האישה לשוויון מגדרי בכנסת, לציון יום המאבק הבין-לאומי למניעת אלימות נגד נשים שעסקה בנושא, במעמד שגרירי אירופה, חברות כנסת, משפחות חטופים וארגונים שנוגעים בנושא בארץ, בהם זק"א, משטרת ישראל, וארגוני סיוע לנשים.[14]
לפי הערכות ד"ר אלקיים-לוי, מעשי האונס, הזוועה והעינוי שימשו נשק פסיכולוגי בידי המחבלים לשם הטלת אימה כללית ושבירת רוחם של הישראלים.[1] שירות הביטחון הכללי פרסם צילומי וידאו של חקירתם של שבעה מחבלי חמאס שנלכדו לאחר הפיגוע ב-7 באוקטובר. בסרטון מספרים המחבלים כי המשימה שלהם כנגד ישראל כללה הוראות לבצע מעשי אונס[1] וזוועות נגד אזרחים ישראלים.[15][16] בסרטון אחד, מחבל הודה כי ניתנו לו פקודות לערוף ראשים ולאנוס גופות.[17] בראיון ל-CNN חשף הנשיא הרצוג חוברת שנמצאה על גופת מחבל ובה פירוט תוכנית החטיפה של חמאס; לדבריו החוברת כללה כיצד לפרוץ ולהיכנס לבתים של אזרחים וכי החוברת כוללות הוראות לענות את האזרחים וכיצד לבצע את מעשי העינוי.[1][18]
בדצמבר 2023, פורסם כי מחבל של הג'יהאד האסלאמי שנתפס בעזה הודה בחקירתו שהשתתף בטבח ב-7 באוקטובר, וכי החולייה שלו ביצעה פשעי מין ולאחר מכן רצחה את הקורבן.[19]
ב-21 בפברואר 2024, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית פרסם דו"ח על ההתעללויות המיניות במהלך הטבח. לפי הדו"ח, מחבלי חמאס תקפו מינית בשיטתיות בכל סוגי הזירות ב-7.10. לא רק נשים וילדות, גם ילדים וגברים נפגעו. רבים ממעשי האונס בוצעו בצורה קבוצתית, תוך שיתוף פעולה בין המחבלים המתעללים. לעיתים קרובות, בוצע האונס מול קהל – בני זוג, משפחה או חברים – באופן שנועד להגביר את הכאב וחוסר האונים של כל הנוכחים ולזרוע אימה נוספת.[20] ביוני 2024 סיפר ד"ר חן קוגל מנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית כי היו פגיעות מיניות גם בגברים וגם בנשים.[21] ביולי 2024 פורסם כי במשרד הרווחה התקבלו מאז תחילת המלחמה ארבע עדויות על פגיעות מיניות שבוצעו ב-7.10.[22]
הטבח במסיבת הטבע ברעים
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
ישנן ראיות שונות לתקיפות מיניות שבוצעו במהלך המתקפה על פסטיבל נובה.[4] רז כהן, שהתחבא בשיח גדול למשך כמה שעות, העיד כי ראה מחבלים שאנסו נשים ולאחר מכן רצחו אותן, וכן מחבלים שרצחו נשים ולאחר מכן אנסו אותן. לדבריו, המחבלים צחקו במשך האונס.[23] ב-18 בדצמבר מסר כהן עדות במשטרת ישראל.[24]
יוני סעדון התחבא מתחת לבמת הפסטיבל העיד בראיון לסנדי טיימס כי ראה את עשרה מהמחבלים מכים ואונסים אישה שלאחר מכן נורתה בראשה. סעדון תיאר גם אישה צעירה אחרת שנאבקה בשני מחבלי חמאס ולא אפשרה להם להפשיט אותה. אחד המחבלים לקח את חפירה וערף את ראשה.[25]
על פי רמי שמואל, מפיק הפסטיבל, הוא ראה גופות של נשים עירומות שמצבן העיד על כך שהותקפו מינית.[26]
על פי עדויות המגיעות מעמותת לב בטוח, שהוקמה על מנת להעניק תמיכה נפשית לשורדי הטבח במסיבות, נמצאים עוד לפחות עשרה עדי ראייה שהיו עדים למעשי אונס, אונס קבוצתי והתעללויות מיניות במוקדים שונים באזור המסיבה, שמצבם הנפשי אינו מאפשר להם להיחשף.[27]
העיתונאי יותם קונפינו, שצפה בסרט הזוועות בו קטעי וידאו המציגים את פעולות חמאס, סיפר שראה בסרט תיעוד של גופות של שתי נשים בפסטיבל נובה אשר בגדיהן התחתונים הוסרו. הוא מספר גם על כך שצפה שם בעדות המתארת אונס קבוצתי של אישה תוך כדי השחתת גופה ורציחתה.[4][28]
ביולי 2024 העיד גבר ששרד את הטבח במסיבת הנובה בפני העיתון ה"דיילי מייל" כי נאנס על ידי קבוצת מחבלי נוח'בה.[29]
עוטף עזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי פרסומים בכלי התקשורת, יחידת להב 433 אספה מאות עדויות על פגיעה מינית, בעיקר של תושבי עוטף עזה. על פי אחת העדויות, קבוצה של מחבלים במדי צבא ביצעה אונס קבוצתי באישה צעירה, תוך כדי השחתת גופה ורציחתה תוך כדי מעשה.[4]
על פי עדויות של אנשי זק"א, גם בחלק מהגברים שנמצאו בוצעו התעללויות מיניות. בחלק מהמקרים הושחתו איברים אינטימיים של הקורבנות. מתנדב זק"א אחר העיד באו"ם על הנושא. בבית אחד הוא מצא גופת אישה עירומה שכל גופה הושחת באופן קשה. גופה אחרת הושחתה כה קשה עד שהיה קשה לקבוע אם מדובר באישה או גבר. גופה בבית אחר הייתה אישה עירומה מהמותניים ומטה, ירויה בראשה. כאשר הפכו את הגופה גילו כי היא מחזיקה בידה רימון חי שלא התפוצץ.[30][31]
במרץ 2024, פורסם תיעוד של מחבל מהג'יהאד האסלאמי המתאר בחקירתו כי אנס אישה בביתה שבקיבוץ ניר עוז ב-7 באוקטובר.[32]
מחנה שורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי עדויות, הן של מתנדבי זק"א שעסקו בפינוי גופות, הן של לוחמים שהגיעו למשימות חילוץ בזירות השונות והן של אנשי מקצוע ומתנדבים שעסקו בטיפול בגופות במחנה שורה, הם נתקלו בראיות רבות המצביעות על תקיפות מיניות שהתבצעו, כולל פציעות באיברי המין של גופות נשים.[4] על פי שתי עדויות של נשים שעסקו בטיפול בגופות במחנה שורה, הן נתקלו בגופות של נשים שבבירור נאנסו וגופן הושחת, החל מילדות צעירות ועד נשים זקנות.[4]
אדריכלית בת 60 מירושלים בשם שרי שהתנדבה במשך שבועיים בקבוצת נשים שעבדו במקום והכינו את שרידי הקורבנות לקבורה, תיארה בראיון ל"סאנדיי טיימס" את מה שראתה: "פתיחת שקיות הגופה הייתה מפחידה מכיוון שלא ידענו מה נראה. כולן היו נשים צעירות. רובם בבגדים קטנים או בבגדים גרוסים וגופם דמם במיוחד סביב התחתונים, וחלק מהנשים נורו פעמים רבות בפנים כאילו כדי להשחית אותן. פניהם היו בייסורים ולעיתים קרובות אצבעותיהם קפוצות כשמתו. ראינו נשים שהאגן שלהן נשבר. רגליים שבורות. היו נשים שנורו במפשעה, בשדיים... נראה שאין ספק מה קרה להן".[25]
על פי איש בריאות בכיר המכיר את הפעילות שנעשתה במחנה שורה, בעדות שניתנה לנייר עמדה של רופאים ללא גבולות, ישנו תיעוד של גופות עם סימנים המעידים על אלימות מינית. הוא סיפר כי בשיחות שערך עם אנשי צוות רפואי בבתי חולים שפונו אליהם פצועים וגופות, סופר לו על כך שנתקלו בסימנים ברורים לאלימות מינית.[4]
חטופים ישראלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחד החטופים הישראלים ששוחררו במהלך ההפוגה הזמנית בסוף נובמבר ותחילת דצמבר 2023, סיפר ל"ג'רוזלם פוסט" כי לפחות שלוש נשים הותקפו מינית על ידי חוטפיהן בשבי. סוכנות הידיעות AP דיווחה כי רופא ישראלי שטיפל ב-110 מבני הערובה ששוחררו אמר כי לפחות 10 גברים ונשים הותקפו מינית או עברו התעללות בזמן שהיו בשבי. בנות הערובה ששוחררו עברו בדיקות היריון ונבדקו לאיתור מחלות מין.[33] שני רופאים ישראלים וכן גורם צבאי ישראלי אישרו ל-USA Today שנשים ישראליות בשבי עברו התעללות מינית בשבי שלהן.[33] אחד הרופאים אמר גם כי "רבות מ-30 הנערות והנשים מגיל 12 עד 48 סבלו מתקיפה מינית במהלך השבי". רופא אחר אמר שרבות מהנשים שהיו עדות לתקיפות מיניות חוו PTSD. הגורם הצבאי אמר "אנחנו יודעים שחטופות נאנסו במהלך השבי שלהן תחת שליטת חמאס."[34]
בינואר 2024 עלה מחדש סרטון שצולם באוקטובר 2023 ובו נראות ארבע חיילות ישראליות חטופות: לירי אלבג, קרינה ארייב, דניאלה גלבוע ואגם ברגר. לאחר מכן, החטופה המשוחררת חן גולדשטיין-אלמוג דיווחה כי ראתה כמה מהן שסיפרו לה כי החוטפים שלהם התעללו בהן מינית מספר פעמים. חלק מהן היו פצועות מירי ולא קיבלו טיפול רפואי הולם, וחלקן איבדו גפיים.[35]
בתה של חן, אגם גולדשטיין אלמוג, אף היא חטופה משוחררת, העידה אף היא על חטופה אחרת שהמחבל השובה שלה נכנס בזמן שהתקלחה ותקף אותה מינית.[36]
אביבה סיגל ששוחררה מהשבי אחרי שנחטפה מביתה בכפר עזה, העידה בכנסת כי ראתה חטופה שמחבל נגע בה ובמקרה אחר ראתה כי עינו חטופה אחרת שחשבו שהיא קצינה.[37]
בראיון לעיתון הניו יורק טיימס העידה עמית סוסנה ששוחררה משבי חמאס, כי הותקפה מינית במהלך השבי.[38][39] עמית חזרה על עדותה גם בסרט התיעודי "זעקות ואז שתיקה" בהפקת קסטינה תקשורת.[40]
התייחסות בין-לאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
התעלמות ארגונים בין-לאומיים לזכויות נשים
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
במהלך החודשיים הראשונים לאחר מתקפת החמאס התעלמו ארגונים בין-לאומיים האמונים על זכויות נשים המסונפים לאו"ם, ובהם ארגון האו"ם לקידום והעצמת נשים (UN Women), הוועדה למיגור אפליה נגד נשים,[1] וארגונים נוספים, מאירועים אלה, הקטינו אותם או הביעו חוסר אמון בקיומם.[1] לנוכח היקף האירועים וחומרתם נמתחה ביקורת מצד גופים ישראליים ואוהדי ישראל על חוסר ההתייחסות של גופים אלה, ואף הועלו טענות כי הדבר מבטא יחס אנטישמי מצד גופים אלה.[1]
במחאה על כך, פרסמו מעל 150 ארגוני נשים ישראליים ובין-לאומיים מכתב שבו הם תקפו את התעלמות הארגון מהמעשים: ”לא יעלה על הדעת שסוכנות של האו"ם שאחראית על זכויות נשים מתעלמת מחטיפתן של נשים, תינוקות, ילדות, ילדים וגברים מבתיהם, מביצוע פשעי מלחמה חמורים נוספים כלפי נשים, ילדים וילדות, ומרצח של מעל אלף אזרחים תמימים”.[41] בנוסף פעילוֹת הסברה ארגנו קמפיין נגד ארגון האו"ם לקידום והעצמת נשים,[42] ונוצר ההאשטאג "#MeTooUnlessJew" (שמבוסס על קמפיין MeToo נגד אלימות מינית כלפי נשים). נשים רבות הפגינו מול מטה האו"ם, והכינו מיצג שכלל נשים לבושות בבגדי גוף מדממים. חלק מההפגנות אורגנו על ידי בונות אלטרנטיבה.[43]
ב-29 בנובמבר 2023, לאחר 53 ימים ממתקפת הפתע על ישראל, הצהיר מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, כי "יש עדויות רבות על אלימות מינית במהלך מעשי הטרור שביצע חמאס ב-7 באוקטובר, וחובה לחקור אותן ביסודיות ולפעול למיצוי הדין. חובה לגנות אלימות מינית. בכל זמן. בכל מקום".[44][45][46] עד אז האו"ם לא התייחס לפגיעות המיניות שבוצעו כחלק ממתקפת חמאס. התעלמות זו הביאה למחאה רשמית מצד גורמים בממשלת ישראל ולמחאה מצד ארגוני החברה האזרחית ומוסדות אקדמיה ותרבות.
כך למשל, נערך אירוע של אוניברסיטת הרווארד בנושא "האלימות המגדרית הלא מדוברת שהתרחשה בשבעה באוקטובר" שארגנו הארגונים היהודיים של בתי הספר לרפואה, משפטים ועסקים באוניברסיטת הרווארד בהשתתפות רות הלפרין קדרי, ד"ר כוכב אלקיים-לוי, דבורה באומן ועוד.[47] איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ושדולת הנשים יזמו והובילו הפגנה מול מטה האו"ם במחאה על השתיקה בנושא זה. גם ארגון "הנני" העוסק בחשיפת פגיעות מיניות בתוך המגזר החרדי הצטרף למחאה זו.[48] הלובי למלחמה באלימות מינית, בראשות הפעילה החברתית יעל שרר, יזם מכתב פומבי לאו"ם בנושא והזמין את הציבור לשלוח אותו מתיבות הדואר האלקטרוני האישיות.[49] באגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל נערך ערב נוסף בהנחיית ד"ר שלומית אהרוני ליר ופרופ' שולמית אלמוג שבו יוצרות והוגות הביעו מחאה כנגד מעשי האלימות והשתיקה הנלווית אליהם.[50]
שתיקתם של ארגון נשות האו"ם של קבוצות וארגונים פמיניסטיים, ושל פמיניסטיות בולטות דוגמת ג'ודית באטלר[51] במערב, שאף טענה כי החמאס אינו ארגון טרור, הובילה גם לניסוח מכתב מחאה על ידי ד"ר כוכב אלקיים-לוי בשיתוף מגוון נרחב של ארגונים ישראליים, בהם ויצו, איגוד מרכזי הסיוע ועוד. קמפיין נוסף שעלה תחת האשטאג #MeToo_UNless_UR_a_Jew כלל דימויים ומאות אלפי חתימות.[52] בנוסף, סלבריטאים שונים דוגמת גל גדות[53] ולינור אברג'יל[54] הביעו את מחאתם על הנושא. בסוף דצמבר 2023 צייץ דייוויד שווימר בטוויטר כי ההתעלמות של ארגוני הנשים היא דרך נוחה להימנע מחמלה ומאחריות אישית.[55]
האו"ם וארגון UN Women
[עריכת קוד מקור | עריכה]רק כחודשיים לאחר האירוע, ב-2 בדצמבר 2023, פרסם ארגון האו"ם לקידום והעצמת נשים לראשונה הודעת גינוי והכרה בהיקף וחומרת הפגיעות המיניות שביצע החמאס.[56] במקביל לגינוי האלימות המינית גינה הארגון את הפעולות הצבאיות בעזה. בהודעתו נכתב, בין היתר: "אנו מגנות באופן חד-משמעי את המתקפות האכזריות של חמאס על ישראל, ונבהלות מהדיווחים הרבים על זוועות מבוססות מגדר ואלימות מינית במהלכן. זו הסיבה שקראנו לחקור את כל הדיווחים של אלימות על רקע מגדר ולהעמיד את האחראים לדין".[57] על הגינוי נמתחה ביקורת – בין השאר משר החוץ אלי כהן ושגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן – שטענו שהוא רפה מדי ובא מאוחר מדי רק כדי לצאת ידי חובה.[58][59] ב-18 בדצמבר חשף Hillel Neuer מנהל UN Watch כי בכירה בארגון, Sarah Douglas, פעלה באופן פוליטי נגד ישראל בניגוד לכללי האו"ם.[60] בתגובה היא מחקה את החשבון שלה בטוויטר.[61]
ב-4 בדצמבר 2023 התקיים אירוע בנושא במטה האומות המאוחדות בניו יורק ובו הוצגו עדויות וממצאים על מעשי התקיפה המינית. בכנס השתתפו מאות אנשים בהם שגרירים, בכירים באו"ם, מנהיגים יהודים, ונציגות של ארגוני נשים מישראל. סגן-ניצב יעל רייכרט, נציגת להב 433, הציגה עדויות מצולמות וקשות מתוך חקירות המשטרה של חלק מניצולות המסיבה ברעים. מזכירת המדינה האמריקנית לשעבר, הילרי קלינטון, העבירה נאום מוקלט שבו גינתה את מעשי התקיפה ואמרה כי "זה מעורר זעזוע שכאלה הטוענים שהם מחויבים לצדק, סוגרים את עיניהם וליבם לקורבנות מעשי חמאס".[62]
ב-4 במרץ 2024 התפרסם דו"ח של הצוות המיוחד של האו"ם של לענייני אלימות מינית בזמן סכסוך, בראשותה של פרמילה פאטן. הדו"ח מתבסס על ראיונות עם ניצולים ועדים לטבח, חטופים ששוחררו וכן אנשי כוחות הצלה. בנוסף, מתבסס הדו"ח על צילומים של המתקפה ועל מפגשים עם נציגים של רשויות וכוחות הביטחון. הדו"ח קובע כי "יש סיבות סבירות להאמין שאלימות מינית, בין השאר מעשי אונס ואונס קבוצתי, בוצעה במתקפת 7 באוקטובר".[63] הדו"ח מציין כי יש עדויות מוצקות לכך גם החטופים והחטופות המוחזקים ברצועת עזה עברו ואף עדיין עוברים מעשי התעללות מינית. על פי הדו"ח לא ניתן לקבוע את היקף התקיפות המיניות, וייתכן שהוא לא ייוודע לעולם. עוד מצביע הדו"ח על ליקויים באיסוף הראיות על אודות אלימות מינית ובשיתוף פעולה בין הרשויות בנושא זה.[64][65]
סיקור בתקשורת העולמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-3 בדצמבר, הקדיש הטיימס את עמוד השער שלו לנושא, ופרסם בפירוט רב עדויות של עדי ראייה על מעשי אונס במהלך המתקפה.[25][2]
ב-28 בדצמבר התפרסם תחקיר של הניו יורק טיימס, שהתבסס על קטעי וידאו, תצלומים, נתוני GPS מטלפונים ניידים וראיונות שקיים עם יותר מ-150 אנשים, כולל עדי ראייה וצוותים רפואיים. התחקיר העלה כי ההתקפות נגד נשים לא היו אירועים בודדים אלא חלק מדפוס פעולה רחב של אלימות מינית, כשזוהו לפחות שבעה מקומות שונים שבהם נראו ישראליות שהותקפו מינית.[66] בשיחה עם העיתון העידה מבלה מהמסיבה בנובה כי ראתה לפחות חמש נשים שמחבלים אנסו ורצחו. בתחקיר העידו 8 אנשי זק"א כי הם מצאו גופות של נשים ונערות עירומות, או עירומות למחצה, וחלקן קשורות. דובר משרד הרווחה גיל חורב, אמר למערכת העיתון כי יש לפחות שלוש נשים וגבר אחד שעברו תקיפה מינית ושרדו.[67]
בסוף אפריל 2024 פורסם ביוטיוב הסרט הדוקומנטרי "זעקות ואז שתיקה" ("Screams Before Silence"), שיזמה שריל סנדברג על פשעי המין של המחבלים הפלסטינים מאז 7 באוקטובר.[68][69]
ב-23 במאי 2024 פרסם הדיילי מייל הבריטי תמלול מחקירת אב ובנו שנתפסו על ידי צה"ל ברצועת עזה במרץ 2024, בה הודו כי אנסו נשים בקיבוץ ניר עוז באיומי אקדח, את חלקן רצחו לאחר מכן.[70]
מידע כוזב
[עריכת קוד מקור | עריכה]מידע כוזב מהצד הפלסטיני
[עריכת קוד מקור | עריכה]חמאס מכחיש כי אנשיו ביצעו מעשי אונס ותקיפה מינית, ופנה לאומות העולם "לחשוף את הטענות השקריות של ישראל".[71]
חנאן עשראווי, פעילה פמיניסטית פלסטינית, הכחישה את כלל האלימות המינית בטבח, וטענה שמדובר בשקרים ישראליים.[72][73]
מידע כוזב מהצד הישראלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]עדות של פרמדיק מיחידה מיוחדת בצה"ל, שטען שנתקל בבית בבארי בגופות של שתי נערות שנאנסו, התבררה ככל הנראה כשגויה או שהאירוע התרחש בזירה אחרת (אף על פי שרק בבית אחד בבארי נרצחו שתי נערות, וגופותיהן היו בלבוש מלא וללא סימנים ניכרים של אלימות מינית).[74][75] סוכנות הידיעות AP דיווחה על שני מקרים נוספים בהם הופצו טענות לאלימות מינית, והופרכו.[76]
תחקיר ביומון הבריטי "הטיימס" אישר שקיים יסוד סביר לכך שהיו תקיפות מיניות ומקרי אונס ב-7 באוקטובר ובמיוחד בפסטיבל הנובה, אך בהיקף נמוך ממה שנמסר בדיווחים הישראליים. כמו כן ישנן עדויות על אונס ועינויים מיניים של בני ערובה בעזה, בניגוד לטענת חמאס. התחקיר הצביע על מקרים נוספים בהם הופצו טענות לאלימות מינית שלא גובו בראיות וחלקם לדעתו מוגדרים כמידע כוזב, מתאר ניסיון כושל של משטרת ישראל להשיג עדויות אמינות ומצביע על מידע כוזב שהופץ על ידי כוכב אלקיים-לוי.[77]
האשמות בפשעים נגד האנושות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רופאים מארגון רופאים למען זכויות אדם קראו לבית הדין הפלילי הבין-לאומי לפתוח בחקירה האם הדיווחים על מעשי תקיפה מינית שבוצעו בידי חמאס נגד ישראלים מהווים פשע נגד האנושות.[78] הנציבות האזרחית לפשעי חמאס נגד גברים, נשים וילדים חותרת להכרה בזירה הבין-לאומית לכך שמעשי חמאס יוכרו כפשעים נגד האנושות.[1]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "זעקה אילמת - פגיעות מיניות ומגדריות במלחמת 7 באוקטובר" - דו"ח של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלימות מינית בזמן מלחמה
- זעקות ואז שתיקה
- נשים במלחמת חרבות ברזל
- הסברה נגד שתיקת ארגוני נשים והאו"ם על תקיפות מיניות ואונס כלפי נשים ישראליות
- הסכסוך הישראלי-פלסטיני
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דיון בכנסת בוועדה לקידום מעמד האישה על פשעי החמאס כלפי נשים בטבח 7 באוקטובר, חדשות הכנסת, 27 בנובמבר 2023
- צילום של הדיון בכנסת, 27 בנובמבר 2023
- Roni Ben Cnaan and Hadas Ziv, Sexual and Gender Based Violence as a Weapon of War during the October 7 Hamas Attack, רופאים לזכויות אדם, נובמבר 2023
- הטרור הלא מדובר - אלימות מבוססת מגדר באירועי 7 באוקטובר, Maimonides Society Harvard Medical School and HSDM, באתר יוטיוב, 12 בנובמבר 2023
- עדות מתנדב זק"א באו"ם על הנושא, טוויטר, Adam Milstein, 5.12.2023
- דנה בן-שמעון, זעזוע: "העולם שותק כי הנאנסות היו ישראליות", באתר ישראל היום, 3 בדצמבר 2023
- דסק קשת 12, לינור אברג'יל לנציגת האו"ם: "אם זו הייתה בתך גם היה לוקח לך חודשיים להתייחס?", באתר מאקו, 1 בינואר 2024
- שמעון איפרגן, ליאור שלו, כל העולם כבר מבין שהיו מעשי אונס ב-7 באוקטובר, אבל בישראל חוששים מקושי ממשי להרשיע את האנסים, באתר מאקו, 7 במרץ 2024
ליזה רוזובסקי, 15 עדים, שלוש הודאות, דפוס של גופות עירומות. מהן הראיות למעשי האונס של חמאס? תחקיר, באתר הארץ, 18 באפריל 2024- ynet, "השתמשו בי כמו בובה": גבר העיד שנאנס ע"י מחבלים ב-7/10, באתר ynet, 28 ביולי 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 הילו גלזר, עדות אחר עדות, מתברר ההיקף המבעית של מעשי האונס ב-7 באוקטובר, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 בכותרת הראשית: הסאנדיי טיימס פרסם תחקיר מקיף על מעשי האונס של חמאס, באתר ynet, 3 בדצמבר 2023
- ^ ניצן כרמלי, "גברים נאנסו על ידי מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר, זה נועד להשפלה", באתר מאקו, 5 בדצמבר 2023
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Roni Ben Cnaan and Hadas Ziv, Sexual and Gender Based Violence as a Weapon of War during the October 7 Hamas Attack, רופאים לזכויות אדם, נובמבר 2023
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8
זמן אמת עונה 7 | העולם חייב לדעת – עדויות על מעשי האונס של חמאס בשבת, סרטון בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב (אורך: 13:20 דקות), 14 בדצמבר 2023, קשה לצפייה.
- ^ אורית סלוציאנו, Denial of Sexual Assault during the October 7th massacre, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל, 19 בנובמבר 2023 (באנגלית)
- ^ מגי טביבי קמה ממקומה בשידור חי: "אני רוצה לחרוג מהנהלים", באתר כיפה, 22 במאי 2024
- ^ ARosenfeld, How Biden condemned Hamas for rape before the IDF officially confirmed it happened, The Forward, 11 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ The White House, Remarks by President Biden on the Terrorist Attacks in Israel, The White House, 10 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ 1 2 Bethan McKernan, Israel women’s groups warn of failure to keep evidence of sexual violence in Hamas attacks, הגרדיאן, Fri 10 Nov 2023
- ^ 1 2 איציק סבן, "יותר מ-1,500 עדויות מזעזעות שהמוח והנפש מתקשים להכיל": דיון מטלטל בוועדה לקידום מעמד האישה, באתר ישראל היום, 28 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 שמעון איפרגן, "יש לנו עדויות על אונס, אבל כדי להעמיד לדין את המחבלים נצטרך להוכיח מי מהם ביצעו את המעשים הנפשעים", באתר מאקו, 23 בנובמבר 2023
- ^ לאחר שנחשפו לזוועות: מה הכתבים הזרים מספרים עלינו לעולם?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 בנובמבר 2023, בסרטון דקה 5:50
- ^ עדויות קשות נוספות על פגיעות מיניות בגברים ונשים במתקפת חמאס, באתר מאקו, 28 בנובמבר 2023
- ^ קובץ וידאו מתוך חקירות בשב"כ ובמשטרה של מחבלי חמאס צילום תקשורת שב"כ, נבדק ב-2023-12-03
- ^ מחבלי חמאס מספרים בשב"כ על הזוועות, נבדק ב-2023-12-03
- ^ צה"ל חשף סרטונים מחרידים מה-7 באוקטובר: "איך אפשר לעשות דברים כאלה?", באתר מעריב אונליין, 24 באוקטובר 2023
- ^ President Herzog reveals Hamas “Captive Taking Handbook” in CNN interview, משרד המשפטים, 15.10.2023
- ^ אבישי גרינצייג, חשיפה: הודאה ראשונה של מחבל באונס בטבח ה-7 באוקטובר, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 29 בדצמבר 2023
- ^ הדר גיל-עד, "אסטרטגיה שיטתית, התעללות סדיסטית": דוח מפורט ראשון על מעשי האונס בטבח 7/10 | העדויות הקשות, באתר ynet, 21 בפברואר 2024
- ^ מנהל המכון לרפואה משפטית: "היו גם גברים שחוו פגיעות מיניות ב-7 באוקטובר", באתר ישראל היום, 15 ביוני 2024
- ^ מיכל פעילן, משרד הרווחה: התקבלו עדויות של שורדי טבח 7.10 שהותקפו מינית בשבת השחורה, באתר מאקו, 25 ביולי 2024
- ^ Survivors of Hamas assault on music fest describe horrors and how they made it out alive, PBS NewsHour, 10 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ העד הגלוי הראשון למעשי האונס ב-7 באוקטובר מסר עדות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 בדצמבר 2023
- ^ 1 2 3 Christina Lamb, First Hamas fighters raped her. Then they shot her in the head, הטיימס, 2.12.2023, ארכוב
- ^ Video: Witness describes sexual assault of Israeli women by Hamas militants on Oct. 7 | CNN (באנגלית), 2023-11-17, נבדק ב-2023-12-01
- ^ ליזה רוזובסקי, 15 עדים, 3 הודאות, 20 גופות ערומות. הראיות למעשי האונס של חמאס — תחקיר, באתר הארץ, 18 באפריל 2024
- ^ Graphic report details new evidence of rape, sexual violence during October 7 rampage, times of israel, 3 December 2023
- ^ "השתמשו בי כמו בובה": גבר העיד שנאנס ע"י מחבלים ב-7/10 | קשה לקריאה, באתר ynet, 28 ביולי 2024
- ^ עדות מתנדב זק"א באו"ם על הנושא, טוויטר, Adam Milstein, 5.12.2023
- ^ "משימה היסטורית": כך נאספות הראיות לפשעי המין המחרידים של מחבלי חמאס, באתר ישראל היום, 16 בנובמבר 2023
- ^ "אנסתי אותה": עדות המחבל שחושפת את זוועות האונס ב-7 באוקטובר | קשה לקריאה, באתר מעריב אונליין, 28 במרץ 2024
- ^ 1 2 i24NEWS (2023-12-22). "Israeli doctors: Many of 30 released female hostages were assaulted in Gaza". Ynetnews (באנגלית). נבדק ב-2024-01-13.
- ^ 'We know they were raped in Hamas captivity': Chilling details of what hostages faced, USA TODAY (באנגלית)
- ^ יעל צ'כנובר, תמונות הצעירות אחרי החטיפה: "חלק איבדו גפיים - אבל היחס בשבי קשה יותר", באתר ynet, 8 בינואר 2024
- ^ עדות חדשה משבי חמאס: "המחבל נכנס למקלחת עם החטופה תוך שכיוון לראשה אקדח", באתר וואלה, 13 בפברואר 2024
- ^ דקלה אהרן שפרן, אונס ועינויים בשבי: העדות המטלטלת של החטופה ששוחררה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 בינואר 2024
- ^ נועם (דבול) דביר, החטופה עמית סוסנה חושפת: התעללו בי מינית בשבי, באתר ישראל היום, 27 במרץ 2024
- ^ Patrick Kingsley and Ronen Bergman, Israeli Hostage Says She Was Sexually Assaulted and Tortured in Gaza, The New York Times, 26 במרץ 2024
- ^ עמית סוסנה בעדות מצולמת ראשונה: "ידעתי שהמחבל זומם משהו, שדבר רע עומד לקרות", באתר ynet, 3 באפריל 2024
- ^ קריאה ל-UNWOMEN לגינוי מעשי האונס והרצח של חמאס ולפעול לשחרור החטופות והחטופים באופן מיידי, אתר iwn.org.il
- ^ נטע צ'חנובסקי, יותר מ-200 אלף חתמו על עצומה נגד ארגון הנשים של האו"ם: "התעלם מהטבח בישראל", באתר מאקו, 15 בנובמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, "מפקירים נשים": ישראל חושפת באו"ם את זוועות האונס של חמאס | ישיר, באתר ynet, 4 בדצמבר 2023,
יונה לייבזון, ישראל חושפת באו"ם: הזוועות ומעשי האונס שביצעו חמאס בנשים ישראליות במתקפת הפתע | ישיר, באתר מאקו, 4 בדצמבר 2023 - ^ Jacob Magid, In first, UN chief calls for investigation of sexual violence during October 7 onslaught, The Times of Israel, 29 בנובמבר 2023
- ^ החשבון של אנטוניו גוטרש, באתר X
- ^ מזכ"ל האו"ם: "יש לחקור את העדויות על אלימות מינית מצד חמאס ב-7 באוקטובר", באתר ישראל היום, 30 בנובמבר 2023
- ^ The Unspeakable Terror - Gender Based Violence on October 7, נבדק ב-2023-12-04
- ^ מרב סבר, הנשים החרדיות מצטרפות למאבק: יפגינו מול מטה האו"ם במחאה על השתיקה בנושא אונס הנשים הישראליות, באתר ישראל היום, 27 בנובמבר 2023
- ^ יובל בגנו, קמפיין מחאה נגד שתיקת האו"ם לנוכח "המעשים הזוועתיים שנעשו בנשים", באתר מעריב אונליין, 26 בנובמבר 2023
- ^ אירוע "רוע, הוא רוע, הוא רוע - כואבות ביחד: פגיעה מינית בזמן המלחמה", באתר אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל
- ^ רתם איזק, זו סתם חבורת נשים בעמדת כוח שהפנו גב להיסטוריה, באתר ynet, 16 בנובמבר 2023; ג'ודית באטלר נגד מדינת ישראל - שתיקת הפמיניסטיות עם פרופסור רונית עיר-שי, בביצוע אלכס צייטלין, סרטון באתר יוטיוב
- ^ MeToo_UNless_UR_a_Jew
- ^ רן בוקר, גל גדות מבקרת את השתיקה סביב האלימות המינית וקוראת לאו"ם: "דרשו שחרור מיידי של החטופות", באתר ynet, 4 בדצמבר 2023
- ^ רן בוקר, הנאום המטלטל של לינור אברג'יל באו"ם על התקיפות המיניות ב-7 באוקטובר: "ארגוני הנשים שותקים - האמת תיחשף", באתר ynet, 4 בדצמבר 2023
- ^ דייוויד שווימר תקף את ארגוני הנשים: "יילחמו עבור כל קורבן – אלא אם הוא יהודי", באתר וואלה, 30 בדצמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, ארגון הנשים של האו"ם גינה לראשונה את זוועות ה-7 באוקטובר: "מבוהלים מכמות הדיווחים על אלימות מינית", באתר ynet, 2 בדצמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, דניאל אדלסון, ארגון הנשים של האו"ם גינה לראשונה את זוועות ה-7 באוקטובר: "מבוהלים מכמות הדיווחים על אלימות מינית", באתר ynet, 2 בדצמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, דניאל אדלסון, ניו יורק, ארגון הנשים של האו"ם גינה לראשונה את זוועות ה-7 באוקטובר: "מבוהלים מכמות הדיווחים על אלימות מינית", באתר ynet, 2 בדצמבר 2023,
ברק רביד, "עלוב ורפה": ארדן תוקף את האו"ם על הגינוי המאוחר של מעשי האונס, באתר וואלה, 2 בדצמבר 2023 - ^ דנה בן שמעון, זעזוע: "העולם שותק כי הנאנסות היו ישראליות", באתר ישראל היום, 3 בדצמבר 2023
- ^ ציוץ, באתר טוויטר
- ^ ציוץ, באתר טוויטר
- ^ דור מלול, ארה"ב, אפרת פורשר, מרב סבר, עדויות לפגיעה מינית על ידי מחבלי חמאס נחשפו באו"ם: "הגופים שאמורים להגן על הנשים בעולם - נשארו אדישים", באתר ישראל היום, 4 בדצמבר 2023
- ^ הודיה כריש חזוני, למרות דו"ח האלימות המינית: המשבר בין ישראל לאו"ם מחמיר, בעיתון מקור ראשון, 5 במרץ 2024
- ^ ליזה רוזובסקי, דו"ח האו"ם: אירעו תקיפות מיניות ב-7 באוקטובר, וחמאס ממשיך לפגוע בחטופים, באתר הארץ, 4 במרץ 2024
- ^ מתן וסרמן, שלמה שמיר, דו"ח הזוועות של האו"ם נחשף: ״מידע משכנע״ שחטופים נאנסו בשבי, באתר מעריב אונליין, 4 במרץ 2024
- ^ Jeffrey Gettleman, Anat Schwartz, Adam Sella, Avishag Shaar-Yashuv, How Hamas Weaponized Sexual Violence on Oct. 7, The New York Times, 28 בדצמבר 2023
"הם אנסו - וחתכו את הנשים": התחקיר המטלטל, והעדויות על זוועות מחבלי חמאס, באתר וואלה, 28 בדצמבר 2023 - ^ האלימות המינית של חמאס ב-7 באוקטובר: "ראיתי אישה נאנסת בידי קבוצה חמושה", באתר מאקו, 28 בדצמבר 2023
- ^ Screams Before Silence Film, www.screamsbeforesilence.com
- ^ Screams Before Silence, נבדק ב-2024-04-27, באתר יוטיוב
- ^ המחבל הודה בחדר החקירות: "אבא שלי הרג אותה אחרי שאנסנו אותה", באתר מאקו, 23 במאי 2024
- ^ חמאס: "מגנים בחריפות את ההאשמות נגדנו באלימות מינית", באתר חמ"ל
- ^ ישי פרידמן, עשראווי: המערב בלע את השקרים של ישראל על ה-7 באוקטובר, באתר עכשיו 14, 7 בינואר 2024
- ^ Palestinian Diplomat Hanan Ashrawi: The U.S. Is Israel’s “Partner in Crime”, Democracy Now! (באנגלית)
- ^ Cohen, Ido David (2024-03-29). "The New York Times investigated Hamas' sexual assault on October 7. Then the trouble started". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2024-05-06.
- ^ ציפי שמילוביץ, "ניו יורק טיימס" מטיל ספק בעדות פרמדיק על אונס נערות ב-7 באוקטובר, באתר ynet, 25 במרץ 2024
- ^ Tia Goldenberg, Julia Frankel, How 2 debunked accounts of sexual violence on Oct. 7 fueled a global dispute over Israel-Hamas war, AP News, 22 במאי 2024
- ^ Catherine Philp, Gabrielle Weiniger, Israel says Hamas weaponised rape. Does the evidence add up?, The Times, 7 ביוני 2024
- ^ Are Hamas sexual attacks on Oct 7 crimes against humanity? - Kan English, omny.fm, 28 בנובמבר 2023
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | מתקפת הפתע על ישראל • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל | ||||||
